חומר רקע

.2021 11 . 08 ,לכבוד ועדת הבריאות של הכנסת קיצור תורי המתנה לטיפול פסיכולוגי בקהילה- נייר עמדה רקע– פסיכולוגיה הציבורי:ת הפסיכולוגיה הציבורית בישראל היא נקודת המפגש הראשונה של א זרחים עם מערכות בריאות הנפש ומספקת את המענה הקהילתי שהוא הבסיס החשוב ביותר למערך זה . טיפול פסיכולוגי הוא כלי מניעתי - מחקרים הוכיחו שוב ושוב כי מענה פסיכולוגי מסוגל לצמצם סבל אנושי, לשפר תפקוד ולחזק את החוסן הנפשי של הפרט ושל בני משפחתו. טיפול פסיכולוגי זמין ונגיש במערכות הציבוריות יכול לאפשר לציבורים מוחלשים לקבל סיוע ולתרום .ליכולתם לממש את עצמם הנגשת טיפול פסיכולוגי במסגרות ציבוריות יכול לתרום באופן משמעותי לחיסכון ה ציבורי - טיפול פסיכולוגי מצמצם הוצאות על אשפוז ים פסיכאטריים, צריכת שירותי בריאות גוף וצריכת סעד סוציאלי. הוא משפר יכ)ולת לתפקד (בעבודה, בלימודים, בחיי המשפחה .ותורם באופן ישיר ועקיף לפריון המשק אחד מסוגי הטיפול המרכזיים בתחום בריאות הנפש הוא טיפול פסיכותרפי– טיפול בשיחה. טיפול זה הוא הטיפול היעיל והמומלץ למגוון רחב של הפרעות נפשיות קלות וחמורות (מהפרעות חרדה קלות ועד סכיזופרניה), וכן לסיוע .בהתמודדות עם מצוקות העולות ממשברי חיים בישראל, פסיכולוגים הם בעלי המקצוע היחידים אשר החוק והתקנות המקצועיות מסדירות את הכשרתם במתן פסיכותרפיה - ,טיפול פסיכולוגי. כמו כן, בישראל שישה תחומי מומחיות מוכרים בפסיכולוגיה (קלינית, חינוכית רפואית, התפתחותית, שיקומית ותעסוקתית) ופסיכולוג מומחה מוכר כגור ם המקצועי למתן טיפול ואבחון במסגרות .מערכת הבריאות, החינוך והתעסוקה :קיצור תורים בקהילה בשנת1994 הכירה המדינה באחריותה לספק טיפול פסיכולוגי במסגרת סל השירותים הציבוריים במסגרת חוק בריאות ממלכתי. משמעותה של החלטה זו היא שאזרח המתמודד עם מצוקה נפשית, ונזקק לטיפול במסגרת שירותי .הנפש יהיה זכאי לקבל טיפול פסיכולוגי לא עלות במרחק סביר ובזמן סביר בריאות תקציר: • אחד מסוגי הטיפול המרכזיים בתחום בריאות הנפש הוא טיפול פסיכותרפי– .טיפול בשיחה • בישראל, פסיכולוגים הם בעלי המקצוע היחידים אשר החוק והתקנות המקצועיות מסדירות את הכשרתם במתן פסיכותרפיה- .טיפול פסיכולוגי • במערכת הבריאות הציבורית בישראל ישנם כ - 7 פסיכולוגים קליניים על כל מאה אלף איש . • מה שמוביל ל תורי ההמתנה להתחלת טיפול פסיכולוגי ש מגיעים לשנה- שנה וחצי • משרד הבריאות מוביל מבחן תמיכה לקופות החולים לקיצור תורים בטיפול בפסיכותרפיה ו פורום הארגונים מבקש להדגיש את חשיבות מתן השירות על ידי פסיכולוגים קליניים שהוכשרו לכך מאז חקיקת החוק עברו27 שנים, אך היכולת לקבל טיפול פסיכולוגי במסגרת שירותי בריאות הנפש הציבוריים .כמעט ואינה קיימת בפועל עבור אזרחים רבים בשנת2015 הושקה הרפורמ ה בבריאות הנפש, כמהלך רחב ומשלים המעביר את האחריות הביטוחית בתחום בריאות הנפש לקופות החולים, בעלות של מיליארדי שקלים. חלק מהמטרות של הרפורמה בבריאות הנפש הייתה לקצר את זמני ההמתנה לקבלת טיפול פסיכולוגי במסגרות בריאות הנפש ולהגביר את הנגישות (מרחק) של אזרחי ם לשירותים אלו. רפורמה זו עברה ללא הגדרה ברורה של סטנדרטים לגבי זמן המתנה לקבלת טיפול או מרחק סביר לקבלת הטיפול וכן לא הוגדרו קריטריונים לגבי קבלת ההחלטה על .אופי ומשך הטיפול דו"ח מבקר המדינה שבחן את השירותים האמבולטוריים במסגרות בריאות הנפש הממשלתיות ובקופות החולים (אשר בתוכם ניתנים טיפולים פסיכולוגים) חשף שלמרות השקעה של מאות מיליוני שקלים בשירותי בריאות הנפש האמבולטוריים תורי ההמתנה להתחלת טיפול פסיכולוגי ארוכים באופן חריג ב( כל קנה מידה16 - 12 חודשים) 1 וזאת כאשר ידוע כי יעילותה של התערבות פסיכולוגית יורד לאחר40 ימי המתנה2 . לצד תורי המתנה ארוכים באופן ,קיצוני קיימים פערים בנגישות לשירותי בריאות הנפש בהם ניתן לקבל טיפול פסיכולוגי בין מרכז לפריפריה בישראל וזאת כאשר קשיים אלו ב זמני המתנה ונגישות מוקצנים עוד יותר בקרב החברה הערבית. עוד עולה מדו"ח זה שמשרד הבריאות מכיר בבעיות אלו, ומודע לכך שללא הגדרת סטנדרטים ברורים לזמני המתנה ומרחק לא יתרחש שינוי .מהותי והציבור הישראלי לא יזכה לקבל את השירותים המוגדרים בחוק תוכנית משרד הבריאות לקיצור זמני ההמתנה לקבלת פסיכותרפיה נועדה לפתור את המצוקה החמורה ע"י מתן תמיכה ותמריץ .לקופות החולים שיעמדו במשימה תוכנית זו היא הזדמנות חשובה לתקן עיוות יסודי ברפורמה בבריאות הנפש 1 כפי הנראה מדובר בהערכת חסר של זמן ההמתנה האמיתי. שכן, יש קושי מתודולוגי לכלול בסטטיסטיקה את כל אותם מטופלים ששומעים ברגע הפנייה את זמן ההמתנה הארוך, ומתוך מצוקה ונואשות מהמערכת הציבורית, מחליטים לוותר על האפשרות לקבלת סיוע נפשי, או, לפנות לטיפול פרטי 2 Clark DM, Canvin L, Green J, Layard R, Pilling S, Janecka M. Transparency about the outcomes of mental health 2017 Lancet. of public data. services (IAPT approach): an analysis ויכולה להביא לשינוי משמעותי ב תורי ההמתנה לקבלת טיפול פ .סיכולוגי עם זאת, ללא הנחיה ברורה להעסקת .פסיכולוגים קליניים במסגרתה נפתח פתח להעסקת "פסיכותרפיסטים" בעלי הכשרה לא מפוקחת על בסיס מסמך עיקרי מדיניות הממשלה בתחום בריאות הנפש3 , יש סיבה משמעותית לחשש שכן משרד הבריאות אינו מגדיר באופן ברור מ חויבות לסטנדרט מקצועי ומצהיר כי יפעל "ל הוספת תמריצים להכשרת פסיכותרפיסטים ופסיכיאטרים". בעוד שבמשרד הבריאות ברור כי מעקב וטיפול פסיכיאטרי ניתן ע"י בעלי המקצוע המוסמכים– פסיכיאטריים– ישנה עמימות ביחס למי הגורם המקצועי האמון על מתן פסיכותרפיה. נזכיר כי "פס "יכותרפיסט אינו מקצוע מוכר ע"י המדינה, וכי עשרות התוכניות השונות הפועלות בארץ להכשרה בפסיכותרפיה הן פרטיות ואינן .מפוקחות בשום צורה. תוכניות אלו מציעות הכשרות ברמות שונות, לעיתים ללא שום סינון או דרישות סף לקבלה רק העסקת פסיכולוגים קליניים בשירותי בריאות הנפש תוכל להבטיח את איכות הטיפול והיכולת של הציבור .להסתייע בשירותים חיוניים אלו,בנוסף לכך בניגוד למחסור משמעותי בכוח אדם מקצועי בתחומ י הרפואה ,והסיעוד בישראל אין מחסור בפסיכולוגים קליניים . המחסור קיים בשירותים הציבוריים השונים בהם מועסקים רק כ- 1400 פסיכולוגים קליניים בחצי משרה, כך שבפועל ישנם כ - 7 פסיכולוגים קליניים על כל מאה אלף איש . בשוק הפרטי, לעומת זאת, ישנם אלפי פסיכולוגים קליניים ו אלו יכולים לחזור לעבוד בשירות הציבורי, להביא עמם ניסיון קליני עשיר ואחריות מקצועית ברמה הגבוהה ביותר לטובת הציבור הרחב שידו אינה משגת לקנות טיפול .בשוק הפרטי 3 ov_36_policies_priorities.pdf https://www.gov.il/BlobFolder/reports/gov_36_policies_priorities/he/Reports_G