חומר רקע

לכב' 7.11.2021 ועדת החוקה, חוק ומשפט כנסת ישראל נכבדי, הנדון: עמדת הסניגוריה הציבורית ביחס לצו בתי המשפט (הוספת עניינים כלכליים), התשפ"א-2021 הסניגוריה הציבורית מתכבדת להציג את עמדתה ביחס לתיקון לצו בתי המשפט (הוספת עניינים כלכליים), התשפ"א-2021. הסניגוריה הציבורית סבורה, כי התיקון לצו בתי המשפט אינו נדרש. כן יצוין, כי ממצאיו של דו"ח מבקר המדינה 70ב מיום 4.5.2020 אינם תומכים בהצעה המובאת בצו. דו"ח מבקר המדינה מצביע על "צוואר הבקבוק" העיקרי בטיפול בפשיעה כלכלית במעבר בין הרשות החוקרת לבין הפרקליטות בשל מחסור בכוח אדם, ולא בשלב המשפט. כמו כן, מבקר המדינה מצביע בדו"ח על חילוט ביתר, אשר מצדיק דווקא מיתון בתפיסות ובחילוטים הזמניים, וזאת בניגוד למגמה המקודמת בהצעה זו. יצוין, כי הסניגוריה הציבורית לא שותפה במהלך שקדם לתיקון הצו, ולא הוזמנה להשמיע את דבריה ביחס להשפעה האפשרית של הרחבת סמכויותיהם של בתי המשפט הכלכליים על זכויות חשודים ונאשמים בפני הצוות שהוקם בהנהלת בתי המשפט, ואשר פעילותו מפורטת בדברי ההסבר. במסמך זה נמקד את התייחסותנו בשני היבטים פוגעניים במיוחד לטעמנו בהצעה הנוכחית ביחס לזכויות חשודים ונאשמים: הראשון, אשר מעוגן בתיקון חקיקה אשר נלווה להצעה הנוכחית (הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 100)(סמכות בלעדית לדון בתיק פשיעה כלכלית), התשפ"ב-2021) - צמצום הסמכות המקומית לדון בעניינים כלכליים המפורטים בהצעה לשני מחוזות בלבד (תל אביב וחיפה). נוכח העובדה שההצעה מרחיבה את הסמכות העניינית של המחלקות הכלכליות בבתי המשפט המחוזיים בתל אביב ובחיפה וקובעת כי חלק מתיקי המס שנדונו עד כה בבתי משפט השלום יישמעו מעתה בבתי המשפט המחוזיים, ובמקביל מצמצת את הסמכות המקומית של יתר בתי המשפט המחוזיים בארץ, עלול להיווצר מצב מטריד, לפיו נאשמים מהפריפריה, ובעיקר החשש ביחס לתושבי הדרום, יצטרכו להרחיק מאד כדי לנהל את משפטם. מצב זה עלול ליצור עינוי דין ויש חשש שיגרום להרשעות שווא, בשל קשייהם של נאשמים לעמוד על חפותם ולנהל את משפטיהם עד תום. לפיכך אנו סבורים כי ככל שההצעה תקודם, יש להקים בתי משפט כלכליים בבתי משפט מחוזיים נוספים, ובמיוחד בבאר שבע. השני, האפשרות החריגה שניתנה לפרקליטות לבחור את המותב אשר בפניו ינוהל ההליך הפלילי. מאחר שזהותם של המותבים הרלוונטיים בכל אחת מהערכאות המבררות תהיה ידועה לפרקליט המדינה או לפרקליט המחוז בטרם יחליטו כיצד לנתב את התיקים השונים, מתעורר החשש כי ידיעה זו עלולה להשפיע על שיקול דעתם, לחשוף אותם ללחצים על-ידי גורמים שונים ואף לעורר כנגדם טענות של אכיפה בררנית. מנגנון מסוג זה אף פוגע במראית פני הצדק. הסניגוריה הציבורית סבורה כי את ההחלטה בדבר ניתוב התיק צריך לקבל גורם שיפוטי או גורם בהנהלת בתי המשפט, בהתאם לקריטריונים קבועים מראש. כמו כן, יש לאפשר גם לנאשם לפנות בבקשה ביחס לזהות המותב לגורם המחליט. בכבוד רב ובברכה, מורן כרמון, עו"ד ראשת התחום הכלכלי הסניגוריה הציבורית הארצית