חומר רקע
עמדת "יד לאישה" בעניין הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין)
'(תיקון מס4
והוראת
שעה) (תיקון) (הפיכת הוראת השעה להוראת קבע) התשפ"א2021
:לקראת דיון בוועדת חוקה ביום09-11-2021
הצעת החוק שבנדון מבקשת להפוך לה וראת קבע את הוראת השעה אשר פקעה ואשר נועדה לסייע לנשים
יהודיות מכל רחבי העולם להשתחרר מכבלי עגינותן
. הסיוע מוצע
באמצעות הרחבת סמכותו של בית הדין
הרבני בישראל גם
כלפי מי שאינו אזרח או תושב ישראל, ובהתקיים התנאים שנקבעו ב
הצעת ה
חוק.
עמותת "יד לאישה" מייצגת מידי שנה כ–
150
,נשים מסורבות גט ועגונות
בכ-
20%
מהם -
לפחות אחד
.מבני הזוג נמצא מחוץ לישראל מתוך הכרות מעמיקה
עם סוגי
ת העגינות
, ו מ כן תוך
שיתו
פי
פעולה עם
ארגונים
וגורמ
ים נוספים
הפועלים מעבר לים, אנו רוצות לברך על הצעת
ה
חוק שבנדון
, ולהצביע על נחיצותו
עבור
נשים יהודיות
שאין להם
כל
.דרך אחרת להשתחרר מכבלי עגינותן
בשלוש השנים בהן הי
י
תה הוראת השעה בתוקף , ייצגנו'מס נשים
אשר זכו לקבל את הגט ולהשתחרר אחרי
.שנים רבות של עגינות, וזאת רק בזכות הפתרון שהוצע לאותן נשים במסגרת הוראת השעה
.כך למשל, מ.ה
:(תיק מס928097/7
)
אישה מארה"ב כבת40
שנישאה בגיל19
בשידוך ,סבלה
מאלימות
במשפחה ,ו
ניסתה במשך עשור לקבל גט מ
בעלה באמצעות בתי דין בארה"ב אך ללא הצלחה .הבעל
נעצר
על שידול לזנות, ו הסתבר כי אף
יש לו עבר עשיר של עבירות מין בקטינים,
דבר שהושתק על ידי גורמים
בחסידות
אליה השתייכו בני הזוג , אולם למרות כל זאת לא היה ביד בית הדין בארה"ב כלים לאכוף על
הבעל את מתן הגט . במהלך אותן עשר שנים הגיע הבעל לישראל אך בית הדין הרבני היה נעדר סמכות
חוקית לדון בעניינו. לפני כשנ
תיים
, בהיות הוראת השעה בתוקף הגיע הבעל
לישראל לחתונת בנו, ובזכות
הרחבת הסמכות
שנקבעה
בהוראת השעה, בית הדין ציווה על מעצרו ולאחר כחודשיים הצליחה האישה
לקבל א.ת הגט ולהשתחרר מבלי שנאלצה לוותר על המגיע לה על פי דין
כמו מ.ה., נשים יהודיות רבות
מרחבי העולם נושאות עינ
י הן אל מדינת ישראל בתקוה שזו תושיט להן יד
ו תיתן להן מזור
שאין בנמצא
.במקום מולדתן
הצעת החוק אינה חפה מקשיים, ובפרט אל מול המשפט
הבינלאומי הפרטי.
בדיונים שקדמו לקבלת הצעת
,החוק בהוראת השעה הועלו טיעונים רבים ביחס לקשיים אלו אולם ,לטעמנו חרף החשש לפגיעה באזרחים
זרים ובזכויותיהם, הצעת החוק בנוסחה ה
סופי של הוראת השעה , מציעה איזון ראוי אל מול שוועת
.העגונות אשר אין להן בנמצא פתרון אחר זולת בית הדין הרבני בישראל
נוסיף ונדגיש ,כי אף ש ,סוגיות הקשורות לדין האישי מסווגות על דרך כלל כסוגיות אזרחיות, וככאלה
המשפט הבינלאומי הפרטי מצמצם עד מאד את יכולתה של מדינה זרה להתערב בענ
יינו של הפרט , אנו
סבורות כי יש להתייחס באופן שונה ביחס לסוגית העגינות ,. סוגית העגינות הינה ייחודית לדין היהודי
.וטומנת במהותה את האפשרות של האיש לכלוא ולמנוע מאישה להתנהל כאדם חופשי בעולם
במ
ובן זה ,
.דומה סוגית העגינות דווקא לדין הפלילי
בהתאם לכך, מדינות שונות ברחבי אירופה
כדוגמת הולנד ואנגליה, הכירו בסרבנות הגט כעבירה פלילית
המאפשרת להעמיד אדם לדין פלילי באופן פרטי על עבירה של התנהגות הכוללת שליטה או כפיה מצד בן
.או בת הזוג
נוכח זאת , ניתן וראוי לבחון את סוגית העגינות כסוגיה עם.היבטים פליליים
בדין הפלילי
קיימות הצ
דקות שונות לה תערבותה של המדינה, גם כאשר מדובר בעבירות שנעשו כל כולן
מחוץ לגבולות ישראל, וגם כאשר מדובר באזרחים זרים. כך למשל דיני העונשין של ישראל חלים על עבירות
חוץ שנעשו נגד חיי
יהודי, גופו, בריאותו חירותו או רכושו, באשר הוא יהודי.
1 בראי זה, ניתן להתבונן
גם
בסוגית העגינות ולבחון את ההצדקות לפגיעה בזכויות סרבן
גט ה
גם בהיותו אזרח זר, בשל הפגיעה
החמורה בחרותה של אשתו
היהודיה באשר היא יהודיה, באמצעות הדין היהודי
ש
מאפשר לו לעשות כן.
יצוין עוד, כי
התיקונים שהוצעו בנוסח ה
סופי של הוראת השעה,
הן בהתייחס לצמצום תחולת הצעת החוק
על נשים בלבד, והן בהתייחס למיקוד ברור של התנאים להחלת הסמכות, יש בהם
ב כדי לענות על מרבית
הקשיים ו
החששות שהועלו בדיו
נים שהתקיימו בעבר בו
ו עדת חוקה.לקראת הצבעה על הוראת השעה
הגבלות אלו ראויות ומספקות את האיזון הנדרש בין החשש
לפגיעה בזכויותיו של אזרח זר לבין הפגיעה
המתמשכת באישה עגונה הכלואה בעל כור
ח.ה בנישואין דתיים שאינם ניתנים להתרה בדרך אחרת
עם זאת, ולמרות כל
האמור
לעיל ביחס לחשיבות הרבה שאנו
רואות בהצ ,עת החוק אנו מבקשות להתריע
מפני
י ישום פסול של
ה וראת השעה על ידי חלק מהרכבי
בית הדין ו בניגוד
לאמור ב סעיף4ב1
)(ו
להוראת
השעה:. סעיף זה קובע כי "אי ן בהוראות סעיף זה כדי להקנות לבית הדין הרבני סמכות שיפוט בעניינים
"הכרוכים בגירושין .ח
רף זאת, נ תקלנו במס' מקרים בהם בית הדין דן בתנאים בעניינים נלווים שהציב
הבעל בתמורה לגט, ו אף
נאמר ל
אישה כי אם לא ת
י אות לדון בהם יבטל בית הדין את צו עיכוב היציאה
'שהוצא כנגד הבעל. כך למשל בתיק מס122656/3
קבע בית הדין כי צו הה
רחקה
שניתן כנגד הבעל בארה"ב
יצומצם, ולא יהא תקף במ .קומות ציבוריים לקביעה זו נאלצה האישה להסכים ואף להתחייב בקנס כי
תאשר זאת בבית משפט אזרח
י בארה"ב. לא לכך התכוון המחוקק,
ולא לשם כך.נקבעה הוראת השעה
לפיכך, מוצע ל
תקן את ה סיפא של סעיף4ב1
)(ו
כך" :אי ן בהוראות סעיף זה כדי להקנות לבית הדין הרבני
סמכות שיפוט בעניינים הכרוכים בגירושין ,לרבות אף לא בדר
ך של משא ומתן."
אנו תקוה
כי מדינת ישראל, כמדינת העם היהודי, תוסיף ותושיט יד ליהודיות מכל העולם ותהא בבחינת
האור שבקצה עגינותן, וזאת מבלי להרע את מצבן
בנושאים ה
אזרחיים הנלווים לגירושין.
1
סעיף13
(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-
1977