הודעה לעיתונות
8.11.21
*דוברות הכנסת* (ועדת הפנים והגנת הסביבה)
*איך יתכן שמהנדס עיר מכריז על מבנה מסוכן והדיירים מחויבים לשלם עשרות אלפי שקלים לשיפוץ, ואם לא מפונים מבתים ללא פתרון?*
*עדת הפנים דנה במצב החוקי היום, המגלגל את האחריות על מבנים מסוכנים על הדיירים*
כיצד ייתכן שמהנדס עיר יכריז על בניין בסכנה, והדיירים יחויבו לשלם עשרות אלפי שקלים לשיפוץ, ולא, יפונו מבתיהם בלא כל פיתרון דיור? סוגיה זו נדונה היום בוועדת הפנים והגנת הסביבה בראשות ח"כ *ווליד טאהא* ביוזמת הח"כים *ישראל אייכלר ודסטה גדי יברקן* .
מרים שגב, דיירת שפונתה מביתה, ללא פתרון דיור: "אני גרתי ברחוב ביאליק 6 בבית שמש והיום אנחנו ברחוב. פינו אותנו לפני חודש וחצי. הכריזו שהמבנה בסכנת קריסה. באו שוטרים ופינו אנשים מהבתים, ואז סגרו את הבתים". יו"ר הוועדה, ח"כ ווליד טאהא: "בהפתעה?" שגב: "כן. לא ידענו שהבניין בסכנת קריסה. אנחנו 18 משפחות, רובנו חתמנו על פינוי בינוי, והתחלנו את התהליך. עכשיו יש אנשים במדינת ישראל 2021 ברחוב. זה מצב חירום לאומי. יש משפחה שחילקה את שלוש הבנות שלה בין שלוש חברות. אם הייתה לנו אפשרות כלכלית לשכור דירה, לא היינו גרים בדירה של 40 מטר. איפה נישן היום בלילה?"
איתי שמואלי, נציג ועד בניין שפונה: "יש לי 5 ילדים. אשתי קיבלה הודעה לטלפון, וקיבלנו מכתב שיש צו פינוי. לא היינו בבית. במכתב טענו שהדיירים צריכים תוך 30 יום לתקן את הליקויים. קבלן רמה עבור התיקונים חצי מיליון ₪. שכל דייר ישיג 40,000 ₪. הזוי. מאיפה הדיירים יקחו פתאום סכום כזה?"
יו"ר הוועדה, ח"כ ווליד טאהא: "הבנת שאתה בבניין מסוכן?" שמואלי: "היה ברור שהבניין רעוע ומוזנח. לפני שנתיים בבניין לידינו נפל קיר. צריך חוק שבניין שעבר שנים מסוימות, צריך לבדוק אותו. אם יש עכשיו תקציב של 50 מיליארד, גם לנו מגיע שיתנו לנו שכירות חודשית".
ח"כ ישראל אייכלר, יוזם הדיון: "כל המבנים אחרי 50 שנה בסכנה גדולה. מבנה מסוכן זו סכנת חיים. הרבה אנשים רואים סדק וחוששים לדווח לעיריה מהפחד שיפנו אותם מביתם. לפעמים אנשי מקצוע טענו שהמבנה מסוכן והדיירים בין הפטיש לסדן. הרעיון הוא ביטוח מבנים לאנשים שאין להם, שהמדינה תבטח את המבנה, להבטיח קורת גג. שמעתי שזה לא צריך לעלות הרבה".
יו"ר הוועדה: "אם המבנה בסכנת הריסה, מי יבטח?"
ח"כ גדי יברקן: "איך המדינה, באמצעות עמידר, מכרה בניין בסכנת קריסה? האנשים האלה קנו את הדירות המסוכנות האלה מעמידר. מאד מרגיז בשיח האטום. איך כסף התגלגל בין קבלנים ובסוף הדיירים עדיין בבניין שעלול לקורס? יש בניינים מסוכנים, שמהנדס העיר הכריז עליהם מסוכנים. התושבים מבקשים להתפנות והעיריה לא מפנה, ועכשיו דורשים מהם מהר להתפנות".
ח"כ לימור מגן: "החוק היום לא נותן מענה. מבנה יכול לעמוד 100 שנה ואין חובה לבדוק אותו. יש חוק עזר מבנים מסוכנים. למהנדס העיר יש סמכות להגדיר מבנה כמסוכן ואז הדיירים חייבים לתקן. אם לא תקנו, העיריה יכולה לתקן ולחייב את הדיירים בהוצאות. לכן חייבים לחוקק חוק בדיקת מבנים וגם ביטוח, כי היום הביטוח לא מסדיר מבנה שקרס. על פי החוק היום התושב אחראי על תקינות הנכס. הרשויות לא יכולות לשלם על כך וגם לאדם הפרטי אין כסף כי העלויות גבוהות".
עינת גנון, סמנכ"לית הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית: "רוב הבניינים שאנו מטפלים בהם נבנו בשנות החמישים עד השבעים והם מגיעים לסכנת קריסה. צריך לקחת בחשבון שהתהליכים לא מיידיים. צריך תב"ע, צריך היתרי בניה. זה לוקח שנים. כשיש אירוע קריסה וצריך ]יתרון מיידי, אנחנו לא יכולים לסייע. בניין בתהליך התחדשות עירונית מקבל מענה".
ח"כ קטי שטרית: "משרד השיכון חייב ליצור מתווה, שלא נגיע לוועדת חקירה. יבואו בטענות אלינו, שלא עישנו די להציל חיים. אף אחד לא לוקח אחריות".
יו"ר הוועדה, ח"כ ווליד טאהא: "רק לאחרונה נרתמנו לנושא כאן בוועדה, ובהצעת חוק הורדנו את אחוז הדיירים שצריך לשם הסכמה על פינוי בינוי משמונים אחוז ל66. הועלה רעיון להוריד את האחוז במבנים מסוכנים ל-51%, אבל כנגד זה נטען שאת רומסת את זכות הקניין של המתנגדים. זה לא שחור ולבן. יש קשיים מהותיים בדרך למימוש. נכון שצריך אחריות משותפת של הממשלה והרשות המקומית, אבל יש כאן גם פגיעה בזכות הקניין. משרד המשפטים סבור שזו פגיעה לא מידתית".
רבקה קנריק, דוברת הוועדה