חומר רקע
עובדים קבועים מאחורי הבית: העסקת מהגרי עבודה
מתאילנד בחקלאות במרחב הכפרי
**יהל קורלנדר* ומתן קמינר
* המכללה האקדמית תל חי ואוניברסיטת תל אביב
** אוניברסיטת חיפה
חקלאים במושבי העובדים מעסיקים במשקיהם מהגרי עבודה מתאילנד. אף שזוהי תופעה בעלת80-מאז שנות ה
השפעה נרחבת על החקלאות הישראלית ועל המרחב הכפרי, הספרות המחקרית מיעטה עד כה לעסוק בכך. מאמר
זה מתמקד בשינויים במרקם הקהילה של מושבים אלו, בדגש על מערכות היחסים בין החקלאים לבין העובדים
מתאילנד לאורך השנים. לטענתנו, כקבוצה – מהגרי העבודה מתאילנד נראים אך נעלמים; הם חיוניים להמשך
קיומה של ההתיישבות החקלאית וברבים מן היישובים הם בעלי נוכחות דמוגרפית גדולה, אך סטראוטיפיזציה
הנוגעת ל"אופי התרבותי" של העובדים מתאילנד, לפיה הם צייתנים, כנועים וממושמעים, בשילוב עם נכונותם
להפגין הדרת כבוד ולקבל יחסים הייררכיים במסגרת פטרנליסטית, תורמת להדרתם מהמרקם הקהילתי במושבים
,ולהתכחשות לנוכחותם המתמדת בהם. במשך השנים חלו אמנם תמורות ביחסים וכוחם של מהגרי העבודה גבר
אך הדרתם נמשכת ומוכחשת. מאמר זה מתאר את הסיבות להבאתם של מהגרי העבודה ולהבנייתם כזרים, ואת
נקודת המבט המשתנה של החקלאים, העובדים והגורמים המתווכים השונים על סוגיות אלו. המאמר מתבסס על
עבודת מחקר סוציולוגית ואתנוגרפית שנערכה במסגרת עבודות הדוקטורט של המחברים, שכללו הבנת תהליכי
ההתבססות של העובדים מתאילנד במגזר הכפרי ברחבי הארץ. במסגרת המחקרים נערכו ראיונות עומק עם
חקלאים במושבים שונים ועם מהגרי עבודה השוהים כעת בישראל וכאלה שסיימו את עבודתם ושבו לתאילנד, עם
בעלי חברות גיוס כוח אדם ותיווך מישראל ומתאילנד ועם קובעי מדיניות ישראלים ותאילנדים. כמו כן נערכו תצפיות
,מילות מפתח: מהגרי עבודה, עובדים זרים .משתתפות בשני משקים במושב בערבה התיכונה ועבודות ארכיון מגוונות
.תאילנד, תאילנדים, חקלאים, מושבים, מרחב כפרי
Permanent Workers in the Backyard: Employing Migrant Farmworkers
from Thailand in the Israeli Countryside
Yahel Kurlander, Tel Aviv University and Tel-Hai College;
Matan Kaminer, University of Haifa
Over the past three decades, Israeli farmers in Moshavim (cooperative rural settlements) have been
employing Thai migrant laborers. In spite of the significant influence this phenomenon has had on Israeli
agriculture and on the Israeli countryside, little academic research has been dedicated to it so far. This
paper focuses on the changes in the social fabric of the Moshavim, with an emphasis on the relationships
between farmers and their Thai workers over the years. We argue that the Thai migrants are visible
but easy to ignore; on the one hand they are crucial to the continued existence of the moshavim as
agricultural communities and constitute a considerable part of the population in quite a few of them.
On the other hand, the stereotype of the “cultural character” of Thai workers as obedient, subservient,
and disciplined people leads to the persistent denial of their inherent importance to the community.
This article describes the reasons for the employment of migrant workers, their characterization as
“foreign” and the changing perspectives of farmers, workers and various intermediaries. It is based on
the doctoral research of both writers, which involved sociological and ethnographic methods, including
participant observation on two farms in a Moshav in the Central Arava region; in-depth interviews with
farmers and manpower agencies in both countries, Israeli and Thai policy-makers, as well as Thai
workers in Israel and returnees, and archival sources. Key Words: labor migrants, migrant workers,
Thai workers, Thailand, farmers, Moshavim.
148–131 )2020( 98 אופקים בגאוגרפיה
יהל קורלנדר ומתן קמינר132
מבוא
בכלכלה הפוליטית הנהוגה במשטר דמוקרטי קפיטליסטי יש סתירות מובנות ומבוצרות, שהניסיון
). בעקבות הסתירות הללו, המדינותCalavita 1992( לפתור אותן נועד לכישלון ואף לסתירות נוספות
שנהוג בהן משטר כנזכר לעיל מתקשות, לא אחת, לגבש וליישם מדיניות הגירה ברורה. כך למשל
מתגלעת במדינות רבות סתירה בין שני הגיונות מוסדיים בכל הנוגע להגירת עבודה: היגיון השוק
של הכלכלה הקפיטליסטית הליברלית, לפיו יש לעודד הגירה לצורכי המעסיקים, וההיגיון של מדינת
Sassen ;2008 הלאום הטריטוריאלית, לפיו כל מדינה אמורה לשלוט בגבולותיה (קמפ ורייכמן
) סתירה זו חושפת אתKemp 2004 ;2008 ). לדעת חוקרים (למשל צבר1999; Turner 2007
-המורכבות המבנית שנוצרה בעקבות הגלובליזציה. בישראל, סתירה זו מוקצנת בשל ההיגיון האתנו
לאומי. משמע, הדואליות ביחסה של מדינת ישראל כלפי הבאים בשעריה: מצד אחד ישראל היא
מדינת עלייה המעניקה אזרחות והטבות למהגרים יהודים או לזכאי חוק השבות, ומצד שני מדיניות
ההגירה בישראל מדירה מהגרים שאינם יהודים ומעניקה להם זכויות מועטות בלבד (קמפ ורייכמן
.)Bartram 2011 ;2009 ; רייכמן2008
), אותו ניתן להגדיר כמקבץ שלmigration regime( "בתוך סתירות אלו מתקיים "משטר ההגירה
"עקרונות, נורמות, כללים ונהלי קבלת החלטות שסביבם מתכנסות הציפיות של השחקנים" בנוגע
). משטר ההגירה אינו תוצר ישיר של תכנון מודע מצדKrasner 1982: 185( להגירה במקום מסוים
.שחקן כלשהו; "התכנסות הציפיות" הנוצרת משקפת את יחסי הכוחות בין השחקנים המעורבים
במשטר ההגירה המושתת על מהגרי העבודה מתאילנד בישראל מעורבים גורמים רבים: משרדי
ממשלה שאינם פועלים בהכרח למען אותן מטרות; ארגונים חקלאיים והחקלאים עצמם; חברות
;כוח האדם, הגיוס והתיווך; ארגונים בינלאומיים, עמותות הפועלות לצד המדינה, ארגוני זכויות אדם
.אנשי אקדמיה החוקרים את התחום, וכמובן מהגרי העבודה עצמם
במאמר זה נפרט כיצד גורמים מבניים שונים יצרו מצב בו מהגרי העבודה מתאילנד שעוסקים
בחקלאות במושבים הם בבחינת "נראים אך נעלמים"; כיצד למרות השינוי שחוללו מהגרי העבודה
בהתיישבות העובדת והיותם בעלי נוכחות דמוגרפית ניכרת, קיומם כחלק בלתי נפרד ממרקם
המושב מוכחש ומתוחזק. נבקש לטעון כי בעשור הראשון מוסדה תפיסה לפיה העובדים מתאילנד
הם בעלי "אופי תרבותי" צייתני, כנוע וממושמע. הבניה זו, בשילוב עם נכונותם של המהגרים להפגין
הדרת כבוד ולקבל יחסים הייררכיים במסגרת פטרנליסטית, תרמה להדרתם מהמרקם הקהילתי
במושבים ולהתכחשות לנוכחותם המתמדת. באופן זה אנו מראים כיצד תפיסה שאומצה על ידי שני
.הצדדים יצרה מצב של הדרה והתכחשות
הגירת עבודה לישראל
הגירת העבודה לישראל החלה לאחר מלחמת ששת הימים כאשר פלסטינים תושבי הגדה
המערבית, מזרח ירושלים ורצועת עזה החלו לעבוד בישראל. באמצע שנות השמונים של המאה
אלפים, מתוכם רק כמחצית בעלי110-העשרים מספר העובדים הפלסטינים בישראל עמד על כ
היתרי עבודה. בשנים הללו שיעור העובדים הפלסטינים בכלל כוח העבודה בישראל עמד על
Bartram( 45% ; ושיעורם בענף הבניין עמד על25% . שיעורם בענף החקלאות עמד על7%–6%
עובדים קבועים מאחורי הבית: העסקת מהגרי עבודה מתאילנד בחקלאות במרחב הכפרי133
). עוד לפני כניסתם המאסיבית של העובדים הפלסטינים שוק העבודה בישראל1998: 307–308
;1987 אפשטיין וסמיונוב-היה אומנם מפוצל, על ידי פלסטינים אזרחי ישראל ויהודים מזרחים (לוין
:), אך לאחר כניסתם הוקצן הפיצול בין שתי קטגוריותRosenhek 2003 ;1993 סבירסקי וברנשטיין
אזרחי המדינה, שהיו כוח עבודה מוגן ומאוגד יחסית, ואלה שאינם אזרחי המדינה, שהיו כוח עבודה
.)2005 ; פלד ושפיר1987 אפשטיין וסמיונוב-פגיע וזול (לוין
בשנות התשעים חל שינוי מהותי בהגירת העבודה לישראל. את העובדים הפלסטינים החליפו
במידה רבה מהגרי עבודה שבאו מעבר לים והמכונים בפי הציבור ומקבלי ההחלטות בשם "עובדים
זרים". מהגרי העבודה הגיעו לישראל באופן חוקי כחלק מתוכניות גיוס יזומות של המדינה. על פי
אלף מהגרי עבודה, מתוכם קצת115-, כ2019 רשות האוכלוסין וההגירה שהו בישראל בינואר
.תוקף ומועסקים בשלושה ענפים עיקריים: חקלאות, סיעוד ובניין- אלף שוהים בהיתר בר98 מעל
עיקר מהגרי העבודה העוסקים בחקלאות מקורם בתאילנד; עיקר מהגרי העבודה העוסקים בסיעוד
.מקורם מהפיליפינים, הודו ומולדובה ועיקר מהגרי העבודה העוסקים בבניין מקורם בסין ומולדובה
1993 ניתן לראות את השינויים במספר היתרי העבודה שניתנו למעסיקים בין השנים1 באיור
). בתקופה זו מספר ההיתרים בענף הסיעוד עלה2019 בהתפלגות לפי ענפים (קורלנדר2018-ל
ולעומת זאת מספר ההיתרים בענף הבניין פחת, ואילו בענף החקלאות נשמרה יציבות מאז מפנה
.האלף
0
10
20
30
40
50
60
70
80
1990
1995
2000
2005
2010
2015
2020
(מהגרי העבודה )באלפים
בניין
חקלאות
סיעוד
לפי ענפים2018–1993 : מהגרי עבודה בישראל בין השנים1 איור
מהגרי עבודה בחקלאות הישראלית
מאז קום המדינה ועד ימינו חלו שינויים רבים בהרכב המועסקים בענף החקלאות. בשנים הראשונות
להקמת המדינה, עד שנות השישים, החקלאות בישראל נשענה על עבודתם של החקלאים
העצמאים ובני משפחותיהם, יחד עם שכירים יהודים ופלסטינים אזרחי ישראל, בין אם באופן קבוע
לאורך כל השנה ובין אם באופן זמני בעונת הקטיף. לאחר מלחמת ששת הימים והחלת השלטון
הצבאי בשטחים הצטרפו לעוסקים בחקלאות, במספרים הולכים וגדלים, הפלסטינים מהגדה
המערבית ומרצועת עזה, כמהגרי עבודה יוממים. בעקבות פרוץ האינתיפאדה הראשונה בשנת
יהל קורלנדר ומתן קמינר134
, החלה הממשלה להטיל סגרים תכופים על השטחים. מדיניות הסגר הגיעה לשיאה במארס1987
, אז הוטל סגר כללי של שישה שבועות שבעקבותיו בוטלו מחצית מכלל אישורי העבודה1993
). במקבילRaijman and Kemp 2007( לפלסטינים, ותוקפם של השאר קוצר משנה לחודשיים
לשינוי בשיח הציבורי, עקב האינתיפאדה ומספר מקרי תקיפה, גם המעסיקים עצמם החלו לתפוס
.)Raijman and Kemp 2007 ;2008 את העובדים הפלסטינים ככוח מאיים ומסוכן (קמפ ורייכמן
המחסור בעובדים בעקבות הסגר, בשילוב תפיסתם כאיום, חברו להיגיון הגאופוליטי של תהליך
-ליברלי במדיניות החברתית-אוסלו, ששאף להפרדה וניתוק מהפלסטינים, יחד עם המפנה הנאו
90-. כל אלו הובילו בתחילת שנות ה1985 כלכלית שהחל עם תוכנית הייצוב הממשלתית של
,לפנייה לעבר ייבוא של מהגרי עבודה מעבר לים שיהוו תחליף, גם אם לא שלם, לפלסטינים. בימינו
ההעסקה בענף החקלאות נחלקת בין בעלי המשקים ובני משפחותיהם, שכירים ישראלים, מהגרי
עבודה פלסטינים ומהגרי עבודה מתאילנד. את השינויים בתמהיל העוסקים בחקלאות ניתן לראות
.)2019 (קורלנדר2 באיור
מהגרי עבודה
פלסטינים
שכירים ישראלים
עצמאים
)19.7 (למ"ס "תעסוקה בענף החקלאות", לוח2017-1960 ): מועסקים בחקלאות, גינון וייעור (באלפים2 איור
בעקבות העסקת מהגרי העבודה, תחילה הפלסטינים ואחר כך מהגרי העבודה מתאילנד, חלו
שינויים לא רק בהרכב העוסקים אלא גם בכמויות התפוקה, שיטות הגידול, סוגי הגידולים ואופני
השיווק בחקלאות הישראלית. העסקת מהגרי העבודה, בייחוד אלו שמעבר לים, היא חלק משינוי
מבני לעבר העסקת עובדים שכירים, ביניהם גם ישראלים. בשנות התשעים שיעור השכירים
). באמצע שנות התשעים טענה ועדת זוסמן של2016 מכוח העבודה (קמחי40%-עמד כבר על כ
.)2004 משרד החקלאות כי מתקיימת תלות במהגרי עבודה בענף החקלאות וכי יש לבטלה (קמחי
) כתבו דוחות שהוזמנו על ידי משרד2011 ; שטרנליכט2004 במשך השנים, חוקרים נוספים (קמחי
החקלאות בהם טענו כי תלותם של החקלאים במהגרי עבודה, מעבר לים ופלסטינים כאחד, הינה
"סיכון" שיש לתת עליו את הדעת. עוד נטען כי בעקבות העסקתם של מהגרי העבודה כשכירים
,במשק החקלאי המשפחתי פחתה כניסתם של הבנים והבנות הממשיכים ושל שאר בני המשפחה
.)2016 ,2008 לרבות בני הזוג, לעבודה במשק, והם פונים לתעסוקת אחרות (קמחי
אחת מהשאלות המהותיות ביותר העומדות בפני הגורמים המקבלים החלטות על הבאת מהגרי
עבודה היא האם העובדים הללו "תופסים" מקומות עבודה של עובדים ישראלים. מבקר המדינה
) וועדת2011( ), ועדת טרכטנברג2010 ,2007( ) וארבע ועדות ממשלתיות – ועדות אקשטיין2003(
) – ביקשו לצמצם את מספר ההיתרים הניתנים למהגרי העבודה משום שלטענתם2014( אלאלוף
עובדים קבועים מאחורי הבית: העסקת מהגרי עבודה מתאילנד בחקלאות במרחב הכפרי135
העסקתם של אלה גוזלת מקומות עבודה מישראלים. לעומתם, משרד החקלאות, הממונה על
חלוקתם של היתרי העסקה למהגרי עבודה לחקלאים, הנפיק בשנים האחרונות שתי חוות דעת
), מהן עולה כי לא זו בלבד שמהגרי העבודה אינם מאיישיםKimhi 2015 ;2016 בנושא זה (קמחי
מקומות עבודה במקום ישראלים, אלא שבעקבות העסקתם דווקא צומחת העסקתם של ישראלים
.בתחומים נלווים כמו בתי אריזה
) שבחנו את התפתחות החקלאותKimhi 2015 ;2016 יתרה מכך, מחקרי משרד החקלאות (קמחי
והייצור החקלאי בעשורים האחרונים טענו כי הצמיחה הדרמטית שחלה מאז שנות התשעים בגידולי
,הירקות לא היתה מתאפשרת ללא כוח העבודה הזול והזמין בדמותם של מהגרי העבודה. כך למשל
הגדילו חקלאי הערבה התיכונה, בזכות העובדים החדשים, את שטח הגידולים1999–1988 בשנים
; השטח שהוקדש לגידול עתיר הון ועבודה בחממות באותה תקופה עלה גם הוא בשיעור ניכר32%-ב
). יתרה מכך, לטענת מחקרי משרד החקלאות בזכותKaminer 2019: 47-48( 40.7%- ל3.7%-– מ
העסקת מהגרי העבודה גברו הייצור והיצוא של התוצרת החקלאית מישראל ובזכותם צמח חלקה
,של החקלאות הישראלית בשוק הגלובלי. עם זאת, מה שבעיני משרד החקלאות נתפס כיתרון
) פרופ' צבי אקשטיין כחיסרון. הוא2011–2006 נתפס בעיני המשנה לנגיד בנק ישראל (בין השנים
) עם המלצות לשינוי מדיניות, בהם טען כי ההתבססות על כוח עבודה2010 ,2007( חיבר שני דוחות
.זול עודדה את הפעילויות החקלאיות שבהן למשק אין יתרונות יחסיים, ובייחוד בייצוא החקלאי
עוד טען אקשטיין (שם) כי בגלל העסקת מהגרי העבודה בחקלאות התעכב השימוש בטכנולוגיות
.חדשות בענף
"התאילנדים" – מהגרי עבודה בחקלאות
כניסתם של מהגרי עבודה מתאילנד לענף החקלאות בישראל החלה לקראת סוף שנות השמונים
כשהשגרירות הישראלית בבנגקוק, בשיתוף עם משרד הביטחון, נענתה בחיוב לבקשתו של הגנרל
פיצ'יט קולאוואניט, מפקד הארמיה הראשונה של צבא תאילנד, לערוך למשלחת של אנשי צבא
ופקידים הכשרה בנושא "התיישבות ספר", לקראת הקמה של יישובים דמויי מושבים או היאחזויות
, ומעט1987-נח"ל בגבולה המתוח של תאילנד עם קמבודיה. המשלחת בילתה בארץ שבועיים ב
אחריה הגיעה משלחת נוספת, שמנתה תשעה פקידים עובדי בנק החקלאות התאילנדי, בנק פיתוח
,בבעלות המדינה. בהבאתם של חברי המשלחת הנוספת הזאת נטל חלק עוזי ורד, מדריך טיולים
,חקלאי ואיש עסקים. מעט מאוחר יותר נטל ורד חלק גם בהבאתה של קבוצת חיילים מתאילנד
;2019 שנשארה בארץ שנה, גם כן במסגרת הכשרה לקראת הקמתם של "יישובי ספר" (קורלנדר
,). משלחות אלו הניחו את הבסיס לפרויקט הסטודנטים הזרים לחקלאותKaminer 2019 ;1989 רגב
או "המשתלמים", כפי שהם מכונים עד היום, מה שהפך להיות "התאילנדים" – מהגרי העבודה
.לחקלאות מתאילנד
הסטודנטים מתאילנד היו מגיעים ועובדים בחקלאות, בעיקר במושבים אך גם בקיבוצים, ובמקביל
). בזמנו, סטודנטים אלו1999 השתתפו בקורסים קצרים כחלק מתוכנית ההכשרה שלהם (כהן
נכנסו לישראל באשרת "מתנדב", שהיתה מקובלת בקיבוצים ובמושבים, וכמו המתנדבים קיבלו
.) דולר לחודש, סכום שבאותן שנים היה בהחלט משתלם (שם250-"דמי כיס" עבור עבודתם, כ
העובדים בתאילנד-כבר בשלב זה היו חברות תיווך תאילנדיות מעורבות בגיוסם של הסטודנטים
יהל קורלנדר ומתן קמינר136
). החקלאים הישראלים, שחששו תחילה מהעובדים החדשים, גילו התלהבות רבה2019 (קורלנדר
.מאיכות עבודתם ומאופיים המאפשרים את העסקתם במקום הפלסטינים
משרדית בראשותה של מרגלית אילת להכיר בסטודנטים/מתנדבים- המליצה ועדה בין1991 בשנת
כמהגרי עבודה, ולהביאם ארצה באשרות ובמכסות של עובדים זרים. המלצת הוועדה אושרה על ידי
יושבת ראש ועדת העבודה והרווחה דאז, ח"כ אורה נמיר, ומאז ועד היום העובדים מתאילנד נכנסים
לעבודות החקלאות באשרות של מהגרי עבודה ובמסגרת מכסה המאושרת על ידי הממשלה (אס
). מרגע שכניסתם של העובדים מתאילנד הותנתה במכסה, נציגי החקלאים, ותנועת2014 קורלנדר
המושבים בראשם, החלו להפעיל לחץ רב כדי להגדיל את מספר אישורי הכניסה למהגרי העבודה
מעבר לים. בעקבות מסע לחץ זה עלה במידה ניכרת מספר מהגרי העבודה לחקלאות, כמתואר
2001 אלף ומאז18 עמד על1996-, ב5,000- עלה ל1994-, ב950 הוא עמד על1991-: ב1 באיור
אלף. כבר בתחילת שנות התשעים, התבססה תאילנד כמדינת28- אלף ל20 ועד לימינו הוא נע בין
.המוצא העיקרית למהגרי העבודה לחקלאות
ניהלו את גיוסם והעסקתם של מהגרי העבודה חברות פרטיות של כוח1994–1991 בין השנים
אדם ותיווך, שש במספר בסופה של התקופה, ואגף ברית הסיוע בתנועת המושבים (אס קורלנדר
משרדית בראשות מנכ"ל שירות התעסוקה-, בעקבות המלצותיה של ועדה בין1994 ). בשנת2014
דאז, אלכס פארן, קיבלה תנועת המושבים מעמד רשמי כגוף המרכזי האחראי לגיוס מהגרי עבודה
,לחקלאות והבאתם ארצה (שם). תנועת המושבים פיקחה על שש חברות כוח אדם ישראליות
; פילובסקי1999 שהוגדרו כ"חברות ליווי", ותפקידן היה לטפל בעובדים מרגע הגעתם לישראל (כהן
1998-). מעמדה הריכוזי של תנועת המושבים בכל הקשור למהגרי עבודה לחקלאות בוטל ב1999
), ומאז החלו חברות כוח האדם ותיווך רבות לעסוק2014 בהחלטת שירות התעסוקה (אס קורלנדר
בגיוס מהגרי עבודה לחקלאות. המדינה נתנה לחברות הללו מנדט לגייס מהגרי עבודה בשיתוף
עם חברות גיוס מתאילנד ולסייע בטיפול המנהלי השוטף במהגרי העבודה: הארכת אשרות, ביטוחי
.)2019 בריאות וכדומה (קורלנדר
, נכנס2012 צדדי, ראשון מסוגו, עם תאילנד, ולאחר שנתיים, ביוני- נחתם הסכם דו2010 בדצמבר
Thailand-Israel Cooperation on the( TIC :לתוקף. במסגרת ההסכם הוקם פרויקט שותפות
) בחסות משותפת של משרד העבודה בתאילנד ושל רשות האוכלוסיןPlacement of Workers
וההגירה בישראל. מימוש ההסכם נתן את המנדט לגיוסם של מהגרי העבודה מתאילנד והשמתם
) בתאילנד והמרכז להגירהIOM( בקרב החקלאים הישראלים בידי ארגון ההגירה הבינלאומי
) בישראל. לאחר שמהגרי העבודה גויסו ותווכו לעבודה, חברות פרטיותCIMI( בינלאומית וקליטה
.בישראל אחראיות לליווי שלהם
צדדי היתה להוציא ממערך הגיוס את מתווכי כוח האדם-מטרתו העיקרית של ההסכם הדו
הפרטיים שגבו סכומים עצומים מהמהגרים המיועדים בניגוד לחוק, הן הישראלי והן התאי, ובכך
). בעקבות מימוש ההסכם אכן פחתה2019 להוזיל משמעותית את עלות הגעתם לישראל (קורלנדר
משמעותית עלות ההגירה למהגרי העבודה מתאילנד. כפי שהראו רייכמן וקושנירוביץ' בדוחות
), דמיRaijman and Kushnirovich 2012, 2015 ;2017 המעקב שפרסמו (קושנירוביץ' ורייכמן
עובדים קבועים מאחורי הבית: העסקת מהגרי עבודה מתאילנד בחקלאות במרחב הכפרי137
דולר9,000-, מ2013- ל2011 בין66%-התיווך ששילמו מהגרי העבודה מתאילנד פחתו ביותר מ
.לפחות מאלפיים דולר
בלשכת התעסוקה למהגרי עבודה, משרד העבודה התאי, בנגקוק, פברוארIOM-: קיר תצוגה בנציגות ה3 איור
. צילום: יהל קורלנדר2013
מהם78%- כ1. אלפים חקלאים5,000-מהגרי העבודה מתאילנד מועסקים בעשור האחרון אצל כ
2. ביישובים לא יהודיים2%- ביישובים יהודיים אחרים ו10.5% , בקיבוצים9% ,מועסקים במושבים
המעסיקים העיקריים של מהגרי העבודה הם משקים משפחתיים. מהגרי העבודה מתאילנד, רובם
שנות9.8-. רובם נשואים, השכלתם מסתכמת ב33 וגילם הממוצע הוא3,) גברים97%( ככולם
'; קושנירוביץ1999 מזרחי של תאילנד (כהן-לימוד ומוצאם ברובו מחבל איסאן, הוא חלקה הצפון
.)Raijman and Kushnirovich 2012, 2015 ;2017 ורייכמן
) וכן לפי דוח "הקצאת ההיתרים1101 , עמוד2014 , ג82 (דוח שנתי2013 לפי דוח מבקר המדינה לשנת
1
" (אגף מת"ש, אתר רשות2018 " ודוח "הקצאת ההיתרים בענף החקלאות לשנת2010 בענף החקלאות לשנת
מעסיקים (קיבוצים, חברות ומשקים פרטיים) המעסיקים מהגרי עבודה5,308 האוכלוסין) עולה כי יש בישראל
מתאילנד. כמו כן מופיעה בו רשימה שמית של חקלאים המעסיקים מהגרי עבודה תאים, קיבוצים המעסיקים
.מהגרי עבודה רשומים כאגודות שיתופיות, וכן חברות בע"מ שייתכן כי הן בבעלות של כמה חקלאים
. מספר2015-חישוב של המחברים על סמך קובץ הקצאת רישיונות להעסקת מהגרי עבודה של משרד הפנים ל
2
ההקצאות אינו זהה למספר העובדים בפועל, כיוון שלא כל ההקצאות מומשו. עם זאת, הפירוט של המסמך (עד
.רמת החקלאי היחיד) מוסיף לרמת הדיוק
.2016 בנושא: עובדים מחו"ל שנכנסו לישראל217 מספר2017 ביולי26-ראו הודעה לעיתונות של הלמ"ס מ
3
יהל קורלנדר ומתן קמינר138
רוב מהגרי העבודה בארץ, בין אם יש להם מעמד חוקי ובין אם לאו, חיים קרוב למקורות הפרנסה
,בריכוזי האוכלוסייה, ואילו העובדים מתאילנד מרוכזים במרחביה הכפריים הפריפריים של המדינה
כמו הערבה התיכונה בדרום הארץ או עמק החולה ורמת הגולן בצפון. בנוסף, מהגרי העבודה
בסיעוד, בין שהם מועסקים בעיר ובין שהם מועסקים בכפר, מחויבים מראש לדעת שפה שבה יוכלו
לתקשר עם מעסיקיהם, ולמהגרים רבים אחרים (ביניהם מבקשי מקלט ועובדים ללא מעמד) ניתנת
הזדמנות ללמוד עברית או אנגלית במהלך העבודה. לא כן עובדי החקלאות, שכמעט ואינם יודעים
אנגלית (לא כל שכן עברית) לפני הגעתם ארצה וגם אינם זוכים להזדמנויות ללמוד את השפות הללו
נראות ומהחולשה הפוליטית הנלווית-כאן. משמע, המהגרים מתאילנד במרחב הכפרי סובלים מאי
.אליה אפילו יותר ממהגרי עבודה אחרים בישראל, בשל בידודם המרחבי, הלשוני והחברתי
"התאילנדים" והחקלאים: יחסים במרחב הכפרי
במהלך השנים הרבות שמתקיימת הגירת עבודה לחקלאות בישראל חלו תמורות משמעותיות
במעמדם של העובדים, ובדפוסי היחסים והקשרים שבין העובדים מתאילנד לבין החקלאים במושבי
: חקלאית מדרום הארץ, את היחסים בתחילת הדרך4,העובדים. כך תיארה אסנת
אנחנו ראינו אצלם הלם. מהעשרה הראשונים שהגיעו, שניים הגיעו אליי [...] הגיעו אנשים שלא
מבינים כלום, לא מבינים אנגלית ולא מבינים עברית [...] יום אחד הוא קרא לי בשמחה עזה. הם
. קשר אותו לכיסא והוא הראה1988 תפסו כוח, כעין לטאה, קשרו אותו. אני מדברת איתך על שנת
.לי. הוא היה בדרך לארוחה, כן. כמובן ששחררנו אותו ובכל מיני פנטומימה הסברתי להם שזה אסור
אגף הסיוע של תנועת המושבים וחברות כוח האדם והתיווך הראשונות שהביאו מהגרי עבודה
,מתאילנד השקיעו מאמצים ניכרים כדי להסביר לחקלאים כיצד לנהוג בעובדים החדשים. איתן
:שעבד בתקופה ההיא בחברת כוח אדם ותיווך, נזכר בריאיון
ישבתי ולמדתי את כל הקטע, גם הבודהיסטי, גם את המנטליות שלהם, גם כדי ללמד חקלאים: אל
תיתן להם צ'פחות ואל תלטף להם את הראש, והם לא אוכלים לחם עם שוקולד וגבינה. לא לעשות
להם סנדוויצ'ים. הם צריכים לבשל לעצמם בבוקר אוכל חם – דברים אלמנטריים – חברים מכוכב
.אחר
לטענתנו, התלהבותם של החקלאים מהעובדים מתאילנד לוותה בבניית סטראוטיפ אודות
"האופי התרבותי" שלהם כך שישרת את האינטרסים ואת הדימוי העצמי של המעסיקים. על פי
.הסטריאוטיפ, ה"תאילנדים" מותאמים במיוחד לעבודה חקלאית, צייתנים, וממושמעים מטבעם
כך למשל סיפר גדי, לשעבר עובד בחברת תיווך: "לתאילנדים יש ידיים ירוקות [...] כל חקלאי שהגיע
:אליו תאילנדי – זה היה לאט אבל היה איכותי". יעקב, נציג חברת גיוס ותיווך, הביע עמדה דומה
"הכי טוב לחקלאים זה התאילנדים: בגלל המנטליות, בגלל סוג העבודה, איך לחיות בכפר". תפיסה
זו חלחלה למשרדי הממשלה, כפי שעולה מדברי גל, עובד משרד החקלאות: "התאילנדים הם
אנשים מיוחדים. שקטים, מאוד אמינים, מדויקים בטיפול שלהם בתוצרת, וגם נאמנים ועושים מה
שאומרים להם". סטריאוטיפ זה החל בעשור הראשון להעסקת העובדים מתאילנד ובמידה רבה
.אסנת הינו שם בדוי, כשמות כל המרואיינים/ות במאמר זה
4
עובדים קבועים מאחורי הבית: העסקת מהגרי עבודה מתאילנד בחקלאות במרחב הכפרי139
יש לו אחיזה עד ימינו, אם כי מסיבות שיידונו בהמשך, לאורך העשורים הבאים נראה שחל כרסום
.בתפיסה מדומיינת זו עד התפרקותה
תחילה שובצו מהגרי העבודה החדשים במשבצת המוסדית והניהולית שהורכבה עבור המתנדבים
הצעירים שהגיעו בעבר מארצות המערב העשירות. המהגרים הראשונים חיו לצד בתי המעסיקים
250-ולא אחת אכלו על שולחנם, ושכרם לא עלה בהרבה על "דמי הכיס" שקיבלו המתנדבים, כ
). בעשור הראשון להגעתם, רבים מבין מהגרי העבודה ביקשו להעמיד את היחסים1999 דולר (כהן
ההייררכיים ביניהם לבין המעסיקים על בסיס פטרנליסטי, המדמיין את יחסי הכוח כיחסים
Aulino 2014; Herzfeld( משפחתיים ומשית חובות וזכויות על הצד ה"בכיר" ועל זה ה"זוטר" כאחד
,) כמקובל בתאילנד. מהראיונות ניכר כי מסגרת תרבותית זו צרמה למעסיקיהם החדשים2016
שגדלו על האתוס השוויוני של ההתיישבות העובדת, אך בה בעת גם נעמה לאוזניהם ושירתה את
צרכיהם. חקלאים סיפרו בהתרפקות מעורבת במבוכה איך עובדיהם הראשונים, שלא היו בהכרח
צעירים מהם בהרבה, כינו אותם "אבא" ו"אימא". אחת מהם, חיה, חקלאית ממושב בצפון, קישרה
:ישירות בין החוויה החדשה לניסיונה הקודם עם המתנדבים
המתנדבים כבר הפסיקו להגיע או שלא רצו להגיע. אני לא בדיוק יודעת. בתור התחלה, כן, התייחסנו
אליהם [אל התאילנדים] כמו למתנדבים. אני זוכרת את התאילנדים הראשונים. את יודעת, הם היו
5.מכינים לנו אוכל, אנחנו היינו מכינים להם אוכל, יותר כמו חברים משפחתיים
העמדת היחסים ההייררכיים בין העובדים לבין המעסיקים על בסיס פטרנליסטי באה לידי ביטוי
לא רק בביטוי השארות המדומיינת אלא גם בנכונותם של העובדים מתאילנד להפגין ענווה והדרת
) כלפי ישראלים בכלל וכלפי מעסיקיהם בפרט. כל זאת מובעGoffman 1993( כבוד ואף הכנעה
באמצעות הקפדה על נורמות כמו התחמקות ממבט ישיר בעיניו של "בכיר", שמירה על נימת קול
נמוכה והימנעות מביטויים קונפליקטואליים. כל אלו תאמו בעיניהם של המעסיקים את ה"אופי
.תרבותי" – מדומיין גם הוא – שהתמסד בעשור הראשון
"רכזות המתנדבים" במושבים, רובן ככולן נשים שמונו ומומנו על ידי אגף הסיוע של תנועת
המושבים, מילאו תפקיד חשוב בתרבות הפטרנליסטית שהחלה להתפתח ולהתמסד בעשור
הראשון להגעתם של מהגרי העבודה מתאילנד. הרכזות ארגנו לפרקים טיולים ופעילויות פנאי
עבור העובדים לרגל החגים התאיים, או טיולים בטבע כמו טיול לחרמון המושלג שזכו לפופולריות
רבה. במודע או לא במודע, בפעילויות אלו פעלו רכזות המתנדבים בהתאם לתפקידם התרבותי
של פטרונים בתרבות התאית. אלו האחרונים רשאים לדרוש מהכפופים להם ציות מלא, אך גם
Aulino 2014; Herzfeld( לוקחים אחריות על רווחתם ומעניקים להם מדי פעם מתענוגות החיים
). לעיתים, הפעילויות הללו היו משותפות למהגרי העבודה ולמעסיקיהם: החגים התאילנדיים2016
היו לימי חג קהילתיים ובהם נהנו המושבניקים מאוכל, ממוסיקה וממחולות תאילנדיים שהכינו
; ברצקי1993 והפיקו העובדים במימון ובסיוע של רכזות המתנדבים (מועצה אזורית ערבה תיכונה
). המהגרים עצמם ארגנו לפרקים אירועי גיוס כסף לבניית מקדשים ומפעלים אחרים לתועלת2001
). טומי, חקלאי מהצפון, סיפר: "התאילנדיםShoham 2017( הציבור בכפרי העובדים בתאילנד
ארגנו אירוע התרמה למקדש שיבנו בכפר. תרמתי כסף ואחר כך שלחו לי תמונה עם השם שלי
.על פי ריאיון שערכה הסטודנטית גילנית ריף עמר בקורס בהנחיית יהל קורלנדר
5
יהל קורלנדר ומתן קמינר140
). דפוסי פעולה אלו המשיכו גם לאחר שרכזות המתנדבים של תנועת4 על חומת המקדש" (איור
המושבים הוחלפו בנציגי חברות כוח האדם ולשכות התיווך הפרטיות והם מתקיימים עד היום, אם
.כי בהיקף מצומצם בהרבה
: תמונת המקדש בתאילנד עם שמו של החקלאי (שם המשפחה טושטש לבקשתו). צילום: יהל קורלנדר4 איור
לצמיחתן של ההייררכיות הפטרנליסטיות הללו סייעה מאוד יכולתם של המעסיקים להעסיק
מהגרים למשך תקופה ארוכה, מעבר למותר על פי תנאי אשרת העבודה. מהגרים רבים עקפו את
האיסור על שהייה בישראל מעבר לזמן קצוב, תחילה שנתיים ואחר כך חמש שנים, ואת האיסור
על הגירה משותפת של בני זוג, באמצעות החלפת שמם ומסמכיהם הרשמיים, וחזרו לסבבים
.נוספים של עבודה אצל אותו מעסיק, לעתים לעשר שנים ואף יותר, ולעתים בלוויית בני/ות זוגם
, ושהה בה1988 מון, שנמנה עם מהגרי העבודה הראשונים בארץ, סיפר כי הגיע לישראל בינואר
מהן יחד עם אשתו. דפוס פעולה זה15 ,לא כולל ביקורי מולדת בתאילנד, בערך שש עשרה שנה
, אך הופסק בפתאומיות עם כניסתה של הטכנולוגיה הביומטרית2004 היה מקובל למדי עד אמצע
). חשובה עוד יותר למרקם היחסים הפטרנליסטי היתה יכולתם של2019 לשימוש בנתב"ג (קורלנדר
המעסיקים לבחור עובדים חדשים מבין קרוביהם ומכריהם של עובדים שחפצו ביקרם, באמצעות
) תיארו כ"שיטת הפקס". שיטה זו אִ פשרה למעסיקים הן2012( Raijman and Kushnirovich-מה ש
,להבטיח את אמינותם של העובדים החדשים המגיעים, והן לתת תמריץ חיובי לעובדים הקיימים
באמצעות הבאת קרוביהם וחבריהם. כל עוד התאפשרו שני דפוסי הגיוס של הגירה חוזרת וגיוס
מצידו של החקלאי (שיטת הפקס), לא היה נדיר למצוא חקלאים שמעסיקים אצלם מהגרי עבודה
.רבים מאותה משפחה ו/או מאותו כפר, וכן כאלו שחזרו אליהם שוב ושוב
, ההתלהבות של החקלאים מכוח העבודה הזול ומאיכות2000-עם חלוף הזמן, לקראת שנות ה
העבודה של העובדים מתאילנד הובילה להפעלת לחץ מאורגן להגדלת המכסה של מהגרי עבודה
, עלה90-. לקראת סוף שנות ה1 לחקלאות, לחץ שהצליח להשיג את מטרתו, כמתואר לעיל באיור
Kaminer( מספרם של מהגרי העבודה מתאילנד על מספר התושבים היהודים בערבה התיכונה
.). לגידול במספרם של העובדים מתאילנד היו כמה השלכות2019; Yacobi and Tzfadia 2011
עובדים קבועים מאחורי הבית: העסקת מהגרי עבודה מתאילנד בחקלאות במרחב הכפרי141
אחת מהן היתה תחילת התפוררותו של מרקם היחסים הפטרנליסטי האינטימי יחסית ששרר
.ביניהם לבין המעסיקים בעשור הראשון
;הגידול במספר העובדים הוביל לכך שבמושבים אחדים הוקמו שכונות נפרדות למהגרי העבודה
-באחרים הם שוכנו במגורים דמויי קסרקטין בשטחי התפעול של המשקים המשפחתיים. סוחרים
יזמים החלו להתמחות במוצרי צריכה מתאילנד ולהגיע למושבים במשאיות, ומאוחר יותר הוקמו
בכמה מושבים ה"תאילנדיות", מכולות מאולתרות שנועדו לצורכיהם, ובאחרים הוקדשו למהגרי
.)6- ו5 העבודה אגפים במכולת המושב (איורים
: שכונת מגורים נפרדת לעובדים מתאילנד באחד מיישובי הערבה. צילום: יאיר אור5 איור
: כיתוב בשפה התאית בתוך סופרמרקט באחד מיישובי הערבה. צילום: יאיר אור6 איור
"קהילות-במשקים הגדולים, בהם הועסקו מספר רב של עובדים מתאילנד, הלכו ונרקמו "מיני
תאילנדיות שהיתה בהן הייררכייה פנימית בהתאם לוותק ולגיל, כנהוג בתאילנד. מבחינתה של
יהל קורלנדר ומתן קמינר142
סונג, מהגרת עבודה ששהתה בערבה יותר מעשר שנים, העלייה במספר העובדים במהלך שהותה
שם, היתה לטובה: בדידותה פחתה והישראלים הצליחו, לדבריה, "להכיר יותר טוב את אופיים
של התאילנדים". לגידול במספרם של העובדים מתאילנד היתה גם השפעה, קטנה אומנם, על
). נראה2014 עליית כוח המיקוח שלהם, והובילה לשיפור יחסי בתנאי השכר שלהם (אס קורלנדר
קהילות" אלו שנוצרו בקרב העובדים הצליחו במידה מסוימת גם לנהל סכסוכי עבודה-גם כי "מיני
באמצעות שביתות ותביעות על הפרות תנאי שכר, אם כי לא באופן ששיפר משמעותית את מצבם
.)2014 (אס קורלנדר
,הגידול במספרם של העובדים מתאילנד הוביל גם לשינויים באופייה של החקלאות בישראל. גל
:עובד משרד החקלאות, סיכם את השינוי כך
כשבאו לכאן תאילנדים הם זרקו אותנו לכיוון של משק יעיל, גדול. בלעדיהם יכול להיות שהיינו
עוד הרבה יותר מפגרים, אבל מרגע שהם באו הם הצליחו לעשות את העבודה. החקלאים רצו
עוד, ובעצם התהליך הזה דחף את החקלאות הישראלית למקום שהיא נמצאת בו היום, ולכן היום
אי אפשר ללכת אחורה. המשקים היום של ארבעים דונם הם לא משקים של לפני עשרים שנה או
,לפני שלושים שנה של ארבעה דונם. היום מארבעה דונם לא ניתן להתפרנס. הגענו לארבעים דונם
.וארבעים דונם חייבים עובדים קבועים מאחורי הבית שעושים את העבודה
למעשה, אין חולק על כך שהחקלאות בישראל צמחה בשנים האחרונות בזכות מהגרי העבודה
, עבודה שכירה היתה קיימת בחקלאות הישראלית מימיה2 מתאילנד. כפי שניתן לראות באיור
.הראשונים וגם ערכי העבודה העברית נשחקו שנים רבות לפני בואם של מהגרי העבודה מתאילנד
גם כיום מבקשים רבים בהתיישבות העובדת לשמור על דימויה כהתיישבות עברית חלוצית. מהגרי
העבודה מתאילנד, כמובן, הם בעלי נוכחות קבועה ומתמשכת כהתיישבות לא יהודית במושבי
העובדים. אך נכונותם של העובדים מתאילנד להפגין הדרת כבוד כלפי ישראלים בכלל וכלפי
.)2019 מעסיקיהם בפרט, מאפשרת לאחרונים לשמור על מראית עין של התיישבות עברית (קמינר
למראית עין זאת מסייעת העובדה כי מהגרי העבודה מדירים את רגליהם מבריכות השחייה, המרכז
של חיי הקהילה, בייחוד בערבה, בחודשי הקיץ החמים, וממעיטים לערוך קניות בסופרמרקטים
האזוריים, גם בלי שאיש ידרוש זאת מהם מפורשות. הם יוצאים לעבודה עם שחר, הרבה לפני
שנשות המושב וילדיו מתעוררים, יוצאים לענייני יומם וחוזרים עם ערב. מי שחי במושבי העובדים
ואינו עובד בחקלאות יכול בקלות להימנע מכל מגע עם מהגרי העבודה, למרות מספרם הגדול. רק
,כך ניתן להבין כיצד יכלה המועצה האזורית ערבה תיכונה, שמחצית אוכלוסייתה עובדים מתאילנד
) המשווק את המגורים בערבה2015 לפרסם בלב שלם סרטון (מועצה אזורית ערבה תיכונה
דיור – מבלי שתופיע בו אף דמות אחת של מהגר. דוגמה נוספת, בעברה השני-לישראלים משפרי
של המדינה, היא בחירת מיקומו של הקלפי שהוצב לשירות העובדים בבחירות בתאילנד (מארס
,) באחד מיישובי הגליל העליון. הקלפי הרשמית, שאוישה על ידי עובדי שגרירות תאילנד2019
מוקמה בבית אריזה – ולא במועדון לחבר או בבית העם היישובי, שם נהוג למקם את הקלפי במועד
.)7 הבחירות לכנסת ישראל (איור
) טמון בשגשוגן2010–2000( אחד המאפיינים המשמעותיים של העשורים השני והשלישי להגירה
של חברות כוח האדם והתיווך בצד הישראלי, כאשר גם בתאילנד נוספו עוד גורמים לתהליך הגיוס
Theeravit( ושאבו ממנו רווחים – ביניהם מהגרי עבודה בהווה ובעבר שעסקו בגיוס עובדים חדשים
עובדים קבועים מאחורי הבית: העסקת מהגרי עבודה מתאילנד בחקלאות במרחב הכפרי143
כי "שיטת הפקס" שנזכרה2010-). מיקי, בעל חברת תיווך, טען ב2019 ; קורלנדרet al. 2010
מקודם, בה החקלאי מביא למשקו את בני המשפחה או את חבריו של המהגר, היא שיטת הגיוס
.הנפוצה ביותר בעשור השלישי
: קלפי בבית האריזה – עובדים מתאילנד מעיינים ברשימת המועמדים מחוץ לקלפי בבחירות לתאילנד7 איור
באחד מיישובי הגליל העליון. צילום: יהל קורלנדר
:מיקי תיאר את השיטה כך
בשנים האחרונות חמישים אחוז מהגיוס היה עובדים מבוקשים [...] בא מעסיק אמר: "אני רוצה
שתביאו לי את זה". איך הגיע אליו הזה – או מהעובדים שלו פה שביקשו להביא בן דוד, משפחה או
משהו. [שאלה – קרוב משפחה במרכאות?] בחלק גדול מהמקרים, 'אח שלי, אח שלי', הם מביאים
את העובד. "הנה אח שלי", הוא מסתכל והוא לא יודע מי זה. אבל מישהו מהכפר, מישהו מזה. נכון
,שבשנים האחרונות גם היתה פה תופעה של מסחרה. זאת אומרת תאילנדים, בינם לבין עצמם
עשו מסחרה בעניין הזה ודרשו כספים מהאנשים האלה שמגיעים תמורת זה שהם כביכול קידמו
.אותם בתור
:כך תיאר את השיטה טוי, בעל חברת גיוס בצד התאילנדי
מה שקורה זה שחקלאי מבקש עובד ספציפי. לחקלאי בא עובד שלו שהוא כבר מכיר ואומר לו שיש
לו אח שרוצה להגיע, אבל אין לו הרבה כסף אז שיבקש שיביאו אותו אבל רק באלפיים דולר. אז
מהחקלאים הם כאלו, אז החקלאי הזה מדבר עם חברת התיווך60%-החקלאי, שיש לו לב חם ו
בישראל ואומר לה להביא את העובד בסכום הזה. בעצם העובד הזה, שמביאים אותו, ישלם הרבה
יותר, אפילו בסוף עשרת אלפים דולר. אני חושב שכמובן גם העובד שהמליץ עליו לחקלאי מקבל מזה
נתח. החקלאים לא טיפשים. הם יודעים שלא תמיד זה באמת שהעובד ממליץ על אח שלו או דוד
.שלו או משהו כזה, אבל הם לא מבינים כמה כסף עובר במערכת, ואולי חלק כן מבינים
דבריהם של טוי ומיקי מקשרים בין האינטרס של המעסיקים לשלוט בזהותם של העובדים המגיעים
אליהם, שנדון לעיל, לבין גבייתם של דמי תיווך מופרזים. ואכן, ככל שגדל מספרם של מהגרי
יהל קורלנדר ומתן קמינר144
2003-העבודה מתאילנד, תעשיית הגיוס שגשגה, ועמה גבר ניצולם בידי מתווכים למיניהם. ב
הוחלט להאריך את תקופת השהייה המרבית של מהגרי העבודה מתאילנד בישראל משנתיים
7,000- בעקבות תיקון זה דמי התיווך שדרשו חברות כוח האדם והגיוס, נסקו בן לילה ל6.לחמש שנים
7. דולר12,000 לשיא של עד2011 דולר ויותר והמשיכו לעלות עד שהגיעו בשנת
לצד דמי התיווך שגשגו גם התופעות הנצלניות של סחר בהיתרים, הסדר הכבילה ו"ניודם" של
מהגרי העבודה. הסדר הכבילה, שעל פיו נאסר על העובדים להחליף מעסיקים כרצונם, יוצר תלות
של מהגרי העבודה במעסיק ספציפי כדי לשמר את מעמדם החוקי בישראל. בהתאם לעקרון משטר
לאומי, הסדר הכבילה מאפשר למדינה למנוע באמצעי שליטה ופיקוח השתקעות-ההגירה האתנו
), תוך צמצום אחריותה לתנאי ההעסקה והשהייהRosenhek 2003( של מהגרים שאינם יהודים
), כך שלעובדים לא נותרה ברירה אלא להסכין עם2008 שלהם והעברתה למעסיקים (קמפ ורייכמן
אך8 בוטל הסכם זה באופן רשמי על ידי בג"צ2006-). ב2003 תנאי העסקה ומחייה ירודים (מונדלק
בענף החקלאות, כמו בענפים אחרים, הוא המשיך להתקיים בפועל, כאשר בפני עובדים המבקשים
אפשרי להתגבר עליהם. מאידך, למעסיק עומדת-להחליף מעסיק נערמים קשיים שכמעט בלתי
. מהגר עבודה לפרקי זמן של עד חצי שנה, גם ליישוב אחר9"הזכות "לנייד
, פעילותן2012 צדדי מול תאילנד בשנת-עם זאת, לא לעולם חוסן ובעקבות מימושו של ההסכם הדו
של חברות הגיוס התאיות הופסקה לחלוטין ופעילותן של חברות כוח האדם והתיווך הישראליות
צומצמה לליווי המהגר בלבד ותופעת גביית דמי התיווך המופרזים פסקה באחת. ההסכם קבע
חוקי. לצד הירידה הגדולה-רשמי ובלתי-כי הליך השיבוץ יהפוך מקרי לחלוטין, כדי למנוע תיווך לא
והמבורכת בדמי התיווך בעקבות ההסדר החדש, הוא חיסל גם את יכולתם של המעסיקים לטפח
.קשרים פטרנליסטיים עם משפחות וכפרים בתאילנד ולנצל יחסים אלו לצורכי מתן תמריץ לעובדים
:דורית, חקלאית מצפון הארץ, התייחסה בדבריה לשינוי
בהתחלה בעצם העסקנו עובדים בני משפחה אחת, כל מיני ענפים של המשפחה, אבל עדיין
משפחה אחת ואפילו נסענו לבקר אותם בתאילנד. הם עשו מזה סיפור גדול: הושיבו אותנו וחצי
כפר בא לרחוץ לנו את הרגלים. היום זה כבר לא ככה. אין לנו מושג מי מגיע אלינו בכלל. אין לנו
.יותר שליטה
כתוצאה מערעור היחסים הפטרנליסטיים בין החקלאים לבין מהגרי העבודה החל גם להיסדק
הדימוי הסטריאוטיפי אודות "אופיים התרבותי" של העובדים מתאילנד. החקלאים ששוחחנו עימם
דיברו בערגה על "התאילנדים של פעם", החרוצים והשקטים, והנגידו אותם למהגרי העבודה
העכשוויים ש"תופסים תחת". לא פעם נשמעת הסברה שהשינוי במזגם של מהגרי העבודה נובע
מכך שהכפריים של פעם התחלפו בתושבי ערים, אולם סברה זו שגויה: רוב מהגרי העבודה מגיעים
גם היום מאותו אזור שהגיעו תמיד, מהמחוזות הכפריים באזור איסאן, אם כי אזורים אלו עברו
). נראהRigg, Salamanca, and Parnwell 2012( בעצמם שינויים רחבים בעשורים האחרונים
.541 .ב, עמ+ לחוק הכניסה לישראל, סעיף א11 תיקון מספר2003 ס"ח התשס"ג
6
.)2012( Raijman & Kushnirovich זהו הסכום הגבוה ביותר שתועד במחקרן של
7
. קו לעובד ועוד חמישה אחרים נגד מדינת ישראל ועוד ארבעה אחרים4542/02
8
"ניוד עובדים זרים בענף החקלאות", רשות06/2012 ראו נוהל מעבר מהגרי עבודה בין מעסיקים, מספר
9
.האוכלוסין וההגירה
עובדים קבועים מאחורי הבית: העסקת מהגרי עבודה מתאילנד בחקלאות במרחב הכפרי145
כי ההידרדרות ביחסים בין המעסיקים החקלאים לבין מהגרי העבודה – בעיניהם של המעסיקים
– נובעת מהתמוטטותה של ההבנה הפטרנליסטית השברירית שהיתה בין החקלאים לעובדים
בתחילת הדרך, וכן משחרורם של מהגרי העבודה מעלויות ההגעה המופרזות ששיקעו אותם
.בחובות כבדים ועליית כוחם המספרי – שינויים המאפשרים להם לעמוד על זכויותיהם יותר מבעבר
סיכום
הגעתם של מהגרי העבודה מתאילנד שינתה כליל את המגזר החקלאי בישראל בכלל ואת החיים
במושבי העובדים בפרט. מערכת יחסים פטרנליסטית שהלכה ונרקמה בשנים הראשונות בין
מעסיקים ועובדים, על פי דפוס תרבותי שאותו הביאו עמם המהגרים, אפשרה את היווצרותו של
עלה מספרם של90-דימוי סטריאוטיפי ששירת את צרכיהם של המעסיקים. לקראת סוף שנות ה
העובדים, שינוי שהוביל לגידול קל בכוחם מול המעסיקים וכרסם בדפוס היחסים הפטרנליסטי
, שונה דפוס הגיוס והפר לחלוטין את דפוס21-האינטימי. בתחילת העשור השני של המאה ה
היחסים הפטרנליסטי בין העובדים למהגרים. השינויים הללו העמיקו את הדרתם של מהגרי
העבודה כקבוצה נוכחת במושבי העובדים. הדרה זו משרתת את השמירה על ערכיה של המדינה
לאומית ואת תפיסת ההתיישבות העברית במרחב הכפרי. בין היתר בשל הדרת הכבוד שבה-האתנו
נוהגים העובדים לרוב כלפי המעסיקים וישראלים אחרים, לאלה האחרונים מתאפשר להתעלם
.מנוכחותם הגוברת במושבי העובדים ולדמות שאין להם השפעה על מרקם החיים בהם
תודות
המחברים מבקשים להודות לקוראים האנונימיים על הערותיהם המועילות למאמר זה, וליאיר אור
.על צילומיו והאישור להשתמש בהם
www.( TraffLab יהל קורלנדר מבקשת להודות על סיוע במימון שמחקר זה קיבל מפרוייקט המחקר
) במסגרת תוכנית המחקר והחדשנותERC( ), במימון מועצת המחקר האירופיתtrafflab.org
). כמו גם בסיוע רשות המחקר של756672 (מענק מחקר שמספרוHorizon 2020 האירופית
,המכללה האקדמית תל חי, אוניברסיטת חיפה ולמכון להגירה ושילוב חברתי במרכז האקדמי רופין
.וג'וינט ישראל
Social Science- של ממשלת ארצות הברית, לFulbright-Hays מתן קמינר מבקש להודות לקרן
ולבית הספר ללימודים גבוהים על שם רקהאם באוניברסיטת מישיגן על סיועםResearch Council
.במימון מחקרו
מקורות
.דוח הוועדה למלחמה בעוני בישראל. כנסת ישראל, ירושלים .2014 'אלאלוף, א
ישראל. ג'וינט ישראל-הגירת עבודה לחקלאות בישראל בצל ההסכם הדו צדדי תאילנד .2014 'אס קורלנדר, י
.והמכללה האקדמית רופין, ירושלים
פורום האג'נדה הכלכלית.ישראלים-דוח הוועדה לעיצוב מדיניות בנושא עובדים לא .2007 'אקשטיין, צ
.חברתית, ירושלים
יהל קורלנדר ומתן קמינר146
פורום.דוח הוועדה לעידוד תעסוקת ישראלים והקטנת מספר העובדים הזרים בחקלאות .2010 'אקשטיין, צ
.האג'נדה הכלכלית חברתית, ירושלים
.. יומולדת שמח בומיפול: יום הולדתו של מלך תאילנד הוא יום חופש רשמי במושב חצבה2001 'ברצקי, נ
. דצמבר24 ,מעריב
. כנסת ישראל, ירושלים.דוח הוועדה לשינוי כלכלי חברתי .2011 'טרכטנברג, ע
:הפועלים החדשים ,). עובדים מתאילנד בחקלאות הישראלית. בתוך: ר' נתנזון ול' אחדות (עורכים1999 'כהן, א
., קו אדום, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב204–155 ,עובדים ממדינות זרות בישראל
.. "חוטבי עצים ושואבי מים": ערביי השטחים בשוק העבודה הישראלי1987 .אפשטיין, נ', ומ' סמיונוב-לוין
.416–402 ,)4(מגמות, ל
.. מבקר המדינה, ירושלים2002 ב לשנת53 דו"ח מבקר המדינה .2003 ,מבקר המדינה
.. מבקר המדינה, ירושלים2013 דו"ח מבקר המדינה לשנת .2014 ,מבקר המדינה
.423 ,)2(עיוני משפט, כז .. עובדים או זרים בישראל? "חוזה התשתית" והדפיציט הדמוקרטי2003 'מונדלק, ג
. "אנו מזמינים אתכם לחגיגת יום ההולדת למלך תאילנד". ארכיון מושב1993 .מועצה אזורית ערבה תיכונה
.עין יהב
. "אתם חייבים לראות מה קורה בערבה". אתר הפייסבוק של המועצה2015 .מועצה אזורית ערבה תיכונה
tinyurl.com/arava-film.
. מי עבד במה, עבור מי, ותמורת מה? הפיתוח הכלכלי של ישראל והתהוות1993 .סבירסקי, ש', וד' ברנשטיין
,, ברירות147–120 ,החברה הישראלית: היבטים ביקורתיים ,)חלוקת העבודה העדתית. בתוך: א' רם (עורך
.תל אביב
. "נוכחים נפקדים" חקר תפקודם של חברות כוח אדם לטיפול בעובדים זרים בישראל1999 'פילובסקי, ל
הפועלים החדשים: עובדים ממדינות זרות ,)והקשר ביניהם לבין הרשויות. בתוך: ר' נתנזון ול' אחדות (עורכים
., קו אדום, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב89–41 ,בישראל
,. מיהו ישראלי: הדינמיקה של אזרחות מורכבת. אוניברסיטת תל אביב, ההוצאה לאור2005 .פלד, י' וג' שפיר
.תל אביב
אוניברסיטת תל אביב ההוצאה.לא באנו להישאר: מהגרי עבודה, מאפריקה לישראל ובחזרה .2008 'צבר, ג
.לאור ע"ש חיים רובין, תל אביב
מסחור ההגירה – על צמיחתה, שגשוגה ושינויה של תעשיית הגיוס והתיווך להגירת עבודה .2019 'קורלנדר, י
.לחקלאות מתאילנד לישראל. עבודת דוקטור, אוניברסיטת חיפה
המרכזCIMI .השפעתם של הסכמים בילטרליים על הגירת עבודה בישראל .2017 .קושנירוביץ', נ' ור' רייכמן
.האקדמי רופין
עבודה מקדימה למחקר על עתיד המגזר הכפרי וההתיישבות. קרן מפעל הפיס ע"ש פנחס .2004 'קמחי, א
.". משרד החקלאות, בית דגן2010 ספיר, במסגרת פרויקט "הכפר בישראל
.12–9 ,7 ,ניר ותלם .. שישים שנות חקלאות בישראל: הישגים, קשיים ומבט לעתיד2008 'קמחי, א
עובדים קבועים מאחורי הבית: העסקת מהגרי עבודה מתאילנד בחקלאות במרחב הכפרי147
נייר עמדה מוגש,השלכות צפויות של ביטול המנגנון של הקצאת עובדים זרים לענף החקלאות .2016 'קמחי, א
.למשרד החקלאות ופיתוח הכפר. משרד החקלאות, בית דגן
http://hazmanhazeh.org.il/thaiworkers .אוקטובר , הזמן הזה.. מבטים מוסטים בערבה2019 'קמינר, מ
עובדים וזרים: הכלכלה הפוליטית של הגירת עבודה בישראל. ון ליר והוצאת הקיבוץ .2008 .קמפ, א', ור' רייכמן
.המאוחד, ירושלים
. יוני9 ,ידיעות אחרונות ., חדש: מתנדבים מתאילנד1989 'רגב, ד
,)2( ישראלית, י סוציולוגיה.2006–1990 . הגירה לישראל: מיפוי מגמות ומחקרים אמפיריים2009 'רייכמן, ר
.380–339
ירושלים.2018 נתוני זרים בישראל: מהדורה מסכמת לשנת .2019 .רשות האוכלוסין וההגירה
– סיכום ביניים. משרד החקלאות ופיתוח2010 ההתפתחויות בחקלאות ישראל בשנת.2011 'שטרנליכט, ר
.הכפר, בית דגן
Aulino, F. 2014. Perceiving the Social Body. Journal of Religious Ethics, 42(3), 415–441.
Bartram, D. 1998. Foreign workers in Israel: History and theory. International Migration Review,
32(2), 303–325.
Bartram, D. 2011. Migration, ethno-nationalist destinations, and social divisions: Non-Jewish
immigrants in Israel. Ethnopolitics, 10(2), 235–252.
Calavita, K. 1992. Inside the state: The Bracero program, immigration, and the INS. Routledge:
New York
Goffman, E. 1993. The Nature of Deference and Demeanor. Indianapolis, Ind.: Bobbs-Merrill,
College Division.
Herzfeld, M. 2016. Siege of the Spirits: Community and Polity in Bangkok. Chicago: University of
Chicago Press.
Kaminer, M. 2019. By the Sweat of Other Brows: Thai Migrant Labor and the Transformation of
Israeli Settler Agriculture. PhD Dissertation, Ann Arbor: University of Michigan.
Kemp, A. 2004. Labour Migration and Racialisation: Labour market mechanisms and labour
migration control policies in Israel. Social Identities, 10(2), 267–292.
Kimhi, A. 2015. Are Migrant Agricultural Workers Replacing the Local Workforce?. In: Agricultural
and Applied Economics Association (ASSA) Annual Meeting, January 3–5 (p. 35). Boston,
Massachusetts.
Krasner, S. D. 1982. Structural Causes and Regime Consequences: Regimes as Intervening
Variables. International Organization, 36(2), 185–205.
Raijman, R., and A. Kemp. 2007. Labor migration managing the ethno-national conflict and client
politics in Israel. In S. Willen (ed.), Transnational migration to Israel in comparative context, 31–50,
Lanham MD: Lexington Books.
יהל קורלנדר ומתן קמינר148
Raijman, R., and N. Kushnirovich. 2012. Labor Migration Recruitment Practices in Israel. Final
Report. Center for International Migration and Integration (CIMI), Emek Hefer: Ruppin Academic
Center.
Raijman, R., and N. Kushnirovich. 2015. Recruitment of migrant workers in agriculture and
construction in Israel: The impact of bilateral agreements. Center for International Migration and
Integration (CIMI), Ruppin Academic Center.
Rigg, J., A. Salamanca, and M. Parnwell. 2012. Joining the Dots of Agrarian Change in Asia: A 25
Year View from Thailand. World Development, 40(7), 1469–1481.
Rosenhek, Z. 2003. The political dynamics of a segmented labour market. Acta Sociologica, 46(3),
231–249.
Sassen, S. 1999. Guests and aliens. New Press, New York.
Shoham, S. 2017. Pickers and Packers: Translocal Narratives of Returning Thai Agriculture Labour
Migrants from Israel. MA thesis, Berlin: Humboldt-Universität.
Theeravit, N., S. Čhanthawānit, S. Laodamrongchai, A. Kamopetch, P. Wangsiriphaisān, P.
Makjaroen, and P. Kaochan. 2010. Understanding Recruitment Industry in Thailand. Asian
Research Centre for Migration, Institute of Asian Studies, Chulalongkorn University.
Turner, B. S. 2007. The enclave society: Towards a sociology of immobility. European Journal of
Social Theory, 10(2), 287–304.
Yacobi, H., and E. Tzfadia. 2011. The Production of Global/Peripheral Landscape. In: Rethinking
Israeli Space Periphery and Identity, Chapter 5, 66–78, Milton Park, Abingdon, Oxon [England];
New York: Routledge.
יהל קורלנדר, עמיתת הוראה, החוג לשירותי אנוש ד"ר
תחומיים, המכללה האקדמית-והחוג ללימודים רב
דוקטורט, הפקולטה-תל חי; עמיתת מחקר בתר
), אוניברסיטתERC( Trafflab למשפטים, פרויקט
תל אביב
[email protected]
מתן קמינר, הוא בעל דוקטורט באנתרופולוגיה ד"ר
,דוקטורט-מאוניברסיטת מישיגן; עמית מחקר בתר
החוג לאנתרופולוגיה, אוניברסיטת חיפה
[email protected]