חומר רקע
ג' בכסלו התשפ"ב
2021 בנובמבר 7
אל
: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת
: הייעוץ המשפטי לוועדה
)מסמך רקע לקראת דיון הוועדה בהצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין
'(תיקון מס4 והוראת שעה) (תיקון) (הפיכת הוראת השעה להוראת קבע), התשפ"א-
2021
רקע
תיקון
מס' 4
לחוק שיפוט בתי דין רבניים–
הרחבת סמכות בתי הדין הרבניים להתיר עגינות נשים
יהודיות ללא דרישת זיקה לישראל
'חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון מס4
)והוראת שעה
, התשע"ח-
2018
(להלן-
)התיקון או הוראת השעה נכנס לתוקף ביום1.7.2018
וקבע
הו ראת שעה
ל תקופה של שלוש שנים
שתוקפה פ
קע
בחודש יולי2021
(רצ"ב נוסח משולב של)הוראת השעה.
תיקון זה הרחיב את סמכות בתי הדין הרבניים בישראל ביחס ליהודי העולם באופן חריג על מנת
לאפשר התרת עגינות של נשים יהודיות
גם כשלבני הזוג אין זיקה לישראל ,ובלבד ש בני הזוג ,יהודים
נישאו לפי דין תורה
ו( אין בידי הערכאות הרלוונטיות במדינות החוץ
מדינת מושבה של האשה
או
מדינת המושב של בן
הזוג
) פתרון עבור האשה .
תיקון זה עורר
קשיים ,, שכן ככלל, לאור ההשפעה המהותית שיש למעמדו האישי של אדם על חייו
וזכויותיו, מדינות
אינן מתערבות ב
מעמדם האישי של אנשי ם שאין להם זיקה
משמעותי
ת
,אליהן
.)אלא אם הדברים נעשים בהסכמה בין מדינות (לרוב בדרך של חתימה על אמנות ,ואולם ככל
שמדובר על שינוי המעמד האישי
מבחינה דתית בלבד,
הרחבת הסמכות הבין לאומית מעוררת
קושי
באופן מצומצם יותר משום ש
ל רוב אין בכך כדי לשנות באופן ישיר את המעמד האישי האזרחי
.במדינת החוץ ואין סמכות מקבילה בעניין זה לערכאות של אותה מדינה
מלבד החשש
מה תערבות במעמדם האישי של אנשים ללא זיקה לישראל, התעוררו
שאלות
במישור
הסמכות הבינלאומית גם בשל החשש להרחבת הדיון במסגרת מתן הגט
להיבטים אחרים של חייהם
המשותפים של בני הזוג המתנהלים במדינה אחרת, ובשל הסמכות להטיל סנקציות כלפי אנשים
ללא זיקה כאמור, עד כדי מאסר; בנוסף, התעורר חשש מהשפעת הרחבת הסמכות על העומס בבתי
הדין ועל משך הטיפול בענייניהם של אזרחי ותושבי ישראל, ואף מהשפעה שעלולה להיות להחלטות
.בתי הדין הרבניים בישראל על מעמד בתי דין דתיים במדינות אחרות
בשל ,כל האמור לעיל נקבע ההסדר כהוראת שעה וכן צומצמה הסמכות
במסגרת הליכי החקיקה
ל נשים עגונות
בלבד ,ולאחר שמוצו אפשרויות אחרות ולא ניתן למצוא פתרון אחר במדינת החוץ.
סמכות בתי הדין
הרבניים בישראל בהתאם להוראת השעה
סעיף1 לחוק שיפוט בתי רבניים
)(נישואין וגירושין, התשי"ג-
1952
(להלן–
,)החוק קובע כי לבתי
הדין סמכות שיפוט ייחודית בענייני
נישואין וגירושין של יהודים כאשר ל
שניהם
זיקת אזרחות או
תושבות
לישראל
ו
שני הם
נמצאים בישראל (הפסיקה פ ירשה את התנאים בהרחבה, הן לעניין תנאי
התושבות1 והן לעניין ההימצאות בישראל2.)
בתיקון משנת2005
הורחבה באופן ניכר
סמכות בתי הדין הרבניים לדון בתביע
ו ת גירושין של
יהודים מבחינה בין לאומית , וזאת
מטעמים
דומים לאלה שביסוד
הוראת השעה ,
קרי-
לאפשר
לבתי הדין להתיר
עגינות של יהודים שנישאו על פי דין תורה גם כש הזיקה שלהם
לישראל
חלשה
מזו שבסעיף1
. הזיקות נקבעו בהתבסס על כללים הקבועים באמנת האג בדבר
הכרה
בגירושין
והתרת נישואין משנת1970. על אף שמדינת ישראל אינה צד לאמנה זו ועל אף שהאמנה
עוסקת
בזיקות לצורך הכרה בגירושין ו לא לצורך עריכת גירושין, יש בהן כדי לבטא גישה מרחיבה
.המקובלת על חלק ממדינות העולם הזיקות שנקבעו כוללות בעיקר מצבים שבהם לפחות לאחד
מבני הזוג זיק ת
אזרחות או תושבות או שילוב שלה
ן
(תושבות במובן הרחב כולל מרכז חיים ומקום
.)המגורים הרגיל
תיקון זה משנת2005
, גם הוא נחשב להרחבת סמכות משמעותית ונקבע בו
שהרחבת הסמכות מצטמצ
מת להסדרת הגירושין בלבד .
ב
הוראת השעה
נעשתה הרחבה נוספת כדי לפתור מצוקה קשה של עגינות של נשים יהודיות ברחבי
העולם, שנישאו על פי דין תורה, במצבים שבהם נ
ב ,צר מהאשה לקבל או לאכוף גט במדינת החוץ
לאחר שפעלה ללא הצלחה באמצעים העומדים לרשותה במדינתה, ולא קיים פתרון אחר במדינות
.שלבני הזוג זיקה ממשית אליהן
במקרים אלה ,
המחוקק מצא הצדקה לאפשר הגשת תביעה לגט
בבית דין רבני בישראל, על אף
,העדר זיקה של בני הזוג לישראל
כפי שיפורט לה
ל ן. בתיקון נקבע
במפורש שהסמ
כות היא לעניין הגט בלבד וש
אין בו כדי להקנות לב
י ת הדין הרבני סמכות שיפוט
.בעניינים הכרוכים בגירושין
בתיקון הוגדרו במפורש
ה מצבים שבהם למרות העדר זיקה של בני זוג לישראל לפי סעיף4
,)א(א
תתגבש סמכותו של בית הדין הרבני, כמפורט לה
ל:ן
1.
בני הזוג ערכו את הנישואין
ע ל
פי דין תורה.
2.
האשה לא קיבלה גט מניש
ו
אין אלה בבית דין מחוץ לישראל
:ומתקיים אחד מאלה
א.
לא קיים בית דין רבני
במדינת המושב של מי מבני הזוג שבפניו ניתן לערוך
גט לפי דין תורה;
ב.
על אף ש
החל הליך בבית דין מחוץ לישראל, האיש לא מתייצב
בפניו וזאת
ל משך ארבעה חודשים לפחות-
.ולכן לא ניתן לערוך את הגט
ג.
בית דין מחוץ לישראל קבע שהאיש ייתן גט לאשתו –
אך לא ניתן לאכוף את
ההחלטה על אף מאמץ סביר
באמצע ות הכלים הדתיים והמשפטיים
ש באותה
מדינה , ובלבד ש חלפו6
חודשים לפחות ממועד
הפסיקה
.והגט לא ניתן
3.
כתב התביעה הומצא לנתבע
בישראל או שהנתבע נמצא בישראל
במועד הגשת התביעה
.וכתב התביעה הומצא לו כדין
1
ראו2123/08
פלוני נ' פלונית
2
ראו1480/01
חג'ג' נ' בית הדין הרבני הגדול
4.
אם בני הזוג נישאו גם על פי הדין החל במדינת החוץ–
בני הזוג גרושים לפי אותו דין. ואם
התקיימו נסיבות מי
ו חדות המקשות על עריכת גירושין במדינת החוץ, די בכך שהוגשה
תביעה לגירושים לבית משפט מוס
ךמ והתובעת פעלה כרא
ו .י לעריכת הגירושין כאמור
היקף הסמכות
,בשל העובדה שמדובר על אזרחים ותושבים של מדינות אחרות שחייהם וענייניהם מתנהלים שם
נקבעו הוראות מפורשות שמטרתן להבהיר שהרחבת הסמכות ממוקדת במתן הגט, וכי אין לבית
הדין סמכות לדון בעניינים הכרוכים בגט (ובכלל זה
, לא ב ענייני רכוש, תשלומי מזונות, ענייני
משמורת הילדים וכיו
"ב צ)
.
,סמכות בית הדין
לפי ה תיקון, היא לקבוע מועד לדיון בגט, לתת החלטה תוך פרק זמן מוגבל וככל
,שנקבע כי על האיש לתת גט
לקבוע
מועד לסידור הגט תוך14
.ימים
אם ניתן פסק דין לגירושין ולא סודר הגט במועד שנקבע, והנתבע
נמצא בישראל
ניתן להטיל עליו
הגבלות מכוח
חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה–
1995
, החל בשלילת
רישיון נהיגה, עיכוב יציאה מהארץ, הגבלות על קבלת גמלה ועד למאסר כפייה, בנסיבות ובתנאים
.הקבועים בחוק
יצוין, כי ל,עניין סרבן גט שאין לו זיקה לישראל
ועל פי רוב אין לו רכוש בישראל, לחלק גדול
מהמגבלות לא תהיה השפעה ולעומת זאת
עיכוב היציאה מהארץ,
מהווה הגבלה קשה
ב יותר
ואמצעי משמעותי להפעלת לחץ.
בהוראת השעה נקבעו מועדי דיון מזורזים, הן לעניין הדיון בתביעת הגט וסידור הגט והן לעניין
הפעלת סנקציות לאכיפת הגט, על מנת לצמצם את הפגיעה שעלולה להיגרם כתוצאה משהות
ממושכת בישראל למי שאין זה מרכז חייו כאמור.
תקופת הוראת השעה ו דיווח לוועדת החוקה חוק ומשפט
,התיקון לחוק נקבע כהוראת שעה לשלוש שנים. זאת לאור
ה קשיים
ש הכנסת ראתה בו הן מבחינת
יחסים בין-לאומיים
, הן בי חס לעמדתן של קהילות יהודיות בחו"ל ולאור העובדה שלא ברור היה
היקף השימוש שייעשה בסמכויות החדשות והשפעתו
על ההיערכות הנדרשת של
בתי הדין בישראל
,לצד המענה הנדרש לצרכים של אזרחי ותושבי ישראל. במקביל נקבעה חובת דיווח מפורטת לוועדת
החוקה במטרה לאפשר לכנסת לבחון.את יישום ההסדר באופן מעמיק
הצעת החוק
בהצעת החוק הממשלתית המונחת בפני הוועדה מבקשת הממשלה לעגן את הוראת השעה כהוראת
קבע. בדברי ההסבר צוין כי מאז חקיקתה הביאה הוראת השעה לשחרור עשרות נשים יהודיות מן
התפוצות מעגינותן, ולפיכך, הושגו יעדי הוראת השעה ומוצע לקבעה כהוראת קבע. עוד מוצע לבטל
.את סעיף הדיווח לוועדת החוקה
:סוגיות לדיון
1.
מוצע שהוועדה תקבל נתונים על מספר התביעות שהוגשו לפי סעיף4ב1
, ומספר התביעות מתוכן
שבהן הייתה לבית הדין
ה
רבני סמכות לדון ,
תוך פירוט
העילה לרכישת הסמכות
מתוך העילות
הקיימות בחוק ; מספר התביעות שהסתיימו במתן גט ופרק הזמן שחלף ממועד הגשת התביעה
ועד מתן הגט כאמור; מספר התביעות שבהן הוטלו צווי הגבלה ופירוטם; מספר התביעות שבהן
בני הזוג נישאו גם לפי דין מדינת החוץ ומספר התביעות שבהן בני הזוג כבר היו גרושים לפי
אותו דין במועד הגשת התביעה.
כמו כן, מוצע לבקש נתונים על משך הזמן שבו נתבעים עוכבו
בישראל, והאם התעוררו קשיים בהקשר זה
(יצוין כי על אף הוראת סעיף4ב3
(ב) לא הוגש דיווח
לוועדה השנה ו גם לדיווח הקודם לא צורפו.)פסקי דין והחלטות
2.
מוצע לברר האם בכל המקרים
בהם נעשה שימוש בהוראת השעה לא ה
י יתה אפשרות לרכוש
סמכות מכ
ו ח סעיף4
א לחוק שאף הוא הרחיב משמעותית ;את הסמכות מבחינה בינלאומית
השאלה מתעוררת ביחוד לאור המספר הרב של המקרים שהוצגו בדוח שהוגש בשנת2020
שבהם הנתבע הגיע לישראל ועוכב בה (נוכחות הנתבע בישראל היא תנאי לדיון
ב.)תביעה
3.
מוצע לברר עם בתי ה דין הרבניים, עם משרדי הממשלה הנוגעים בדבר ועם הארגונים העוסקים
בתחום–
אם ומה היו הקשיים שהתעוררו בהליכים האמורים? האם עלו טענות של בעלי דין
בדבר חוסר סמכות בהגשת התביעה, בהוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ? האם התעוררו
סכסוכים או נשמעו טענות מצד מדינות המושב של ב
עלי הדין או מצד ערכאות שיפוטיות בהן?
4.
מוצע לברר מה הפרשנות שניתנה לעניין הנסיבות המיוחדות המאפשרות לדון בתביעה בטרם
נערכו גירושין אזרחיים לפי דרישת סעיף4ב1
()(ג2
?)
5.
מוצע לברר באילו בתי דין רבניים בישראל התנהלו ההליכים בעניין עגונות חו"ל, והאם נשקלו
בעניין ז .ה שיקולים של עומס ההליכים באותם בתי דין
מוצע לוודא שאות ן תביעות חוץ, שלוח
הזמנים בהן קצוב יותר, לא
הביאו לעיכוב בדיונים של תביעות גירושין, סידורי גט והטלת
הגבלות
במקרים בהם לא ניתן גט, לעניין
תושבי ואזרחי ישראל , במיוחד באותם מקומות, כמו
ירושלים ותל אביב,
שם היו מרבית התיקים לפי הנתונים שנמסרו בשנת2020
.
6.
מוצע
לוודא שבתביעות שבאו בפני בתי הדין לא התקבלו החלטות
אלא לעניין מתן הגט.
7.
מוצע לבקש התייחסות ל תביעות שעדיין תלויות ועומדות בפני בתי הדין ואשר לא ניתן בהן גט
–
כמה זמן הן תלויות ועומדות ?האם נעשה שימוש בהגבלות ? מה הסיבות העיקריות לכך
שעדיין לא ניתן בהן גט?
8.
מוצע לבחון ולהשוות ככל הניתן את ההליכים לפי הוראת השעה להליכים באותם עניינים
המתנהלים לעניין אזרחי ותושבי ישראל–
וזאת בכל הנוגע ל ,לוחות הזמנים
ל קשיים
לו אמצעים.שהועילו להשגת גט
9.
מוצע
לדון בשאלה האם בעת הזו נכון לעגן את ההוראה כהוראת קבע או להאריך את הוראת
השעה לתקופה נוספת נוכח ההשפעה של נגיף הקורונה על הגעתם של תושבי חוץ לישראל,
כדי
לקבל תמונה מלאה יותר על ההשפעות וההשלכות של התיקון בהיבטים שפורטו לעיל.
10
.
דיווח לוועדה–
הצעת החוק מבקשת לבטל את סעיף הדיווח לוועדת החוקה. מוצע לשקול
להאריך את תוקף הדיווח לוועדה נוכח חריגו ת
ורגישות ההוראות הכלולות בהסדר .
חו
ק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-
1953
*
נוסח משולב עם הוראת השעה
(
הוראת השעה פקעה ב6.7.21
וכעת מבקשת הממשלה לעגנה כהוראת קבע)
שיפוט בעניני נישואין וגירושין
1.
עניני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיו
.בשיפוטם היחודי של בתי דין רבניים
עריכת נישואין וגירושין
2.
.נישואין וגירושין של יהודים ייערכו בישראל על פי דין תורה
שיפוט אגב גירושין
3.
הוגשה לבית דין רבני תביעת גירושין בין יהודים, אם על ידי האשה ואם
על ידי האיש, יהא לבית דין רבני שיפוט יחודי בכל ענין הכרוך בתביעת
.הגירושין, לרבות מזונות לאשה ולילדי הזוג
שיפו
ט בעניני מזונות
4.
הגישה אשה יהודיה לבית דין רבני תביעת מזונות, שלא אגב גירושין, נגד
אישה היהודי או נגד עזבונו, לא תישמע טענת הנתבע שאין לבית דין רבני שיפוט
.בענין
סמכות מבחינה בין-
'לאומית בתביעה לגירושין (תיקון מס3) תשס"ה-
2005
4
.א
)(א בלי לגרוע מ סמכויות השיפוט לפי סעיף1
, לבית דין רבני יהיה שיפוט
ייחודי בתביעה לגירושין בין בני זוג יהודים שנישאו על פי דין תורה, בהתקיים
:אחת מהזיקות האלה
(1)
;מקום מושבו של הנתבע בישראל
(2)
;שני בני הזוג הם אזרחים ישראלים
(3) מקום מושבו של התובע בישראל, ובלבד ש התגורר בה במשך
;שנה לפחות בסמוך להגשת התביעה
(4)
מקום מושבו של התובע בישראל, ובלבד שמקום מושבם
;המשותף האחרון של בני הזוג היה בישראל
(5)
;התובע הוא אזרח ישראלי ומקום מושבו בישראל
(6)
התובע הוא אזרח ישראלי והתגורר בה במשך שנה במהלך
השנתיים שקדמו למועד
.הגשת התביעה
)(ב
)הוגשה לבית דין רבני תביעה לפי סעיף קטן (א–
(1)
לא יהיה בכך כדי למנוע מבית משפט מוסמך במדינת חוץ לדון
;בתביעה לגירושין אזרחיים בין בני הזוג
(2)
הוגשה תביעה לגירושין אזרחיים בין בני הזוג לבית משפט
מוסמך במדינת חוץ בטרם נית ן גט פיטורין, לא יהיה בית הדין
.הרבני מוסמך לדון ולהכריע בגירושין האזרחיים
)(ג
היו בני זוג יהודים שנישאו על פי דין תורה, גרושים לפי דין של מדינת
חוץ, יהיה בית הדין מוסמך לדון בתביעה לגירושין כדין תורה או בתביעה
להסרת מניעה להינשא כדין תורה, אף
.אם התובע בלבד הוא אזרח ישראלי
)(ד
לבית דין רבני יהיה שיפוט ייחודי בתביעה לגירושין בין בני זוג
יהודים שנישאו על פי דין תורה אם התובע הוא אזרח ישראלי הנמצא בישראל
במועד הגשת התביעה, ובמועד זה במקום מושבם האחרון של בני הזוג, לא ניתן
לערוך גירושי.ן על פי כל דין
)(ה
אין בהוראות סעיף זה כדי להקנות לבית הדין הרבני סמכות שיפוט
.בענינים הכרוכים בגירושין
)(ו
לענין סעיף זה, "מקום מושב", של אדם–
המקום שבו נמצא מרכז
.חייו או מקום מגוריו הרגיל
'סדרי דין בענין נתבע שהוא תושב חוץ (תיקון מס3) תשס"ה-
2005
4
.ב
הוגשה לבית דין רבני תביעה לפי סעיף4
א כנגד נתבע שמקום מושבו אינו
בישראל, וקבע בית הדין כי התקיימו תנאי הסמכות שלפי אותו סעיף, יחולו
:הוראות אלה
(1)
בית הדין יהיה רשאי לפסוק בתביעה רק לאחר שכתב התביעה
הומצא לנתבע בצירוף הזמנה והעתק מאושר של ההחלטה ב ענין סמכותו
;של בית הדין
(2)
פסק בית הדין בתביעה לטובת התובע בהעדר התייצבות מטעם
הנתבע, רשאי הנתבע להגיש לבית הדין בקשה לעיון חוזר בתביעה בתוך
;מועד שייקבע בתקנות
(3)
נתן בית הדין פסק דין של גירושין כנגד הנתבע והנתבע לא קיים את
פ סק הדין, יהיו לבית הדין הסמכויות הנתונות לו על פי כל דין לשם קיום
,פסק הדין, ובלבד שאם פסק הדין ניתן בהעדר התייצבות מטעם הנתבע
,)לא יינקטו אמצעים לפי חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין
התשנ"ה-
1995
(בחוק זה– חוק קיום פסקי דין של גירושין), אלא לאח ר
שהתובע המציא לנתבע עותק מאושר של פסק הדין, הודעה על כך
שהנתבע רשאי להגיש בקשה לעיון חוזר בתביעת הגירושין והתראה על
נקיטת אמצעים לפי חוק קיום פסקי דין של גירושין, בנוסח שנקבע
;בתקנות
(4)
המצאת מסמך אל מחוץ לישראל לפי סעיף זה תיעשה בצירוף תרגום
של המסמך ל שפה רשמית במקום מושבו של הנתבע, כשהוא מאושר על
.ידי נוטריון
4ב1
.סמכות מבחינה בין-לאומית בתביעת גט של אשה יהודייה לא ש
ניתן לערוך
מחוץ לישראל– הוראת שעה
(א)
בלי לגרוע מסמכויות השיפוט לפי סעיף 1 וסעיף 4א ,לבית דין רבני יהיה שיפוט ייחודי
בתביע
ת גט לפי דין תורה שהגישה אשה יהודיה נגד אישה ה
יהודי ,אף
אם
לא מתקיימות לגביהם
הזיקות המנ
ויות בסעיף 4א(א ,)
ובלבד שהנישואין נערכו על פי דין תורה
והאשה לא קיבלה גט
מנישואין אלה בבית דין מחוץ לישראל, ומתקיים אחד מ
אלה:
(1)
במקום מושבו של הנתבע או במקום מושבה של התובעת אין בית דין שניתן
לערוך בפניו גט לפי דין תורה מחוץ לישראל (בחוק זה–
;)בית דין מחוץ לישראל
לעניין זה, הגישה האשה בקשה לעריכת גט
ל
פני בית דין מחוץ לישראל, לא
תישמע טענה כי אין בית דין שיכול לערוך גט לפי דין תורה אלא אם כן קבע בית
;הדין שאליו הוגשה הבקשה כי אינו יכול לערוך גט לפי דין תורה
(2)
האשה הגישה בקשה לעריכת גט לפי דין תורה לבית דין מחוץ לישראל והאיש לא
התייצב לפני בית הדין במשך ארבעה חודשים מיום שזומן על ידי בית הדין
;כאמור
(1)(3)
בית דין מחוץ לישראל קבע שהאיש י
י
תן ג ,ט לאשתו
ו
אולם על אף מאמץ סביר
לאכוף את החלטת בית הדין באמצעים המשפטיים והדתיים הקיימים באותה
.מדינה, הגט לא ניתן במשך שישה חודשים מיום שקבע בית הדין כאמור
)(ב
( לתביעה המוגשת לפי פסקה2
( ) או3
) של סעיף קטן (א), תצורף החלטת
בית הדין מחוץ לישראל בדבר התקי ימות הנסיבות שבשלהן התעורר הצורך בהגשת
תביעה לגט לבית הדין הרבני בישראל, אלא אם כן בנסיבות העניין יש קושי לצרף
.החלטה כאמור
)(ג לא ידון בית דין רבני בתביעה כאמור ב
סעיף טן ק (א )אלא אם כן התקיימו
תנאים
:אלה
(1)
כתב התביעה הומצא לנתבע בישראל או
שהנ ,תבע נמצא בישראל במועד הגשת התביעה
ובלבד
שכתב התביעה הומצא לו
;כדין
(2)
אם בני הזוג נישאו גם
על פי הדין החל
במדינת
חוץ –
בני הזוג גרושים לפי אותו דין; ואולם, אם
התקיימו נסיבות מיוחדות המקשות על עריכת גירושין
כאמור במדינת חוץ, די בכך ש
הוגשה תביעה לגירושין
לבית משפט מוסמך במדינת חוץ, והתובעת פעלה
בשקידה ראויה לעריכת ה
גירושין כאמור.
)(ד
הוגשה לבית דין רבני תביעה לפי סעיף זה לא יהיה בכך כדי למנוע מבית משפט
.מוסמך במדינת חוץ לדון בתביעה לגירושין אזרחיים בין בני הזוג
)(ה נוכח בית הדין כי לא התקיימו התנאים הא
מורים בסעיפים קטנים (א )ו-(ב )
–
ימחק את התביעה לאלתר.
)(ו אין בהוראות סעיף זה כדי להקנות לבית הדין הרבני סמכות שיפוט בעניינים
הכרוכים בגירושי
ן.
)(ז
,)בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ו
הוגשה תביעה לפי סעיף זה, לא תהיה לבית
הדין הרבני, אגב אותה תביעה, סמכות שיפוט בעניינים שנקבעו בפסק דין או
בהחלטה של בית משפט מוסמך במדינת חוץ או בהסכם תקף על פי דין של מדינת
חוץ
.או שמתנהל בעניינם הליך בבית משפט מוסמך של מדינת חוץ
4ב2
.סדרי
דין בתביעה לגט לפי סעיף4
ב1 –
הוראת שעה
(א) הוגש
ה לבית דין רבני תביע ת גט
לפי סעיף 4ב1, והנתבע נו כח
בישראל ,יקבע
בית הדין הרבני מועד לדיון
במתן הגט
בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבוע
מיום
הגשת התביעה אם הנתבע נכח בישראל במועד זה או מיום
המצאת
התביעה לנתבע בישראל.
(ב)
החלטת בית הדין הרבני בתביעה כאמור בסעיף קטן (א) תינתן בהקדם
האפשרי ולא יאוחר מ-
30
;ימים ממועד הדיון כאמור באותו סעיף קטן
ואולם בנסיבות חריגות ומטעמים שיירשמו, רשאי בית הדין
לתת
את
החלטתו לא יאוחר מ-
60
ימים מהמועד האמור; נשיא בית הדין הרבני
הגדול רשאי להאריך את התקופה למתן החלטת בית הדין ב-
30
ימים
.נוספים אם סבר שנסיבות העניין מצדיקות זאת
(ג)
על
אף הוראות סעיף 4(א()
1
)ו-(2
)לחוק קיום פסקי דין של גירושין ,קבע
בית דין רבני בפסק דין וא בהחלטה (בסעיף זה – פסק דין )כי על הצדדים
להתגרש והנתבע נמצא בישראל במועד מתן פסק הדין ,י
קבע מועד לסידור
גט בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-
14
ימים מיום מתן פסק הדין.
(ד) ניתן פסק דין לגירושין ו
לא סודר הגט במועד שנקבע לפי סעיף קטן (ג )
והנתבע נמצא בישראל ,יחולו לגביו הוראות חוק קיום פסקי דין של
גירושין ,בשינויים אלה:
1.
בסעיף3, אחרי סעיף קטן (ב) יקראו:
("
)ג ציווה בית דין רבני על מאסר כפי
י ה של נתבע שמקום
מושבו מחוץ לישראל, תימסר הודעה מיידית בכתב לנשיא בית
הדין הרבני הגדול על מתן הצו, והוא יהיה רשאי לבטל את
המאסר או;".לקבוע כל הוראה אחרת כפי שיראה לנכון
2.
בסעיף4 –
(א)
בסעיף קטן (א()
1
,)במקום "מ-
45
ימים" יקראו "מ-
14
ימים", ובמקום"
45
ימים "יקראו "
14
ימים;"
(ב)
בסעיף קטן (א2
,)במקום "לא יאוחר מ־21
ימים "
יקראו "בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבוע;"
)(ג בסעיף קטן (ב), אחרי "ובהתחשב בין
היתר" יקראו
;","במקום מגוריו
(
)ד
בסעיף קטן (ג1
)
–
(1) בפסקה (1
,)במקום "
90
ימים "יקראו "
30
ימים;"
(2
)בפסקה (2
,)במקום "
45
ימים "יקראו "
14
ימים;"
(3) בפסקה (3
,)במקום "בתוך
15
ימים "יקראו "בהקדם
האפשרי
ולא יאוחר משבוע;"
3.
בסעיף 4א –
)(א
בסעיף קטן (ב ,)במקום "
21
ימים "יקראו "שבוע "ובמקום
"
60
ימים "יקראו "
30
ימים;"
)(ב
בסעיף קטן (ג()
1
)ו-(2
,)
,בכל מקום במקום "
60
ימים "
יקראו "
30
ימים."
*
לעניין זה ראו להלן
נוסח משולב עם חוק בתי דין
רבניים (פסקי
)דין של גירושין
4ב3
.דיווח
לכנסת– הוראת שעה (*הממשלה מבקשת כעת לבטל הוראה זו)
(א)
מנהל בתי הדין הרבניים ידווח לוועדת החוקה חוק ומשפט של
הכנסת,
בחודש יוני אחת לשנה, על יישום הוראות סעיפים4ב1
ו-4ב2
;
הדוח
יכלול בין השאר פירוט לגבי
העניינים ש להלן בשנה שקדמה למועד
הדיווח:
(1
)
מספר התביעות שהוגשו לפי סעיף4ב1
(בסעיף זה–
)תביעות ,ומתוכן
מספר התביעות שבהן היתה לבית הדין הרבני סמכות לדון ומה היתה
;העילה לרכישת הסמכות
(2)
פירוט מדינות המושב של בעלי הדין
;בתביעות
(3)
מספר התביעות שהסתיימו במתן גט
ופרק;הזמן ממועד הגשת התביעה ועד מתן הגט
(4)
מספר התביעות שבהן הוטלו צווי
הגבלה לפי חוק קיום פסקי דין של גירושין
ופירוט צווי ההגבלה שהוטל ;ו
(5)
מספר התביעות שבהן בני הזוג נישאו
גם על פי הדין
במדינת חוץ, ומתוכן מספר
התביעות שבהן בני הזוג היו גרושים לפי אותו
דין במועד הגשת התביעה.
)(ב
לדיווח )כאמור בסעיף קטן (א ,יצורפו, ככל הניתן ובכפוף להוראות כל דין
פסקי דין שניתנו לפי הסעיפים האמורים
ב
שנה שקדמה למועד הדיווח ,ב לא ציון
פרטים שמאפשרים לז.הות את בעלי הדין
חוות דעת הלכתיות בענין גט פיטורין או היתר נישואין במדינת חוץ (תיקון
'מס3) תשס"ה-
2005
4
.ג
בלי לגרוע מהוראות סעיף9
, התקבלה בבית דין רבני פניה לקבל חוות
דעת הלכתית בענין הסדרת גט פיטורין בין בני זוג יהודים הנשואים כדין תורה
שאינם נתונים לשיפוטו היחודי של בית הדין, או בענין היתר נישואין, רשאי
נשיא בית הדין הרבני הגדול למנות הרכב של דיין א חד או יותר לשם מתן חוות
.הדעת
שיפוט בעניני חליצה
5.
תבעה אשה מיבמה בבית דין רבני מתן חליצה, יהא לבית הדין הרבני
שיפוט.יחודי בענין התביעה, לרבות מזונות לאשה עד יום מתן החליצה
'כפיה למתן גט ולקבלתו (תיקון מס1) תשנ"ה-
1995
6.
ציווה בית דין רבני בפסק-
דין סופי לכפות איש לתת גט פיטורין לאשתו
או לכפות אשה לקבל גט פיטורין מאישה, רשאי בית משפט מחוזי, כתום ששים
ימים מיום מתן הצ ו, לפי בקשת היועץ המשפטי לממשלה, לכפות במאסר לציית
.לצו
כפיה למתן חליצה
7.
,ציווה בית דין רבני בפסק דין סופי לכפות איש לתת חליצה לאלמנת אחיו
רשאי בית משפט מחוזי, כתום שלושה חדשים מיום מתן הצו, לפי בקשת היועץ
.המשפטי לממשלה, לכפות במאסר לציית לצו
סופיות של פסק דין
8.
לצורך הסעיפים6 ו-7
יראו פסק דין כסופי.כשאין עוד ערעור עליו
שיפוט על פי הסכמה
9.
בעניני המעמד האישי של יהודים כמפורט בסעיף51
ל"דבר המלך
במועצתו על ארץ-
ישראל1922-1947
" או בפקודת הירושה, אשר בהם אין לבית
דין רבני שיפוט יחודי לפי חוק זה, יהא לבית דין רבני שיפוט לאחר שכל הצדדים
הנוגעים בדבר ה.ביעו הסכמתם לכך
תקפם של פסקי דין
10
.
פסק דין שניתן, אחרי הקמת המדינה ולפני תחילת תקפו של חוק זה, על
ידי בית דין רבני לאחר דיון במעמד בעלי הדין, ושהיה ניתן כדין אילו אותה
.שעה היה חוק זה בתוקף, רואים אותו כאילו ניתן כדין
'ביצוע ותקנות (תיקון מס2) תשס"ד-
2004
11
.
שר המשפטים[1]
ממונה על ביצוע חוק זה והוא ר שאי, בהסכמת נשיא בית
הדין הרבני הגדול ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין
.תקנות לביצועו
( חוק בתי דין רבניים
קיום פסקי דין של גירושין
), תש
נ"ה-
1995
נוסח משולב עם הוראת
ה
שעה
(
שפקעה ב6.7.21
וכעת מבקשת הממשלה לעגנה כהוראת קבע)
ציות לפסק דין של גירושין
1.
(א)
ק בע בית דין רבני, בפסק דין או בהחלטה (בחוק זה–
פסק דין), שאיש יתן גט
לאש
ת ו, והאיש לא קיים את פסק הדין, רשאי בית הדין, במטרה להביא לקיום פסק הדין, ליתן
נגדו בהתאם להוראות
סע יף4
, צו הגבלה כמשמעותו בסעיף2
, צו הגבלה בדרך של עיכוב או
שלילה של גמלה או קצבה כמשמעותו בסעיף2
א או צו הגבלה בדרך של מאסר כפיה כמשמעותו
בסעיף3
או צו הגבלה בדרך של בידוד בהתאם להוראות סעיף3
א (להלן- צו הגב
ל.)ה
(ב)
ל ,ענין סעיף זה, אין נפקה מינה אם ננקטה בפסק הדין לשון של כפיה, חובה, מצווה
.הצעה או לשון אחרת
(ג)
ק
בע בי ת
דין רבני בפסק דין, שאשה תקבל גט מבעלה, והאשה לא קיימה את פ סק
,הדין, רשאי בית הדין באישור נשיא בית הדין הרבני הגדול ובמטרה להביא לקיום פסק הדין
.ליתן נגדה צו הגבלה
(ד)
ע ל צו הגבלה לפי סעיף קטן (ג), לא יחולו הוראות סעיף6.
(ה)
נ
שיא בית הדין הרבני הגדול ל א יתן את אישורו, אלא לאחר ששמע את טענות
(ו)
ה וצא צו הגבלה כנגד אשה מכוח הוראות סעיף קטן (ג), לא תידון בקשת הבעל ליתן
.לו היתר נישואין עד תום שלוש שנים מיום הוצאת צו ההגבלה
תוכנו של צו הגבלה
2
.
)(א מב לי לגרוע מסמכותו של בית הדין הרבני לפי סעיף7
א לחוק בתי דין דתיים (כפיית
ציות), תשט"ז-
1956
, רשאי בית הדין הרבני, בצו הגבלה, לפגוע בזכויות המפורטות להלן, כולן
:או מקצתן, לתקופה ובתנאים שיקבע
(1) ל;צאת מן הארץ
(2) ל קבל
ד רכון ישראלי או תעודת מעבר לפי
חוק הדרכונים, תשי"ב-
1952
, להחזיק בהם
;או להאריך את תוקפם, ובלבד שיהיו תקפים לצורך שיבה לישראל
(3) ל;קבל, להחזיק או לחדש רשיון נהיגה
(4) ל
התמנות, להיבחר או לשמש במשרה על פי דין או במשרה בגוף מבוקר כ
מש מעו בחוק
מבקר המדינה, תשי"ח-
1958
[נ;]וסח משולב
(5) ל עסוק במקצוע שהעיסוק בו מוסדר על פי דין או להפעיל עסק הטעון רישוי או היתר על
;פי דין
(6) ל פתוח או להחזיק חשבון בנק או למשוך שיקים מחשבון בנק בדרך של קביעה כי הוא
לקוח מוגבל מיוח
ד , כמשמעותו בחוק שיקים
לל
א כיסוי, התשמ"א-
1981
;
(7) ה
יה האדם שנגדו ניתן צו ההגבלה אס יר או עצור-
(א) ל קבל חופשה מיוחדת לפי סעיף36
לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-
1971
(להלן-
;)הפקודה
(ב) ל
קבל ולשלוח מכתבים, למעט כתבי בי-
דין או מכתבים לעורך דינו או מעורך דינו, לטוען
רבני
או
;מטוען רבני וכן למבקר המדינה או ממבקר המדינה
(ג) ל
קבל מבקרי ם, פרט לאלה: עורך דין, איש דת, טוען רבני, מבקר רשמי, וכן ילדיו
הקטינים של האסיר או העצור שבית משפט או בית דין מוסמך קבע הוראות בדבר
ביקוריהם; אי
ן בצו הגבלה שניתן לפי פסקה זו למנוע ממנהל בית סוהר א ו בית מעצר
להתיר ביקור של אדם אצל אסיר או עצור אם שוכנע כי י ש בביקור כדי להביא לקיום פסק
;הדין
(ד) ל החזיק חפצים אישיים בבית הסוהר או בבית המעצר, למעט חפצים הדרושים לשם
שמירה על
ב
ריאותו ומסמכים הקשורים לח
ק;ירתו או למשפטו
(ה) ל
עבוד בעבודה אשר משולם בעבורה ש;כר
(ו) ל
קנות מצרכים בבית הסוהר או בבית המעצר למעט מצרכים הדר ושים לו לשם שמירה
;על בריאותו
(ז) להשתחרר שחרור על-
תנאי מנשיאת יתרת תקופת המאסר לפי סעיפים2
או3
לחוק
)(יא
לקבל, לפי בקשתו, מזון העומד בדרישות כשרות מיוחדות שנקבעו לפי הוראות
הפקודה, אשר אינו מסופק לכלל האסירים, ובלבד שהמזון המסופק לכלל האסירים בבית
;הסוהר כולל מצרכים בסיסיים העומדים בדרישות כשרות כאמור
)(יב לש הות באגף מיוחד בבית הסוהר המיועד לאסירים שומרי מצוות, על אף האמור בכל
;דין
)(יג
ללבוש את בגדיו האישיים; הורה בית דין רבני כאמור, יחויב האסיר או העצור ללבוש
.בגדי אסיר במקומות הציבוריים בבית הסוהר או מחוצה לו
)(ב בלי לגרוע מסמכותו של בית הדין הרבני לפי סע יף7א לחוק בתי דין דתיים (כפיית
ציות ודרכי
)דיון, התשט"ז-
1956
), ומהוראות סעיף קטן (א, רשאי בית הדין הרבני, בצו
הגבלה–
(1) להטיל, על אף האמור בכל דין, עיקול על גמלה או קצבה, המשתלמת על
פי חיקוק, למעט
גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-
1980
(להלן– גמלת הבטחת
)הכנסה,
לשם גביית
חוב מזונות המגיעים על פי פסק דין לאשתו או
;לילדו של מי שניתן נגדו הצו
(2) לצוות על תפיסת כל נכס מנכסיו של מי שניתן נגדו הצו, מיטלטלין או
מקרקעין, על
רישום עיקול עליהם או על מינוי כונס נכסים עליהם, ולהורות לכונס הנכסים מה ייעשה
בנכס ובפיר ותיו כל עוד הצו בתוקפו; צו לפי פסקה זו לא יפגע בזכותו של נושה, לרבות כל מי
שתלוי במי שניתן נגדו הצו, לרדת לאותם נכסים.
צ ו הגבלה– עיכוב ושלילה של גמלה או קצבה
2א.
)(א
נתן בית הדין צו הגבלה כמשמעותו בסעיף2, והאדם
שנגדו ניתן הצו לא קיים את פסק
הדין בתוך30
ימים מיום מתן הצו, רשאי בית הדין, בצו הגבלה, ל הורות על עיכוב או על שלילה
של גמלה או קצבה, המשתלמת לו על פי חיקוק, לתקופה שלא תעלה של שישה חודשים, ורשאי
:בית הדין הרבני להאריכה לתקופות נוספות כאמור, והכל כמפורט להלן
(1
)
בחודש הראשון לאחר שניתן צו ההגבלה–
עיכוב בשיעור שלא יעלה על25%
מהגמלה
;או מהקצבה
(2) החל בחודש השני לאחר שניתן צו ההגבלה עיכוב
בשיעור שלא יעלה על50%
מהגמלה
;או מהקצבה
(3) החל בחודש השביעי לאחר שניתן צו ההגבלה
לראשונה לפי הוראות סעיף קטן זה–
עיכוב או שלילה
בשיעור שלא יעלה על50%
מהגמלה או מהקצבה, לרבות שלילת כל
הגמלה או הקצבה שעוכבה ע ד אותו מועד; בית הדין הרבני לא יורה על שלילה של גמלה
או קצבה כאמור בפסקה זו, אלא אם כן שוכנע כי לא ניתן להביא לקיום פסק דין של
גירושין בדרך אחרת לפי חוק זה ומטעמים שיירשמו.
)(ב בית הדין הרבני לא יורה על עיכוב או שלילה של גמלת הבטחת הכנסה, אלא אם כן שוכנע כ י
לא ניתן להביא לקיום פסק דין של גירושין אף בדרך של צו הגבלה לפי סעיף קטן (א), ומטעמים
שיירשמו.
)(ג אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של בית הדין
הרבני לפי סעיף7
א לחוק בתי דין
דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), התשט"ז-
1956
, ומהוראות סעיף2.
צו הגבלה–
מאסר
כפייה
3. (א) צ יווה בית דין רבני בצו הגבלה לכוף אדם במאסר לציית לפסק הדין (להלן-
,)מאסר כפיה
יחו
לו
הוראות סעיף6(3
( ) עד5
) לפקודת בזיון בית המשפט, אלא שבמקום "בית משפט שהטיל
את המאסר" יראו לצורך חוק זה כאילו נאמר "בית הדין הרבני שנתן את הצו" ויחולו השינויים
.הנובעים מכך
(ב) תק
ופת מאסר הכפיה לא תעלה
על חמש שנים; אולם רשאי בית הדין, אם ראה שהדבר
דרוש
לק יום פסק הדין, להאריכה מפעם לפעם ובלבד שתקופת מאסר הכפיה הכוללת לא תעלה
.על עשר שנים
)(ג
ציווה בית דין רבני על מאסר כפיה של נתבע שמקום מושבו מחוץ לישראל, תימסר הודעה
מיידית בכתב לנישא בית הדין הרבני הגדול על מתן הצו, והוא יהיה רשאי לבטל את המאסר או
לקבוע כל ה
ור
אה אחרת כפי
.שיראה לנכון
צו הגבלה– בידוד
3
.א (
)א נ תן בית הדין צו הגבלה לפי סעיף2
)(א(7
) נגד אסיר או עצור, והאדם שנגדו ניתן הצו לא
קיים את פסק הדין בתוך30
ימי ם מיום מתן הצו, רשאי בית הדין להורות בצו הגבלה שהוא
יוחזק בבידוד
לת.קופה שלא תעלה על ארבעה עשר ימים וכל עוד לא קיים את פסק הדין
(ב)
בית הדין רשאי להורות על בידוד לפי סעיף זה לתקופות נוספות כל עוד לא קיים האדם
את פסק הדין, ובלבד שבית הדין ידון בהחלטתו להורות על תקופות בידוד כאמור, לפחות אחת
.לתשעים ימים
(ג) ה וראות סעיף זה לא יחולו לגבי עצור המוחזק במעצר תקופה שאינה עולה על3
.חודשים
(ד) צ ו הגבלה לפי סעיף זה יבוצע במועד שיקבע מפקד מיתקן הכליאה, סמוך ככל האפשר
.למועד מתן הצו
)(ה
אדם שבית הדין הורה ע ל החזקתו בבידוד לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) לא יוחזק בבידוד
יותר משבעה ימים ברציפות, ותהיה הפסקה של שבעה ימים בין תקופת בידוד אחת של שבעה
.ימים רצופים לבין כל תקופת בידוד נוספת
(ו) על אף האמור בכל דין, הורה בית הדין על החזקת אדם בבידוד לפי סעיף קטן (א) א ,)ו (ב
,רשאי הוא להורות כי אותו אדם לא יהיה רשאי להחזיק בבידוד אמצעי כתיבה או חומר קריאה
למעט ספר תפילה, וכן כי ייאסר עליו לקיים קשר טלפוני.
סידור גט ודיון בצו הגבלה
4.
(א)
(1)
ניתן פסק דין כאמור בסעיף1, למעט פס( ק דין כאמור בפסקה2
), יקבע בית
הדין הרבני מועד לסידור גט לא יאוחר מ-
45
14
ימים מיום מתן פסק הדין; לא סודר
,הגט, יקיים בית הדין
בתוך45
14
ימים;מאותו מועד, דיון שבו ידון במתן צו הגבלה
(2)
נתן בית הדין הרבני פסק דין המאשר הסכם גירושין בין הצדדים ונו תן לו תוקף
של פסק דין, יקבע מועד לסידור גט לא יאוחר מ-
45
;ימים מיום מתן פסק הדין
(3)
בית הדין הרבני יידע את הצדדים בדבר סמכותו ליתן צו הגבלה אם פסק הדין
.לא יקוים
(א1)
;לא יינתן צו הגבלה אלא לאחר שניתנה לכל בעל דין הזדמנות להשמיע את טענותיו
(א2)
החלטת בית הדין הרבני בעניין מתן צו הגבלה תינתן
לא יאוחר מ-
21
ימים בהקדם
האפשרי ולא יאוחר משבוע.ממועד הדיון; צו הגבלה ייכנס לתוקף במועד נתינתו
(ב)
ב
בואו ליתן צו הגבלה ישקול בית הדין הרבני את הדרך הד רושה להביא לקיום פסק
י הד ,ן, בשים לב לנסיבות הענין, ובהתחשב בין היתר ,במקום מגוריו במצב בריאותו של מי
.שכנגדו מבקשים ליתן את הצו ויכולתו לקיים את התלויים בו; החלטת בית הדין תהיה מנומקת
(ג)
ב כפוף להוראות חוק זה, וככל שייראה לו דרוש לקיום פסק הדין, רשאי בית הדין
הרבני, ב
כל עת, לאחר מתן פסק הדין ליתן צו הגבלה, או לשנות צו הג
בל ה שנתן, והכל, בין
ביוזמתו ובין לבקשת בעל דין או לבקשת מי שעלול להיפגע ממנו, ואולם בית הדין לא ידחה את
מועד כניסתו לתוקף של צו הגבלה שנתן, אלא אם כן ראה שהדבר נדרש בשל נסיבותיו המיוחדות
.של העניין
(ג1) (1)
,ניתן צו הגבלה, יקבע בית הדין הרבני בתוך90
ימים בתוך30
ימים
ממועד
מתן הצו, מועד לדיון מעקב שבו יבחן את הצורך בשינוי הצו או בהחמרתו כדי
;להביא לקיום פסק הדין, אם לא קוים עד אותו מועד
(2)
לא ניתן צו הגבלה, ולא הוגש על כך ערעור כאמור בסעיף4א(ב), יקב ע בית הדין
,הרבני בתוך45
ימים בתוך14
ימים
ממועד החלטתו, מועד לדיון מעקב שבו יבחן
שוב את הצורך בהטלת צו הגבלה כדי להביא לקיום פסק הדין, אם לא קוים עד
;אותו מועד
(3)
בית הדין יוסיף ויקבע דיוני מעקב במועדים כאמור בסעיף קטן זה עד לקיום
פסק הדין; דיון מעקב לפ י סעיף קטן זה יכול שיתקיים לפני דיין אחד; סבר הדיין
כי בנסיבות העניין מוצדק להטיל או לשנות צו הגבלה, יעביר את העניין לדיון בהרכב
שיתקיים בתוך15
ימים
בהקדם האפשרי ולא יאוחר
משבוע.
(ד)
)(בוטל.
ערעור
4
.א (
)א
ניתן צו הגבלה, והוגש ערעור על פסק הדין או על צו ההגבלה, לא יעוכב ביצוע צו
ההגבלה, ואולם בית הדין הרבני הגדול רשאי, מטעמים שי ירשמו, להורות על עיכוב ביצועו עד
.להכרעה בערעור
)(ב
קיים בית הדין הרבני דיון כאמור בסעיף4
(א), ולא ניתן צו הגבלה בתוך שבוע בתוך
21
ימים
ממועד הדיון, יראו זאת כהחלטה שלא ליתן צו הגבלה, ובעל דין רשאי לערער על
ההחלטה כאמור לפני בית הדין הרבני הגדול
בתוך
60
ימים
בתוך30
ימים
ממועד הדיון; על
הדיון בבית הדין הרבני הגדול יחולו ההוראות החלות על דיון במתן צו הגבלה, ובלבד שדיוני
מעקב כאמור בסעיף4(ג1
.) יתקיימו לפני דיין של בית הדין הרבני הגדול
)(ג (1)
בית הדין הרבני הגדול ידון בערעור בתוך60
30
ימים ממועד הגשת;ו
(2)
החלטת בית הדין הרבני הגדול בערעור על פסק דין או על צו הגבלה תינתן בתוך
60
30
;ימים ממועד הדיון בערעור
(3)
החלטת בית הדין הרבני הגדול בערעור על החלטה שלא ליתן צו הגבלה, תינתן
בתוך30
.ימים ממועד הדיון בערעור
פקיעת צו הגבלה
5.
צו
.הגבלה יפקע עם פקיעת הנישואין
כפיה למתן חליצה
6.
הח
ליט בית דין רב
ני שאיש יתן
חליצה לאלמנת אחיו, והאיש לא קיים את החליצה, רשאי
בית הדי
ן
הרבני, בתום שלושים ימים מיום מתן ההחלטה, ליתן צו הגבלה נגד האיש, והוראות
סעיפים2
,
3
,
3
,א4 ו-4א
.יחולו, בשינויים המחוייבים
שמירת דינים
7.
חו
ק זה אינו בא לגרוע מן הסמכויות של בית דין רבני או של בית משפט ע ל.פי כל דין
תחולה
8.
הוראות חוק זה יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על פסק דין שניתן לפני
.תחילתו של חוק זה
ביצוע ותקנות
9.
שר המשפטים[1]
ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהסכמת נשיא בית
הדין הרבני הגדול ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין
תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו. תקנות שענינ ן מתן צווי הגבלה נגד אסירים
.ועצורים יותקנו בהתייעצות גם עם השר לביטחון הפנים
10
.
.)(בוטל
)תיקון חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין
11
. בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-
1953
, בסעיף6
."שבו, במקום "ששה חדשים" יבוא "ששים ימים
דיווח לכנסת–
'הוראת שעה (תיקון מס7) תשע"ב-
2012
12
. שר המשפטים והנהלת בתי הדין הרבניים
ידווחו, בחודש יולי, אחת לשנה
,במשך חמש שנים, לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, על קיום פסקי דין
.על מתן צווי הגבלה ועל ביצועם