חומר רקע

מסחור ההגירה– ויה של תעשיית הגיוסªעל צמיחתה, שגשוגה ושי ד לישראלªוהתיווך להגירת עבודה לחקלאות מתאיל יהל דרªקורל חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה" וגרפיהªמו יברסיטתªאו חיפה הפקולטה למדעי החברה החוג לסוציולוגיה ,ובמברª 2019 I מסחור ההגירה– ויה של תעשיית הגיוסªעל צמיחתה, שגשוגה ושי ד לישראלªוהתיווך להגירת עבודה לחקלאות מתאיל מאת :יהל דרªקורל חייתªבה :פרופ 'רבקה רייכמן פרופ 'דבורה שטייןªבר חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה" וגרפיהªמו יברסיטת חיפהªאו הפקולטה למדעי החברה החוג לסוציולוגיה 2019 מומלץ לשיפוט על ידי ____________________________:תאריך__________________: חתª)מ הדוקטורט( מומלץ לשיפוט על ידי ____________________________:תאריך__________________: חתª)מ הדוקטורט( מאושר לשיפוט על ידי : _________________:__________________________תאריך )יו"ר הוועדה החוגית לתואר שלישי( לאגי ושימשי ()שמואל ברגר ולילי וליושªגרי ()יצחק ה שלªדר שלא זכו לראות את הדוקטור הראשוªקורל המשפחה .דרªלהורי חיה וטומי קורל ותיªולב י דר שהדוקטורט הזה שלהם אפילו יותרªעמליה ואלישבע אס קורל משלי ו שהםªוליעל ועמית ברמ משפחה. II הוקרת תודה מחקר זה, כמו כל מחקר, לא היה יכול לצאת לפועל ללא תמיכה וסיוע של א.שים רביםª בתוך ומחוץ לאקדמיה שואªי חבה תודה מעומק הלב. המסע היה ארוך, מפותל ולפרקים קשה מªולכולן ולכולם א– תודות לאלו שחלקו עמי את כובד המשא והמסע. :חות הדוקטורטªה תודה למªבראש ובראשו פרופ' רבקה רייכמן ופרופ' דבורה שטייןªבר יªשהצליחו להוציא ממ .את הטוב ביותר גם שכבר חשבתי שזה לא אפשרי יותר ל ירוביץ' ופרופ' רבקה רייכמן שהייתה לי הזכות לעבוד כרכזת מחקר בפרויקט המתמשךªה קושªוª 'פרופ .ים ממחקר זהªתוªי ואחרי מימוש ההסכמים הבילטרליים ועל הסכמתן לעשות שימוש בªבהובלתן לפ ל פרופ' הילה שמיר שלקחה אותי תחת חסותה ומהווה בשבילי מקור השראה בלתי דלהª תי בעצמי יותרªי כבר לא האמªדר, אמא שלי, שהמשיכה להאמין בי גם שאªלחיה קורל ,ות המשפחהªי ובªלב ,וכחיªבן הזוג לשעבר ובן הזוג ה ,החברות והחברים, העמיתים והעמיתות, עוזרות הבית הביביסיטריו ת והפסיכולוגיות– ע .שימהªזרתכם הייתה לי כאוויר ל ו במחקר ובי ותמכוªות שהאמיªמחקר זה לא יכול היה לצאת אל הפועל ללא הסיוע הכלכלי של המוסדות והקר ט ישראל, קרןªיברסיטת חיפה, המרכז האקדמי רופין וג'ויªכלכלית במימושו: הרשות ללימודים מתקדמים או יברªעמיתי קק"ל באו סיטת חיפה, היחידה לקידום מגדרי המכללה אקדמית תל חי ופרויקט המחקרTraffLab ) במימון מועצת המחקר האירופאיתERC( במסגרת יתªתוכ המחקר ות האירופיתªוהחדש Horizon 2020 קªמע מחקר שמספרו (756672) י להכיר תודה לכל אלו שטובתם של מהגרי העבודה התאיים וכן החקלאים בישראל והחקלאותªולבסוף, ברצו וספת מגיעה גם לכלª יהם והם עובדים ימים כלילות לטובתם של אלו. תודהªמצאים בראש מעייª ישראל הא\ªציגי לשכות פרטיות, חקלאים, מהגרי עבודª ,ד, פקידי ממשלªשים בישראל ובתאיל ה דªמתאיל שיªוא .וגע לחקלאות בישראל ולמהגרי העבודה שלהªהחברה האזרחית שארחו אותי וחלקו עימי את מחשבותיהם ב III יםªייªתוכן ע תקציר.................................................... ...... ................................ ............ ............ ........ ..... ............ ... VII לוח גרפים................................................ ..... ................ ...... ............ ............ ............ ............ ............ .. IX לוח תרשימים.................................. ...... ............................... ............. ............ ............ ............ .... ... .. .... . X מבוא.............................................. ...... ....................................... ............ ............ ............ ............ ......... 1 פרק 1 הגירת עבודה לחקלאות- י שראל דªותאיל..... .... .................. .............. ................ ............ ...... ....... .. .. 5 1.1 חקלאות בישראל........................... ..... ........ .. ................................. ............ ............ ....... 5 1.2 הגירת עבודה לחקלאות בישראל...... ..... .......... .. ....................................... ............ ........... 8 1.3 מועסקים בחקלאות הישראלית............... . ....... . ........................................ ............ .......... 9 1.3.1 .........ות מערביותªדבים ממדיªמת..... ... .. .................... ............. ............ ... 11 1.3.2 ....................ים ככלל ולחקלאות בפרטªמהגרי עבודה פלסטי. ............... 11 1.3.3 מהגרי עבודה מעבר לים ..............בחקלאות. ....... ........... ... ..... .. .... . ....... 16 1.3.4 מהגרי עבודה...................................................תייםªעו.... .. .... . ........ .. 17 1.3.5 משתלמים– טיםªסטוד לחקלאות........ ............ ... ..... ..... .. .... . ...... ........ 18 1.4 ...................יסתם של מהגרי העבודהªף החקלאות בעקבות כªתמורות בע. ..... ... .. ...... ... ... 19 1.5 ותªעקרו תייםªמדי ים להגירת העבודהªמארג לחקלאות....... בישראל..... ..... . ............. ... 19 1.5.1 יותªמדי מכסה ומתן היתרים......... ................. .. .. ........... .. ......... ... ........ 20 1.5.2 הסדר הכבילה.............................. ..... ... . ....................... ... .. ........... ..... 24 1.5.3 יותªמדי הגירוש של מהגרי עבודה ללא היתר.................. ..... .............. .... 24 1.5.4 ייתªהת גיוס ותיווך מהגרי עבודה לישראל על ידי חברות גיוס ותיווך........ .......................................... ..... ... ............ .. .... 25 1.5.5 העלמת עין מגביית דמי התיווך............................ ...... .............. ............ 25 1.5.6 חתימת הסכמים דו- צדדיים עם ותªמדי מוצא........... .. ..... ............ ......... 26 1.5.6.1 ההסכם הדו- צדדי דªתאיל ישראל................. ...... .......... .... 27 1.6 דªתאיל................................................................................. ... ..... ..... ............ .......... 27 1.6.1 פוליטיקה.............................................................. ..... . ............ ......... 27 1.6.2 הגירת עבודה... ........................................................... ... .. ........... ...... 29 1.6.3 יות ממשלתיתªמדי וגעªב להגירת עבודה יוצאת................... .... ............ . 30 1.6.3.1 שיתופי פעולה והסכמים דו-צדדיים ..........................................ות יעדªלמול מדי. ...... .. ... ........ 32 1.6.4 ..............................................י גיוס ותיווך מהגרי עבודהªאופ..... ...... ... 32 1.6.4.1 ויותªסוכ גיוס.............................. ...... ................ ............ . 33 1.6.4.2 דמי תיווך............................................ ..... ........ ............ . 34 1.6.5 פרופיל המהגרים ומשלחי יד.......................................... ...... .... ............ 34 1.6.6 יעדי הגירה................................................................. ....... ...... .......... 35 1.7 יםªהשחק הראשיים במחקר.................................................................. ..... . ..... .. ... ..... 36 1.7.1 חברות כוח האדם והתיווך בישראל............................ ..... ............. ....... 36 1.7.2 חברות הגיוס דªבתאיל................... ..................... ......... ........ .. ........... . 36 IV 1.7.3 הלובי החקלאי............................................................... .... .... ..... ..... 38 1.7.4 .............................................(ועת המושבים )אגף ברית סיועªת.. .. ...... 38 1.7.4.1 טשטוש בין חברות כוח- האדם והתיווך הישראליות ללובי החקלאי.......................................... ... ... 39 1.7.5 לאומית וקליטהªהמרכז להגירה בי The Center for International Migration and Integration (CIMI) ............................................................... ...... ........ ............ ............ .... 39 1.7.6 ארג לאומיªון ההגירה הבי ) IOM ( International Organization for Migration .......... ..... .............. 40 1.7.7 ..........................................תיים בישראלªמוסדות מדי..... ....... ........... 41 1.7.8 ד המשרדªתיים תאילªמוסדות מדי יסטרטיביªהאדמי ) לתעסוקה מעבר ליםOEAO Overseas Employment Administration Office ( ......................................................... ............ ............ ....... ..... 41 פרק2 מסגרת תיאורטית - מסחור ההגירה ותעשיית הגיוס והתיווך................. ..... ........... ............ .......... 43 2.1 רמות המחקר של תעשיית ההגירה והגיוס................................... ..... ..... . ... ............ .. .. .... 44 2.2 תיאוריית מערכת ההגירה העולמית ותªוריבו .......תיתªמדי..... .. ......... ..... ... ........... .... ...... 45 2.2.1 הגישה הביקורתית אודות רגולציה– .רגולציה מבוזרת...... ..................... 48 2.2.2 משטר ,לאומיªזכויות בי משילות הגירה לאומיתªבי יהולªו הגירה לאומיªבי.................................................. ..... . ............ ... 50 2.3 יו ליבראליªתעשיות ההגירה במרחב ה– טליזיםªמשילות ממרחק וקליי........................... . 52 2.4 יםªהשחק העיקריים של .....תעשיית ההגירה והגדרת התופעה................ ............. ...... . ...... 54 2.4.1 תעשיות ההגירה כמאפשרות הגירה ו כמספקות תשתית......................... .................................... ......... .... ... 55 2.4.2 תעשיית הגיוס והתיווך........... .................................. ...... ..... ............ ... 57 2.4.3 .........................................עי רווחªם מªעי רווח ושאיªים מוªשחק......... 58 2.4.4 ים ומוסדותªשחק הפועלים לאומיתªבזירה הבי...................... ..... .......... 60 2.4.5 ים הפועלים באופן לא לגיטימי או מחוץ לחוקªשחק............................... 63 2.5 .....................................................................יחסי האצלת סמכויות............ ............ .. .. 64 פרק 3 מתודולוגיה.................................................................................... ............ ............ ........... .. ... ... 67 3.1 פרדיגמות ומערך המחקר– מ.......................................חקר משולב...... ... ................... .. 67 3.2 כלי המחקר ייםªהאיכות.......................... ....... ................. ..... ............ ............ ............ ... 68 3.2.1 ...............................................................ות עומקªראיו....... ..... . ....... 68 3.2.1.1 יםªשחק..................................................תייםªמדי...... .. 70 3.2.1.2 ......................תייםªים לא מדיªשחק...... ................... ...... 71 3.2.2 יתוח מסמכיםª ......................................... .... ............ ...... . ............ ...... 72 3.2.3 ..........תצפיות........................................................... ..... ..... ... .......... 73 3.2.4 יתוח תוª י באמצעותªיתוח כלל ממצאי המחקר האיכותª ......כן..... ......... 74 3.3 ...........................................................יªמחקר כמות... .............. ............ ........ ... .. ........ 75 V 3.4 תפקיד החוקרת, אתיקה ורפלקציה...................... .. ... ................................ ............ ..... . 75 3.5 ...................................................מגבלת המחקר.... .... . ................ ... .......... ............ ..... 76 פרק י ממצאים פרק4 : :צמיחתה של תעשיית הגיוס והתיווך לחקלאות בישראל1983 – 1998 ........ .... .... . ........... .............. 77 4.1 ) י תעשיית הגיוס והתיווךªיצª 1983 - 1994 ( ..........................................ת מוצאªד כמדיªה של תאילªוסימו... ...... ... ............ .... ........ 80 4.2 הªהמדי ולקוחותיה המעבר לוויזת מהגר עבודה ולמאבק על גוב ה מכס ה................ .................. .. ............ .............. .... ....... .. ... .......... ..... 84 4.3 ועת המושביםªתקופת המעמד הריכוזי של ת1994-1998 ........... ..... ..................... .. ......... 84 4.3.1 ........................קבלת המעמד הריכוזי.................. ... ...... ......... ............ ............ .. 85 4.3.2 כ ון ומיסוד דרכי העבודה של תעשיית הגיוסªי והתיווך....ת דפוסי פעולהªªועת המושבים כמכוª: ת...... ...... ............ . ....... 89 4.3.3 וןªכי דפוסי הפעולה מעבר לים– בין ועתªת המושבים לחברות ה גיוס ...................דªבתאיל................... .. ..... ... ........ 91 4.3.4 סיום מעמדה הריכוזי של ועתªת המושבים.... ............... ....... ... ............ ..... 93 פרק5 תקופת השגשוג של תעשיית הגיוס והתיווך1998 – 2012 .... ............ ....... ...... ....... . ..... .. ........... ....... 100 5.1 ה מאבק על היתרי העבודה............................................ ............ ..... ...... .... ......... ........ 100 5.1.1 תשלום לחקלאים..... .................. ....................... .................. ...... ... .......... ........ 101 5.1.2 סחר בהיתרי עבודה......................... ........ . ......... ............ . ...... ..... ............ . ........ 102 5.1.3 פעילות למול קובעי יותªמדי... ................. ............. .................. ....... ............ ...... 103 5.2 הקשרים בתוככי תעשיית הגיוס והתיווך- ת.............ד ישראלªאיל........ . ......... ..... .... ... 105 5.2.1 מכירת האופציות :הסיפור של אפי אלעד.... ..... ...... ... .......... ............... ..... ........ 107 5.3 דפוסי הגיוס של מהגרי העבודה...........לחקלאות...... ................ ........... .. ....... ..... ........ .. 109 5.3.1 יªות לסוכªרשתות חברתיות המפ ות רשמיתªה או סוכªמש........ .... .... .... ........... 110 5.3.2 ''שיטת הפקס– גיוס על ידי מהגר ע בודה וכחיª באמצעות החקלאי..................... ....................... ................. .... ...... ... .... 110 5.3.3 ציאליªדפוס הגיוס בו המהגר הפוט ............ה ישירות לחברת גיוסªפו..... ..... ............................... ... .......... .. 114 5.3.4 דפוס גיוס דרך סוכן הªמש....................... .. ..... .. .................. ..... .... ...... ....... ..... 115 5.4 עלות ההגירה לישראל ודמי תיווך.......................... ...... ....................... ..... .. ........... ........ 118 5.4.1 חלוקת עלות ההגירה...................... ................... ........................ ............ ......... 119 5.4.2 מיקוח ופיקוח על עלות ההגירה........ .. ................... .............. ............ ............ .... 121 5.4.3 חלוקת הרווח בין החברות................ ..... ................... ........... .......... ............ ..... 123 5.5 סיכום................................................................ ...... ...... ....... ............ ...... ....... ...... . ...... 124 פרק6 ה של תעשיית הגיוס והתיווך: מהחלטת הממשלהªקודת המפª עד יישום ההסכם הדו- צדדי2005 – 2013 . ..... ............ ......... .... ........... .. ........ .... . ............ .. ....... .... . ..... 126 6.1 ההסכמים הדו - צדדים ףªבע החקלאות......... ...... ........... ........................ ............ .......... 127 VI 6.1.1 דªההסכם הדו צדדי בין ישראל לתאיל2010 ................ ...... ................ ... 127 6.1.2 ההסכם דו-צדדי להבאת עובדים תייםªעו................................. ...... ... .. 128 6.2 הקשרים סוציו-פ......................ד וישראלªוליטיים: תאיל......................... ...... ..... ...... ... 128 6.3 מקורות לחץ ייםªחיצו............................................ ........................ .. ............ ... ..... ..... .. 130 6.3.1 לחץ מצד מחלקת הªהמדי של ארה...."ב.................. ...................... .... ... 131 6.3.2 לחץ מצד יªארגו זכויות אדם ..............מקומיים.................. ......... ... ... ... 132 6.3.3 מעורבותו של ארגון ה- IOM ......................... ................. ....... .... .. ........ 133 6.3.4 מעורבותו של ארגון CIMI ............................ ................. ......... . ... ..... ... 137 6.3.5 סיכום מקורות לחץ...................................... .................. . .... .. ........... .. 138 6.4 הלות הפוליטיתªד: ההתªגד תאילª ת ישראלªמדי יותªוי המדיªושי...... ..... ...... . ............. .... 140 6.5 ....................................גד תעשיית הגיוס והתיווךª ת ישראלªמדי........ ......... ..... ...... .. .... 143 6.5.1 ויªהשי ברוח "שיטת הלשכות..........................." ................. ... .... . ....... 143 6.5.2 המאבק על יעתªמ גביית דמי תיווך................. ................. .......... .. ... .... 144 6.6 תגובת גד: תעשייתªה ה תªגד מדיªגיוס והתיווך כ............ישראל.......... ..... ............ .. ........ 152 6.6.1 לחץ ואיומים כלפי הגה הישראליתªהה והתאית........ ....................................... ...... . ........ 152 6.6.2 שימוש באפיק המשפטי כ דפוס ........ויªשי................ .................. .... .. ... 154 6.6.3 לחץ ואיומים על ארגון ה־IOM ..................... ................ ......... .... .. ....... 157 6.7 דªתאיל גד ישראלª - ה..................מהלך להגבלת מספר החברות..................... ..... ... ....... 158 6.8 סיכום פרק.........................ה של תעשיית הגיוס והתיווךªקודת המפª . ..... ......... .... ... ...... 163 פרק7 הגירת עבודה לחקלאות בישראל לאחר מימוש ההסכם הדו צדדי.............................. ...... .. ........... 166 7.1 עיקרון יªמדי של חתימת הסכמים דו-צדדיים............................................ ........... .. ... ..... 166 7.2 וי שיטת הגיוס והשפעת ההסכם עלªשי תעשיית הגיוס..............דªבתאיל..... ........... ..... . .... 167 7.3 וי שיטת הגיוס והשפעת ההסכם עלªשי תעשיית התיווך............................בישראל.. .... ..... 168 7.4 דרך עוקפת הסכם– טים לחקלאותªסטוד. ............ ............ ......... .... .. ........... ............ ....... 170 7.5 מימוש ההסכם הדו צדדי- מהגרי העבו.........................................................דה.. .......... 171 7.5.1 החלפת מעסיק.................................................. ........... ............ .... ...... ... 171 7.5.2 מחוזות המוצא של מהגרי עבודה דªמתאיל.................................... ...... ..... 174 7.5.3 ויªשי במקור הידע לגבי ותªההזדמ סועªל לישראל........................ .... .. ...... 174 7.5.4 ..........וי בעלות ההגירהªשי........................................... ........ ..... . ........... 175 7.5.5 ויªשי במקור העיקרי למימון עלות ההגירה..................................... ... ... .... 176 7.5.6 ק יצור משך הזמן דרשªה בכדי להחזר החוב................................... ..... . ..... 177 7.5.7 השפעת ההסכם על איªת ההעסקה............................................. .. ..... ...... 178 7.5.8 ..............................................שים מהגרות עבודה לחקלאותª ....... ...... .... 179 7.6 ....................................................סיכום................................ ............ ............ . ...... ...... .. 181 פרק 8 דיון וסיכום............................................................... .. ............. ............ ............ ............ ...... ..... 183 ביבליוגרפיה.................................................................................... ............ ............ ........... .. .... ........ 201 VII מסחור ההגירה– : ויה של תעשיית הגיוס והתיווךªעל צמיחתה, שגשוגה ושי ד לישראלªלהגירת עבודה לחקלאות מתאיל זה יותר מ שלושים ªש ד לישראל. מהלך מתמשך זה יצר מערכתªה שמהגרי עבודה לחקלאות מגיעים מתאיל .ותªיחסים מורכבת בין שתי המדי ים חלוªבמהלך הש הªיצוחה של המדיªויים רבים בªשי עליהם וב רגולציה שקיימה על יםªהשחק יםªהשו ªי ש .הלו שדה זה,רוב הזמן גיוס מהגרי העבודה לחקלאות ותיווך הגעתם ל ישראל סמכו במידה רבהª על גורמים פרטיים – חברות כוח-אדם ותיווך , שגבו דמי תיווך מופרזים מ המהגרים. תªבש 2012 הªמומש לראשו הסכם דו- צדדי בין,דªישראל לתאיל ובמסגרתו העבירה מ ת ישראל את הסמכותªדי לגיוס ולתיווך עותªמידיים פרטיות מו רווח לגורמים לא-מ ,משלתיים הפועלים ללא מטרות רווח וכך פחתו דרמטית עלויות ההגירה של .העובד מי שכזהªוי דיªבכל שי, של האצלת סמכות לשחקן אחר ה משמעותית תחום גיוסªה, השתªמטעם המדי ויים הללוªמהגרי העבודה לחקלאות. השתלשלות אירועים זו והשלכות השי עומדים ב .מוקד עבודה זו המחקר וכחיªה תחªמ את סוגיית הגירת העבודה , ,ובפרט מסחורה תוך התמקדות בדפוסי פעולת הגיוס והתיווך של יםªשחק עיªמו רווח עי רווחªם מוªושאי הפועלים במסגרת תו יותªכ יות לªזמ הגירת עבודה בחסות הªהמדי. קשר זה בין הªהמדי ל גורמים לו מוסדות לא- תייםªמדי המעורבים ים של תהליך ההגירªבשלבים השו ה, מיקותªוספציפית הדי של ,ים מצד שלישיªיהול ההגירה לשחקªה מבצעת לªמיקור החוץ שהמדי לא חקרª דיו עד היום ו במיוחד לא ב הקשר וקשיםª של משטרי הגירה ו וªאת- לאומיים ב ות המזרח התיכוןªמדי בכלל ובישראל בפרט .לפיכך , וכחיªהמחקר ה בוחן סוגיה מסועפת זו במגוון רמות יתוחª : מאקרו ,מזו ומיקרו ,כדי להבין מיהם יםªהשחק ,טיים בשדהªªהדומי מהם יהםªהקשרים בי ומה ההשפעה שלהם על זר מי .הגירה יםªתקופת זמן זו של יותר משלושים שªבחªה במחקר וכחיªה דרך חלוקה לארבעה צמתים עיקריים ה ולוגית אתªמשרטטים כרו התפתחות התופעה , ולפיהם מחולקים גם פרקי .הממצאים שאלת המחקר ב פרק הממצאים הראשון ]פרק4 [ היא?יתן להסביר את צמיחתה של תעשיית הגיוס והתיווךª כיצד הפרק בוחן את צמיחת תעשיית הגיוס והתיווך לחקלאות יםªבש1983-1998 ,ת המוצאªד כמדיªדרך סימון תאיל קביעת מכסת הו ויז ות להגירת עבודה , יªיצªה מאבקים על מכס ו יסªת בכ ה לישראל ו ה להקצותªים של המדיªות הראשוªיסיוªה את הטיפול בהגירה זו ל"ועת המושביםªת." יªפרק הממצאים הש ]פרק5[ עוסק ב שגשוג תעשיי ת הגיוס והתיווך יםªבש 1998 – 2012 , במקביל לירידת ב :ועת המושבים. שאלת המחקר בפרק היאªמעמדה הריכוזי של ת מהם דפוסי הפעולה של תעשיית הגיוס ?והתיווך בתקופת שגשוגה הפרק מ סות להקצות את הסמכות והאחריותªה החליטה לªראה כי בשלב זה המדי לעיסוק בתחום בידי עיªים פרטיים מוªשחק-רווח – חברות וח כ-אדם ותיווך, ודן במאבקיהן על הגדלת מכסת ,וצר סביבםªהעובדים, הסחר ש ,ד לשם ביסוס מעמדןªן לבין מקבילותיהן בתאילªוצרו ביªהקשרים ש ו דפוסי וצרוªהגיוס להגירה לחקלאות ש .דאז פרק הממצאים השלישי ]פרק6[ עוסק וי של תעשייªבתקופת השי ת הגיוס והתיווך יםªבין הש2005- 2013 ו הªקודת המפª משרטט את .בה באותה עת החליטה הממשלה, יתªימית וחיצוªבעקבות ביקורת פ, כי לאור ועת המושבים וªהלות כושלת של תªהת של ותªחברות הגיוס בהתמודדות ראויה וחוקית עם זרם הגירה זה, יש לפ להסדרתו ולוויסותו דרך הסכם דו-צדדי. ש אלת המחקר בפרק היא יתן להסביר אתª כיצד ויים בªהשי תעשיית הגיוס והתיווך דרך הסכם דו-צדדי ? במקביל יתוארו המאבקים והתגובות של המשתתפים ים בשתיªהשו ותªהמדי וי בפועלªה הצליחה להביא לשיªעד שהמדי דרך ההסכם הדו-צדדי הש גביל, ו י סת ו ה סדיר את תעשיית המסחור והגיוס וע גן י בהסכם את זכו יו.ת מהגרי העבודה VIII פרק הממצאים ה רביעי והאחרו ן ]פרק7 ויים שהתרחשו בתעשיית הגיוס והתיווך לחקלאותª[ עוסק בשי בישראל לאחר ה חתימ ה על ההסכם הדו-צדדי ויישומו מ תªש2012 ועד מועד כתיבת ע) בודה זו2019 (. בפרק הªדוª ה שאלה מהן השלכות ההסכם הדו-צ דדי על עיצובה החדש של תעשיית הגיוס והתיווך ומה משמעויותיהן? כדי ותªלע ים כמוªים היבטים שוªדוª ויªהשי ב תעשיית הגיוס והתיווך ,וי שיטת הגיוסª, שי .אי ההעסקה וכדומהªאי הגיוס, עלויות הגיוס, תªהשפעת ההסכם על ת לכן התבצע ים משולבªתוª איסוף, יªי וכמותªאיכות, יםªבין הש2010-2019 ים מכילªתוª. בסיס ה83 ,ערכו בישראלªות עומק שªראיו י ומהמגזר האזרחי. כמוªים מהמגזר המדיªד ובאירופה עם מגוון מרואייªבתאיל ים חציªעשה שימוש בשאלוª ,כן-אספו מªים שªמוב- 180 ערכוª ,מהגרי עבודה תאים לחקלאות בישראל. זאת ועוד ים בªתוªמספר תצפיות בתקופת איסוף ה עת ישיבות חברות כוח- רªהאדם והתיווך, הלובי החקלאי, סמי א מל תעופה בןªי טיסה לישראל, קבלת מהגרי העבודה לחקלאות בªטציה לפªוריי-גוריון וכדומ עשהª ה. לבסוף יתוחªשימוש ב תוכן של מאות קטעי ותªעיתו דªמישראל ומתאיל סת ישראלª, פרוטוקולים של כ , חומרים מ יםªדיו משפטי י הלו בישראלªים שהתªם שו .ועוד יותªמכלול הממצאים חושף כי המדי ה היא שעיצבה בכל פעם מחדש את הסדרי הגיוס לחקלאותªהמשת יות זו לא היªבישראל. מדי י אים וªוצרה כטלאי על טלאי בהתאם לתª ת, אלאªתה מאורג ל ים. בכלªאילוצים השו ה החליטהªה, המדיªבחªתקופת זמן ש למי יהול הסדרי הגיוס. כאשר התבררªלהאציל סמכויות דרך מיקור חוץ ו שהאצלת סמ כויות זו יצרה בכל פעם מורכבות אחרת בשדה ועוררה ימיתªביקורת פ ו לאומיתªבי הªכלפי המדי , יסתהª היא ט לה יל את אותה סמכות על ,ועת המושביםªגוף אחר. תחילה מדובר היה בת ש אליה הועברו סמכויות באופן פורמלי כשחקן ללא מטרות רווח לכאורה ;לאחר מכן החליטה הªהמדי יקªלהע סמכו ת למעורבים פרטיים עי רווחªמו בדמות חברות כוח-אדם ותיווך י , ו צרה בכך יהולןª מורכבות רבה מדי תחת; כאשר התעוררה ביקורת קשה כלפי הממשלה היא ותªהחליטה לש את השיטה כך שתשרת אותה באופן המיטבי וקבעה הגבלות על הסקטור הפרטי בתהליך הגיוס והעברתו רשמית ל גורמים ללא מטר ה וªויות המדיªות רווח, כלומר לסוכ ל יªארגו זכויות אדם, שהפכו בכך גם הם .לחלק ממערך הגיוס החדש לביצוע משילות מרחוק ,תיªלטע הªהמדי השתמשה בארגז ה תה כלפיה. אם ביקרו אותהªכלים של הביקורת שהופ על כך שהיא תהªמפרה זכויות אדם, פ י זכויות אדםªלארגו כדי טרסים שלהªלשמור על האי; הלוªים אלה יªו, שארגוªדהיי ויווסתו את תהליך ההגירה המורכב לחקלאות בישראל, ושבאמצעותם תוכל מיך את להבותªלה הביקורות ימיותªלאומיות והפªהבי יותהªכלפי מדי. איªיהיו לכך הסיבות אשר יהיו, ממצאי מחקרי הראו כי הסדרת ת הגיוס ה יא פעולה מבורכת ברובה ו אים של מהגרי העבודהªציאל חיובי לשפר את התªבעלת פוט כאשר איªת .אכפיםªההסכם מיושמים ו ,עם זאת כפי ש עולה מ פרק הממצאים האחרון, היישום והאכיפה של הגירת העבודה בחקלאות לישראל עודם חלקיים ,בלבד .ולפיכך יש להמשיך ולעמוד על המשמר IX לוח גרפים גרף מספר1 חלקה היחסי של החקלאות בתמ"ג ובתעסוקה באחוזים1950 - 2010 ....... ... ..... ... .... .................... 7 גרף מספר2 (חלוקת המועסקים בחקלאות )באלפים1960 - 2010 ....................: . ......... ...... ................. ....... 10 גרף מספר3 (ון וייעור )באלפיםªמועסקים בחקלאות, גי1960 - 2017 .................. ...... .. ......................... ...... 10 גרף מספר4 מהגרי עבודה לחקלאות בהיתר ()באלפים 1993 – 2018 ................................................ ..... ....... 16 גרף מספר5 פילוח השמת מהג ף חקלאי עיקריªרי עבודה לפי ע2011 .......................................... ........ ..... . ... 17 גרף מספר6 היתרים ל תיים בחקלאותªמהגרי עבודה עו2010 – 2018 ... .............................. ...... ................... 18 גרף מספר7 מהגרי עבודה בהיתר בישראל1993 - 2018 ..................... ............ ............ ............ ...... ...... . ...... 21 גרף מספר8 עלות ההגירה ()בדולרים של מהגרי עבודה לישראל לפי ארצות מוצא2011 ................... ...... .. ..... 26 גרף מספר9 .......(עלות ההגירה בעבור מהגרי עבודה תאים )בדולרים............ ................ ...... ... . ....... ... .... .. 118 גרף מספר 10 (חלוקת עלות ההגירה )בדולרים2011 ................................................... .......... ... ... ..... . .... .. 120 גרף מספר11 (מקור עיקרי למימון עלות ההגירה )בדולרים2011 ................................... . .... .. ...... ..... .. ...... 121 גרף מספר 12 דירוג דוח ה- TIP ה של ארה"בªשל מחלקת המדי2001 – 2018 ................................... ...... .... 131 גרף מספר13 חברות כוח האדם ו התיווך לחקלאות 2010 - 2018 ....... ............ ............ ............ .... ..... .... ...... 170 גרף מספר 14 טים( לחקלאותªמשתלמים )סטוד2008 – 2018 ....................................................... ...... .. .... 171 גרף מספר15 מהגר י עבודה לחקלאות ללא היתר2013 – 2018 ........................................................ ..... .... 172 גרף מספר16 ד לאחר מימוש ההסכםªהתפלגות מהגרי עבודה לפי אזורי מוצא בתאיל הדו-צדדי....... ...... ... .. 174 גרף מספר17 יªמקור ידע להגירת עבודה בישראל לפ ואח רי מימוש ההסכם הדו– צ.................דדי.... ......... 175 גרף מספר 18 עלות י ואחרי ההסכם הדוªההגירה )בדולרים( לפ– צ................................דדי..... ................ 175 גרף מספ ר19 מקור עיקרי למימון ההגירה יªלפ ואחרי מימוש ההסכם הדו צדדי..................... ..... ....... ....... 176 גרף מספר 20 לקחה על ידי מהגרי עבודה לאחר מימוש ההסכםªסכום ההלוואה ש........................... .... ... ... 177 גרף מספר 21: משך הזמן )בחודשים( להחזר החוב בגין עלות ההגעה......................................... .. ... .......... 177 גרף מספר22י מימוש ההסכם, לגבי הסיכויª: תפיסות מהגרים, לפ סיעה תתבטלªלהחזר כספי במידה וה.................................................... ... ...... .... ............ 178 גרף מספר23אי עבודה בפועלªאי חוזה לתª: התאמה בין ת........... ....................................... .... ......... ...... 179 גרף מספר 24 שים מהגרות עבודה לחקלאותª 2003 – 2017 ............................................... .... .............. . ... 180 X לוח תרשימים תרשים מספר1 המודל של סוראק ) Surak, 2017 (ליחסי האצלת סמכויות בסיסיים............................... ...... 64 תרשים מספר2 י תעשיית הגיוס והתיווךªיצªקודות ציון בª 1983 – 1994 .................... ...... .......... ........ .. ... .. 77 תרשים מספר 3 קודותª ציון בתקופת המעמד הריכוזי של ועתªת המושבים 1994 - 1998 ........... ...... ....... . ...... 85 תרשים מספר4 ות רשמיתªה או סוכªי משªות לסוכªדפוס גיוס בו רשתות חברתיות מפ............. ..... .......... ... 110 תרשים מספר5 ............................................................'דפוס גיוס שיטת הפקס א............ ... ..... .... . ...... 111 תרשים מספר6 'דפוס גיוס שיטת הפקס ב............................................................ ............ ... ....... ... ....... 112 תרשים מספר7 ות גיוס רשמיתªה באופן ישיר לסוכªדפוס גיוס בו מהגר עבודה הפו..................... ... ... ....... 115 תרשים מספר8 דפו........................................................הªי משªס גיוס בסיוע סוכ............ ..... ...... .. ...... 116 תרשים מספר9 קודות ציªקודª ון של פרק ת ה של תעשיית הגיוס והתיווךªהמפ2005 - 2013 ............. ........ ..... 127 תרשים מספר10 ªקודות ציון במעורבותו של ארגון ה- IOM ................. ............ ............ ........... .. .... ......... . 133 תרשים מספר11 קודות ציון במעורבותו של ארגוןª CIMI ................................................... ... ...... .... ....... 137 תרשים מספר12 דªהלותה של ישראל למול תאילªקודות ציון בהתª ...................................... ...... . ............ . 140 תרשים מספר13 יעת גביית דמי תיווך מוגזמיםªקודות ציון במª ... ......................................... ...... ....... ...... 143 תרשים מספר14 קודות ציון במהלך התאי להגבלת חברות הªתיווך..................................... ...... .. ............ . 167 תרשים מספר 15 הסכמים דו צדדים חתמוªש עם ותªמדי מוצא........................................... .. ... ... .. ..... .... 168 תרשים מס פר 16 מסלול הגיוס למהגרי עבודה לחקלאות בי שראל ,לאחר מימוש ההסכם הדו-צדדי............... 179 תרשים מספר17י ואחרי מימוש ההסכם הדוªאי העסקה לפªויים בתª: שי-צ דדי......................... ............. 179 תרשים מספר18 ......................................................וי תהליך הגיוס בראי התיאוריותªשי............ .......... 187 1 מבוא ה אזרחיªה מזמיªות, מצב בו מדיªות שוªהחל מאמצע המאה העשרים התפתחה הגירת עבודה יזומה במדי הל דיון ער ופורה בסוגייה זו במגוון רחבªות אחרות לבוא לעבוד בתחומה לזמן קצוב. המחקר האקדמי מªמדי י מחקר ומחלקות לימוד אקדמיותªות, מכוªמאוד של במות, דיסציפלי) Castel, Hass & Miller, 2014 .( ותר מיותם וטרם התגבשהª ושא, ההיבט של מסחור ההגירה ותעשיית ההגירהªעל אף העיסוק הרב ב תח בעזרתם את התופעה, וכןªיתן לªים שªוגע למי הם השחקªהגדרה אחת המקובלת על הקהילה המדעית בכל ה ) ת שדה ההגירהªבבהירות ההסברים שהם מספקים להבHernández-León, 2012; Lindquist, Xiang & Yeoh, 2012 .( עהª יםªהמגמה המחקרית לאורך הש ות במהגר עצמו ובכוחות הכלכליים הדוחפים אותוªªמהתבו ועת עובדים ברחבי העולם. לפיכך התפתחוªלהגר. גישה זו התעלמה מהמרכיבים הפוליטיים המסבירים את ת ות את השילובªות הבוחªגישות תיאורטיות מגוו בין הסובייקט לבין הסביבה הפוליטית, הכלכלית, הגיאוגרפית ת הלאום, המגביל הגירת עבודה, לביןªוכו' המקיפה אותו. גישות אלו מתייחסות גם לסתירה בין ההיגיון של מדי .ההיגיון הקפיטליסטי של שוק העבודה, המעודד הגירה ה בספªבחª ות התשעים של המאה העשרים תופעת ההגירהªעד ש רות המחקרית בין רמת המיקרו ) Micro ) ( בהתמקדות על המהגר עצמו ו/או משפחתו, לבין רמת המאקרוMacro .יתªה הריבוª( המתמקדת במדי ) ייםªרמת הביMeso ות התשעים, כשחוקרים/ותªית רק לקראת סוף שªלאומית הוכרה כחיוª( בחקר ההגירה הבי ים ומוסדות חברתייªהחלו להכיר בקיומם של שחק ה" וªם "המדיªוספים שאיª ם\א) "ו "המהגרCastles, Haas & Miller, 2014; Faist, 1997 ,( ) כמו רשתות חברתיותKrissman, 2000; 2005; Massey, 1998 (, קבוצות ) טרסªאיFreeman, 1995 .( ועוד ות במסחור ההגירה, מצבים בהםªªבתוך קורפוס תיאורטי זה החלה ההתבוªים, מוªמתווכים שו ,עי רווח מסייעים להגירה .('י אדם, חברות תיירות וכוªהלה, מלווים בריבית, שומרי גבולות, סוחרים בבªשי מª)א ותªבי ,למגוון מתווכים אלה יתן לומר כי לחברות גיוס, תיווך וכוחª -אדם תפקיד מר כזי במסחור ההגירה, בייחוד זו .היזומה ,למרות זאת המחקר המתפתח עסק בעיקר בסוגיות יות ולא בהיבטי הגיוס עצמם שלªיות ומדיªמב ) עי הרווח, כמו תפקידיהם של ברוקרים, חברות גיוס וכדומהªים מוªשחקAbella, 2004 (. היעדרם של מחקרים תªו בשªושא כוªב2012 ) , "הקופסה השחורה" של המחקר אודות הגירהLindquist, Xiang & Yeoh, 2012 .( וכחי יחקורªלפיכך, המחקר ה את סוגיית הגירת העבודה, במיקוד על מסחור ההגירה, בצומת הדרכים ) מיקות ויחסי הכוח בין תשתיות ההגירהªשבין הדיXiang & Lindquist, 2014 ,יתªה הריבוªו, המדיª(, דהיי קודותªה שªי החברה האזרחית, מתוך הבªי מעסיקים וארגוªלאומיים, ארגוªים ביªתעשיית הגיוס והתיווך, ארגו ) יתוח משולבותª החיבור בין כולם הן ברמותFawcett, 1989 (, וכי הן בעלות השפעה דרמטית על התפתחותו ועל ביסוסו של זרם ההגירה) Kritz, Lim & Zlotnik, 1992 ( . ה כי רמת המזו היא הרמה החסרה בספרות, המחקרªאף על פי כן, מתוך ההב ם מאמץªוכחי אומªה יתוח משולב ורבª -רמות, אבל מק עיªרחב להיבטי הגיוס של מוª דיש מקום-הרווח ותפקיד ,ם במסחור ההגירה וכחי הוא התפתחות תעשיית ההגירהªת סוגייה זו במחקר הªה מחקרית זו. מקרה הבוחן לבחיªבכדי למלא לאקו בהקשר הישראלי, בהתמקדות על תעשיית הגיוס והתיווך ל .חקלאות יסת מהגריªהחקלאות הישראלית והגירת העבודה אליה מתחילות מסוף מלחמת ששת הימים, עם כ ויים סוציוªות התשעים, בעקבות שיªות מערביות מאידך. בשªדבים ממדיªים מחד ומתªעבודה פלסטי- ,פוליטיים יאוª יות כלכליתªהסגר הכללי על השטחים, חתימת הסכמי אוסלו, מעבר למדי-ליב רלית ומסע לחצים מצד ,טרס )קמפ ורייכמןªקבוצות אי2008 דחקו ע"י מהגרי עבודה מעבר לים, שהובאו על ידיª יםª(, העובדים הפלסטי .הªהמדי 2 יות כלכליתªלמהגרי העבודה לישראל היה תפקיד מהותי במעבר ממדי-סªחברתית קיי ית לעברªיא תªיאו־ליברלית, שהפכה אותה ממדיª יות כלכליתªמדי ת "כוח עבודה", המעודדת יוזמות כלכליותªרווחה למדי יות החברתית לצורכי שוק עבודה גמישªומכפיפה את המדי ,)קמפ ורייכמן2008 ; Jessop, 1994 ( . במקביל, אלה י המעסיקים, הלובי החקלאיªות כלכלית מהבאת מהגרי העבודה )ארגוªשהחלו ליה ,יםª, התאחדות הקבל ים, חברות כוחªי הפרדסªהתאחדות האיכרים, ארגו-אדם ותיווך ו ה להמשיךªעוד(, הפעילו מסע לחצים על המדי ) "טליזםªולהביאם, ואף במספרים גדולים יותר, להלן "קלייFreeman, 1995 טרס אלו השפיעוª(. בכך בעלי אי ªיות ועל עיצוב משטר ההגירה. ארגוªעל קביעת מדי י החקלאים זכו לתשומת לב מחקרית מסוימת כקבוצת ה, אך חברות כוחªטרס המפעילה פוליטיקה של לקוחות על המדיªאי-האדם והתיווך חקרו, אף שהן גורםª לא ות אליהןªה במעלה להפªמשמעותי בהתהוות תעשיית הגיוס והתיווך לחקלאות בישראל. וזוהי הסיבה הראשו .ולפועלן זרקור פרט לכוח ש יות ועיצוב משטר ההגירה, ההחלטהªטרס אלו להשפיע על קביעת המדיªל קבוצות אי ית להביא לישראל מהגרי עבודה הגבירה גם את המתח בין צורכי שוק העבודה בכלכלה קפיטליסטיתªהמדי יאוª -ל וªיברלית, המעודדת הגירת עבודה, לבין העובדה שלישראל משטר הגירה את-ל ועªסה למªאומי, שמ התיי שבות של לא-יהודים בש ,טחה )קמפ ורייכמן2008 ; Rosenhek, 2003 (. המתח הזה השפיע רבות גם על הגו במסגרתו, הסדרת התחום ושמירה על זכויותªיות ההגירה היזומות שªהתפתחות וביסוס זרם הגירה זה, תוכ .המהגרים פיםªות התשעים ועד היום מהגרי עבודה מגיעים כדי לעסוק בשלושה עªמש עיקריים: סיעוד, חקלאות הªד. זה קרה בעקבות חילופי ידע חקלאי שהחלו ביªיין, כאשר חלק הארי של מהגרי החקלאות הגיע מתאילªוב וצרה תשתית של חברות כוחª ים. בהמשךªות השמוªלבין ישראל בש-אדם להסדרת ח וצרªילופי ידע אלה, וכש אים הסוציוªהצורך והת- פוליטיים ה בשילו, היה קל י וכחיªותר להביא עובדים לחקלאות משם. לפיכך המחקר ה .אף מתמקד בקשרים שהתפתחו בין תעשיית הגיוס והתיווך לחקלאות בישראל ולמקבילתה בהקשר התאי יסת מהגרי העבודה לתחוםªים שחלפו מאז כªוכחי ייצר היסטוריוגרפיה ליותר משלושים השªהמחקר ה החקלאות בישראל. היסטוריוגרפיה מקי י ושימוש במגוון כלים ביןªי וכמותªפה זו בוצעה במחקר משולב, איכות יםªהש2010-2019, הן במד ת היעד )ישראל(. כל זאת, לשםªד( והן במדיªת המוצא של מהגרי העבודה )תאילªי חקירת הסדרי גיוס להגירת עבודה לחקלאות וחקר חברות כוח-א ים משלוש רמותªתוª דם ותיווך, תוך איסוף יתוª .(ח )מאקרו, מזו ומיקרו יתוח מאפשרת להבין את ההשפעות על זרםª ות כוללת זו במגוון רמותªªהתבו ,יות )גיל ודהאןªיות ועל תוצאות המדיªההגירה, על עיצוב מדי2006 ; Massey et al., 1993; Morawska, 2007 ; Castles, 2010 ו של מחקר זהªייª(, שהם מע , המצריך סקירת ªתהליכים די מיים בהקשרים לוקאליים י ציר זמן משמעותיªוגלובליים על פ) Fawcett, 1989; Kritz et al., 1992 (. ,עותªושא; מהימªה בªוי מעורבות המדיªים סוגיה זו עברה תמורות רבות, כשהבולטת היא שיªלאורך הש תוך ה ועת המושבים תחילה וחברות גיוס בהמשך ועד מעורבותªיים כמו תªקצאת הסמכות לכך לגורמים חיצו מוחלטת שכללה הסדרת התעשייה וויסותה, תוך מימוש הסכם דו-צ תªד בשªדדי בין ישראל לתאיל2012 ) Surak, 2017 יק את זכויות העבודה למהגרי העבודה, ובעיקר להפחיתª(. הסכם זה איפשר להע עד מאוד את .הסכומים הגבוהים ששילמו כדי לבוא לעבוד בישראל המחקר יחולק לארבעה צמתים עיקריים. פרק הממצאים הראשון יעסוק בצמיחת תעשיית הגיוס ) והתיווך לחקלאות1983-1998 חה אותו היאª(, כאשר שאלת המחקר שמ יתן להסביר את צמיחתה שלª כיצד ?תעשיית הגיוס והתיווך ת המוצא, במעברªד כמדיªה של תאילªי תעשיית הגיוס והתיווך וסימוªיצªהפרק דן ב ה להעביר את הטיפולªת המדיªלהפקת ויזות להגירת עבודה ולמאבקים על גובה מכסת המהגרים המותרת, ובכוו 3 ד, דפוסים שיישארו גםªה ומיסדה דפוסי פעולה בישראל ובתאילªªועת המושבים, שכוªבהגירה זו לת ים לאחרªש ;ירידת מעמדה ) י יעסוק בשגשוג תעשייה זוªפרק הממצאים הש1998-2012( במקביל ועתªלירידת מעמדה הריכוזי של ת המושבים. שאלת המחקר בו היא ?מהם דפוסי הפעולה של תעשיית הגיוס והתיווך בתקופת שגשוגה הפרק סות להקצות את הסמכות והאªה החליטה לªיראה כי בשלב זה המדי חריות לעיסוק בתחום לחברות כוח- אדם ועת המושבים. אשרטט גם את המאבק על מספר היתריªהלותן תהיה עדיפה על זו של תªותיווך, בתקווה שהת יסיון של חברות כוחªוצר סביבם ואת הªהעבודה, את הסחר ש-אדם וגיוס לפ תªיות על מªעול אל מול קובעי מדי להשפיע עליהם ולהטות את הכף לטובת ד לשםªן לבין מקבילותיהן בתאילªוצרו ביªן. במקביל יתוארו הקשרים ש וצרו והסבר לגבי חלוקת עלויות ההגירה בין כלªביסוס מעמדן, כמו גם פירוט דפוסי הגיוס להגירה לחקלאות ש .המעורבים בכך ) וי של תעשייה זוªפרק הממצאים השלישי יעסוק בתקופת השי2005-2013קודתª (, המשרטט את הªהמפ ועת המושבים וחברות הגיוס בהתמודדות עם זרםªהלות הכושלת של תªבה הממשלה החליטה כי לאור ההת ות להסדרתו ולוויסותו בהסכם דוªהגירה זה, יש לפ-צ דדי. שאלת המחקר בו היא יתן להסביר אתª כיצד ויים בתעשיית הגיוס והתיווך דרך הסכם דוªהשי- ?צדדי יות זה לא התªוי מדיªשי טרסיםªקבל בקלות בצד התאי והישראלי וגרר מאבקים ותגובות מצד בעלי אי וי שמגביל, מווסת ומסדיר את תעשיית המסחור והגיוס ומעגןªות, עד שישראל הצליחה להביא לשיªבשתי המדי .את זכויותיהם של מהגרי העבודה ויים שהתרחשו בתעשיית הגיוס והתיווך לªפרק הממצאים הרביעי יעסוק בשי חקלאות בישראל לאחר חתימת ויישום ההסכם הדו-צ תªדדי, מש2012 ) ועד כתיבת עבודה זו2019 (. שאלת המחקר פה היא מהן ההשלכות והמשמעות של ההסכם הדו-צ ?ייה מחדש של תעשיית הגיוס והתיווךªדדי על ב אדון בכמה סוגיות יות הממשלתית וההשלכות שלªוי ברמת המדיªמרכזיות, שבעיקרן השי ההסכם הדו-צדדי על תעשי ית הגיוס ים שעברו מאז מימוש ההסכם הדוªוהתיווך ועל המהגרים עצמם. בפרק זה אטען כי בש-צדדי שיטת הג יוס וצרªתה מהותית, במיוחד בהתייחס להוצאות המופרזות של עלות ההגירה לישראל. על אף ביטול החוב שªהשת לעובדים עקב כך, לא הייתה לו השפעה גדולה :ה לרעהªים מסוימים אפילו השתªעל מצבם בישראל, שבמוב וי שיטת הגיוס, צמצום מספרªאי העסקה ירודים, שבירת הרשתות החברתיות של המהגרים בעקבות שיªת .שים מהגרות העבודה כתוצאה מכך, יצירת דרך עוקפת הסכם ועודªה יסיון לגשר בין תיאוריות ממוקדות מªוכחי היא בªתרומת המחקר ה ה לתיאוריות ממוקדות חברהªדי ת מסחור ההגירהªוסף על הבלטת רמות המאקרו והמיקרו(. המחקר הזה תורם גם להבª) והתמקדות ברמת המזו עיªעל ידי גורמים מו-רווח בהקשר ש סה לגשר עלªה, ובכך מªיות בחסות המדיªיות הגירת עבודה זמªל תוכ הªה המחקרית, המכוªהלאקו "הקופסה השחורה" של ) המחקר אודות הגירהLindquist, Xiang & Yeoh, 2012(, תוך התמקדות ספציפית בחברות גיוס, תיווך וכוח-א) דם, שלהן תפקיד מרכזי במסחור זהAbella, 2004 .( יהול ההגירהªה מבצעת לªמיקות המעורבות במיקור החוץ שהמדיªה את הדיªהמחקר שלי יתאר לראשו למעורבים מצד שלישי. עד היום ) חקר דיוª הקשר בין כל הגורמים הללו לאSurak, 2017 .( וספותª ותªבהיבט הלוקאלי, המחקר תורם לחקר הגירת עבודה לחקלאות בישראל, שבה, כמו במדי מיקה של תעשיית ההגירה. חקר הסדרי גיוסªו את הדיªו מיעוט יחסי של מחקרים שבחªבמזרח התיכון, יש להגירת עבודה, חקר חברות כוח-א ה כיצד ההסכם הדוªדם ותיווך, כמו גם להב- צדדי השפיע על מהגרי העבודה עצמם ועל תהליך הגיוס לתחום החקלאות– ה מעמיקה יותר לגבי התופעה בישראל, בהªיאפשרו לייצר תמו 4 ים פרטיים עד לחתימתªסמכה רבות על שחקª ה, אךªהגירת עבודה היא תחת רגולציה משמעותית של המדי ההסכם הדו- .צדדי ושא בארבעה היבטים: מחקר בארץ המוצאªה המתודולוגית, מחקר זה מעשיר את הספרות בªמהבחי י( וחקרªי וכמותªיתוח )מאקרו, מזו ומיקרו(, מחקר משולב )איכותª ים משלוש רמותªתוª ובארץ היעד, איסוף וי שמתרחש. למחקר גם היבט מעשי משמעותי במיוחד. במהלךªמקרה בזמן אמת של שי כתיבת הדוקטורט תיים לאחר יישום ההסכם הדוªי זכויות אדם ופרסמתי דו"ח המלצות שªייעצתי למשרדי ממשלה ולארגו- צדדי ,דרªים ולמשרדים המעורבים )אס קורלªשהוגש לארגו2014 ושאיםª (. מחקר זה הוא בסיס לסיוע ולייעוץ בשלל .חקרªהקשורים לשדה ה 5 פרק1 : הגירת עבודה לחקלאות- דªישראל ותאיל וכחי ישרטט את הרקע להיווצרות תעשיית הªהפרק ה גיוס וה תיווך להגירה לחקלאות הן מצד ישראל והן מצד ד. הפרקªתאיל יחולק לשלושה חלקים מרכזיים: בחלק הראשון יתואר ההקשר הישראלי, שיכלול רקע על החקלאות בישראל והגירת עבודה לתחום זה ה שכללה מעªקודת המפªו ים להעסקתªבר מהעסקת עובדים פלסטי .מהגרי עבודה זרים יªהחלק הש על ה, תקצור התהפוכות הפוליטיות שעברה, הגירתªד, יכלול רקע כללי על המדיªתאיל וגע לכך. לאחר מכן יוצגוªות בªתיים של הממשלות השוªות המדיªהעבודה אליה ומחוצה לה, תוך שרטוט העקרו י הגיוס והתיווך שלªאופ ויות תיווך תאיות ודמי התיווך שהןªד, תוך שימת דגש על סוכªמהגרי עבודה מתאיל גובות. בהמשך ישורטט פרופיל המהגרים ומשלחי היד בהם הם מועסקים, כאשר אסכם בפירוט יעדי ההגירה .דªהמרכזיים להגירת עבודה מתאיל בחלק השלישי אגדיר את ששת המשתתפים בשדה הגירת העבודה לחקלאות בישראל, תוך שרטוט הרקע להתהוותם. לאחר הצגת רקע תיאורי כה מורכב ועמוס צריך להגדיר במדויק את מי שישתתפו במחקר, על ות תעשיית התיווך להגירה לחקלאות בישראל, המורכבתªהלות והשתªהתפתחות, התמסדות, הת טראקציה המסועפת בין כל המרכיבים. ואלו השישה: חברות כוחªמהאי-ה אדם ,דªוהתיווך בישראל ובתאיל ועת המושבים )ברית סיוע(, ארגוןªהלובי החקלאי, תCIMI, ארגון ה- IOM יים בישראלªומוסדות מדי .דªובתאיל 1.1 חקלאות בישראל בעשור האחרון החקלאות בישראל מהווה1.9% מהתמ"ג במשק הלאומי ו־2.5% מסך הפדיון הכלכלי, שהם26.5 מיליארד ₪תפוקה1 . תªבש2018 סמך על תוצרת מקומיתª יתן לומר כי המשק הישראליª 2, על אף ש- 28% מהפירות והירקות מיועדים ליצוא3י הלמ"ס, בªתוª . לפי- 2009 , הועסקו כשכירים54,750 ,עובדים )ישראלים ים ומהגרי עבודה( בחקלאות, המהוויםªפלסטי1.8% ממשרות השכיר בישראל, שהרוויחו בממוצע5,654 ₪ ב חודש4. לפי דו"חות משרד החקלאות5 תª, בש2016 ף החקלאות עלªעמד מספר המועסקים בע75 אלף איש תªובש2017 על77 ים ומהגרי עבודה מעבר לים ואילו העובדיםªאלף עובדים, בהם מהגרי עבודה פלסטי הישראלים מהווים כ- 50%ם, רובם בªי כארבעה מיליון דוªפרשת על פª . החקלאות בישראל מרחב הכפרי בישראל המכיל קיבוצים, מושבים, מושבות וכפרים6. מעבר לחקלאים עצמם, ב- 2009 הוערך כי6.3% מכוח העבודה ,ף זה )קמחיªהישראלי עוסק בהספקת שירותים לע2009 ', עמ10 ים חלה ירידה במספר העוסקיםª(. עם הש העצמאיים בחקלאות. מספרם של העצמאיים עמד ב־2010 על13,400 איש וב- 2017 על12 אלף. זו ירידה של יותר מ- 50% ממספרם ב־1995 ,תןª) 2008 'עמ5; שט ר ,ליכטª 2011 'עמ18 וגרף מספר3 .(במחקר זה ה פיתוחªת ישראל. בעשור הראשון למדיªלחקלאות ולחקלאים מקום של כבוד באתוס הלאומי של מדי החקלאות היה חלק מהותי מהמפעל ההתיישבותי מ ארבע ס :יבות1 ;ת האוכלוסייה החדשהª( הצורך בהז2 ( ;ה החדשה בקרקעªחיזוק אחיזת המדי3 ;( סיפוק תעסוקה לאוכלוסייה החדשה4 ית ופוליטית ביןª( זהות רעיו 1 על פי פרסום הלמ"ס, סטטיסטיקל– ישראל במספרים2011 ', עמ7 ו-2 2 , ופרסום משרד החקלאות– ד ין וחשבון כלכלי על החקלאות והכפר בישראל2010 ', עמ9. 2 תªת מצב כלכלית לשªף החקלאות בישראל: תמוªמשרד החקלאות, "ע2017 '", בעמ14 . 3 ) ת רגולציה חדשהªמשרד החקלאות, "דוח בחיIRA ) ,"(: פערי כוח בשיווק פירות וירקות טריים2019 '(, בעמ5. 4 על פי פרסום הלמ"ס, סטטיסטיקל– י שראל במספרים2011 ', עמ17 . 5 ,וסªפא2017 ו"חקלאות ישראל– חקלאות'כח ול לב ן " באתר משרד החקלאות ופיתוח הכפר 2019 . 6 ) על פי הודעה לתקשורת של הלמ"ס18.9.2017 תייםªבחרים מהלוחות השª יםªתוª :ה תשע"חª(, ישראל במספרים ערב ראש הש2017 'עמ12 . וכן ו"חקלאות ישראל– חקלאות'כחול לבן' " באתר משרד החקלאות ופי תוח הכפר 2019 . 6 ועות והזרמים של ההתיישבות החקלאיתªות היהודית, לבין התªמשרד החקלאות והסוכ , למשל כפי שהיה ועת המושבים )אפלבאום ומרגולªבת ,יוס1979 ,; גבע1995 ,; גלעדי1998 ,ו מיוקרהªהª (. החקלאות והחקלאים י עצמו ופיתוח החקלאותªהערכה ותמיכה כספית רבה ממוסדות השלטון עד שהעיסוק בחקלאות הפך לערך בפ ,ה )גלעדיªחשב כבעל חשיבות לאומית עליוª 1998 ,; קמחי2008 יתן לראות בהשקעה בחקלאותª (. עדות לכך יםªבש ות: בªהראשו- 1949 ההשקעה בחקלאות הייתה רבע מתקציב הפיתוח של ישראל, ב- 1952 היוותה שליש ,סים מחקלאות צריך להיות כרבע מהאוכלוסייה )גבעªים הייתה ששיעור המתפרªו, כאשר התפיסה באותן שªממ 1995 .( יסו כסף זר לחªה לגידולי ייצוא שהכªªות השבעים החקלאות הישראלית התכווªבש ,הªקלאים ולמדי וזו, בתמורה, סיפקה אשראי זול, כמעט ללא- ,וחים )קמחיª איםªהגבלה ובת2006 סדקª (. בסוף אותו עשור יות לייצוב המשקªים והמדיªות השמוªפלציה הדוהרת של תחילת שªמעמדה של החקלאות הישראלית. האי ה ב־ªה לרסªשהתכוו1985יותªי הקª, הביאה לקריסת ארגו7 של החקלאו ת התאגידית בישראל עקב תפיחת חובות ,ו ביד קלה לחקלאים, במקביל לירידה במחירם הריאלי של המוצרים החקלאיים )שוורץªיתªאשראי ש1995 .( .יות התחולל משבר כלכלי עמוק שאיים על המשך קיומו של המגזר החקלאיªי הקªבעקבות קריסת ארגו ªלמרות הפיחות המסוים שחל במעמד החקלאות בש שארה אדישה למשבר החריףª ה לאªים אלו המדי ,חלצה לסייע )גלעדיªו1998 :יםªי אופªעשה בשª (. הסיוע1 ( הסדרי חובות, שלימים יהפכו ברובם למחיקת חובות. 8 ; 2 ( הוזלת כוח העבודה על ידי הבאתם של מהגרי עבודה ויצירת כוח עבודה גמיש וזמין אף יותר מכוח .י הקודםªהעבודה הפלסטי ות התשעים בחקלאות הישראלית היו בסימן ההתאוששות מהמשבר ובצלªש ותªוגע להסדרי החובות. מהגרי העבודה לחקלאות שהחלו להגיע בקבוצות הולכות וגדלות בשªים בªהדיו טיªªהתשעים היו למאפיין הדומי .בחקלאות הישראלית 'מהאמור לעיל ומגרף מס1 ערך על ידי משרד החקלאות )כסלו וªש ,צבן2013 'עמ9 וייםªיתן לראות שיª ( ת חלקה היחסי של החקלאות בתמ"ג ובתעסוקה באחוזים ביןªים דרך בחיªשחלו בחקלאות בישראל במשך הש יםªהש1950-2010 . גרף מספר1 יםªחלקה היחסי של החקלאות בתמ"ג ובתעסוקה באחוזים בין הש1950-2010 7 ת ערבויות, הפעלת תעשיות חקלאיות ליצירת תשומות חקלאיותªתיª ,יות עסקו במכירת ציוד חקלאי בהקפה, גיוס אשראיªי הקªארגו וכן עיבוד התוצרת החקלאית ושימורה ,)שוורץ1995 .( 8 על פי כתבתו של כהן, עמירם "המגזר החקלאי הגיע לחדלות פירעון ה מחקה חוב שלªוהמדי20 טªטרªמיליארד שקל". מתוך אתר האי " של עיתוןTheMarker " מיום24.6.2010 . 7 ים החקלªמהגרף עולה שבמשך הש אות בישראל עברה תהליך חד של פיחות הן בחלקה בתמ"ג והן ים גדלה התפוקה החקלאית בכªבשיעור המועסקים בה. אך עם הש- 75%, גידול ש ל3.1% ת משרדªה. לטעªבש החקלאות )פרום-א ,ריכא2015 .(, גידול זה הוא תוצאה של התייעלות גבוהה של הייצור החקלאי כל דיון בתפוקה וברווחיות של .ה בחקלאותªהחקלאות חייב להיות משוקלל בסוגיית התמיכה של המדי :יםªתמכת על ידי הממשלה בשלושה אופª החקלאות בישראל1 קיםª( תמיכות ישירות המתבטאות, בעיקר, במע ותמיכה ב ;הוצאות ביטוח, ייצור, יצוא והשקעות2 ;( מכסי מגן על תוצרת מקומית3 ( תמיכות עקיפות ,תןª) המתבטאות, בעיקר, במחיר מופחת למים והספקת כוח עבודה זול על ידי הבאת מהגרי עבודה2007 ,תןª ;ג 2007 .(ד ªים חלה ירידה תלולה בהיקף התמיכות הישירות במשקים שªות השמוªהחל מסוף ש ףªו בעªית החקלאות, מ- 71.3% ב- 1995 ל- 49.8% תªבש2010יעת יבואªה על מחירי פיקוח ומª, ובהג9 . אחת הסיבות העיקריות לצמצום התמיכות היא מחויבות ישראל להסכמים עם ארגון הסחר העולמי ולחברות בו10 ,תןª) 2007 .(ד דו"חOECD תªערך בשªש2015 הראה כי רמת התמיכה בישראל ירדה ב הªאופן חד בעשרים ש .ותªהאחרו11 יקה הכי פחותªמרק ויפן, ישראל מעªדה, אוסטרליה, דªבחרות שסקר: ארה"ב, קª ותªלעומת מדי סיוע לחקלאיה ,תןª) 2007 (ד . מאחר שהתמיכות הישירות במגמת ירידה, חשיבות התמיכות העקיפות עולה: כוח ) עבודה זול, כלומר מהגרי העבודה לחקלאות ,פלד ושפיר2005 ( והעלמת עין מזכויותיהם- ימום ומלואªשכר מי אים הסוציאלייםªהת- ªהיוו את אותה תמיכה עקיפה. רייכמן וקוש ורי) 'ביץRaijman & Kushnirovich, 2012, 2014 ,2017 ( הראו כיצד מהגרי עבודה דªמתאיל בחקלאות לא מקבלים את מלא הזכויות המגיעות להם על פי ,דבלד, גוטליב והלרªחוק. דו"ח ביטוח לאומי )א2013ף החשוף ביותר לאיª( ציין כי הע- ימוםªציות לחוק שכר מי ף החקלאותªו עªהי. 12 9 על פי ליכטªשטר , 2012 'עמ94, וכן דו"ח ה- OECD " Agricultural police monitoring and evolution ,"ב ,תרגום משרד החקלאות 'עמ5. 10 ) תןª 2007 מרק(, ישראל היא היחידה שקיבלה על עצמה ומיישמתªדה, יפן, אוסטרליה, דªות שסקר )ארה"ב, קªד( הראה כי מבין המדי .את ביטול התמיכות ללא עוררין וסייגים 11 דוח ה- OECD תªיות חקלאית לשªמדי2015 יªיטור והערכה, יוª : 2016 . 12 ) דבלד, גוטליב והלרªעל פי א2013(, עמ ' 1 . 8 יªהª ה עצמהªה היא עבודתם של מהגרי העבודה, אך אותה מדיªהתמיכה העקיפה בחקלאות מצד המדי ת ממסים המוטלים על החקלאים המעסיקים מהגרי עבודה13 גבה מהחקלאים בגין העסקתªוסף שª . מס ייחודי תªמהגר עבודה הוא מס המעסיקים שחוקק בש2003 . 14 מס זה עמד על10% תי של עלות העסקתªמהברוטו הש גבה מחקלאי ישראלªמהגר העבודה, ומשרד החקלאות העריך כי ערכו של מס המעסיקים ה עמד על165 מיליון ,₪ שהם0.6% תªמסך הייצור הכולל בש2010 ,')קחל ושות2011 ', עמ3 .( מטרתו המוצהרת של מס המעסיקים הייתה לייקר את עלויות העסקתו של מהגר עבודה ובכך להביא ªלצמצום העסקת מהגרי עבודה על חשבון עובדים ישראלים. המס ביקש לדמות שוק חופשי שלא מתקיים בע ף. בגלל שמספר המגיעים לישראל תלוי במכסה קבועה הפחתת המס לא תביא לעלייה במספר מהגרי עבודה. לאחר וארªים של הלובי החקלאי בשיתוף משרד החקלאות הופסקה גביית המס מיªמאבק אית2016 עד דצמבר2020 . 15 המסים המוטלים על מעסיקיהם של מהגרי העבודה בתחום החקלאות גבוהים הן בהשוואה לשכר ות אחרות בªימום בישראל והן בהשוואה למסים המוטלים על מעסיקיהם של מהגרי עבודה במדיªהמי- OECD . ות הªה אחרת ממדיªכמו כן, אף מדי- OECD ,'לא גובה מס מעסיקים )קחל ושות2011 (. סביב התמיכות יותªות מאבקים רבים, בייחוד לאור מדיªים האחרוªהלים בשªהעקיפות מת הפסקת סבסוד המים ב־2015 16 ומגמת הצמצום של מהגרי עבודה לחקלאות. המאבק על המשך התמיכות העקיפות וכן על הגדלת התמיכות .הישירות עומד במרכז פעילות הלובי החקלאי תªעוד בש2013 חיםªהחליטה הממשלה לפעול בהתאם לקווים המ של ה- OECD ה התמיכותªוגע לייעול ולשיפור מבªבכל ה בחקלאות התקבלה ) החלטת ממשלה159 ( 17 ל הקים הªצוות בחי תªה לשªוי ולהגדלת התמיכות הישירות. מבקר המדיªלשי2017 תªה לשª)דו"ח מבקר המדי2017 68 ,ג2018 ( תªהצביע על כך שהצוות הוקם והתפזר בש2014 מבלי שהגיע להסכמות. עוד עלה כי רוב התמיכות לחקלאות ן תמיכות מªבישראל הי ות הªמדי בשאר מאשר בהרבה וגבוהות וייצור סחר ותותְעו- OECD ; רובן מגיעות באופן .ים את התוצרתªים הקוªרגרסיבי על ידי הצרכ 1.2 הגירת עבודה לחקלאות בישראל החקלאות הישראלית והגירת העבודה אליה החל ו יסתם של מהגרי העבודהªמסוף מלחמת ששת הימים, עם כ ות מערביות שהגיעו בªדבים ממדיªים מהגדה המערבית ועזה ומתªהפלסטי עיקר ותªלקיבוצים. באמצע ש ים היו כ־ªהשמו110 ים )כמחציתם עם היתרים( שהיווªאלף עובדים פלסטי6%־7% ,מכוח העבודה הישראלי25% ף החקלאותªמכוח העבודה בע ו־45% ) ייןªף הבªמפועלי עBartam, 1998; pp. 307-308 יסתם המסיביתª(. עם כ ים, שוק העבודה המפוצלªשל העובדים הפלסטי18 :התפלג לאזרחים מחד וללא־אזרחים מאידך, על כל המשתמע כוח עבודה מוגן ומאוגד שהיווה את האזרחים וכוח עבודה פגיע וזול, הרי הם הלא־אזרחים19 )לוין-אפשטי ין ,ובªוסמיו1987 ,; פלד ושפיר2005 ות התשעים כשאלוªוי מהותי בשªים חל שיª(. בהגירת העבודה של הפלסטי 13 ות לרשות האוכלוסין וההגירה: אגרת בקשה בסךªציאלי, צריך לשלם אגרות שוªהחקלאי, שהוא המעסיק הפוט600 ,₪ תיתªאגרה ש בסך1,210 ₪ואגרת רישיון ב\1 בסך180 .₪כל אגרה יש לכפול במספר העובדים שחקלאי מסוים מעסיק. סכומים אל ה יםªמעודכ תªלש2014יתן לראותª, כפי ש הלªבחוזר מי33 \ 13 שיצ א ביום22 לדצמבר2013 . 14 סעיף45 לחוק הת ו ות הכספיםªי חקיקה להשגת יעדי התקציב לשªית להבראת כלכלת ישראל )תיקוªכ2003 ו־2004(, התשס"ג-. 2003 15 על פי חוק הת ו ות הכספיםªיות הכלכלית לשªי חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיªית להבראת כלכלת ישראל )תיקוªכ2003 ו- 004 2( ')תיקון מס18 והוראת שעה(, התשע"ו- 2016 . 16 על פי דו"ח ה- OECD " Agricultural police monitoring and evolution '", בתרגום משרד החקלאות, עמ 5. 17 החלטת ממשלה159 מ- 3.5.13 1 ף החקלאותªה התמיכות בעªושא "שיפור וייעול במבªב" . 18 ים אזרחי ישראל מחדªי איישו פלסטיªשוק העבודה הישראלי היה מפוצל עד אז, כשאת שוק העבודה המש ויהודים ממוצא מזרחי וסף ראו: לויןª מאידך. לפירוט-א ,ובªפשטיין וסמיו1987 ,שטייןª; סבירסקי ובר1993 ; 1987 ; Rosenhek, 2003 . 19 הקªלפי רוז) Rosenhek, 2003 ( ות שאיישו את שוקªוי של שלוש אוכלוסיות שוªקודות שיª , שוק העבודה המפוצל בישראל ידע שלוש ה עד מלחמת ששת הימיםªים אזרחי ישראל מקום המדיªי: פלסטיªיוªהעבודה הש ; ים משטחי הרשות עדªלאחר ששת הימים פלסטי ות התשעיםªתחילת ש; ואז מהגרי העבודה ש .יםªם פלסטיªאי 9 "הוחלפו" על ידי מהגרי עבודה זרים, אך יחד עם זאת, ממלחמת ששת הימים ועד2019 ממשיכה להתקיים יםªהגירת עבודה של פלסטי. 20 ים ותחילת התשעים החלªות השמוªהחל מסוף ש הªו להגיע לישראל, באופן חוקי ומוזמן על ידי המדי "ו בציבור "עובדים זריםªים שכוªם פלסטיªמהגרי עבודה שאי21 . הגירת העבודה היא אחת התופעות החברתיות ) ה העריכה רשות האוכלוסין וההגירהªואר השªהמשמעותיות ביותר שחלו בישראל. בי2019 ( כי בישראל שוהים כ- 114,444 מהגרי עבו ,דה98,214 ים לשלושהªבהיתר עבודה והשאר בלעדיו. בישראל, מהגרי עבודה בהיתר מוזמ פים עיקריים: סיעודªע22ייןª, חקלאות וב. 23 ד; עיקרªעיקר מהגרי העבודה העוסקים בחקלאות מקורם בתאיל ים, הודו ומולדובה; ועיקר מהגרי העבודה העוסקªמהגרי העבודה העוסקים בסיעוד מקורם מהפיליפי ייןªים בב ;יםªויים שחלו בהרכב המועסקים בחקלאות לאורך השªמקורם בסין ומולדובה )שם(. בחלק זה אתאר את השי יםªאייצר היסטוריוגרפיה לשלושים הש ויותר ותªיסת מהגרי העבודה לישראל ואעמוד על העקרוªשחלפו מאז כ .ים של תקופה זוªהמארג 1.3 מועסקים בחקלאות הישראלית ף החªע י שלªה ועד שלהי העשור השªויים רבים בהרכב העוסקים בו מאז קום המדיªקלאות בישראל ידע שי המאה ה- 21, מועד כתי ף החקלאות בישראל מתחלקים בין בעלי המשקיםªבת המחקר. ככלל, המועסקים בע ים ו/או מהגרי עבודה מעברªי משפחותיהם, וכוללים שכירים ישראלים, מהגרי עבודה פלסטיªוב .לים גרף מספר2 ,ערך גם הוא על ידי משרד החקלאות )כסלו וצבןª, ש2013 (, תיאר את חלוקת המועסקים בחקלאות )באלפים( בין1960-2010. גרף זה ים "עובדיםªמתאר את החלוקה בין שכירים ומהגרי עבודה )מכו .י משפחה, להלן המגזר הפרטי וחברי קיבוץªמחו"ל" בגרף(, מעסיקים, עצמאים וב משמ ע, הגרף שם בקטגוריה יªים במספר העצמאים ובªאחת שכירים ישראלים ומהגרי עבודה בכדי לחדד את הירידה שחלה עם הש .משפחותיהם יתןª יםªי העשורים האחרוªסה חלופית במרחב הכפרי. בשªירידה זו משקפת, במידה רבה, עלייה בהכ לראות כי התמורה העיקרית שחלה הי א שהחקלאות חדלה לתפקד כמקור ,סה עיקרי לאוכלוסייה הכפריתªהכ והפכה למקור לא- ,סה )דולבªיציב להכ2007 ; Kimhi, 2015(. כתגובה לכך התפתח במגזר הכפרי מגוון של דפוסי- ים, לאªתעסוקה שו-חקלאיים במהו ים, אולמותªתם כמו מחס- ªאירועים, מב י-מ סחר, משרדים וכו' בתחומי המשק החקלאי, הכפר והמרחב הכפרי ,)חסיסי2013 ,; שרמן1993 ; Kimhi, 2015 .( יםªלראיה, בין הש1998 ל- 2000 גדל מספר המשקים החקלאיים המשפחתיים שעוסקים בפעילות לא-ח קלאית ב- 60% ) ,חסיסי2013 .( גרף מספר2 (: חלוקת המועסקים בחקלאות )באלפים1960 - 2010 : 20 ים העובדים בחקלאות בישראל מªה עלייה מתמדת בשיעור הפלסטיªלמעשה, יש- 4,000 בלבד ב תªש2007 ל-5 1 תªאלף בש2016 ,וסª)פא2017 'עמ65 .( 21 וטציה של "עבודהªח המקובל והרווח הן בדיון הציבורי והן בקרב מקבלי החלטות, אך הוא טעון קוªו המוªח "עובדים זרים" היªהמו ח המקובל הוא "מהגרי עבודה", ועל כן בו יעשה שימושªזרה" שהיא בעלת משמעויות שליליות בשפה העברית. בספרות המחקרית המו .במחקר זה 22 ף החקלªבעוד ע תªים ואלה הוחלפו בעובדים מעבר לים, הרי שהחל משªפים עתירי מהגרי עבודה פלסטיªיין היו עªאות והב1993 ףªע הסיעוד וצר כªףªע תעסוקתי ייחודית של טיפול24 .שעות, המאויש על ידי מהגר העבודה הזר 23 ות אתªות, תחת מה שהוגדר "מסעדªפי המסעדªמהגרי עבודה הגיעו לישראל גם לע ית", לתעשייה ולפרויקטים מיוחדים. המכסותª ,תןª) ייןªפים העיקריים: סיעוד, חקלאות ובªיחות ולא מתקרבות למספרים של שלושת העªפים אלה הפכו לזªשל ע2009 .(א 10 ,מתוך: כסלו וצבן2013 . ות הממשיכים/ות מעיסוק בחקלאות והחלפתם בעובדיםªים והבªוספת היא התרחקות הבª סוגיה וי מהותיªות התשעים חל שיªות הקיבוצים, יש לזכור כי בשªי ולבªשכירים ובעובדים מחו"ל. אם אשווה אותם לב רחבים, וחברי וחברות הקיבוץ הפכו להיותª י קיבוצים רבים שעברו תהליכי הפרטהªבמב שכירים במשקים ,החקלאיים שבבעלות הקיבוץ )כסלו וצבן2013 .( י הלמ"ס מדגים אתªתוªערך מªפרד שכירים ישראלים ומהגרי עבודה. הגרף שªים בªבחª בגרף הבא יםªויים בהרכב העוסקים בחקלאות בישראל בין השªהשי2017 - 1960 . 24 גרף מספר3 (ון וייעור )באלפיםªמועסקים בחקלאות, גי1960-2017 : ף החקלאות", לוחª*מבוסס על פי פילוחי למ"ס "תעסוקה בע19.7 . ף החקלאות הישראלי כולל עובדים ישראלים עצמאים ושכירים ומהגריªהגרף מתאר את הרכב העוסקים בע יתן לראות כי מספר הª ים ולאחר מכן גם מהגרי עבודה מחו"ל. בגרףªהעבודה, קודם פלסטי ףªמועסקים בע 24 גרף זה מהווה עדכון לגרף דומה שערך קמחי) 2016 ( תªעד לש2011 . 11 ות השישים, עם מעלªהחקלאות היה בשיאו בש120 אלף מועסקים, ואילו ב- 1991 היה שפל של65 ,אלף מועסקים .כשחלקם של העצמאים יורד בהתאמה, ואילו חלקם של השכירים ומהגרי העבודה משלים את החסר וי בהרכבם של העוסקים בחקלאות: בªקודות השיª הגרף מדגים יפה את שתי ות השבעים, עםªסוף ש .יסתם של מהגרי העבודה מעבר ליםªות התשעים, עם כªים ובתחילת שªיסתם של מהגרי העבודה הפלסטיªכ 1.3.1 ות מערביותªדבים ממדיªמת דבים בהתיישבות העובדת. זרם הגעתםªים שהגיעו לעסוק בחקלאות מארצות הים, היו המתªהעובדים הראשו גבר בעיקר לאחר מלחמת ,דבים, יהודים ולא יהודיםªה של ישראל עלה בעולם, וגל של מתªששת הימים, בה קר קלטו בייחודªדב" וªות וההתיישבות בישראל. עובדים אלו הגיעו על ויזת "מתªהגיע לסייע למפעל הציו דבים, ומצד הקיבוצים היה זה מקור להעסקת עבודהªבקיבוצים, שהיוו דגם יישובי ייחודי שמשך את המת וגדת לאידיאולוגיה הסוציאליסטיתªה שכירה, שהייתה מªשאי. 25 ,דבים, אם כי פחותªגם למושבים הגיעו מת ועת המושבים. גם אם לעומת הקיבוצים היה מדוברªדבים של תªועל הגעתם הייתה אחראית מחלקת המת י החקלאים במושבים, בייחוד בערªדבים הייתה חשיבות רבה בעיªיחים, למתªבמספרים ז) בהKaminer, 2019 .( י של המאה הªגם בסוף העשור הש- 21 ות מערביות עדיין מגיעים לקיבוצים ולמושבים, אךªדבים ממדיªמת .יחים יחסיתªמוכים וזª במספרים 1.3.2 ים ככלל ולחקלאות בפרטªמהגרי עבודה פלסטי ) ים החלה לאחר מלחמת ששת הימיםªיסת מהגרי העבודה הפלסטיªכ1967 (, עם תפיסתם של השטחים ושליטה ,ס לשוק העבודה הישראלי יותר ויותרªים החלו להיכªים. בעקבות זאת פלסטיªישראלית על כמיליון פלסטי ,וב ואפשטייןªבעיקר לעבודות כפיים ולמלאכות ה"חצי מקצועיות" )סמיו1987 (. מספר מהגרי העבודה יים הגיע לכ־ªהפלסטי110 (אלף איש )כמחציתם עם היתרים ים שהיוו ביןªות השמוªבאמצע ש6% ל־7% מכוח ,העבודה הכולל25% ף החקלאות ו־ªמסך העבודה בע45% ) ייןªף הבªמסך העבודה בעBartram, 1998, pp. 307- 308 י עובדים מקומיים, המעסיקים הישראלים חויבו לשלםªים על פªוע העדפה של העסקת פלסטיª(. בכדי למ ימום לפיªים שכר מיªלפלסטי ף, אך בפועל השכר הממוצע )ברוטו( ששולם לפועלªהסכמי השכר הקיבוצי לע י עמד על שתיªפלסטי-חמישיות מהשכ ,ר הממוצע לישראלי )פלד ושפיר2005 ,י, אם כךª(. העסקת עובד פלסטי .ה מכוח עבודה זולªהªהשתלמה מאוד למעסיק הישראלי, ש ) קמפ ורייכמן2008( סיכמו בספרן, "עובדים וזרי ם", את ארבע הסיבות למעבר ממהגרי עבודה :יםªם פלסטיªים למהגרי עבודה שאיªפלסטי1( סגר כללי על השטחים26 ; 2 ;( חתימת הסכמי אוסלו3 ( מעבר יאוª יות כלכליתªלמדי-ליברלית; ו-4 .טרסª( מסע לחצים של קבוצות אי 1תיפאדªהוגים מאז פרוץ האיª . סגר כללי על השטחים: סגרים אלו היו תªה בשªה הראשו1987 ויצרו ים רבים מאוד המשיכוªים. אך על אף הסגרים, מהגרי עבודה פלסטיªשיבושים בשגרת העבודה של הפלסטי :לעבוד בישראל108,900 ב- 1987 ועד לשיא ב- 1992 , 115,600 ) Bartram, 1998, p. 307 (. כמו כן, היו אזורים, כמו בקעת הירדן, שהיו כלולים בשטחי הסגר א ,ים בהם לא הופסקה בזמן התרחשותו )כהןªך עבודת הפלסטי1999 .( במרץ1993 ו היוªיתª חל סגר כללי של שישה שבועות, שבעקבותיו בוטלו מחצית מאישורי העבודה, וגם אלו שכן ה, כקודםªלחודשיים ולא לש) Raijman & Kemp, 2007 (. במקביל, בעק בות האופי האלים של הסכסוך 25 וגעªיגוד הערכי בהתיישבות העובדת בכל הªעל ה להעסקת עובדים שכירים, לא כל שכן לא יהודים, יתן לקרוא בהרחבה במחקרª ) רªהדוקטורט של מתן קמיKaminer, 2019 (. 26 וי לגדה המערבית וªם כיª"השטחים" הי ל .חבל עזה 12 הישראלי- ים החלו להיתפס ככוח מאיים ומסוכן בדיון הציבוריªים אלו, מהגרי העבודה הפלסטיªי בשªפלסטי ,והפוליטי, כמו גם בקרב המעסיקים עצמם )קמפ ורייכמן2008 ; .(Raijman & Kemp, 2007 פילת הגושª ים היה לרטוריקה השלטת בקרב המעסיקים. לאחרªהצורך במציאת תחליף לפלסטי ותªהסובייטי, בתחילת ש התשעים , היגרו לישראל כמיליון זכאי חוק השבות מברית המועצות לשעבר. תחילה ה ראתהªהמדי בהם יסתה לעודד את העולים החדשים להשתלב בשוק העבודªים וªתחליף לפלסטי ה. ואכן פיªעו מעªמª ים בתעשייה ובשירותים, אךªסו לשוק העבודה במקומם של הפלסטיªכª העולים מבריה"מ לשעבר ,יין והחקלאות )קמפ ורייכמןªהב2008 ; Bartram, 2005 ים בעולים כשלו, ביןªות להחליף את הפלסטיªיסיוª(. ה וצר עקב השיוךªהיתר, בשל הדימוי השלילי של "עבודה ערבית" ש י לעבודות הלאªהאת-ות, בייªמיומ ייןªחוד הב ,ים רבות )פלד ושפירªוהחקלאות, במשך ש2005 .( ות שמעבר ליםªבהמשך, עם הבאת מהגרי העבודה לחקלאות ממדי27 הם החליפו עובדים יםªפלסטי שלחו גם לאזוריםª רבים, שהחשש מהעסקתם גבר בעקבות פעולות האיבה. מתברר שמהגרי עבודה לחקלאות ,ית, כמו הערבה, למשל )כהןªפוצה עבודה פלסטיª בהם כלל לא הייתה1999 ( 28 . מכאן, שלהעסקת הזרים הללו .חשפו ברטוריקה השלטת של המעסיקים דאזª וספים, שלאª טרסיםªהיו אי 2 . חתימת הסכמי אוסלו- ב־1993 ממשל ,ות באוסלוªת רבין חתמה מול ארגון אש"ף על הסכם העקרו שביקש ליצור פתרון קבע לסכסוך הישראלי-י. בהצªפלסטי יםªה הפסקת שילוב הפלסטיªªות תוכªהרת העקרו ,בכלכלה הישראלית )פלד ושפיר2005 יתוקªות של אוסלו יצר היגיון גיאו־פוליטי של הפרדה וª(. הסכם העקרו ים הייתה חלק מהותיªים. הבאתם של מהגרי עבודה זרים כתחליף לעובדים הפלסטיªמהפלסטי יהול הסכסוךªמ ,י החלפה )קמפ ורייכמןªים שהם בªי בעידן אוסלו, שבא לסמן לפלסטיªהישראלי פלסטי2008 ; Raijman & Kemp, 2007 (. 3יאוª . -ליברליזם והש יאוª יות כלכליתªימוש במהגרי עבודה במעבר למדי-ל יברלית- המשבר ה כלכלי של ות השªש תªית החירום לייצוב המשק בשªה הליברלי לו בדמות תוכªים והמעªמו1985 , בשילוב פריצת ה בªתיפאדה הראשוªהאי- 1987, היו הק יות חברתיתªוי מדיªרקע הפורייה לשי-כלכלית; ממדי ת רווחהª ªיאו־ליברלית. את המעבר בין המדיª יות כלכליתªית למדיªסיאªיות כלכלית קייªהמתבססת על מדי י ויות "ת "כוח עבודהªת רווחה למדיªוסף במעבר בין מדיª דבךªיתן לאפיין כª הכלכליות ,)קמפ ורייכמן2008 ; Jessop, 1994 ( ת כוח עבודה מבקשת לחזק את כוח התחרות של הכלכלה הלאומית באמצעות התערבות בהיצעª. מדי הסחורות, עידוד יוזמות כ יות החברתית לצªלכליות והכפפה של המדי ו רכי שוק עבודה גמיש או להגבלות של ת כוח עבודה מוותרת הממשלה על מחויבותה לתעסוקה מלאהªלאומית כלכלית. במעבר למדיªתחרות בי ית של משאבים משותפים ומתבססת על היגיון השוק הכלכלי גרידאªולחלוקה שוויו) Jessop, 1994 ( ,. כאמור ,חוקרים רבים )ראו למשל: פלד ושפיר2005 ,; קמפ ורייכמן2008 ועד תפקידª ו כי למהגרי העבודה בישראלª( ציי .ייהªיות חברתית כלכלית אחת לשªמהותי, בין היתר, במעבר של ישראל ממדי יתן לטעון עוד כי המקרה הישראלי מהווה מודל וª דוגמה לתיאורית שוק העבודה הדואלי של פיורה ) Piore, 1979 ( ה שוק עבודהªות קפיטליסטיות במהגרי עבודה, בשל קיומו של מבª, המסבירה את הצורך של מדי מפולח, ולשימוש במהגרי העבודה כבולמי-זעזועים בשוק העבודה. שוק עבודה מפולח, אליבא דה פיורה) Piore, 1979 ( ,ים מאפשרויות קידום וזכויות סוציאליותªהªי אליו יכולים להצטרף עובדים הª, משמעו שוק עבודה ראשו י המאוכלס בעובדים לאªיוªלעומת המגזר הש- .מוך ומהיעדר זכויות סוציאליותª ים שסובלים משכרªמיומ 27 "השימוש בביטוי "מהגרים מעבר לים ת המוצאªד לא הייתה מדיªים וכן להבהיר כי תאילªבא להבדילם הפלסטי היחידה . 28 לגליל העליון, ב ו לא הי י תªית, החלו להגיע מהגרי עבודה מאוחר יותר, בשªפוצה עבודה פלסטיª תה1996 . המסה הגדולה של מהגרי העבודה הגיעה רק עם סגירת "שער פאט מה" של הגדר הטובה באזור מטולה ב יוםªתחילת המיל ון, וזאת עקבª, לאחר יציאת צה"ל מלב הי עדר כוח עבודה ל .יªוªב 13 הו הכלכליªאיהם יערערו את מבªי לשיפור תªיוªה שוק שכזה, תביעות עובדי המגזר השªבמב- פוליטי. על כן, גיוס מהגרי עבודה- י וחסר זכויותªכוח עבודה זול, זמ- וע מתביעות מעין אלו לעלות, וªועד למª \ או בכדי לבטלן ברגע ות קפיטליסטªשכבר הועלו. אם כך, גיוס מהגרי עבודה במדי יות לפי תיאוריה זו משמש ככלי להחלשת כוחם של ים לעבוד בעבודות המגזרªי אל מול המעסיקים. מהגרי העבודה מצדם, מוכªיוªהעובדים המקומיים במגזר הש י על אף היעדר הזכויות בשל השכר המשולם, שלמרות זעירותו, הוא גבוה יותר מזה שהיו יכולים להרוויחªיוªהש ת המוצא שלהםªבמדי) Morawska, 2007 ( . לפי תיאוריה זו, הגירת עבודה מתחילה כפועל יוצא מגיוס מכוון ת היעדªורשמי על ידי מדי) Massey et al., 1993 ( . קודות העיוורון של תיאורית שוק העבודה הדª למרות ואלי29 , ביכולתה להסביר את שורשי תופעת הגירת העבודה בישראל. בהמשך לפיורה, קלוויטה) Calavita, 1994 ( ים, הדור החדש שלªות השמוªהראתה כי מש ות קפיטליסטיות, מהגרי עבודה לא גויסו עקב מחסור בכוח עבודה מקªהגירת עבודה במדי ועדו לסייעª ומי אלא ה זו, המעבר שישראלªמבחי . ָהªיות כלכלית אחת למשªבמשמוע כוח עבודה זה, בין היתר במעבר ממדי עשתה יות כלכליתªת רווחה המתבססת על מדיªפלציה המשתוללת, ממדיªים בעקבות האיªות השמוªהחל מאמצע ש יאו־ליברלית, היוותה המª יות כלכליתªית לעבר מדיªסיאªקיי ים לקליטתםªשך ישיר להחלפת העובדים הפלסטי "ת "כוח עבודהªף זה כבעל מיעוט זכויות, והפיכת ישראל, כאמור, למדיªו של עªשל מהגרי העבודה, ואפיו )קמפ ,ורייכמן2008 ; Jessop, 1994 (. יאוªוסף במעבר להיגיון הכלכלי הª היבט-ליברלי טמ ה ללחציהם של מיªיעה היחסית של המדיªון בכ ) טליסטי שהציע פרימןªשמפיקים תועלת מהבאתם של מהגרי עבודה. כאמור, המודל הקלייFreeman, 1995 ( יות ועל עיצובªטיות ושל הדרך בה הן משפיעות על קביעת מדיªטרסªמסייע לבחון את פעילותן של קבוצות לחץ אי משטר ההגירה. למרות מגבלות יכרת במחקריםª טיות של תיאוריה זו למשטר ההגירה הישראליªיה, הרלוו רבים30 יותªים על קובעי המדיªשתיארו את מסע הלחצים שהפעילו הלובי החקלאי והתאחדות הקבל . ,עם זאת ף החקלאותªטרס, בייחוד בעªעשו עד היום לא חקרו לעומק את קבוצות האיªהמחקרים ש31 , וראו בהן קבוצות טרס בשדה הגירת העבודה והגיוסªוליטיות של קבוצות האיªוליטיות. המחקר המוצע מבקש לפרק את המוªמו י החקלאים זכו לתשומתªיות המשפיעות בשדה. בעוד שבאופן יחסי ארגוªלחקלאות, ולבחון כיצד הפכו לשחק ה, חברות כוחªטרס המפעילה פוליטיקה של לקוחות על המדיªלב מחקרית כקבוצת אי- חוªזª האדם והתיווך למרות היותן שחקן מפתח בהיווצרותה וביסוסה של תעשיית הגיוס והתיווך לחקלאות בישראל, וכן בשימוש ות אליהן ולפועלןªי מבקשת להפªרחב שלהן באותה פוליטיקה של לקוחות, אליבא דה פרימן. במחקר זה אªה .זרקור חברות כוח- האדם והתיווך בישראל צמחו ושגשגו יאוªעל רקע הפוליטיקה והכלכלה ה- ,ליברלית ת כוחªוהמעבר של ישראל למדי- ) עבודה, כפי שתואר לעיל. פילובסקי1999 ה לזהות כי חברותª( הייתה הראשו כוח- ה, ובמידה מסוימת אף שלªערותה של המדיªהאדם והתיווך למהגרי העבודה בישראל חבות את קיומן להת המעסיקים, מלקיחת אחריות על מ) הגרי העבודה. כמו כן, פילובסקי1999 תה את הזרקור לכך שתהליךª( הפ 29 לתיאורית שוק העבודה הדואלי מספר קודותª עיוורון :ראשית היא מתבססת על חותªה מוצא קפיטליסטיות ,ולפיכך מרדדת תופעה חברתית מורכבת יעיםªלמ כלכלים בלבד ) Morawska, 2007 ( .יתªש ,היא מתעלמת ממשטרי שילוב יםªשו הוגיםªה ותªבמדי ותªשו כלפי מהגרי עבודה ,וכן מהמהגרים עצמם ,הן בפעילותם בארץ היעד והן בבחירה שלהם להגר תªלמדי יעד מסוימת )קמפ ורייכמן , 2008 ; Massey & Anther, 1993; Morawska, 2007 .(שלישית ,התייחסות יתªפשט לשאלה מדוע הªהמדי יתªעª למעסיקים ,וכן התעלמות ותªממדי קפיטליסטיות ןªשאי והגותª כך ) Bartram, 2005 ( .רביעית ,התעלמות מוחלטת מארץ המוצא הªשהי בעלת אחראיות לא-מועטה על קביעת ומיסוד זרמי הגירה) Morawska, 2007 ( ה מרוויח ראשיª. וחמישית, התעלמות מתעשיית ההגירה שהי .טרס ראשי בהבאתם של מהגרי העבודהªובעל אי 30 על פי : ,כהן1999 ,הק וכהןª; רוז2000 ,; ליבמן2006 ; Kemp & Raijman, 2014 ; Raijman & Kemp, 2007 Kushnirovich, Bianco, 2018 ‐ Raijman & Barak . 31 ) פילובסקי1999 ( חקרה לעומק את חברות התיווך אך לא עסקה בסוגיות של קלייª .טליזם 14 ) ה מאוחר יותר, קמפ ורייכמןªמיסודן של חברות אלו קשור בעבותות למיסוד התופעה כולה. עשרים שKemp & Raijman, 2014 י הוא למעשה מערךªטרס וכאובדן שליטה מדיªיעה לקבוצות איª( הראו כי מה שהצטייר ככ מוסדי .ה מאחריות על מהגרי העבודה והעברת מערכי הגיוס והטיפול לחברות פרטיותªערות המדיªשל הת ה לא ביטאה במהלך זה אובדן שליטה, אלא הגבירה את שליטתה בוויתור על אחריותה לגיוסªכלומר, המדי ) מהגרי העבודה ולטיפול בהםIbid .( יתרה מכך, במאמרן, י אדם כפי שהואªשעסק בסחר בב יות גיוס יזומות ומוסדרותªמגולם בתוכ ) בישראל, קמפ ורייכמןKemp & Raijman, 2014( סיפקו מספר הערות מועילות לגבי חברות כוח- האדם והתיווך, בייחוד לגבי אותו תחום אפור ומטושטש בו הן פועלות ;בין החוקי ללא-חוקי ובין המ וסדר ללא- .מוסדר ראשיתן יªהראו כיצד דפוס הפעולה ה או-ליברלי של המ ה בדבר "משילות ממרחק" משקף הגיון של הסרתªדי יצול ופגיעה במהגרי העבודה, על ידי העברת האחריות לחברות כוחª אחריות לסוגיות של-האדם והתיווך ,יתª. ש ת מאפיק הרווחים הראשי שלªעת רווח על ידי העלמת עין מכווªה יצרה תעשייה משגשגת מוªבעשותה כן, המדי החבר) ות, מדמי התיווך. שלישית, קמפ ורייכמןIbid ( ,, כבמאמרים קודמים שלהן )קמפ ורייכמן2008 (, שבות יות שבאוªעו רפורמות מדיªמª הוגה בישראל, כהסבר השולט לשאלה כיצדªומצביעות על פוליטיקת הלקוחות ה ) ות שיטה זו. במילים אחרות, קמפ ורייכמןªלשKemp & Raijman, 2014( הראו כ יצד התחום האפור בו חברות כוח-האדם והתיווך פועלות, בין החוקי ללא-חוקי ובין המ וסדר ללא- מוסדר, מביא ל י אדם בתוךªכדי סחר בב .המסגרת הלגיטימית של הגירת עבודה חוקית בישראל 4 טרסª. מסע לחצים מצד קבוצות אי– סת מהגרי העבודה לישראלªטרס שלחצו להכªאת קבוצות האי יתןªציגי המעסיקים וחברות כוחª :לחלק לשתיים-האדם והתיווך. 32 יע העיקרי של שתי הקבוצות הואªהמ ,קטו היוªיות לקדם את מטרתן. דפוסי הפעולה שªבעיקר כלכלי, והן פעלו במשותף כדי ללחוץ על קובעי המדי למשל, הגשת בקשות מרובות למתן היתרים למהגרי עבודה לשירות התעסוקה, תוך התעלמות מהאגף המקומי להכשרה מקצועית; קמפיין ציבורי המוחה ע גרם בהיעדר ידיים עובדות; עבודת לובי בקרב קובעיªזק הªל ה ייה לבג"צªיות; איומים בשביתות; ואף פªמדי33 ,)אסיסקוביץ2004 ,; פלד ושפיר2005 ,; קמפ ורייכמן2008 .( ,ייןªי הבªרחב מצד קבלª ים לוותה במסע לחציםªם פלסטיªית של מהגרי עבודה שאיªהגעתם הראשו התעשייה והלובי הח יםªי הפרדסªפיהם. היו אלה התאחדות האיכרים וארגוªקלאי להבאת מהגרי עבודה לע תªשבש1988 ה לאפשר את הבאתם של מהגרי עבודה לחקלאותªה באופן מאורגן ויזום על המדיªלחצו לראשו ,ים )פלד ושפירªבמקום הפועלים הפלסטי2005 ,; קמפ ורייכמן2008 Bartram, 1998; (ף הבª. במהרה גם בע ייןª ,והתעשייה הצטרפו למסע הלחצים שהופעל על הממשלה לפתוח את השמיים )קמפ ורייכמן2008 ; Raijman & Kemp, 2007 ( ייה לשם אכלוס העולים החדשים מבריתªותיהם בצורך הגובר בבªיין מיקדו את טעªי הבª. קבל המועצות לשעבר, שעלו לישראל ב יים קשובות בקרב מקבליªפלו על אוזª ות אלוªים אלו. טעªמסות גדולות בש ההחלטות ועל מציאות של עליית מחירי הדיור34 ) 2005 , Bartram .( יין והחקלאות הציגו פתרון אחד למחסור בידיים עובדות, הפתרון המשתלםªפי הבªלחצי המעסיקים מע ) ביותר בשבילם. בארטראם2005 , Bartram ( טען ,יםªים אכן לא הצליחו למצוא תחליף לעובדים הפלסטיªכי קבל ים לשלם לישראליםªאבל הם גם לא היו מוכ שכר שהיה גורם להם לעלות על פיגומים או לאחוז במגרפה . מאחורי 32 .שתי קבוצות אלו חפפו לפרקים, בייחוד בסקטור החקלאי, אך לא רק 33 ב- 1993 הוגשו ח ף החקלאות, למשל בג"צªמש עתירות לבג"צ: שתיים מטעם ע2611/93 גד שרª ציגות החקלאיםª שהוגש על ידי ים,הסתיים בפשרה שהתירה הגעה שלªהפ2,750 עובדים והקמת ועדה, שתי עתירות יין וªי הבªמטעם קבל חמישית מטעם חברת ף התעשייה )קמפ ורייכמןªדופלס העוסקת בעªרו , 2008 'עמ90 הערת שוליים134 .( 34 ות אלו התבססו על עלייתªטע ים, משיבושים בהספקת הדירות בשל המחסור בעובדיםªבעו, על פי הקבלªיית דירה שªמחירים בק ים ובדרישה הגוברת בגלל אוכלוסיית העולים החדשים מבªהפלסטי רית המועצות לשעבר. ייה התבסס על עבודהªף הבªיש לזכור גם שע ) ולוגיה מחליפת ידי אדםªים, ועל כן לא היה מעודכן בטכªזולה של הפלסטי2005 , Bartram .( 15 ,יאו־ליברלי הזקוק לכוח עבודה זול וגמיש, שיפחית את עלות העבודהª טרסים של המעסיקים עמד הגיוןªהאי ולפיכך הם ות מבטם לªהחלו להפ עובדים מה עולם הגדול. חברות כוח- וסף שחבר למסע הלחצים לפתיחת השמיים, שהפך במהרה להכיª אדם ותיווך: גורם טי בשדה זהªªדומי. 35 ים, הןªות השמוªאת צמיחת החברות האלו יש להבין כחלק מתהליך בו, החל מאמצע ש הפכו לגורם משמעותי בשדה התעסוקה הישראלי. הם יאו־ליברליים לתוכו על ידיª סייעו בהטמעת ערכים "הפיכתו של כוח העבודה ל"גמיש– ,קרי ארעי ובלתי מאוגד )פילובסקי1999 ,; קמפ ורייכמן2008 (. 36 הªמבחי זו הבאתם של מהגרי עבודה היוותה המשך ישיר של מגמה זו. 37 חברות כוח- האדם והתיווך לא צמחו ופעלו כדי ,הªלשרת את המדי א אל ה זו מהגרי העבודה הפכוªטרסים הכלכליים שלהן עצמן, ומבחיªכדי למקסם את האי לאווזה המטילה ביצי זהב בדמות דמי התיווך ש.שילמו לחברות גדות של אישים פוליטיים, כשהבולטת שבהם הייתהªים קמה ללחצי המעסיקים התªות השמוªבסוף ש מיר, יו"ר ועדת העבודה והרווחה דאª ח"כ אורה ז ולאחר מכן שרת העבודה והרווחה בממשלת רבין )קמפ ,ורייכמן2008 ; Raijman & Kemp, 2007 ( מצאו גםª ות התשעים, ללחצי המעסיקיםª. עם זאת, בתחילת ש תומכים בקרב אישים פוליטיים במשרדי ממשלה: אריאל שרון, ראשית בתפקידו במשרד התמ"ת ו לאחר מכן ,גדות מסוימת, בקרב שרי החקלאות )קמפ ורייכמןªוי והשיכון, וגם לאחר תקופת התªבמשרד הבי2008 ; 2005 , Bartram ) ת בארטראםª(. לטע2005 , Bartram ,(, ההחלטה על פתיחת השמיים התקבלה רק בקרב שרי הממשלה כשהפקידות הבירוקרטית וצוותי המומחים היו ללא יכולת השפעה אמית ית, מה שאפשר את הגברת ההשפעה ,טרס. ואכן, חוקרים/ות רבים/ות )כהןªשל קבוצת האי1999 ,; ליבמן2006 ,הק וכהןª; רוז2000 ; Kemp & Raijman, 2014; Raijman & Kemp, 2007 יתחו את מסע לחצים שהפעילו הלובי החקלאי והתאחדותª (ועוד יות בכדי לפתוח את השמªים על קובעי המדיªהקבל ית, דרך התיאוריהªה פלסטיªיים להגירת עבודה שאי ) טליסטית של פרימןªהקלייFreeman, 1995 .( ות התשעים, מהגרי עבודהªלסיכום, החל מתחילת ש מעבר לים החלו להגיע לישראל במספרים הולכים .וגדלים והייתה זו לאחת התופעות המשמעותיות שחלו בחברה הישראלית יªמהגרי העבודה הפלסטי ם הוחלפו .דªבמהגרי העבודה הזרים, בעיקר מתאיל ,חוקרים רבים )צבר2008 ,; קמפ ורייכמן2008 ; Bratram, 2005, 1998; Rosenhek, 2007 ה לישראל התאפשרהªועוד( הראו כי ההחלטה על הבאתם של מהגרי העבודה לראשו והלים והחלטותª ית אסטרטגית, כי אם ברצףªכחלק מתהליך פוליטי, ללא ראייה ארוכת טווח וללא החלטה מדי ים בחªיהם לבין מגזרים שוªטרסים ביªבעו, בסופו של דבר, מהתלכדות איªים, שªיים שוªשל גורמים מדי ברה .הישראלית, בייחוד של המעסיקים החזקים 35 סת לשעבר, ישראל קיסר, קמוªלפי דברי חבר הכ140 חברות כוח-אדם לצרכי הע ות הªסקה והגעה של מהגרי עבודה בש- 90 . על פי הערת שוליים מספר71 ,קמפ ורייכמן2008 . 36 עוד על מגמ ת ה העסקה בחברות כוח-ה ,ימיןªאדם בשוק העבודה הישראלי ראו למשל: ב2002 ,ימין וגוצלבª; ב2006 . 37 על פי הספרות, הגיר ת עבודה לחקלאות פי הגירת העבודה, בין היתר מפאת מיעוט הזכויות והאפשרויותªמתבדלת ומתייחדת משאר ע ,שהיא מספקת לעוסקים בה )קמפ ורייכמן2008 ; Hennebry & Preibisch, 2010; Preibisch, 2010 ,ףªים הייחודיים של העª(. המאפיי תיות, שבה כוח העבודה מגיע לתקופות קצרות, לרובªשגם מוכיחים את הגמישות, הארעיות ומיעוט הזכויות שבו, כוללים עו שישה עד תשעה) חודשיםNewland et al, 2008; Preibisch, 2010; Schmit, 2007(. משך הזמן הק ותªיתªע מהעובדים זכויות רבות הªצר הזה מו למהגרי עבודה המגיעים לתקופה ממושכת יותר ,. כמו כן, משך הזמן הקצר מאפשר לגיטימיות לפיקוח הדוק יותר על מהגרי העבודה ם המועדים ביותר להפיכה לכוחªף שמהגרי עבודה העוסקים בו היªו עªלמשל כבילה למעביד ספציפי, כאשר החקלאות הי עבודה הכבול ) "תייםªלמעסיקיו, בייחוד בשל קיומם של עובדים "עוBaker, 2004; Preibisch, 2010ף זה גם מתאפיין בהדרה מאזרחותª(. ע; ככל ,שחקרתי הªאף מדי לא מאפשרת אפיק לקבלת אזרחות ל מהגרי העבודה לחקלאות. זאת, יםªות שמאפשרות מסלולים שוªיגוד למדיªב לקבלת אזרחות מה ל) פים אחרים, בייחוד בסיעודªגרי עבודה בעPreibisch, 2010 (. זאת ועוד, מהגרי עבודה לחקלאות פעמים רבות וטים להתרכז באזוריª ,פים אחרים שבהם מהגרים בכלל ומהגרי עבודה בפרטªיגוד לעªים למיקום גיאוגרפי פריפריאלי, בªמופ ) המטרופולין המרכזיים ובערים הגדולותHoggart & Mendoza, 1999; Portes, 2000; Shepard, 2007(. י י תכן ש הריחוק הגיאוגרפי מ המטרופולין והמיקום בפריפריה ה והמעסיק ולהתרחקות ממוסדות היכולים לשפרªשל ארץ היעד מוביל להגברת הפיקוח של המדי את,מימוש הזכויות .י סיועªגישות לארגוª כמו 16 " בספרוInternational Labor Migration ) " בארטראםBratram, 2005, p. 91 ( טען כי ההחלטה להביא מהגרי עבודה לישראל הי י יות הישראלית, בייחודªים דומים לקבלת החלטות אחרות במדיªתה בעלת מאפיי בתחומי הכלכלה, וככזו היא בעלת חמישה :יםªמאפיי1טרסים פרטיים ללא תשומתª( עדיפות לאי- לב להשלכות ;שלהם על הציבור הרחב2 ;לקחות בחשבון רק למראית עיןª ( המלצות מומחים3 עשה מתוךª ( פתרון בעיות ;מחשבה על הטווח הקצר בלבד4 ם ששים לשתףªעשית במשותף בין משרדי ממשלה שאיª ( קבלת ההחלטות ;פעולה5 ( סמכויות יתןª ים אלוªות בחוק. לאור מאפייªן מעורפלות, גם אם לכאורה הן מעוגªושא היªהשיפוט ב ות אחרות, שלמדו עלªן של מדיªיסיוªו, התעלמות ישראל מªלהבין את מה שחוקרים רבים הצביעו עליו, דהיי ה, במוקדם או במאוחר ישתקעו בה ויהפכו לחלק ממªסים למדיªכª בשרן שמרגע שמהגרי עבודה ה )קמפª ,ורייכמן2008 ; Bartram, 2011 .( 1.3.3 מהגרי עבודה מעבר לים בחקלאות הישראלית כון לª דצמבר2019 מצאים בישראלª כמעט23 אלף מהגרי עבודה דªמתאיל לחקלאות. 38 מספר מהגרי .יםªים בין הסקטורים לאורך השªתון ללחצים שוªיסה ולשהייה יהיה לסלע מחלוקת וªהעבודה המותר לכ המאבק על המכסה הצליח והביא לעליה מתמדת במספר ההיתרים39 עד2002 . בגרף4 אראה כיצד מספר מהגרי ת יריªים גם אם מסתמªהעבודה לחקלאות שמר על יציבות יחסית לאורך הש .דה אטית גרף מספר4 (מהגרי עבודה לחקלאות בהיתר )באלפים1993 – 2018 םªמתוך כלל השטחים החקלאיים בישראל, המהווים כשלושה מיליון דו40 , מהגרי עבודה עובדים רק בכ- 1.18 מיליון םªדו41 ,. מתוך שטחים אלו824 ם מעובדים על ידי המגזר הפרטי והמשפחתי, וªאלף דו- 356 אלף ם על ידי המגזר השיתופי. שטחים אלה מעובדים ע"יªדו4,515 ) משקים חקלאיים, רובם הגדול4,243 ( על ידי המגזר הפרטי והמשפחתי )פרום- ,אריכא2015י של המאה הª(. בעשור הש- 21 ,מהגרי העבודה לחקלאות בישראל ים, מועסקים אצל כªם פלסטיªשאי- 5,000 חקלאים. 42 כ- 78% ,מהם במושבים9% ,בקיבוצים10.5% ביישובים 38 י זרים בישראל, רבעוןªתוª 2 , 2019 . .הל האוכלוסין וההגירהªמ 39 ) ם של מהגרי עבודה קבועים, משמע, למלוא תקופת ההגירה החוקית בישראלªהיתרים אלו הי5 ים(, ולא של מהגרי עבודהªש תיים. ביןªעו2010 תªלש2016 הגיעו בסך הכל961 .תייםªמהגרי עבודה עו 40 ) על פי הודעה לתקשורת של הלמ"ס18.9.2017 תייםªבחרים מהלוחות השª יםªתוª :ה תשע"חª(, ישראל במספרים ערב ראש הש2017 'עמ12 . 41 על פי פרום- ,אריכא2015 'עמ24 . 42 תªה לשªעל פי דו"ח מבקר המדי2013 תיª)דו"ח ש82 ,ג2014 ', עמ1101 ף החקלאותª(, דו"ח "הקצאת ההיתרים בע תªלש2010 " וכן תªף החקלאות לשª"הקצאת ההיתרים בע2018 " )אגף מת"ש, אתר רשות האוכלוסין(, הטוען כי בישראל5,308 ,מעסיקים )קיבוצים יתן לדבר על חקלאים ספציפייםªה שמית, כך שªחברות ומשקים פרטים(, המעסיקים מהגרי עבודה תאים. בדו"ח האמור הרשימה הי ם מעסיקים. יוצאªשהי י דופן הם קיבוצים המעסיקים עובדים ואז הקיבוץ רשום כאגודה שיתופית, וכן חברות בע"מ שי י תכן שעומד מאחוריהן מספר מסוים של חקלאים ולא אחד. עם זאת, י יתכן כי מספרים אלה מתקזזים למול חקלאים שרשומים על שמם מהגרי עבודה, אבל בפועל הם לא מעסיקים עובדים אלה, היות ואחת ה פוצותªפרקטיקות ה ו יוד מושביª החוקיות היא, כך שחקלאי אחר הוא .ו זקוק לעובדים אבל בעל היתרªהמעסיק בפועל, בעוד ההיתר הוא על שם חקלאי שאי 17 יהודיים אחרים ו- 2% ביישובים לא-יהודיים. 43 ה מארה״ב למשל, דווקא המשקיםªמשמע, בישראל, בשו תªם המעסיק העיקרי של מהגרי עבודה. בשªהמשפחתיים הי2012 כ- 70% היו מועסקים במשק המשפחתי ורק 30% ,במשק השיתופי )רופא2012 .( יתן להתרשם מגרףªכפי ש מספר5 ,ם: ירקותªפי החקלאות עתירי כוח העבודה המהגר היª, שלושת ע מטעים ופרחים, המספקים תעסוקה ל־87.9% מסך מהגרי העבודה לחקלאות בישראל. משמע, הם מועסקים על .ף הירקותªידי משקים משפחתיים לרוב ובעיקר בע גרף מספר5 ף חקלאי עיקריª: פילוח השמת מהגרי עבודה לפי ע2011 תªד התבססה כמדיªים תאילªות השמוªים לחקלאות בסוף שªמאז שהגיעו מהגרי העבודה הראשו המוצא העיקרית44 ) . מהגרי העבודה לחקלאות, רובם ככולם גברים97% ( 45 יª, בממוצע ב33 שואים, בעליª , השכלה של9.8 ,ד )כהןªמצא בצפון מזרח תאילªות לימוד ובמקור מחבל איסאן הªש1999 ; Raijman & Kushnirovich, 2012, 2014 ; and Raijman, 2017 Kushnirovich .( 1.3.4 תייםªמהגרי עבודה עו תªה לצמצום הגירת עבודה לישראל, בשªכחלק ממאמצי המדי2007 ,הוקמה ועדה בראשות פרופ' צבי אקשטיין .ושא עובדים לא ישראליםªיות בªק ישראל דאז, לעיצוב מדיªגיד בªה לªהמש ן דו"ח אקשטייןªתוצאות ועדה זו הי ,הראשון )אקשטיין2007 ) ( שהמלצותיו אומצו ואושרו בהחלטת ממשלה1586 (. בדו"ח, אקשטיין הציע להפחית את מכסות מהגרי העבודה לחקלאות ל־5,000 , להתיר את עבודתם רק באזורי הספר של ישראל ולאפשר מהגרי תיים בשאר האזורים. הרעיון הªעבודה עו ו פשוט ומתבסס עלªתיים לחקלאות היªעומד מאחורי העובדים העו יסיון רחב בעולםª 46 תי, ללא אפשרותªעד עוªף בעל מªבו מהגרי עבודה מגיעים לתקופות קצרות בכדי לעבוד בע יוד בין מעסיקים, ובעלות דמי תיווך מופחתת, היות ובבסיס ההסדר עומדים הסכמים ביןªל- ,תיים. עם זאתªמדי 43 דר וקמיªעל פי קורל ר )טרם פורסםª ,ו זהה למספר העובדים בפועל, כיוון שלא כל ההקצאות מומשו. עם זאתª( מספר ההקצאות אי הפירוט ש.ל המסמך )עד רמת החקלאי היחיד( מוסיף לרמת הדיוק 44 תªד. כך למשל בשªות אחרות מלבד תאילªסו מהגרי עבודה לחקלאות ממדיªכª ,ותªים, מסיבות מגווªעם זאת, במהלך הש2004 , ,ייםªד המליצה לאזרחיה שלא להגיע לעבוד בגוש קטיף בשל התחממות גזרת עזה בין ישראל לפלסטיªממשלת תאיל ובמקומם של :פאל )מתוך פרוטוקול הוועדה לבעיית העובדים הזריםªד הגיעו לעבוד מהגרי עבודה מªמהגרי העבודה מתאיל30.8.2005 וסףª (; מקרה חתם פיילוט למהגרי עבודהª הªאם ולאחרוªסו מהגרי עבודה מווייטªד לחתימת הסכם, הוכªיסיון להפעלת לחץ על תאילªהוא שב ªתיים מול סרי לªעו :קה. ראו פרוטוקול הוועדה לבעיית העובדים הזרים30.8.2005 , 24.1.2007 ,טלªורוז2011 לגבי שילוב מהגרי ע בודה .בחקלאות מסין 45 ות של הלמ"ס מיוםªעל פי הודעה לעיתו26 ליולי2017 מספר217 סו לישראלªכªושא: עובדים מחו"ל שªב2016 . 46 על כך ראו ,תןª למשל2006 ,; סלוב9 200 ; Preibisch, 2010; Schmit, 2007 . 50.9% 18.6% 18.5% 6.1% 4.5% 1.4% ירקות מטעים פרחים הדרים בע"ח שונות 18 חשוב ם כוח עבודה שבוי, גמיש ומפוקח עם "תאריך תפוגה" קצר במיוחד, המובילªתיים היªלזכור כי עובדים עו יªתיים הועלתה שוב על ידי אקשטיין גם בדו"ח השªלהדרה מזכויות סוציאליות רבות. הבאת מהגרי עבודה עו תªשחובר על ידיו בש2010 ,. גם דו"ח זה אומץ ואושר על ידי הממשלה ובא חד ב אוגוסט2010 התקבלה החלטת ) ממשלה2182תיים דרך הסכם דוªוגע להבאת עובדים עוª( ב- .צדדי בסוף2010 חתם הסכם דוª -צ קה על גיוסם של מהגרי עבודה לחקלאותªדדי עם ממשלת סרי ל וב אוקטובר2011 ,יםªהגיעו לארץ העובדים הראשו300 קה. היה זה ההסכªתיים מסרי לªמהגרי עבודה עו ם הראשון שישראל חתמה אי-תªפעם עם מדי יתן לראותªוגע לגיוסם והבאתם של מהגרי עבודה. כפי שªמוצא ב בגרף מספר6 - מא ז ועד2019 )לפחות( ממשיכים להגיע הגרי עבודה מעטים ,כון למועד המוזכרª ,דרך הסכמים .קהªרק מול סרי ל גרף מספר6 תיים בחקלאוªהיתרים למהגרי עבודה עו ת2010 - 2018 : בספטמבר2017 יצאה הודעה רשמית47 כי שר החקלאות יגיש לממשלה הצעת החלטה לפיה תוגדל המכסה מ- 500 ל- 2,000 יםªה, לשªהיתרים בש2017 - 2020 .וספותª ותªוכן כי תישקל האפשרות להביא עובדים ממדי 1.3.5 משתלמים– טים לחקלאותªסטוד י עשורים מגיעים לישראל לתקופות קצרות של כªמעל לש- 11 ותªות שוªטים ממדיªחודשים משתלמים/סטוד ית השתלמות בחקלאות. משתלמים אלה שוהים בישראלªמאסיה ומאפריקה, העובדים בחקלאות כחלק מתוכ ות פªים האחרוªט ורשאים לבצע עבודה חקלאית רק במסגרת לימודים. בשªבזכות ויזת סטוד עשיתª עילותם הל האוכלוסין, משרד החוץ ומשרדªציגיה הם מªתה של ועדה בין משרדית ממשלתית, שªתחת פיקוחה והכוו לאומיתªתפסת על ידי משרדי הממשלה כחלק מפעילות הסיוע הביª ית ההשתלמותªהחקלאות. באופן רשמי תוכ ים, החוץ והחקלאות כחלק משיתוף פעולה ייחודי ביןªשל משרדי הפ-מ שרדי, המבוצעת באמצעות המגזר 47 ות מטעם משרד החקלאותªעל פי הודעה לעיתו ב-4 ב ספטמבר2017 : "לאור הביקוש הרב, שר החקלאות דורש להגדיל את מכסת ."ות השיא בחקלאותªה לחקלאים המבקשים לקבל עובדים לעבודה בעוªת לתת מעªתיים המרבית המותרת, על מªהעובדים העו 296 84 0 79 64 79 359 261 190 0 50 100 150 200 250 300 350 400 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 19 החקלאי בישראל. 48 יתן יהיה לראות בפרק הממצאים האחרון, מאז מימושו של ההסכם הדוªכפי ש- תªצדדי בש 2012 ק במעלª, מספר המשתלמים זי200% תªים שחלפו, עד לשªבשש הש2018 , ולפיכך מסלול זה, של הבאת טים לחקלאות חשªות עולם שלישי כסטודªשים ממדיªא וד כאפיק מעקף להסכמים הדו- .צדדים 1.4 יסתם של מהגרי העבודהªף החקלאות בעקבות כªתמורות בע יתן היה לראותªויים שªת השיªיסת מהגרי העבודה לחקלאות השפיעה על החקלאות הישראלית, הן מבחיªכ .ף והן בתמורות בתפוקה, סוגי גידול ומכירתםªבהרכב העוסקים בע יסת מהגרי עבודה לחקªכ י עמוק של העסקת עובדים שכירים, הן מהגריªוי מבªלאות הישראלית בישרה על שי יתן היה לראות בגרף שהוצג קודם )גרף מספרªעבודה והן ישראלים. כפי ש3ות התשעים שכירים היוו כª( בש- 40% ות אחוז זה מעפיל לªים האחרוªמכוח העבודה ובש- 80% . יסת מהגרי העבודה לעªיש הקושרים בין כ בודה ייתםªי הזוג ופªי המשפחה, לרבות בªות הממשיכים ושל שאר בªים/בªיסתם של הבªיעת כªשכירה במשק ולמ ,לעיסוקים אחרים מלבד חקלאות )קמחי2009 , 2016 ים והןª(. מספרם הגבוה של מהגרי העבודה, הן הפלסטי תפס אף כגורם מסכן מאחר שעלולה להיווצר תלות שלª ,מהגרי העבודה מחו"ל ,ף בהרכב עוסקים זה )קמחיªהע 2004 ,ליכטª; שטר2012 תª(. למעשה, ועדת זוסמן מטעם משרד החקלאות קבעה כבר בש1995 שיש לבטל את התלות בעובדים הזרים. 49 וספת שיש עליה ויכוח היא האם מהגרי העבודה לחקלאות תופסים מקומות עבודה של ישראליםª סוגיה ה זו, עמדתו שלªאו לא. מבחי ,משרד החקלאות, כפי שהיא מיוצגת במספר חוות דעת שסופקו על ידו )קמחי 2016 , Kimhi, 2015 ( היא שמהגרי העבודה לא רק שלא תופסים מקומות עבודה, אלא אף תורמים להעסקתם ) ות: אקשטייןªיות שוªשל ישראלים במעגלים מתרחבים. לעומת דעה זו, ועדות מדי2007 , 2010 ,(ברגªטרכט ) 2011 ) ( ואלאלוף2014 הªה )מבקר המדיª(, וכן מבקר המדי53 תªב לש2002 , 2003 ו שיש לצמצם את מספרª(, טע .מהגרי העבודה מאחר שהם עובדים במקום העובדים הישראלים ,תןª) י בתמורות בתפוקה, סוגי גידול ומכירתם שחלו בחקלאות הישראלית, יש המשעריםªבהיבט הש 2007 ,; קמחי2016 ; Kimhi, 2015 (כי הגידול הדרמטי50 ות התשעים לא היה מתאפשרªשחל בגידולי הירקות מש ללא כוח- ת משרד החקלאות )כפי שבאה לידי ביטוי בדו"חותªהעבודה הזול והזמין, מהגרי העבודה. כמו כן, לטע ,של קמחי2009 , 2016 ; ,ליכטªשטר2012 ,וסª; פא2017 (, בזכות מהגרי העבודה התאפשרה הג ברת התוצרת והיצוא של היבול החקלאי הישראלי ועקב כך השתתפות גוברת של החקלאות בשוק המסחר הגלובלי. עדות וסף למכסתªים, מכסות של מהגרי עבודה המיועדות לעידוד יצוא וקיימות, בªה זו היא מכסות יצואªתומכת בטע ,תןª) מהגרי העבודה הרגילה2008 .(מה שמשרד החקלאות ראה כיתרו) ן, אקשטיין2007 קªגיד בª .( ראה כחסרון ) יותªי דו"חות של המלצות מדיªישראל לשעבר, צביקה אקשטיין, חיבר ש2007 , 2010 ( וטען כי ההתבססות על .ות יחסיים, כשהיצוא החקלאי בראשוªכוח עבודה זול הביאה להתרחבות פעילות חקלאית בה למשק אין יתרו יסת מהגרי הªתו, כªכמו כן, לטע ולוגיות חדשותªסת טכªעבודה לחקלאות עיכבה הכ. 51 1.5 ים להגירת העבודה לישראל בכללה ולחקלאות בפרטªתיים מארגªות מדיªעקרו 48 ת בעיית העובדים הזרים ביום הªסת לבחיªה לדיון בוועדת הכªעל פי מצגת שהוכ-0 1 ב ספטמבר2014 .וכן פרוטוקול אותה הוועדה 49 ,ות הועדה אצל קמחיªעל פי מסק2004 'עמ44 . 50 מ- % 5 1 ות הªבש-0 9 ל- 23% ות האלפיים, כך על פיªבש ט בלה מספר1 ) ממחקרו של קמחיKimhi, 2014 ( ', עמ27 . 51 ב־12 ב מאי2009 התקבלה החלטת הממשלה147 ')עם תיקון החלטה מס1066 ( בה יועדו30 מיליון ₪ בכדי לייצר חלופה לעבודתם של מהגרי עבודה כשרוב ם תªה לשªכוון לאימוץ, הטמעה ופיתוח של מיכון מחליף ידי אדם, על פי דו"ח מבקר המדי2013 תיª, דו"ח ש 82 ,ג2014 ', עמ1135 . 20 .אי חוק השבותªטית כלפי הגירה יהודית, או כזו העומדת בתªיות מוצהרת, עקבית וקוהרªת ישראל מדיªלמדי ה, מהªת שאושרה על ידי המדיªה. על אף שמדובר בפעילות מוזמªוגע להגירת עבודה, המצב שוªעם זאת, בכל ה יות הממשלתית', מתברר ברובו כטלאיªה במחקר זה מכאן והלאה כ'מדיªשיכו ותªעל טלאי של הסדרים ותק לא-טיים ולªקוהר א- עקביים, ולא ב .יםªון מוסדר לטווח ארוך וחשיבה מאומצת של הגורמים השוªהכרח פרי תכ ,ה פעמים רבותªיות ההגירה של ישראל היªבדומה להחלטה על פתיחת השמיים למהגרי עבודה מהעולם, גם מדי ים: בתי המשפªתוצאה של פשרות בין גורמים שו ים. כל האמורªים החברתיים ומשרדי הממשלה השוªט, הארגו .יםªלעיל מסביר פעמים רבות פרדוקסים מוב יםªתיים מארגªות מדיªים להגירת העבודה לחקלאות בישראל, יש שישה עקרוªלצד פרדוקסים מוב ית בשלושת העשורים האחªה פלסטיªיות הממשלתית כלפי הגירת עבודה שאיªים את המדיªהמאפיי :יםªרו1 ( ;(יות מכסות ומתן ההיתרים )שיטת המפתחותªמדי2 ( שיטת העסקה– ;שיטת הכבילה3 יות גירוש שלª( מדי ;מהגרי עבודה ללא היתר4 ;יית גיוס ותיווך מהגרי עבודה לישראל על ידי חברותª( הת5( העלמת עין מגביית דמי תיווך; ו־6( חתימת הסכמים דו-צ ות מוצא החלªדדיים עם מדי תªמש2012 . ותªיות הגירוש של מהגרי עבודה ללא היתר, כל חמשת העקרוªמלבד העיקרון השלישי אודות מדי ו בהרחבה במהלך המחקר ובהמשך פרק זה בהקשר הספציפי של הגירת עבודה לחקלאות. חמשתªהאחרים ידו פוצים בקרב תוכª יםªים שוªת ישראל, ובאופªם ייחודיים למדיªות אלה איªעקרו יות גיוס יזומות להגירת עבודהª ות בעולםªות שוªבמדי. 52 יותªיות הישראלית כלפי מהגרי עבודה דומה במידה רבה למדיªעם זאת, ככלל, המדי ות דרוםªות המפרץ הפרסי ושל מדיªוקשה של מדיªה-מזרח אסיה כלפי מהגרי עבודה. 53 1.5.1 יות מכסה ומתן היתריםªמדי הגירת העבודה לחקלאות בישראל הªית הקובעת מכסות של היתרי עבודה שהמדיªת על פי רגולציה מדיªמאורג ה, והיא "אמצעי ויסות מרכזי, שדרכו הממשלה קובעת את ממדי הגירתªמאשרת ומאפשרת לממש בכל ש ,העבודה, את סוגיה ואת הרכבה" )קמפ ורייכמן2008 'עמ105 קבעת תתאפשרª(. משמע, לפי גודל המכסה ה יסתם ושהייתªכ ה תוצאה של ועדותªה. ההחלטה על גודל המכסה היªם של מהגרי העבודה לחקלאות בכל ש ושא מהגרי העבודה לחקלאות הייתהªה שקמה בªות בהחלטות ממשלתיות. הוועדה הראשוªממשלתיות המעוג ועדה בין-משרדית בראשותה של מרגלית אילת54 תªסה בשªשהתכ1991 ,הª. ועדה זו הכריזה על המכסה הראשו 950 מהגרי עבודה55 . חקק חוק עובדים זרים )העסקה שלא כדין(, שעיקרª ה בהªסה באותה השªהוועדה התכ .ו הרתעת מעסיקים מהעסקת מהגרי עבודה ללא היתרªייªע מלבד השליטה על זרם הגירת העבודה המוזמן, המערך הרגולטיבי המאפשר את מתן ההיתרים גם ה כסף רבªיס לקופת המדיªמכ. 56 ,יתן להביא מהגרי עבודה לכל דורשªקבעה מכסת גג וª ף הסיעוד לאªבעוד שבע ים, ולעתים אף בשיתוףªקבעו מכסות גג על ידי משא ומתן בין משרדים ממשלתיים שוª ייןªפי החקלאות והבªבע .טיªף הרלווªציגי המעסיקים של העª 52 ,ות אחרות ראו, למשל, קמפ ורייכמןªיות הישראלית למדיªלעבודות המשוות את המדי2008 'עמ9 4- 48 ,, וסלוב2009 . 53 ,ות לקמפ ורייכמןªיתן לפª להרחבה על כך2008 ; Raijman, 2014 Kemp & ; Cohen, 2017 . 54 ישבו בוועדה זו: מרגלית אילת, ה על היתרי העובדים הזרים בשירות התעסוקה, אלי פזªיו"ר הוועדה והממו, הל כללי בכירªסגן מ במשרד העבודה והרווחה, יוסף טוב, ים, תמר קוןªהל האוכלוסין שבמשרד הפªהל מיªסגן מ, עוזרת לשר החקלאות וליאורה פיין הלר, ועת המושבים. הוועדה הגישה את המלצותיה לח"כ אוªציגת תªמיר שª רה תה י הי יו"ר ועדת תªהעבודה והרווחה בש1991 . 55 דבים ולהביאם תחת ויזות ומכסות של עובדים זריםªועדה זו אף המליצה להכיר בעובדים התאים כמהגרי עבודה ולא כמת . בעקבות המלצה זו .דבים של מהגרי העבודה לחקלאותªתמה תקופת המת 56 ה כסף רבªיס למדיªהמערך הרגולטיבי של מתן היתרים מכ מ ות אותן מתבקשים המעסיקים לשלם בתמורה לקבלת רישיוןªאגרות שו י משרד האוצר, בªתוª העסקה למהגר עבודה. על פי- 2009 גבו אגרות בגין מהגרי עבודה בסך כולל שלª 113 מיליון .₪ ªמתוך דו"ח מי הל תיªה, דו"ח שªסות המדיªהכ2010-2009 , פרק ט"ז– אגרות משרדי ממשלה. משר.ד האוצר 21 'יתן לראות בתרשים מסªכפי ש7, המתאר את מספר ההיתרים ל יםªפי סקטורים בין הש1993-2018 , יםªף הסיעוד מרקיע עם השªמספר ההיתרים בע57 ף החקלאותªיין יורדים ומצטמצמים ובעªף הבª, ההיתרים בע ציגי החקלאים וחברות כוחª ה תוצאת הפעלת לחץ שלªים. יציבות זו היªיש יציבות ארוכת ש- .האדם והתיווך גרף מספר7 מהגרי עבודה בהיתר בישרא ל1993-2018 ,ים בשדהªקזת רוב הפעילות של רבים מהשחקªה עמוד תווך ראשי, אליו מתªיות המכסות ומתן ההיתרים היªמדי יות המוצהרתªיות זו גם מהווה את הזירה הראשית בה מתקיים פער בין המדיªשיתוארו בהרחבה בהמשך. מדי וצרהªה בדבר צמצום גודל המכסה, לבין המציאות שªשל המדי ים הלאªבגלל מעורבותם ופעילותם של השחק- .ים בהרחבת המכסהªייªתיים, בעיקר מעסיקים וחברות תיווך המעוªמדי ועד לשמר את ישראלªו יצירת משטר אשרות שªיות המכסות ומתן ההיתרים היªוסף במדיª היבט ת קריצמןªת יעד להגירת יהודים בלבד וגידור הגירת העבודה בה. לטעªכמדי- ) אמיר2014 (, ממשטר האשרות ות: קיבוע הארעיות של מהגריªים, משתקפים שלושה עקרוªם פלסטיªבישראל כלפי מהגרי העבודה שאי ייה של מהגרי העבודה כמיªליות של מהגרי העבודה כמודרים מהקולקטיב הישראלי והבªצחת הלימיªהעבודה, ה ששהייתם היא לטובת האחר. 58 העלייה במספר ההיתרים עד2002 יותªוהיציבות היחסית לאחר מכן עומדים בסתירה גמורה למדי הממשלתית, שמאז1997 59 יםªו גם בשªיתª אבקה בהם. עם זאת, בפועלªצמצמה בהתמדה היתרי הגירת עבודה ו יםªפים השוªים בעªהללו היתרים בהתאם לגורמים משת) Bartram, 2011 ( יות הממשלתיתª. הפער בין המדי ףªה במכסה הגבוהה של היתרים למהגרי עבודה בעªהמוצהרת לבין מימושה דה־פקטו מתבטא בראש ובראשו .החקלאות ) ות יעדªוקשה המגבילה הגירה ברוב מדיª יותªות והמטרות של מדיªפער זה, בין הכווPolicy Goals ,( ) יות בפועלªלבין תוצאות המדיPolicy Outcomes ו ייחודי לישראל והמחקרª(, היוצרת מציאות מרחיבה, אי 57 תªף הסיעוד מעולם לא הוגבל על ידי מכסת גג והפך משªע2002 ,ועד למועד כתיבה המחקר2019 ף המעסיק את מספר מהגריª, לע ף הסיעוד, המטפל הסיעודי השוההªהעבודה הרב ביותר. במקרה של ע24/7 לצדו של המטופל, לא היה קיי י הגעתם שלªם בישראל לפ ,וצרה קטגוריה תעסוקתית חדשה לחלוטין המאוישת על ידי מהגרי עבודה בלבד )רייכמןª מהגרי העבודה. עם הגעתם של מהגרי העבודה 2009 .( 58 קודהª לפירוט על זו ראו קריצמן- ,אמיר2014 , 'עמ22 5- 521 . 59 במאי1997 התקבלה החלטת ממשלה2199ה היה צמצוªייª, שע ם מהגרי העבודה בהיתר וגירושם של אלו ללא-ההיתר. החלטת ת היקף העובדים הזרים הדרוש למשקªות ארבעה צוותים שהוקמו: צוות בראשות יגאל בן שלום לבחיªממשלה זו היוותה אימוץ מסק ושא עלות העבודה של עובדים זרים, צוותªים להקצאתם, צוות בראשות ציפי גל ים לטיפול בªוהקריטריו י לטיפולªבראשות אורן קר ,ט לארגון והסדרת מערך ביקורת הגבולות. להרחבה על פי אקשטייןªושא אכיפה והרתעה וצוות בראשות אמי פלªבעובדים הזרים ב 2007 ,; שפיר1999 . 0 10 20 30 40 50 60 70 80 1990 1995 2000 2005 2010 2015 2020 בניין חקלאות סיעוד 22 ים עוסק בו לא מעטªבעשורים האחרו) Cornelius, Martin, & Hollifield, 1994; Joppke, 1998; Lahav & Guiraudon, 2006 ª(. פער זה מתקיים בכל מדי .ות היעד המתועשות והדמוקרטיות והוא מחריף וגדל עם הזמן מיקות הגירה, משמעªיות לעצב דיªיש להכיר בכך שכוחה של מדי- הªלעצור אותן או להסיט אותן כרצו- מועט יחסית) Lahav & Guiraudon, 2006 (תיים ולאªית, גורמים מדיª. ש- תיים רבים אחרים המשפיעים על זרמיªמדי יות ההגירהªעים את מימוש מדיªטרס, בתי משפט וכיוצא באלה, המוªההגירה, למשל: פקידי הגירה, קבוצות אי המוצהרת) Bartram, 1998; Calavita, 1992; Lahav & Guiraudon, 2006 ( . ו יעד ראשי לפוליטיקת הלקוחות של הלובי החקלאי ושל חברות כוחªגם בישראל גודלה של המכסה הי- ציגי חברות כוחªציגי הלובי החקלאי וª וע שיפעילוªהאדם והתיווך. קרי, יעד ראשי למסעות הלחצים והשכ- האדם והתיווך, היות וכל היתר עבודה משמעו מהגר עבודה שמשלם דמי תיווך, שהעסקתו כדאית לחקלאי בשל .היותו כוח עבודה זול תªה לשªבדו"ח מבקר המדי1996 ים הראשיים מחלוקתªהªצוין כי בוועדות יש מעורבות רבה מדי ל ,ים )קמפ ורייכמןªים והבוªועת המושבים, התאחדות הקבלªהמכסות: ת2008 (. בעקבות הדו"ח הוחלט שחבריה שי משרד התעªהראשיים של הוועדה יהיו א ף החקלאותªות התשעים, הוועדה שעסקה בעªסוקה. לקראת סוף ש ,ים ומשרד החקלאות )פילובסקיªציג משרד הפªכ"ל שירות התעסוקה שעמד בראשה ומªהורכבה ממ1999 .( קבעים מכסות ההיתרים על ידי משא ומתן בין משרדיםª ,ייןªף הבªף החקלאות כמו גם בעªלמרות ביקורת זו, בע יםªממשלתיים שו ,תןª) טיªף הרלווªציגי המעסיקים של העª ובשיתוף2009 א(. יתרה מכך, בעשור האחרון קביעת ים, שר החקלאותªה ל"פורום הארבעה" בו חברים: שר האוצר, שר הפªיתª המכסה למהגרי העבודה לחקלאות .ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל יות בדבר הצורך בצמצום מספר ההיתרים לחקלאוªהצהרות המדי ת הגיעו לשיאן ב־2009 עם החלטת הממשלה מספר147 , שהציגה מתווה להפחתת מכסת מהגרי העבודה לחקלאות עד לבסיס של18,900 עובדים ב־ 2015 60ציגי המעסיקיםª ציגים ממשרדי ממשלה לביןª קבע במשא ומתן ממושך ביןª . המתווה. 61 ב- 2010 , ויכוח ציª על יישום המתווה הביא לעימות חריף בין ים פתחו בשביתה. כתוצאהªגי הממשלה לחקלאים, כשהאחרו ים לצמצום המכסה. עם זאת, מאז החלטת הממשלהªחתם הסכם חדש והוגדרו מחדש לוחות הזמª מהשביתה של2009 ים חדשים ליישום צמצום המכסות לאªוספות על צמצום, ולוחות זמª , לא התקבלו החלטות ממשלה יושמו. 62 ה לשªדו"ח מבקר המדי תª 2013 תיª)דו"ח ש82 ,ג2014 יםª( טען כי בש2010-2014 סוגהª ת ישראלªמדי סוגו ממתווה הצמצום, התקבלו מבליªתו, החלטות אלו, שªמהחלטתה לצמצום מספרם של מהגרי עבודה. לטע ים שהיוו את הבסיס להחלטות הקודמותªתוªשתהיה לשרי הממשלה תשתית מידע ו. 63 למעשה, ב- 2013 התקבלו מספ ייה(, וממחציתªועדו להרחיב את מכסת ההיתרים לחקלאות )ולבªר החלטות ממשלה ש2013 , מספר ההיתרים אכן גדלNathan, 2017) .( למסע הלחצים ולמספרים אלו של היתרים למהגרי עבודה יש להוסיף את מכסת היתרי העבודה של 60 במסגרת החלטה זו גם אושר ייקור עלות הפיקדון שמשלם המעסיק ל- 500 ,₪ בכדי, לכאורה, להבטיח את יציאתו ש ל מהגר העבודה בסוף תקופת הוויזה שלו . ,י עובדים חדשיםªסגרו השמיים בפª ים ובאופן רשמיªהחלטה זו ביטלה את מכסת היצוא פרט ל מסגרת ,תןª) ""שיחלוף2009 יסה של מהגרי עבודה חדשים על בסיס מהגריªיות לגבי כªג(. שיחלוף הוא המושג המקובל בעגה של קובעי המדי עבודה ותיקים שעוזבים את ישראל. משמע, לא היתר חדש כי אם עובד חדש. עלות כוללת של יישום החלטת הממשלה עמד על325 י שקל. הכסף יועד כולו לייצר חלופה לעבודתם של מהגרי עבודה, כשרובו כוון לאימוץ, הטמעה ופיתוח של מיכון מחליף ידיªמיליו :אדם. הכסף מתחלק באופן הבא250 מיליון ₪תמיכ ,ולוגיות קיימותªה באימוץ והטמעה של טכ30 מיליון ₪למימון ת ו ולוגיות חדשות ו־ªיות מחקר לפיתוח של טכªכ45 מיליון ₪ ,תןª) ף החקלאותªלעידוד העסקת ישראלים בע2010 .(ב 61 ציגי החקלאים המאוגדים בהתאחדותª ים והחקלאות למולªציגים ממשרד האוצר, הפª והל על ידיª המשא ומתן.חקלאי ישראל 62 ים חדשים למתווה הפוחת, דהªקבעו לוחות זמª בעוד שבאופן רשמי- פאקטו הם לא י ושמו. טבלה מסכמת לגוויעתו של המתווה ) תןª יתן למצוא אצלª הפוחתNathan, 2017 ( ', עמ40 . 63 תªתי לשªה, דו"ח שªעל פי דו"ח מבקר המדי2013 , 82 ,ג2014 'עמ1140 . 23 וגעªתיים. בכל הªים ושל מהגרי העבודה העוªמהגרי העבודה הפלסטי ,ים בחקלאותªלמהגרי העבודה הפלסטי לאחר שפל של5,000 תªמהגרים בש2007 , מספרם עולה בהתמדה עד לשיא של15,000 תªבש2016 ,וסª)פא2017 : 65תיים מסתכמים בª(. מהגרי העבודה העו- 961 איש שהגיעו מאז2010 ועד2016 . לשתי קבוצות מוצהרות אלו של מהגרי עבודה יש לצרף את הסטוד טים לחקלאות שדהª - .פאקטו מהווים כוח עבודה בדומה למהגרי עבודה עד2013 מספרם של אלה הסתכם במאות בודדות- 750 תªבש2010 למשל- אך מאז יישום ההסכם הדו- צדדי תªק והם הוערכו בשªמספרם של אלה זי2016 בכ- 5,000 . 64 לאחר שאושרה מכסת ההיתרים למהגרי העבודה לחקלאות על ידי ה ה, יש לחלק אותם לחקלאיםªמדי ,ים לחלוקהªי. הקצאת ההיתרים לחקלאים הייתה דרך ועדות שתפקידן היה לקבוע קריטריוªון מדיªגªעל פי מ ,לפרסמן ולדון בבקשות שהוגשו )פילובסקי1999 (. משמע, חלוקת המכסות היא באחריות שירות התעסוקה ,דורןªהכפוף למשרד העבודה והרווחה )דו"ח א2004 ,; פילובסקי1999 תª(. מש1994 שירות התעסוקה התבסס ה ב־ªועת המושבים ועודכªעל רשימת החקלאים הזכאים שגיבשה ת1996 הª)דו"ח מבקר המדי53 תªב לש2002 , 2003 פית; ראשית, העדפה ליישוביªים אלו הקצאת המכסות התבססה לכאורה על הקצאה אזורית ועª(. בש הפריפריה, בייחוד אלה ה פים בלבד: פרחים, ירקות, הדרים, מטעיםªית, רק לחמישה עªמתבססים על יצוא, וש ,ולול )כהן1999 .( מ- 2001 ועד מרץ 2002 ה מפתח מקצועי על בסיס סוג הגידול בכדיªמשרד החקלאות ופיתוח הכפר ב הªלקבוע את הקצאת מהגרי העבודה לחקלאות )דו"ח מבקר המדי53 תªב לש2002 , 2003 ,תןª ; 2008 (. המפתח מכיל כ- 650 מקדמי הק ות שעל החקלאים למלא בטפסים שייבדקו עלªיקות גידול שוªים וטכªצאה למוצרים שו ים בארץ, ומבוסס על מפקדים שעורך משרד החקלאות. העלות המשוערת של מערכתªים במחוזות השוªªידי מתכ זו עומדת על כ- 20 מיליון ₪ ) ה, כשרובה מושתת על החקלאיםªבש ,קמחי2016 (. להערכת משרד החקלאות, על זקקו בעשור החולף לביןª בסיס המפתחות, חקלאי ישראל42 ל- 44 אלף מהגרי ,תןª) הªעבודה בכל ש2008 ; ,קמחי2016 .( תªה לשªדו"ח מבקר המדי2002 תיª)דו"ח ש53 ,ב2003 : 653 ,( מצא ליקויים ממשיים במפתחות אלה ציין חריגות מוגזמות וחוזרו פיםªת באותם ע65 .והלי אישור הבקשותª ופגמים מהותיים בבקרה על הבקשות ועל ) הדו"ח53 תªב לש2002 , 2003 : 674 ( גם מבקר מהותית את משרד החקלאות על חישובי המכסות המבוקשות ים קיימים וגם כי לדעת המבקר משרד החקלאות מתבסס עלªתוª למהגרי העבודה בחקלאות, בהתבסס על ים מבªתוªי הלמ"סªתוª יו יש סתירה מהותית לעומתªתוªי המגדלים, ובªטרס, כמו ארגוªעלי אי. 66 וספתª ביקורת תªה לשªה עשור לאחר מכן, כשדו"ח מבקר המדיªיתª 2013 תיª)דו"ח ש82 ,ג2014 ', עמ1131 ( ביקר את משרד ת המבקר, משרד החªהל האוכלוסין. לטעªוגע להעברת ההקצאות למªהחקלאות בכל ה קלאות מתמהמה ומייצר י שאישורםªמצב בו החקלאים בהכרח מאבדים את היתרי העסקה שלהם ואת אשרות מהגרי העבודה, לפ ות, הן מצד החקלאים והן מצד מהגרי העבודה, לתקופהªמחודש. כלומר, משרד החקלאות מייצר מצב של עבריי .קצרה ה ולמרות המלצותיªלמרות הביקורת החריפה של מבקר המדי ו של דו"ח אקשטיין2007 , קביעת שארה לפחות עדª המפתחות להיתרים2019 ,בידי משרד החקלאות ופיתוח הכפר )אקשטיין2007 ,תןª ; 2008 ; ,פורטל השירותים והמידע הממשלתי2011 (. עם זאת, בעקבות החלטת הממשלה2118 מאוקטובר2014 הªייª, שע 64 על פי2017 Nathan, 'עמ42 . 65 הªכך בדו"ח מבקר המדי53 תªב לש2002 ) 2003 גזרו המפתחות להקצאתª ף המטעים תשומות העבודה שמהןªמצא, כי בחלק מעª":( תªעובדים זרים לש2002 היו גבוהות פי1.5-2.3 מא קבעוªלו ש תªבש1999 , וגבוהות פי1.4-1 .6 ערכוªקבעו בתחשיבי הגידולים שªמאלו ש יªביו2002 ', לאחר הקצאת העובדים הזרים", עמ653 . 66 ה חריגה של כ־ªטען בדו"ח כי ישª קרטיªבאופן קו3,000 היתרים מעל המכסה שאושרה על ידי הממשלה וכן שמתן ההקצאות לא הªים מקצועיים בלבד. על פי דו"ח מבקר המדיªהתבסס על קריטריו53 תªב לש2002 , 2003 ', עמ675 ו־678 . 24 טל הרגולטיבי", יצא משרד החקלאוª"הפחתת ה הªון ההקצאה. המשרד בªגªית משרדית לביטול מªת בתוכ במהלך2016 ון ההקצאה של המפתחותªגªית מקיפה המציעה שתי חלופות למªתוכ. 67 החלופה המועדפת היא ייה, ייעולªות "השוק החופשי". חלופה שªביטול המגבלה על מספר ההיתרים, חלופה המבוססת על עקרו ולוגªוכחית על ידי טכªהמערכת ה.יות מיפוי מה שייתר ו/או יפחית משמעותית את הצורך במפקד החקלאי 1.5.2 הסדר הכבילה ים למעסיקים או לחברות כוחªיתª הסדר הכבילה הוא מצב בו היתרי העבודה-האדם והתיווך ולא למהגרי פוץ בישראל עדª העבודה. כלומר, מהגר העבודה תלוי במעסיק ספציפי. הסדר הכבילה, שהיה2006 ,בערך התאים וע באמצעי שליטה ופיקוח את התיישבותם של לאªסה למªו־לאומי של ישראל, שמªלהיגיון משטר ההגירה האת- ,יהודים )קמפ ורייכמן2008 ; Rosenhek, 2003 ה, הסדר הכבילה צמצם את אחריותה לגביªת המדיª(. מבחי ,אי העסקתו ומחייתו, והעברתם למעסיק )קמפ ורייכמןªהעובד, ת2008(. כ וªשמעבר ממעסיק למעסיק אי ,דלקªאלץ להסכין עם מצבו הרע )מוª אפשרי, או כרוך בחסמים בירוקרטיים ואחרים רבים, העובד2003 (. קמפ ) ורייכמןKemp & Raijman, 2014 ו חלק ממערך מוסדי ורגולטיבי של סחרªו במאמרן כי הסדר הכבילה היª( טע יªבב- .אדם י זכויות האדם בישראל עמªארגו לו לביטול הסדר זה. עתירה הוגשה לבג"צ ב־2002 על ידי שבעה יםªארגו68 ים לאחר מכן קבע בג"צ שיש לבטל את הסדר הכבילה, שכן, במילותיו של השופט מישאלªוארבע ש יתªחשין, מדובר בעבדות מודר69 ) Raijman & Kemp, 2011 וןªגªים וחצי לאחר הפסיקה הוקם מª(. שלוש ש ועדªהעסקה מחודש ש להחליף את הסדר הכבילה. העיקרון המרכזי החדש היה שילוב חברות כוח- האדם ו שהמהגרªחה היªיין(, או כמתווכות )בסקטור הסיעוד והחקלאות(, כשהעיקרון המªכמעסיקות )בסקטור הב יכול ייד ביןªלהת מעסיקים תחת אותה חברה, או אחת לרבעון, להחליף חברה )קריצמן- ,אמיר2014(. הסדר זה טרס של החברות לזכות במהגרי עבודה חדשים בשל דמי התיווך, ומכאן, בהיעדרªהיה עיוור, במידה רבה, לאי וגע למהגרי עבודה בסיעוד, בªיוד מהגרים. בכל הªן לסייע בªרצו- 2011 תקבל תיקון מספרª 21 יסהªלחוק הכ לישראל שקבע הגבלה על מספר המעסיקים המרבי של מהגר עבודה ותחם גיאו גרפית את האזור בו הם יכולים הªו בגדר חקיקה עוקפת בג"צ, המאפשרת לכבול את מהגרי העבודה באופן אחר. גם שמוªייד. תיקון זה היªלהת ים לאחר מימוש ההסכם הדו צדדי, בªש- 2020 ו מתקיים דה פאקטו בקרב מהגרי העבודהª, הסדר הכבילה עוד לחקלאות, בעיקר בגלל הקושי במעבר בין מעסי .קים לאחר ההסכם הדו צדדי 1.5.3 יות הגירוש של מהגרי עבודה ללא היתרªמדי ב- 2002 הלת ההגירה החדשה, כשהביטוי המוכר ביותר שלה הוא משטרת הגירה שתהווה, מאז ועדªהוקמה מ יות הגירוש הובילה להוזלת עלויות ההעסקה של מהגרי העבודהªהיום, כוח משמעותי בשדה הגירת העבודה. מדי בעלי ההיתר, משום שהאיום בגירוש או בהסגרה למשטרת ההגירה הילך עליהם אימים וגרם להם לקבל פעמים רבות את ,ות מצדם )גיל ודאהןªע תלוªהידוק הפיקוח עליהם ומ2006 ,; קמפ ורייכמן2008 (. כלומר, הגירוש יות הגירוש הבהירה באופן חדªהיווה כלי משלים להסדר הכבילה באמצעות משמוע מהגרי העבודה בהיתר. מדי- ה לאפשר התיישבות של מהגרי עבודה בשטחה. מהגריªמשמעי כי אין לישראל כל כוו העבודה לחקלאות, מעצם היותם ממוקמים בפריפריה הכפרית, לא מהווים יעד ראשי למשטרת ההגירה הפועלת בעיקר במרכז הארץ. כמו 67 ,ית המשרדית על פי שמחה ומורªלפירוט מלא של התוכ2016 . 68 ים שהגישו את העתירה: קו לעובד, מוקד סיוע לעובדים זרים, האגודה לזכויות האזרח בישראל, עמותת רופאים למען זכויותªהארגו ית למשפט וªאדם, מכון אדווה, עמותת מחויבות לשלום וצדק חברתי והתוכ ל יברסיטת תªרווחה באו.ל אביב 69 על פי בג"ץ4542 \ 02 . 25 כן, אי ידיעת עברית, מיקום במרחב הכפרי והיעדר קהילה הם הסיבות לכך שמהגרי העבודה התאים לא מבקשים מצאים בישªלהשתקע בישראל. מהגרי העבודה לחקלאות ש ראל ללא היתר תקף ממשיכים לעבוד במשקים החקלאיים ולבסוף עוזבים את ישראל. בפרק הממצאים האחרון אראה כיצד מימוש ההסכם הדו- צדדי הביא לעלייה במספר מהגרי העבודה ללא היתר, מ- 167 תªמהגרים ללא היתר בש2013 ל- 1,649 מהגרים ללא היתר תªבש2018 70 , ,וזאת, ייתכן בגלל הקושי ל .החליף מעסיק ,להזכיר מהגרי עבודה לחקלאות משויכים שמית לחקלאים האחראים עליהם ועל הסדרת עבודתם כחוק. חקלאי לא יקבל היתר לעובד חדש עד שהקודם יצא טרס מובהק שלªאי אשרת העבודה החוקית היא איªמגבולות הארץ. ולכן הישארותו של מהגר העבודה תחת ת .החקלאי 1.5.4 יית גיוסªהת ותיווך מהגרי עבודה לישראל על ידי חברות גיוס ותיווך ה על חברות תיווךªכבר בתחילת הגיוס המאסיבי של מהגרי העבודה לישראל הטילה המדי פרטיות שיצרו קשרים לארגן בכדי גיוסם את העבודה מהגרי של לישראל והבאתם המוצא מארצות את הטיפול היום- הªיומי במהגרי העבודה הטילה המדי על חברות כוח- האדם שהיו קיימות עוד קודם או על חדשות שקמו למטרה זו. 71 ה יצרה הכרח רגולטיבי להשתמש בחברותªמשמע, המדי התיווך וכוח- האדם .ערות מאחריותªתיים להבאת מהגרי עבודה תוך התªוהפקידה בידיהן את ההוצאה לפועל של ההיתרים המדי ה לחברות כוחªאת יחס המדי-האדם והתי ו יתן להבין גם כחלק ממערך ההפרטה המתרחב עםª וך יאוª יותªהמעבר למדי-ליברלית. לפי ברק- ) ארז2008 ,(ג תי לגופים פרטיים לפעול בתחומים חדשיםªם רישוי מדי יתן לראותª ה מסירה מעצמה את הטיפול בהם. במקרה של מהגרי העבודהªו הפרטה, היות והמדיªלגמרי הי ת ישראל אפשªכיצד מדי רה את ים, אבל העבירה אתªיתªהגעתם, יצרה רגולציה ופיקוח על כמות ההיתרים ה הטיפול בהם לשוק הפרטי. משמע, גיוס וטיפול ב ,ה מעורבת בו למשעיªו תחום חדש שהמדיªמהגרי העבודה הי .וªאך הפריטה חלק מהותי ממ 1.5.5 העלמת עין מגביית דמי התיווך חברות כוח-האדם והתיווך מפיקות את מר ב התועלת מגיוס מהגרי עבודה חדשים, הן בשל כוח העבודה של המהגרים והן בשל דמי התיווך המופקעים שהם משלמים עם הגעתם. על פי חוק חברות כוח- אסרהª ,האדם גביית דמי תיווך מהעובדים עם הגעתם לישראל אך כדי לעקוף איסור זה החלו החברות לגבות את דמי התיווך ממהגרי העבודה הפו ,ציאליים בארצות המוצא טרם הגעתם )קמפ ורייכמןªט2008(. רק ב־2006 72 אפשרה ו, ובלבד שסך כל התשלומים לא יהיה גבוהªייªה לחברות לגבות דמי תיווך ממהגר עבודה שהיא מטפלת בעªהמדי מ־3,277 הªש"ח )דו"ח מבקר המדי60 תªב לש2009 , 2010 (. 73 ה של חלק קªת הלבªה זו הייתה בבחיªתק טן מסך כל התשלומים שחברות כוח-האדם והגיוס גבו בעבור גיוס מהגרי העבודה והיו ידועים לכול. ב־1 בספטמבר2010 ות שירות התעסוקה, שהתירה לחברות כוחªפג תוקף הוראת השעה לפי תק- האדם והתיווך לגבות דמי תיווך אסר על חברות כוחª ממהגרי העבודה בהם הן טיפלו. מיום זה-האדם ו התיווך הישראליות לגבות סכום כלשהו ה, ודמי התיווך המשיכו להיגבותªממהגרי העבודה. אלא שדבר לא השת. גבו ממהגריªלהלן גובה דמי התיווך ש יםªעבודה בין הש2008-2011 תªכון לשª ,בכדי להגיע לישראל2011 ) Raijman & Kushnirovich, 2012 .( 70 מבוסס יªתוª על רשות .האוכלוסין וההגירה2019 .יªתוª זרים בישראל :מהדורה מסכמת תªלש 2018 '. ירושלים. עמ11 . 71 סת לשעבר, ישראל קיסר, קמוªלפי דברי חבר הכ140 חברות כוח-אדם לצרכי הע ות ה־ªסקה והגעה של מהגרי עבודה בש90 . על פי הערת שוליים מספר71 ,קמפ ורייכמן2008 . 72 ות שירות התעסוקה התשס"ו־ªתק2006 ."בסעיף "תשלומים ממבקש עבודה בקשר לתיווך עבודה 73 והלª עם זאת, על פי1 6/1 73 , גבייה מהעובד ה בתוקףªאי החל מ אחד בספטמבר2010 ה יכולה לגבותª, משמע, חברת תיווך בישראל אי במישרין כסף ממהגר עבודה. אך היא כן רשאית לקבל סכום זהה )שעמד ב־2011 על3,479 (₪מחברת כוח-ה אדם\תיווך בארץ ה.מוצא 26 גרף מספר8 עלות ההגירה )בדולרים( של מהגרי עבודה לישראל לפי ארצות מוצא2011 בחרות, בכל שלושתªות הªיתן לראות בגרף, דמי התיווך ששולמו על ידי המהגרים מהמדיªכפי ש תיים להגבלת כוחן שלªות המדיªיסיוªהסקטורים העיקריים של הגירת עבודה, היו מעל ומעבר לחוק. למרות ה חברות כוח- ,האדם והתיווך ות המשיכו בפעילותן החוקית והלאªאלו האחרו- ת יחסית דומה. עםªחוקית במתכו ף החקלאות, גביית דמי התיווך המופרזים פסקªזאת בע ה עם מימוש ההסכם הדו- דªצדדי בין ישראל לתאיל יªביו2012 , והחל מהראשון במרץ2013 התאפשר לחברות לגבות2,673 ₪בלבד74 . 1.5.6 חתימת הסכמים דו-צדדיים ות מוצאªעם מדי ים ארוכות מלחתום על הסכמים דוªעה במשך שªמª ת ישראלªמדי- ות המוצא של מהגריªצדדיים מול מדי ,העבודה, הסכמים שהיו הופכים אותה לצד בהעסקתם )סיטבון2006 ,; קמפ ורייכמן2008 ,הקª; רוז1999 (, או ים את שיטת הגיוס המבוססת על הסקטור הפרטי. עקב סיªשהיו מש ות שיפורטו בהמשך, ב־ªבות שו31 ביולי 2005 ) הªתקבלה החלטת הממשלה הראשוª 4024 (, שקראה להסדרת גיוס מהגרי עבודה תחת פיקוח ארגון ) לאומיªההגירה הביIOM ים שלאחר מכן החלטהªוע גביית דמי תיווך מוגברים. בשª( או הסדר אחר, במטרה למ זו גובתה במגוון החלטות ממשלה75, שכולן ק ראו לחתירה להסכמים והסדרים בין- תיים להבאת מהגריªמדי ייתם לאפיקªי החברה האזרחית ופªה, הופעל לחץ מצד ארגוªים. לצד החלטות המדיªפים השוªעבודה לע המשפטי. 76 ף הראשון שמעוגן אך ורק על ידי הסכמים דוªלמעשה, הגירת עבודה לחקלאות הייתה לע- ,צדדיים הן למהגרי העבודה החמש- ים שחלפו מקבלת החלטת הממשלה חלהªתיים. בשªתיים והן למהגרי העבודה העוªש תית, בה חתימה על הסכמים דוªית מדיªתפ-תי של משטר הגירת העבודה בישראלªצדדים הפכה לעיקרון מדי . 74 ות שירות התעסוקה )תשלומים ממבקש עבודה בקשר לתיווך עבודה( )תיקון(, תיקון, התשע"גªעל פי תק– 013 2 . 75 :על פי החלטות ממשלה4408 , 4194 , 3453 , 1274 , 752 , 3996 . 76 על פי בג"צ1193/07 ; 2768/07 ; 2405/06 . $5,755 $6,977 $7,221 $9,149 $22,202 פיליפינים סרי לנקה נפאל תאילנד סין 27 1.5.6.1 ההסכם הדו-ד לישראלªצדדי תאיל ההסכם הדו-צ ד בדצמברªחתם מול תאילªדדי ש2010 ומומש יªביו2012 , מכיל פתיחה הצהרתית ה תתיªושמו-פרקים. הפתיח :י חלקים עיקרייםªה מורכבת מש1יªגדות מוצהרת לסחר בבª( הת- ,אדם, הגירה ;פעולות תיווך והעסקה שלא כחוק2 ) לאומיª( הודעה ברורה שארגון ההגירה הביIOM ( טגרליªהוא חלק אי מההסכם ומהיישום של גיוס מהגרי העבודה לחקל.אות לישראל ה על זכויות מהגרי העבודהªהפרק הראשון פירט את מטרות ההסכם: ארבעה סעיפים שעיקרם הג וגע להסדרת גיוסם של מהגרי העבודהªות בªלחקלאות בישראל, ושיתוף פעולה בטוח ומהימן בין שתי המדי י דן בסוגיות הפיקוח על גיוס מהגרי העבודה על ידי ה־ªהתאים; הפרק השIOM וכ ן בבלעדיות המובטחת להבאת מהגרי עבודה לחקלאות רק לכאלו שיגויסו בפיקוח ה־IOM 77 ; הפרק השלישי דן בשקיפות ושיתוף פעולה בין ד לאפשרªות. בפרק מפורטת המחויבות של ישראל לשמירה על זכויות מהגרי העבודה ומחויבותה של תאילªהמדי ל־IOM פיקוח על גיוס מהגרי העבודה; הפרק הרביע ו, למעשה, משפט קצר המעיד על שיתוף פעולה משפטיªי הי ותªוגעות למימוש ההסכם; הפרק החמישי מסדיר ועדה משותפת לשתי המדיªעתידי בחקירות לגבי הפרות ה י הצדדים; הפרק השישי הצהיר כי העובדיםªבכדי ללבן סוגיות שיעלו במשך הזמן, וכן בהעברת מידע בין ש התאים מצופים לשוב לתא ות יפעלו להחזרת מהגרי עבודה תאים שיימצאוªד בסיום עבודתם וששתי המדיªיל באופן לא- ות: מחלקתªים המשרדים המייצגים של ההסכם בשתי המדיªחוקי בישראל; בפרק השביעי מצוי ים הישראלי; הפרקªהל האוכלוסין, ההגירה והגבולות שתחת משרד הפªהתעסוקה שבמשרד העבודה התאי ומ י וªהשמי .יות הערכה ולהארכת תוקפהªית, לתוכªים להפעלת התוכªהאחרון של ההסכם הישיר דן בלוחות הזמ ,ד דאז, יצחק שוהם, ועל ידי שר העבודה התאיªחתם על ידי שגריר ישראל בתאילª ההסכםChalermchai Sri- On. הדרך למימוש ההסכם הדו- .צדדי והמשמעויות שלו הם בלב מחקר זה ויפורטו במהלכו 1.6 דªתאיל ד מוערכת על ידי האו"ם בכ־ªאוכלוסייתה של תאיל64 כון לª ,מיליון איש- 2017, כש- 94% מתוכם בודהיסטים. 78 ) סה ממוצעתªה בעלת הכªחשבת על ידי האו"ם כמדיª דªתאילmiddle-income country יםª(, שבעשרים הש ושי שלהªות צמחה באופן מרשים במדד הפיתוח האªהאחרו. 79 ) עם זאת, רוב התאים67% ( חיים באזוריה וªה, התוצר חקלאי היªהכפריים של המדי10% ,מהתל"ג ורוב האוכלוסייה עוסקת בחקלאות )ורשבסקי2011 .( יכר מª ד צומצמו באופןªי בתאילªם מדדי העוªאומ- 27% תªבש1990 ל- 9.8% תªבש2002 80 , אך הצמיחה הכלכלית י ופערªלא מחולקת באופן שוויו ד עצומים, כאשר כ־ªי השכר בתאיל10% יªמאוכלוסייתה חיה מתחת לקו העו ,)ורשבסקי2011 .( " ה עם שיעורי שחיתות גבוהים. לפי הדירוג של ארגוןªתפסת כמדיª דªתאיל"Transparency International תªלש2016מצאת במקום ה־ª דª, תאיל101 מתוך176 ) מקומות, כשהמקום הראשון1 מרקª(, בו ד יוªו-יªיקיון כפיים מדיª ד ממוקמות, מעיד עלªזיל81 . 1.6.1 פוליטיקה הגת על ידי שלטון צבאי. עד לªרכיה חוקתית שלפרקים מקיימת שלטון דמוקרטי ולפרקים מוªה מוªד היªתאיל- 1932 מלך תאי ה. מאז תפקידו סמלי בלבד, אך הוא בעל כבוד רב ויוקרה בקרבªד היה השולט המוחלט במדיªל 77 סעיףd ה חלה עליהם: לªי עוסק באלו שהבלעדיות איªשל החלק הש .טים לחקלאותªמשל עובדים מומחים, מורים וסטוד 78 דלה ביום הª ,ט הרשמי של האו"םªטרªד מאתר האיªעל פי פירוט על תאיל-9 1 לספטמבר2017 . 79 הערה78 80 הערה78 81 הערה78 28 תªהעם התאי. מש1947 דªמלך בתאיל יאדטªפומיפון אדו) Bhumibol Adulyadej ( המלך ראמה התשיעי , עד תªמותו בש2016 וªד היª. כיום מלך תאיל) גקוןªמאהה וצ'יראלוMaha Vajiralongkorn ( - .ראמה העשירי ד היסטוריה של הפיכות וחוסר יציבות פוליטיתªלתאיל. 82 עד מהפכת1973 היה בה שלטון צבאי שהוחלף לתקופה וספת בª קצרה בשלטון דמוקרטי בלתי יציב, שהופסק על ידי מהפכה- 1976 ים שלטªות השמוª. ברוב ש דªבתאיל רלªהג דהªוªסולªפרם טי דט דמוקרטי בª, שקיבל מ- 1983 וספת שהתרחשהª ו המשיך עד מהפכה צבאיתª. שלטו ב- 1991, הדיחה את ממשלתו והובילה לבחירות חדשות, ומאז שוב למשטר דמוקרטי בלתי יצי.ב רק ב- 2005 טקסין צ' אוואטªי) Thaksin Shinawatra ( היה לראש הממשלה הראשון בהיסטוריה של ה מלאהªד שהשלים כהוªתאיל83 ) Hicken, 2006 (ו, שהחל בª. שלטו- 2001 , היה יציב, ובעקבות הרפורמות ט בפברוארªות צמיחה כלכלית חסרת תקדים. בבחירות הכלליות לפרלמªהיג היו אלו שªהכלכליות שה2005 הוא יצחון סוחף, כשמפלגתוªית בªבחר שª TRT ) Thai Rak Thai (, זכתה ב- 376 מתוך500 טªהמושבים בפרלמ ) Hicken, 2006 (. וכך ה פכה מפלגתTRT למפלגה השלטת היחידה דה- ו של טקסיןªראה היה כי שלטוªפאקטו, ו הפך לבלתי- .מעורער ה המטולטלת פוליטיתªאך לא לעולם חוסן במדי ,ו ית, בªה וחצי לאחר בחירתו בשªש- 19 בספטמבר2006 ) , טקסין ומפלגתו הודחו בהפיכה צבאיתHewison, 2010 .( ,האופוזיציה הראשית של טקסין"הברית העממית למען דמוקרטיה) " PAD ( ,וקהל אוהדיה" החולצות הצהובות"ם של "החולצות האדומות", אוהדי טקסיןªיצחוª גדªגד שלטון היחיד שלו וª קªות עª, יצאו להפג84 ) Ibid (. קשר בה. ביª ה בשערוריית שחיתות ששמוªוגע לסיבה למהפכה טמוªדעה רווחת ב וארª 2006 משפחתו י בעסקה שלªה חיצוªד לקוªיותיה בחברת הטלקום הגדולה בתאילªמכרה את מ1.9 מיליארד דולר, עליה לא שילמו מסים. 85 כון לªד וªבעקבות ההפיכה טקסין יצא מגבולות תאיל- 2019 .הוא עדיין בגלות ערכו בסוףª בחירות חדשות2007 , ובפברואר2008 ממשלה חדשה תפסה את השלטון, גלגול של מפלגתו הªשל טקסין תחת שם שו- PPP ) People Power Party דראווז', שהתפטר בהוראת ביתªהגת סוª(, פעם אחת בה גסוªייה על ידי גיסו של טקסין: סומצ'אי ווªהמשפט בשל האשמה בשחיתות, ובפעם הש ואט86 ה לאחר מכןª. ש ה לזיופים, והמפלגה הדמוקרטיתªגל מחאה של "החולצות הצהובות" הוביל לכך שתוצאות הבחירות בוטלו בטע ) DP( תפסה את השלטון. במ רץ2010 .הª"החולצות האדומות" חידשו את מחאתם וגל מהומות שטף את המדי ביולי2011 ערכו בחירות ושוב מפלגתו של טקסין עלתה לשלª ם שוהה בגלות מאזªטון. כאמור טקסין אומ2007 אווט, עמדה בראש המפלגה, שרצה לבחירות עם הסיסמה "טקסין חושבªגלוק צ'יªאך אחותו, יי– המפלגה "עושה87 . ובמברªב2013 ה לטאקסין. גורמיםªיªאווט, דאז ראשת הממשלה, להעביר חוק המאפשר חªיסתה צ'יª ועד להחזªרבים ראו בכך מהלך ש תעוררה מחאה של "החולצות הצהובות" שהתפתחהªיר את אחיה לשלטון ו ה. במאיªמשך חצי שªה ולמשבר פוליטי שªלמהומות אלימות ברחבי המדי2014 הודיע בית המשפט החוקתי על אווט וכמה שבועות לאחר מכן הצבא התאי הכריז על שלטון צבאי. החל ממאיªהדחתה של צ'י2014 רל, פרªהג יות צ'אן־) אוצ'הPrayut Chan-o-cha "ה "המועצה הלאומית לשלום ולסדרª(, ראש הממשל הצבאי המכו(NCPO) משמש כעת דªכראש ממשלת תאיל אחרי הבחירות שהתקיימו ב- 10 ביולי2019 . ותªהוא הכריז על סיום חמש ש 82 מאז1932 עד2013 , התרחשו19 דªהפיכות צבאיות בתאיל) Farrelly, 2013 .( 83 .בחר באופן דמוקרטיªש 84 על פי כתבה של דסק החדשות ב Ynet ד: מה הוביל למשבר?" מיוםªגד צהובים בתאילª : "אדומים13.4.2009 . 85 על פיHewison, 2010 ויות הידיעות בªועל פי הכתבות הבאות: סוכ Ynetדª: "הפיכה בתאיל- ª מפקד הצבא טל את השלטון" מיום 19.9.2006 . 86 על פי כתבת ט וואלªטרªמערכת אתר האי בחר לרה"מ" מיוםª ד: גיסו של טקסין המודחªה: "תאיל17.9.2008 . 87 אלªעל פי כתבתו של אסף רו מיום ה- 7.5.2014 בעי תון הארץ: "פעם שלישית בעשור– ב ד הדיח את ראשתªית משפט לחוקה בתאיל ."הממשלה 29 הגתו, התפטר מהממשלה הצבאית אך המשיך, באופן רשמי ומוסכם כראש הממªממשל צבאי בה שלה מטעם בחרים התאיªבית ה88 . הגה ולאיªד, לחילופי ההªת תאילªמבחי- היציבות הפוליטית הייתה השפעה, בייחוד בשל הדאגה שי "החולצות האדומות" בוחרי טקסין. בבסיס איªטרסים של אªלאי- פליקטªמצא הקוª היציבות התאית ."המתמשך בין "החולצות האדומות" ל"חולצות הצהובות שי "החולªא ,צות האדומות" עומדים מאחורי טקסין יםªיים והאליטה, המכªשזכה וזוכה לאהדת הכפריים, לעומת "החולצות הצהובות" הזוכים לאהדת מעמד הבי ) "עצמם "הברית העממית למען דמוקרטיהPAD ( 89 "שי "החולצות האדומותª. אחד מבסיסי הכוח החזקים של א ד, כשאזור אªיים של תאילªמצא באזוריה העª יהם. באזור איסאן הגירת עבודה היאªו הראשי מביªיסאן הי ה זו קידום זכויות מהגרי העבודה היוצאים הוא קידום רצון הבוחריםªסה מקובלת ורווחת, ומבחיªפרקטיקת הכ ."של "החולצות האדומות וסף שראוי לציון הואª מימד פוליטי ות דרוםªייסודו של איגוד מדי-מזרח אסיה90 ) - ASEAN sociation of Southeast Asian Nations As ( באוגוסט1967ד יש בו תפקיד מפתחª, כאשר לתאיל91 . מטרות ן פוליטיותªהארגון הי-כלכליות בעיקרן. ב- 2007 ות החברות שעדªהוחלט על ידי המדי2015 תוקם קהילה ) כלכלית אזוריתAEC – ASEAN Economic Community (. לפי ההצהרה, מטרת קהילה זו היא יצירת אזור ועה חופשית של שירותים, השקעות, סחורות וכוח עבודה מיומן. משמע, אחת ממטרותיו שלªתASEAN היא ות האסיאתיות, אך מטרה ורגולציה אלו מוגבלות למספר קטן של עיסוקיםªועה חופשית של עובדים במדיªת ) ויות גבוהותªבעלי מיומRuhs, 2016 ( ותªי מהגרים מהמדיªות בפª. הרגולציה הזו לא פותחת את שערי המדי .יםªות, אלא רק הופכת את התהליך לקל יותר בעבור אותו קומץ עובדים מיומªהשכ בוועידה ה- 27 ובמברª, שהתקיימה בקואלה לומפור ב2015 הוכרזה הקמת קהילת ה- ASEAN ומטרותיה לעשור הקרוב92. אחת מהן היא הרחבת .תªועה חופשית של הגירת עבודה מיומªת 1.6.2 הגירת עבודה ת מעבר להגירת עבודה. הגירת העבודה אליה תורמת רבותªת יעד ומדיªת מוצא, מדיªד מהווה מדיªתאיל כון לª ה, וההערכותªלהתפתחותה הכלכלית של המדי- 2018 , מדברות על4.9 ,דªמיליון זרים החיים בתאיל מתוכם כ- 3.9 מילי םªמאר, לאוס וויאטªות: קמבודיה, מיªות השכªון מהגרי עבודה, רובם משלוש המדי. 93 פיªותיה מושכת אליה הגירה חשאית מרובה מהן, בייחוד לעªד לעומת שכªהרווחה הכלכלית היחסית של תאיל ,יין והתעשייה )ורשבסקיªהדיג, החקלאות, הב2011 .( דªות תאילªות השכªלמהגרי העבודה מהמדי ת מעבר. לפי הערכותªת יעד כי אם גם מדיªה רק מדיªªאי ת מעבר לכªד היא מדיªתאיל- 1.9 מיליון מהגרי עבודה. 94 יªת יעד ומוצא לסחר בבªהיא משמשת אף כמדי- אדם םªד היªות משערות כי בין שלושה לארבעה מיליון איש בתאילªלמטרות מין ועבודת כפייה. הערכות אחרו יªות סחר בבªקורב-אדם , למטרות מין או למטרות עבודת פרך95 . בדו"ח ה- TIP ) Trafficking in persons report ( 88 ,גליתªעל פי כתבות חדשות מאתר התאי בשפה האThe straitstimes Asia , 19 15.7.20 " - o - Thai Prime Minister Prayut Chan " year military rule - cha declares end of 5 ו- כתבתו שלTan Hui Yee מיום5.7.2019 cha gets new - o - Thai PM Prayut Chan " term". 89 על פי כתבה של דסק החדשות ב Ynet ד: מה הוביל למשבר?" מיוםªגד צהובים בתאילª : "אדומים13.4.2009 . 90 ייªות החברות באיגוד הן: ברוªהמדי .דªאם ותאילªגפור, וייטªים, סיªמר, פיליפיªזיה, לאוס, מלזיה, מיאªדוª, קמבודיה, אי 91 דלה ביוםª .דªי החוץ של תאילªייªות דרום מזרח אסיה במשרד לעªי איגוד מדיªייªט הרשמי של המחלקה לעªטרªעל פי אתר האי19 לספטמבר2017 92 ט הרשמי של משרד החוץ התאיªטרªדלה מתוך אתר האיª – ק ות דרום מזרח, אסיה בªהילת מדי - 25 ב ספטמבר2017 93 על פי . Bangkok: IOM .9 Thailand migration report 201 . arkins, B. (2019) H . 94 תªק העולמי לשªובעים מהגירה של הבªעל פי דו"ח הגירה וכספים ה2016 , Migration and Remittances Factbook 2016 . 95 תªה האמריקאית לשªעל פי דו"ח מחלקת המדי2016 , , p. 8363 Traffic in Persons Report . 30 ד בªושא, דורגה תאילªה בªה האמריקאית מדי שªשמפרסמת מחלקת המדי- 2016 בדרגה שתיים עם אזהרה ) להידרדרות למקום השלישי והאחרוןWatch List (. 96 ) תיים שקדמוªבש2014 - 2015ד דורגה בדרגª(, תאיל ה יªוע סחר בבªדרש בכדי למªימום הªה עושה את המיªה שאיªמוכה מכולם כמדיªהשלישית וה-אדם בתחומה. ב2010-2013 ייה עם אזהרת התדרדרות. מהדו"ח הראשון שהתפרסם בªדורגה בדרגה הש- 2001 ועד ל- 2010 .ייהªדורגה בדרגה הש בהתייחס להגירת עבודה יוצאת, יחסית לאוכלוסייתה, אחוז קט ה להגירתªן בלבד של תאים יוצא מדי ש י הªתוª עבודה. לפי- IOM תª, בש2017, כ- 115 ד לעבודה מעבר ליםªאלף עובדים היגרו מתאיל97, ב- 2012 יצאו כ- 134 הªאלף מהגרי עבודה תאים מחוץ למדי98י של המאה הª. בעשור הש- 21 מספר מהגרי העבודה התאים ים קודמות: כשבªהיוצאים פחת לעומת ש- 2008 מספר מהגרי העבודה דªמתאיל עמד על כ־162 אלף לפי הערכות ות התשעים מספר מהגרי העבודה התאים היוצאים עמד על בין כ־ªי כן בסוף שªמוכות, ולפª 160 אלף ל־190 אלף99 ) Sciortino & Punpving, 2009 .( הגירת עבודה דªמתאיל ות השבעים, עםªי שלה, החלה באמצע שª, במובן המודר פטªעליית מחירי ה ) זקקו למהגרי עבודה במספרים גדוליםªפט שבמזרח התיכון, שªות הªופת הפיתוח של מדיªותAsis, 2005; Iredale et al., 2003; Jones & Pardthaisong, 1999b פט חיפשו ומצאו עובדיםªות הªייה של מדיª(. חברות הב ד היה להן קל יחסית תודªברחבי מזרח אסיה, אך בתאיל ה על ידן במהלךªבªות לבסיס הצבא האמריקאי ש ) ד, באזור איסאןªאם, באזור הצפון מזרחי של תאילªמלחמת וייטJones & Kittisuksathit, 2003; Skeldon, 2006 יית הבסיס הצבאי האמריקאי באיסאן סיפק להן היכרות רבה יותר עם האזור והאוכלוסייה, וכן דרכיª(. ב גישה טובות יותר לבירה דרשו להם. מאזªויות התיווך שמוקמו בה, בשביל לגייס את העובדים שªגקוק, ולסוכª, ב ד, ומהםªיים בתאילªד, ואיסאן בראשם, ידועים כאזורים העªצפון מזרח וצפון תאיל מגיעים מרבית מהגרי ,העבודה התאים )כהן1999 ; Huw & Kittisuksathit, 2003; Rigg, Prompharing & Mare, 2014; Sciortino & Punpving, 2009(. על פי דו"ח ממשלתי של מח לקת תªיתן לראות כי כבר בשª העבודה התאית1975 דווח על ) ות המזרח התיכוןªד למדיªכאלף מהגרי עבודה מתאילJones & Pardthaisong, 1999a .( מצא במגמת עלייה ככל שיותר תאים יוצª דªיסים מהגרי העבודה לתאילªהכסף הזר שמכ אים לעבודה ק העולמי העריך שבªה. הבªמחוץ למדי- 2015 דªסו לתאילªכª 5.7 מיליארד דולר מכספי מהגרי העבודה התאים. 100 משמע, למרות המספר המועט יחסית של מהגרי עבודה יוצאים, חשיבותם משמעותית מאוד בשל ד מעריכהªה. תאילªיים של המדיªיסים, בייחוד לאזוריה העªהכסף הזר שהם מכ את תרומה אזרחיה העובדים יªיתן לראות בתיקון החוקה ביוª בחו"ל, ועדות לכך1999 , כשהוחלט לאפשר להם להצביע בבחירות הכלליות ) Iredale et al., 2003 .( 1.6.3 וגע להגירת עבודה יוצאתªיות ממשלתית בªמדי101 דªות השבעים, ממשלת תאילªעם תחילת זרמי ההגירה היוצאת באמצע ש ית חמשªהכריזה על תוכ- תיתªש וספתª יתªה ולהזרים כסף זר יקר ערך. תוכªלעידוד הגירת עבודה, מתוך מטרה לצמצם את האבטלה במדי ) ית הלאומית החמישית לפיתוח חברתי וכלכליªעוקבת, התוכThe Fifth National Economic & Social 96 תªה האמריקאית לשªעל פי דו"ח מחלקת המדי2016 , , p. 8363 Traffic in Persons Report . 97 על פי . Bangkok: IOM .9 Thailand migration report 201 . arkins, B. (2019) H . 98 על פי 7 p. Bangkok: IOM. Thailand migration report 2014. Huguet, J. (2014). . 99 .ם כוללים מהגרי עבודה תאים בלתי מתועדיםªה באופן רשמי ואיªם של מהגרי שיצאו מהמדיªכל המספרים האלה הי 100 תªק העולמי לשªובעים מהגירה של הבªעל פי דו"ח הגירה וכספים ה2016 , Migration and Remittances Factbook 2016 . 101 ד לדורותיה כלªיות של ממשלת תאילªוגע למדיªבכל ה יתן לראות בדוחות ארגון הª סתªכª פי הגירת עבודה- OM I ובייחוד האחרון ) 2019 Harkins, (. 31 Development Plan יםª(, בוצעה בין הש1982 ל־1987 ) Sciortino & Punpving, 2009 ; Jones & Pardthaisong, 1999a יהולªד בהקשר זה הייתה, בעיקר, פתיחת שווקים חדשים להגירת עבודה, וªית של תאילª(. פעילותה המדי ) ותªמו"מ בסוגיות אלו מול המדיJones & Pardthaisong, 1999b ים לעידוד הגירת עבודה לחו"לª(. קמפיי ות יעדªופרסום מדי ות מעודדות הגירהªות השבעים, אבל פחות מאשר במדיªד מאז שªמתקיימים על ידי תאיל יªאחרות כדוגמת הפיליפי ם ) Iredale et al., 2003 .( ב־1985, עם תיקון ב- 1994 ו- 2001 ה על תהליכי גיוס וחיפוש עבודהª, חוקק חוק "הגB.E 2528 " ) Recruitment and Job Seekers Protection Act, B.E. 2528. הª(, שמספק הג ל מחפשי העבודה ו ל תהליכי גיוס ה. החוקªד וכן היוצאים ממªיו של החוק הם מהגרי העבודה המגיעים לתאילªמעª .במישור המקומי ובחו"ל ה מרמאיות שכר. כמו כן, החוק אוסר על גיוס ישירªי רמאויות בתהליכי גיוס והשמה וכן הגªה מפªמורכב מהג בין מעסיקים באר .ותªויות גיוס רשמיות ועוסק במתן רישיוªד, ומסדיר סוכªציאלי בתאילªץ היעד למהגר הפוט ות ללאªמשמע, לסוכ-ר) ציאליםªישיון אסור לפעול לגיוס ולתיווך מהגרי עבודה פוטSciortino & Punpving, 2009 ; Blokhus, 2004; Huguet & Punpuing, 2005קטªקציות שייª(. החוק אף התייחס לס ויותªו כלפי סוכ גיוס שלא תהיה בהן איםªסיעה, לבין התªי הªאים והשכר שהן מציגות למהגר העתידי בחוזה לפªהלימה בין הת קציות, החוק מתייחס אף לפיצוי בגין איªוהשכר בפועל בארץ היעד. בין הס-ה) לימה זוBlokhus, 2004; Sciortino & Punpving, 2009 .( הגוף הרשמי המרכזי שעוס ו ה־ªד לחו"ל היªק בסוגיות הגירת עבודה מתאילOEAO , המשרד ) יסטרטיבי לתעסוקה מעבר ליםªהאדמיOverseas Employment Administration Office מצא תחתª(, ש מחלקת התעסוקה שבמשרד העבודה התאי . תפקידיו םªשל גוף זה ה ה ופיקוח עלªבקידום הגירת עבודה, הג .מהגרי העבודה היוצאים102 ות אחרותªבדומה למדי103 ד הקימה קרן לרווחת מהגרי העבודה בארצות היעדª, ממשלת תאילThe ( Overseas Workers Welfare Fund) ,ה, כספי תשלומי הרישיון של חברות הגיוסªת מכספי המדיª. הקרן ממומ ) ועל ידי מעסיקים בארצות המוצאBlokhus, 2004(. מטרותיה הן לספק עזרה למהגרי עבוד ה בחו"ל וכן ציאלים, לעזור בהשבה דחופה של מהגרי עבודה, עזרה בביטוחי חיים ובריאות וכן העברת קורסיªלמהגרים הפוט ) דרשותªות הªות המיומªטציה ובחיªהאורייHuguet & Punpuing, 2005; Iredale et al., 2003; Ruiz & Agunias, 2008ד, בדוªטציה הם חובה, ותאילª(. קורסי האוריי ות אחרות, מחייבת את המהגרים לעבורªמה למדי ) (אותם )דרך חברות הגיוסHuguet & Punpuing, 2005 ; Jones & Pardthaisong, 1999b .( ים מהקרן לרווחת מהגרי העבודהªה וממומªציות במדיªהם מועברים, במשך יום, בארבעים פרובי ) הªומתקציב המדיBlokhus, 2004(. בקורס עוסקים בין הית ;פקת ויזה, דרכון, עלויות ובחירת תעסוקהªר בה וחה, התעמלות ובריאותªה, מªסיעה לעבודה )איידס למשל(, תזוª ית לאיתור מחלות האוסרות עלªבדיקה גופ יצול ושירותיםª יªה מפªויות תעסוקה, משרד התעסוקה וגופים קרובים אחרים; הגªפשית; היכרות עם סוכª ) ים בחו"לªיתªהBlokhus, 2004 .( איªד, ללא הצלחה יתרה, לפקח על תªיסיון של תאילªה על מהגרי העבודה בחו"ל מתבטאת גם בªההג איªד על תªספחי עבודה בשגרירויות. ההשפעה של ממשלת תאילª העבודה של מהגרי העבודה בארצות היעד דרך ההעסקה מוגבלת על ידי התחרות הגדולה שיש על שוק מהגרי העבודה ,וכן על ידי גדות העקבית של רובªההת ) לאומייםªות לגבי מהגרי עבודה ביªות היעד לחתום על אמªמדיBlokhus, 2004; Jones & Pardthaisong, 102 ביתר פירוט ה־OEAO אחראי על ה עלªד, ריכוז המידע על תעסוקה אפשרית בחו"ל, הגªרישומם של מהגרי עבודה מחוץ לתאיל ות למהגרי העבודה התאים, קידום ופיתוחªיתªזכויותיהם וההטבות ה ציאליªאפשרויות תעסוקה בחו"ל בעבור מהגרי עבודה פוט י ם ) ה לצורכי מהגרי העבודה בחו"לªומעBlokhus, 2004; Iredale et al., 2003; Sciortino & Punpving, 2009 .( 103 ) קה ופקיסטןªים, סרי לªגלדש, פיליפיªות מתפתחות אחרות כמו בªבדומה למדיRuiz & Agunias, 2008 .( 32 1999b ,(. עם זאת ) ספחי העבודה והשגרירים לסייע למהגרי העבודה בארצות היעדª חלה החובה עלBlokhus, 2004 .( ד הוªוסף שהוקם על ידי ממשלת תאילª גוף) ות הציבורית להשמת תעסוקה בחו"לªא הסוכThe Public Overseas Placement Agency ויות הגיוס הפרטיות והוא מעיןªטיבה רשמית לסוכª(. מטרתו להוות אלטר ) חברת תיווך ממשלתיתIredale et al, 2003 .( 1.6.3.1 שיתופי פעולה והסכמים דו-צ ות יעדªדדיים למול מדי ד השתתפהªתאיל) ות מוצא באסיהªה למדיªבוועידת השרים הראשוThe First Labor Migration Ministerial Consultations for Countries of Origin in Asia תªערכה בשª( ש2003 ,ייהªקה, ובוועידה השªבקולומבו, סרי ל ד בהן, עסªות המוצא ותאילªים. בוועדות אלו, מדיªילה, הפיליפיªה לאחר מכן, במªש הªקו בדרכים לשפר את ההג ות אחרותªעל אזרחיהן כשהם שוהים למטרות עבודה במדיHuguet & Punpuing, 2005) .( מלבד ההסכם הדו-חתם עªצדדי ש י של המאה הªם ישראל, בעשור הש- 21 חתמה ממשל ד עלªת תאיל ות יעד להגירת עבודה תאית; עם טייוואן ב־ªתיים עם מדיªארבעה הסכמים בין־מדי2002 , עם קוריאה הדרומית ב־2005 ו־2007 ועם יפן ב־2007 ) Sciortino & Punpving, 2009 (. ההסכמים עם טייוואן ועם קוריאה הדרומית חתמו ב־ªש2005 ים והסמכה של מועמדים, מכסות ותעסוקה במגזריםªי הגיוס, מבחªו את הסדרת אופªעיג אים וביטחון חברתי. ההסכם עם קוריאה הדרªים, תªשו ומית ב־2007 י הגיוס שלªהיה על הסדרה ברורה של אופ מהגרי העבודה, ועל כך שגיוס מהגרי העבודה לקוריאה חייב להתבצע דרך לשכות התעסוקה הממשלתיות. ב־ 2007 ד חתמה הסכםªתאיל דו- צדדי עם יפן ג וגע למהגרי העבודה, אך במקרה זה גיוסם חייב להתבצע דרךªם ב ) יתªמערכת הכשרה יפJITCO ) ( Huguet & Chamratrithirong, 2011 ותªד חתמה גם מזכרי הבª(. תאיל- MOUs ) Memoranda of Understanding וגעªד בª( עם מלזיה, קוריאה והאמירויות. הסכמים דומים יש לתאיל ) מארªאם ומיªותיה: לאוס, קמבודיה, ויטªסים משכªכªלמהגרי העבודה ה2019 , arkins H .( הªד ישªלתאיל ה מלבד הסכמים דוªעוד דרך לגיוס מהגרי עבודה המערבת את המדי-צדדיים או מז כרי ) "ות, "מערכת ההכשרהªהב“A Trainee System” ת יעד בה הואªשלח למדיª (. בשיטה זו, מהגר העבודה התאי ) עובר הכשרה מקצועית לתקופה מסוימת. לפי מחקר המכון האסיאתיTheeravit et al., 2010 ( שתי ה ותªמדי ) ד הסדר שכזה הן יפן ודרום קוריאה. ממצאי המחקרªעמן יש לתאילIbid ( העידו כי אחת הבעיות העיקריות של אה ויצירת מצב בו העובד עוזב את ההכשרה ועובר להיות מהגר בלתיªשיטה זו היא של הו-חוקי. בשל הי ותªש חוזרת של מקרים מעין אלו ביפן הפסיקה זו את ההתקשרות למול ת .ד לזמן מהªאיל 1.6.4 י גיוס ותיווך מהגרי עבודהªאופ ים, חוקיים ולאªד, בדומה למקומות רבים אחרים בעולם, מורכבת מגורמים שוªתעשיית ההגירה בתאיל- .ציאלים למעסיקיהם העתידים בארצות היעדªחוקיים, המגייסים ומתווכים בין מהגרי העבודה התאים הפוט הªהם כוללים את המדי בכלל ומשרד העבודה104 ויותªויות גיוס פרטיות רשמיות )בעלות רישיון(, סוכªבפרט, סוכ גיוס פרטיות לא-ה לאªי משªות רשמית(, סוכªה חוקיים )בעלי קשר ברור לסוכªי משªחוקיות, סוכ- ,חוקיים ) ציאלי עצמו והמעסיק העתידיªויות גיוס פרטיות בארצות היעד, המהגר הפוטªסוכJones & Pardthaisong, 1999b ; Jones & Pardthaisong, 1999a ; Iredale et al., 2003 .( 104 כפי שיוס בר באריכות בהמשך, האגף במשרד העבודה התאי שעוסק ב יסטרציה שלªו משרד האדמיªמהגרי העבודה לחו"ל הי תעסוקת חו"ל(Overseas Employment Administration office) . 33 וגע למהגרי עבודה לאªבכל ה- :עשה בשלושת הערוצים הבאיםª חוקיים, ההערכה היא כי התיווך1 . ויות לאªסוכ- ) חוקיות השולחות עובדים תחת ויזות ביקור חברתיVisit Social Accesses טיםªות לסטודªיתª(, ה או י משפחה המפוזרים בªלב- ASEAN ו\ ;או עם אשרות תייר2 . מהגרי עבודה שיוצאים עם אשרת תייר על דעת עצמם; ו-3 ) י פשע המבריחים עובדיםª. ארגוJones & Pardthaisong, 1999b גד, מהגרי העבודה מטפליםª(. מ בעצמם בהסדרה במקרים של ארצות מוכרות וקרובות יחסית, אך בכדי שיציאתם לה ,גירת עבודה תהיה כחוק ה התאית לפחותªעליהם להירשם במחלקת המדי15 ) סיעתםª יªיום לפJones & Pardthaisong, 1999b (. 105 ,ציאליªה שמגייס מהגר עבודה פוטªות התשעים: סוכן משªהל ערוץ ההשמה העיקרי בסוף שªוכך הת סיעה דרךªות ראשית והיא מסדירה את הªמעביר את הטיפול בו לסוכ ) ות הגיוס בארץ היעדªסוכJones & Pardthaisong, 1999b(. לפי דו"ח ההגירה של ה- IOM תªלש2012 , מתוך79,628 אלף מהגרי העבודה שיצאו :ה להגירת עבודהªה לראשוªבאותה הש49% ,שלחו על ידי חברות תיווךª 17% ,גויסו על ידי המעסיק העתידי % 16 ,מצאו בעצמם את יעד ההגירה12% ע ל ידי משרד התעסוקה ו- 6% סעו למטרות הכשרהª . 106 י עשורים לאחר מכן, בªכמעט ש- 2017, דו"ח ההגירה של ה- IOM י הגיוס של מהגרי עבודהªבחן את אופ ד למטרות עבודה עושים זאת דרךªות ומצא כי עדיין רוב מהגרי העבודה היוצאים מתאילªתאיים לעשר מדי ) ות גיוסªסוכ2019 Harkins,יוª ,מרקªות הן דªות היחידות שההגירה אליהן היא בלי סוכª(. המדי-ד, קוריאªזיל ה יוªמרק וªוישראל. הגיוס לד- ד ברובוªזיל ד ציאלי בארץ היעד או באופן עצמאי. הגיוס לקוריאהªרך המעסיק הפוט .הªו דרך המדיªהי 1.6.4.1 ויות גיוסªסוכ ב- 2017מצא כי שיטת הגיוסª , הרווחת ביות) ות גיוס פרטיתªר למהגרי עבודה תאים היא דרך סוכ2019 Harkins, .( מחקר רחב היקף מ- 2010 יברסיטתªשל המכון האסיאתי לחקר ההגירה שבאוChulalongkorn ) גקוקªשבבTheeravit & ather, 2010 ( , בחן218 חברות גיוס תאיות, כל החברות הרשומות ב- OEAO )המשרד יסטרטיבי לתעסוקהªהאדמי כון לדצמברª ,(מעבר לים2009 :. לפי מחקר זה להלן פרופיל חברות התיווך 20.2% תªרשמו תחת חוק תיווך העובדים התאי בשªמהחברות הן ותיקות ו1983 תªעד לש1989 . 36.2% מהחברות יםªרשמו בין השª 1990-1999 ,והשאר43.6% - ב יםªין הש2000-2010 תª. משמע, עד לכתיבת הדו"ח בש2010 , יתן לראות, מחד, חברות ותיקות שמחזיקות מעמד, ומאידך, צמיחה חדה מקבילה של חברות חדשות. רובª ) 64.7% ) ת שכיחותªי מבחיªגקוק. במקום השªויות ממוקמות בבª( הסוכ18.3% מצא אזור צפון/מזרח, בייחודª ( ) יªציה של אודון תאªבפרוביUdon Tani ) (, במקום השלישי11.5%ויª(, הסוכ דªות ממוקמות במרכז תאיל ) ותרותªויות הªוהסוכ5.5% .דªה לדרומה של תאילª( מפוזרות בין צפו אפיק התעסוקה הפופולרי ביותר שהחברות מציעות הוא בקטגוריה של מפעילי תחבורה ופועלים ) Transport Equipment Operators and Laborers .(, כשהתעסוקה הרווחת ביותר היא עובדי מפעלים בהפרש ) ייה הפופולריתªיכר, הקטגוריה השª 13.5% ) י שירותªותª ( היא שלService Workers ,(. הקטגוריה השלישית עם9.2% מצאתª ותªדסאים והקטגוריה של חקלאות ויערªאים והªה של תעסוקה מקצועית בחלקה של טכª, הי במקום הרביעי עם5.2% י התאמה וקורסיª. החברות מעבירות בעצמן מבח וטות יותרª ויותªטציה; הסוכªאוריי ) "הªשלחו על ידיהן, לרוב על ידי "מפקד מחªמבעבר לדאוג לעובדים שCamp Boss .שלח מטעמןª(, ה .דªי בתאילªמצאו שתי צורות עיקריות של מעורבות בין חברות התיווך לדרג המדיª ,ת מחקר זהªלטע 105 ציגות הישראליתªבכדי שמהגר עבודה תאי יוכל להגיע לישראל באופן חוקי, על חברת תיווך תאית להגיש בקשה בשמו ל ,דªבתאיל ,תןª) היות ואין אפשרות לקבל אשרות עבודה באופן פרטי2010 .(א 106 . Bangkok: IOM Thailand migration report 2014. Huguet, J. (2014). 34 ממצא ראשון הראה כי פקידי ציבור רמי דרג גובים כס ף באופן לא- ,חוקי מחברות התיווך, במישרין או בעקיפין י הראה כי יש פוליטיקאים שבבעלותם חברותªות של חברות אלו, וממצא שªבכדי להעלים עין מפעילויות שו תיווך. כך למשל, הסכם דו-חתם עם קוריאה בªצדדי ש- 2007, יצר את הדרישה לבתי- .יתªספר לשפה הקוריא ) ת החוקריםªלטעTheeravit & ather, 2010 (הגה התאית סיפקה לחברות כוחª, הה- האדם והתיווך מקור רווח חוקי ומוסדר בדמותם של בתי-יתªהספר לרכישת השפה הקוריא. 107 1.6.4.2 דמי תיווך ) לפי המחקר של המכון האסיאתי לחקר ההגירהTheeravit & Ather, 2010 ( גבים על ידיª, דמי התיווך ה ויות גובות את דמי התיווךªת היעד. ככלל, הסוכªים בהתאם לתעסוקה המוצעת ולמדיªויות הגיוס משתªסוכ סיעה, כª בעבור: מסמכי-1, 000 בהט, בדיקות רפואיות, כ-1, 500 ות כªי מיומªבהט, מבח- 500 .בהט על פי החוק התאי )משרד העבודה, תיקון6 תªלש1994 ( , דמי התיווך לא יכולים להיות גבוהים מהמשכורת של החודש הראשון, או30 ת עבודה. כמו כן, על פיªים כפול שתיים למשך לפחות שªהימים הראשו חתם חוזהªסיעתם, ולאחר שª יªיתן לגבות ממהגרי העבודה את דמי התיווך והגיוס לא פחות מחודש לפª ,חוק מול העובד בו תפורט עבודתו העתיד) יתBlokhus, 2004 ;Huguet & Punpuing, 2005 (. אם חברת התיווך לא הªידוª תספק לו עבודה בארץ היעד בתקופה108 , דמי התיווך יוחזרו במלואם, כולל שאר ההוצאות שהמהגר העתידי יתןªות המחוקק, בעיקר לגבי סכום המקסימום שªה תמיד תואמת לכווªªהוציא. עם זאת, המציאות אי לדרוש בעב ויות חוקיות ולאªאכפו לגבי סוכª ור דמי גיוס, וסוגיות אלו לא- ) חוקיותJones & Pardthaisong, 1999b .( ב- 2010 ות היעד הפופולריות ביותר הייתה רגולציה ספציפית: ישראל, דרוםªוגע לשלוש מדיª, בכל ה וגע לחוזי עבודה של עדªקוריאה וטאיוואן. לגבי ישראל ודרום קוריאה, בכל ה יתן היה לגבות דמיª ,תייםªש וגע לטאיוואן ולעבודה שלªה. בכל הªתיווך בעבור הוצאות ממשיות אבל לא יותר מפי ארבע מהמשכורת הראשו .יתן לגבות סכום ממשי כל עוד לא יעלה על שתי משכורות וחציª ,תייםªפחות מש לאחר מימוש ההסכם הדו- תªצדדי, בש2012 ישראל יכלה לגבות ממהגרי ה עבודה450$ קאית ולשכות הליווי בישראל סכוםªבהמחאה ב של משכורת ממוצעת שעמדה על109 2,756.54 מע"מ, שהם כ+ - 787$ . וגע להגירת עבודהªבכל ה סתªכª ה בªד, החוק התאי שוªלתאיל- 2017 וקבע ש המעסיק הוא זה שעליו ) לשאת בדמי התיווך של מהגרי העבודה2019 Harkins, .אכףª (. אין עדיין מספיק עדויות עד כמה חוק חדש זה 1.6.5 פרופיל המהגרים ומשלחי יד ;הªד אוכלוסיית מהגרי העבודה מגיעה מאזוריה היותר מרודים של המדיªות מוצא אחרות, גם בתאילªכמו במדי ,יים והצפון מזרחיים )כהןªאזוריה הצפו1999 ; Jones & Kittisuksathit, 2003; Sciortino & Punpving, 2009 .( מוך ביותר ויש בהם הכיªות התשעים, באזורים אלו השכר החודשי הוא הªה של שªים מהמחצית הראשוªתוª לפי ) ס יחיד. רוב התעסוקה היא חקלאיתªהרבה משקי בית עם מפרJones & Pardthaisong, 1999a (. למרות טיות של אזורים אלה, יש בהם גם מספר לªªהדומי ד. יתכן כיªא מבוטל של מהגרי עבודה המגיעים ממרכז תאיל ויות התיווך הראשיות בה מוזילה את דמי התיווך והופכת את הגירתªהסיבות לכך הן שהקרבה לבירה ולסוכ 107 ד לדרום קוריאה בªפתחו כתוצאה מהסכם בין תאילª בתי הספר- 007 2 אי להגירה. על פיªדרשת כתª בדבר חיוב רמת שפהTheeravit & ather, 2010 ', עמ123-124 . 108 ראה ל־ªה כªהכוו30 ציאלי עבודהªיום מרגע תשלום דמי התיווך, שעל פי החוק חברות התיווך מחויבות לספק למהגר הפוט ) Blokhus, 2004 ;Huguet & Punpuing, 2005 .( 109 ות שירות התעסוקה )תשלומים ממבקש עבודה בקשר לתיווך עבודה(, תשס"וªעל פי תק– 6 00 2 ', הודעה )מס2 ( תשע"ט– 019 2 . 35 ) גקוק וסביבתהªהעבודה לאטרקטיבית יותר, בשילוב האבטלה הקיימת גם בקרבת בSciortino & Punpving, 2009 .( יםªכון לשª 2001-2007, רוב מכ ריע )בין82% ל־85% ( של מהגרי העבודה התאים היו גברים. קצת יותר ) מחצי56% יª(, היו ב25־39 ) Huguet & Punpuing, 2005; Sciortino & Punpving, 2009 עשהª(. על פי סקר ש ) על ידי משרד העבודה התאי וצוטט במחקרים רביםSciortino & Punpving, 2009 ; Mackenzie, 2005 ; Huguet & Punpuing, 2005 יםªכון לשª ,( 2004 ו־2007 , לרוב מהגרי העבודה התאים הייתה רק השכלה יסודית יות ביותר באזור, היות ומהגרי העבודהªה מהעªªואף פחות מכך. למרות כל האמור לעיל, אוכלוסייה זו אי ציאלים חייבים הון התחלתי מסוים או רכוש כלשהו בכדי לªהפוט עמוד בדמי התיווך הגבוהים שתהליך הגיוס ) דורשJones & Pardthaisong, 1999a; Skeldon, 2006 .( ) ות התשעיםªערך בסוף שªבמחקר מקיף שJones & Pardthaisong, 1999aשי מפתח מ־ªו אª( רואיי63 ות של הגירת העבודה לחו"ל. לגבי פרופיל מהגר העבודה הייתה תמימות דעיםªכפרים תאים לגבי סוגיות שו ,שויª ,ו גברªו כי מהגר העבודה הממוצע היªים, שצייªיחסית בקרב המרואיי בן25-40, בעל משק או עובד מיומן ) Mackenzie, 2005 (. פרופיל זה הביא את ה אסטרטגיה כלכליתªה שהגירת העבודה היªהחוקרים למסק מוך של מהגרי העבודהªה זו אושרה גם על ידי האחוז הªדיווידואלית. מסקªוקטות בה ולא בחירה איª שמשפחות .סיעתםªשלא שבו מWichakul ) 2004 יסיון עברª ם בעליªוסף; רוב מהגרי העבודה היª ( מצא במחקרו מאפיין של הגירת עבודה .יסיון היה חלק מכריע בהחלטתם לשוב ולהגרªות בחו"ל. לªלמדי ם לאªמצא כי רוב מהגרי העבודה התאים היª למרות האמור לעיל- ים. כךªמיומ ל תªראיה, בש2012 , 89% מכלל מהגרי העבודה היוצאים סווגו לפי ה- IOM כמהגרי עבודה לא-מ ים. שלושת משלחי הידªיומ הפופולריים ביותר היו, לפ) י הסדר, עובדי מפעלים51,891 ) (, מלאכה ועובדי מסחר26,948( ועובדי חקלאות ודיי ג ) 13,400 .( בין1999 ל- 2007 ת, אך רובםªם מגווª, חלוקת העבודה של מהגרי העבודה התאים אומ הועסקו בחו"ל בעבודות לא- ) ותªמיומSciortino & Punpving, 2009(. גברים עוסקי ייה, מפעלים וחקªם בב שיםªלאות, ו ) כעוזרות למשקי בית, מטפלות, מארחות, עובדות שירות ועובדות בתעשיית המיןSciortino & Punpving, 2009 .( 1.6.6 יעדי הגירה תªות השבעים עד לשיא בשªד החל מאמצע שªות המזרח התיכון היוו אבן שואבת להגירת עבודה מתאילªמדי 1989 ות המזרח התיכוןª, אז היו במדי,000 88 110 ד. אלא שמלחמת המפרץ, שפרצהªמהגרי עבודה מתאיל דªות התשעים ומשבר דיפלומטי בין ערב הסעודית לתאילªבתחילת ש111 ית חדה ביעדי הגירת העבודהªיצרו תפ ) ות מזרח אסיהªשל העובדים התאים לעבר מדיJones & Pardthaisong, 1999a ; Iredale et al., 2003 .( ות התשעיםªמראשית ש ות, יותרªות השכªארצות היעד המועדפות על מהגרי העבודה התאים היו המדי יי. מªגפור, דרום קוריאה וברוªג, סיªג קוªאו פחות, במזרח אסיה: טאיוואן, יפן, הו- 1993 עד1996 שאר יעדי :ההגירה המועדפים היו, בסדר הזה) ייªברוBruneiגªג קוªגפור, מלזיה, יפן והוª(, סי . אבל עם המשבר הכלכלי ות התשעים מספר מהגרי העבודה החוקיים לאזורים אלה ירד, אך מספר המהגרים הלאªשל האזור בסוף ש- ) ראה דרמטיתªחוקיים, עליהם אין מידע רשמי, עלה כJones & Pardthaisong, 1999a .( 110 על פיJones & Pardthaisong, 1999a . 111 ים תאים שדדו יהלומים ורצחוªסוב סביב האשמה של ערב הסעודית כי לאומª דªהמשבר הדיפלומטי בין ערב הסעודית לתאיל ) אזרחים מערב הסעודית שהיו מקושרים לדרגים רשמייםIredale et al, 2003; Jones & Pardthaisong, 1999b .( 36 יªודות בגלי ההגירה אליהן במהלך השªות סובלות מתªות היעד השוªבעוד מדי ם, המקרה של טאיוואן תªייה באופן רשמי בשªת האי טאיוואן החלה לייבא מהגרי עבודה לצרכי בªה. מדיªה כיעד אטרקטיבי שוªוסימו 1989 ) דªים מספר ליעד ראשי למהגרי עבודה מתאילª, והפכה תוך שIredale at al., 2003; Jones & Pardthaisong, 1999a(. ב־1989 רק168 מהגרי עבודה תאי ים לאחר מכן, ב־ªסעו לטאיוואן, אך ארבע שª ם1993 , מספרם כבר עמד על66,891ות היעד, וב־ª, הריכוז הגבוה ביותר של מהגרי עבודה תאים מבין שאר מדי1999 ריכוז המהגרים התאים כבר עמד על115,096 ) Jones & Kittisuksathit, 2003; Jones & Pardthaisong, 1999b .( למעשה, כבר באמ ות התשעים טאיוואן היוותה יעד ליותר ממחצית מהגרי העבודה החוקיים התאיםªצע ש ) Jones & Pardthaisong, 1999a .( ייהªף ההתמחות המרכזי של מהגרי העבודה התאים היה בªה שעªאחת הסיבות האפשריות לכך הי פתחהª יהם, ודרישה לכךªות המזרח התיכון, שבאותו הזמן החל להיחסם בפªבמדי בטאיוואן. על פי דו"ח שהוגש לאומי ב־ªד על ידי האו"ם וארגון ההגירה הביªלממשלת תאיל2005 ) Huguet & Punpuing (, טאיוואן שומרת על ות היעד בכל האמור למספר מהגרי העבודה התאים בה, כ־ªמעמדה כיעד מועדף, הרחק משאר מדי57,000 מהגרי עבודה ב- 2005ות היעד המרכזיª, כששאר מדי גפור, ישראל ומלזיה( עם פחות מ־ªות )יפן, סי20,000 .מהגרי עבודה ב- 2012 , מתוך134,000 ,(ות אחרות באסיה )לא כולל מערב אסיהªי שליש היגרו למדיªמהגרי עבודה תאים ש % 19 למזרח התיכון ולאפריקה ו- 10% לאירופה. 112 ב- 2017 , 93.7% ות אסיה ולאחרªממהגרי העבודה הגיעו למדי מכן ל מזרח התיכון ולאירופה. 113 ת יעד להגירה ישראל הייתה ממוקמת במקום השישיªת פופולריות כמדיªמבחי תªבש2012גפור, קוריאה הדרומית, יפן ואיחוד האמירויות. בª, אחרי טאיוואן, סי- 2017 ישראל כבר דורגה יªבמקום הש. 114 1.7 ים הראשיים במחקרªהשחק מחקר זה מקיף36 וªות הגירת עבודה לחקלאות בישראל, דהייªש1983-2019, שתי מד (ד וישראלªות )תאילªי יתוחª ושלוש רמות– יªויים במאפייªים חלו שיªמאקרו, מזו ומיקרו. משמע, מדובר בשדה מחקר עמוס שעם הש משתתפיו. לאחר הצגת הרקע להיווצרות תעשיית התיווך להגירה לחקלאות, הן ד, החלקªבישראל והן בתאיל וכחי מבקש להציג את ששת הגורמים המשמעותיים בשדה הגירת העבודה לחקלאות בישראל, תוך שרטוטªה :יםªיהם העיקריים לאורך השªהרקע להיווצרותם ומאפיי1( חברות כוח-האדם והתיווך ;דªבישראל ובתאיל2 ( ;הלובי החקלאי3 ;(ועת המושבים )ברית סיועª( ת4 ( ארגוןCIMI ; 5( ארגון ה- IOM ; 6( ומוסדות מ ייםªדי ות תעשיית התיווך להגירה לחקלאות בישראלªהלות והשתªד. התפתחות, התמסדות, התªבישראל ובתאיל חקרו גורמיםª ים בהםªטראקציה המסועפת בין הגורמים. בפרק המתודולוגי הבא יפורטו האופªמורכבת מהאי אלו ובהמשך יפורטו כלל ממצאי ה.מחקר הקשורים אליהם 1.7.1 חברות כוח האדם והתיווך בישראל ים חברות כוחªות השמוªהחל מאמצע ש- האדם הפכו לגורם משמעותי בשדה התעסוקה הישראלי, בין היתר יאו־ליברליים לתוכו, על ידי הפיכתו של כוח העבודה ל"גמיש", קריª בעקבות הטמעת ערכים- ארעי ובלתי מאוגד 112 על פיHuguet, 2014, p. 7 . 113 על פי arkins, 2019, p. 20 H . 114 על פי arkins, 2019, p. 20 H . 37 ,ימיןª)ב2002; ב ,ימין וגוצלבª 2006ה זו הקמת חברות כוחª(. מבחי-אדם ותיווך115 למהגרי עבודה היא חלק ,מתהליך זה )ראו למשל פילובסקי1999 ,; קמפ ורייכמן2008 (. את המשימה של ארגון גיוס מהגרי העבודה ים בתחילת הדרך ואחר רשות הªמארצות המוצא, השמתם למעסיקים והבאתם לישראל, הטילו משרד הפ הגירה והאוכלוסין, על חברות כוח- ה על התקשרותן שלªסמכה המדיª אדם ותיווך ישראליות. לגיוס מהגרי העבודה חברות תיווך וכוח- אדם ישראליות עם חברות גיוס בארצות המוצא, וגם את הטיפול בהם לאחר הגעתם הטילה ה על חברות אלהªהמדי116ת ישראל יצרה הכרח רגולטיבי בחברוª. משמע, מדי ת התיווך. כמו כן, משרדי הממשלה האמורים היו אחראים על רישוי חברות אלו כחברות כוח- .אדם ותיווך למהגרי עבודה חברות כוח-האדם ככלל וגם חברות כוח- האדם והתיווך בפרט פעלו עד1996 מכוח חוק שירות התעסוקה117. עד אז לחברות ישראליות היה אסור לתווך ולדאוג ללא- ישראלים, אך הן יכלו לקבל שכר ממעסיקי ,שאר האחראי )קמפ ורייכמןª מהגרי העבודה בתמורה לטיפול, כל עוד המעסיק2008(. ב- 1996 פעילותן של חברות כוח-י כוחªה ב"חוק העסקת עובדים על ידי קבלªהאדם עוג- "וªאדם, התש1996 " 118 . משמע, באופן רשמי תªרק החל מש1996 חברות כוח-אדם הורשו לטפל ול עה מהןªו ישראלי, אך עובדה זו לא מªתווך בעובד שאי ,י כן )פילובסקיªלפעול בשוק מהגרי העבודה עוד לפ1999 ,; קמפ ורייכמן2008 (. 119 ויים מרחיקי לכת בהסדרת חברות כוחªים חלו שיªבמשך הש-האדם והתיווך וים אלהªלחקלאות, ושי י מימוש ההסכם הדוªעומדים בלב מחקר זה. ככלל, לפ-דצ די, חברות כוח-האדם והתיווך לחקלאות פעלו ככל חברות כוח-אדם ותיווך ב שאר הסקטורים. אף על פי כן, לאחר ההסכם הדו-צדדי, הן הפכ ו לחברות מלוות .שדואגות למהגר העבודה רק לאחר הגעתו 1.7.2 דªחברות הגיוס בתאיל ה על תהליכי גיוס וחיפוש עבודהªד פועלות תחת חוק "הגªכל חברות הגיוס בתאילB.E 2528 ) " Recruitment and Job Seekers Protection Act, B.E. 2528(, המגן על מחפשי העבודה ומסדיר תהליכי גיוס מקומיים ובין- ) לאומיים Sciortino & Punpving, 2009 ; Blokhus, 2004; Huguet & Punpuing, 2005 (. החוק מסדיר את יסטרטיבי לתעסוקה מעברªד צריכות להיות רשומות במשרד האדמיªהרגולציה לפיה כל חברות התיווך בתאיל ) ליםOverseas Employment Administration Office ויותªקטו כלפי סוכªקציות שייª(. החוק אף התייחס לס אים והשכרªגיוס אם לא תהיה הלימה בין הת איםªסיעה, לבין התªי הªשהן מציגות למהגר העתידי בחוזה לפ קציות החוק מתייחס אף לפיצוי בגין איªוהשכר בפועל בארץ היעד. בין שלל הס-ה) לימה זוBlokhus, 2004; Sciortino & Punpving, 2009 .( מצאות במוקד מחקר זה היו בªד לישראל הªהחברות לגיוס מהגרי עבודה לחקלאות מתאיל קשרים עם ים עדªות השמוªחברות ישראליות מתחילת ש2012 . באוגוסט2012 חברות תיווך תאיות קיבלו מכתבי השעיה120 כ"ל מחלקת התעסוקה, שמודיעים להן כי הן מושהות עד להודעהªמטעם משרד העבודה התאי, חתומים על ידי מ חדשה בשל גביית דמי תיווך מוגברים. מי שהחליפן בעבודת הגיוס ה יף הªיה ס- IOM .ד, ועל כך בהמשךªבתאיל 115 במקרים רבים, מדובר היה בחברה אחת שתפקדה הן כחברת תיווך והן כחברת כוח- אדם, ועל כן א תייחס אליהן כחברות כוח- אדם ותיווך. עד2012 ולוגיה הרשמית התייחסה לחברות כוחªהטרמי-האדם והתיווך ,כאל "לשכות פרטיות" בסיעוד ובחקלאות יין. אחריªו"תאגידים" בב2012 בסקטור החקלאו ."ת החברות החלו להתקרא "חברות ליווי 116 סת לשעבר, ישראל קיסר, קמוªלפי דברי חבר הכ140 חברות כוח-א דם לצ ו ות הªרכי העסקה והגעה של מהגרי עבודה בש תשעים . על פי הערת שוליים מספר71 ,קמפ ורייכמן2008 'עמ 74 . 117 על פי חוק שירות התעסוקה117, תשי"ט- 1959 פרק רביעי: "לשכות פר."טיות 118 לפי סעיף10, קבלן כוח-ותן שיªאדם ה רותי כוח-אדם של עובדי ים ולפעולªדרש לקבל אישור מיוחד משר הפª ,ם ישראליםªם שאי ו מתן שירותי כוחªיתן לחברה שמטרתה ועיסוקה היחיד היª אי ההיתר במיוחד. היתר זהªלפי ת-א .דם של מהגרי עבודה 119 ו עצמן כחברתªיסוח משפטי לוקה, חברות יכלו לעסוק בתיווך ובטיפול במהגרי עבודה אף ללא פיקוח, כל עוד לא כיª כמו כן, בגלל כוח- ,אדם )פילובסקי1999; קמפ ור ,ייכמן2008 .( 120 .מצא אצל המחברתª ,עותק של מכתבי ההשהיה, בשפה התאית 38 1.7.3 הלובי חקלאי רדף בציבור לכוחם של החקלאים בישראל וליכולתם להשפיע על סוגיותª הביטוי "הלובי החקלאי" הפך לשם יות בממשלהªדל"ן ומכסות מהגרי העבודה(, בדרג קובעי המדיª ,י מיםªייªם )בעיקר בעªייªות הקשורות לעªשו וגע לתקצªובכל ה יות של המגזר החקלאיªי הקªים. המקור ההיסטורי של הלובי החקלאי טמון בארגוªיבים השו יותªי הקªציגים מארגוª :הªי החקלאים במוסדות המדיªייªיות עסקו בקידום עªי הקªבישראל. כמעט כל ארגו שאה פרª יםªסת ואף בממשלה. פעולתם של האחרוªישבו במפלגות הגדולות, במשרד החקלאות, בכ י, ובעתות ות היהודית היוªיות זה או אחר, משרד החקלאות והמחלקה להתיישבות של הסוכªמצוקה כלכלית של ארגון ק ,מחלצות אותו על ידי הזרמת אשראי )שוורץ1995 ים החליפוªות השמוªיות באמצע שªי הקª(. עם קריסת ארגו פי ייצור, מגדליªים המיוצגים תחת עªי החקלאים השוªאותם ארגו הירקות, הפירות וכדומה, או תחת סוג .י המושבים, קיבוצים וכדומהªההתיישבות: ארגו ים המאוגדים בארגוןªי החקלאים השוªי גורמים: ארגוªהלובי החקלאי מורכב מש-הגג "התאחדות ות. "התאחדות חקלאיªסת מסיעות שוªסת שבה משתתפים חברי כªחקלאי ישראל", והשדולה החקלאית בכ ישראל" ה ,יא הגוף המייצג של חקלאי ישראל יםªמתדיי תיים בישראל. התאחדות חקלאיªמול הדרגים המדי ה ארגון הגג הגדול ביותר לחקלאים, והיא מאגדתªישראל הי11 פים חקלאיים, כמו ארגון מגדליªי עªארגו הפרחים והירקות ו- 11 ועות התיישבות, כמו התאחדות איכרי ישראל והקיבוץ הדתי. ההתאªת חדות היא גוף ועות ההתיישבות הוא עצמאי ומקדםªפים החקלאיים ותªי העªמרכזי ויציג בלובי החקלאי, אך כל אחד מארגו .יוªייªאת ע ו שהתאחדות חקלאי ישראל לא מייצגת אותם. הם הקימו ארגוןªות קמו חקלאים שטעªים האחרוªבש טיבי לייצוג חקלאים בשם "התאחדות החקלאים החדשה בªאלטר מצאת תחת איגוד לשכותªישראל", ש המסחר. 121 כון לª) י זה לא הצליחªארגון אופוזיציו- 2019 וכח בשטחª ציגות ההתאחדות, אבל הואª ( לבטל את .ובעל קול ברור משלו סת מכל הסיעות והפלגים. בזמן מחקרו, בארטרםªסת מורכבת מחברי כªשדולת החקלאות בכ ) Bartram, 2005 ( סתªסת זיהו עצמם כחברי הלובי החקלאי. לפי רשימות אתר כªטען כי קרוב לשליש מחברי הכ סת הªישראל, בכ- 19 ה ביªשכיה יםªן הש2013-2015יתן לª , מצוא את ח"כ זבולון כליפה, ממפלגת הבית היהודי שעמד בראש השדולה החקלאית, כמו גם את הח"כים עמר בר־לב ממפלגת העבודה, מירי רגב מ מפלגת קדימה סת הªין מש"ס, שזוהו עם השדולה החקלאית גם כן. בכªויצחק וק- 20ה מª, שכיה- 2015 עד אפריל2019 יתןª , ועה הקיבוצית לשעבר, יחד עםªהיה למצוא בשדולה החקלאית את איתן ברושי, איש מפלגת העבודה ומזכיר הת .ין מש"סªדן סיידה ויצחק וק 1.7.4 ועת המושבים )אגף ברית סªת :(יוע יםªטרסים המגווªה, באופן רשמי, מלכ"ר המייצג את האיªועת המושבים היªת122 ,של מושבי העובדים בישראל י רב. רוב מהגרי העבודה, כªות הייתה בעלת כוח פוליטי וארגוªובתקופות שו- 78% , מועסקים במושבי 121 למשל, על פי כתבתו של אריק בשן מיום ה־5.5.2012 1 "מא"?בק: מי מייצג את חקלאי ישראל. 122 ת ישראלªיות החקלאית והכפרית של מדיªם עיגון הזכויות על הקרקעות, המדיªועת המושבים עוסקת בהם היªושאים שתªה .והפיתוח הכלכלי במרחב הכפרי 39 העובדים123ועת המª, ועל כן, מבין כלל הגופים המייצגים את חקלאי ישראל, ת ושבים היא הארגון שמייצג הכי .הרבה מהמעסיקים של מהגרי עבודה דבים מרחבי העולם שבאוªועת המושבים אגף "ברית הסיוע" להעסקת מתªים פעל בתªות השמוªבש ה מהגרי עבודה, אגף זה התקשר עם חברת הגיוסªלסייע למגזר החקלאי בישראל. כאשר החלו להגיע למדי התאית ותיווך את הגעתם של ועתªהמהגרים לעבודת חקלאות. כפי שיפורט בפרקים הבאים, מכך עולה כי ת ים רבות גם כחברת כוחªהמושבים פעלה במשך ש- אדם ותיווך למהגרי עבודה באמצעות אגף זה. יתרה מכך, כפי יםªושא בין השªת ישראל סיפקה לה שליטה כמעט בלעדית בªשיפורט במחקר, מדי1994-1998 . היא הפסיקה לתוו תªך מהגרי עבודה בש2001 וחזרה לתפקד כחברת ליווי ב- 2012 , עם הקמת ארגון בת בבעלותה– מבט למושבים124 . 1.7.4.1 טשטוש בין חברות כוח-ה אדם והתיווך הישראליות ללובי החקלאי ,ה חפיפה בין המעסיקים, להלן הלובי החקלאיªועת המושבים, לעיתים ישªכפי שעולה מתיאור פועלה של ת ל בין בעלי חברות כוח-האדם והתיווך הישראליות. ראשית, פעמים רבות בעלי חברות כוח-האדם והתיווך הם .חקלאים בעצמם ומעסיקים מהגרי עבודה ,יתªש ים חקלאיים שקשריהם לחברות כוחªם ארגוªיש- אדם ותיווך ייה חברת "עמיר", שמªועת המושבים, והשªה הייתה תªידועים לכול. הדוגמה הראשו ספקת תשומות וציוד חקלאי לחקלאים, לצד עיסוק בתיווך וטיפול במהגרי עבודה לחקלאות. עמיר שייכת להתאחדות האיכרים יין בערבה", שהיא חברהªבישראל, גוף יציג וחזק של הלובי החקלאי. דוגמה שלישית היא "החברה לפיתוח וב ה, העוסקת גם בתיווªציבורית של המועצה האזורית ערבה תיכו ך ובטיפול במהגרי עבודה. בפרק הבא אראה גד חברות כוחªה עודדה חברות אלו, הקשורות קשר הדוק ללובי החקלאי, לפעול כªכיצד המדי-ה .אדם והתיווך ,כפועל יוצא מכך ים רבות שותפות בהפעלת פוליטיקתªציגי המעסיקים לבין החברות התקיימה במשך שª בין .הלקוחות ה זוªשותפות אית התבססה לא רק על הטשטוש שבין הקטגוריות )כאמור- מעסיקים/חבר ות כוח- אדם ים, כשלכל אחתªותיווך(, אלא גם על בסיס אחדות המטרות. שותפות זו שירתה היטב את הצדדים במשך הש י קובעיªעלמה מעיª י. עם זאת, שותפות זו לאªמהקטגוריות היו משאבים וכוחות משלה לפעול בשדה המדי המדי יות, ובסוף המאבק אודות מימוש ההסכם הדוª - צדדי, קובעי ה גדªציגי החקלאים כª ו אתªיות הפªמדי חברות כוח-האדם והתיווך ה של תעשיית הגיוס והתיווך: מהחלטת הממשלהªקודת המפª , כפי שאראה בפרק עד יישום ההסכם הדו- צדדי2005 – 2013 . 1.7.5 לאומית וקליטהªהמרכז להגירה ביThe Center for International Migration and Integration (CIMI) : CIMI ) ט ישראלªהיא עמותה מיסודו של ג'ויJoint Distribution Committee – JDC ה על זכויותª( הפועלת להג לאומייםªדרטים ביªמהגרים ומבקשי מקלט לפי סט. 125 וסדה בª העמותה- 1998 ט, אךªפרדת מהג'ויª כעמותה ישבה תחת צל קו וארªו עד יªרתו ובמימו2014, וגם ב- 2019 יםªט שªטבר, שעמד בראש הג'ויªון מªיהל אותה ארª .ארוכות 123 :השאר מחולקים באופן הבא9% ,מהם בקיבוצים10.5% ביישובים יהודיים אחרים ו-2 %ביישובים לא-י דרªהודיים. כך לפי קורל ) רªוקמי2020ים לªות להעסקת מהגרי עבודה של משרד הפª(, חישוב על סמך קובץ הקצאת הרישיו- 2015. מספר ה ו זההªהקצאות אי למספר העובדים בפועל, כיוון שלא כל ההקצאות מומשו. עם זאת, הפירוט של המסמך )עד רמת החקלאי היחיד( מוסיף לרמת הד.יוק 124 .ועת המושבים וברית סיועªלארגון קוראים "מבט מושבים" והוא בבעלות ת 125 ט של ארגוןªטרªעל פי אתר האיCIMI 40 ט, גםªבדומה לארגון האב, הג'ויCIMI כתב בחזוןªרואה עצמה כמסייעת לממשלת ישראל, כפי ש " :העמותהCIMI יםªפועלת במטרה לסייע לחברה הישראלית ולממשלה בהתמודדות עם דפוסי הגירה משת" 126 . יתן לראות בה ארגוןª ,תיªה זו, לטעªמבחי ) היברידיHybrid Organization( או ארגון מעין- ) ממשלתיQuasi Governmental Organization - Autonomous Non .( 127 ות היהודיתªט וכמו הסוכªכמו הג'וי128 , גםCIMI הªאי ,סªה )ביªות, ערכים ויעדים של המדיªארגון ממשלתי אבל היא מיישמת עקרו2012 .( לפיכך, אין לקטלג אותו י זכויותªבדומה לארגו-הªה, אלא כארגון מכוון מדיªאדם קלאסיים המאתגרים את המדי , המעצים אותה .בהרחבת תחומי פעילותה וסמכויותיה הארגון פועל בשישה אגפי פעיל ות: הגירת עבודה, מבקשי מקלט, סיוע בחזרה מרצון ושילוב מחדש ) AVRRיªיעת סחר בבª(, מ-אדם, הגירה ו פיתוח– .ות לתפוצותיהן ושילוב מהגרים ועוליםªשותפות בין מדי ,טי למחקר זה, הגירת עבודהªבתחום הרלווCIMI עוזרת לממשלת ישראל בהפעלת הסכמים דו-צדדיים, יישו ם והפעלה של ש י למהגרי העבודה שהגיעו לישראלªירותי גיוס לעובדים בארצות המוצא, כולל הפעלת קו חם טלפו במסגרת ההסכמים הדו- .צדדיים ל- CIMI תפקיד מפתח בקידום ובמימוש ההסכם הדו-צדדי בין ישר ד, והחל מªאל לתאיל- 2012 הארגון אחראי על קבלת מהגרי העבודה בשדה התעופה, תיווכם למעסיקים, גביית התשלום בעבור הגעתם וחתימת ות מהªי )"קו חם"( לתלוªה טלפוªהחוזה מול חברות הליווי הישראליות. כמו כן, הארגון מפעיל מע גרי העבודה .לחקלאות 1.7.6 ) לאומיªארגון ההגירה הביIOM ( International Organization for Migration : ה- IOM ) לאומיתªיהול ולמשילות של הגירה ביªהוא מוסד לécoud, 2010 eiger & P G (. הארגון פעיל ביותר ות, מועסקים בו יותרªממאה מדי מ- 7,000 עובדים והוא מחזיק משרדי שדה ביותר מ- 450 מוקדים. 129 לארגון ) יהול הגירה: פיתוח והגירהªארבעה תחומי עיסוק מרכזים בMigration and development (, סיוע בהגירה ) Facilitating migration (, ) רגולציה בהגירהRegulating migration ) ( והגירה כפויהForced migration .( הא .רגון מפיק דוחות לגבי הגירה בכל העולם והם מצוטטים אף בעבודה זו לאומי ומשטר זכויותªיהול הגירה ביª הארגון מציג עצמו תחת השיח של-לאומיªאדם בי , מה שלא אחת .משך אליו ביקורת תה לªעיקר הביקורת שהופ- IOM בהקשר זה הייתה על כך שלא רק שהארג דטªון משולל מ לפעול בסוגיות יטריות, אלא גם שהוא מעורב בפעילויות שלמעשה מפרות זכויותªהומ-אדם כמו תהלי ך קבלת כפה על מבקשי המקלט בהאיטי, או בתהליך גירוש מהגרי עבודה בורמזיםªי שªקת מקלט מדיªההחלטות לגבי הע דªמתאיל) Andrijasevic & Walters, 2010ות האלפיים הª(. בתחילת ש- IOM היה מטרה ל ביקור ת קשה בגין ) סטיªי זכויות האדם, אמªהפעילויות שהוזכרו; ארגוAmnesty International( ומשמר זכויות-ה) אדםHuman Rights Watchו את הª(, גי- IOM בשל הפרת זכויות-אדם בקרב מהג וי חברתי היו חריפים אףªרים, ופעילי שי גדª ות והואªטרסים של המדיªו כי הארגון דואג לאיªיותר וטע ת ופליטים לאªה מוזמªהגירה שאי-ר צויים ) Georgi, 2010 .( יצול שלª ות ובכך הכשירªעל אף הביקורת הארגון המשיך לקיים שיתופי פעולה אקטיביים עם מדי תªמהגרי עבודה. בש2003 ה- IOM ,דהªתיים לחקלאות מגואטמלה לקªחבר לפרויקט גיוס מהגרי עבודה עו ) כשהאחראיות שהוטלה על הארגון הייתה על גיוס העובדים בגוואטמלהValarezo, 2015 ( ) ת חוקריםª. לטעet 126 ט של ארגוןªטרªכך על פי אתר האיCIMI דלה בª ."וªתחת "אודותי- 12 ב פברואר2018 . 127 ,סªעל ביטויים אלה, על פי מאמרה של בי2012 . 128 ,סªעל פי בי2012 . 129 על ט של ארגון הªטרªפי אתר האי- IOM דלה ביוםª . 12 לפברואר2017 . 41 Valarezo, 2015 ; al, 2017 Fecteau - Gesualdi ( איהªית שמעצם הגדרתה ותªמעבר לכך שהארגון השתתף בתוכ היית .יים, הוא גם גייס עובדים בלי ליידע אותם על אודות זכויותיהםªצלª יםªה בעלת מאפיי טען כי מעורבות הª ,יתר על כן- IOM ושיח המומחים שהוא מוביל הפכו סוג יות שלªיות פוליטיות עקרו יהול הגירהª יות שלªמאבק חברתי לסוגיות טכ) Andrijasevic & Walters, 2010 ,(. יתרה מכך96% מתקציב ים ביןªות או מארגוªהארגון מגיע ממדי-מ) תיים לפי פרויקטים שהארגון מבצע בעבורםªדיGeorgi, 2010 .( ) ת גיאורגיªלטעGeorgi, 2010(, עובדה זו מסבירה את האופן בו ה- IOM ממצב ומציג עצמו באופן דומה לחברה .פרטית ידון, הªבהקשר למחקר ה- IOM הוצע כפתרון לבעיית דמי התיווך שבגיוס מהגרי עבו דה לחקלאות בהחלטת הממשלה4024 ביולי2005 יª. החל מיו2012, ה- IOM מתפקד כחברת גיוס למהגרי עבודה לחקלאות יתן לראותª ה זוªד לישראל תחת משרד העבודה התאי, במימון ממשלת ישראל והמהגרים עצמם. מבחיªמתאיל כיצד ה- IOM ת ישראל ובמיªפועל בשירות מדי יהול ההגירה שישראלª ד( למימושªה זרה )תאילªה במדיªמו .מפעילה תªבש2012 הוקם פרויקט ד להשמת עובדיםªהשותפות בין ישראל לתאילTIC (Thailand-Israel Cooperation on the Placement of Workers) . מאז הפרויקט פועל בחסות משותפת של משרד העבודה התאי ושל רשות האוכלוסין) לאומיªוההגירה בישראל, ומתופעל על ידי ארגון ההגירה הביIOM ד, וע"יª( היושב בתאיל ) לאומית וקליטהªהמרכז להגירה ביCIMIט בישראל. הª(, מייסודו של הג'וי- IOM ם שלªאחראי על גיוסם ומיו ד והªמהגרי העבודה בתאיל- CIMI על תיווכם למעסיקים ישראלים וקליטתם בארץ. מרגע ש המהג רים מגיעים .הם מועברים למעסיקים ולטיפול חברות הליווי 1.7.7 תיים בישראלªמוסדות מדי עד2008 ים על מהגרי העבודה בישראל היו משרד העבודה והרווחה, משרדªתיים שהיו אמוª, הגופים המדי ים. באפרילªהתעשייה והמסחר ומשרד הפ2008 ועªהוחלט להקים את רשות האוכלוסין וההגירה, גוף ש ד לאחד וגע להסדרת מעמד של תושבים, אזרחים וזרים בישראל. בערךªים למשרד התמ"ת בכל הªסמכויות בין משרד הפ ) ו לו לפי החלטת הממשלהªיתªה חלפה עד שהגוף החדש קיבל את הסמכויות שªכש3434 (. ביולי2008 רשות גע ללאª י חשוב זהªוי ארגוªהאוכלוסין וההגירה קמה באופן רשמי. שי ים עלªה שהיו אמוªמעט מפקידי המדי קידום ההסכם הדו-צדדי עם ה־IOM ציגיª ד, וגרר הפרעות לא מעטות בעבודתם הסדירה, כפי שיעידוªותאיל ים כעבור זמןªמשרד הפ130 . 1.7.8 דªתיים בתאילªמוסדות מדי- ה) יסטרטיבי לתעסוקה מעבר ליםªמשרד האדמיOEAO - Overseas Employment Administration Office :( ה־OEAO יתן לסכם את תפקידיו בקידום הגירתª .מצא תחת מחלקת התעסוקה שבמשרד העבודה התאיª ה ופיקוח על מהגרי העבודה היוצאים. ביתר פירוט, ה־ªעבודה, הגOEAO אחראי על רישומם של מהגרי עבודה ות למהגריªיתªה על זכויותיהם וההטבות הªד, ריכוז המידע על תעסוקה אפשרית בחו"ל, הגªמחוץ לתאיל 130 אמר: "לאחר החלטת הממשלה באפרילª הªים למבקר המדיªת משרד הפªבטע2008 בדבר הקמת רשות ההגירה, שרר חוסר ודאות הליםªי של הרשות וזהותם של בעלי התפקידים בה. לאור האמור, המªה הארגוª]...[ לגבי המב הלªטיים סברו כי מªבמשרדים הרלוו יות משמעותיות באופן חד צדדי ]...[ לא היªעות מקבלת החלטות מדיªתקין מחייב הימ י תה אפשרות לבצע תיאום מלא ואפקטיבי של הªושאים דלעיל". על פי מבקר המדיªה60 תªב לש2009 , 2010 . עמוד1059 . 42 ה לצורכי מהגריªציאלים ומעªהעבודה התאים, קידום ופיתוח אפשרויות תעסוקה בחו"ל למהגרי עבודה פוט ) העבודה בחו"לSciortino & Punpving, 2009 Blokhus, 2004; Iredale et al., 2003; .( וסף הואª תיªמוסד מדי) ות הציבורית להשמת תעסוקה בחו"לªהסוכThe public overseas placement agency .( ויות הגיוס הפרטיות והוא מהווהªטיבה רשמית לסוכªמטרתו של גוף זה היא להוות אלטר ) מעין חברת תיווך ממשלתיתIredale et al., 2003 .( 43 פרק2 : מסגרת תיאורטית- מ סחור ההגירה ותעשיית הגיוס והתיווך ייה. המחקר האקדמיªת יעד צברה תאוצה לאחר מלחמת העולם השªת מצד מדיªהגירת עבודה יזומה ומאורג הל דיון ער ופורה בסוגיוªות השישים של המאה העשרים מתªשאר אדיש להתפתחויות אלו, והחל משª לא ת י מחקר ומחלקות לימוד אקדמיותªות, מכוªהגירת העבודה במגוון רחב מאוד של במות, דיסציפלי) Castel, Hass & Miller, 2014 .( ו, במהגרªות ברמת הפרט, דהייªªים הדיון התיאורטי בהגירת עבודה התמקד בהתבוªות השמוªעד לש הªעצמו ובכוחות הכלכליים הדוחפים אותו להגר. התמקדות זו התעלמה מכל מרכיב פוליטי ומתפקיד המדי ומוסדותיה י הגלובוסªשים על פªועתם של אªבעיצוב ת. 131 גישה ממוקדת פרט זו סמכת עלª, ה ,ות ליברלייםªעקרו דיווידואליות של "המהגר המחפש למקסם רווחים בעבודהªליות והאיªהשמים במרכז את בחירותיו הרציו ,"ה אחרתªבמדי עוד קיימת בספרות ובמחקר אודות הגירת עבודה וכן בשיח הציבורי הרווח על מהגרי העבודה ) Ibid ( . ,למרות זאת ים מתפתחות גישות תªות השמוªמסוף ש יאורטיות רבות132 ,ות לא רק את רמת הפרטªהבוח אלא את השילוב בין גורמים סובייקטיביים .דיווידואליים לבין הסביבה הפוליטית, הכלכלית והגיאוגרפיתªואי ת הלאום להגביל הגירת עבודה כדי לשמר על האופיªכך למשל, זכה לתשומת לב גוברת המתח בין צורכי מדי הלאומי של החברה, לבין הצורך הקפיטליסטי של שוק העבודה המעודד הגירת עבודה. זה הרקע התיאורטי למחקר המתמקד ב"מסחור" ההגירה; מצבים בהם ים, דוגמת עסקים, יזמים ושירותים, מסייעיםªמתווכים שו להגירה ) לאומית מתוך מטרות רווחªהביHernandez-Leon, 2008 .( ים בªים של מסחור ההגירה מכוªהיבטים שו) "טית: "תעשייה/יות ההגירהªספרות הרלוו(Migration Industry/ies ) ", "עסקי ההגירהMigration Business ) ( או תשתיות הגירהMigration Infrastructure ,(. כך או כך :תפס כª מסחור ההגירה "greases the engines of international human mobility", "becomes a social structure capable of supporting international migration on a mass scale" (Hernandez-Leon, 2005) and "An important factor in understanding why migration often becomes partly self- perpetuating and can be so difficult to control" (Castles & Miller 2014, p. 235) חשיבות עיªים מוªת מסחור ההגירה בכלל ושחקªהב-רווח בפרט בר ורה כעת, אך לספרות התיאורטית עדיין חסרה המשגה תיאורטית אודותיהם, משמע יש ""חור תיאורטי) Hernández-León, 2012 .( הפער בספרות בולט בהיעדר הגדרה מוסכמת לתעשיית ההגירה ובהיעדר תחימה ברורה המבהירה מיהם המעורבים בתעשייה זו. עם זאת יש הסכמה על כך שחברות הגיוס והתיווך להגירת עבודה, וחברות כוח- אדם העוסקות ב השמת מהגרי עבודה .ה תחת מטריה זוªות לבחיªיתª יªרוברט הרHarney) Robert F. ה את ההמשגה בדבר מסחור ההגירה במחקרוª(, טבע לראשו מ- 1977 The Commerce of Migration"". המחקר עסק בהיסטוריה של ההגירה האיטלקית לארצות- הברית יםªבתחילת המאה העשרים והוצגו בו פעילויותיהם של המתווכים השו- החל מעורכי- דין ובירוקרטים וכלה 131 ראו למשל דיון תיאורטי ואמפירי המפריך את תק ליות הכלכלית של הגירת העבודהªה בדבר הרציוªפות הטע , וקורא לשילוב של מ ה בתופעת הגירת העבודהªוספים, בין היתר, הממד הפוליטי ומעורבות המדיª מדים) Massey, Durand, & Malone, 2002; Portes, 2000 ( . 132 ראו :למשלCalavita, 1992; Cornelius, Martin & Hollifield, 1994; Douglas et al., 1998; Freeman, 1995; Sassen, 1988 . 44 י רכבת ומלווים בריביתªבכרטיס- ,י תפס כמרוויחים מהגירת האיטלקים מחוץ לארצם. לתפיסתוªכל מי שהר מסחור ההגירה ה .טולת גבולותª וא חלק מכלכלה ) בעשורים שחלפו מאז מחקרו(Harney, 1977 ים שלªוספים/ות עסקו בהיבטים השוª חוקרים וחוקרות מסחור הגירה כגון) י גיוס של מהגרי העבודהªאופBöker, - Kern & Müller ; Cranston, 2018 ; Abella, 2004 Lindquist, Xiang & Yeoh, 2012 ; 2015 ,( שמירת) גבולות- Lamberg ; Hansen, 2013 - Gammeltoft Pedersen, 2013;Lucht, 2013 ,( ) מימון ההגירה והעברות כספיםNyberg–Sørensen, 2004; 2012 ,( ) טציה להגירהªדוקומBerg & Tamagno, 2013 ) י אדםª(, סחר בבKyle, 2000; Kyle & Koslowski, 2001; Salt & Stein, 1997; Sandovel, 2013 ( ) י זכויות אדם העוסקים במהגריםªוארגו2013 , Nyberg–Sørensen ,( ) הגירה לצורכי השכלהBeech, 2018(, תעשיית תיירות ולייף- ) סטיילJanta, Lugosi & Ladkin, 2011; Koh & Wissink, 2018 ( ) , עיצוב זהויות מהגרים6 Cranston, 201 .( ועוד ªות תחת הקטגוריה האªידוªמגוון הסוגיות ה ו כי מדובר במטריהªליטית של תעשיית ההגירה מרמזות ל רחבה מאוד) כון לדבר על תעשייהª . לכן לא יהיהIndustry ) (, אלא על תעשיותIndustries ה זו מתבטאתª(, והב ) ביותר ויותר מחקרים בעשור האחרוןKyle & Cranston, Schapendonk & Spaan, 2018; ; Cranston, 2018 . etc , 1 Goldstein, 201 .( 2.1 רמות המחקר של תעשיית ההגירה והגיוס דיווידואליותªתחה ברמת המאקרו, קרי כזו החורגת מבחירות איªהספרות הרואה בהגירה תופעה שיש ל ומושפעת מגורמים רחבים יותר, מאמצת בדרך-כ תם של גורמים אלוªלל עוגן אחד לבחי– ה הªתמקדות במדי ) State Centred( או התמקדות ) בחברה האזרחיתSociety centred ה רואה אותהª(. הזרם המחקרי מעוגן המדי יות ומשטרªיה והיחסים החברתיים ובכלל זה את מדיªטרסים משלה לעיצוב ההבªיכרת ואיª ומיהªכבעלת אוטו :ההגירה )למשלJoppke, 1998 (; בעוד הגל המחקרי מעוגן החברה רואה אותה ככזו המחזיקה את השליטה הפ יות ומשטר ההגירהªוליטית בעיצוב והשפעה על מדי:)למשלCalavita, 1992; Jacobson, 1996; Sassen, 1999; Soysal, 1994 .( עה בין הגישה המסורתיתª (גם הספרות העוסקת באסדרה )רגולציה-ה ריכוזית )ראו למשלDen Hertog, 2000; Selznick, 1985 ה היא היחידה המסוגלת לצוות ושלוט, ולפיכך רואה קשרªיחה שהמדיª(, המ תית לבין עיצוב תופעת ההגירה למטרות עבודה, לבין הגישה הביקורתית, הגישהªישיר בין הרגולציה המדי ) המבוזרתBlack, 2002; Frug, 2001; Sassen, 2008ת שהרגולציהª(, הטוע ה, הןªוצרת במו"מ עם המדיª כיוצרת יתוח של הסדרי אסדרה הכוללים משא ומתן מורכבªוהן כמושא האסדרה. לפיכך היא מאפשרת זיהוי, יצירה ו ) ה לבין גורמים אחריםªבין המדיBlack, 2002 .( .כלומר, זוהי גישה המשלבת גם את רמת המזו ות הªית לקראת סוף שªלאומית, רמת המזו הוכרה כחיוªוגע לחקר הגירה ביªבכל ה תשעים, כשחוקרים ,טרסªה" או "המהגר", כמו רשתות חברתיות, קבוצות איªם "המדיªהחלו להכיר בקיומם של גורמים שאי וכדומה) Castles, Haas & Miller, 2014; Faist, 1997 ( יםªוªגªת המª. לפיכך, חקר רמת המזו מסייע רבות בהב העוזרים) יהם תעשיית ההגירהªלהגירה להפוך לתופעה המשעתקת את עצמה, ביXiang & Lindquist, 2014 .( זכרוªת הגורמים שªי זרמים אלו; הן על ידי בחיªוכחי מבקש לגשר על הפער התיאורטי בין שªהמחקר ה וספים, בפרט ברמת המזו. בª יתוח של מעורביםªה וªה( והן על ידי בחיª)חברה אזרחית ומדי עיקר חברות תיווך וכוח- :יות ההגירה, למשלªיות הגירה. ריבוי המשפיעים על מדיªאדם ותיווך המשתתפות בעיצוב ובשימור מדי 45 טרסªקבוצות אי י מעסיקיםªכגון ארגו; 133 בתי-משפט134י זכויות אדם ועיריותª; גורמיםמקומיים כמו ארגו; 135 יםªמשרדי ממשל שו; 136 לאומיים כגון הªים ביªארגו- IOM ; 137 חברות תיווך138 , רשתות חברתיות של המהגרים139 דרש מחקר גדוש רבª ה, הידועה כבר בספרות התיאורטית, כיªועוד, הובילו למסק- רמות, שכן הוא יות ועל תוצאותªות כוללת על כל המעורבים ועל השפעותיהם על זרם ההגירה, על עיצוב מדיªªמאפשר התבו ,יות )גיל ודהאןªהמדי2006 ; Massey et al., 1993; Morawska, 2007 .( מחקר רב- ולוגיות השלוביםªדרש בבואי לדון ב"תשתית ההגירה"; במוסדות, במעורבים ובטכª רמות יות, שוק העבודה או הרשתותªפרד את המדיªיידות, במקום לבחון בª יםªבהגירה באופן שיטתי, המתווכים ומת יתוח שלוב זה מאפשר לחשוף אª .החברתיות של ההגירה ים של תשתיות אלוªת יחסי הגומלין בין הממדים השו ) Xiang & Lindquist, 2014 .(יתוח הגדוש רבªאציע שהכיוון התיאורטי של ה-הרמות בישר ע ל המעבר משאיפה לגיבוש ת י אוריית-על המסבירה ה ותªגירת עבודה, לגישה מחקרית המשלבת תיאוריות המבוססות על רמות שו תחªיתוח. מחקר זה מª של טגרציה תיאורטיתªדרש שימוש באיª ות ולפיכךªתופעה שופעת משתתפים ברמות השו .ות המתבקשות מכךªיתוח השוªחקרת ולרמות הªשתתאים לכל המעורבים בתופעה ה 2.2 תיתªות מדיªתיאוריית מערכת ההגירה העולמית וריבו ) לגישתי, תיאוריית מערכת ההגירה העולמיתThe World System Theory Of Migration ( היא המתאימה ביותר כמסגרת תיאורטית כדי לבחון את תעשיית ההגירה, וספציפית את התפתחות תעשיית הגיוס ת המוצאªקודות החיבור והקשרים בין מדיª והתיווך לחקלאות בישראל. במרכז תיאוריה זו הצורך לחקור את ) יתוח משולבותª ת היעד ברמותªלמדיFawcett, 1989(. תיאו ה זרקורªריית מערכת ההגירה העולמית מפ ות, שיש להם השפעה משמעותית על התפתחותו ועל ביסוסו של זרםªמיים המתרחשים בין המדיªלתהליכים די ההגירה) Kritz, Lim & Zlotnik, 1992 ( ה שמה דגש עלª. היא מספקת למחקר שתי סוגיות מהותיות; הראשו יתוח זרמי הגירהªוגע לªמיים לאורך זמן, בייחוד בכל הªמחקר של תהליכים די) Fawcett, 1989; Kritz et al., 1992 ( ª ייה חוקרת לא רק אתª. הש .קודת המבט של ארץ היעד, אלא גם את זו של ארץ המוצא סªיות טרªות ופועלות כרשתות ארגוªחברות גיוס, כוח אדם ותיווך מתווכות ומחברות בין המדי- סªלאומיות וכחלק מהותי ממערכת ההגירה העולמית. את כל המעורבים הללו אפשר לבחון גם תחת גישת טר- ) הלאומיות של מרחבים חברתייםTransnational Social Spaces ) ( Faist, 2012; Fawcett, 1989; Fazito and Soares, 2013; Singhanetra-Renard, 1992 .(גישה זו מס קרטייםªמיים וקוªיתוח תהליכים חברתיים דיªייעת ב המתרחשים לאורך זמן באופן יציב וחוזר בין גבולות ותªהמדי ) Faist, Fauser & Reisenauer, 2013 ; 2012 , Faist, 2000 .( ה בעידן הגלובליזציה והיוו חלק מהדיון הער העוסקªותה של מדיªו גם בשאלת ריבוªגישות אלו ד ?ה מאבדת שליטה בעידן זהªבשאלה האם המדי140 ) ראה שמאז שסאסןª Sassen, 1996 ושאªתה, בשם ספרה הª( ע ית אכן מאבדת "שליטה", זו כבר לכאוªה הריבוªשאלה זו, כי המדי ה. כפי שקסטלסªכוªה השאלה הªªרה אי ) ואחריםCastles, Haas & Miller, 2014ו, הזרמים הקבועים של הגירה לאª( ציי- חוקית ברחבי העולם יכולים 133 למשל 2004; Freeman, 1994; Freeman, 1995; Raijman & Kemp, 2007; Shepherd, 2007 Baker, . 134 :למשל ,גיל ודהאן2006 ; Guiraudon & Lahav, 2000 . 135 ,למשל: קמפ ורייכמן2008 ; Kemp & Raijman, 2004 . 136 :למשלCalavita, 1992 .ועוד 137 :למשלGuiraudon & Lahav, 2000; Sassen, 1988; 2000; 2004; Sassen & Sassan, 1999; Soysal, 1994 . 138 ,למשל: פילובסקי1999 ; ijman & Kushnirovich, 2012 Abella, 2004; Ra . 139 :למשלKrissman, 2000; 2005; Massey, 1998 . 140 :להרחבה; Hollifield, Martin & Orrenius, 2014 Castles, Haas & Miller, 2014 . 46 יתן לומר שכוחה שלª ות היעד לשלוט בגבולותיהן, ובאופן כלליªותיהן של מדיªיסיוª להתפרש אך ורק ככישלון ,מיקות הגירהªה לעצב דיªהמדי ) ו מועט ביותרªה, היªמשמע, לעצור או להסיט אותן כרצוLahav & Guiraudon, 2006 ( .סה להשיב לעצמה את השליטהªה מª, כך שהמחקר בסוגיה זו מתמקד בעד כמה וכיצד המדי זרמי הגירה המורכבים מפליטים וממהגרי עבודה לא-מתועדים הם ה םªסובייקטים העיקריים שבגי ה "איבדהªטען שהמדיª ) יות ההגירה שלהªשליטה" על מדיCastles, Haas & Miller, 2014 (. כמו כן, יש התולים ה )מעסיקים, חברות כוחªטרס בתוך המדיªאת האשמה בפקידי הגירה, קבוצות אי-א דם וכדומה(, בתי משפט ועוד) Bartram, 1998; Calavita, 1992; Lahav & Guiraudon, 2006 ( הª. בין המעורבים מחוץ לגבולות המדי ) ות אחרותªלאומיים ומדיªים ביªמצאים ארגוª המשפיעים על זרמי ההגירהCastles, Haas & Miller, 2014 .( הדיון) יות הגירהªות והמטרות של מדיªהתמקד בפער בין הכווGoals Policy ות היעד לביןª( במדי ) המציאות בשטח, משמע התוצאותPolicy Outcomes יסה המוסדרת והלא מוסדרתª( של זרמי ההגירה והכ ות אלוªלמדי) Cornelius, Martin, & Hollifield, 1994; Lahav & Guiraudon, 2006 (. ה פער מתקיים בין ) טרסים המובילים לקבלת הגירה בפועלªוקשה המגבילה הגירה, לבין איª יותªמדיJoppke, 1998 ותª(. אחת הטע ות היעד המתועשות והדמוקרטיות, ושהוא מחריף וגדלªיות לפרקטיקה קיים בכל מדיªהיא שפער זה בין המדי ת שמפעילה לחªוצרת דעת קהל עויª עם הזמן. בהתרחבותו יות הממשלתיתªת המדיªץ להקצ) Cornelius et al., 1994 (. ת היעד כשלוªסים למדיªכªיות הגיוס, שתכליתן לשלוט ולפקח על מהגרי העבודה הªבאופן זה, תוכ למעשה והיוו חלק משמעותי בביסוס זרמי הגירה לא-מ וסדרת )למשלs, 2010 Boswell & Gedde טען כיª .( ה הםªה או היעדרה שבויה בתפיסה שמוסדות המדיªשאלת שליטת המדי החוליה החברתית הראשית ה אלי ) ת היעדªית לרוב, מחוץ למדיªה הריבוªהגירה מתחברת, ועל כן הם עיוורים לכל המתרחש מחוץ למדיFaist, 2012ית מובילהªה הריבוªיתוח של המדיªות ביחידת הªª(. ההתבו וסף )ולאªות בªªחת היכולת להתבוªלהז במקום( ברשתות ובקשרים חוצי-גבולות ו ב דפוסי פעולה של יחידים. הווה אומר, המציאות הכלכלית הגלובלית יות שהיא יכולהªקוט בהן ואת המדיªה יכולה לªות הסכמים שמצמצמים את טווח הפעולות שהמדיªכופה על מדי ) לאמץSassen, 2000; 1996(. שיח יªשאיו הם ארגוªוספת ל"אשם" אמורפי שª לאומי הוא דוגמהªזכויות בי זכויות האדם ול קרטיים ביותרªיות ומשטר הגירה. לשיח זכויות זה יש מבעים קוªיהול מדיª השפעתם הרבה על תיים ולאªבדמות מעורבים מקומיים וגלובליים, מדי-מ.תייםªדי באמצעות השילוב בין תיאוריית מערכת ההגירה יתוח הממצאיםª העולמית ברמת המאקרו לבין .ה בהקשר של "שליטה" בזרמי הגירהªות המדיªהאמפיריים ]ברמת המיקרו/מזו[, אאתגר את הדיון על ריבו ,חים את מוסדותיהªה" ואבחן את הקווים הסותרים המªוליטיות של "המדיªראשית, אראה את היעדר המו טראקציה התמידית בין משªומכך את האי ית, אבקש להוסיף אתªרדי ממשלה על סמכויותיהם ואתגריהם. ש ית אבקש לרדתªיתוב זרמי הגירה. שלישית, מרמת המאקרו המדיªת המוצא של המהגרים כגורם מהותי בªמדי ים, כדוגמת חברות הגיוס, התיווך וכוחªלרמת המזו והמיקרו, ולבחון את המעורבים השו-האדם, המעסיק ים והמהגרים עצמם. ל ה עליהªה מאבדת שליטה?" ואעªאחר דיון בהשפעת המשתתפים אשוב לשאלה "האם המדי .בחרªבהקשר למקרה הבוחן ה ,י עשוריםªי יותר משªותה בהקשר להגירה, יש לזכור כי כבר לפªה" וביחוד על ריבוªבכל דיון על "המדי קלוויטה) Calavita, 1992 ( יות הגירה בפרט, היא תוצר של תהליך דיאלקטי ביןªיות בכלל, ומדיªהראתה כי מדי וליטי אלא מורכבת ממוסדות ורשויות שאתªה גוף מוªה איªים. לפי קלוויטה המדיªה השוªמוסדות המדי .ים שלא אחת סותרים זה את זהªות שוªחים עקרוªפעולתם מ ים כגון משרדיªכך למשל, משרדי ממשלה שו 47 ה יםªחוץ, הפ ו יםªהלים שוªהלים זה מול זה מאבקים מתמשכים הבאים לידי ביטוי בהחלטות ובªהעבודה מ ) Calavita, 1992 ; Lahav & Guiraudon, 2006 ( . 141 ובעª יותªוסף של המגוון בקווי המדיª היבט ים לאªה לשחקªציגי המדיª ים ביןªמיחסי הגומלין המשת- ) תיים. סוראקªמדיSurak, 2017 ים מול כל גורם בשדה ההגירהªמיקה ויחסים שוªה יש דיª( הראתה כי למדי ה מאצילהªובעת מאופיו: פורמלי/לא פורמלי; אם הוא פועל למטרות רווח או לאו וכדומה. כאשר המדיªה סמכויות ומפריטה את מד ה עם אותו גורם, מולידיםªיות ההגירה, היבטים אלה, המשפיעים על יחסי המדיªי .ות את אופן האצלת הסמכויות שלהªה לשªלעתים תוצאות בלתי צפויות המאלצות את המדי כלומר, יחסים ותªיות שוªים של האצלת סמכויות דרך תכªה מתבססת על סוגים שוªם קבועים, ופעמים רבות המדיªאלה אי בה.תאם לסיטואציה, לשחקן ולאופי היחסים איתו יסיוןªות ומבוצרות, שהªמכאן שבכלכלה הפוליטית של הדמוקרטיה הקפיטליסטית יש סתירות מוב וספותª ועד לכישלון ולסתירותª לפתור אותן) Calavita, 1992 (ות לª. כל זה מסביר את הקושי של מדי גבש ותªי הגיוªיסיון לשלוט בזרמי ההגירה. קל יותר להבין את הסתירה בין שªיות הגירה ולפעול על פיה בªמדי וגע להגירת עבודה: היגיון השוק של הכלכלה הקפיטליסטיתªות הקפיטליסטיות בכל הªמוסדיים בקרב המדי יאוªה-הªליברלית, המעודד הגירה לצורכי שוק העבודה, וההיגיון של מדי תªייªת הלאום הטריטוריאלית, המעו ,ם אזרחיה )קמפ ורייכמןªיסה ושהייה של מי שאיªלשלוט בגבולותיה וכן לצמצם כ2008 ; Sassen, 1999; Turner, 2007 .( ,קודת התורפה של הגלובליזציה )צברªסתירה זו חושפת גם את מה שרבים רואים כ2008 ; Kemp, 2004 (. במקרה הישראלי, סתירה זו ה בעלתªת היהודים", משמע, מדיªת מעצם היותה של ישראל "מדיªמוקצ וªצביון את- יות גיוס הגירת עבודה מוסדרות, וכןªה בעלת תוכªה מדיªלאומי מובהק. מאידך גיסא, ישראל הי ושאי הגירה מייצרים לא רק מאבקים בין משרדי ממשלה לביןª ,ת יעד למבקשי מקלט ופליטים. עם זאתªמדי ותªמח) ים, אלא גם שיתופי פעולה מפתיעים. זולברגªפוליטיים שו2000 , Zolberg ( טען כי למען קידום :וªושאים אחרים, ובלשוªיהן יריבות בªוצרים קשרים בין קבוצות ששוררת ביª ושאי הגירהªטרסים בªאי "קואליציה מוזרה142 ) " Strange Bedfellows Coalitions .( ותהªהווה אומר בדיון על ריבו ה וביכולתהªשל מדי יהול משטרי הגירהªל"שלוט" בזרמי הגירה וב143 ות לצד שיתופי פעולהªים וסתירות מובªות שוªמתערבים הגיו .ייםªבין משרדי ממשלה ומוסדות מדי ֵªאך בעוד שיש מחקר ע ותªיתוח מאקרו של מדיª ,ות היעד בזרמי הגירהªף יחסית המתמקד בשליטת מדי המוצא זוכה לפחות תשומ ת-יווט זרמי הגירה ויצירתםªלב. זאת, למרות תפקידן האקוטי ב. 144 יש להן תפקיד ) איהªיווט ההגירה ובתªחשוב בBartram, 2005 ות המוצא הגבילו יציאת מהגרים בתקופותª(. חלק ממדי תªªות מוצא הרואות בייצוא הגירת עבודה חלק מאסטרטגיה כלכלית לאומית מתוכªמסוימות, ויש מדי ) Hugo & Stahl, 2004 ( ה וצמצוםªסת כסף זר למדיªות מוצא מעודדות הגירה הן הכªן מדיª. שתי הסיבות העיקריות שבגי 141 ה לישראל התאפשרה כחלק מתהליך פוליטי, ללא ראייהªכך למשל, בהקשר הישראלי, אישור הבאתם של מהגרי העבודה לראשו ארוכת-טווח האפשרית ,בעו, בסופו של דברªים, שªיים שוªים מדיªהלים והחלטות של שחקª ית אסטרטגית, כי אם ברצףªבהחלטה מדי ייªים המדיªטרסים בין השחקªמהתלכדות אי ,ים בחברה הישראלית, בייחוד של המעסיקים החזקים במשק )צברªם למגזרים שו2008 ; ,קמפ ורייכמן2008 ; Bartram, 1998, 2005; Rosenhek, 2007 .(ועוד 142 תרגום מילולי יהיה"ו "קואליציה מוזרהªפוץ בעברית לביטוי זה היª"שותפים לא טבעיים" אך התרגום ה. 143 ה בהתאם לªיש ליצור הבח פה בתחוªספרות הע סªכª ם, בין השאלה מי, איך וכיצד הªהמהגר למדי , להלן סוגיות פיקוח על זרמי .ה, להלן משטרי הגירהªי הכלה והדרה של המהגרים שכבר הגיעו למדיªוªגªהגירה, לבין מ 144 עיקר ותªייªההתע המחקרית בארצות המוצא של הגירת עבודה הªהי בהשפעות של הכספים שלחיםªה חזרה לארץ המוצא ,על הªהמדי ועל המהגרים עצמם )ראו ,ובªלמשל: קלי1999 ; Pholphirul & Rukumnuyakit, 2010 ; 2005 , Asch, 1994 ;Bartram .(ועוד מחקרים וªשד בסוגיות הקשר בין ותªהמדי עסקו ות קרובות יחסית, ואף בעלות גבול משותף, כמו למשל ארה"ב ומקסיקוª, לרוב, במדי :)ראו למשלCalavita, 1992; Massey et al., 2002 .( 48 קטוª ות מוצא להגירהªאבטלה. יש שלוש אסטרטגיות פעולה שמדי) Hugo & Stahl, 2004 ( : 1 ( ייסוד גופים ושא יצוא כוחªיסטרטיביים העוסקים בªממשלתיים אדמי- ;אדם2( רגולציה של תהליך יצוא כוח- ;האדם3 ( י כוחªפיקוח על מאפיי-וקטות היא חתימה על הסכמים דוª ות יצואªוספת שמדיª האדם היוצא. אסטרטגיה- .תח בהרחבהªות היעד, אסטרטגיה שמחקר זה מªצדדיים עם מדי ל ית מאותגרת הןªה הריבוªסיכום, תיאוריית מערכת ההגירה העולמית מאפשרת לחשוף כיצד המדי מלמעלה- על ידי רעיו יאוªלאומי, גלובליזציה וªות כמו שיח זכויות ביª - ליברליזם- ,והן מלמטה על ידי קבוצ ות יתן יª יה דרישות או מייצרות דרכים לעקוף אותה. כך גםªות המציבות בפªמאורג היה לראות כיצד התיאוריה .תאפשר חיבור בין רמת המאקרו לרמת המזו .הªותה יש לכלול גם את הדיון אודות רגולציה ומדיªה לשמור על ריבוªבדיון אודות כוחה של המדי הגישה המסורתית אודות רגולציה )ראו למשלDen Hertog, 2000; Selznick, 1985 ( רואה בה הפעלה של הסדרים על ידי ג תפס כרגולציה של ציווי ושליטה, כלליםªורם מוסמך במטרה להביא לתוצאות מוגדרות, במה ש ) הªקציות מטעם המדיªמשפטיים המגובים בסBlack, 2002 ה היא היחידה המסוגלתªיחה שהמדיª(. גישה זו מ לצוות ולשלוט. כלומר, זוהי גישה ריכוזית הרואה קשר ישיר בין הרגולציה לבין התוצאה האפ שרית. מתוך גישה הליתªה הרגולטיבית/מיªות התשעים של המאה הקודמת הכתיבה אודות המדיªזו צמחה מאמצע ש (Regulatory State). על אף שלמושג זה שורשים מוקדמים יותר )לוי-פ ,אור2016 ) הª(. היה זה מיוMajone, 1994ים בהªה את תשומת הלב המחקרית לאופª( שהפ ם ות באירªהלות מדיªמת ופה, כך שהפכו להיות מוקד ) הªת מיוªהגות ואכיפתן. מבחיªורמות התª לקביעתIbid ה להפרטהªה הרגולטיבית מוגבלת ולכן היא פוª(, המדי עשית על ידי שליחים בדמות מיקור חוץ. היא מגיבה בעיקר לכשלי שוק כתוצאה מליברליזציה, ולכליª ועבודתה תיקון של כשלים אלו, בהם גם רגולציה ח ברתית )לוי- ,פאור2016 .( ) יתן למצוא אצל סוראקª תפיסה דומה לכך2017ה יש כוח רב לשלוטªתה בעוד שלמדיª(. לטע ב זרמי :ים אחרים. הסיבות לכך רבותªיהולם באופן חלקי או מלא לידי שחקª הגירה, היא בוחרת לא פעם להעביר את ציאל לחסוך במשאבים על ידיªהיעדר תשתית מספקת, הפוט מיקור חוץ, התפיסה כי מיקור החוץ יהיה יעיל .ת וקובעתªה היא זו שמכווªיותר ועוד. כך או כך, המדי ה הרגולטיביתªים מתקיימים שלושה תהליכים עיקריים שמובילים לחיזוק המדיªות השמוªמש : 1 ( תהליכי ליברליזציה מואצים הבאים לידי ביטוי בהאצת תהליכי הפרטה ומסחור ובצמצום מדי ת הרווחהª ) 94 , 19 Faur, & Gilad, 2004; Majone - Levi ;( 2( ריבוי חקיקה וביסוס שלטון החוק ,ביחסים שבין הפרט ,התאגידים והממשלה )לימור2010 ( כשבמקביל להתפתחות הרגולציה וכוחו של בית המשפט להצביע על בעיות ;ה את הרגולציהªופרצות, בוצעה חקיקה מסועפת יותר שעיג3( בעקבו יםªוªגªיות של צמצום בירוקרטי ומªת מדי ויות וגופים שממלאים תחומי פעילות ישירה של ממשלות על פיªממשלתיים המגזר הציבורי הוגדל על ידי סוכ ,ות )לימורªחוק ותק2010 .( 2.2.1 הגישה הביקורתית אודות רגולציה– ר גולציה מבוזרת ,ות האלפיים התפתח בספרות דיוןªבראשית ש שלהבדיל מהגישה המסורתית, התמקד ברגולציה ) הªקבעת מחוץ לשליטתה של המדיªשBlack, 2002; Frug, 2001; Sassen, 2008 הªה "המדיª(, במה שכו ) "הרגולטיבית החדשהBraithwaite, & Drahos, 2000 ה בביזורªה הרגולטיבית החדשה" אופייª(. גישת "המדי ה, בשליטה מרחוק, בדªסמכויות המדי יªטריים כגון ארגוªים וולוªוªגªת על מªשעª ירוג ובהטלת קלון, והיא י וכדומה )לויªהגות ארגוªרגולציה עצמית, קוד הת- ,פאור2016 (. מודל זה של משילות מבוזרת מאפשר לבחון 49 תיים, עסקייםªצורות חדשות של רגולציה עצמית, שיתופי פעולה בין־מגזריים והשתתפות מעורבים לא־מדי ואזר.יות ציבוריתªחיים, בתהליכי עיצוב ובקביעת מדי ים התפתח דיון בין הגישה הריכוזית והגישה המבוזרת בשאלה מהי רגולציהªלאורך הש. 145 במחקר זה ) אאמץ את הגדרתה של ג'וליה בלאקBlack, 2002 ( על:אודות רגולציה מבוזרת "Regulation is the sustained and focused attempt to alter the behavior of others according to defined standards or purposes with the intention of producing a broadly identified outcome, which may involve mechanisms of standard‐setting, information‐ gathering, and behavior-modification (Black, 2002, p. 20) אצל טראקציה ותלותªות על כשל שוק זה או אחר, אלא לפעול כשיש איªבלאק הרגולציה לא באה לע טראקציה והתלות ההדדית, המעידªות. מלבד עקרון האיªה הן בצרכים והן בפתרוªהדדית בין החברה לבין המדי יים של המדªה והחברה, שאף חורג מגבולותיה הריבוªעל הרגולציה כפרויקט משותף של המדי הªה, בלאק סימªי עוד ארבעה אתגרים ויעדים לגישה המבוזרת: מורכבות, קיטוע של הידע, אי-משילות ודחיי ת החלוקה הברורה ) דזªªבין הציבורי לפרטי. פרFernandez, 2013 ים האלוªיתוח של בלאק ועל חמשת המאפייªה על הªשעª ( יקיון במזרחª במחקרה על מתווכים להגירת העבודה של עובדות .התיכון מורכבות– ים: מהגרים, רשתות חברתיות, מתווכים, מעסיקים וממשלוªהמשתתפים מגוו ת. המעורבים י היבטיםªורמות החלות עליהם, ולפיכך מדובר בשªותיהם ובªבדלים זה מזה במטרותיהם, בכווª בהקשר מסוים של מורכבות: המורכבות הסיבתית ומורכבות המשא ומתן בין המשתתפים, המש ה לאורך זמן. דרך אחתªת לצמצם את המורכבות היא הגבלת תפקיד המעסיקים והסקטור הפרטי בתהליך הגיוס והעברתו או הותרתו בידי לאומיים. פעולה זו מצמצמת את קיטוע הידע, הכוח והשליטה, מכיוון שכעת הידעªים ביªה וארגוªויות המדיªסוכ גיש ושקוף. כלומר, על ידי צמצום תפקידª הוא השוק, הרגולציה מצליחה לצמצם את סוגיית אי-ה משילות ) Black, 2002 .( קיטוע של הידע– במאפיין זה בלאק ) Black, 2002( התייחסה לכך שהיד ע, הכוח והשליטה מפוצלים הªה, שגם לה, כמו לכל גורם אחר, אין את כל הידע הדרוש כדי לתת מעªיהם המדיªבקרב המשתתפים, ובי לצרכים המתרב ים לאורך זמן. קיטוע הידע משמעו שאף גורם רגולטורי לא מחזיק בכלל הידע הדרוש לפתרון דרש לכך שהרגולציהªמיות ומורכבות, ולאף מעורב אין ראייה מספיק רחבה כדי לעשות את כל הªבעיות די ,תהפוך ליעילה )הוכמן, חספר ולרגמן2016 יה חברתיתª(, לא כל שכן כשהידע הוא תוצר של הב) Black, 2002 .( ) דזªªפרFernandez, 2013 גד הברחותª ( הראתה שקיטוע במידע מתבטא בטשטוש הידע אודות יישום החוק .יםªוסחר וקיטוע של כוח בא לידי ביטוי ביכולות אכיפה חלשות ובהיעדר תיאום מוסדי בין הגורמים השו ) דזªªה פרªי סוגי קיטועים אלה, במקרה שבחªהתוצאה של שIbid ,( מוך במיוחד של העמדות לדיןª היא שיעור ויות פרטיות לתיווך, מה שהוביל רבות מהן לרדת למחתרת ולפעול באופןªשל סוחרים והגברת הרגולציה על סוכ לא-חוקי ולפיכך לא-מ .פוקח אי משילות– טראקציה ותלות הדדיתªאי– ה ומעורבות המגזר הפרטיªההפרטה של סמכויות המדי בוויסות תה יאוªה הªיהולו מאפשרות למדיªליך ההגירה וב- ע מהמגע הישירªער מאחריות ולהימªליברלית להת מיקות המשעתקות את עצמן עם התרחבות תעשייתªוהעקיף עם תהליך ההגירה והמהגרים. ההפרטה יוצרת די יותªמיקות מדיªהגיוס ועם הקושי לווסתה ולשלוט בה. גם מעורבות גורמים פרטיים יוצרת די חדשות, כגון 145 ,לדיון עכשווי בשפה העברית אודות מהי ההגדרה לרגולציה ראו הוכמן, חספר ולרגמן2016; לוי-פ ,אור2016 . 50 הªה ומורכבת. למעשה, במצב שכזה המדיªטרס להסתגל לסביבה משתªהצורך של קבוצות אי לא סוגה, אלאª .ופול על רגולציהªמבזרת את המו רגולציה עצמית - בהיעדר מעור ים ימשיכו לפעול בדרכם. יש לה ארבעªבות או רגולציה, הגורמים השו השלכות על היחסים בין הגורמים: א( הר ,הגות ולתוצאות בלתי צפויותªויים בהתªגולציה העצמית מביאה לשי טייה של מושאה לציית לחוקים וªה בהתאם לªלעתים רצויות ולעתים לא; ב( היא משת ל ות; ג( לכל אחדªתק ומיה ורגולציה עצמית משלו, ולפיכך לא תיתכן שליטה חדªמהגורמים אוטו-צדדית ברגולצ ,יה; ד( במידת מה ומיהªהאוטו ית. כתוצאה מכך הרגולציה היא יצירה משותפתªי רגולציה חיצוªשל המעורב הופכת אותו לחסין בפ ית. עם זאת, המעורבים לאªה הריבוªומיה מעבר לגבולות המדיªה, גם לבעלי אוטוªים למדיªבין מעורבים שו ) דזªªות שליטה ופיקוח עליהם. פרªיסיוªות לרגולציה ולªתמיד ששים להיעFernandez, 2013 ( התייחסה לתלות ות ובכך שהן הדגימו את איªההדדית בין המעורבים ברשתות הגיוס השו-המשילות היות שרוב פעילויותיהן .וגדות להªית או מªות את הרגולציה המדיªמתמר ה בין הפרטי לציבוריªעמעום ההבח– ,ות לשווקים, כלומר בין הציבורי לפרטיªה בין מדיªההבח .מתמוטטת ים היברידיים, המשלבים גורמים ממשלתיים ולאªבמקרה זה מופיעים רשתות וארגו- ,ממשלתיים ות בין הציבורי לפרטי, כדי ליצור רשתות של השפעהªיהם חוצה את האבחªששיתוף הפעולה בי. 146 רשתות ובעתªה עושה בהן שימוש לפרקים לצד המשילות הרגולטיבית הªים והמדיªמתקיימות בין מעורבים שו ) מהרשתותBlack, 2002 ; (Fernandez, 2013 . ) לפי בלאקBlack, 2002 ( חמשת המרכיבים האלה הם היעדים והאתגרים של המשילות המבוזרת. יחדיו מיקה, המורכבות והגיוון של החיים הכלכלייםªהם מצביעים על כשלים רגולטיביים המבוססים על הדי והחברתיים, ועל אי-טית שלªהרªהמשילות האי מ.עורבים, מערכות ורשתות בחברה 2.2.2 לאומיªיהול הגירה ביªלאומית וªלאומי, משילות הגירה ביªמשטר זכויות בי השפעתו של משטר147 לאומי על משטר הגירה, הוצעה כתשובה אפשרית לשאלה מהם הגורמיםªזכויות בי ית שליטה על זרםªה ריבוªעים ממדיªהמו ה מהגרים לתחומה. לדוגמה, סויסל ) Soysal, 1994 (, במחקרה על וגע להגירה: האחדªות ממוסדים בכל הªי עקרוªה כי יש שªיות יזומות לגיוס מהגרי עבודה באירופה, טעªתוכ ותªלאומי כרסם בריבוªתה, שיח הזכויות הביªית. לטעªות המדיªי הוא הריבוªלאומי, והשªהוא שיח זכויות בי תית על ידי כך שמהגרי העבודה יצרªהמדי ו רשתות חברתיות מקומיות וחוצות גבולות, שסייעו בהחלפת המודל ) "י אדםªיברסלי יותר, על בסיס היותם "בªית למודל השתתפות אוªשל אזרחות מדיPersonhood ,(. בהמשך לכך ) סאסןSassen, 1998 ית מצטמצמת בשל משטר זכויות אדם גלובלי וגלובליזציהªות המדיªה, כי הריבוª( טע .כלכלית ה בספרותªבחª יתªות המדיªההשפעה שיש למשטר זכויות האדם על הריבו148 יתן לזהות שתי גישותªו ) 2008 , Berkovitch & Gordon (ים עלªה על מוסדותיה, מושפעת מארגוªה המדיª. על פי הגישה הראשו- ,לאומיים לאומי, וזו מאמצתªות משטר זכויות האדם הביªלאומיים, המקדמים את עקרוªי זכויות אדם ביªכדוגמת ארגו גזרותªורמות הª ות מאמצות ומיישמותªייה מדיªגזרים מכך עקב ההשפעה. על פי הגישה השªאת הקודים ה מ .טרסים שלהןªמשטר זכויות האדם רק כאשר אלו תואמות את האי 146 דזªªפר ) Fernandez, 2013 (הראתה כיצד היבט זה בא לידי ביטוי במוסד ה- Kafala צפה במחקרהªש . מוסד זה משמעו מערכת סר(, בכדי להגיש בקשה לאישור עבודהªבעלות חברתית מוסדרת בה כל מהגר במזרח התיכון זקוק למישהו שלוקח עליו בעלות )הספו הªולא מש) אם מדובר בסקטור הפרטי או הציבוריIbid .( 147 במחקר זו בחרתי להתייחס למשטר גלובלי יים, וכן כיªה בין השªה הבחªשל זכויות אדם ולא לשיח של זכויות אדם, על אף שיש .יםªים עושים שימוש בביטויים שוªמחקרים שו 148 למשל : 7 Burton & Tsutsui, 2005; Hathaway, 200 ‐ Beitz, 2011; Hafner . 51 ות מאפשרות לשיח זכויות האדם להשפיע רק כאשר הוא משרת אתªייה, לא רק שהמדיªלפי הגישה הש ורמות של משטר זכויותªלאומיים ובªים ביªטרסים שלהן, אלא יש מהן העושות שימוש לטובתן בארגוªהאי האדם בכדי להכשיר מהלכים דרטים של משטר זכויות אדם מגיעהªרצויים אחרים. כאשר הדרישה לעמידה בסט ) כון כפלייםª ים מקומיים הדברªמארגו2008 , Berkovitch & Gordon דרטים של משטר זכויותª(. עמידה בסט שכרת פעמיים. זהª ה במרחב גלובלי וכך היא יוצאתªהאדם, גם אם רק לכאורה, מחזקת את מעמדה של המדי הה ה, הגיון השליטהªי זכויות אדם על כך שפעילותם מחזקת את יחסי הכוח, המבªסבר לביקורת כלפי ארגו ,יªגדן )גבעוªה ולפעול כªסים לתת מעªוהפיקוח שיצרו את המצוקות להן הם מ2009 י זכויות אדםª(. משמע, ארגו ) הªי מדיªמקומיים מכווState orientedוª( מאשררים הלכה למעשה את עליו םªה על ידי כך שאיªתה של המדי ,מאתגרים את סמכותה במקרה זה )קמפ ורייכמן2000 .( יªי מהגרים, ארגוªים כדוגמת ארגוªיתן לראות כיצד מעורבים שוª במקרה הישראלי ובהקשר של הגירה וי משטר ההגªיציפליים, השתמשו במשטר זכויות האדם כחלק ממאמציהם לשיªזכויות אדם ואף מוסדות מו ירה ות התשעים מהגרי עבודה בישראל הקימו גופים לקידום תביעותיהם תוך שימוש בשיחªהישראלי. כבר בש ,לאומי )ראו לדוגמה צברªהזכויות הבי2008 ,; קמפ ורייכמן2000 ,הק וכהןª; רוז2000 ; Kemp & Raijman, 2004 וגע למהגריªי זכויות אדם פעלו ופועלים בישראל בכל הªועוד(. ארגו ובעותªעבודה בשלל אסטרטגיות ה תביªלאומיים )ראו למשל עªה ומול גופים ביªלאומי מול מוסדות המדיªמשיח זכויות בי- ,יªימי2015 ; קמפ ,ורייכמן2000 , 2008 ,; קריצמן וקמפ2008 ועוד(. עיריית תל-אביב אתגרה א ת משטר ההגירה הישראלי על ידי ית למהגרי העבודהªקת אזרחות עירוªהע ,)ראו למשל קמפ ורייכמן2000 , 2008 ; Kemp & Raijman, 2004 .(ועוד םªיסיוª של גורמים לא- ,תייםªמדי מקומיים ובי לאומייםª להשפיע על משטר ההגירה הישראלי הוא תגובה ,ה )קמפ ורייכמןªו אזרח המדיªיות הישראלית שעיקרה הדרת כל מי שאיªלמדי2000 ; 2000 , Rosenhek .( תªעד לש2016 , אז) לאומיªארגון ההגירה הביIOM ות הגירה לא היה מוסדª( הצטרף לאו"ם כסוכ .לאומי רשמי העוסק בהגירהªבי ,עם זאת יהול הגירהªלאומית לªקטו צעדים ברמה הביªª יםªות השמוªמאמצע ש לאומית להתמודדות עם אתגרי ההגירה העולמית, רווחיה וכשליהªומשילות הגירה בי149. ב עשור האחרון ) "לאומיתªושא: "משילות הגירה ביªים בªי מושגים הדªהתפתחו בספרות שGlobal Migration Governance ,( יאוª ובע משיחªמושג ה- "לאומיªיהול הגירה ביª" ;לאומייםªיהול יחסים ביªליברלי ומתייחס בעיקר ל ) International Migration Managementובע בעיקרו משיח מוסª(, ה ות בתוךªדי ומכוון לפעילות מדי .גבולותיהן ) דר בטסªעל פי אלכסAlexander Betts יתוח מוסדותªלאומית" מסייע בª(, המושג "משילות הגירה בי תיים וחוץªמדי-תיים הפוªמדי עלים ברמות דו-צ דדיות, אזוריות, בין-א זוריות ורב- ות מסוגªצדדיות, המשת ) הגירה אחד לאחרBetts, 2011(. מש ות ותהליכי קבלתªורמות, חוקים, עקרוª לאומית מתבטאת ביצירתªילות בי ות ברמה הדוªהגותן של מדיªהחלטות, המגבילים ומייצרים את הת-צ דדית, האזורית או הבין-ל) אומיתBetts, 2013ה רבªלאומית היªתה העיקרית של תפיסה תיאורטית זו היא כי משילות הגירה ביª(. טע-מ וקדית; לא רק מד) יהן בלבד, אלא מגוון מעורבים ציבוריים ופרטייםªות ושיתופי פעולה ביªיBetts, 2011; 2013 ( . פועל יוצא ,יהןªות והיחסים ביªות של מדיªיתוח הפעילות וההגיוªלאומית מסייעת לא רק לªמכך הוא שמשילות הגירה בי לאומיים )הªים הביªיתוח הסקטור הפרטי והארגוªאלא גם ל- IOs .( 149 הªמהבחי האמפירית יתןª להצביע על אמצע ותªש ה- 80 קודתªכ ההתחלה של הדיון במשילות הגירה לאומיתªבי בקרב מקבלי החלטות ,אם בוועידת פריז של ה- OECD תªבש1986 ,אז ערכהª הªלראשו ועידה לאומיתªבי ושאªב יותªמדי הגירה לאומיתªבי ) Castles, Haas & Miller ,2014 ,(או בוועידה העולמית למשילות עולמית ) Global Commission on Migration Global Governance ,(סהªשהתכ במהלך ותªש ה- 90 ) Betts, 2011יתן להצביע על החוקר והאקª ,'לאומיªיהול הגירה ביª' (. לגבי המושג טיביסט הוותיקBimal Ghosh ,שבתחילת ותªש ה- 90 חיבר דו"ח לבקשת ועידת האו "ם למשילות הגירה לאומיתªבי וממשלת שוודיה ושאªב יהולª הגירה לאומיªבי ) Geiger & Pecoud, 2010 .( 52 מעו ים לאיתורªיתª לאומיתªלאומיים במשילות ההגירה הביªים הביªרבותו של הסקטור הפרטי והארגו :בחמישה יעדי פעולה ים, יישום, פיקוח ואכיפהªקביעת סדר יום, משאים ומת) Abbott & Snidal, 2009 ( . בטס ) Betts, 2013יםª(, שחקר את מעורבותה של תעשיית ההגירה, השפעתה והקשר שלה לארגו לאומיים טעןªבי ) ותªשהשפעתה באה לידי ביטוי בעיקר בעבודת שתדלLobbying ה ישירה )דרךªות( ושאיª( ישירה )דרך המדי ותªי הן למדיªי ומדיªיסיון טכª לאומיים( ביחס להגירת עבודה. כמו כן, תעשיית ההגירה מספקתªים הביªהארגו וגע להתמודדות מולªלאומיים, בכל הªים ביªוהן לארגו הגירה בלתי מתועדת. לעומתו, קופטש ומרטין(Kuptsch & Martin, 2011) לאומית של הגירת עבודה בלתיªו שבמשילות ביªטע-ת, הארגªמיומ לאומייםªים הביªו תם, הªיסיון לאזן "זכויות למול מספרים". לטעªים בªמאופיי- IOM ק העולמי, מקדם את הגדלתª, בדומה לב מספר מהגרי העבודה הלא-מק ,צועיים ברחבי העולם. לעומתם ה- ILO לאומי( והאו"ם לאª)ארגון העבודה הבי אי העבודה של מהגרי העבודה הלאªוגע למספרים, אלא מתמקדים בתªמביעים עמדה ב-מקצועיים, וה שוואתם לאלה של העובדים המקומיים(Kuptsch & Martin, 2011) . יהול הגירהª ,יªהמושג התיאורטי הש ) לאומיªביInternational Migration Management (, דומה למדי .לאומיתªלזה של משילות הגירה בי עשה בו שימוש בשלושה שדותªח שªלאומי הוא מוªיהול הגירה ביª -יח ש ) Geiger & Pécoud, 2010 ים כדי להצדיק את ההתערבות שלהםª(. ראשית, המושג מגויס על ידי משתתפים שו בשדה ההגירה. כלומר, הוא מי .ים מבצעים וממלאיםªקציות שהגורמים השוªיצר חשיבות לאסטרטגיות ולפו ,יתªש יות הגירה. שלישית, הוא מתייחסªלאומי הוא מגוון של דפוסי פעולה המהווים חלק ממדיªיהול הגירה ביª לשדות-ה.סים להגדיר מהי הגירה וכיצד יש לפעול מולהªרטיבים המªשיח ול ההבדל העיקרי בין המושגים ה יאוª :י סוגי שיחªוא שהם ממוקדי ש-ליברלי מול מ וסדי. לכל אחד יהם יכול לסייע לבחון את הסקטור הפרטי )חברות כוחªמהמושגים תרומה משלו אך השילוב בי-האדם והתיווך ( לאומיים )הªים הביªואת הארגו- IOsיהול הª( יחדיו תחת המושג המאוחד "משילות ו גירה", כדרך לשקף את ההשפעה שיש .יםªים ברמה הלוקלית והגלובלית על משטרי ההגירה השוªלשחק כמו כן, מושג משולב זה מאפשר תח את הªל- IOMותªוכחי. ארגון זה משתתף בפעילויות שוª, שהוא אחד הגורמים הראשיים במוקד המחקר ה .לאומיתªלאומי של הגירה, וגם של משילות הגירה ביªיהול ביªתחת מטריית ה 2.3 תעשיות יאוªההגירה במרחב ה-ל יברלי– משילות ממרחק וקלי טליזםªי ) סטון ועמיתיהªת קרªלטעCranston, Schapendonk & Spaan, 2018, p. 544 ( מה שהופך את תעשיות ההגירה לכלכלה ) Economy ,( .הם הייצור וההעברה המחזורית של ידע, כמו גם הצעת שירותים לדורש וכדומה ,לגישתי כון יותרª יהיה לדבר על תעשיות ההגירה, ובייחוד תעשיית הגיוס והתיווך ככאלו שהופכות את ההגירה לכלכלת ) שוקMarket Economy ( ות בהיסטוריהªיתן לאתר בתקופות שוª . בעוד שהגירה ומופעים של תעשיית ההגירה יוªובמגוון תצורות כלכליות, את שגשוגה חייבת תעשיית ההגירה לכלכלת השוק בכלל ולמדי יאוª ת כלכלית- ) ליברלית בפרט. כפי שציין אבלהAbella, 2004 ות סוציאליסטיות הגיוס וההשמה של עובדים מבוצעיםª(, במדי ה, מעבר לכלכלת שוקªופול המדיªשאר במוª ות הגיוסªה מתוך תפיסה ריכוזית, ובחלק מהמדיªעל ידי המדי. 150 השימוש במהגרי עבודה ככוח עבודה זול וזמין וכבולמי יות חברתית כלכליתªזעזועים במעבר בין מדי סקר כבר לא מעט בספרות שקדמהª הªועדו למשמע את כוח העבודה האזרחי במדיª הּ, וכן באופן בוªאחת למש ) לדיון מעמיק בתעשיית ההגירהCalavita, 1994; Jessop, 1994; Piore, 1979; (. עם זאת, מקום תעשיות פיגורªההגירה כפועל יוצא של קו יאוª יות כלכליתªציות של מדי- ליברלית רק מתחיל להתבהר. מחקרים מהעשור 150 ) אבלה, p. 201 Abella, 2004 .( הביא כדוגמה את סין 53 האחרון(Gammeltoft-Hansen & Nyberg Sorensen, 2013; Menz, 2013; Surak, 2013) הראו כי כתוצאה יאוªמהתפשטות המגמה ה- ות מגבירות מאוד את מעורבותן בהקמהªליברלית של מיקור חוץ והפרטה, מדי ובתחזוקה ש .רחבים מתעשיית ההגירהª ל חלקים יאוªאי מקדים להתפתחותן ולשגשוגן של תעשיות ההגירה טמון בתפיסה הªת-ליברלית המעו דדת שוק חופשי לשירותים ,יזמות ו ל יהול הגירה ופיקוח עליה למיקור חוץª העברת שירותים ציבוריים כמו(Cranston, Schapendonk & Spaan, 2018 (. כחלק מיישום מד יאוª יותªי- ליברלית ה ה העבירה לתעשיית ההגירהªמדי ) ת לבצעªייªה מעוªתפקידים שהיא איSurak, 2011 .(הסיבות לכך רבות הל שירותים אלו באופןªחה שהשוק יªבה ) יםªה להפחית עלויות ולמזער סיכוªיעיל יותר, או מרצוMenz, 2013 (. למעשה, ההפרטה המתוארת, משמעה הסרת אחריות של המ) ועתםªאים לגיוסם ולתªה לזכויות המהגרים והתªדיKemp & Raijman, 2014; Kushnirovich, Raijman & Barak-Bianco, 2018 (. ית פעמיים: ראשית, מכךªהª הªכתוצאה מההפרטה המדי וספת, בדמות אגרות בעבור הזכותªסה הªית, מההכªת למלא; ושªייªה מעוªשגורם אחר ממלא תפקידים שהיא אי ה.חוקית למלא תפקידים אלו יאוªה הªלרגולציה תפקיד ספציפי במדי- ,חותªיתן להבחין בין מכלול המושגים, ההª ליברלית: לא קªות המהווים את ה"רגולציה", לבין ה"שוק" אותו הם מבקשים להסביר, לארגן ולהסדיר )בלªהכללים והעקרו ,רªוקרייט2016(. משמע, השווקים והרגולציה מקיימים יח ון הדדי והיזון חוזר. הרגולציה היא חלקªסי כי ת אותםªטגרלי מתשתית השוק עצמו. היא חלק מייסודם ומעיצובם של השווקים מלכתחילה, ולא רק מארגªאי .בדיעבד יאוªה הªדפוס פעולה זה, בו המדי- ית מהסרת האחריותªהª ,ליברלית מטילה משימות על השוק הפרטי אך שומרת לעצמה את זכות הה) ות התשעים במגוון מחקריםªתערבות והרגולציה זוהה כבר בסוף שGrabosky, Rose, 1999 ; orris, 1998 ; M Kendall, 1997 ; 1995 ועוד "ה "משילות ממרחקª( וכו) 151 Governing from a distance ( ) יהול הגירהª. גם הספרות העוסקת בChisari, 2012; Geddes, 2015;Tseng & Wang, 2013 ( החלה לעמוד י של המאה הªבעשור הש- 21 יאוª יותªה כחלק מאימוץ מדיªעל השימוש בדפוס פעולה זה של המדי- ליברלית. 152 ,טרס בשוק הפרטי, כלומרªה לקבוצות איªיעת המדיªיתן לראות כי מה שהצטייר ככª וכח האמורªל ית שלªיסת מהגרי עבודה במספרים גדולים, והתפרש כחולשה מדיªהתרת כ ,ו, למעשהª"איבוד שליטה", הי ה מאחריות על מהגרי העבודה על ידי מסירת מערכי הגיוס והטיפול לחברותªערות המדיªמערך מוסדי של הת ) פרטיותKemp & Raijman, 2014; Kushnirovich, Raijman & Barak-Bianco, 2018 הª(. משמע, המדי הגבירה את שליטתה כשיצאה מחוץ לטווח האחריות על) הגיוס והטיפול במהגרי העבודהIbit .( יאוª יותªוסף של המעבר למדיª היבט- יםªהªה ללחצי הªיעה היחסית של המדיªליברלית טמון בכ טליסטי שהציע פרימןªטליסטית". המודל הקלייªיות קלייªמהבאתם של מהגרי עבודה, המוכרת כ"מדי ) Freeman, 1995( מסייע לבחון את פעילותן של קבוצות ל טיות והדרך בה הן משפיעות על קביעתªטרסªחץ אי ות דמוקרטיות־ליברליותªטליזם היא שבמדיªה המרכזית של הקלייªיות ועל עיצוב משטר ההגירה. הטעªמדי ) "מתקיימת "פוליטיקה של לקוחותClient Politics טרסים שלהןªות מקדמות את האיª(: קבוצות לחץ מאורג יות בכלל ועלªבממשל באמצעות קשרים אישיים, חברתיים ועסקיים. לפוליטיקה זו יש השפעה מכרעת על המדי 151 ) טבע על ידי מילר ורוזª ח עצמוªהמוMiller & Rose, 1990 ( ) וכפי שרוז ציין בספרוRose, 1999( ההשראה הי י תה בכתיבתו של ) ו לאטורªברוBruno Latour .( 152 על השימוש הªשהמדי עושה בחברות פרטיות בכל וגעªה להגירת עבודה יתªזמ ועל המשמעויות, ראו: ; Kemp & Raijman, 2014 ( ) Tseng & Wang, 2013 ; Raijman & Kemp, 2016 ; 2018 , Bianco - Kushnirovich, Raijman & Barak . 54 י הציבורªטליזם הוא התרחשותו הרחק מעיªיו הבולטים של הקלייªעיצוב משטרי הגירה בפרט. אחד ממאפיי ופעילותו דרך רשת קשרים פורמלית ובלתי- יות. הסתרה זו מתבקשת מאחרªפורמלית ישירות עם קובעי המדי .שהתועלת ורווחי ההגירה שייכים לקבוצות מצומצמות, בעוד מחיר זרמי ההגירה מורגש בכלל החברה בעבודות מאוחרות הרחיב פרימן) Freeman, 2006 ( וטען כי גם י זכויות אדםªהמהגרים עצמם וארגו ,יות הגיוס קצרות המועדªיגוד לתוכªטרס אחרי שהמהגרים מתיישבים בארץ היעד בªהופכים לקבוצות אי ) ים פעילים. קמפ ורייכמןªיהם כשחקªייªומקדמים את ע2008 ( הצביעו על שתי מגבלות עיקריות במודל יªה, היעדר התייחסות לאופªטליסטי: הראשוªהקליי ,ה עם מטרות ותביעות סותרותªההתמודדות של המדי ויות פתוח בפוליטיקה הדמוקרטית־ליברלית. עם זאת, בעבודהªחת יסוד שגויה בדבר שוק הזדמªייה, הªוהש מאוחרת יותר) הראו קמפ ורייכמןKemp & Raijman, 2014 וגעª( שדפוס הפעולה של משילות ממרחק בכל ה יעªיהול הגירה משתלב עם כªל יאוª יותªיהם משקפים מדיªטרס, ושªה לקבוצות אי-ל .יברלית יאוªההיגיון ה-ליברלי של המ ה לשוק הפרטי את פעולות הגיוס, התיווך והטיפול במהגריªה, המפªדי גמר רק בכך. תעשיית התיווךª טרס לאªיעה לקבוצות איªהעבודה, גם כאופן למשילות ממרחק וגם כחלק מכ והגיוס עוסקת לא רק ב) ייהªה אחת לשªועה ממדיªמכירת אפשרויות תXiang & Lindquist 2014 (, אלא גם ) יªהופכת את ההגירה לכלכלת שוק, אליבא דה פולPolanyi, 1944 (. כלומר, מוסדות פוליטיים הם שמתחזקים שים רואים את עצמם כסובייקטים כלכליים הפועלים על פי עªאת האתוס שדרכו א י קרון של מקסום רווחי .ם ובעת גם מתהליכי משיכה ודחיפהª לית בלבד, אלאªה סובייקטיבית ורציוªבמילים אחרות, ההחלטה להגר אי ) Push- Pull factors ªות המוצא, המטמיעים באªות היעד למדיª( בין מדי) שים החלטה זוPolanyi, 1944 .( 2.4 המשתתפים העיקריים בתעשיית ההגירה והגדרת התופעה יתוח גדוש רבª מחקר המציע-רמות כפי שמח יםªות כוללת על המעורבים השוªªקר זה מבקש להציע מאפשר התבו ,יות )גיל ודהאןªיות ועל תוצאות המדיªועל השפעותיהם על זרם ההגירה, על עיצוב מדי2006 ; Massey et al., 1993; Morawska, 2007 .( בחלק הקודם הצגתי את רמת המאקרו ובחלק זה אציג את המשתתפים בעיצוב .ת חברות תיווך וכוח אדםªיות הגירה ברמת המזו. אתמקד במסגרת התיאורטית להבªובשימור מדי :המיקום של תעשיות ההגירה ברמת המזו הוא חלק מהותי בהגדרתה, כפי שהדגישו חוקרים רבים ,לדוגמה ב- 1995 , ) דקוויסטªגוס וליGoss & Lindquist, 1995( ביקשו ל גבש המשגה להגירת עבודה באמצעות סªית )הסטרוקטורציה(, תיאוריה שגידªהתיאוריה המב(Giddens, 1984) תם, מוסדותªי כן. לטעªהציע כעשור לפ ) מהגריםMigrant Institutions ( מגשרים על דיכוטומיות סוציולוגיות כמו יחיד וחברה, מאקרו ומיקרו . באופן דומה, ב- 1997 , גם סאלט וסטיין) Salt & Stein, 1997 ( ) כמו גם כהןCohen, 1997 (, התייחסו למעורבים ) ולמוסדות המתווכיםintermediate .ות המוצא ליעד בהקשר של הגירת עבודהª( בין מדי קאסטלס ומילר ) Castles & Miller, 1998ייהª(, במהדורה הש153 לספרם המפורסם הסוקר את המחקר על אודות הגירה154 וªציי ה יציב בתהליך ההגירה הפועל בין רמת המאקרו למיקרו, בהקשר לתיאוריתªכי תעשיית ההגירה מספקת מב ) מערכת ההגירהMigration Systems theory .(, בה מיקמו את המושג במהדורה השלישית של ספרם) Castles & Miller, 2003 ªתפסה כבר כמבª ( תעשיית ההגירה יזמים המתווכים בהגירה ביןªה מזו שהוא אחד מהמכ .המיקרו ולמאקרו 153 ) רªלפי ספSpener, 2009(, קאסטל ס ) ומילרCastles & Miller, 1998 ( במהדורה "ים שטבעו את המושג "תעשייהªייה היו הראשוªהש .עי הרווח המסייעים להגירהªים מוªספט תיאורטי, בהתייחסם למתווכים השוªבהקשר להגירה כקו 154 ספרם של קאסטל ס ,ומילר International Population Movements in the Modern World : igration M ge of A The יצא תªבמהדורתו החמישית בש2014ה בª. הוא יצא לראשו- 1993 לאחר מכן, ב- 1998 , 2003 ו- 2009 . 55 וגעªיתוח עומדת בסתירה לעמימות בªההסכמה המחקרית כי תעשיות ההגירה מצויות ברמת המזו של ה ות בתעשיות ההגירה היא תחום מחקר עולה ומתפתח וטרםªªלעצם ההגדרה של תעשיות ההגירה. ההתבו התגבשה הגדרה אחת המקו וגע לשאלה מיהםªבלת על הקהילה המדעית. בעקבות כך קיים ערפול מסוים ב הגורמי\ תªתח בעזרתם את התופעה, וכן במידת יעילות ההסברים שהם מספקים להבªיתן( לª יתן )ולאªים ש ות על שאלה זוªשדה ההגירה. בכדי לע י הדרך בספרות בתחוםªיש להתחקות אחר אב ולבחון את ההגדרות ות שªהשו .הוצעו לרעיון בדבר מסחור ההגירה י של המאה הªות בהיסטוריה המדעית של המושג יש לשים לב שבעשור השªªי ההתבוªלפ- 21 וªייªההתע ת ) כתבו עוד ועוד מאמרים אקדמייםª במושג "מסחור ההגירה" עלתה ובעקבותיהGordano, ; Friese, 2012 Sørensen – Nyberg Light, 2013; Lindquist, 2010; ; Hayes, 2015 ; 2014 ועוד ,(התפרסמה אסופת מאמרים Gammeltoft-Hansen & Nyberg-Sorensen, 2013) יª( וש ג ושא בכתבי עתªות מיוחדים שהוקדשו לªיליו ) Cranston, Schapendonk & Spaan, 2018; Lindquist, Xiang & Yeoh, 2012 .( ות התשעיםªלקראת סוף ש הגיאוגרפים ג'ון סאלט וג'רמי סטיין) Salt & Stein, 1997 ( המשיגו את האופן י אדם באירופה משועתק כעסקªבו סחר בב גלובלי ) a global business .( ,תםªלטע "העסק הגלובלי" מעודד הגירת יחידים )ש אלמלא הוא לא היו מהגרים( ולא רק תורם את חלקו לייצוב זרמי הגירה למול מאמצי המ הªדי :אי סף מהותייםªי תªוע אותם. ההגדרה שסיפקו ל"עסק גלובלי" התייחסה לשªלמ "A diverse international business with a vast budget […] institutionalized networks with complex profit and loss accounts, including a set of institutions, agents, and individuals, each of which stands to make a commercial gain (managed by) a string of intermediate institutions dedicated to encouraging and facilitating their movement" (Ibid, p. 468). כלליםªי במטרתם ובעצם מהותם. לªהחלק הראשון בהגדרה מתייחס למעורבים שיש לכלול, והחלק הש :אי סףªי תªהוגדרו ש1ים ויחידים הפועלים לשם הפקת רווח מההגירה; וª. מוסדות, סוכ-2. מוסדות, ס יםªוכ ) לאומית. במבט על, סאלט וסטייןªויחידים הפועלים בזירה הביIbid ( הדגישו את הצורך ברשתות של מוסדות .שיםªועה של אªמתווכים המוקדשים לעידוד ואפשור ת שאר ההגדרות פוע יתן לכלול תחתª יתן או לאª ליטי דומה: ראשית ההכרעה את מיªלות במהלך א יין זה מעיד, במידהªים במהות תעשיות ההגירה. מחד גיסא עªהמטריה של תעשיות ההגירה, ורק לאחר מכן ד רבה, על מהותן החמקמקה של תעשיות ההגירה לעומת שאלת ההכללה של המשתתפים. מאידך גיסא הוא מרמז וªל ייםªעל האחידות בין הש; .מהות תעשיות ההגירה היא סך משתתפיהן 2.4.1 תעשיות ההגירה כמאפשרות הגירה וכמספקות תשתית יסיון להסביר כיצד זרמי הגירהªבעה מªות התשעים וªההגות על תעשיות ההגירה צמחה במידה רבה החל מש ות היעד לווסתªות מדיªיסיוª ממשיכים ומתחזקים עצמם למול) אותםSpener, 2009 .( יכר מהמחקר עסקª אחוז בגורמים שפעלו באופן לא-ח) ועה למהגריםªוקי בכדי לאפשר תKyle, 2000; Kyle & Koslowski, 2001; Salt & Stein, 1997; Spener, 2005 .( ) התמה של תעשיות ההגירה כמאפשרות הגירהfacilitate migration פוץ בהגדרות רבות לאורךª ( שלוש) ות התשעיםªות של שªות פיתוח המושג של תעשיות ההגירה: מההגדרות הראשוªים שGoss & Lindquist, 1995; Salt & Stein, 1997(, להגדרות של העשור הראשון של המאה ה- 21 ) Elrick & Lewandowska, 2008; Hernández-León, 2005, 2008; Kyle, 2000 ,( י של המאהªוכלה בהגדרות מהעשור הש ה- 21 ) Cranston, 56 Schapendonk & Spaan, 2018; Gammeltoft-Hansen & Nyberg-Sørensen, 2013; Lindquist, Xiang & Yeoh, 2012 .( ) ליטי, אלא מטבע לשוןªאפילו חוקרים שכלל לא ראו בתעשייה מושג אSpener, 2009 ( או ים, השתמשו בביטויªמטאפורה יעילה לאסוף תחת גג אחד משתתפים שו ועהªשל תעשיות ההגירה כמאפשרות ת (Boswell & Geddes, 2011) ) רª. ספSpener, 2009, p. 2 ( טען כי מדובר רק במטבע לשון שמתארת את מגוון ) הגורמים המאפשרים את ההגירה ואת ההתיישבות הבאה בעקבותיה, ואילו בוסוול וגידסBoswell & Geddes, 2011, p. 132ו שהמושג מאפשר התª( טע ים, למולªמית, כמו גם בתחומי המיסוד השוªזילה ודיªות בהגירה כªªבו .ות היעדªהגבלת מדי פוצות ביותר, במיוחד בעשורªבהמשך לתפיסה של תעשיות ההגירה כמאפשרות הגירה, אחת ההגדרות ה ה של תעשיות ההגירה כיוצרות תשתיתªהאחרון, היInfrastructure)ח "תשתיª( להגירה. השימוש במו ת" בדיון ים חזקיםªה כי יצירת התשתית ותחזוקה הם מאפייªפוץ למדי, ואף עלתה הטעªאודות תעשיות ההגירה הפך ל טען כי בעוד שיש מחקרª מאוד, ומדובר במושג רחב דיו, כך שיש להשתמש בו, ולא במושג תעשיות הגירה. כמו כן לקח כמובן מª רב העוסק בתוצאות תהליך ההגירה, התהליך עצמו ים המייצרים את תהליך ההגירהªאליו. השחק ) ועה ממקום אחד לאחר על גבי הגלובוסªשים, ופעולתם מייצרת תªכוללים מוסדות, רשתות ואLindquist, Xiang & Yeoh, 2012 ( . דקוויסטªג וליªשיא) Xiang & Lindquist, 2014 ) "( פיתחו את מושג "תשתית ההגירהMigration Infrastructure( במא ולוגיות, מוסדותªתם, תשתית היא מארג הקשרים השיטתי בין טכªמר בשם זה. לטע ה, מתייחסת גם היא להיבט של אפשורªועה. הגדרה זו, אף שהיא משתמשת בביטוי שוªוגורמים המאפשרים ת תם, להבחין בין חמישה מדדים: המסחרי )חברותªההגירה. במושג הכללי של "תשתית ההגירה" יש, לטע התיוו יטריªולוגי )תקשורת ותחבורה(, ההומªהלים העוסקים בהגירה(, הטכªה וªך(, הרגולטיבי )פקידי מדי לאומיים וªים ביª)ארגו- NGO`s .((, והחברתי )רשתות מהגרים פרדת שלª לכל אחד מהממדים הללו יש לוגיקה פעולה, אך במהותם הם שלובים ו ים הכותבים "מורכבות תשתªכרוכים זה בזה, מה שמכ "יתית(infrastructural involution) . ,כך למשל, התשתית המסחרית מתפקדת באמצעות יחסי גומלין עם שאר התשתיות )הרגולטורית יםªיעים והשחקªיטרית והחברתית(, אבל בכל ממד, האסטרטגיות, היחסים, הכוחות המªולוגית, ההומªהטכ גשים וסותריםªים. לרוב גם ממדים אלה מתªהמרכזיים משת י, כאשר שילוב בין חמשת הממדיםªהאחד את הש ת תשתית ההגירהªהוא המפתח להב155 ) והאופן שבו היא משרתת ומתחזקת את עצמהXiang & Lindquist, 2014 (. למעשה, חקר תעשיות ההגירה שים מהגרים, אלא גם מהווהªה אמפירית של איך אªו לא רק הבªמספק ל ה מעמיקה יותר שלªליטית להבªדרך א המורכבות החברתית, הכלכלית והגיאוגרפית של תהליך ההגירה. יתרה ,טראקציות בין כלכלהªיתן להבין ביתר קלות את הביטויים העכשוויים של האיª מכך, במחקר תעשיות ההגירה ים לאªות הלאום, ארגוªמדי- ) ממשלתיים והמהגרים עצמםCranston, Schapendonk, & Spaan, 2018 (. וכחיªהמחקר ה ישתמש בטיפולוגי י דקוויסטªג וליªת תשתית ההגירה של שיא) Xiang & Lindquist, 2014 ,( ) חקר, בשילוב הדגשתם של סאלט וסטייןªלשם מיפוי המשתתפים בשדה הSalt & Stein, 1997 איª( כי ת אי זה הוא המובן מאליו והªהסף להיכלל תחת מטריית תעשיות ההגירה הוא פעילות לשם הפקת רווח. ת יעªמ י אדם, והוא עומד בבסיס התפיסה כי מדוברªועת בªיתוח תªי שראה במסחור ההגירה חלק בסיסי בªהראשו 155 דקªג וליªההכרה של שיא ו ויסט) Xiang & Lindquist, 2014 ( ש פרדים אך בעלי זיקהª ,יםªיש לפרק את תשתית ההגירה לממדים שו תªוגע לתעשיית ההגירה. כך למשל, באסופה המיוחדת שיצאה בשªזה לזה, התקיימה גם בקרב חוקרים אחרים בכל ה2013 ושאªב לאומית, עורכי האסופהªתעשיית ההגירה ומסחור ההגירה הבי) Gammeltoft-Hansen & Nyberg-Sorensen, 2013 ( קיבלו את דדזªהגדרתו הכללית של הר- ליאון) eón, 2013 L - Hernández ( אודות תעשיית ההגירה ככזו העומדת מאחורי ,התחזוק, הרגולציה ,ותªהשליטה והמיסוד של ההגירה במרחב שבין מדי ו כי שירות מסייע, שליטה והצלהªאך טע ה שלªצריכים להתדיין כקטגוריות מש ) תעשיית ההגירהThe facilitation industry, The control industry and the rescue industry .( 57 ה חברתיªבמב- אי זהªות. תªות ובתוך מדיªדיווידואלים, בין מדיªוצר מרשתות סבוכות של מוסדות ואיªכלכלי ש מופיע בכל ההגדרות הקיימות לתעשיות ההגירה, אם כי מ- 2010 והלאה ל .אי הכרחיªא כת 2.4.2 תעשיית הגיוס והתיווך ות מבט לתעשיית הגיוס והתיווך שבמוקד מחקר זה. המחקר הספציפי עלªמתוך כלל תעשיות ההגירה יש להפ ים של המאה העשרים, יחד עם עלייתן שלªות השבעים והשמוªגיוס מהגרים, גם אודות מהגרי עבודה, החל בש התיאוריות ההיסטוריות- ) יותªמבHistorical-Structural Theoriesיתª(. עליית הגישה המב- היסטורית בחקר יאוªההגירה צמחה מהביקורת על התיאוריות ה- יות גיוס רחבות היקףªקלאסיות, וכן בעלייתן ובביסוסן של תוכ ייהªלאחר מלחמת העולם הש. 156 ות המתועשות במערב אירופה גייסו מהªו, כל המדיªבזמ גרי עבודה לזמן קצוב בין1945 ל־1973 יה דאז )הרפובליקהªית הגיוס של מערב גרמª, כששתי הדוגמאות הגדולות מתייחסות לתוכ יªייה והקימה מערך גיוס שגייס אלפי עד מיליוªיה(, שהחלה להתאושש ממלחמת העולם השªהפדרלית של גרמ ;שיםªא95,000 איש ב־1956 עד2.6 מיליון איש ב־1973 157 ) Castles & Miller, 2009 ( ית ברסרוªולארה"ב עם תוכ ) "Bracero" יות גיוס מהגרי העבודה הגדולותªות השישים, וידועה כאחת מתוכªות הארבעים עד שª(, שפעלה מש ביותר שהתקיימו מאז ומעולם, בהיקף של215,000 מהגרי עבודה ממקסיקו) Baker, 2004; Calavita, 1992 (. יות, ולא בהיבטי הגיוס עצמם של גורמיםªיות ומדיªעם זאת, המחקר שצמח עסק בעיקר בסוגיות מב יות הגªעי רווח, כמו תפקידיהם של ברוקרים, חברות גיוס וכדומה. מה גם שלאחר עידן תוכªמו תיותªיוס המדי ) הגדולות, ארגון הגירת עבודה עבר לחברות פרטיותAbella, 2004 (. בהקשר זה, מאמרו של החוקר והאקטיביסט ) לו אבלהªמאManolo Abella( אודות הגירת עבודה מדרום אסיה ומדרום-מזרח אסיה מש תª 1984 ו פורץª, הי תה גם לחברות פרטיותªת תשומת הלב שהופªדרך בתחום בבחי ) לגיוס עובדים. אבלהAbella, 1984, p. 500 ( הראה כיצד כבר ב- 1980 שיעור מ ות דרוםªעורבות חברות גיוס פרטיות היה גבוה ביותר במדי-מזרח ומזרח א ,סיה 95% ד וªבתאיל- 87% ) ה התיאורטית, אבלהªים לדוגמה. מהבחיªבפיליפיIbid ות המוצא, עמדª(, שחקר במדי ותªכבר על הדילמה שמדי יותªוגע לחברות פרטיות, בין מדיªיה בכל הªעומדות בפ– ה רחבת התעסוקה לאזרחיה ן ה על זכויותיהªלעומת הג ן יסטרטיביתª, לבין אכיפה אדמי; .שליטה במידה לעומת היעדר שליטה ) י של אבלהªלאחר מאמרו הראשוIbid ) דקוויסטª( היו אלו גוס וליGoss & Lindquist, 1995 וª(, שהפ .י בגיוס הגירת העבודה, במאמרם על חברות תיווך להגירת עבודהªמבט לפן הארגו ההמשגה של גוס דקוויסטªולי ) Ibidתפסת כª (אחד ה ים של ההמשגה התיאורטית אודות תעשיות ההגירה ככלל, וספציפיתªגלגולים הראשו פרד למשתתפª אודות תעשיית הגיוס והתיווך, והיא מתייחסת באופן עי הרווח לעומת הרשתות החברתיותªים מו ) ים גם אבלהªשל אותם מהגרים. בחלוף השAbella, 2004 ) דקוויסטª( וגם ליLindquist, 2010 ( המשיכו לכתוב על אודות מסחור ההגירה ותפקידן של החברות הפרטיות שעוסקות בגיוס והחלו לדון במקומם של הברוקרים תפס כחלק מªוחברות הגיוס, במה ש .תעשיית התיווך והגיוס והתיווך ) דקוויסטªלי2015 ; 2012 ; Lindquist, 2010 ) וספיםª ( וחוקריםBöker, 2015; - Kern & Müller 2013 ,. McCollum et al ; McCollum & Findlay, 2018י של המאה הª( מהעשור הש- 21 , החלו להתייחס ה זו תעשיית הגיוסªספציפית לתעשיית הגיוס והתיווך כחלק מההמשגה התיאורטית של תעשיית ההגירה. מבחי וצר והפך להכרחי במרווח שבין שתי סתירות הכרוכות זו בזו, של הפוליטיקה ושלªוהתיווך מוקמה במרחב ש 156 ) "ה המהוללותªוי "שלושים השªות מתועשות יזמו גיוס רחב היקף של מהגרי עבודה לתחומם, זכתה לכיªתקופה זו, בה מדיles trente glorieuses ,( )קמפ ורייכמן2008 .( 157 ªיתן לראות בבריטª עוד דוגמאות יה, שגייסה90 יתªות הפליטים באיטליה תחת תוכªאלף עובדים ממחEVW ) European Voluntary Workerות ה־ª(, צרפת של ש50 , שגייסה150 ה, בעיקר מספרד. להרחבה ראוªתיים לחקלאות בכל שªאלף מהגרי עבודה עו פרק5 בספרם של2014 Castles, Haas & Miller, ', עמ102-125 . 58 הכלכלה הגלובלית: ראשית, בין ית, למולªהריכוזיות של ההון מלמעלה, לבין מיקור החוץ של העבודה למטה, וש ) יהול ההגירה והריכוזיות של שליטה על הגירהª הפיזור והפריסה שלLindquist, 2010 .( 2.4.3 יםªשחק עי רווחªם מוªעי רווח ושאיªמו חשב לרווחª מה? ) רªת ספªלטעSpener, 2009יםª( החוקרים השו158 "סותªהתרשלו בהגדרת "הכ ) (revenues "לעומת "רווח(profits) חה יותר מאשר הוכחה אמפיריתªתו סוגיית הרווח הייתה בגדר הª. לטע .במחקרים) ר, שחקר את הקאיוטוªספCoyotaje ( – וי לªהכי) מבריחי אדם ממקסיקו לארה"בSpener, 2005 ( ים שהמתווכים לוקחיםªטען שיש לחשב גם את הסיכו .יע אותםªעל עצמם בכל דיון על הרווח שמ ) "בביטוי "רווחProfit ) ותªעשה שימוש בהגדרות השוª ( Hennebry, 2008; Kyle, 2000; Salt & Stein, 1997 .( ועל כן יש לשאול מהו רווח 'לפי מילון קמברידג159 שאר לאחר כיסוי הוצאותªמושג זה מתייחס לכסף ש התפעול והייצור. סאלט וסטיין) Salt & Stein, 1997, p. 472, 480י ( ד ברו על רווחיות תעשיית ההגירה מסחר י אדם כמו מסחר בסמים, רווח שהעריכוªבב5-7 מיליארד דולר דאז והגדירו כ"רווח אדיר". משמע, השימוש ) "במושג "רווחProfit( ממשיך את הקו של שיוך תעשיות ההגירה לכלכלת השוק הקפיטליסטית. הדיון אודו ת הרווח של תעשיות ההגירה מדגיש את הטשטוש בין החוקי ללא-חוקי וטומן בחובו את אי- חת לגבי הקוªה .י אדםªהמפריד בין פעילות לגיטימית של סיוע להגירה בתוך שוק קפיטליסטי לבין סחר בב קאסטלס ומילר(Castles & Miller, 2014, p. 235) ) "הגדירו זאת כ"מרוויחים את מטה לחמםEarn their livelihood ( - ועד לספק את צורכי המחייהªכסף ה160 ובכך החסירו את ממד הרווח של כלכלת השוק עיªהקפיטליסטית. ברשימת מו- הרווח שקאסטלס ומילר(Ibid, p. 235) ,סיעותª יªמצאים סוכª צירפו להגדרה זו ,י מסמכיםªדל"ן, בירוקרטים ממשלתיים, זייפª יªמתווכי עבודה, סוכ .היגי קהילות מהגריםªמורים, דוברים ומ בכתיבה מוקדמת שלהם) הם דיברו על כך שייתכן שייווצר רווחin Spener, 2009, p. 23 Castles & Miller, 2003 .( דזªªהר- ליאון(Hernández-León) ,עיªהתייחס לסוגיית מו- הרווח במאמרו מ- 2005 אודות ההגירה של יים ממקסיקו לארה"בªמעמד הבי . הוא הציג הגדרה161 לתעשיית ההגירה 1 . p , León, (2005 - Hernández ( :כ "ensemble of entrepreneurs, businesses and services, which, motivated by the pursuit of financial gain, facilitate and sustain international migration" יע של תעשיית ההגירהª. בהגדרתו זו, המ .ו כספיªיע לפעילותם איªים וגורמים שהמªהוא הרדיפה אחר התגמול הכספי. תעשיות ההגירה כוללות גם ארגו דזªªבפרסומים מאוחרים, הר- הªליאון, שי א ית לתעשיית ההגירה כך שתכלול גם משתתפיםªת הגדרתו הראשו לא-עיªמו- רווח) ראו למשלHernández-León, 2008; 2009; 2013 .( ) סטון ועמיתיהªקר544 Cranston, Schapendonk & Spaan, 2018, p. ו כי בגלל מעורבות משתתפיםª( טע ים לאªשלא למטרות רווח, כמו ארגו- ממשלתיים אי א פשר לראות את תעשיות ההגירה כעסק. מלבד התייחסות הגיליון המיוחד לשאלת מקומן של הרשתות החברתיות וספת למשתתףª שחקן שלא למטרות רווח, דוגמה ) 'מצאת במאמרה של ביץª בתעשיית ההגירה שלא למטרות רווחBeech, 2018 (, שבחן את תעשיית ההגירה ) 'לרכישת השכלה גבוהה. ביץIbid יברסיטאות כחלק מתעשיית ההגירהªטיים באוª( כללה את האגפים הרלוו להשכלה גבוהה עקב פעילותן להבאת סט .ות זרותªטים ממדיªוד 158 חציו של ס) רªפיSpener, 2009דזªªו לחוקרים הבולטים בתחום דאז: הרª( הופ-ל יאון) 2008 ; León, 2005 - Hernández (, קאסטל ס ומילר(Castles & Miller, 2003) ) , סאלט וסטייןSalt & Stein, 1997 .( ועוד 159 דלהª ,'ט של מילון קמברידגªטרªאתר האי ב- 18.6.2018 . 160 Earn their livelihood , לפי דלה בª ,'ט של מילון קמברידגªטרªאתר האי- 18.6.2018 . 161 בהשראת הגדרה מוקדמת של תעשיית ההגירה על ידי קאסטל ס ומילר ) Castles & Miller, 2003 ( 59 עי רווח יש להכליל את המוסד החברתי של הרשתות החברתיות שלªם מוªבדיון אודות גורמים שאי וצרים ומתוחזקים קשרים בין מהגרים ביןª ים בהםªים השוªהמהגרים. תיאוריית רשתות ההגירה עוסקת באופ ות המוצא, ובחשיבות של קשרים אלה ליצירתªות היעד למדיªמדי רשתות המובילות לשעתוק, תחזוקה ותגבור חות היסוד של התיאוריה היא שהחל מהתבססותה של רשת הגירה יהיה קשה מאודªשל זרמי הגירה. אחת מה ת היעד לשלוט בזרם ההגירה, ללאªלמדי-קשר לגישה בה קוט, בגלל שהרשתות טוות קשרים החורגים בהרבהªת ) משליטתהCastles, 2004; Massey, 1990, 1993; Portes, 2000 ( .כפי ש מאסי(Massey, 1990, p. 8) :יסחª Once the number of network connections in an original area reach a crucial level, migration becomes self-perpetuating because migration itself creates the social structure to sustain it כמו כן, הר ,מכת עלות ההגירה עבור מהגרים חדשיםªשתות החברתיות מסייעות למיסוד זרמי ההגירה על ידי ה מאחר שהרשתות מספקות למהגרים הון חברתי המסייע בכך) Massey, 1990, 1998; Massey, et al., 1993 ( . ההון) החברתי, אליבא דה בורדיהBourdieu ,(, משמעו השייכות לקבוצה חברתית מסוימת המספקת ידע קשרים, כוח, הכרה ועוד. 162 ה הזו, הרשתות החברתיות של המהגר מכריעות מה יהיה יעד ההגירה. הן דוחפות את המהגרªמהבחי ) ה בה יש מי שיסייעו לו להתאקלםªלחפש עבודה במדיPortes, 2000(, בי וספים, משקיª ן אם מדובר בעובדים בית או קהילות ) Massey, 1990; Massey, et al., 1993; Stark & Bloom, 1985; Stark & Taylor, 1989 ( . ) "י הגירה, כלומר מתקיימת "הגירת שרשרתªקשרים חברתיים משפיעים על כיווChain Migration (, או ""רשתות של מהגריםCastles & Miller, 2014) (. הרשתות הקלאסיות של המהגר הן אלו המתבססות על י משפחותיהם, הפרושים בין ארץ היעד לארץ המוצאªחברויות, קשרי משפחה וקשרי היכרות בין מהגרים וב ים ותחילת התשעים של המאה העשריםªות השמוªובחזרה, ובהם התרכז המחקר בסוף ש(Massey, 1990; Massey, et al., 1993; Stark & Bloom, 1985; Stark & Taylor, 1989) . אחת התרומות הגדולות של הספרות .ותªמתחות בין מדיªיות והמשפחתיות הªהתיאורטית הזו היא הדגשת הרשתות האת ות התשעים ותחילת הªבסוף ש- 2000 , יותר ויותר חוקרים(Gold, 2005; Goss & Lindquist, 1995; Krissman, 2005;( ביקרו את התיאור וספים המשתתפים ברשתותª יםªיה והחלו להרחיב את הדיון אודות שחק ציגי חברותª וספים שיש לכלול בדיון על רשתות מהגרים הםª יםªההגירה, מתערבים ועושים בהן שימוש. שחק ) ת היעד, מבריחיםªהתיווך, מעסיקים במדיLindquist, Xiang & Yeoh, 2012 ; Krissman, 2005 .( ו תמיד חיוביªוספים התרחבה ההכרה שההון שהרשת החברתית מספקת איª יםªלצד הדיון בשחק בעבור המהגר) Krissman, 2005 ; Gold, 2005 ( חות שהגירהªת במובלע על ההªשעª . תיאוריית רשתות ההגירה המסתייעת ברשתות חברתיות תורמת רבות למהגרי ם והיא אלטרואיסטית בבסיסה והרשתות מסייעות שלא ) למטרות רווח. הרמןHerman, 2006 ( שחקר את הרשתות החברתיות וביחוד המשפחתיות של המהגר, ביקר ,ה זו וטען כי יש לדון בהגירה כעסק משפחתי וככזה המערב סוגיות של רווח ושל אלטרואיזם. יתרה מכךªטע ) מחקריםGold, 2005; Krissman, 2005 ייםªצלª אי העסקה ומחייהªאלצו להסכים לתª ( הראו כי מהגרים .שים מהרשתות החברתיות שלהםªכשגויסו ע"י א ,"עים מאלטרואיזם תחת "רשתות הגירהªים המוªים הפועלים למטרות רווח לצד שחקªהכלת שחק וספתª הולידה ביקורת163 ) מצד חוקרים רבים על הגדרת ההגירה כתעשייהCranston, ; h, 2018 Beec 162 יתן לקרוא אצלª על משמעות ההון החברתי אצל בורדייה והשימוש של כך בתיאורית הרשתות Castles and Miller, 2014, p. 40 . 163 מרבית החוקרים הרואים ב הגירה ת עשייה ,עי רווח. ראו למשלªערכו הפרדה בין הרשתות של המהגר לבין מוסדות מוAbella, Žabko, Aasland & Endresen, ; Goss & Lindquist, 1995; Salt & Stein, 1997 ; Garapich, 2008 ; Elrick & Ciobanu, 2009 ; 2004 2018 . 60 Schapendonk & Spaan, 2018; McCollum & Findlay, 2018 (. תפיסה אחת היא ש צמיחת תעשיית ההגירה היא, למעשה, תהליך בלתי- ע של מיסוד הרשתות של המהגרªמª .(Castles & Miller, 2014) תפסªכלומר, מה ש ע של הרחבתªמª כתעשיית ההגירה הוא בפועל היבט בלתי סªהרשתות החברתיות והקשרים הטר- לאומיים שהם .חלק מתהליך הגירה ) דקוויסט ועמיתיוªליLindquist, Xiang & Yeoh, 2012 ה שהספרותªו כי ההבחª( טע עי רווח, בעייתית היא ואףªהמחקרית עושה, לפעמים, בין רשתות חברתיות אלטרואיסטיות לבין מתווכים מו תם, אמון, אמפתיהªכוזבת. לטע ורווח מעורבבים, לעתים, בין מתוו כ הªיהם איªים למהגרים באופן שהפרדה בי ) אפשרית בפועל. לפיכך בחרו לא להשתמש בביטוי "תעשיות הגירה", אלא במושג תשתיתInfrastructure ,( .יםªיעים שוªים בעלי מªים שוªשהוא, רחב יותר ויכול לכלול שחק ים לאªוגע לארגוªאך מה ב- ) ממשלתייםNGO`s לאומיים? האם אלוªי זכויות אדם מקומיים וביª(, ארגו עי רווח או לא? יש לכלול אותם? מסקירת ספרות העשור שהחל בªמו- 2010 ראה כי למרותª ,על תעשיות הגירה תªים בהם. באסופה אודות תעשיית ההגירה משªים אלו לזירה, יש מעט מחקרים הדªיסה משמעותית של שחקªכ 2013 ) Gammeltoft-Hansen & Nyberg-Sørensen ( מאמר אחד דן במקומם של מעורבים שלא למטרות רווח ) כמושא מחקר עיקרי2013 , Nyberg–Sørensen וסף דן בהם כחלק מהמערך המורחב של שותפות ביןª (, ומאמר ) ם כאלוªעי רווח לאלו שאיªים מוªארגוLemberg-Pedersen, 2013 ) (. עורכי האסופהGammeltoft-Hansen & Nyberg-Sørensen, 2013דזªª( קיבלו את הגדרתו של הר- ליאון לתעשיית ההגירה עם הרחבת הדיון לגורמים לא-ים לאªיע כלכלי, כמו ארגוªעים לא )רק( ממªתיים המוªמדי- ) ממשלתייםNGO`s ,ועות חברתיותª(, ת עות מסולידריות, כחלק מתעשיית ההגירהªים דתיים ורשתות חברתיות המוªארגו . הכללת תעשיית ההצלה ) Rescue industry ( 164 עיªיצול אפשרי על ידי גורמים מוªי של הªכחלק מתעשיית ההגירה היא הצד הש- רווח .בתעשיית ההגירה דזªªאת פרק הפתיחה התיאורטי באסופה כתב הר-ליאון והגותו בדבר תעשיית ההגירה עוברת כחוט י לאורך הספר. מאז ספרו מªהש- 2008 ) Hernández-León, 2008, p. 159 ª( הר דזª -ליאון כלל גם גורמים שלא ים הלאªלמטרות רווח תחת הגדרתו לתעשיות ההגירה. לתפיסתו, גורמים אלה, כמו הארגו-ממשלתיים ותע שיות ) ההצלה, לא מרוויחים ישירות מתחזוק או משליטה על הגירה, ולפיכך הם בגדר משתתפים אילמיםsilent players( ב) יהול הגירהª יות שלªתשתיות המוסדיות, כמו גם במסגרות הפרש2013 , Hernández-León (. יחד עם דזªªזאת, את תעשיית ההצלה ביקש הר- ) ליאוןHernández-León, 2013, p. 26 (ל "ות "שותפי ברית בהגירהªכ ) immigration allies(, ובכך סיפק הסברים לקשרים הכלכליים ולבריתות האפשריות ב ין תעשיית ההגירה לבין .המחזיקים במשרות פוליטיות 2.4.4 יםªשחק לאומיתªומוסדות הפועלים בזירה הבי סאלט וסטיין) Salt & Stein, 1997 ( התייחסו לתעשיות ההגירה כלעסק גלובלי) a global business ( המתקיים יםªעי רווח, והוא, שחקªים מוªוסף לשחקªי שלהם בªאי הסף השªות המוצא ליעד ובכך הגדירו את תªבין מדי .לאומיתªהפועלים בזירה בי) גם כהןCohen, 1997 ) ים ומוסדות המתווכיםª( חקר שחקintermediate ( בין ) דקוויסטªי כן גוס וליªים לפªות המוצא ליעד. כמה שªמדיGoss & Lindquist, 1995 ו שמוסדות מהגריםª( טע י זמן ומרחב בכדי לחברªמתחים על פª מבטאים את המהגר היחיד ואת הכלכלה העולמית, כך שקשרים חברתיים את המהגר בארץ המוצא ואת המעסיק בארץ היעד )ראו: תיאורית מערכת ההגירה העולמית שקוראת לבחון 164 טª "המושג "תעשיית ההצלה בע על ידי תרופולוגית, לורה מ. אגוסטיןªהא) Laura M. Agustín תª(, בספרה מש2007 , Sex at the . margins: Migration, labor markets and the rescue industry ה במושג זה הוא לגל אותם גופים הרואים עצמם מחויביםª. הכוו .תפסות כזקוקות לסיועªלסייע לקבוצות שוליים ה 61 י קצוות זרם ההגירה, מארץ המוצאªאת ש לארץ היעדFawcett, 1989; Kritz et al., 1992 (. חברות כוח- אדם ותיווך, ברוקרים רשמיים ולא- ות ופועלים כרשתותªרשמיים וכיוצא באלו, הם המחברים בפועל בין המדי סªים טרªארגו- לאומיות, ועל כן הם חלק מהותי ממערכת ההגירה העולמית) Fawcett, 1989; Fazito & Soares, 2013; Singhanetra-Renard, 1992 (. ) פוסט1989 , Fawcett תªליטי להבªים כבסיס אª( הציע לזהות את הצמתים שבין סוגי הקשרים השו .מיות של זרמי ההגירה לאורך זמןªהדי סªאי סף זה של האופי הטרªת- ,לאומי מאפשר לשים דגש על גורמים מצאים כמוקד לפעילותםª ת היעד למוצאªשהיחסים בין מדי. 165 ים חלק מהחוקריםªבשלושת העשורים האחרו סªקודת המבט הטרª בלימודי הגירה אימצו את- לאומית של מרחבים חברתיים וראו בה כלי תיאורטי מועיל )להרחבה ראו;Levitt & Jaworsky, 2007 Faist Fauser & Reisenauer, 2013 הª(. אך בעוד שעיקר הבחי ה תיאורטית של קהילותªגע לבחיª האמפירית בתחום זה166ייםª, עסקים את167 וכדומה, חברות כוח- האדם .שארו מיותמות יחסיתª והתיווך סªטר-ל יתוח תהליכים חברתיים דªאומיות של מרחבים חברתיים מסייעת ב ,קרטייםªמיים וקוªי ) המתרחשים באופן יציב וחוזר בין גבולותFaist, Fauser & Reisenauer, 2013 ; Faist, 2000 .( ה דומהªטע שמעה גם על ידי בוסוול וגידסª (Boswell & Geddes, 2011, p. 132) וגע לתעשיית ההגירה. כשמדבריםªבכל ה סªעל טר- לאומיות של מרחבים ח ברתיים, מושאי המחקר הם קשרים חברתיים ודפוסי פעולה המתקיימים על רקע משפחתי, חברתי-ת ותªות שוªרבותי, כלכלי ופוליטי בין מדי(Faist, Fauser & Reisenauer, 2013) . ,עם זאת סªגם תחת המחקר של טר-לאומיות של מ ,רחבים חברתיים, המתמקדת בקשרים ובדפוסי פעולה על רקע כלכלי שª חברות התיווך .וחות יחסית כמושא מחקרªארו ז סªליטי של האופי הטרªיתוח האªו להעמיק בªבבוא-לאומי והמשמע תחªות שלו למחקר, יש להתמקד ול סªים את אותו אופי טרªאת דפוסי הפעולה שמב-ל) ה לפורטזªי פוªאומי עלום. בבואי לעשות כן א1999 , Portes ,( סªולמאמרו על דפוסי פעולה טר- :לאומיים "I limit the following discussion to transnational activities defined as those that take place on a recurrent basis across national borders and that require a regular and significant commitment of time by participants. Such activities may be conducted by relatively powerful actors, such as representatives of national governments and multinational corporations, or may be initiated by more modest individuals, such as immigrants and their home country kin and relations. These activities are not limited to economic enterprises, but include political, cultural and religious initiatives as well" (Portes, 1999 p. 464). סªפורטז התייחס לפעילויות טר- לאומיות כאל דפוסי פעולה המבוצעים על בסיס חוזר במרחב שבין ים המבצעים אותם מחויבות סדירה ומשמעותית של זמן. פורטז הכלילªות, הדורשים מהשחקªות שוªמדי לאומיים, אבל לא מגביל את הגדרתו לאלה בלבד, כמוªות ותאגידים ביªציגי מדיª בהגדרה שלו גם לא רק לאלה ה זו, בבואי לדבר על חברות כוחªעים מרווח כספי. מבחיªהמו-האדם והתיווך בהקשר תת- ותªפרק זה, הן עו 165 סªאי הסף בדבר אופי טרªקודת החוזק של תª -לאומי היא גם אי סף זה קושר את העסקים המרוויחיםªפתח לביקורת לגיטימית. ת מהגירה רק לאלו שקושרים את ההגירה )והמהגרים( כיחסים מתמידים בין ארץ היעד לארץ המוצא, ולא מאפשרים להיות ממוקדים ת היעדªרק בצרכים ובחיי המהגרים במדי י ילדים לילדי מהגרים וªאו המוצא בלבד. עסקים כמו ג\ או מסעדות למהגרים עם מאכלי ,ם מקיימים קשרים ממשיים בין ארצות המוצא ליעד, ראוי, לדעתיªת המוצא, גם הם עושים רווח מהגירה, אך היות והם איªמדי י שי כללו בתעשיית ההגירה רק בשלב מאוחר יותר וכ גורמ.ייםªים מש 166 ראו למ של- Szanton, 1995; Joppke & Morawska, 2003; Landolt, 2008; Levitt & Glick – ch & Blanc Schiller, Bas - Glick Schiller, 2004; Remennick, 2007b; Shuval, 2000 . 167 ראו למשלPortes & Yiu, 2013 ; Faist, Fauser & Reisenauer, 2013; Drori, Honig & Wright, 2009 . 62 ותªציגי המדיªלהגדרתו של פורטז במידת מה, אם כי לא מדובר בתאגידים עתירי משאבים. אך גם בהתייחסי ל לאומי, בדגש שפורטז שם על דפוסי הפעªולארגון ההגירה הבי סªולה עצמם, במהותם הטר- לאומית הם מהותיים .לדיון ) פאיסטFaist, 2014 ,(במאמרו אודות תיווך בין גבולות וההשפעה שלו בייצור ושעתוק אי-שוויון, חיבר סªי חלקי הדיון אותם ביקשתי להציג: טרªבין ש-ל) אומיות ותחום אפור של פעולה. פאיסטIbid ( הראה כיצד יוªתיווך )על גוו סªים, לא רק בקרב חברות תיווך( הוא חלק מטרªהשו-לאומיות של מ רחבים חברתיים, ומעצם טבעו פועל בשטח אפור שבין הפורמלי ללא-פ ים של תהליך ההגירה. יתרה מכך, פאיסטªורמלי בשלבים השו ) Ibidי התיווך מרחב פעולה רחב בªות מספקות לארגוªות השוªה את תשומת הלב לכך שהמדיª( אף הפ ין הפורמלי ללא- .פורמלי סªיתוח לגבי דפוסי הפעולה והאופי הטרª וספת שלª רמה-לאומי היא הח עשית על ידי חוקריםªלוקה ש ) רבים בתחוםCastles, Haas & Miller,2014; Guarnizo, 1997; Landolt, et al., 1999; Smith & Guarnizo, 1998 ( סªלטר-לאומיות מלמעלה סª, לעומת טר-לאומיות סªמלמטה. בטר-לאומיות "מלמ ה היאªעלה" הכוו ) ותªציגי מדיªלגורמים הפועלים באופן ממוסד, כמו תאגידים וPortes et al., 1999 ( ,סªואילו טר- לאומיות ) ים שצמחו באופן עממיª"מלמטה" מבוצעת על ידי יחידים וארגוgrass roots ותª( על ידי מהגרים בין מדי (Guarnizo & Smith, 1998)סª. חלוקה זו, בין הטר-לאומיות של ה מאקרו לבין זו של המיקרו הייתה צעד חשוב סªת פרקטיקות טרªבהב-לאומיות, אבל יים העבה שבתהליכי ההגירה, המתמלאת, ביןªחסרה את שכבת הבי .היתר, על ידי תעשיית ההגירה ל חלל דרשו בª תיאורטי זה- 2005 ) סמית2005 , Smith(, במאמר הªו על בחי סªמחודשת של טר- לאומיות גªסיªית, והחוקרות מהאלר והאªאורב(Mahler & Hansing, 2005)סª, במחקרן על דפוסי פעולה טר- לאומיים סªי המאמרים החוקרים הציגו את הרעיון של טרªשל דת בין קובה למיאמי. בש-ה לאומיות של האמצע ) Transnationalism of the Middleו זאת מהאלרª( כפי שכי סªג, או טרªסיªוהא-ל אומיות שבין לבין ') Transnationalism ‘from in-between ( ) ה זאת סמיתªכפי שכי2005 , Smith .( ה התיאורטית לתעשיית ההגירה, כפי שהיאªג מועילה בהבªסיªי מוצאת את ההמשגה של מהאלר והאªא מתבטאת בחברות כוח-ה ג תולות בשלושה גªסיªאדם והתיווך. מהאלר והא ורמים את ההצדקה להמשגה של סªטר-לאומיות של ה :אמצע1סª. טר-לאומיות, מעצ ם טבעה, היא מרחב מתווך שבין הגלובלי ללוקלי. תהליכים גלובליים המתרחשים במסגרתו מקושרים לא-אחת למיקומים גיאוגרפים ספציפיים, כך שהם גם מייצגיהם של ;תהליכים לוקליים2 שים המשתתפים בדפוסיª. הא סªהפעולה הטר-לאומיים מקוש ,ה תחילהªרים, בכוו לקשרים במרחבים ספציפיים, ולא פועלים במרחב גלובלי מופשט; ו-3. בהרבה מהמ ויותªוצרות סוכª קרים ות של מיסוד ולאורך זמן, ואלו חוצות ומקשרות בין הלוקלי לגלובלי, כך שהן פועלות לרובªהפועלות ברמות שו י אªבמרחב האמצע שבין ש .לה לאומי בהגדרתם של הגורמים בתעשיות ההגירה. תעשיית ההגירה, לפיªאי הביªשוב למחקרים ולתª דזªªהר- הלותה למול ובתוךªליאון, מספקת את התשתית שמחברת בין מוצא ליעד, בהקשר הגירה מסוים. הת :קודה חשובה בהגותו. הגבולות הםª יות היאªות הריבוªגבולות המדי"not only at the heart of the phenomenon, but are also its very raison d’être" (Hernández-León, 2008, p. 156) . כלומר, תעשיית ,ו עובר גבולªתון כלל איª ההגירה קיימת ומשגשגת בדיוק בגלל יכולתה הייחודית לגשר על גבולות, וגם אם גורם קיומו תלוי בהיות הגבול קיים. זה לא אומר שלמ .ות המוצא והיעד אין תפקיד מהותי בעיצוב תעשיית ההגירהªדי פילתם של יזמויות ומוסדות תעשיית ההגירה תלויים בכך. עם זאת גם אין לטעון כיªההיפך, ולמעשה, עלייתם ו דזªªמיקה והאופי של תעשיית ההגירה, אלא יש לטעון, לפי הרªית יקבעו את הדיªיות ורגולציה מדיªמדי- ליאון 63 ) Hernández-León, 2008ות ולאª( שהשלכות מכוו- יות ורגולציה ישפיעו על הסיבות בהןªות של מדיªמכוו .פוצים על ידי תעשיית ההגירה ואחרים לאªים וªשירותים מסוימים יהפכו להיות זמי דזªªלפי הר- ) ליאוןIbid(, מקורות כוחם של מוסדות תעשיית ההגי רה הם: ההתמחות והחדירה החברתית שלה ם בזרמי הגירה מסוימים, שילוב שירותים מרובים תחת קורת-ועªגג אחת, ת ה בין מרחבים פורמליים ללא-פורמליים ובי ,ות. בעבודות מאוחרות יותר שלוªן הקשרים פוליטיים ומשפטיים בין שתי המדי דזªªהר-ליאון ) 13 León, 20 - Hernández ( טען כ י לתעשיית ההגירה תפקיד מהותי בתחזוק, רגולצ יה, שליטה .ים ארוכותªים העוסקים בהגירה היו עיוורים לכך במשך שªות, וכי תיאורטיקªומיסוד ההגירה במרחב שבין מדי אמר לעיל יש חוקרים העוסקים בתעשיית ההגירה ולא רואים בפעולה בין מרחביםªלמרות כל ה .אי הכרחי בשאלת זהותם של המוסדות והמעורביםªתיים תªמדי יתןª ,כך למשל למצוא את "פעילותה של ) "שמירת גבולותGammeltoft-Hansen, 2013; Lamberg-Pederson, 2013; Lucht, 2013 ,( מימון ההגירה ) Nyberg–Sørensen, 2004; 2012 ) "טציה להגירהª( ואת "דוקומBerg & Tamagno, 2013 ( ובעיקר היבטים .ים של החיים הקהילתיים של המהגרים בארצות היעדªשו 2.4.5 יםªשחק הפועלים באופן לא לגיטימי או מחוץ לחוק ים הפועליםªידון הוא השחקª וסף שטרםª מיון יגוד לחוקªב .תפס לגיטימיª וªאו באופן שאי יש לזכור כי המחקר על תעשיות ההגירה צמח, במידה רבה, ממחקרים שהתמקדו במעורבים ובמוסדות שפעלו בסיוע למהגרים יגªלחצות גבולות, ב יגוד לחוקªת היעד, ולפיכך פעלו בªוד לעמדת מדי168 – "גורמים אלו מוכרים כ"מבריחים (coyote, snakeheads) . כזכור, סאלט וסטיין(Salt & Stein, 1997) י אדם וחקרו את ההיבטיםªעסקו בסחר בב הלא-חוקיים והלא-ארי שלªלגיטימיים של תעשיית ההגירה, ולפיכך יצרו בהגדרתם גם מיון בי דפוסי הפעולה שמתבצעים באמצעות תעשיית ההגירה בין לגיטימי וחוקי או מוסדר, ללא-לגיטימי, לא- .חוקי ולא מוסדר אריות של החלוקה שיצרו, סאלט וסטיין הכירו בכך שלא קל תמיד להבחין בין החוקי ללאªלמרות הבי- חוקי ובין הלגיטימי ללא-ל גיטימי, בין היתר בשל פרקטיקות לא-חוקיו ת ים לגיטימייםªהמתקיימות בקרב ארגו ים לאחר מכן, גםªוחוקיים, ולהפך. לחלוקה זו היה שותף, מספר ש) הסוציולוג דיוויד קיילKyle, 2000 . קייל :הגדיר את מרכיבי תעשיית ההגירה כ "Anyone profiting, legally or illegally, from the commodification of the international migration process, [forming] a larger system or informal network" (2000, p. 67). ) קייל ושותפיוKyle, 2000;Kyle & Koslowski, 2001 ים בתעשייתªה של השחקª( הוסיפו את ההבח ) "ההגירה כ"סוחרי הגירהMigration Merchantsים העוסקיםª(, וכן הראו את המורכבות בסיווג של שחק בפעילות לא- .חוקית כלא לגיטימיים ) במחקרםKyle & Koslowski, 2001 ( על מבריחים המסייעים למהגרים לחצות גבולות באופן לא-מוסדר, הם הר תפסים לא רק כפושעים, אלא גם באופן חיוביª או כי המבריחים- ) "כ"שודדים חברתייםSocial bandits .( בהמשך לראייה המורכבת של קייל וקוסלב) קיIbid( את העוסקים בפעילות לא- חוקית בדו"ח ה וועידה ) "יות הגירהªשל "המכון למדיMigration Policy Institute ( שעסק בסוגיות העברות הכספים, באפריל2003 :טען כיª 168 ראו למשל : Salt & Stein, 1997 ;Spener, 2005 ; astel, 2004; Kyle, 2000;Kyle & Koslowski, 2001 C 64 "A worldwide migration industry has developed, often with the participation or encouragement of national governments, to facilitate temporary labor movement. This industry has both a legal and a black marketcomponent. Despite popular conceptions that the clandestine immigration industry is controlled by well-organized criminal cartels, many enterprises that facilitate illegal immigration are, in fact, small family businesses" (O`neil, 2004, p. 4-5). עשה כאן וההכרה, החשובה ללאªמלבד הפירוק ש-ס פק, כי המבצעים פ עילות לא-ם גªחוקית הי ם יזמים יותªי פשע מאורגן, יש גם הכרה בקשר בין תעשיית ההגירה למדיªפרטיים ובעלי עסקים משפחתיים, ולא רק ארגו .ית בעידוד תעשיית ההגירהªה הריבוªוסף, יש הדגשה, חשובה ומשמעותית, של חלקה של המדיªההגירה. ב תפסים כחלק מªים והמוסדות הªה שהשחקªהטע עים בין החוקי ללאª תעשיית ההגירה- חוקי ודומים י ותר לעסק ה גם על ידי בוסוול וגידסªטעª ,לאומיªמשפחתי מאשר לתאגיד בי(Boswell & Geddes, 2011) . 2.5 יחסי האצלת סמכויות ים מתחום תעשיית ההגירהªהלת מול שחקªה מתªכדי להבין את האופן שבו המדי יידותª הלªת לªעל מ חוצת- ,גבולות) וכחית מאמצת את המודל של סוראקªהעבודה הSurak, 2017 ( הªמיקות בין המדיªוגע לדיªב יאוªה-ליבראלית לבי ים מצד שלישי בתחום ההגירה. זאת מכיווןªן האופן בו היא מאצילה סמכויות לשחק עי רווח והן למעורבות של אלו ללא מטרות רווח, וכי להיבט הרווח השפעהªשמאמרה ער הן למעורבות גורמים מו .ה לגורמים האמוריםªעל יחסים אלה בין המדי במילים אחרות, זרמי הגירה חוקית מאפשרים לבחון מגוון רחב יידות, ובמקביל, כיצד מתווכי הגירה זו, המעורבים באופן העמוקªה מעורבת בתעשיית הªשל דרכים שבהן המדי הלים בפועל. המודל גם מאפשר להביןªסות, הוצאות ותחזוק אספקת העובדים, מתªביותר בהכ את האילוצים והדרישות לש םªים, שכן, כאמור, יחסים אלה איªה לגורמים השוªוי ולביצוע רפורמות באופי היחסים בין המדיªי .סטטיים תרשים מספר1 ) המודל של סוראקSurak, 2017( ליחסי האצלת סמכויות בסיסיים סוכן פרטי סוכן ללא מטרות רווח חוזה פורמלי I ה ממקרת החוצה אחריותªהמדי באופן ישיר עותªליוזמות מו- רווח III ה ממקרת החוצה אחריותªהמדי ןªבאופן ישיר ליוזמות שאי עותªמו-רווח חוזה לא-פורמלי II ה מעבירה אחריות, דהªהמדי עותªפאקטו, ליוזמות מו-ווח ר IV ה מעבירה אחריות, דהªהמדי עותªן מוªפאקטו, ליוזמות שאי- רווח בהאצלת סמכויות על בסיס חוזה פורמלי לסוכן פרטי )משבצתI (, מתרחשת הצבת גבולות יעילה על ה העושה שימוש אסטרטגיªסיים שמתווכי ההגירה משיגים ממהגרי העבודה על ידי המדיªªהרווחים הפי יות ההגירה למטרת רווחיו וכךªבתחרות, רווח והפסד. התוצאה היא סקטור עסקי תחרותי שאחראי ליישום תוכ ה לחסוך במשאªמאפשר למדי ה על גובה המכסה מייצרת תחרות ביןªיות. שליטת המדיªבים על אכיפת המדי 65 דרשת והתהליך עצמוªיירת הªמעסיקים ומתווכים על כוח העבודה. למרות שהעסקה ישירה אפשרית, ה הªמורכבים והמעסיקים מעדיפים להסתמך על מתווכים ולא על עורכי דין פרטיים ויקרים. כמו כן, אם המדי צריכה להת ים לא מגיע למטרות שהוצבו לו, קל לה יותר לעשות זאת כשאופי הקשר הואªערב כאשר אחד הסוכ ,יסטרציהªפורמלי. במקרה זה, מרבית ממדי ההגירה ממוסחרים, הווה אומר הסקטור העסקי אחראי על האדמי .תªית ההגירה המוזמªהפיקוח ויישום תוכ במשבצת מספרII ה מאצילה סמכויותªבטבלה המדי באופן לא-רשמי לגורמים עיªמו-רווח. אחת הד וגמאות מוכותª יסיון בעבודותª ו כמלגה אוªיסת מהגרים ברמייה תחת אשרת "מתלמדים", כשהשכר היªהיא כ- ותªמיומ ה מקובלת או רצויהªתית שהגירת עבודה איªשמרת הגישה המדיª ושכר, שבהן התלמדות לא תמיד הכרחית. כך באותה טריטוריה, שכן ס תחת מטריית ה"התלמדות" ולא כ"עובדים". המעסיקים הופכיםªכª אותו כוח עבודה ים מפקחים המבטיחיםªה כארגוªסים לתמוªכª ויות התלמדות והמתווכיםªים המיישמים הזדמªלמעין ארגו ית באמצעותªהלת בצורה חלקה. כך מתווכים הפועלים לשם רווח מיישמים את מרב התוכªית מתªשהתוכ הסכמה לא-פורמלית של ה מוך יחסית של מהגרים מתאפשר לשלטון להתעלם מבעיותª סת מספרªה. עם הכªמדי רבות שצצות מעצם העברת הסמכויות לגורמים ברמה האזורית או המקומית. חוסר הרצון לאכוף באופן יעיל ותן למתווכים לפעול בחופשיות וחוסר שקיפות ומסתייםª יות ההתלמדותªעשה בתוכªאת ה בהפרות רבות של ת ביחסים חוזיים, מולידה, לאªה מעוגªזכויות אדם. האצלת סמכויות לא פורמלית לגופים אלה, שאי- אחת ה מתקשה לאכוף בגלל האופי הלאªשיטות פעולה לא חוקיות רבות, שהמדי-פ.ורמלי של היחסים במשבצתIII יםªים ללא מטרות רווח: ארגוªה מאצילה סמכויות באופן רשמי לארגוªבטבלה המדי ים לאªי זכויות אדם או ארגוªציבוריים, משרדי ממשלה וארגו-ממשלתיים לרו ב. תחת יחסים אלה עלויות ההגירה מצטמצמות בעבור המהגר במקרים רבים. במשבצתIV ה מאצילה סמכויות באופן לאªהמדי-פ ורמלי לשח עיªם מוªים שאיªק-רווח. כשהמדי ,ים שלא למטרות רווחªה מאצילה סמכות, גם באופן לא פורמלי, לסוכª היא מרוויחה שליטה רבה יותר והאצלת הסמכויות מצומצמת יותר. מיקור חוץ לא הכרחי במקרים רבים שכן מתקיימת תשתית כלשהי ולא מופעלים לחצים על הגדלת המכסה היות והסקטור העסקי ל .א מועסק ) המאמר של סוראקIbid ( בחן את המודל האמור בדמוקרטיות חזקות כלכלית במזרח אסיה, שהפכו למייבאות עיקריות של מהגרי עבודה: טאיוואן, יפן ודרום קוריאה. דרך מקרי בוחן אלה מודגם כיצד אילוצים יהול הגירתª ות דפוסי האצלה. למשל, ממיקור חוץ שלªות לשªגורמים למדי העבודה בידי ידיים פרטיות להלאמת עיªם מוªים משולבים שאיªהטיפול בזרמי ההגירה והעברתו לידיי שחק-רווח, או ההפ יהול הגירה באמצעותªך, מ גופים שלא למטרות-ר.ים פרטייםªתיים, להפרטתו והעברתו לידי סוכªווח, בשילוב גופים מדי וכחי ייבחªבפרקים הבאים הממצאים שעלו במחקר ה ו אל מול התיאוריות ששורטטו לעיל והצלבה זוª יתוח התיאורטי שמחקר זה יציע טמון בצומת שבין הכלכלה הפוליטיתªתשורטט באופן מעמיק בפרק הדיון. ה יאוªה-ליברלית על מ ת הלאום, לעומת כוחות גלובלייםªי המקח שלהם, לבין כוחה של מדיªיה ואופªגוון סוכ ים וªולוקליים בהקשרים משת לאורך זמן, כפי שהתבטאו בהמשגה התיאורטית החדשה יחסית של "תעשיית ."ההגירה חקרת הן תיאורייתªאסף ולתופעה הªטיות למידע שªשלוש התיאוריות המרכזיות שמצאתי כרלוו ) מערכת ההגירה העולמיתThe World System Theory Of Migration ( ששמה במרכזה את הצורך לחקור את קודות החיבª ) יתוח משולבותª ת היעד ברמותªת המוצא למדיªמיים בין מדיªור והקשרים הדיFawcett, 1989 ;( ) הגישה הביקורתית של בלאקBlack, 2002 טראקציה ותלות הדדית ביןª( אודות משילות מבוזרת, לפיה יש אי ות להם, מה שמעיד על הרגולציה כפרויקט משªה הן בצרכים והן בפתרוªהחברה לבין המדי הªותף של המדי ) ה זו או אחרת; והמודל של סוראקªיים של מדיªוהחברה, שאף חורג מגבולותיה הריבוSurak, 2017 וגע לאופיª( ב 66 ות אתªים גורמים לה לשªה למעורבים מצד שלישי בתחום הגירת העבודה, וכיצד אילוצים שוªהיחסים בין המדי ,יידות לשם עבודהªמען להאצלת הסמכות בתעשיית הªה ,סתªובמקביל, כיצד מתווכי הגירה זו, המעורבים בהכ .הªהלים בפועל אל מול ויחד עם המדיªהוצאות ותחזוק אספקת העובדים, מת מיים והמורכבים בגלגולי תעשיית הגיוס והתיווך לחקלאותªממצאי המחקר יעקבו אחר התהליכים הדי ים אלו: צמיחתªלישראל, ובארבעה צמתים עיקרים שהתרחשו בש יםªות השמוªתעשיית הגיוס והתיווך מסוף ש עד1998 ; שגשוגה בין1998-2013; התהליך תªויה ללא היכר משªהמתמשך שהביא לשי2005 עד ל- 2012 , אז ) התקבלה החלטת הממשלה4024וי שיטת הגיוס, ועד למימושו של הסכם דוª( לשי-צ ד בסיועªדדי מול תאיל ארגוןIOM וי שיטתª, שאכן הביא לשי ה ללא היכר את תעשיית הגיוס והתיווך, כפי שייבחן בפרקªהגיוס ושי יםªהממצאים האחרון שסוקר את הש2012 עד2019 . 67 פרק3: מתודולוגיה 3.1 פרדיגמות ומערך המחקר– מחקר משולב ית כדי ליצור מחקרªית, אך הוא מסתייע גם בשיטה הכמותªעשה שימוש בעיקר בשיטה האיכותª במחקר זה ) משולבMixed methods research .יתן על התופעהªקודת מבט הוליסטית ככל הª ( שישיג שיטת המחקר בחרה שכן היאª יתªהאיכות מאפשרת להבין את פעילות האדם חקרים תוךªדרך חדירה לעולמם היומיומי של ה סויותיהם, הקובעים ומעצבים את מציאות חייהם. שיטה זו מאªהתחקות אחר מעשיהם והת פשרת להכיר את ים את המאורעות המתרחשים )צברªים את הדברים ומארגªחקרים עצמם, כיצד הם מביªקודות הראות של הª בן- ,יהושע1990 ; ,שקדי2003 ים אתªיתן יהיה להבין כיצד מכלול המעורבים בשדה זה מביª(, כך ש .ה בעולם זהªים אותן בהתאם למיקומם השוªההתרחשויות, מפרשים ומארג מ יות הן שיטות מחקר המדגישות את הצד המדיד והמספרי של החקירה שלªגד, שיטות מחקר כמותª יםªתוª חה שמדידה אובייקטיבית אפשרית. החוקר/ת בתחום זה פועל/ת על בסיסªוש, מתוך הªעולם הא יתן להבחª יªות לצפייה, איסוף ומדידה, כאשר במחקר כמותªיתªות הªמספריים, עובדות וראיות שו ין ברצף קווי ,ושא המחקר וסופו באישושה או בהפרכתה של השערת המחקר )שקדיª שראשיתו בבחירת2003 (. לעומת זאת ושא המחקר, אולם לעתים קרובות המחקרª יתן להבחין ברצף מעגלי שגם הוא מתחיל בבחירתª יªבמחקר איכות ים מספרªושא וחזרה על שלבים שוªעצמו יוביל להגדרה מחודשת של ה י התהליךªפעמים. כלומר, במחקר איכות הלים בצורה אחרת. המחקר מתחיל בבחירתªהוא ספירלי. השלבים במהותם הם אותם שלבים, אך הם מת ים החוקר/ת יחליטªתוªים. ייתכן ותוך כדי איסוף הªתוª ושא, מתוכו מגדירים שאלות מחקר ויוצאים לאיסוףªה ות את שאלת המחקר או למקד את המחקרªלש בכיוון אחר. הספירליות הזו יכולה להימשך מספר מחזורים ולכן .י יכול להימשך זמן רבªמחקר איכות י הוא שבראשון על החוקר/ת להסתכל לאחור כדיªי למחקר כמותªההבדל המשמעותי בין מחקר איכות לבחון את התהליך. רב-ה שלביות הזו יכולה להוות יתרון רב כאשר מבקשים להבין תופעות ח ,ברתיות לעומקן חקריוª י מאפשר לחוקר/ת להעמיק את האמון שלªוכחית. המחקר האיכותªי מבקשת לעשות בעבודה הªכפי שא ותªיתוחו של החוקר/ת לכווª ות עוקבים, וידוא התאמתªבו/ה דרך חזרה לשדה המחקר, שימוש במספר ראיו ) המרואיין ועודWexler, 2006 .( מחקר מסוג זה מתייחס לשיטות ים, המקדמות את השילוב השיטתיªמחקר שהתהוו בעשורים האחרו חת הבסיס של מתודולוגיה זו היא ששילוב שכזהªית מחקר אחת. הªי במסגרת תוכªי וכמותªשל מידע איכות ,פרד; כמו כןªי בªי או כמותªיתוח מידע איכותªרגטי יותר של מידע בהשוואה לאיסוף וªמאפשר שימוש שלם וסי שימוש במחק ים, ויזואליזציה של הליכים דרךªר משולב מאפשר את הגברת התקשורת בין שדות המחקר השו ות בצורה מיטבית על שאלות מחקרªטגרציה המאפשרת לעªת הממצאים ואיªדיאגרמות המקלות על הב ) Wisdom & Creswell, 2013 .( וªים ומתרחב לדיסציפליªהמחקר המשולב הולך וצובר תאוצה בעשורים האחרו ות במדעי החברהªת שו ) Creswell, 2009; Johnson, et al., 2007 Brannen, 2005; (. בתוך כך, המחקר על הגירה מבקש לבחון אותה ה זו המחקרªים: החברתיים, הכלכליים, הגיאוגרפים, התרבותיים ועוד. מבחיªבאופן הוליסטי על היבטיה השו י שªבהגירה עוסק בגישות משולבות מטבעו. כבר לפ) דלי וליªי עשורים פיª Findlay & Li, 1999 ( הצביעו על וספים של הגישהª ותªה. יתרוªות הגישה המשולבת בחקר ההגירה, בייחוד בחקר היחסים בין פעולה למבªיתרו קודתª יים; שיקוףªיים אל מול ממצאים כמותªכוללים את היכולת להבין סתירות העולות מממצאים איכות המבט של המשתתפים ב ים בחוויות המשתתפים; עידודªקת קול והבטחה כי הממצאים מעוגªמחקר דרך הע יםªות; גמישות מתודולוגית והסתגלות להרבה מערכי מחקר שוªות שוªטראקציה בין חוקרים מדיסציפליªאי 68 המבארים י; והאפשרות לאסוף מידע עשיר ויסודי הכולל גםªמידע שלא יכול להיות מושג רק במחקר איכות תוª ) ים סטטיסטייםª Wisdom & Creswell, 2013 קטו בגישהª(. עם זאת, יחסית, עדיין מעטים הם החוקרים ש המשולבת לחקר ההגירה ותיה הרביםªעל אף יתרוParrado & Flippen, ; amlen, 2012 G Donato et al., 2006; ) Stevens et al., 2012 ; 2005 ( . מ חקר זה משתמש במערך רב- ) שכבתיent nested designs Concurr ( של מחקר משולב. ממצאי המחקר ותחים בוªי מªי והכמותªהאיכות-ית, ובשלבªזמ יהם, כך שמוצגתªעשה השילוב ביª יתוח הממצאים והצגתםª ה רחבה ומלאה יותר של התופעה. באמצעות השגת מידע ממגוון רב של מקורות מידע עצמאיים התאפשרªתמו לי גולציªלבצע טריא) הMcNiff, 1994דיווידואלים וª(, שמשמעה איסוף מידע ממגוון של אי מ ,יםªרקעים שו ) ותªבאמצעות שימוש במגוון מתודות ושילוב פרספקטיבות תיאוריות שוDenzin, 1970; Maxwell, 1996 .( ושית על ידי חקירתªהגות האªגולציה היא להסביר בפירוט את העושר והמורכבות של ההתªהמטרה בטריא ) ה רב ממדית של הסוגייהªקודות מבט כדי ליצור תמוª ושא ממגווןªהCohen, Manion & Morrison, 2001 .( .יªי והכמותªדלו מהמחקר האיכותªגולציה לשם הצלבת ממצאים שªעשה שימוש בטריאª באופן דומה ושית, ולהציג תªשימוש בשיטה אחת בלבד עלול לפספס את מכלול המורכבות של הפעולה הא ה מוטה אוªמו יבו תוצאותªמעוותת של התופעה. כדי שהמידע יהיה אמיתי ככל האפשר חוקרים משתמשים במגוון שיטות שי אסףªות עומק, וממידע שªדומות. התוצאות שייאספו משאלון פתוח, צריכות להיות תואמות לאלה שיושגו מראיו ) מתצפיותCohen, Manion & Morrison, 2001(. השתמשתי בשיטו.יתוח תוכן של מסמכיםªוסף לªת אלו ב ברם, המחקר המשולב מוגבל בשל מורכבות רבה של הערכת המידע, מכיוון שמחקרים מסוג זה קשים טגרציה ביןªון זהיר שיתאר את כלל היבטי המחקר הכוללים דיגום, תזמון ואיªון וליישום. הם דורשים תכªלתכ ייםªסוגי המידע. השילוב בין ממצאים כמות ייםªלאיכות יתוח הממצאיםª מאתגר במיוחד בשלב ; וסף, פעמיםªב רבות, מחקרים שלובים מערבים צוות מולטי- ריªדיסציפלי ש .ן בתחום התמחותםªל חוקרים בשיטות מחקר שאי גם חוקר בודד המבצע מחקר זה מוצא עצמו לעתים משתמש בשיטת מחקר שהוא פחות מיומן בה והעובדה כי דרטיªלכל שיטה סט עוצה בשיטת מחקר זו היא הצורךªה הªים, עלולה לעורר קושי; מגבלה אחרוªם שו ) סיביתªטªבמשאבים רבים בשל שיטות מחקר כפולות הדורשות עבודה איWisdom & Creswell, 2013 (. על אף ות הרבים של השיטה, המאפשרים לבחון את שדה תעשיית התיווך להגירה לחקלאוªמגבלות אלו, ולאור היתרו ת ים של השדה, שלא יכולתי להשיג מעריכת מחקרªה מעמיקה של היבטים שוªבישראל, היא כדי לאפשר בחי .פרדªי בªפרד, או מעריכת מחקר כמותªי בªאיכות 3.2 ייםªכלי המחקר האיכות .יתוחי תוכןªות עומק, תצפיות וªיים הם ראיוªכלי המחקר האיכות 3.2.1 ות עומקªראיו שים באמצעות סדרת שאלות כדי לחלץ מהםªים אªי, במסגרתו מראייªות עומק הם כלי מתודולוגי איכותªראיו קת את שורשיה מןªוגע לשדה המחקר. שיטת מחקר זו יוªות בªתמות חוזרות המאפשרות לחוקר/ת להגיע לתוב ,יתªהמסורת הפרש ,י האדם מייחסים להªלפיה המציאות היא המשמעות שב ועל-ת להבין אתªמ מהות החוויה מצאים עלª ים למציאות החברתית והתרבותית בה הםªותª י אדםªושית על המשמעות הסובייקטיבית שבªהא פשות הפועלות )אריאליªהחוקר/ת לצפות באופן בלתי אמצעי בסיטואציה ולשוחח עם ה1989 ,; צבר בן יהושע 1990 ,; שקדי2003(. באופן זה החוקר/ת יכול לא י האדם, העדפותיהםªוגע לידע ולמידע שברשות בªסוף מידע ב ) וגע לתופעהªקודת מבטם בªתם וªוערכיהם וגישתם, אמוTuckman, 1972 .( 69 ות עומק חציªבראיו-ים החוקרªמוב/ ת מכין/ה רשימת שאלות אליהן יש להתייחס, ומכין/ה את ותªהמרואיין/ת מראש לגבי אופי הריאיון. התשובות לא תמיד עו בדיוק על השאלה, ופעמים רבות עולות סוגיות צפו מראש. היתרון של כלי זה הוא בגמישותו וביכולתוª וספות שהמראיין יחליט להתייחס אליהן, גם אם לאª הגותªי המרואיין ולתת לו להסביר אירועים, דפוסים וצורות התªושאים החשובים בעיªלאתר ולזרום עם ה ) יוªכראות עיBryman, 2001 (. טימי מדי לצורת חקירה אחרת אוªושא המחקר רגיש או איª שיטת מחקר זו מתאימה במיוחד כאשר אים אלה התקיימו. הרבה מהסוגיותªי תªוכחי שªכאשר יש להבין תהליכים והשתלשלות אירועים. במחקר ה שעלו הן סוגיות רגישות הכוללות מידע לגבי כספים, רווחים, גביית דמי תיווך, ולעתים א ף דפוסי פעולה מן יות וכדומה. ביקשתי גם לחקור אתªהתחום אפור, כגון איומים, הפעלת קשרים לשם השפעה על קובעי מדי ות איפשרªמיקה של התפתחות תעשיית התיווך להגירה לחקלאות בישראל וקיום הראיוªולוגיה ואת הדיªהכרו ים מרכזיים בתחום את השתלשלות האירועים למיטבªלהבין משחק וסף בשיטתª ם. יתרון משמעותיªזיכרו ,צפו מראש )צבר בן יהושעª וספים שלאª ושא ולהגיע להיבטיםªמחקר זו הוא האפשרות להעמיק את חקר ה 1990 ,; שקדי2003 ה מלאה יותר עלªמיות והגמישות של השיטה חשובות בכדי לקבל תמוªה הזו, הדיª(, ומהבחי וספים כולª ותªחקרת. יתרוªהסוגייה ה לים שימוש בכלי זה בכדי לאשש או להפריך היפותזות, לתקף שיטות וכלי ו. החיסרון המשמעותיªים ואת הסיבה לאופן שבו עªמחקר אחרים ולבחון לעומק את המוטיבציות של המרואיי ) יתוחוªשל כלי זה הוא הזמן הרב שהוא מצריך לשם גביית המידע, תמלולו וBryman, 2001 .( הכלי העיקרי של מ ות עומק חציªחקר זה היה ראיו-ערכªים שªמוב ,יםªים/יות רבים ומגווªו עם מרואיי סך הכול83 הªקודות זמן; הראשוª ערכו בשתיª ותªאיש ואישה, כפי שיפורט בחלק על אוכלוסיית המחקר. הראיו והעיקרית בין2010-2014 ייה ביןªוהש2016-2019ערכª הªקודת הזמן הראשוªות בª. חלק מהראיו י מימושªו לפ ההסכם הדו-צדדי והשאר ב ות חוזרים לאחרªערכו ראיוª ייהªקודות הזמן השªות. בªותיו הראשוªמהלך ש ערכו בפברוארª ות עם חברות התיווך התאיותªים התייחסו אליו. הראיוªשההסכם התקבע והמרואיי2013 , לאחר שרישיון העבודה שלהן הושעה על ידי משרד העבודה התאי. בעקבות כך חלקן הפסיקו לעבוד כליל וחלקן .דªים מחברות התיווך בתאילªות חוזרים עם המרואייªות אחרות. לא התאפשרו ראיוªעברו לעבוד עם מדי משכו כשעה וחציª ותªרוב הראיו- ייה פיזית. במקרים בהםªערכה פגישה שª שעתיים ופרק זמן דומה אם הלוªית השיחות התªייה הייתה טלפוªהפגישה הש .כחצי שעה בממוצע ערכוª דªות העומק בכפרים בתאילªראיו .במשך כשלוש שעות בממוצע ה באירופהªד ומדיªות: ישראל, תאילªערכו בשלוש מדיª ותªראיו169 . 58 ותªראיו ,ערכו בישראלª 24 ות עומקªו בראיוªה באירופה, סה"כ רואייªד ואחד במדיªבתאיל83 ות בכפריםªאיש. הראיו ד היוªבתאיל כחו בהם כª .כללים בספירה המדויקתª םªים, ולכן איªקבוצתיים: משפחה ושכ- 30 .איש ואישה ים, מאילת ועד מטולה, בהתאם לרצוןªות שהתרחשו בישראל התקיימו ביישובים שוªהראיו ים ו/או במשרדיהם, מיעוטם בבתיªערכו בעיקר בבתי המרואייª ים ושל קיום מושאי התצפיות. הםªהמרואיי קפ.יםªסיעה ברכב המרואייª ה ו/או מסעדות, ולעתים רחוקות ביותר בביתי ובמהלך גקוק, בעיר המחוזªגקוק, בכפרים במחוז בªד, התקיימו בעיר הבירה בªות שהתרחשו בתאילªהראיו יªאודון טהא ים ומיעוטם בבªות במשרדי המרואייªערכו הראיוª גקוקªים במחוז זה. בבªובכפרים שו תי קפה ו/או .ים וקרובי המשפחהªים עצמם ו/או של שכªות בכפרים התרחשו ברובם בבתי המרואייªמסעדות. הראיו ים ובארוחה קלה. הריאיוןªד שולבו לרוב בסיור בשטחים החקלאיים של המרואייªות בכפרים בתאילªהראיו .תªה באירופה התרחש במשרדי המרואייªבמדי 169 ו מצוין היותªה איªשמה של המדי וחשיפתה תסגיר את זהות המרואיי תª . 70 ות בישראל התקיימו ביחידוּתªרוב הראיו .וספיםª ייםªוכחות אדם או שªי, ומיעוטם בªבין המרואיין לבי וספתª וסף הייתה זו חוקרתª כח אדםª במקרים בהם170 וסף במשרד המרואיין ו/אוª ית ו/או עובדª, מתורגמ .וכחות אדם אחדªי ומיעוטם בªגקוק התקיימו ביחידות בין המרואיין לביªות בבªהלי כלשהו. רוב הראיוªצוות מ במקרים וכחים כחמישהª י מקרים היוªהלה. בשªוסף היו אלה עובדים זוטרים ו/או עובדי מª כח אדםª בהם ות בכפריםªי עובדים זוטרים. רוב הראיוªהלה ובמקרה השªשי מªוספים, במקרה אחד היו אלה אª שיםªא גקוק וªבמחוזות ב יªאודון טהא ים, חלקם כסªי משפחה ושכªערכו בקבוצות גדולות שכללו בª ובייקטים של .ות וחלקם כמקשיבים פעילים לשיחה. מיעוטם של השיחות היו בזוג, אף ראיון לא התקיים ביחידותªהראיו יתªשטיין ומתורגמªוספת, פרופ' דבורה ברª כחה גם חוקרתª יםªגקוק, מלבד המרואייªות במחוז בªבראיו ות במחוזªכחה בכמחצית מהראיוª שטייןªמטעמי. פרופ' בר אודון טה יªא . גליתªהלו בעברית ללא סיוע מתורגמן. ריאיון אחד התקיים באªות בישראל מלבד אחד התªכל הראיו גקוק רוב הריªותורגם לתאית על ידי מתורגמן שהמרואיין בחר. בב\ גלית ללא מתורגמןªות התקיימו באªאיו ים הביאו עימם. בכפרים, בªגלית בסיוע מתורגמן לתאית, שהמרואייªוהשאר בשא גקוק ואודוןªמחוזות ב יªטהא ובעיר המחוז אודון יªטהא ות לא קוימªית מטעמי. כשהראיוªות בוצעו עם מתורגמªכל הראיו ו בשפת ,יסוח כי ייתכן שלמרואיין היו חסרות המילים המדויקות שרצה לומרªהאם של המרואיין התייחסתי פחות ל .יסוח מצמצם בשל שימוש בשפה אחרתª כלומר, היה פה עשה שימוש במתורגמן הדין היהª גם במקרים בהם .וסף שהריאיון עובר דרכוªדומה, בשל הפילטר ה ות לאªתן את אישורו לכך. חלק מהראיוª ות הוקלטו במכשיר הקלטה. כל מרואיין שהוקלטªרוב הראיו ,טיות של הקלטה במרחב רב משתתפיםªהוקלטו אם בשל סירוב המרואיין ואם בשל חוסר הרלוו כפי שקרה ות שהוקלטו תומללו על ידי מתמללת מוסמכת שחתמה על הסכם סודיותªד. הראיוªות בכפרים בתאילªבראיו ות שלא הוקלטו תומללו תוך כדי שיחה על ידי. כבר במהלך התמלול השמות והפרטיםªוגע לחומרים. הראיוªב ים. לאחר תמלולªימיות של המרואייªוªו בכדי לשמור על האªהמזהים שו ות על ידי או על ידי המתמללתªהראיו תªותחו בתוכª המקצועית הםAtlas.ti . .ים הייתה מורכבת וכללה מגוון משתתפיםªאוכלוסיית המחקר ודרכי הגישה אל המרואיי 3.2.1.1 יםªשחק תייםªמדי ים ואף סותריםªות שוªה עשויה מקשה אחת ומורכבת ממשתתפים רבים בעלי הגיוªªה איªהמדי) Calavita, 1992 ( יסטרטיביותªים וכפועל יוצא מכך לסמכויות שיפוט אדמיªיות שוªקשרת לשדות מדיª יות הגירהª. מדי ) ים, עבודה וכדומהªים: חוץ, פªרבות, כמו משרדי ממשלה שוLahav & Guiraudon, 2006 (. למרות זאת, בשל ימיותªוªחובת הא ות שלªורי על המורכבות שבעמדות השוªוכן בשל קוצר היריעה שבמחקר זה, הושם דגש מי .ו תחת שם בדוי בצירוף המשרד או האגף בו עבדוªתיים והם צויªהמשתתפים המדי תיªבישראל ראיי16 ) ותªים האחרוªתיים, חלקם על תפקידם ומעורבותם בשªמשתתפים מדי2015- 2019( וחלקם על תפקידם ומע יסטרטיבי וחלקם בתפקידªי אדמיªים עברו. חלקם היו בתפקיד מדיªורבותם בש יותªי המעורב בהתוויות מדיªמדי171 . לכולם תפקידים משמעותיים בשדה הגירת עבודה ותעשיית הגיוס והתיווך 170 ירוביץ' ופרופסור דבורהªה קושªוª ות בישראל היו פרופסור רבקה רייכמן, פרופסורªוספות שהצטרפו לראיוªהחוקרות ה .שטייןªבר 171 הªמבחי יסטרטיביתªאדמי ,עד 2008 עסקו בעיקר שלושה משרדים ממשלתיים בסוגיות מהגרי העבודה: משרד התעשייה, העבודה ים. באפרילªים ומשרד הפªוהמסחר, המשרד לביטחון הפ2008 הוקמה רשות האוכלוסין וההגירה ומרב הסמכויות הבירוקרטיות ªהועברו אליה. בהתוויית המדי ,ים, משרד התעשייה והמסחרªיות מעורבים בעיקר משרד האוצר, משרד ראש הממשלה, משרד הפ יות ובראשם רשות האוכלוסין וההגירהªמשרד המשפטים ומשרד החקלאות. גם גופים ממשלתיים אחרים מעורבים בהתוויות המדי .ק ישראל וכן הביטוח הלאומי, שירות התעסוקה והמשטרהªוב 71 יים מתוכם החזיקו בתפקיד בכירªתיים תאים. שªו חמישה מעורבים מדיªד רואייªלחקלאות בישראל. בתאיל ה.יות ושלושה בתפקידים בכירים מדרגה זוטרה יותרªעוסק בהתוויות מדי ייהªושא המחקר ופªטיים לªים מצאתי על בסיס איתור שערכתי לבעלי התפקיד הרלווªאת המרואיי ושאª ייה הרשמית כללה פירוט על ההשכלה שלי ועלªד. הפªרשמית למשרדים המדוברים בישראל ובתאיל דªומטרות המחקר. בתאיל ייהªשלחה במייל ולוותה בהגעה פיזית למשרדים ומסירת הפª ייה הרשמיתªהפ ייה אישית של מרואיין אחד למרואיין אחר כדי שישימוªעזרתי בשימוש בפª למזכירות המשרד. במקרים מועטים ימיות על אף התפקידים הרשªוªים הובטחה אªייתי. כפי שיפורט בפרק אודות האתיקה, לכל המרואייªלב לפ מיים .שהם ממלאים 3.2.1.2 יםªשחק לא-תייםªמדי ) יתן היה לראות במסגרת התיאורטית אודות משילות מבוזרתªכפי שBlack, 2002 טראקציה ותלותª(, יש אי ות להם, מה שמעיד על הרגולציה כפרויקט משותף שלªה הן בצרכים והן בפתרוªהדדית בין החברה לבין המדי ה והחברה שאף חורג מªהמדי ה זו או אחרת. בלב מחקר זה ביקשתי לבחון אתªיים של מדיªגבולותיה הריבו יªוגע לארגוªים: בין צדק חברתי, בכל הªעים מגורמים שוªהקשת המורכבת של מי שמרכיבים את "החברה" ומו זכויות אדם לבין תועלת כלכלית, במקרה של תעשיית הגיוס והתיווך. ואלו המעורבים הלא-מ תיים שרואיªדי וªי :למחקר זה חברות כוח- :אדם ותיווך הגורמים המשמעותיים ביותר בשדה ה גירת העבודה הישראלי. בדו"ח זה ים הן מחברות כוחªתוª אספוª -אדם ותיווך ב ערכוª .דªישראל והן מחברות תיווך בתאיל25 ות עומק עםªראיו ציגי חברות כוחª -ה אדם והתיווך, מתוכם14 ציגי חברות בישראל ו־ª עם11 ד. רובªציגי חברות בתאילª עם הראי ים מחברותªערכו עם בעלי החברה עצמה ומיעוטם עם עובדים בכירים אחרים. שיטת איתור המרואייª ותªו כוח-האדם והתיווך ייה מטעמי למספרי הטלפון ו/או המייל של ראשי החברות, כפיªבישראל התבססה על פ יה שלי אליהן הצגתי את עצמיªשאלה מפורסמים על ידי רשות האוכלוסין וההגירה. בפ כחוקרת המבצעת מחקר ושא טרם הסכימו להיפגש עימי והתשובהªת בªייªי מתעªושא. כולם תהו למה אªיברסיטת חיפה בªדוקטורט באו .ה זרה לי, פעלה כבמטה קסםªי בת מושב וכי עבודתם של מהגרי העבודה התאים איªשסיפקתי, שא ד התבסס, ראשית, על רשימה שגיבשתיªים בתאילªאיתור המרואיי ות קודמים עם ראשיªמראיו ,דªית, בעת שהגעתי לתאילªי החברות שהם עובדים עימן. שªהחברות בישראל, ובקשה מאלה לאשר אותי בפ בפברואר2013 ותªי עם החברות שקיבלתי את מספרי טלפון שלהן. מהשלב הזה הראיוª, יצרתי קשר טלפו .ייה הלאהªהתפתחו בשיטת כדור שלג של הפ ציגיªחקלאים ו הלובי החקלאי ים של הלובי החקלאי ועוד כעשרהªציגים שוª ות עםªערכו תשעה ראיוª : וש", אותוªושא "מהגרי עבודה בעידן שירותי האªריון בªחייתי בקורס סמיªטים בהªות שבוצעו על ידי סטודªראיו יםªהעברתי בין הש2016-2019 במכללה האקדמית תל חי .ג ם בראיון עם החקלאים, היותי בת מושב בצפון הארץ יסה לעולמם של החקלאים ולמפגשי הלוביªובת למשק חקלאי המעסיק מהגרי עבודה היוו תו תקן וכרטיס כ י משפחתי, שישªית עשיתי על ידי שימוש ברשתות החברתיות שלי ושל בªייה הראשוªהחקלאי הסגורים. את הפ ª להם היכרות מוקדמת עם .ים של הלובי החקלאיªציגים שו :י המגזר השלישיªארגו .הªטגרלי ממוסדות המדיªם חלק איªים לא למטרות רווח ואיªאלו ארגו י זכויות האדם כמו "קו לעובד", "המוקד לפליטים ומהגרים" ו־ªטיים למחקר זה הם ארגוªים הרלווªהארגו "Thai Labor Campaign"ים חוץª, כמו גם ארגו-ממשלתיי ,טªלאומיים: הג'ויªם וביCIMI וארגון ההגירה ) לאומיªהביIOM חתם בין ישראלªי במימוש ההסכם הדו־צדדי שªים הם בעלי תפקיד חיוª(. שלושת האחרו 72 ערכוª ד, ובו אעסוק בהרחבה בהמשך. סך הכולªלתאיל14 :י המגזר השלישיªציגי ארגוª ות עומק עםªראיו ד שלוªערכו תשעה, בתאילª בישראל .וסף באירופהª שה ואחד :מהגרי עבודה תאים ותªערכו גם ראיוª ית אבלªאסף בשיטה הכמותª רוב המידע ממהגרי עבודה תאים פגשתי עם כª .ד בקרב מהגרי עבודה בישראל לשעברªבכפרים בתאיל- 50 שים מחמªא ותªישה כפרים לערך. ראיו ערכו עם חמישה מהגרים משלושה כפרים. אין להסיק מª עומק הלו שיחותªשים לא התªכך כי עם שאר הא הלו כשיחה זורמת סביב סיור בכפר, סעודה וכדומה, ולא באופן פורמלי כריאיוןªמשמעותיות, אלא שהן הת .עומק שי מפתח בכפר, דרך היכרות מוקדמת שלי או של מיªייתי לאªעשתה בפª ות בכפריםªגישות לראיוªה מחבריי. שיטה זו ידועה גם כשיטת "שומ) "ר סףArcury & Quandt, 1999 .( 3.2.2 יתוח מסמכיםª יתוח תוכן של טקסטים כתובים. על פי צברª י הואªהכלי המרכזי הש- ) בן יהושע1990 יקהªיתוח תוכן הוא "טכª ( יתן לחזור עליהם, מתוך מסרים המוצגים בתוכן כלשהו בהקשרªמחקרית להפקה שיטתית של היסקים תקפים ש 'מסוים" )עמ89 ים, כתבי עת, מודעות פרסומת וכל מסמך כתובªתח ספרים, עיתוªיתן לª (. באמצעות שיטה זו ) באשר הואJashim, 2010 :ם שלושה סוגים עיקריים של מסמכיםª(, כאשר יש מסמכים ציבוריים הכוללים יות אסטרטגיות, חקיקה ופסיקªתיים, תוכªמסמכים רשמיים של גופים ציבוריים כגון דו"חות ש ה, פרוטוקולי ;ועדות וכדומה מסמכים אישיים ות של הפרט ואלה כולליםªהמהווים עדות בגוף ראשון לפעולות, חוויות ואמו ;י, בלוגים, פוסטים בפייסבוק ועודªים, דואר אלקטרוªיומ מצאו במסגרת סביבת המחקרªעדויות פיזיות ש , ,ו, פליירים, פוסטריםªדהיי ספרי הדרכה) וכיוצא באלהGubrium & Holstein, 2001 .( " ו רקªיתוח תוכן של מסמכים איª תיעוד עובדות", אלא תהליך רפלקטיבי שבו החוקר/ת מתמודד/ת עם ותקים מהקשר. עלªי עצמם, מªם עומדים בפªהבסיס הערכי של החקירה החברתית. כלומר, מסמכים אי החוקר/ת למקם אותם במסגרת התייחסות תיאורטית כדי להבין את ת ם. כמו כן, על כל חוקר להתמודד עםªוכ טיות מתייחסתªות, ייצוגיות ומשמעות. אותªטיות, אמיªמסמכים אלה באופן שיטתי ומדעי באמצעות אות וªות מתייחסת לשאלה האם המסמך טיפוסי לרקע ממªלשאלה האם המסמך מקורי ומגיע ממקור מהימן; אמי דלה; ייצוגיות מתייחסת לשאלה האם המסמך ייª ,טיים; ולבסוףªחודי או מייצג את כלל המסמכים הרלוו דרשים לשם הערכת טיב המסמכיםª ים הללוªמשמעות מתייחסת לשאלה האם המסמך בהיר ומובן. הקריטריו ) יתוח ויש ליישמם באופן שלובªבחרו לªדלו וªשJashim, 2010 .( ª עשה שימוש במאות מסמכים מעשרות סוגים. כל מסמךª וכחיªבמחקר ה בחן הן בכדי להבין את יםªת פעולתם, מטרותיהם וערכיהם של מחברי המסמך, כפי שהם מבªפורמציה הגלומה בו, אבל גם בהבªהאי ים, הרבה מהמסמכיםªי יותר משלושים שªפרש על פª אותם, אל מול קהל היעד של המסמך. היות ותחום המחקר ים העיקרªים. חמשת הארכיוªהושגו על ידי חיפוש בארכיו אי בספרייתªים שבהם השתמשתי היו: הארכיון העיתו ,דªגקוק פוסט" בתאילªות של "הבªבית אריאלה בתל אביב, הארכיון הדיגיטלי של עיתון "הארץ", ארכיון העיתו סת והארכיון הדיגיטלי של תיקים משפטייםªהארכיון הדיגיטלי של הכ– " ."בוª :עזרתיª שבעת הסוגים של המסמכים בהם1. פרו תªסת, בעיקר הוועדה לבחיªטוקולים של ועדות הכ בעיית העובדים הזרים שפעלה בין1998-2014 .ו ותªאף השתתפתי בהרבה מהישיבות שהתקיימו במהלך ש ;המחקר2 ;סת וממשרד ראש הממשלהªאספו מארכיון הכª ושאªטיים לª. החלטות ממשלה וחוקים הרלוו3 . ות. יכולתי לקבל גישה לאלה מהם שהסתיימו דרך ארכיון תיקי בתיªהלו בערכאות שוªתיקי בית משפט שהת בו", ואת השאר קיבלª" המשפט של םªיתחתי היªי תיקים עיקריים שªתי דרך אחד הצדדים המעורבים בתיק. ש בג"צ9161/07 גד ממשלת ישראל ואח' וª 'אשכולות ואח- בש"ע3062/00 , Thawat Obmalee גדª ועשרה אחרים 73 ועת מושבי העובדים בישראלªת– ;ברית סיוע, אגודה שיתופית מרכזית בע"מ4 והלים של משרדיªות וª. תק ממשלה יםªופרוטוקולי היישום שלהם. מסמכים אלה מתארים באופן תפעולי כיצד יש ליישם החלטות ותק הלªהל מיªוהל מª ים. דוגמה אחת מרבות היאªשו23/12 ת עובדים זרים מחו"לªית להזמªיסיוª יתªיין "תוכªבע דªף החקלאות ישירות על ידי החקלאי המעסיק במסגרת שיתוף פעולה תאילªלע- ישראלTIC ", שפורסם ה בªלראשו- 16.5.2012 ; 5 ות מודפסת ודיגיטליתª. עיתו– טיים ו/או סיפוריªות שסיקרו אירועים רלווªכתבות שו ים הדיגיטליים של עיתון הארץ וªעשה בעיקר שימוש בארכיוª .תחקיר- Ynet יםªברתי בארכיוª ,, אך כפי שתואר ות בבית אריאלה בת"א ובארכיוªים, באולם העיתוªהשו ד, בכדי למצוא חומריםªגקוק פוסט" בתאילªן ה"ב ;טייםªהיסטוריים רלוו6 ות מקצועית חקלאית, מודפסת ודיגיטלית. כדי למקסם את הידע שלי אודותª. עיתו ותªתפיסותיהם של החקלאים וראשי הלובי החקלאי אודות מהגרי העבודה התאים, סקרתי גם את העיתו המקצועית של החקלאים, בייחוד זו וטעªפים מרובי מהגרי עבודה כמו "עלון הªטית לעªהרלוו– יªבטאון ארגו מגדלי הפירות", "מבזק ירקות– ארגון מגדלי הירקות" ו"קו למושב– ים אלהªעיתון מושבי ישראל". עיתו ו שםªושאים מקצועיים, אך בעזרת אלגוריתם של חיפוש והתרעות יכולתי להתעדכן כאשר דªעוסקים בעיקר ב בסו ד" וªגיות שהכילו את המילים: "עובדים זרים" ו"תאיל-7 יª. תכתובת רשמית ברשימות התפוצה של ארגו ים החקלאיים המרכזיםªהלובי החקלאי. בתקופת המחקר הייתי רשומה ברשימת התפוצה של ארבעת הארגו וªבישראל: "התאחדות חקלאי ישראל", "התאחדות האיכרים בישראל", "האיחוד החקלאי" ו"ת עת ."המושבים 3.2.3 תצפיות ות המרכזיים של כלי זה כוללים את יכולתו של החוקר/ת להבין ולתעד בגוף ראשון את ההקשרªהיתרו שים מתקשרים, לחוות חוויה המאפשרת לחוקר/ת לגלות ולהבין לעומק את ההקשר, במקוםªשבמסגרתו א חש מה מתרחש בו. כמו כן, החוקר/ת עשוי לראות ולשים לבªל .עלמים מתודעתם של המשתתפיםªלדברים ש ) ותªשים לא ישושו לדבר עליהם בראיוªושאים או היבטים שאª לבסוף, כלי זה מאפשר ללמוד עלAngrosino, 2005 .( .הלותªסים, ועדות וליווי התªי סוגים: השתתפות בישיבות ו/או כªהתצפיות שערכתי בישראל כללו ש ªהתצפיות אודות ישיבות היו גם ב ציגי חברות כוחªי, לובי חקלאי וªוכחות שלוש אוכלוסיות מחקר: דרג מדי- סתªסת והן ועדות כªערכו עם שרים וחברי כªי התקיימו כפגישות שªאדם ותיווך. התצפיות בקרב הדרג המדי חקר ולוועדות כשומעתªשי מפתח מהשדה הªסתי באישור אªכª טיים. לישיבותªושאים הרלווªהלו בªשהת חופשית ד תªרך יצירת קשר עם מזכירת הוועדה וקבלת אישור הגעה. השתתפתי כצופה בעיקר בוועדה לבחי יםªבעיית העובדים הזרים שפעלה בין הש1998-2014 . אם לא י כולתי להגיע לוועדה זו או לאחרות צפיתי בישיבות .מוקלטות או שקראתי את הפרוטוקולים התצפיות על ישיבות של בעלי חברות הגיוס ו י הישיבה ובתחילתªעשו בתיאום עם מארגª התיווך בארץ יםªציגי הארגוª הישיבה הצגתי את עצמי. תצפיות על הלובי החקלאי היו בישיבות של ראשי הלובי בהן השתתפו ובמברª סים הפתוחים לקהל החקלאים ובמחאת החקלאים. בסוףªים, בכªהשו2010 החליט הלובי החקלאי לצאת לפעולה אקטיבית ש ל השבתת תוצרת לשלושה ימים במחאה על מחסור במהגרי עבודה172 . באותה עת 172 ההשבתה היא ן, שקצו במחסור בעובדיםªי יוחªוימן, חקלאי ממושב גª ית של חקלאים ובראשם יעקבªטªות ספוªתוצר התארג בתקופה זו. בשלושת ימי השביתה, הי י תה עצירה כמעט מוחלטת של שיווק תוצרת חקלאית עם הפסד משוער של כ־280 מיליון .₪ ראו כתבתם של עופר וולפסון מיום23.11.2010 באתר החדש ותNews1אמדת בכª : "עלות שביתת החקלאים- 280 מיליון₪"; וכתבתה של ית חיות בעיתון גלובוס, ביוםªאיל24.11.2010 .": "החקלאים: קיצוץ של עובד זר אחד יותר יביא לשביתה אכזרית 74 ראשי הלובי כבר הכירו אותי היטב ולכן הצטרפתי לראשי הלובי במהלך ימי המחאה וליוויתי אותם בכל .ותªסתי לפגישות ועמדתי בצומת בהפגªכª ,סעתי עימם ברכבª ;צעדיהם. כל יום ליוויתי אדם אחר לאחר ההסכם הדו-צ :הלות שלוªערכו שלוש תצפיות על ההתª דדי1 מלª( אולם קבלת מהגרי העבודה ב ;התעופה בן גוריון2י ההגעה לישראל על ידי הªטציה לפªר אורייª( סמי- IOM גקוק; וªבב-3ר אורª( סמי טציהªיי .גקוקªי הגעה לישראל בבªמטעם משרד העבודה התאי לפ בכל התצפיות בהן הדבר היה אפשרי הודע ושא המחקר שלי וביקשתי שאםª י ומהªוכחים מי אªתי לכל ה סים ובימיªיין שאכתוב על אודותיו, שיאמר לי. בתצפיות בהן דבר זה לא היה אפשרי, כמו בכªמישהו לא מעו ימיותªוªי האירוע להיות שם, ובכל מקרה שמרתי שמירה יתרה על אªההשבתה, קיבלתי אישור מאחד ממארג .המשתתפים 3.2.4 יתוח תוכןª י באמצעותªיתוח כלל ממצאי המחקר האיכותª י. הוא לא ייצוג מדויק של המציאות, כפי שמצופה במחקרªיתוח הממצאים הוא פרשª י רובªבמחקר איכות פוזיטיביסטי, אלא מדובר ביחסי-גומלין תגובת אסף, שהואªיים ורפלקטיביים בין החוקר/ת לבין המידע ש ותªבעצמו כבר פרש) של המפגש החברתיCohen, Manion & Morrisson, 2001 יתוחª וכחי, לשםª(. במחקר ה ,יתוח תוכןªיים השלובים שתוארו לעיל, השתמשתי בªדלו באמצעות הכלים האיכותªכלל הממצאים ש יםªדרטית במדעי החברה לשם חקירת התוכן של התקשורת החברתית, באמצעות זיהוי מאפייªמתודולוגיה סט מסוימ ת לזהות באופןªים של המסרים. שיטה זו מאפשרת לחוקר לכלול כמות גדולה של מידע טקסטואלי על מ וªה התקשורת והמשמעויות העולות ממªיו, כלומר, לזהות את מילות המפתח המרכזיות, מבªשיטתי את מאפיי ) Shkedi, 2011 .( אף על פי כן, כמות כה גדולה של מידע חייבת להסתווג ולהתמיין ב ,התאם למסגרת תיאורטית כלשהי יקהªהמע :ייםªיתוח תוכן של ממצאים איכותª קרא תחתיה. יש מספר שלבים בעתªת למידע שªמשמעות מוב יצירת יחידות טבעיות של משמעות רטיב לתיאור הממצאיםª ייתª; סיווג, מיון וארגון יחידות משמעות אלו; הב אסףªת לכל המידע שªות מאורגªדלו ומתן פרשªש ) והוצגIbid .( ותªאסף באמצעות ראיוªיתוח המידע האמפירי שª עשה שימוש בשלבים שהוצגו לעיל לשםª וכחיªבמחקר ה דוקטיבי מהיחידות הטקסטואליות אלªיתוח התוכן בוצע באופן איª .יתוחי המסמכיםªהעומק, התצפיות ו חים או משפטיםªיתוח היו מילים, מוªההקשר החברתי שלהן. יחידות ה ;שהתקשרו למטרות ושאלות המחקר קודות דמיוןª יהן כדי למצואªדלו מכל ראיון, טקסט או תצפית, הושוו ביªלאחר מכן יחידות המשמעות הללו ש הªבª מצאו דומות קובצו יחדיו תוך הדגשת ההבדלים, וכךªדוקטיבי. יחידות המשמעות שªאו הבדל באופן אי ,רטיב המרכזי לתיאור הממצאים. לבסוףªה בחרהªות הממצאים הושפעה מהמסגרת התיאורטית שªפרש ת שלªªית והמרעªות החדשªים של המחקר ושורטטה בפרק סקירת הספרות, תוך הצגת הפרשªבשלבים הראשו יק משמעות למידעªוצר סט הגדרות כדי להעª חקר והצגת תרומתה הייחודית. באופן זהªהחוקרת על השדה ה .אסףªש יתוח המשולªבאמצעות ה) וכחי מציג תיאור גדושªי ומרובה הכלים, המחקר הªב, הפרשThick Description ( מצאו, אלא את ההקשר התרבותי הרחב יותר שלהםªים שªהגויות והדפוסים השוªשמסביר לא רק את ההת ,יות, משתתפים בתעשיית הגיוס ומהגרי העבודהªות קובעי המדיªחקרת. כך למשל, פרשªבמסגרת התופעה ה ªבחªש ת מצב מורכבתªקודות מבט כדי ליצור תמוª חקרו ממגווןªה במחקר, מסייעת להבין את התהליכים ש יהם ולקבלªים חברתיים והקשרים ביªורמות, מבª ,הגיםªהגויות, מªות לגבי התªיתן להסיק מסקª ומעמיקה. כך ,ה רחבה יותר לגבי מסגרות המשמעות המשותפות של החיים החברתיים )גירץªתמו1990 .( 75 3.3 יªמחקר כמות .י של שאלון מעורב, שהורכב משאלות בפורמט פתוח ושאלות בפורמט סגורªעשה שימוש בכלי מחקר כמותª ,ירוביץ' ורייכמןªירוביץ' )קושªאסף כחלק ממחקר האורך של רייכמן וקושª אסף למחקר זהªי שªהמחקר הכמות 2017 ; Raijman & Kushnirovich, 2012, 2015, 2019 ,( הל ביןªשהת2010-2018, שבו שי משתי כעוזרת מחקר אספו מªים שªים חצי מובªבשכר אך הייתי מעורבות גם לאורכו. הוא הכיל שאלו- 180 מהגרי עב ודה תאים :ה בחמש פעימותªה לשאלון מובªות שבו היוו מעªבישראל והראיו55 יםªות קוימו בשªראיו2010-2011 יª, לפ קיום ההסכם הדו- ;צדדי25 תªערכו בשª ותªראיו2013 ; 25 רא תªערכו בשª ותªיו2014 ; 25 תªות בשªראיו2016 ; ו- 50 תªבש2018 . .ות על ידיªים הועברו לעובדים התאים על ידי עוזרת מחקר דוברת תאית שעברה הכשרה לראיוªהשאלו י זכויות האדם העובדים עם מהגרי העבªה תאית בעצמה ופעילה בארגוªעוזרת המחקר הי ודה לחקלאות. לכן ,ים. כמו כןªות על ידי העברת הטיפול לארגוªה לצרכים ולבעיות שעלו במהלך הריאיוªיכולה הייתה לתת מע ה לעובדים שיצרו איתהªקבע מראש שלא תפª .גישות לשדה המחקר ולעובדיםª מתוקף היכרותה, הייתה לה יין לªקשר במסגרת עבודתה, אלא תגיע למושבים ותשאל מי מעו יותªהתראיין למחקר. לאחר מכן היא תקבל הפ ים, במספרים שווים ככל האפשר, מאזורªעם מי לדבר במסגרת שיטת "כדור שלג", תוך הקפדה על איסוף מרואיי ים קיבלו תמורה עבורªמשך כשעתיים. כל המרואייª הערבה, מהגליל המזרחי וממרכז הארץ. מילוי שאלון .הריאיון ושאªים עסקו בªהשאלו ,גיוס, תיווך וזכויות מהגרי עבודה בישראל. השאלון שהועבר חובר, בין היתר :ושאים אלוªשאלו העובדים שאלות פתוחות וסגורות בª על ידי, ובו1 ( פרטים דמוגרפים ורקע על חייהם בארץ ;המוצא2 ;( הסיבות שגרמו להם להגר ככלל וספציפית לישראל3 ;( התהליך שעברו בכדי להגר4( היבטי יםªם שו ;יהם גם פירוט דמי התיווךªשקשורים לעלות ההגירה, בי5 ;( חוזה עליו חתמו6 וגע להעסקהªים בª( היבטים שו ;וכחית שלהם בישראלªה9אי חיים ועבודה; וª( ת- 10 יותª( תוכ ל עשה שימוש במחקרª יםªתוªעתיד. לא בכל ה י הגיוס ופעילותה של תעשªוגעות לאופªזה, אלא רק בסוגיות ש ד לישראל. רובן המכריע שלªיית ההגירה מתאיל טית בחלק זהªהשאלות היו שאלות סגורות, אך חלקן היו פתוחות ואפשרו לעובד להתבטא. השאלה הכי רלוו הייתה "כיצד גויסת להגר לישראל למטרות עבודה?" כשבהמשך המרואיין התבקש לספר את השתלשלות ים מהרגע שהמחשבה עלתה בראשו ועªייªהע ותחהª ים. שאלה זוªד שהגיע לישראל, ולפרט את מסלולי הגיוס השו תªי בתוכªבאופן איכות ATLAS.ti ותחו על ידי עוזרותª יםªי מהשאלוªכפי שפורט לעיל. ממצאי המחקר הכמות תªמחקר של הפרויקט בתוכSPSS . 3.4 תפקיד החוקרת, אתיקה ורפלקציה י, לחוקר/ת יש תפקיד רפªבמחקר איכות וגע לטבע הכללי של הקשרªלקטיבי, כלומר עליו/ה לערוך רפלקציה ב ) ו לבין המשתתפים במחקרªביLeckie, 2008 ים עם משתתפיםªוכחי היה מורכב מקשרים מגווª(. המחקר ה ,ו את אותה שפה, מושגיםªים, חלקם מן ההקשר הישראלי, מה שהקל על המפגש והתקשורת עימם, שכן חלקªשו בסיס תרבותי די, חלקם דובריªגד, המחקר הצריך גם תקשורת עם משתתפים מן ההקשר התאילªוכדומה. מ .גלית וחלקם דוברי תאית בלבד, מה שהקשה על תקשורת רציפהªא כמו כן, מערך יחסי הכוח בין חוקרת אקדמית לבין מהגרי עבודה, בין אישה למשתתפים גברים בשדה ממוגדר וזכרי, יצרו, מחד, קשיים באיסו ות וכדומה, ומאידך אפשרו מרחבªים, ברצף הזרימה של הראיוªתוªף ה ים בישראל כלל גם שלב בו הייתיªתוªחשבתי כפחות מאיימת. איסוף הª תקשורת פתוח יותר, היות ולא אחת 76 ימוק "לא מסרבים לבקשה של אישהªאותו לבקשותיי להתראיין בªים שªתקלתי במרואייª בהריון ולא אחת ."בהריון בה ות עריכת המחקר השתדלתי להיות רפלקטיבית ולהכיר בהבדליםªתאם לספרות המחקר, לאורך ש ) י לבין המשתתפיםªיים, המגדריים, הלאומיים והשפתיים ביªהאתDevault, 1996 בעו מעריכתª(. קשיים ש יªים: הצורך ללמוד את הפוליטיקה, החוקים, המעורבים, הארגוªי הקשרים תרבותיים שוªמחקר בש ם שי שטח עימם יש לי היכרות רבתªהלות הכוללת לא רק בהקשר הישראלי, אלא אף התאי, וסיועם של אªוההת .ים הן בצד הישראלי והן בתאיªש י: כך למשל, מחקר אמור להיערך על פיªלחוקר יש מגוון תפקידים ואחריות במחקר האיכות דרטים המקובלים והפרוצדורות הראויות בתחום שעל החוקªהסט ר/ת להכיר על בוריים. כמו כן, על החוקר/ת ת לייצר שאלת מחקר ולהפיק תוצריםªת בתחום, על מªלקרוא בטרם כתיבת המחקר את כלל הספרות המעודכ תון ולתרוםªוסף, על החוקר/ת להבטיח שמחקרו/ה אפשרי, יכול להסתיים במסגרת הזמן הªיים. בªחדש ה הוא יוצא וליªה הספציפית ממªלדיסציפלי ערךª דע החברתי בכללו. על החוקר/ת גם להבטיח שמחקרו/ה ) דרטים אתייםªבהתאם למתודולוגיות מקובלות וסטLeckie, 2008 (. לבסוף, על החוקר/ת להבטיח כי ) וע חדירה או פגיעה בפרטיותםªימיים בכדי למªוªהמשתתפים וסביבת המחקר יהיו אBryman, 2001 ,(. כאמור ים במחקרªלכלל המרואיי ושאיª יתן, למרות שחלקםªאי האישור האתי שªימיות על פי תªוªוכחי הובטחה אªה י אדם בפקולטהªיתן על ידי הוועדה לבדיקת מחקרים בבª ימיות. האישורªוªתפקיד ציבורי ולא ביקשו לעצמם א יברסיטת חיפה, מספר אישורªלמדעי החברה באו097/12 מיום ה־20 במאי2012 וª. במקומות בהם צוי שמות ו שמות מלאים היו כשהחומרים יובאו ממקורותªפרטיים מדובר בשמות בדויים. המקומות היחידים בהם צוי .סת ישראלªאיות או פרוטוקולים של כªפומביים כמו כתבות עיתו ושאים רגישים למחקר שעסקו בסוגיות של כספים, חלוקת רווחים, הפעלתª ימיות אפשרה לבחוןªוªהא ªדפוסי פעולה ש .יות ועודªויים במחלוקת כמו איומים, שימוש בקשרים לשם השפעה על קובעי מדי םªשים איªא חשבים לאªהגויות שªששים לדבר על מעשים והת-אתיים, פלילי ים או לא- .ורמטיבייםªל פיכך, חוקר שצריך יעיהם ופעולותיהם, צריך לאמץªחקריו ולהבין את האופן שבו הם תופסים את מª לזכות באמון שיטות מחקר וח ולספק אתªחקרים להרגיש בªושא הרגיש שעומד על הפרק ויאפשרו לªמתאימות שיאפשרו לבחון את ה וחה בראיוןª ימיות ויצירת אווירהªוªוחות הזו מיוצרת דרך מעטה האªהמידע. ה) Devaoult, 1996; Wexler, 2006 .( ות עבודתי המרªכחלק מתפיסה אקטיביסטית של מחקר, במהלך ש יסיתי לעורר מודעות בוועדותª ,ובות וגע לידע שצברתי ממהגרי העבודה לגביªי המגזר השלישי בªתיים וארגוªים מדיªות שפעלו על ידי ארגוªשו וי במצבםªוסף, במטרה לקדם שיª טיªקשייהם, צורכיהם ומידע רלוו י ממשיכה בכך עד היוםªוא . כמו כן, שלחתי יªאת ממצאי המחקר לכל המרואיי ם. 3.5 מגבלת המחקר ד, הוא לא משווה ביןªמצאות במערכת הגירה אחת, ישראל ותאילªות הªעל אף שמחקר זה עוסק בשתי מדי קודת מבטה של זו. במהלךªיהול ההגירה של ישראל ובªות אלא עוסק בªהמדי2013 סיעת מחקר ארוכהª ערכתי ות עומק ואיסוף טקסטיםªד במסגרתה בוצעו ראיוªלתאיל אספו חומרים רבים לא תיתכןªיתוח, אך על אף שªל .אספו ויאספו על ידי בישראלªהדדיות מלאה בין העושר והעומק של החומרים ש 77 פרק4 ,: צמיחתה של תעשיית הגיוס והתיווך לחקלאות בישראל1983 – 998 1 יםªי צמיחתה והתבססותה של תעשיית הגיוס והתיווך לחקלאות בישראל החלו בשªיצª 173 1998 - 1983 . תהליכים הªתי, תגובת המדיªאלה כללו את דפוסי הפעולה הרווחים שהתמסדו במקביל במגזר הפרטי, הציבורי והמדי ת מוצא ראשית להªד כמדיªופעילותה לתחילת הבאת העובדים התאים, התקבעות תאיל באת מהגרים לחקלאות חוצה ולפיכך צריך חברות פרטיות שיעסקו במערכי הגיוסª תית כי מדובר בתעשייהªוגם היווצרות התפיסה המדי ה לשוקªערה מאחריות על מהגרים אלה. בפרק זה אבליט את יחסי הכוחות שבין המדיªה התªוהטיפול, כי המדי י המעסיקים, שהצמיחו וביססו תעשייªהפרטי ולארגו.ה זו ית אודות מעמדםªי התעשייה ובתחילת הרגולציה המדיªיצªי חלקים. הראשון עוסק בªהפרק מחולק לש ) של מהגרי העבודה לחקלאות1983-1994(, והחלק ים קיבלהªועת המושבים, שבמשך ארבע שªי עוסק בתªהש ) ה מעמד ריכוזי להבאת מהגרי העבודהªמהמדי1994-1998 .( 4.1 י תעשיית הגªיצª ) יוס והתיווך1983-1994ת מוצאªד כמדיªה של תאילª( וסימו ם החלו להגיע לישראל בªהעובדים התאים אמ- 1983 , אך לא ה וכרו כמהגרי עבודה עד1994, כאשר ועדה בין- יªיצªות באשר לªבחªיהולם כמהגרי עבודה. שתי סוגיות שªועת המושבים מעמד ריכוזי לªה לתªתª משרדית סªה ופעילותה לתחילת הבאתם העובדים, וכן את הªתעשיית ההגירה הן תגובת המדי דªיבות שהביאו לכך שתאיל .ת מוצא ראשית. כלומר, היווצרות והתבססות דפוסי הפעולה הרווחים בתעשייהªהתקבעה כמדי יות החברתיתªוי במדיªים חל שיªות השמוªבסוף ש-ת ישראל וחברות כוחªכלכלית של מדי- אדם החלו פח הולך וגובר בשוק העבודה הישראלי. החברות החלו לקדם את הרª לתפוס עיון של הבאת מהגרי עבודה לישראל מחו"ל174 ים בשל פריצתªות כלפי העסקת מהגרי העבודה הפלסטיª, כשבמקביל התגברה העוי ה בªתיפאדה הראשוªהאי- 1987 .ובגלל קשיים ועיכובים בהגעת העובדים בשל הסגרים שהוטלו תרשים מספר2 י תעשיית הגיוס והתיווךªיצªקודות ציון בª : 1983 – 1994 173 הדעה ה המדויקתªוגע לשªחלוקה ב , תªהאם היה זה בש1983סקי מיוª'טען בכתבתו של עמי רוזª, כפי ש ם2.9.2002 "האיש שגילה ,"דªאת תאילNRG תª, או בש1986 ) טען במחקרו של כהןª, כפי ש1999 : 159ות שקיימתי לא הוכרעª(. בראיו - וªיש שטע כי היה ז ה ות הªבתחילת ש- 80 ו לקראת סוªויש שטע ות הªף ש- 80 .במחקר זה , החלטתי, להתייחס תªלש1983 ת תחילת הגעתם של מהגרªכש י העבודה ל חקלאות וספת והיא שבפרוטוקולª סמכתי על ראיהªהיות ו439 של ישיבת ועדת העבודה והרווחה תªמש 7.3.1988 עמוד4-5 מירª יו"ר הוועדה ח"כ אורה מצטטת ים ובוªמסמך ממשרד הפ טעןª יםªתוª על בסיס יםªמשבע הש בין1980 וארªועד לי1987 שיש בישראל1,337 .דªעובדים מתאיל י על מיסוד מסוים שחל ועל כןªספרו כעובדים, ספורים אבל עובדים מעידה בעיª העובדה כי הם הªהחלטתי לציין את הש1983 ים הגיעו בªת ההתחלה, אך יתכן כי טעות בידי וכי העובדים הראשוªכש- 1986 .כפי שכהן טען 174 ) לפי קמפ ורייכמן2008 .תיפאדהªי פרוץ האיª(, קריאות אלו להבאתם של מהגרי עבודה החלו אף לפ 78 יםªים הגיעו התאים הראשוªות השמוªבתחילת ש175 לישראל בכדי לעבוד בחקלאות, כשעוזי ורד, חקלאי ק החקלאות התאי בכדי להשתלם פה בעבודהªסיעות הביא לישראל תשעה פקידים מבª ממרכז הארץ ובעל חברת .חקלאית176 ציאל שלה כיעד תיªים האמורות כדי ללמוד את הפוטªד בשªורד הגיע לתאיל ירותי וכמקור לתיירות דªסת לישראל. כבר אז לישראל הייתה שגרירות מבוססת בתאילªכª 177 לאומי שלªוהמחלקה לשיתוף פעולה בי ,משרד החוץ הייתה פעילה שם בעיקר בתחום הפיתוח החקלאי )כהן1999 .( ה לוורד והצªדאי פª .דאי, לבין ורדª וצר קשר בין שגריר ישראל דאז, עמוסª על רקע זה יע לו לפתח ה למכון האפרוªד. ורד פªק החקלאי בתאילªית לחילופי ידע חקלאי מול הבªיית תוכªד דרך בªקשרים עם תאיל- ק התאים. בציטוט הבא, גדי, בעל חברתªית השתלמות בחקלאות ישראלית בעבור פקידי הבªי ויצר תוכªאסיא כוח-א זכר בימים ההם ומבהירª ,יםªדם ותיווך, שהקים באותן ש קªמה לחקלאי ומדריך טיולים ולפקידי ב :החקלאות התאי תªד בשªה לתאילª"עוזי ורד הגיע לראשו1982 דלק עלª ,דלק על הייחודיותª ,דלק על העםª , :ה לוורד כאיש חקלאות ואמרו לוªהכול ]...[ בין היתר הגיע לשגרירות ישראל. השגריר פ ªחªדי, אªק החקלאות התאילª'תקשיב, יש פה ב .ו לא מצליחים לפתח את הקשר איתם .יין היה הפצת ידע חקלאיªו רוצים שהם יבואו להשתלמויות פה בארץ'. חלק מהעªחªא ספט, קראו לזהªו ביחד... קוªסדר לך פגישה'. ואז הם בª וªחªואמרו לו: 'אולי תצליח, א On the job training וזה היה משולב עם המכון האפרו-א י, או משהו. וזªסיא ויªה היה ב חתו בארץ" )גדיª יםªד. תשעה פקידים ראשוªק מתאילªלפקידי ב25613 .( "טים הזרים לחקלאות או "המשתלמיםªכלומר, תשעת הפקידים היו הבסיס לפרויקט הסטוד178 , בו ק החקלאות התאי ורדªיקות חקלאות ישראליות. אחרי בªסות בטכªשים מרחבי העולם ללמוד ולהתªמגיעים א יצר קשר ד להכשרת חיילים להקמתªטים לחקלאות, ועם צבא תאילªד להכשרת סטודªיברסיטה בתאילªעם או .ח"לªון מאחזי הªיישובים בסג179 בכתבה שפורסמה לאחר מותו של ורד180 כתב על הקשר בין הצבא התאי לביןª :דבים לחקלאותªטים/מתªהסטוד רל פיצ'יªותיו. היה זה הגªד מצא עוזי שותף לרעיוª"בתאיל ,דªט, סגן מפקד צבא תאיל ו ידםªתª ,ים לאוהדת ישראל מושבעתªסיכה צ'ולפון, שהפכה עם השªאשר יחד עם ה ח"לªדי והחיל הדומה באופיו לªלפרויקט ויצרו זיקה בין ישראל לבין הצבא התאיל ."הישראלי וצרו קשרים של חילופי ידע חקלאי, ולאחריהם קשרים צבאיים להכשרתª כלומר, תחילה חיילים ות עסקית מצד ורד. מכאן שאדם פרטי בעל קשרים ויכולתªח"ל כמו גם הזדמªון מאחזי הªולהקמת יישובים בסג ד לישראל. חברות כוחªות בכדי לארגן הגעתם של העובדים מתאילªארגון חבר לגורמים רשמיים בשתי המדי- וצרו עלª אדם ותיווך- .ת להסדיר את התופעהªמ ד כדי ללמודªים הגיעו העובדים מתאילªרשמית, באותן ש סיעותªוהלה ראשית על ידי חברת הª ויות חקלאיות דרך עבודתם בקיבוצים ובמושבים. הבאתם והשמתםªמיומ 175 ,י תחום החקלאותªלפ כ- 370 מהגרי העבודה ה תאים הגיעו כבר ב־1979גב, והועסקו על ידיªיית בסיס תעופה בª, לשם ב ייהªחברת ב ,ה )כהןªאמריקאית למשך כש1999 ; Bartram, 1998; 2005 ייתª(. ב האתר י הי .תה חלק מהסכם השלום בין ישראל למצרים אחרי יין עזבוªשפועלי הב הגיעו כמה מאות מהגרי עבודה תאים ,ית )כהןªות האתªף המסעדªלע1999 .( 176 ותªכך על פי מספר רב של ראיו סקי מª'ערכו, וכן כתבתו של עמי רוזªש- 2.9.2002 ,"דª"האיש שגילה את תאילNRG . 177 תªפתחה כבר בשª דªשגרירות ישראל בתאיל1958 ,)כהן1999 תªפתחה רק בשª ד בישראלª( אך שגרירות תאיל1996 . 178 וªעד לימי טיםªים של הבאת סטודªקיימים הסדרים שו\ בדלים היוםª ות, אבל אלוªמשתלמים לחקלאות לישראל מארצות שו ªו. הסטודªים רבים ממהגרי העבודה לחקלאות בימיªבמוב טים\משתלמים מגיעים לת ו יתªכ ש ל עשרה חודשים המשלבת עבודה במשקים חקלא י.טªסים על ויזות סטודªכªטלי של שיטות חקלאות וªים ולימוד פרו 179 כך על פי מספר רב של סקי מיוםª'ות שערכתי וכן כתבתו של עמי רוזªראיו2.9.2002 ,"דª"האיש שגילה את תאילNRG . 180 סקי מיוםª'כתבתו של רוז 2.9.2002 ,"דª"האיש שגילה את תאילNRG . 79 ירית )ישרª בבעלותו של ורד )ורד טורס(, ואח"כ כחברת כוח אדם ותיווך בבעלות משותפת של ורד ושל בתו- .(אד חוץ מהחברה המש וספו עוד שתי חברות תיווך פרטיותª פחתית הזו181 . ד דאז היו מגיעים לשלושה חודשים שכללו בעיקר עבודה במשקים חקלאיים ולימודיªהעובדים מתאיל ,חקלאות )כהן1999 ,; קמפ ורייכמן2008 ; Bartram, 1998, 2005 ון הבאתם והעסקתם התבצע על ידיªגª(. מ ה עלªועת המושבים, שהייתה אמוªת הלªדב", והיא החלה להתªדבים במושבים שהגיעו עם ויזת "מתªכלל המת עד מהרה כחברת כוח- אדם ולתיווך ש י רב והיא הייתה בעלתªל מהגרי עבודה לכל דבר, שכן היה בידיה כוח ארגו .דבים אלהªהתשתית להבאת מת ,החקלאים התלהבו מכוח העבודה הזול )קמפ ורייכמן2008( ומאיכות העבודה ש .דªל העובדים מתאיל .ו אותם ומהירות עבודתם וחריצותםªג'ות", בשל כובעי הגרב שאפייªיª" ו אותםªהם כי182 דביםªכמו המת ,בקיבוצים הם קיבלו דמי כיס בעבור עבודתם250 ,דולרים לחודש183 ) לפי מחקרו של כהן1999 (, או בין300 ל- 400 ים אחרים. כך או כך, מדוברªדולרים, לפי מרואיי אה למדי בשעתו, ששימש כמשכורת חודשיתª היה בסכום .דªלעובדים מתאיל טיםªדבים או כסטודªחשבו בשלב זה כמתª דªקודת המבט הרשמית של ישראל העובדים מתאילªמ ה רגולטיביתªשמקבלים הכשרה בחקלאות, ולא כמהגרי עבודה. הדבר התבטא הן בהצהרות הרשמיות והן מבחי יסה לישרªבאישורי הכ ד ראו את הדברים אחרת: אחתªו כי העובדים מתאילªים טעªים שוªגד, מרואייªאל. מ י חברות כוחªות עם ראשוªות שעלו בראיוªהטע-אדם ותיווך ה ד הגיעו לישראל בגללªייתה שהעובדים מתאיל ציגי הצבאªיברסיטה התאית וªטען כי מאחורי האוª התשלום שקיבלו עבור עבודתם ולא כדי ללמוד. עוד התאי ,עמדו למעשה חברות תיווך תאיות וגייסו מהגרי עבודה שיבואו לישראל בכדי להרוויח כסף. עדות לכך מפי גדי :מחלוצי חברות כוח האדם והתיווך "משכורת הייתה365 דב ]...[ אבל פרופסור בוןªדולר ]...[ דמי מת184 קלע- 300 , 365 דולר זה טיªאחלה למשכורת. ובתוך קבוצת הסטוד י כאלהªיס כל מיªו, הוא הכªם, ללא ידיעת מהכפרים ]...[ ואז היה מקרה, שקבוצה של11 איש ששהו בכפר גלעדי שבתו ]...[ תשעה ו לא מקבליםªחªקמו וטסו חזרה אחרי שלושה שבועות. ]הם אמרו[ מה זאת אומרת שא ו להבין שיש פה איזשהו קטע. ]...[ שבכלל הם באו לªכסף? ]...[ ואז התחל ייןªעבוד. מה מע דית שקטה אבלªה תאילªה. קומביªו שיש פה קומביªאותם קיבוץ? ]...[ ואז בעצם הב מתוחכמת" )גדי25613 .( טים. בהיעדרªד שהתחזו לסטודªת גדי הייתה מצד חברות הגיוס והעובדים מתאילªה" מבחיª"הקומבי ים אפשר רק לתהות אם באמת עמדוªד מאותן שªמקורות מידע מתאיל מאחורי הבאתם של העובדים גורמים ויות חקלאיות, או חברת גיוס ותיווך שפעלהªד, שמטרתם הייתה לימוד מיומªתיים וציבוריים של תאילªמדי מאחורי הקלעים. תוך זמן קצר שאלה זו תתייתר, שכן חברות כוח- ות ימסדו הבאתªהאדם והתיווך משתי המדי מהגרי עבודה באופן רשמי וברור. כך או כ י תעשיית הגיוס והתיווךªיצªד וªך, השילוב בין מפעלות עוזי ורד בתאיל 181 .יªן שªי א.ד.ם" של חªוש" של אריק שקד ו"שªחברת "א 182 ציגי חברות כוחªות שקיימתי עם חקלאים וªכך על פי ראיו- .ים אלוªאדם ותיווך שפעלו בש 183 ) כהן1999( לא ציין מה היה שווי י ם של250 דולר בבהט באות ן ים ודבר זה קשה מאוד לבירור היות וªש ב ות הªש תשעים שררה ד בין כªדªד והשער התªפלציה קשה בתאילªאי- 25 תªבהט לדולר בש1995ים בª, לבין שיא כל הזמ- 1998 של55.50 בהט לדולר. על פי " שערי בהט היסטוריים באתרTrading Economics " דלה ביוםª 9.8.18 : https://tradingeconomics.com/thailand/currency . 184 טים לחקלאותªיברסיטה התאית להכשרת סטודªפרופסור בון מהאו. 80 ד תיהפך לארץ המוצא העיקרית למהגרי עבודה לחקלאותªתחת אקלים כלכלי מסוים הביאו לכך שתאיל ועת המושבים בבג"צªות של תªיתן למצוא בעיקרי הטעª וספת לתפיסה זוª קודת מבטª .לישראל7112/98 185 : "רובם המכרי וצרהª ד. סיטואציה זוªע של העובדים הזרים בחקלאות כיום מגיע מתאיל ים רבותªי שªדים שהגיעו ארצה לפªבצירוף של כמה גורמים. ראשיתה במספר קטן של תאיל די להשתלמות במשקים חקלאייםªק החקלאות התאילªדית ובªלפי בקשת הממשלה התאיל דבים שבאו באותןª]...[ כחלק גדול יותר של מת .ים מכל העולם למושבים ולקיבוציםªש סות פחות מוצלחת עםªיסיון חיובי של החקלאים עימם, במיוחד בהשוואה להתª לאחר .ד דווקאªוצרה העדפה ברורה של החקלאים לעובדים מתאילª ,ות אחרותªעובדים ממדי ,אי האקלים בישראלªד, הסתגלותם לתªותם של עובדים מתאימים לחקלאות בתאילªזמי א יכות העובדים וחריצותם, ויצירת קשרי עבודה טובים עם הגורמים הפעילים בתחום זה ד ]...[ חברו כולם כדי להביא לסיטואציה, בה בפועל רובם של העובדים הזריםªבתאיל ."דªם מתאילªבחקלאות בישראל כיום הי דבים היו בארץ כªלקראת סופה של תקופת המת- 2,500 תאים, כשבמרץ1991 חיכו יםªלאישור משרד הפ 3,000 .בקשות לאישורים186 הªתיפאדה הראשוªים בתקופת האיªהעדפת העובדים התאים, במקביל לגזרה המתחממת עם הפלסטי ) 1987ציגי החקלאיםª(, הובילה לכך ש187 לא ישבו בידיים שלובות וב- 1988 ה לאפשר את הבאתםªלחצו על המדי של מהגרי עבודה לחקלאות במקום הפועלים ה ,ים )פלד ושפירªפלסטי2005 ,; קמפ ורייכמן2008 Bartram, 1998; .(. במסע הלחצים חברו החקלאים לחברות הגיוס והתיווך החדשות שקמו למטרה זו 4.2 ה ולקוחותיה: המעבר לוויזת מהגר עבודה ולמאבק על גובה המכסהªהמדי י תעשיית הגיוסªיצª ,דªיד המקרה שהביאה את ורד לתאיל והתיווך ולחציהם של החקלאים הישראלים לכוח ה יכלו לעצור את טפטוףªם מספיקים להסבר הזרם השוטף של הגירת עבודה. מוסדות המדיªעבודה זול וזמין אי סיבות באותה התקופהªוע את הגעתם כליל, אך הªטים מלהפוך לזרם מהגרי עבודה או למªדבים/סטודªהמת– סגר כללי על השטחים, החתימה יות החברתיתªעל הסכמי אוסלו ומקומם של מהגרי העבודה במדי- כלכלית החדשה– ת ציגות החקלאים וחברות כוחª רמו למסע לחצים מצד-ה עה להםªכª הªאדם והתיווך והמדי ) Bartram, 1998; 2000; 2005 .( גדות בקרב אישים פוליטיים ללחªים הייתה התªות השמוªיעה לא הייתה מיידית. בסוף שªהכ צי קבוצות מיר, יו"ר ועדת העבודה והרווחה, ולאחר מכן שרת העבודהª טרס והבולטת ביותר הייתה ח"כ אורהªהאי ,והרווחה בממשלת רבין )קמפ ורייכמן2008 ; Raijman & Kemp, 2007 ( ,חמקיןª . גם שר החקלאות דאז, אריה ועת המושבªקודם מזכ"ל ת יים של העדפתªגד תחילה להבאת מהגרי עבודה לחקלאות מטעמים ציוªים, הת ,עבודה עברית, אך חזר בו זמן מועט לאחר מכן )קמפ ורייכמן2008 .( יªעלמה מעיª טים לחקלאות היו מהגרי עבודה דה פקטו לאªדבים/סטודªקודה זו, העובדה כי המתªב :מירª יסחהªה כפי שªהמדי188 185 בג"צ7112/98 ייםª, עתירה למתן צו בי11-11-98 סעיף12 .ה ים, כתגובה עלªגד שר הפªועת המושבים כªעתירה הוגשה על ידי ת הªה לשלול ממªההחלטה של המדי את ייצוג החקלאים בהבאת עובדים.זרים 186 כך על פי יו"ר ועדת העבודה והרווחה בדיון מ- 13 במרץ 1991 . 187 ות זוªציגי החקלאים שעמדו מאחורי התארגª , הªות הראשוªודעה כהתארגªש, ים )קמפªי הפרדסªהיו התאחדות האיכרים וארגו ,ורייכמן2008 ', עמ73 .( 188 פרוטוקול ועדת העבודה והרווחה מיום13 במרץ1991 . 81 ה קבוצה שלª"יש יםªהל עכשיו ויכוח גדול מאוד. משרד הפªדבים בשכר, וסביבם מתªמת מחמיר איתם מאוד, כי מסתבר שהייתה כאן עבירה על החוק, במיוחד כאשר מדובר ד שעובדים בחקלאות במושבים ומקבליםªדבים מתאילªבמת650 .שקל לחודש עבודה וקªהל היום ויכוח גדול וªעצר היום, וכאמור מתª יין הזהªהע."ושא זהªב ב דבים בשכר" וכן סביב השאלה האםªטרס שלחצו להגדלת מכסות ה"מתªהוויכוח היה בין קבוצות האי יין הגדלת המכסה יש להזכיר כי במרץªמדובר במהגרי עבודה. בע1991 יםªחיכו לאישור משרד הפ3,000 בקשות .לאישורים189 סה ועדה ביןªמיר כיª - משרדית כדי לבחון את מעמדם ואת איהם של העובדים. בראש הוועדהªת .ה דאז על היתרי העובדים הזרים בשירות התעסוקהªעמדה מרגלית אילת, הממו190 :. אילת סיפרה בוועדה191 היה .ולערבה הירדן לבקעת ,שלום תחתִלפּ דביםªדים במסווה של מתªו הובאו תאילª"בזמ אי השכר הם מתחת לכל ביקורת. המוªו שתªלזה הד ציבורי. גילי שבים באותם האזורים ."ו שאין מספיק ידיים עובדות, ]לפיכך[ הוקמה ועדה בראשותיªטע ד מהגרי עבודה והחלו להסדיר את הגעתם באמצעות ויזותªה ראו בעובדים מתאילªציגי המדיªמכאן ש מתאימות והקצאת מכסות. ועדת אילת החליטה לאשר950 איש לפתחת שלום, לבקעת הירדן ולערבה. באותה דבים, לא כולל העובדים שכבר היוªעת מספר הוויזות התלויות ועומדות לעובדים התאים תחת ויזת המת דבים, הוערך בכªבישראל כמת- 2,500 . 192 ית במאבק הארוך על סוגייתªקודת הציון הראשוª משמע, הוועדה היא מיר קיבלה את המלצות ועדתª .הרגולציה של מהגרי העבודה ומספר המכסות להבאתם אילת וסיפרה באותה ישיבה193 :גדה במטרה להגדיל את המכסהªוהל כªעל מסע הלחצים ש י בת מושב. יצאתיªות. אªו פתרוª"יישובי הערבה ביקשו לא להעסיק עובדי שטחים. חיפש .ו חייבים לעזור להםªחªות אªו בשבילם פתרוªו שכל עוד אין לªעם ח"כ גל ]...[ לערבה. אמר חשבתי לבוגדת. באתיª אמר שיש בארץ חקלאים שאסורªלך להגמשה וª' לוועדה ואמרתי י זוכרת עוד לחציםªªו מכירים ]...[ איªחªיין אªו להחמיר איתם'. את ההיסטוריה של העªל ,ועת המושביםªו לסיכום, על דעת תªושא הזה של עובדים זרים. אם הגעªכמו אלה שהיו ב שלגבי האזורים האלה לא יאושרו יותר מ- 950 ע ובדים, אין לי אלא להודות לכם ]חברי ".י משבחת את אומץ הלבªהוועדה[ על העבודה הרבה שהושקעה וא יצחון, שכן כעתªתה בªמיר מסע לחץ יוצא דופן. מסע זה הסתיים מבחיª מן הציטוט עולה בבירור כי הופעל על דבים אלא מהגרי עבודה. אבל התוצאה היªאפשר היה לקרוא לילד בשמו: לא מת יתה ירידה דרמטית באישור .דבותªמספר אשרות מהגרי העבודה לחקלאות, ביחס לאישור מספר הבקשות לאשרות הת ,דביםªועדת אילת הייתה הביטוי הראשון להשפעתן של קבוצות הלחץ. בזכות המכסות גדלו ויזות המת ª הªמיר עולה שהחלטות המדיª הוסבו לוויזות עבודה והוסדרו. כמו כן, מדברי "ועת המושביםªעשו "על דעת ת טרס: ראשיתªקודת ההתחלה למאבקן של קבוצות האיª ,ציגות בוועדה. זו הייתה, כאמורª שהייתה אף בעלת ציגי החקלאים ואחר כך בעלי חברות כוחª - האדם והתיווך הפרטיות, שפעלו לשם הגדלת המכסות להבאתם של ) מהגרי העבודה לחקלאות לישראל. כפי שבארטרםBartram, 2005 פי הגירת העבודהªוגע לכלל עª( הראה, ב 189 כך ע מיר, יו"ר ועדת העבודה והרווחה בדיוןª ל פי מ- 13 במרץ 1991 . 190 ,ה על היתרי העובדים הזרים בשירות התעסוקה, אלי פזªישבו בוועדה זו: מרגלית אילת, יו"ר הוועדה והממו כ"לªסמ בכיר במשרד ים, תמר קון, עוזרת לªהל האוכלוסין שבמשרד הפªהל מיªהעבודה והרווחה, יוסף טוב, סגן מ ציגתª ,שר החקלאות וליאורה פיין הלר מיר שª ועת המושבים. הוועדה הגישה את המלצותיה לח"כ אורהªת הי יתה יו"ר וו ע תªדת העבודה והרווחה בש1991 . 191 ,ועדת העבודה והרווחה16 באוקטובר1991 . 192 מיר, יו"ר ועדת העבודה והרווחה בדיוןª כך על פי מ- 13 במרץ 1991 . 193 ,ועדת העבודה והרווחה16.10.1991 82 לישראל, ההחלטה על פתיחת השמיים למהגרי העבודה התקבלה רק בקרב שרי הממשלה, כשלפקידוּת ולצוותי .יותªטרס על קובעי המדיªהמומחים לא הייתה יכולת השפעה אמיתית, מה שהגביר את השפעת קבוצת האי וספת לכך שלחצי קבוצותª עדות יתןª ה להבאת מהגרי העבודהªגדות המדיªטרס היו חזקים מהתªהאי תªלראות במספרים הבאים: בש1991 , עם התחלת ההסדרה הרשמית להבאת מהגרי העבודה, היו בישראל950 תªמהגרי עבודה לחקלאות באישור, בש1993 היו בארץ כבר1,460 מהגרי עבודה כחוק194 וב- 1994 היו בישראל 5,000. את העלי ים הקשורים לפתיחת השמיים למולªיה הדרמטית במספר האשרות יש לתלות בגורמים השו מהגרי עבודה ככלל, כפי שפורטו בפרק195 2 .ות מבט למסע הלחצים המתבסס והולךª, אך בעיקר יש להפ ייןªף הבªיסתם של מהגרי העבודה לעªיחד עם התגברות כ196 יםªם של מהגרי העבודה הפלסטיªוסימו כגורם מא ים אותםªי על ידי הפלסטיªרצחו חקלאים על רקע לאומª יים ומסוכן בשל חמש פעולות איבה בהן ,העסיקו197 ציגי החקלאים ביקשוª 3,500 .היתרים למהגרי עבודה198 ועת המושבים עמדה בראש המאבקªת וספות, כגון התאחדות האיכרים בישª ועות התיישבותיותªלהגדלת מספר ההיתרים, אך לא רק. גם ת ראל .והל בכדי להגדיל את המכסהªואיגוד המושבים של הפועל המזרחי, היו שותפות למסע הלחצים ש199 גם משרד החקלאות, בראשות שר החקלאות דאז, יעקב צור, עמד לצדם כשהכריז כי דרושים לחקלאות2,750 עובדים וצר בכוחªבכדי "למלא את החסר ש- ."האדם200 ציגי החקלאים שלחו מכתבים לבכיריªם בממשלה201 והוגשה ) עתירה לבג"צ2611/93(. בעתירה זו202 וספים על בסיס האיוםª ציגי החקלאים ביססו את דרישתם להיתריםª :ים וכדובריהםªציגי הצרכªי והגדירו עצמם כªהעולה מכוח העבודה הפלסטי ] ים איפשר מספר זהª"עד לאירועים האחרו1,460 מהגרי עבודה[ למגזר החקלאי לקיים את הי פי הפרחים, הירקות והפירות, תוך היעזרות גם בכוחªיצור בע- ,אדם מישראל ב מספרים יאותו להשתלב בעבודה וכן באלפי פועלים מתושבי השטחים. הסגרªהמצומצמים ש האחרון קטע מצב זה. כיום שוב אין העותרים והציבור שהם משמשים כדוברו בעתירה זו יםªייªמעו בהחזרת המצב לקדמותו ]הדגשה במקור[: אי אפשר להתעלם מן האירועים יים שקדמו לסגר ומכך שהחקלאיים חוששים להחזיר לשדותיהם, חממותיהםªהביטחו ם יכולים לבטוח בהם, ואשר למרבה הצער עלולה להיותªשים אשר שוב איªומשקיהם א יªית ולרכושם של החקלאים ויתר בªה של ממש לחייהם, לשלמותם הגופªשקפת מהם סכª בית ."ם 194 על פי בג"צ2611/93 ייםªעתירה למתן צו בי 11.5.93 עמוד5 סעיף8. ושא התרתªים בªגד שר הפª ועת המושבים בישראל ואחריםªת .יסתם של מהגרי עבודה לחקלאותªכ 195 ת ישראל החלה להביא מהגרי עבודה בשל שילוב בין ארבעªלהזכיר, מדי ה :גורמים1 . סגר כללי על השטחים2 . חתימת הסכמי אוסלו3יות כלכלית ליברלית וª. מעבר למדי-4טרסª. מסע לחצים מצדן של קבוצות אי. 196 תªבש1993 .יין כחוקªהיו בישראל מעט פחות מעשרת אלפים מהגרי עבודה לב ראו פרק תיאורי, גרף מספר8 בעמוד49 . 197 עד1993 רצחו חמישהª ,כולל ים שהעסיקו: ב־ªחקלאים על ידי הפועלים הפלסטי1991 אברהם אושרוביץ ז"ל ממושב בקעות, ב־ 1992 תªי טל ובכור חג'ג' ז"ל מכפר יעבץ. בשªאמציה בן חיים ז"ל ממושב ג1993 ישעיהו דויטש ז"ל מכפר ים ואורי מגידש ז"ל מגו ש דלה ביוםª .קטיף4.12.2017 פגעי פעולוª מאתר לזכר האזרחים .ת האיבה, ביטוח לאומי 198 על פי בג"צ2611/93 ייםªעתירה למתן צו בי 11.5.93 עמוד 2 . יסתםªושא התרת כªים בªגד שר הפª ועת המושבים בישראל ואחריםªת .של מהגרי עבודה לחקלאות 199 ) סך כל העותרים בבג"צ זה2611/93ועת המושבים בישראל, האיחוד החקלאי, אגודה חקלאית שיª( היו: ת ,תופית מרכזית בע"מ איגוד המושבים של הפועל המזרחי, התאחדות האיכרים בישראל, ארגון מגדלי הירקות, אגודה חקלאית שיתופית בע"מ, איגוד ארצי .של מגדלי הפרחים, אגודה חקלאית שיתופית בע"מ, ארגון מגדלי הפירות, אגודה חקלאית שיתופית בע"מ, משה ארז ומאיר יפרח 200 על פי מירª מכתבה של השרה מ-1 במרץ1994 . 201 מיר ויעקב צורª יהם, ראש הממשלה דאז, יצחק רבין, ולשרים: אריה דרעי, בייגה שוחט, אורהªבי. 202 על פי בג"צ2611/93 ייםªעתירה למתן צו בי 11.5.93 עמוד5 סעיף10 -9 .ת ושאªים בªגד שר הפª ועת המושבים בישראל ואחריםª יסתם של מהגªהתרת כ.רי עבודה לחקלאות 83 מיר אתª תהªהל, מיªכשהלחץ על הגדלת מכסות מהגרי העבודה בחקלאות התגבר והעתירה החלה להת ,ועדת פארן203 ,ציגי משרד העבודה והרווחהª הלים להבאת מהגרי עבודה. בוועדה ישבוª שמטרתה המלצה על .לשכת התעסוקה ומשרד החקלאות204 יעªועת המושבים לא תמה בבג"צ שהªמעורבותה של ת ,לקיום הוועדה אלא גם בהשתתפות בוועדה205 . מיר תוך שבועיים מהקמתה, בª ותיה הוגשו לשרהªמסק- 13 במרץ1994 . הוועדה קבעה שיש להגדיל את אי להבאת עובדים זרים לישראל הוא הסרת העתירה לבג"צªה ש"התªמכסת מהגרי העבודה לחקלאות וציי ."ועת המושבים ואחריםªשהוגשה על ידי ת206 וכך, באפריל1994 ציגיªעתרה לª הªמחקה העתירה כי המדיª .החקלאים ואישרה את הגדלת היתרי העבודה של מהגרי העבודה לחקלאות207 ה היו בישראלªבסוף אותה ש כבר5,000 .מהגרי עבודה לחקלאות208 ציגי החקלאים באופן גלוªטרס, המגולמות בªועדה זו היא עדות למאבק הארוך של קבוצות האי י .ה, לשם הגדלת מכסת האישורים למהגרי העבודה לחקלאותªובחברות תיווך באופן סמוי, אל מול המדי ,יין אחרªבציטוט הבא, מתוך עתירה מאוחרת יותר בע209 יהלוªיתן לראות סיכום של פוליטיקת הלקוחות שª טרסªקבוצות האי- ועת המושבים בראשםªי החקלאים ותªארגו- :לאורך תקופה ממושכת210 יין זה ]המכסות[ לא התקבלו כלאחר יד, אלא רק לאחרª"החלטות הממשלה והשרים בע יותªוגעים בדבר. פªושא על ידי משרדי הממשלה הªעשו בªבדיקות מקיפות ויסודיות ש יªיהלו החקלאים וארגוªוהמלצות של משרד החקלאות, ומאבק ציבורי קשה וארוך ש ועה עצמה, אשר אףªהמגדלים ובראשם הת ."כבד זהª תה בשעתה בעתירה לבית המשפטªפ ות של תופעת תעשיות ההגירה. כאמור, עלªיתוח השוªיתן לקשר את הממצאים הללו תחילה לרמות הª ) פי תיאורית מערכת ההגירה העולמיתThe World System Theory Of Migration/ Migration Systems Theory קודות החיבורª (, יש לחקור את יתוחª ת היעד ברמותªת המוצא ומדיªמיים בין מדיªוהקשרים הדי ) משולבותFawcett, 1989 (, כי הם בעלי השפעה דרמטית על התפתחותו ועל ביסוסו שלזרם ההגירה) Kritz, Lim & Zlotnik, 1992 ( . ת ההגירה לישראל לצורכי עבודת חקלאותªבבחי יכר כי הקשר של החקלאי ומדריךª ברמת המיקרו ות והרחיב אותם להגירת עבודהªד הוא שהעמיק את הקשרים הקיימים בין המדיªהטיולים עוזי ורד עם תאיל דªתיים הן מצד ישראל והן מצד תאילªברמת המאקרו. אדם פרטי בעל קשרים ויכולת ארגון חבר לגורמים מדי כדי לארגן את הגעת מהגרי העב ודה התאים. תחילה הובאו כמשתלמים לעבודה בחקלאות, אך לאחר מכן סיבות הסוציוªהתאים והחקלאים היו מרוצים מסידור זה וביקשו למסדו. ב- ויªהיסטוריות של התקופה, עם השי יות החברתיתªבמדי- ,יםªות כלפי העסקת עובדים פלסטיªה שיצרה עויªתיפאדה הראשוªכלכלית ופרוץ האי התגברה הדר מצא כי בתקופה זו החלה אטª ישה לעובדים תאים והחל מאבק על מכסות. ברמת המזו- אט 203 :ושאיםª תבקשה לגבש המלצות בארבעהª הוועדה1 .. דרך הקצאת הזרים לחקלאות2 יה בדבר העסקת ישראלים בתמורהª. ההת לעובדים זרים3יין וªקבע לגבי עובדי בª. דרך הבאתם של העובדים הזרים, תוך בדיקת הדגם ש-4 אי העסקהª. הבטחת ת של העובדים הזרים. על פי מכת מירª בה של השרה מ-1 במרץ1994 . 204 כ"ל שירות התעסוקה שכיהן כיו"ר הוªחברי הוועדה הם: אלכס פארן, מ ו ים, מרªהל האוכלוסין במשרד הפªעדה, יוסף טוב, סגן מי ית היועמ"ש משרד העבודהªא אביבי, סגªחמיה ריבי מלשכת שר החקלאות, רות כהª כ"ל בכיר במשרד העבודה והרווח, מרªאלי פז, סמ .ימין שורץ משירות העבודה והרווחהªוהרווחה )הוחלפה יותר מאוחר על ידי עו"ד שרון מרגליות( וב 205 ועת המושבים בוועדהªציגת תª תה י הי .ה גיילªעו"ד אור 206 על פי מירª ות ועדת פארן במכתבו של פארן לשרהªמסק מ013 במרץ 1994 .מצא אצל החוקרתª . 207 ועת המושבים מעמד מרכזי בתיווכם של מהגרי העבודה, ועל כך בתתªהוועדה בהמלצותיה גם סיפקה לת-ה פרק הבא. 208 ראו פרק ת י,אורי גר ף מספר5 מהגרי עבודה לחקלאות בהיתר2018 - 1993 בעמוד44 . 209 בג"צ7112/98 . 210 על פי בג"צ7112/98 , ייםªעתירה למתן צו בי98 - 11 - 11 סעיף17 . 84 ית של חברות כוחªלהיווצר התשתית הראשו-האדם והתיווך על- ת להסדיר את התופעה, וכך התפתח והתבססªמ דוןªזרם ההגירה ה) Kritz, Lim & Zlotnik, 1992 (. ים, כפיªות של הצדדים השוªטרסים, המטרות והכווªהממצאים הללו חושפים עוד את מורכבות האי ) שהדגישו בלאקBlack, 2002 ) דזªª( ופרFernanez, 2013 ת הצד הישראלי, ברמתª( בגישתן המבוזרת: מבחי י זה העובדיםªיסה, בשלב ראשוªה רגולטיבית של ויזת הכªההצהרה הרשמית, כמו גם מבחי תפסוª התאים טים העובדים בחקלאות כחלק מהכשרה לימודית, ולא כמהגרי עבודה העובדים לשםªדבים או כסטודªכמת ים כי מהצד התאי לא היה הדבר כך וכי הם הגיעו לשםªים שוªטען על ידי מרואייª הרווח הכספי. אף על פי כן התגמול הכספי. דווח אף על חברות תיווך תאיות שגייסו מהגרי עב יסה עם ויזתªודה לישראל עוד בשלב הכ .ט, בטרם התמסדה תעשיית התיווך בישראל להבאת מהגרים אלהªדב/סטודªמת ציגיª דים לחקלאים הישראלים התגלה כשידוך מוצלח והחל מסע לחצים מצדªהמפגש בין התאיל תªהחקלאים בש1988 ªוצרו קבוצות איª .י תעשיית הגיוס והתיווךªיצª, שבהמשך חבר ל טרס חדשות, כמו זקקו לידיים עובדות וחברות הגיוס והתיווך שהחלו להתארגן להבאתªועת המושבים, שªציגיהם, תªהחקלאים ו ה הפכה, בהמשך, לארץ המוצא העיקרית למהגרי עבודה לחקלאות בישראל, שכןªד. המדיªמהגרי עבודה מתאיל ות, וספציפית בתחוªוצרה התשתית לכך דרך קשרים בין המדיª .ם החקלאות ) תפיסת המורכבות המבוזרת שהציעו בלאקBlack, 2002 ) דזªª( ופרFernanez, 2013 (, אפשרה לחשוף דבים והכריזו על התאיםªה, שסירבו תחילה לקבל את הגדרתם כמתªים גם במסגרת המדיªכי היו קולות שו ית לישראל. אך בעקבות מסעªיסה המוªכמהגרי עבודה, ולא ששו להתיר להם כ ,טרסªהלחצים של קבוצות האי ה החלהªציגי החקלאים, וזו הראשוª ה לביןªטליזם שהחלו להשתרש בין המדיªיתן היה לראות את דפוסי הקלייª טרסªיעה לקבוצות איªסקרה ככª להגדיל דרמטית את מספר מהגרי העבודה לחקלאות. בעוד הגדלת המכסה כבר ,)קמפ ורייכמן2008(, את האחראיות על הגיו ה לחברותªיתן לראות במידה דומה. העברת הגיוס מהמדיª ס לא ) ערות מאחריותªפרטיות הייתה מערך מוסדי של התKemp & Raijman, 2014 ת להגביר את שליטתהª(, על מ ת המוצא, תתפתח בהמשך לכדי רשתותªת היעד והן במדיªחה הן במדיªמאחורי הקלעים. התשתית שהו סªיות טרªארגו-לאומיות שיב ססו וימסדו את תעשיית הגיו ס והתיווך לחקלאות בישראל ) Faist, 2012; Fawcett, 1989; Fazito and Soares, 2013; Singhanetra-Renard, 1992 (. 4.3 ועת המושביםªתקופת המעמד הריכוזי של ת1994 - 1998 עד1994 ועת המושבים וªמהגרי העבודה הגיעו לישראל דרך אגף ברית הסיוע של ת דרך שש חברות כוח- אדם .וגיוס פרטיות211 תיªהכרח רגולטיבי מדי212 הביא להעברת הטיפול לחברות כוח- .פיםªהאדם והתיווך בכל הע ערותªתיים להבאת מהגרי עבודה, תוך התªיקה לחברות את האחריות להוצאת ההיתרים המדיªה העªהמדי ה לחברות כוחªמהליך הגיוס. כפי שצוין כבר, את יחס המדי-הא יתן להבין גם כחלק ממערךª דם והתיווך יאוª יותªההפרטה המתעצם עם המעבר למדי- תי לגופים פרטיים בכדי שיפעלוªליברלית. מדובר היה ברישוי מדי ה מסירה מעצמה את הטיפול בתחומים אלו )ברקªבתחומים חדשים לגמרי, וזו הפרטה היות והמדי- ,ארז2008 .( תת-פרק זה יעסוק בהפרטה מעין טרסיםªועת המושבים, מלכ"ר המייצג את האיªזו, בפעילותה של ת ,שי המושבים בישראלªים של אªים והמשתªהמגוו213 כחברת כוח- אדם ותיווך ים קיבלהªשבמשך ארבע ש ה מעמד ריכוזי להבאת מהגרי העבודהªמהמדי :. יציר כלאיים זה ייבחן תחת שתי פריזמות תיאורטיות 211 ,כך על פי פילובסקי1999 . 212 כפי שהוסבר בתת פרק2.5.4 - .יית גיוס ותיווך מהגרי עבודה לישראל על ידי חברותªהת 213 ת ישראלªיות החקלאית והכפרית של מדיªם: עיגון הזכויות על הקרקעות, המדיªועת המושבים עוסקת בהם היªושאים שתªה .והפיתוח הכלכלי במרחב הכפרי 85 ה, צומת הכוחות שביªהראשו ועה וחברות כוחªה, התªן המדי- האדם והתיווך הפרטיות בתהליך של קבלת המעמד ון ומיסוד דפוסי הפעולה והעבודה של תעשיית הגיוס והתיווךªות בכיªªייה, דרך התבוªהריכוזי וסיומו והש .לחקלאות בישראל תרשים מספר3 ועת המושביםªקודות ציון בתקופת המעמד הריכוזי של תª : 1994 - 1998 ה 'הפרטהªה כחלק ממהלך הפרטה המכוªועה מטעם המדיªוסף, אבחן את מסירת המעמד הריכוזי לתªב תªה מכווªורית', משמע הפרטה שאיªמי-יªשוק, לארגו ם פועלים על פי אמות מידהªם ללא מטרות רווח, שאי עסקיות או תחרותיות )גל-ªור ופז-פ ,וקס2015תª הªפים המדיª(. היות ובשאר הע דט לחברות כוחªה את המª - ףªשאלת השאלה, מדוע בעª ,הל את הבאת מהגרי העבודה תוך התחרות זו בזוªהאדם והתיווך הפרטיות ל החקלאות בוטלה התחרות ?יתן מעמד מועדף לשליטה בהבאת מהגרי העבודהª ועת המושביםªולת ו, מדועªדהיי יאוª בתקופה של כלכלה-ל יתן מעמד ריכוזª ,יברלית גוברת י לארגון אחד, ודווקא למלכ"ר המייצג את טרסים של המעסיקים? ומדוע, למרות שכבר הייתה תשתית של עסקים פרטיים לפעולות התיווך וכוחªהאי- וגע למהגרי העבודה לחקלאות, הופקעה מאלו הזכות להמשיך לעסוק בכך באופן פרטי, אלא רקªהאדם בכל ה ?ועת המושביםªכמלוות תחת ת לכשאשיב, אע ים בהם ביססה אתªועה כחברת תיווך ובאופªמיק בפעילות הת .דפוסי הפעולה השולטים בתעשיית הגיוס והתיווך 4.3.1 קבלת המעמד הריכוזי די מהר יהולם של מהגרי העבודהªועת המושבים לכוח מרכזי בארגון ובפיקוח על הבאתם וªבזמן הפכה ת בישראל. עד1994 ועה הייתה לארגון היברידי שזרוע אחת שלו מתפקדת דהªהת- פאקטו כחברת וח כ- אדם ותיווך ציגת ההתיישבות העובדת בקרב מושבי ישראל, וכª ייה שומרת על היותהªעסקית, וזרוע ש טרסªכזו, מייצגת אי .ציבורי של שמירה על ההתיישבות והחקלאות הישראלית יתן לראותª טרסים של החקלאיםªועת המושבים ראתה עצמה כגוף המייצג את האיªעדות לכך שת ה על זכותה למעמד הריכוזי בהבאת מהגרי עבודהªועה הגªלקח מתוך בג"צ, בו התªבציטוט הבא, ש214 : ף החקלאות ]...[ מאוגדת כאגודה שיתופית מרכזיתªה גם גוף יציג מרכזי בעªועה היª"הת ומסווגת ע"י רשם האגודות השיתופיות כ'ברית סיוע', שמטרתה כשמה, לסייע לאגודות ה גוף מסחרי, וכל פעילויותיה ]...[ לטובתªועה איªהחברות בה ולחברים באותן אגודות. הת סותיªהחקלאים וגם הכ ."ועה התיישבותיתªה משמשות לטובת מטרותיה כת ה ארגון מסחרי, אך עדויות אמפיריות מראות שלאªועה הצהירה פה שאיªם התªאומ-א חת פעלה .למטרות רווח 214 על פי בג"צ7112/98 , ייםªעתירה למתן צו בי98 - 11 - 11 סעיף 25 . 86 קבעªועת המושבים היא זו שהובילה את מסע הלחצים להגדלת מכסת האישורים, כפי שªכזכור, ת ªבוועדת פארן. בהמלצותיה גם סיפקה לת .ועת המושבים את אותו מעמד מרכזי בתיווכם של מהגרי העבודה סעיפים3 ו-4 :קבע כיª המהווים את עיקר המלצות ועדת פארן ובהם ועת המושבים לגבי אותם חקלאיםª"הבאתם של העובדים הזרים תיעשה באמצעות ת ו מייפה את כוחה שלªשיחתמו על ייפוי כוח. בייפוי הכוח יציין החקלאי כי הי ועתªת המושבים לפעול בשמו לצורך הבאתם של העובדים הזרים שאושרו לו. חקלאים שלא יחתמו על ייפוי הכוח יפעלו באופן עצמאי להבאת העובדים הזרים שאושרו להם ע"י שירות ועת המושבים תתחייב בכתב כלפיªים. תªדרש ממשרד הפªהתעסוקה תוך מתן ערבויות כ שירות התעסוקה– על סמך ההת חייבות ב כתב של כל אחד מהחקלאים– לפעול להבטחת ההעסקה והמחיה של העובדים הזרים– בכפוף לחוקים הסוציאליים. חקלאים אשר יעדיפו ועת המושבים יתבקשו להתחייב בכתב כלפי שירות התעסוקהªלפעול שלא באמצעות ת ."באשר להעסקת העובדים הזרים שאושרו להם ה מפורשªה צייªמחד, המדי ועת המושבים היא גוף המיועד להביא את מהגרי העבודה לחקלאותªות כי ת ה העבירה את האחריותªומאידך היא החריגה זאת בייפוי הכוח של החקלאים עצמם. בעשותה כך המדי לחקלאים עצמם ולבחירה שלהם בגוף שדרכו יגיעו מהגרי העבודה. דה פאקטו, הבאה עצמית הייתה סבוכה וכמעט בלתי-אפשרªים, כשתªית, מה שהוביל את החקלאים להתקשר עם גופים מאורג .ועת המושבים בראשם ות ועדת פארן שהוזכרה לעיל, חברות התיווך הפרטיות חדלו מלהתקיים כגופיםªכפועל יוצא ממסק עצמאיים והפכו לחברות- י גופים חקלאיים ציבוריים המשיכוªועת המושבים. שªהלת בעיקר תªבת שמ ומיהªבאוטו שלהם ליבוא וטיפול במהגרי העבודה: "התאחדות האיכרים" שפעלה מטעם ובעבור חקלאי המושבות215 ה, שפעלה מטעם ובעבור חקלאי הערבה. עלªו"החברה לפיתוח" מטעם מועצה אזורית ערבה תיכו י גופים ציבוריים אלה המייצגים חקלאים, אכן פעלו להבאת מהגרי עבודה לחקלאות, המלצות ועדªאף שש ת .ועת המושבים לגוף המרכזי להבאת מהגרי העבודה לחקלאותªפארן הפכו את ת אלצו להפסיקª ה, שכן חלקןªועת המושבים מטעם המדיªגד העברת השליטה לתª חברות פרטיות מחו ה הייתה עתירהªגדות הראשוªועה בלבד. פעולת ההתªדרשו לפעול תחת התªלפעול או ש2443/94 216 שהגישו לבג"צ מלכה מ וס, חקלאית בעלת משק גדול באזור המרכז ולימים בעלת חברת כוחª - אדם ותיווך בעצמה, וחברת כוח- ועתªאות גולן" בבעלות ישראל כ"ץ, חקלאי ועסקן פוליטי דאז ולימים שר החקלאות מטעם תª" האדם ) הליכוד2006 - 2003(. בציטוט הבא217 יתןªגד המעמד הריכוזי שªות כªיתן לראות את עיקר הטעª ועהªלת- הפליה :וזהות פוליטית ועת המושבים לחברה בוועדה הביןªוי תª"מי-משרדית, ההסמ ה לה על ידי שרתªיתªכה ש ,ועת המושביםªהעבודה והרווחה והוצאת האישור לחקלאים לייבא עובדים על שם ת וגע לייבוא העובדים הזרים על ידיªופול בכל הקשור וªועת המושבים מוªיקה לתªהע החקל ועת המושבים בדיעבדªיקו לתªוי, ההסמכה ומתן האישור, העªוסף, המיªאים. ב [...] ועת המושביםªוי תªרישיון להיות לשכה פרטית ואישור לתווך ביבוא עובדים זרים. מי ם מאוגדיםªועת המושבים לבין חקלאים אחרים שאיªיוצרת הפליה אסורה בין ת ועת המושביªבמסגרתה. בעיקר על הרקע שלת ."ם זהות פוליטית ברורה 215 ות רבים והן על פי כתב תשובה מאת המשיבים בבג"צªכך לפי ראיו7112/98 מ- 26 וארªבי 1999 . 216 על פי בג"צ4 9- 2443 "אות הגולןª"וס וªמלכה מ– ש .גד משרד העבודה והרווחה ואחריםªירותי חקלאות בע"מ כ 217 על פי עיקרי טיעון העותרות מיום14.7.1994 בג"צ4 9- 2443 אוª"וס וªמלכה מ "ת הגולן– גד משרד העבודהªשירותי חקלאות בע"מ כ 'והרווחה ואחרים. סעיף ב1-3 . 87 גד ביטול מעמדן של חברות כוחªות כªות להפליה הן למעשה טעªהטע- .האדם והתיווך הפרטיות ה, אך חשוב להזכיר במקביל את הזהות הפוליטיות הברורהªכוª םªההאשמה בדבר זהות פוליטית ברורה היא אמ אות גולן" בבעלות ישראל כ"ץ. כמו כן, באותª" גם כן של חברת גד מעורבותה שלªה עתירה מחו החברות גם כ בעהª ,גד השתתפותה, גם אם כאורחת בוועדהªועה בוועדת פארן. המחאה כªהת218 ועה הייתה בעלתªמכך שהת :טרס כלכלי ברור ולא רק מייצגת כוחם של החקלאיםªאי ים בהיותה, מצד אחד, חברה בוועדה מוסמכתªייªיגוד עª ועת המושבים פועלת תוךª"ת מ .טעם הממשלה לטפל בריכוז בקשות החקלאים ומקבלת האישור בעבור כלל החקלאים גדªמ– טרס כלכליªטרס החקלאיים ולא רק זאת, היא בעלת איªהיא אמורה לייצג את אי ."ייןªמובהק בע ופולªה, כפי שהתבררה באותה תביעת בג"צ, הייתה הכחשתה בדבר מתן מוªעמדתה הרשמית של המדי ועה, בªלת ,התבסס על העברת האחריות לייפוי הכוח של החקלאים. עם זאת, בציטוט הבא מפי אלכס פארן כ"ל שירות התעסוקה דאז, ומי שכיהן כיו"ר הוועדה הביןªמ-משרדית219 ועה קיבלהªה הכירה בכך שהתª, המדי :מידיה מעמד ריכוזי כמעט בלעדי וªתה תªפלה כל החלטה שעל פיה מוª "יאמר מיד, מעולם לא עת המושבים מטעם ממשלת ועתªישראל לטפל בהבאת עובדים זרים, ומשכך דין העתירה להידחות על הסף ]...[ ת ועדה להיות הגוףª המושבים– אם כי לא הגוף הבלעדי– אשר ייצג את גורמי החקלאות וגע להגשת בקשות להיתרי העסקה של עובדיםªוגעות בדבר, בכל הªה הªי רשויות המדיªבפ זרים ב."ף החקלאותªע ה, אך לא הכחישה שזו הייתה המשמעותªופול מידי המדיªועת המושבים עצמה הכחישה שקיבלה מוªת יתן לראות בציטוט הבא בבג"צ מאוחר יותרªציגת החקלאים, כפי שª ה בהיותהªבפועל של המעמד שקיבלה ממ ) 7112/98 :אבקו להמשיך את שליטתם בתחוםª ( בו הם "חשוב להבהיר כי תה מטעם הממשלה או מטעם כל רשות מוסמכתªועה מעולם לא מוªהת [...] וי שכזהªושא העובדים הזרים לחקלאות ומעולם לא ביקשה לעצמה מיªאחרת לטפל ב ופול'. היאªופול' ולא ביקשה לעצמה מעמד של 'מוªועה, אפוא, מעולם לא פעלה כ'מוªהת ªפעלה כמייצגת של החקלאים שביקשו את שירותיה ב ושא, זאת ותו לא. ]...[ למרות וגעותªועה מעולם לא קיבלה על עצמה תפקידים או סמכויות כלשהן של הרשויות הªשהת ועה, לבקשת החקלאים, סייע עד מאודªבדבר, הרי שאין ספק כי ריכוז הטיפול בידי הת דיווידואלית עם אלפיªלרשויות המוסמכות למלא את תפקידיהן. ההתמודדות האי חקלאים ל- 17,800 סים ויוצאים לרגל התחלופה ]...[ היא מטלהªכª עובדים זרים אשר גם ים או בשירות התעסוקה המסוגלªון במשרד הפªגªכבדה ביותר. ]...[ עד עצם היום אין כל מ דיווידואליות בסדרי גודל כאלה במישרין, ואילולא לקחהªיות איªאו ערוך להתמודד עם פ ועה את הטיפולªעל עצמה הת המאורגן ספק אם היה הפרויקט העצום הזה מתבצע "בכלל. 220 218 על פי עיקרי טיעון העותרות מיום14.7.1994 בג"צ94 - 2443 וסªמלכה מ "אות הגולןª"ו– גד משרד העבודהªשירותי חקלאות בע"מ כ .והרווחה ואחרים. סעיף ג1. 219 על פי תצהירו של אלכס פארן מיום ה- 94 -6-9 מתוך תיק בג "צ2443/94 ,סעיף 3 ו-4. 220 על פי בג"צ7112/98 יים מיום הªאי ולמתן צו ביªים ואחרים, עתירה למתן צו על תªגד שר הפª אלי אהרון ואחרים- 11.11.98 סעי פים 30 ו- 33 . 88 יותªועה לקובעי מדיªציגי התª ייתªועה כך לא ממש עומדת במבחן העובדות, מאחר שאופן פªהצגת הת ות )ועדת אילת בªמיר ומעורבותם בוועדות השוª כאורה- 1991 וועדת פ ארן ב- 1994 ועה פעלהª( מעידים שהת באופן אקטיבי לקבלת מעמד מוסמך לטיפול במהגרי העבודה לחקלאות כחברת כוח- .אדם ותיווך כ ועתªמו כן, ת ה היותªהמושבים הודתה שמתן האפשרות לחקלאים עצמם להגיש בקשות להבאת עובדים זרים היא עלה תא יות כה גדולה, וכך, למעשה, היאªוהמערכת כלל לא הייתה מסוגלת להתמודד עם בירוקרטיה סבוכה וכמות פ דורש .ת לגיטימציה למעמדה אז יאוª מדוע בתקופה של כלכלה-ליברלית גובר יתן מעמד ריכוזי לארגון אחד, ודווקא למלכ"רª ,ת טרסים של המעסיקים? ומדוע, למרות שכבר הייתה תשתית של עסקים פרטיים לפעולות התיווךªהמייצג את האי וכוח-ה וגע למהגרי העבודה לחקלאות, הופקעה מהםªאדם בכל ה :הזכות להמשיך לעסוק בכך? משתי סיבות ,ועת המושבים מייצגת מעסיקים במגזר החקלאי, יש לה דימוי של ארגון ללא מטרות רווחªראשית, למרות שת יאוªות רבות, מדובר באיזון בין הגיון הכלכלה הªית, מבחיªי של עם ישראל כולו. שªשעסוק במימוש החזון הציו- ליברלית שהחלה לשגשג בתקופה ההיא לבין הגיון הכלכלה הסוציאל-דמוקרטית שעל יה ישראל התבססה תי. משמע, מתן עדיפות כלכלית רבת ערך לגוף ציבוריªמראשיתה, המבקשת לשמר את הרגולציה והפיקוח המדי ה מדימוי חיובי כמייצג החקלאים והציבור היא שריד לתפיסה הסוציאלªהªש-דמוקרטית בתק ופה בה גובר כוחו יאªשל ה ו-ל יברליזם, שמשך לעבר השוק התחרותי של חברות כוח-ה .אדם עשה מהלך זה של הפרטהª ו שלם ומעורר שתי שאלות: האחת, מדוע דווקא בחקלאותªהסבר זה אי ועת המושבים ולא לארגון חקלאי אחר? התשובהªייה, מדוע דווקא לתªורית ולא בסקטורים אחרים? ושªמי טליסטיםªה בהיבטים הקלייªטמו ,המשמעותיים כל כך בצמיחת תעשיית הגיוס והתיווך לחקלאות בישראל .ועת המושביםªככלל, וספציפית בפעילות ת יתן היה לראות לעיל וכןªועת המושבים כגוף מאורגן הפכה לגורם מהותי במסע לחצים זה, כפי שªת ) במחקרן של קמפ ורייכמן2008 ועת המושבים הפכה לארגון היברידי שזרועªיתן לראות כיצד תª (. במחקר זה אחת שלו מתפקדת דה פאקטו כחברת כוח-א ייה שומרת עלªדם ותיווך עסקית, ואילו הש ציגתª היותה טרס ציבורי של שמירה על ההתיישבות והחקלאותªההתיישבות העובדת בקרב מושבי ישראל, וככזו, מייצגת אי יתן המעמדª ות, החל מוועדת אילת וכלה בוועדת פארן, בהªועת המושבים ישבו בוועדות השוªציגי תª .הישראלית ועת המושביםªהריכוזי. לת היו ) מקורות כוח הן מלמטהBottom up ) ( והן מלמעלהUp down ,תיª(, וזה, לטע .ו בהיותה הארגון היציג הגדול ביותר של החקלאיםªועה מלמטה היªמה שיצר את כוחה הרב. מקור הכוח של הת ים יותר ויותר בכוחªייªים אלו היו מעוªה לצרכי החקלאים, שבשªון מאורגן למעªגªה בעלת מªועה היªככזו, הת העבודה הזול של מה גרי העבודה התאים, ומקור הכוח מלמעלה היה אותה פוליטיקה של לקוחות שהפעילו .ים עד לקבלת המעמד הריכוזי של הבאה וטיפול במהגרי העבודה לחקלאותªציגיה השוª ה סימן את ראשית הרגולציהªועת המושבים קיבלה מהמדיªדט שתªבהתייחס לתיאוריות שהוצגו, המ יªהמבוזרת שתאפיין את המדי ים חברתייםªים הבאות לבוא, ואת קיטוע הידע היחסי בין שחקªות הישראלית לש ומיהªתן לה אוטוªועת המושבים, וªים. התהליך המורכב של הגירה לצורכי עבודה בחקלאות הועבר לטיפול תªשו ועת המושבים הייתה בלעדיות על הידע המורכב של הבאת מהגרי עבודה לישראªים הבאות. לתªיחסית לש ,ל ה לגופיםªיות העברת האחריות על הידע מצד המדיªה את מדיªועה סימªובמקביל, העברת האחריות לידי הת הªומיה שקיבלה מהמדיªורית ללא מטרות רווח לכאורה. במידת מה, האוטוªיים, תחילה דרך הפרטה מיªחיצו ) יתªי רגולציה חיצוªה בפªהפכה אותה לחסיBlack, 2002; Fernandez, 2013 ( , מה שיכול להסביר את כוחה הרב ועת המושבים לממד העסקי שלªיית תªים הפורמטיביות הללו, שעליו ארחיב בחלק הבא, ופªשהתבסס בש ה לא היה לרוחן של חברות כוחªועה קיבלה מהמדיªופול שהתªעיסוקה זה, שכן ייצר רווח עבורה. המו- האדם 89 מוגו, מהª והתיווך שאיבדו את מעמדן העצמאי או ים בתחוםªטרסים של השחקªיגוד האיªשמעיד על ריבוי ו ) Ibid; Ibid .( 4.3.2 ת דפוסי פעולהªªועת המושבים כמכוªון ומיסוד דרכי העבודה של תעשיית הגיוס והתיווך: תªכי וכחי מבקש לבחון את דפוסי הפעולה שיהפכו לאחר מכן לתעשיית הגיוס והתיווך, וספציפית, את החלקªהחלק ה ועªשת כתב בעתירה לבג"צªון ובמיסוד דרכי פעולה אלה. כפי שªת המושבים לקחה בכי7112/98 221 ועהª"הת ."ף זהªהשקיעה ממון ומרץ רב בפיתוח לוגיסטיקה מורכבת לטיפול בע ועת המושבים באותו בג"צ כולל, בין השאר: העסקת עובדים מיוחדיםªפירוט הלוגיסטיקה של ת ים, על כללªוהשקעה בהכשרת כוח אדם מיומן; עיסוק בקבלת היתרים ואשרות משירות התעסוקה וממשרד הפ ד לצורך טיפול בעוªדרשות; התקשרויות עם חברות מתאימות בתאילªהטפסים, הבקשות והאגרות ה בדים ,הלים שלו )אישורו של האחרון דרושªד והתמצאות בªוליוויים לישראל; יצירת קשר עם שירות התעסוקה בתאיל דים לחו"ל(; עריכת הסדרים עם חברות תעופה לצורך הטסת העובדים הלוךªכזכור, ליציאת עובדים תאיל- חזור במספרים גדולים תוך זמן קצר, בתעריפים מוזלים; התקשרויות עם חב רות ביטוח לשם ביטוח רפואי של ;יות לליווי העובדים וצרכיהם בישראלªהעובדים הזרים, בתעריפים מוזלים; התקשרויות עם חברות קבל ד כדי לאפשר לעובדים העברת כספים למשפחותיהם בעלויותªסיים בארץ ובתאילªªהתקשרויות עם מוסדות פי ת מערכת מחשוב שמאפשרת בקרªובעמלות מופחתות; הכ ה בזמן אמת על מצב העובדים, היתריהם והוויזות היגהª ים; סיוע בהכשרת העובדים ושיפור כישוריהם כגון לימודªשלהם ושיבוצם במשקי החקלאים השו י חריגים, כגון "עובדים עם בעיות אישיות, עובדים שסרחו, עובדיםªי בכל מיªבטרקטורים; וגם טיפול פרט טשו את מעסיקיהם, התמודדות עªש ם חקלאים- מעסיקים שלא טיפלו כראוי או שקיפחו אותם בשכרם, עובדים טשו, עובדיםªש י סיבות ועודªד מכל מיªשהתעורר הצורך להחזירם לתאיל." 222 הן בציטוט האמור והן בתת- ועת המושבים, על אף היותה מלכ"רªהפרק הקודם אפשר לראות שת המייצג את חקלאי ישראל בהתיישבות העובדת, פעלה ככל חברת כוח- אדם ותיווך פרטית, לפחות באשר ) לפעילותה באגף ברית הסיוע. סאלט וסטייןSalt & Stein, 1997 ים לזיהויªי מאפייª( סיפקו, כאמור, ש :המשתתפים בתעשיית ההגירה1. מי שפועלים להפקת רווח מההגירה; ו-2 .לאומיתª. מי שפועלים בזירה הבי ועת המושבים מוגדרתªאף כי ת כעמותה ללא מטרות רווח, עדויות אמפיריות מעידות כי לא אחת פעלה למטרות תªגדה בשª ק שהוגשהªרווח. עדות לכך היא תביעת הע2000 י עבודהªייªבבית דין לע223 ה כי היא החזיקהªבטע ועת המושביםªלקחו כפיקדון ממהגרי העבודה התאים ולא הוחזרו. פעילותה של תªבמעל לעשרה מיליון דולר, ש .לגיוס מהגרי עבודה לחקלאות מעידה על שייכותה לתעשיית ההגירה ככלל, וספציפית לתעשיית הגיוס והתיווך תה ממעמד ריכוזי אפªהª ים בהן היאªכמו כן, הש ן ולמסד את דפוסי הפעולה השולטים בתעשייתªשרו לה לכו .ים רבות לאחר סיום מעמדה הריכוזיªן אף שªותרו בעיªהגיוס והתיווך לחקלאות בישראל, ש י תעשיית הגיוס והתיווך לחקלאות בישראל, חברות כוחªיצª ות שלªים הראשוªבש- האדם הפרטיות ן את דפוסי הפעוªועת המושבים החלו לכוªות ורמות הרווחות לגיוס ולטיפול במהגרי העבודה שמהוויםªלה וה את לב- ים של מעמדה הריכוזיªות. אך בארבע השªליבה של תעשיית הגיוס והתיווך, כמו גם היחסים בין המדי ים מאליהם בפעילותה של תעשיית הגיוסªורמות אלה התבססו והפכו למובªועת המושבים דפוסי פעולה וªשל ת 221 בג"צ7112/98 - ים ואחריםªגד שר הפª אלי אהרון ואחרים. אי ולמתןªעתירה למתן צו על ת יים מיום הªצו בי- 11.11.98 סעי ף28 . 222 על פי בג"צ7112/98 יים מיום הªאי ולמתן צו ביªים ואחרים, עתירה למתן צו על תªגד שר הפª אלי אהרון ואחרים- 11.11.98 סעי ף 28 . 223 5503/00 Obmalee Thawat ועת מושבי העובדים בישראלªגד תª ועשרה אחרים– ב .רית סיוע, אגודה שיתופית מרכזית בע"מ 90 והתיווך, כפ ועת המושבים ושל החברות המלוותªבחן את פעילותה של תª ,י שאראה בהמשך. על כן, ראשית בחןª גזרו ממעמדה הריכוזי והתבטאו בדמי התיווך, ולאחר מכןªשעבדו תחתיה, וכן את הסוגיות הכלכליות ש סªון הקשרים הטרªאת כי- .דªועה לחברות בתאילªלאומיים בין הת חודש לאחר פרסום המלצות ועתªועת המושבים את מעמדה הריכוזי, פרסמה תªיקה לתªועדת פארן שהע המושבים מכתב224 ועתªהמיועד לראשי המועצות האזוריות, ובו הוראות ליבוא ולטיפול במהגרי העבודה. ת המושבים גם הציגה לחקלאים את אופן ההתייחסות לשלוש חברות כוח האדם והתיווך בישראל, שהפכו לחברות מלוות מטע :ועה ובפיקוחהªם הת ועהª"מפאת לחץ הזמן, כתוצאה מהסגר ומאילוצים לייבא עובדים זרים מיידית, בדקה הת כישוריהם ויכולתם של מספר גופים לספק עובדים וסיכמה עם הגופים המפורטים מטה, 225 ."אים על פיהם יחויבו גופים אלו לטפל בעובדים הזרים בארץªהת יוªלאחר שלוש החברות הראשו ועת המושבים בחרה ופיקחה על עוד שלוש חברות כוחªת הללו, ת- אדם ,ישראליות, שהוגדרו כחברות ליווי, ותפקידן היה לטפל בעובדים מרגע הגעתם לישראל )כהן1999 ,; פילובסקי 1999 ,י קבלת המעמד הריכוזי, שש במספרªועת המושבים הציעה לחברות הפרטיות שעבדו לצדה לפª(. משמע, ת להפוך .לחברות שעובדות תחתיה מרגע קבלת המעמד הריכוזי, ואלו הסכימו ) לפי מחקרו של כהן1999 פקת כרטיסי זיהויªועת המושבים היו הª(, תפקידי חברות הליווי שתחת ת אי המחיה והעבודה של מהגרי העבודה, אירועי הוויªועה, פיקוח על תªים שהופקדו בידי התªבמקום הדרכו ותרבות, בעיות ב יוד ועזיבת עובדיםª ,הגות, פליליםªריאות, סכסוכים בין העובד למעסיק, הפרת כללי הת. 226 באופן רשמי, חברות כוח- ,ועת המושביםªהאדם והתיווך קיבלו תשלום מת125 (דולרים )לא כולל מע"מ ת ליווי של העובדªעל כל ש. 227 ועת המושבים. כמו כªוכה מהסכום אותו שילם המהגר לתª סכום זה ן, הותר לחברות המלוות לגבות מהחקלאים65 דולרים בעבור מתן השירותים לעובד התאי. 228 לפי הדו"ח הכספי של ועת המושבים ליום הªת- 31 ב דצמבר, 1996 229 תייםªהיא גבתה מהעובדים התאים, לתקופת עבודה של ש, 230 דמי תיווך בסך770 :ועהªדולרים. סכום כסף זה התחלק כך לפי דיווחי הת420 ,דולרים בעבור כרטיס הטיסה293 תיים כולל מע"מ וªדולרים לחברות המלוות לתקופה של ש- 57 .דולרים לכיסוי הוצאות ברית סיוע כולל מע"מ תªבש1996 וגדתªעוד לא היה חוק או הוראה שאסרה על גביית כספים ממהגרי עבודה, כך שגבייה זו לא הייתה מ .לחוק ועת המושªעם זאת, ואף כי ת ,ועיםªשמעים צª וªועה ללא מטרות רווח והסכומים שצויªבים מוגדרת כת תªי עבודה בשªייªחשפו בתביעה שהוגשה בבית הדין לעª ועה כן גלגלה רווח. סכומים אלהªהת2000 . 231 על פי ועת המושבים החזיקה לכל עובדªהתביעה, ת770 .תיים עבודהªדולרים בעת הגעתו לארץ, חלק מהפיקדון לש ולמר ת כתב התביעה רוב העובדים לא עבדו את כלªות שלטע24 גבה הכסף, כספם לא הוחזרª החודשים שבעבורם 224 ועת המושבים בªמכתב רשמי של ת- 12 ב אפריל1994 לראשי ה כ"ל בריתªמועצות האזוריות והחתום על ידי שמואל ברקוביץ', מ .ועת המושבים דאזªסיוע של ת 225 י זה הªו במכתב ראשוªהגופים שצוי ם שמות ראשי חברות כוחªי- :אדם ותיווך ח יªן שª – מ יריתª ושב לכיש, ליטוב– ח ברת ישר- אד ואריק שקד– .ושªחברת א 226 ות ה־ªבתחילת ש90 יוד היªאפשרות ה י ,ועת המושבים לעסוק בכך )פילובסקיªף החקלאות, שם הורשתה תªתה רק בע1999 וª(. בימי יוד ייחודי למהגרי העבוª מתקיים מודל דה לחקלאות ועל כך בהרחבה בתת הפרק4.2.2 ."יוד עובדיםª והלª" 227 ועת המושבים לבין אחת מחברות הליווי, ישרªחתם בין תªמתוך הסכם העבודה ש-א ד, ביום ה- 10 ב אוגוסט1994 . 228 הערה227 229 ועת המושבים יחידת ברית סיוע, "דוח כספי מבוקר: מאזן ליוםªימי של תªמתוך מסמך פ31 ב דצמ בר1996", הוגש ביום ה-4 1 ב ספטמבר1997 . 230 תªרק בש03 20 הוחלט להאריך את אפשרות הש עיה .יםªתיים לתקופה של עד חמש שªשל מהגרי העבודה בישראל מתקופה של עד ש על פי ס"ח התשס"ג2003 תיקון מספר11 'יסה לישראל, סעיף א' וב', עמªלחוק הכ541 וכן על פי יªכתבתה של רותי סי מיום23.10.2003 ה: גובים מפועלי החקלאותªªד התלוªבעיתון "הארץ": "שגרירת תאיל8,000$ ." 231 Thawat Obmalee ועת מושבי העובדים בישראלªגד תª ועשרה אחרים– ב רית סיוע, אגודה שיתופית מרכזית בע"מ בש"ע3062/00 . 91 להם. כמו כן, על פי כתב התביעה, דרישה לתשלום מהעובדים בעבור כרטיס הטיסה שלהם בחזרה לארצם מהווה אהªועה, ומשמעותה עשיית רווח אסור וקבלת טובת הªהפרת הסכם מצד הת. 232 תביעה זו תהיה אחת הסיבות .ועת המושבים למהגרי העבודהªלהפסקת הקשר בין ת מהתביעה עולה שאין עוררין על גביית דמי התיווך, גם אם לא ברור באיזה חלק מהסכום מדובר. אחרי 1999תקבל תיקון בחוק שירות התעסוקה, האוסר גביית כספים ממהגרי עבודה בחו"ל על ידי חברות כוחª , בה- אדם ישרא ,ליות )קמפ ורייכמן2008 ות המוצא בכדי לעקוף איסור זה. כפי שהראוª(, החברות גבו דמי תיווך במדי ) קמפ ורייכמןKemp & Raijman, 2014 .עת מרווחªת שיצרה תעשייה משגשגת מוª( הייתה זו העלמת עין מכוו 4.3.3 ון דפוסי הפעולה מעבר ליםªכי– ב ועת המושבים לחברות הגיוסªין ת דªבתאיל ועת המושבים לחברות כוחªוצרו הקשרים בין תª כיצד- ו דפוסי הפעולה גםªªד, וכיצד כוªאדם ותיווך בתאיל ?מעבר לים) וריתª 31212 ( 233 וצרוª זכרה איךª ועת המושבים, ובראיוןªשים החזקים ביותר בתªהייתה בין הא ד, כיצד גופיםªועה בישראל לבין החברה בתאילªיחסי הכוח בין הת ועת המושביםªרשמיים של ישראל סייעו לת .דªועה עם גופים רשמיים בתאילªומה היו יחסי הת ד הזאת ]...[ יצרתי קשר עםªה ]...[ לא ידעתי איך אוכלים את תאילª"כשטסתי בפעם הראשו משרדי כוח- ...אדם... שם אין בעיה לה שיג משרדי כוח- ªאדם. אתה פו ה אל שירות כ"ל משרד העבודה. סידרו ליªי רוצה להיפגש עם מªדי ]...[ אמרתי שאªהתעסוקה התאיל עזרתי המון בשגª .תכף פגישה .ועת המושביםªו בכל זאת מתªו, כדי שידעו שבאªרירות של יªו את הקשר הראשוªו בשגרירות לסדר את הפגישות, אחר כך זרם. ברגע שיצרªעזרª [...] ו שמות של איזהªו לªתªו וªו וראיªוהכר7-8 ...משרדים ו דמה לי, עםª ,ו קשרªבסוף יצר ו עוד גוף אחד שעªשלושה גופים... בהמשך הציעו ל ,סק ביבוא עובדים זרים... לטאיוואן ו קשר עם הבןªו גם לשם ויצרªאבל אמרו שהם גרים באזור הכפרי ]...[ זו עיר גדולה. טס דיתªאדם שעסק בגיוס ]...[. כך התחילה הפעילות התאיל." ד כדי שיאתרו בעבורה את מהגריªועת המושבים בחרה חברות תיווך בתאילªורית עולה כי תª מדבריה של ת מסמכיהם. בציטוט הבא מפיו שלªדרש ויסייעו בהכªציאליים, יבדקו אותם כªהעבודה הפוט Dtaawm ) 30113(, מבעלי חברת כוח-א :ד, מוסר תהליך טוויית הקשריםªדם ותיווך גדולה בתאיל .ות לחברות תיווך תאיותªי פגישות וראיוªד ועשתה כל מיªועת המושבים הגיעה לתאילª"ת הייתה הודעה בתקשורת שמחפשים חברות שיעבדו עם ישראל ושיבואו להתראיין, הרבה וספת ]...[ לאט לאטª בחרו, אחרי כמה חודשים עוד אחתª חברות הגיעו... אבל רק חמש ועת המושבים עשתה עבודה טובה. אחרי שלושªהכמות ]של העובדים[ עלתה ועלתה, ת- ועת הªים, כל אחת משש החברות שעבדו מול תªארבע ש מושבים עשתה בערך את אותו [...] ו בשיתוףªו בערך את אותו הדבר, עבדªמספר ויזות, אז לא הייתה תחרות גדולה, וגבי ו מעט כסף, רקªות התשעים גביªבש45 יªועת המושבים גבתה גם קצת, אם אªאלף בהט, ות ,כוןª זוכר770 ."דולרים ועת המושבים לא רק יצרה את הקשר ושלטה בªמשמע, ת חברות כוח- ד, אלא גם ראתהªהאדם בתאיל ות ובין חברת הגיוס התאית לחברת הליווי הישראלית. כך בקטע הלקוח מהסכםªעצמה כמתווכת בין שתי המדי 232 על פי כתב התביעה מיום ה- 21.5.2000 , תיק5503/00 בבית הדין ייןªהאזורי לעבודה, תל אביב, סוג ע932 . 233 ם בדויים וטושטשו פרטים מזהים כמתחייבªים היªיש להזכיר כל השמות של המרואיי י אדם בפקולטהªבוועדה לבדיקת מחקרים בב יברסיטת חיפה, מספר אישורªלמדעי החברה באו097/12 מיום ה־20 ב ,מאי2012 . 92 ועה לבין אחת מחברות הליווי, ישרªחתם בין התªהעבודה ש- אד, בעשרה באוגוסט1994 : ועה הוסמכה ע"י משרדי כוחª"הואיל והת-ה דªאדם בתאיל להוציא לפועל ולספק כל השירותים הדרושים לעובדים הזרים שגויסו על ידם, במשך תקופת שהותם בארץ. הואיל ועה הוסמכה לספק השירותים הן באמצעותה והן באמצעות אחרים על פי שיקול דעתהªוהת ...ועה החליטה להעביר הזכות לבחור מלווה לחקלאים בכל יישובªהבלעדי. והואיל והת והואיל בחר ע"י חלק מהמושבים ללוות את העובדים הזרים והחקלאיםª והמלווה אים אשר בהתאם להם יסופקוªהמעסיקים אותם. והואיל וברצון הצדדים לקבוע את הת ."השירותים לעובדים הזרים ולחקלאי המעסיק במשך תקופת שהותם בארץ ועה את עצמה כבלעדית בתחום הגירת העבודה לחקלªלמרות תפיסת הת יתן לראותªאות בישראל, כפי ש ) בחוזה ההתקשרות, הרי שפילובסקי1999 ( הראתה שבפועל חברות ליווי ישראליות היו בעלות קשרים הדוקים ועתªד, והן עסקו ביבוא מהגרי עבודה לישראל גם לאחר העברת השליטה לתªביותר עם חברות תיווך בתאיל ועת המושבים ראתהªהמושבים. כלומר, למרות שת ,את עצמה כבלעדית וכריכוזית בתחום הבאת מהגרי העבודה וספים. ובכל זאת, חברות תיווך וכוחª בשטח פעלו גורמים-ועת הªאדם שת מושבים אפשרה להן להמשיך ) ו מהיעדר תחרות ומהקצאות עובדים רבות, כפי שמספר יגאלªהª בעבודתן תחת חסותה281112 (, בעל חברת .יםªתיווך מאותן ש "כשהתח ה, כל מי שכיבד את עצמו רצה להיות בקרבתי, אם זהªי עשרים שªלתי לעבוד לפ חית ג'מבואים, שוכר מטוסים. זו הייתה תקופה שהיו באיםªסת, אם זה שר... מªחבר כ הªורא קטª די הייתהªו הייתה טובה והעמלה של התאילªסה שלªתיים בסך הכול. הפרªלש ו על מסותªכי עבד. 234 הªכל ש-תיים הªש ייתי צריך להחליף50 אחוז מהעובדים. הייתי מגיע לימים שהייתי צריך להחליף3,000-4,000 ה. הייתי עושה רכבת אווירית בשבילªעובדים בש ."להספיק לעשות את זה. הייתי שוכר מטוסים והכול ועת המושªו כי בדיעבד, תקופת מעמדה הריכוזי של תªים אחרים במחקרי, צייªיגאל, כמו מרואיי בים יות והן בקרב בעלי חברות כוחªוסטלגיה כתקופה טובה הן בקרב קובעי מדיªתיזכר ב-אדם ותיווך ב ישראל .דªובתאיל יתוח מאקרוª ,יחד עם זאת-תיאורטי של ה ועת המושבים לחברות כוחªקשרים בין ת- האדם התאיות סªמעיד שמקור הרווחים וכוחה של תעשיית ההגירה הוא במרחב הטר-ל אומי המת ווך שבין הלוקלי לגלובלי ) Fawcett, 1989 (קבעו הגבלות על דמי תיווך, ההתקשרוª . כלומר, אף כי בישראל יו ת בין חברות בישראל לחברות ועת המושבים וחברותªועדו כדי לעקוף אותן ולגבות דמי תיווך בכל זאת לשם יצירת רווח בעבור תª דªבתאיל כוח- .אדם ותיווך ישראליות אחרות המרחב הגלובל ים לעקוף את החוקים שהושתוªים השוªי איפשר לשחק .ות המוצאªבמדי ה, כגוןªועה חלשה על פעולות מורכבות רבות, שהועברו לידה על ידי המדיªלסיכום, הת העסקת עובדים ים, התקשרויות עם חברותªהליים לקבלת היתרים ואשרות משירות התעסוקה וממשרד הפªמיוחדים, הליכים מ וגופים יות, מוסדותªד: שירות התעסוקה התאי, חברות תעופה, חברות ביטוח, חברות קבלªמתאימים בתאיל .סיים ועודªªפי ורמות הרווחות לגיוס ולטיפול במהגריªון דפוסי הפעולה והªועת המושבים הביא לכיªהכוח הזה של ת סªון הקשרים הטרªות וכיªהעבודה, וכן ליצירת רקמת היחסים בין המדי-לאומ עשה בישראל לחברותªיים בין ה .דªבתאיל כוחה הרב כלל בחירת חברות כוח- ,אדם ישראליות )חברות הליווי( שיעבדו תחתה )כהן1999 ; 234 על פי את הציטוט מתוך הראיון עם Dtaawm ) 30113 (, שהובא למעלה, לגבי גובה העמלה ששילמו העובדים ה תאים. 93 ,פילובסקי1999 וצרו קשרי שליטהª ד שיעזרו לה בארץ המוצא. בזכות כוחה הריכוזיª( ובחירת החברות מתאיל ועת המושביªד, ומסתמן שתªבחברות הגיוס בתאיל ם ות ובין חברת כוחªראתה עצמה כמתווכת בין שתי המדי- האדם התאית לחברת כוח- .האדם הישראלית סªהטר- לאומיות במרחב המתווך שבין הגלובלי ללוקאלי איפשרה .ת ישראלªאת עשיית הרווח, שכן שם התאפשר מרווח פעולה שעקף את הגבלות מדי ועת המושבים הוגדרה כחברה ללאªאף כי ת-מטרות ר ווח, היא החלה לגבות דמי תיווך ממהגרי העבודה ות על עשיית רווחªגדה טעªורמה השלטת. עוד עלו כªאסר בחוק, ובהמשך הפכו התשלומים הללו לª י שהדברªלפ אהªאסור וקבלת טובות ה235 ועת המושבים וסיום מעמדהªות אלו היו בין הסיבות להפסקת עבודתה של תª. טע ושא מהגרי העבוªהריכוזי ב.ים לאחריהªותר שª דה, אך דפוס פעולה זה ועת המושבים יצרה לאחרªוסף שתª דפוס פעולה1999 , תקבל תיקון בחוק שירות התעסוקה, העוסקª בה מפורשות באיסור גביית כספים ממהגרי עבודה בחו"ל על ידי חברות כוח-אדם ישראליות ,)קמפ ורייכמן2008 ,( ות המוצªהוא גביית דמי תיווך במדי) א בכדי לעקוף איסור זה. כפי שהראו קמפ ורייכמןKemp & Raijman, 2014 .עת מרווחªת שיצרה תעשייה משגשגת מוª( הייתה זו העלמת עין מכוו למעשה . ומיה היחסיתªהאוטו ועה איפשרה לה איªקה לתªשהוע-משילות והתחמ תªתית, שזו אותה תוצאה בלתי מכווªקות מרגולציה מדי שבלאק דיברה עלי ה) Black, 2002 ה רצתה להסיר אחריות לגבי תהליך הגירה כה מורכב והפריטה אותוª(. המדי .ורית, אך כך התחזק הגוף האמור והתמסדªמי 4.3.4 ועת המושביםªסיום מעמדה הריכוזי של ת יכרה עמדה דואליתª הªועת המושבים. בפעם הראשוªה הכריזה פעמיים על סיום מיצובה הריכוזי של תªהמדי ה לאחרªועה, ויתכן שזו הסיבה שמעמדה לא הסתיים בפועל. מסיבה כלשהי, חצי שªכלפי תפקידה של הת חרץ. ביטולª ה שלא התממשה, הוכרז שוב סיום תפקודה, והפעם באופןªההכרזה הראשו מעמדה הייחודי של גדה חקלאים על הקצאה לאª וªות הרבות שהפªבע בין השאר מהתלוª ועהªהת-ת של היתªהוג רים, ממאמצי חברות כוח-אדם ותיווך ל ותªס גם הן לשוק יבוא מהגרי העבודה, ומתלוªשבור את ריכוזיותה כדי שיוכלו להיכ ד בישראל ועל אªד על היחס לעובדים מתאילªמצד ממשלת תאיל י- .סדרים קשים ב- 28.05.1998 כ"ל שירות התעסוקה על סיום מעמדה הריכוזיªהודיע משה דימרי, מחליפו של פארן כמ ועתªכ"ל אגף ברית סיוע בתªציג משרד החקלאות ומª ,שי שירות התעסוקהªכחו אª ועה, בישיבה בהªשל הת המושבים236 :ה חלק ממסמך הסיכוםª. ה ה חוקית ואיª"השיטה הקיימת אי וספים לעסוק בייבואª ויות לגופיםªת שוויון הזדמªותª הª ועת המושבים. ומאידךªותן העדפה ברורה לתªופול שªציחה מוªעובדים בחקלאות, ומ כ"ל מצייןªת וממלכתית לחקלאי ישראל. עם זאת המªה דואגת להקצאה הוגªהשיטה אי ועת המושבים בכל הקשור ליªות הלוגיסטית של תªלשבח את ההתארג יבוא עובדים זרים יםªה קריטריוªה בתיאום משרד החקלאות בוªכ"ל מדגיש שהוועדה שמיªבחקלאות. המ אותה לכל חקלאיª ותªים להקצאת עובדים בתחום החקלאות ולמתן הזדמªמקצועיים והוג [...] ת ישראל להגיש בקשה להעסקת עובדים זרים וקבלת תשובה מוסמכת וממלכתיתªמדי כ"ל השירות קיבªמ כ"ל ברית סיוע לריכוז והפצה של הבקשותªדיבה של מªל הצעתו ה ים והקשרªתוªועת המושבים קיים מאגר הªלהעסקת עובדים זרים לחקלאות מאחר ובת 235 על פי כתב התביעה מיום ה- 1.5.2000 2 , תיק5503/00 ייןªבבית הדין האזורי לעבודה, תל אביב, סוג ע932 . 236 כ"ל שירות התעסוקה, שיªיהם עוזרי מªכ"ל שירות התעסוקה, ציון זר ושי ארד, שªבפירוט ישבו בישיבה זו: שמואל דימרי, מ .ועת המושביםªכ"ל אגף ברית סיוע בתªאביזוב, עוזר שר החקלאות ושמואל ברקוביץ' מ 94 ועת המושבים תגיש במרוכז בקשות החקלאים לוועדהªהרציף עם רוב החקלאים ]...[ ת בשירות התעסוקה. חקלאים שירצו להגיש בקשות שלא באמצעות ועת המושבים יגישוªת ."את הבקשות ישירות לשירות התעסוקה ה חוקית" ומאידך ממשיכהªה: מחד הכרזה כי השיטה "איªמן הציטוט עולה דואליות בעמדת המדי ועתªועת המושבים לייצוג החקלאים. יתרה מכך, הציטוט מבטא יחס מועדף לתªלהכיר במעמדה הייחודי של ת המושבים, הכולל אף ציון לשב כ"ל ברית סיוע להמשיך לעבוד. השותפות בין קובעיªדיבותו" של מª"ח והכרה ב .הלות כולהªועת המושבים באה לידי ביטוי בהלך הרוח של הציטוט ומההתªיות לתªהמדי ובמברªאלא שב1998 חרץª ועה באופןªי התקשורת על סיום מעמדה הריכוזי של התªדימרי יכריז בפ ועת המושªויום למחרת ת) בים עתרה לבג"צ7112/98 ( 237 ה. בעתירהªגד החלטת המדיªכ238 ועה אתªפירטה הת יהן גם התייחסות לסוגיות הפוליטיותªה לבטל מעמדה, ביªן ביקשה המדיªהסיבות העיקריות שלדעתה בגי .ותªהשו יטין רב ושם טוב אצל החקלאים תודות לטיפולהªים מוªועה רכשה לעצמה ברבות השª"הת ושאªהיעיל ב כפהª, והתקבצותם של החקלאים אצלה לא הייתה בשל איזשהו כורח ש עליהם, אלא רק תודות לעבודה קשה ויעילה ללא-לאות וגם השק עת משאבים לא מבוטלים יהם בעלי תפקידיםªים, ביªי גורמים שוªים בעיªיªראה היה לצªיטין זה כªמצידה ]...[ מו במשרד העבודה והרווחה ושירות התעסוקה ו/או גורמים מסחריים שביקשו לעצמם ועה ובפעולותיה מבלי להתחשב בכך שאגב כךªיסו לפגוע בתª יין, ולשם כךªתחים' מהעª' .פגעים הרבה חקלאים, כפי שיוסבר בהמשךª ....ותªקיטת הצעדים הללו מצד שר העבודה והרווחה ושירות התעסוקה התבטאויות מגווªל התבטאויות אלו החלו זמן מה לאחר הת חלפות בעלי התפקידים אצלם בעקבות הבחירות ושאªי משרדי הממשלה העוסקים בªמצאים כיום שª ,הקודמות. במקרה או שלא במקרה כ"ל שירותªים( בשליטתה של אותה מפלגה, מª)משרד העבודה והרווחה ומשרד הפ ה לתפקידו ע"י שר העבודה והרווחה, הרב אליªהתעסוקה היום, מר משה דימרי, אשר מו הו ועה לגבי עובדיםªופול כביכול של התªות כי יש לבטל את המוªישי, החל להכריז על במות שו ףªיתן לגורמים אחרים לפעול בעª זרים בחקלאות, לפיו לא– ד בר שכמובן לא היה ולא ."בראª ה )מיוליªיתªה שªועה. בשªקטה התª הגשת הבג"צ הייתה רק צעד אחד בו8' עד יולי99 '( 239 ותªלהתארג .ףªיסה של חברות פרטיות לעªוע כªד בכדי למªשיה עשו שימוש בכוחם ובקשריהם בתאילªעד לביטול מעמדה א יתן לראותª ן יחסים אקסקלוסיביים מול הרשויות התאיותªועת המושבים לכוªיסיון זה של תªדירה לª עדות בציטוט הבא מתוך מכתב רשמי מ-5 באוגוסט1998 כ"ל מחלקתª, ממ ,העבודה התאיתSon Suppanakorn , :ועת המושביםªכ"ל ברית הסיוע בתªלשמואל ברקוביץ', מ "Other issues be omitted since we have been advised by the Office of the Israeli Employment Service, Minister of Labour and Social Welfare, of the policy on re- allotment of all agricultural workers. The agreement with any organization on 237 בג"צ7112/98 .ים ואחריםªגד שר הפª אלי אהרון ואחרים 238 על פי בג"צ12/98 71 ים ואחרים. סעיפיםªגד שר הפª אלי אהרון ואחרים36 ו-3 4. 239 על פי ציטוט מתוך סיכום ישיבה של שירות התעסוקה ביום ה- 28.5.98 , בה י ציג משרדª ,שי שירות התעסוקהªשבו א ועת המושביםªכ"ל ברית סיוע מתªהחקלאות ומ :"מ- 1.7.98 עד 1.7.99 זו תהיה תקופת יםªבי ותªלהתארג ןה ועתªלת המושבים והן לחברות המלוות והן לחקלאים מתוך מגמה כי עד ה- 1.7.99 חקלאי תªמדי ישראל יורשו להתקשר עם כל חבר ת כ "א אשר קיבלה או תקבל רישיון ייבוא עובדים זרים ףªבע החקלאות ממשרד העבודה." 95 exclusivity in providing and procurance of Thai agricultural workers to work in Israel may not conform to the new policy of the Israeli government". וªיסיון התª הל מחלקת העבודה התאית מעיד עלªמ ן יחסים אקסקלוסיביים, אך מסרב לכךªעה לכו .הודות להתערבות שר העבודה והרווחה הישראלי דאז, אלי ישי חברות כוח- ועה, לאªכללו בהסדר, ושביקשו לפרוץ את המעמד הריכוזי של התª האדם והתיווך שלא ועה להתעקש על בלעדיות באופן בלתיªיסיון התªשארו אדישות לª - ה תצהירªרשמי. ה של חיים שוורץ, 240 בעל חברת כוח- :ועת המושביםªאדם ותיווך, שביקשה לעסוק בהגירת העבודה לחקלאות בישראל ללא ת ועה, ואפשרו לה, למרות איª"כזכור, עשו המשיבים חסד עם הת-החוקיות, להי ערך לקראת המעבר לשיטה החדשה, אשר בה יוצאו האשרות לחקלאים באמצעות החברות המטפלות בעבורם סות לסכל את החלטת המשיבים ע"י כךªועה בחרה לªיין זה. ואולם התªבע ת המוצא שלªי מתחריה במדיªת לזכות בעדיפות על פªשהפעילה קשרים ופעלה על מ צל את תקופתªראה, לªועה ביקשה, ככל הªד(. מסתבר כי התªהעובדים הזרים )תאיל צחה, למעשה, של עבוªת לגרום להª"ל, על מªיים הªהבי דתה המשותפת עם הרשויות י החברות המתחרות אתªות מוצאם, וע"י כך לסגור בפªהמטפלות בעובדים הזרים במדי יגוד גמור לרוח החלטתם של המשיבים לפתוחªהאפשרות לייבא עובדים זרים, מה שעומד ב ."ות המתאימים כאמור לעילªאת השוק לכל החברות המצוידות ברישיו בדצמבר1998 ברית סיו ע קיבלה רישיון לפעול כחברת כוח- אדם ותיווך ככל החברות האחרות בתחום כ"לªיתן לראות כיצד שמואל ברקוביץ', מª ,תה מקשרים מרובים, אך לא זכתה למעמד ריכוזי. בציטוט הבאªהªו ועת המושבים, מסביר את המעבר כרגולטיבי בלבדªברית סיוע בת241 : "ובכן ברית סיוע אכן פועלת, בין הש אר, כלשכת עבודה פרטית, אך זאת רק החל מ- 24.12.98 ה כלשכה פרטית ]...[ במאמר מוסגר יש לציין, כי רישומהª, עת קיבלה את רישיו עשה רק לקראתª של ברית סיוע כלשכת עבודה פרטית1999 וי סדרי העבודה כלפיªבשל שי תבקש כלל ולא היה צורך ברישª שירות התעסוקה, ועד לאותו מועד לא וי כזה, וכל הגורמים וגעים בדבר ראו את ברית סיוע כפועלת על פי ייפויי כוח מטעם החקלאים, ולא כלשכהªה ."[...] פרטית אך חברות כוח-האדם והתיווך הפרטיות וחברות כוח-אדם חדשות שב יקשו להצטרף לגיוס ולטיפול ועתªגדו לריכוזיות תªבמהגרי העבודה לחקלאות לא היו היחידות שהת .המושבים בחריª גדים היו גםªבין המת ות. לעתים קרובות הם היו שותפים בקואליציות מאבק ובגופי הפעולה. חלקªציבור וחקלאים בשתי המדי גדות, בייחוד חברות כוחªמקבוצות ההת-האדם והתיווך ות מרווחי ייבוא מהגרי העבודהªהפרטיות, רצו ליה והטיפול בהם. החקלאים ואיגודי היגהªגד השיטה שהª החקלאים, בראשם ארגון מגדלי ההדרים, ביקשו למחות ועהªהת, .תםªשלא סיפקה מספיק מכסות למהגרי עבודה, לטע :ייםªיות מתחלקות לשªוי הלך הרוח גם בקרב קובעי המדיªראה לשיªגדויות שהובילו כªההת1 . גדות לעצם קבלת המעמד הריכוזי; וªהת-2גדות לפיקוח ולª. הת ועת המושבים על המכסות למהגריªריכוז ת .טית במחאהªªי. זו הייתה הסיבה הדומיªגדים חולקו באופן לא שוויוªת המתªהעבודה, שלטע 240 על פי בג"צ7112/98 , תצהיר תשובה מטעם המשיבה מספר4 דל"ןª חיים שוורץ, עמית שירותים והשקעות בע"מ ,פסקאות ג 'ו- .'ד 241 על פי תצהיר שמואל ברקוביץ' מיום00 - 11 -5 בתיק בש"ע 3062/00 . 96 קתªל של העªגד ההקצאה של המכסה, קעקעה את בסיס הרציוªגדותם של חקלאים, שבעיקר מחו כªהת ועה מכוח היותה מייצגת של החקלאים. דוגמה בולטªהמעמד לת ת לכך הייתה "המועצה לשיווק פרי הדר", הגוף גד מעמדהª המאורגן הראשי שיצא ועת המושבים. בציטוט הבאªהריכוזי של ת, 242 כ"ל שירותªמתוך מכתב למ חרצת ליומרתªגדותה הªיתן לראות את התª ,התעסוקה, משה דימרי, מאת עו"ד אבי מרום, שייצג את המועצה :ציגת החקלאיםª ועה להיותªהת " ,הªועת המושבים שהיªמרשתי תמהה על כך שמשרדך מבקש להגיע להסכם פשרה עם ת למעשה, חברת כוח-אדם ככל החבר ות האחרות העוסקות בהבאת פועלים זרים, על אף ."התיימרותה להציג עצמה כמייצגת את כל הסקטור המושבי גד ההקצאה הלאªה כªהטע-ה שלטת, והקבוצות שªת של המכסה הפכה לטעªהוג ו להקצאה לאªטע- ה, עלªיתן למצוא בעמדת המשיבים, קרי המדיª וגע לכך. עדות לכךªיות בªת הפעילו לחצים על קובעי המדיªהוג בג"צ7112/98 243 :ועה לשמור על מעמדהªבה ביקשה הת ועת המושבים הייתה, למעשה, הגוף היחידי שהביא עובדיםªים ומאחר שתª"במהלך הש זרים בשם החקלאים )למעט התאחדות האיכרים שהביאה מספר מצומצם של עובדים(, לא ועתªים על הדרישה להצגת ייפוי הכוח של החקלאים על ידי תªהקפידו פקידי משרד הפ וגעות לסוגיית העובדיםªות רבות הªו לשירות התעסוקה תלוªים הופªהמושבים. במהלך הש וªד בªות מצידה של ממשלת תאילªהזרים בחקלאות, לרבות תלו גע לטיפול לו זוכים ים, חלקם מאוגדיםªות רבות ]...[ מצד חקלאים שוªדים בארץ ]...[ תלוªהעובדים התאיל הªה וצודקת של העובדים הזרים, שאיªכוª גד הקצאה לאªות כªפרד, בהן הועלו טעªוחלקם ב ה תופעה של מסחורªי שירות התעסוקה כי ישªטען בפª מתבססת על הצרכים בשטח. כן בעובדי [...] ועת המושביםªגד תªות רבות כªם זרים. כמו כן, קיבל שירות התעסוקה תלו וסףªטרסים כאלו ואחרים ]...[. בªה על פי איª]שהיא[ 'מחלקת' את העובדים הזרים כרצו [...] ם מקבלים עובדים כללªם כלולים ברשימת הזכאות ואיªיות של חקלאים כי איªהיו פ וכי מעולם לא חתמו על ייפוי וסףª .ועת המושבים לפעול בשמםªכוח ולא יפו את כוחה של ת ועת המושבים לשירותªעל כך מצא שירות התעסוקה כי ברשימה השמית שהעבירה ת ם איªו האישורים, ישªיתª התעסוקה, ושעל בסיסה- .סדרים קשים ב מצאוª ין השאר ם עוד בחיים, חקלאים הרשומים פעמיים ו'חקªברשימה זאת חקלאים שאי לאים' שלא ים להקצאותªעוסקים בחקלאות ולא מעבדים משקים, אשר לא זכאים על פי הקריטריו ."כלל ות התשעים ההחלטה להביא מהגרי עבודה הייתה דרך ועדות שתפקידןªוגע להקצאות, בתחילת שªבכל ה ,ים לחלוקה, לפרסמם ולדון בבקשות )פילובסקיªהיה לקבוע קריטריו1999(. הוועדות, וכפוע ל יוצא, חלוקת ,דורןªהמכסות, היו באחריות שירות התעסוקה, הכפוף למשרד העבודה והרווחה )דו"ח א2004 ,; פילובסקי 1999 תªה לשª(. בדו"ח מבקר המדי1996 ים הראשיים מחלוקתªהªה מעורבות רבה מדי לªצוין כי בוועדות יש ים )קמפ ורייªים והבוªועת המושבים, התאחדות הקבלªהמכסות: ת ,כמן2008 (. בעקבות הדו"ח הוחלט שחבריה שי משרד התעסוקה. הוועדהªהראשיים של הוועדה יהיו א, ף החקלאותªשעסקה בע, כ"ל שירותªהורכבה ממ ,ים ומשרד החקלאות )פילובסקיªציגי משרד הפªהתעסוקה שעמד בראשה ומ1999 .( 242 על פי מכתב מ-7 ב וארªי1999 :ושאªכ"ל שירות התעסוקה בªמעו"ד אבי מרום לכבוד משה דימרי מ בג"צ7112/98 ועת הªת מושבים 'ים ואחªגד שר הפª 'ואח. 243 7112/98 עמדת המשיבים ,סעיפים 15 - 10 ,מיום- 99 -1- 26 . 97 וגע לביטול מעמדה הריכוזי שלªים בªים הראשוªכבר במהלך הדיו יתן לארגון מגדלי ההדריםª ועהªהת ה לייבאªאישור מטעם המדי900 מהגרי עבודה מסין. 244 ועתªד ברורה, כי תªה תאילªªה שאיªהבחירה במדי ות לסיוםªה אישרה בתקופת ההתארגªד. כמו כן, המדיªהמושבים דאגה לשמור על הבלעדיות שלה בתאיל ועת המושבים )יוליªמעמדה הריכוזי של ת98 ' עד י ולי99 'י חקלאים לייבא מהגרי עבודהª( לעוד ארגו. 245 הלותה והקצאותיה הלאªוגע להתªות בªהתלו- משכו גםª גמרו, אלאª ועת המושבים לאªות של תªהוג ות ממשלתªה הצביעו גם על תלוªציגי המדיªאי מהגרי העבודה. מהציטוט הקודם עלה שªוגע לשמירה על תªב ועת הªגד טיפולה של תªד כªתאיל ובמברªסת מªיתן למצוא בדיון בכª ותªמושבים במהגרי העבודה. אזכור לתלו 1998 ) 4.11.98 ( 246, כשח"כ דאז דוד מגן, ממפלגת הליכוד-גשר- צומת, הגיש הצעה לסדר היום בדבר סיום :ועת המושביםªופול לכאורה של תªהמו "'יותר מ- 800 ועת המושבים בגין פגיעה בזכויות העªגד תª ות הוגשוªתלו ובדים הזרים ת שכר, איªד. המדובר בעיקר בהלªמתאיל-מתן טיפול רפ ואי ואי-תשלום שכר מי .'ימוםª ,כ"ל שירות התעסוקה, משה דימריªד בישראל למªים אלו הוצגו על ידי שגריר תאילªתוª ."ערכה בסוף השבועªבפגישה ש מגן עצמו מצטט מכתבה שהתפרסמה ב- 19 באוקטובר1998 על ידי זאב קליי ן בעיתון"גלובס" ובה ועת המושבים ואף קראªהלות תªד. במהלך הישיבה מגן ממשיך ומתאר פגמים רבים בהתªות ממשלת תאילªטע .טריתªלהקמת ועדת חקירה פרלמ יתן למצוא רמזים רבים למעורבותן של חברות כוחª ,סתªכמו כן, באותה ישיבה בכ- האדם הפרטיות ועת המושבªיסיון להכפיש את תªב ים ולהביא להדחתה ממעמדה הייחודי, תוך האשמות המרמזות על קשר יתן לראות בציטוט הבא מפי דודª ועת המושבים מאותו מעמד. דוגמה לשתי סוגיות אלוªתה תªהª וªפוליטי שבגי מגן247ממפלגת הליכוד-גשר- :צומת וקבת, חד משמעית, המבוססת על הוכחות מוצקות על שרידיª "הביקורת היא ביקורת י התאגדויות. עם כל הכבודªי מועצות ובכל מיªשארו מכל מיªים הבולשביקים שªוªגªהמ ועת המושבים ]...[ את השרידים הללו חייבים לעקור מןªלתרומה ההיסטורית של ת השורש ]...[ אמרתי את הדברים בלשון ח ריפה משום שלאחר הגשת ההצעה לסדר היום י קורא חלק מהמכתב מהªהגיע אלי מסמך של קבוצת ורד גרופ שחתום עליו עוזי ורד. א- 3 תªשלח אלי: 'בשª ובמבר לח"כ רובי ריבלין, והעתקªב1994 וייה של אורהª, לאחר מי ועת המושביªמיר לשרת העבודה ]...[ לא בחלה השרה לתגבר את קופתה של תª ם ומפלגת ועת המושביםªהעבודה בכסף רב על ידי שילוב ת-מפלגת העבודה , בהבאת הפועלים ועת המושבים ומוסדותיהªוטיפולם בארץ. המעבר מטיפולה של חברה פרטית לת יהול לאªהמפלגתיים גרמה לעלייה כספית משמעותית ובמערכת רצופה של שחיתות ו ,סיעות לחוץ לארץª ,יצול כספיםª תקין תוך שימוש בקבלת עובדים תמורת תמיכה קראת חברת עמית. מדועªייה כלפי חברה שªבבחירות בפריימריז ועוד' ]...[ יש כאן פ [...] כ"ל החברהªועת המושבים התוותה לה. מªהחברה הזאת לא צועדת בדיוק בתלם שת ."י מאמין למה שהוא אומרªהוא חבר אישי שלי וא 244 על פי סיכום ישיבה של שירות התעסוקה ביום ה- 8.5.98 2 .ועת המושביםªוגע לסיום מעמדה הריכוזי של תªב 245 100 עובדים בעבור מגדלי פרחים וירקות במרץ1998, באוקטובר 1999 הובאו51 ,הªעובדים על ידי מגדלי הערבה התיכו50 על ידי התאחדות האיכרים ועוד250 .על ידי מגדלי פירות והפרחים7112/98 עמדת המשיבים, סעיפים12, מ- 9-12-98 . 246 על פי סת מªדיון בכ-4 ב ובמברª 1998 הצעה ל סדר יום מספר5279 .גיוס והעסקת עובדים זרים בחקלאות מאת ח"כ ד' מגן 247 הערה246 98 ציגי החברות, אלו חתרו תחת המעמד שלª ות רבים שערכתי עםªיתן לראות בציטוט, ועל פי ראיוªכפי ש ועת המושבים והפעילו קשרים בשלטון, וזוהי הסיבה, לצד איªת-סדרים שעלו ו תוארו במהלך הפרק, לסיום וי הלך הרוח הפוליטיªועה ושיªמעמדה הריכוזי של הת-מ .י כלפיהªדי ועת המושבªת ים המשיכה בריכוז, גיוס וטיפול במהגרי העבודה לחקלאות עד2001 . הסיבות להפסקת קªראה כי הסיבה העיקרית הייתה תביעת העª ות, אךªפעילותה בתחום גיוס וטיפול מהגרי העבודה היו מגוו תªי עבודה בשªייªגדה לבית הדין לעªשהוגשה כ2000 . 248 ועת המושבים החזיקה בסªטען כי תª בתביעה ,כום עתק לקחו כפיקדון ולא הוחזרו ממהגרי העבודה התאים שלא כדיןªמעל לעשרה מיליון דולרים, ש. 249 התביעה תªהלה עד שªהת2003 .מחקהª ית הושעתה לזמן רב ולבסוףªאך בגלל סוגיה משפטית טכ250 בית הדין קבע אבל ועת המושבים למהגרי העבודה התקיימו יחסי עובדªכי בין ת-מעביד. 251 החלט ועת המושביםªה זו חשפה את ת ראה, לסגירת היחידה שעסקה בגיוס וª וספות והובילה, כךª לתביעות ב .ועת המושביםªטיפול במהגרי עבודה בת תªועת המושבים חזרה לעסוק כחברת ליווי בשªת2012 עם הקמת ארגון בת בבעלותה– מבט למושבים. 252 וכחי, תקופת מעמדה הריכוזי של תªלסיכום הפרק ה ה מקרה בוחן מרתק לצומתªועת המושבים היª ה לתעשיית ההגירה. למרות שכבר התקיימה בישראל תשתית של עסקים פרטיים לפעולות התיווךªשבין המדי והליווי )כחברת כוח-וªאדם( בכל ה גע למהגרי עבודה לחקלאות, הרי שהופקעה מידיהם הזכות להמשיך ולעסוק יתן מעמד ריכוזי לארגון אחªבכך ו ועת המושבים. זאת מכיוון שהיא מייצגת את מעסיקי מהגריªד, כלומר לת י למעןªה מדימוי של מימוש החזון הציוªהªשאה דימוי של ארגון ללא מטרות רווח, הªהעבודה במגזר החקלאי ו ות רבות, מדובר באיזון בין היגיון הכלכלªתי עוד כי מבחיªית, טעªכלל עם ישראל ולא רק של החקלאים. ש ה יאוªה-ליברלית, שהח לה לשגשג בתקופה ההיא לבין הגיון הכלכלה הסוציאל-דמוקרטית שעל יה ישראל .תיªהתבססה מראשיתה, המבקשת לשמר את הרגולציה והפיקוח המדי ים אלו היוªון מאורגן לצרכי החקלאים שבשªגªבע מהיותה בעלת מª ועת המושביםªמקור הכוח של ת ים יותר ויותר בכוªייªמעו הªדט מן המדיªיק לה מªח העבודה הזול של מהגרי העבודה התאים. מקור הכוח הזה הע ועתªדט שתªתי עוד כי בהתייחס לתיאוריות שהוצגו, המªלהיות הגוף הריכוזי להבאת מהגרי עבודה תאים. טע יªיות הישראלית לשªה סימן את ראשית הרגולציה המבוזרת שתאפיין את המדיªהמושבים קיבלה מהמדי ם ים. המורכבות של תהליך ההגירהªים חברתיים שוªהבאות לבוא, ואת הקיטוע היחסי של הידע בין שחק ה אותהªים הבאות שחיסªומיה יחסית לשªיקה בידה אוטוªועת המושבים, והעªלחקלאות הועבר לטיפולה של ת ) יתªי רגולציה חיצוªבפBlack, 2002; Fernandez, 2013 .( ועהªכוחה הרב של הת גדות בחברות כוחªים עורר התªבמשך ארבע ש- אדם והתיווך שאיבדו את מעמדן טרסיםªים בתחום, בחלקם איªטרסים של השחקªהעצמאי, או הפסיקו לעבוד כלל, מה שמעיד על ריבוי האי ) גשיםªמתIbid; Ibid ן את דפוסיªים אלו החל לכוªועת המושבים בשªק לתª(. כך או כך, הכוח העצום שהוע הפעול ,ורמות הרווחות לגיוס ולטיפול במהגרי העבודה, שמהווים את לב לבה של תעשיית הגיוס והתיווךªה וה 248 5503/00 Obmalee Thawat ועת מושבי העובדים בישראלªגד תª ועשרה אחרים– ב .רית סיוע, אגודה שיתופית מרכזית בע"מ 249 ועת המושבים החזיקה בעבור כל עובדªכפי שפורט מקודם, על פי התביעה, ת סכום של770 דולרים בעת הגעתו לארץ, חלקו של הכסף בעבור24 חודשי עבודתו. ם משלימים אתªלמרות שרוב העובדים אי24 .ו מוחזר להםªקבע הסכום כספם איª החודשים בעבורם כמו כן, עפ"י כתב התביעה, דרישה לתשלום מהעובדים בעבור כרטיס הטיסה שלהם חזרה מהווה הפרת הסכם מצידה של ועהªהת אה. על פיªומשמעותה עשיית רווח אסור וקבלת טובת ה כתב התביעה מיום ה- 21.5.2000, ת יק5503/00 ,בבית הדין האזורי לעבודה ייןªתל אביב, סוג ע932 . 250 דירות, בוודאי בבתי דין לעª והלה כתביעה ייצוגית בבית הדין האזורי לעבודה בתקופה בה תביעות ייצוגיות היוª התביעה .בודה יהול התביעה התקבלה החלטה בבג"צª בזמן3126/00 יהול פרויקטים וכוחª גד א.ש.תª ת ישראלªמדי- הªאדם בע"מ לשאלת תחולת תק 29 ות סדר הדין האזרחי על תביעות ייצוגיות. ההחלטה קבעה כי תביעות ייצוגיות צריכות להיות מוסדרות ועל כן כל התביעותªלתק הלו באוªהייצוגיות שהת תו זמן הושעו עד להסדרתן. במקרה של תיק5503/00 , הזמן הרב שחלף עד להסדרת התביעות הייצוגיות היה .שאר לתביעה אלא להימחק למרות ההישגים המרשימים שהגיעה אליהםª רב מידי ולא 251 על פי פסיקתה של השופטת פוגל בתיק בש"א5503/00 מיום ה- 1.9.2002 1 . 252 לארגון קוראים "מבט מו.ועת המושביםªשבים" והוא בבעלות ת 99 סªון הקשרים הטרªות וכיªכמו גם היחסים בין המדי- דªעשה בישראל לחברות בתאילªלאומיים בין ה– דפוסי .ים לאחר סיום מעמדה הריכוזיªפעולה שיוותרו ש כוחה הרב כלל בחירת חברות כו ח- אדם ישראליות שיעבדו ,תחתה )כהן1999 ,; פילובסקי1999 ( ומבחירת חברות תאיות שיעזרו לה בארץ המוצא, מתברר שהיה לה גם כוח .רב מעבר לים ות רבות מצד חקלאים על הקצאה לאªתקל בתלוª ועת המושביםªכוחה הריכוזי של ת-ת של היתªהוג ,רים מצד חברות כוח-אדם ותיווך שרצו לשבור א ת ,ס לשוק יבוא מהגרי העבודהªריכוזיותה בכדי שיוכלו להיכ ות על איªוגע לטיפול לו זוכים העובדים בישראל, ותלוªד בªות מצד ממשלת תאילªתלו-סדרים קשים מ ועתªצד ת תקלª ,ה להסיר אחריות מהתהליך המורכב של הגירת עבודה לחקלאות לישראלªיסיון של המדיªהמושבים. כך ה בתוצאה בלת) י צפויהBlack, 2002תית ומתקבלת בשאטª( בדמות ישות גוברת ומתחזקת שעוקפת רגולציה מדי- פש על ידי גורמים רביםª .ה להכריז פעמיים על סיום מעמדה הריכוזיª. זה הוביל בסופו של דבר את המדי בפעם ªה לאחר ההכרזה הראשוªועה. חצי שªיכרה עמדה דואלית כלפי תפקידה של התª הªהראשו ,ה שלא התממשה .חרץª הוכרז שוב סיום מעמדה, והפעם באופן :אם כן, אפשר לפרש את תקופת המעמד הריכוזי בשלושה רבדים1 . הצלחה של פוליטיקת הלקוחות– .ועת המושבים גברה על קולות השוק הפרטי המבוזר והשיגה לעצמה מעמד ריכוזיªת2 . איזון בין היגיון הכלכלה יאוªה-ליברלית, שה חל לשגשג באותה התקופה, לבין היגיון הכלכלה הסוציאל-דמוק רטית שביקש לשמר את .הªהרגולציה והפיקוח מצד המדי 3 .ה ודפוסי הפעולה של תעשיית הגיוס והתיווךª. תקופה שעיצבה את המב 100 פרק5 ,: תקופת השגשוג של תעשיית הגיוס והתיווך1998-2012 יםªהש1998-2012 יו ה תקופת השגשוג של חברות כוח-האדם והתיווך לחקלאות בישראל, ויש לכך שלוש ראיות : 1 תªועת המושבים. משש חברות פרטיות בשªפרצה הריכוזיות של תª. עלייה במספר החברות שהצטרפו מהרגע ש 1994 ל- 37 תªבש2010 . 2. עלות ההגירה האמירה: מ- 770$ תªבש1996 ל- 9,626$ ªבש ת2009. ההשער ה היא שמדובר בעלייה בדמי התיווך וברווח חברות כוח-ה .אדם, הגיוס והתיווך3 . פעילות החברות המשיכה ללא- וע גביית דמי תיווך מופרזים. תקופת הזמן תחומה בין פריצת הריכוזיותªות רגולטיביים למªיסיוª הפרעה, למרות ועת המושבים בªשל ת- 1998 וסופה במימוש ההסכם הדו-יªצדדי ביו 2012 . כדי להבין את שגשוג תעשיית הגיוס לחקלאות בישראל אבחן, בין היתר, את מסלולי הכסף ואפיקי ו, מהעובד לחברה התאית, ומהחברה התאית לחברה הישראלית; שאלת המחקרªהרווחים שעברו מיד ליד, דהיי הראשית של פרק זה היא מהם דפוסי הפעולה של תעשיית הגיוס והתיווך בעת שגשוג?ה וªות עליה ייבחªכדי לע ושאים הבאים: המאבק על היתרי העבודה, שכלל שלושה היבטיםªארבעת ה : תשלום לחקלאים, סחר בהיתרים דªיות; הקשרים בתוככי תעשיית הגיוס והתיווך: תאילªופעילות מול קובעי מדי-ישראל; דפוסי הגיוס של מהגרי העבודה לחקלאות בישראל; עלות ההגעה לישראל ו .דמי התיווך ה לחברות כוחªהתפקיד שייעדה המדי-האדם והתיווך ף החקלאות הוא מציאת עובדים דרך חברותªבע ,וגעים למהגרי עבודהªגיוס תאיות וליוויים בעת שהייתם בישראל. דה פאקטו, החברות עסקו במגוון תחומים ה יהם, העברת כסף לארצותªייªייתם למעסיקים, טיפול שוטף בעªכמו הפ המוצא ובחלקם אף בהעסקתם הישירה .של המהגרים בתקופה זו שימשו חברות כוח-האדם והתיווך ה והוציאו לפועל את החלטותיהªי ביצוע של המדיªכקבל יגוד לחוק סכומי כסף הולכים וגדלים בעבור גיוס מהגרי העבודהªוגע לרגולציה. במקביל גבו החברות בªב ד, תיווכם לעבודה בישראל וליוויים בעת שהייתם בארץ. הרווח הגדולªבתאיל שבגביי ה המופרזת הוא הדלק .שהזין את תעשיית הגיוס והתיווך סתªתיים )למשל חברי כªים בשדה, הן המדיªפים עם גורמים שוªיהלו קשרים עª חברות הגיוס והתיווך ושרים( והן הלא-תיים )למªמדי ובעות מחישובי התועלתªשל הלובי החקלאי(, בכדי לקדם את דרישותיהן ה הכלכלית-ה תה. עם זאªד, וכן כל אחת במדיªעסקית שלהן בתוך המרחב שבין ישראל לתאיל ת, חברות כוח- האדם יה הרגולטיבית שיצרה ישראל לשימוש במהגרי העבודה, משמע, מתוך מכסה מוגבלתªוהגיוס היו תלויות בהת .אלצו להיאבק על כמות היתרי העבודה בהם הן מטפלות, באיוש מהגרי עבודה ולאחר מכן בליוויםª החברות 5.1 המאבק על היתרי העבודה מגרף מספר6 )עמוד18 ( - מספר מהגרי העבודה לחקלאות בהיתר- אפשר לראות שעד2002 חלה עלייה קבועה במספר ההיתרים שאושרו. מ- 2002 י של המאה הªועד סוף העשור הש- 21 הªמספר ההיתרים יציב עם ירידה קט מ- 2009קודת המבט של חברות כוחª. מ- ציאל להבאת מהגרªהאדם והגיוס, כל היתר שמקבל חקלאי מכיל פוט עב טרס ברורªודה שישלם דמי גיוס. משמע, לחברות יש אי ומיידי ו קמפªבאישורי המכסות ובהגדלתן. כפי שציי ) ורייכמן2008 יהל מסע לחצים להגדלת המכסהª יםªטרס זה התבטא גם בעמדת הלובי החקלאי, שבאותן שª(, אי הן בפעילותו בוועדות שקבעו את המכסה253 והן בהגשת עתירות לבג"צ. 254 בקשות הלובי החקלאי וחברות כוח- .יםªיות המוצהרת של ישראל באותן שªיגוד חריף למדיªהאדם והתיווך להגדלת המכסה עמדו ב 253 תיªה )דו"ח שªמבקר המדי53 ,'ב2003 ', עמ653 יות בוועדותªועת המושבים למול קובעי מדיª( ציין שהתגלו אי סדרים בפעילות ת .(לקביעת המכסות )להלן שיטת המפתחות 254 מסע הלחצים בא לידי ביטוי גם במגוון בג"צים: בג"ץ5013/02 ;'וי, אגודה שיתופית ואחª ; ארגון מגדלי הפרחים וצמחי5074/02 יקה וªישי ורו- 29 .'גד ממשלת ישראל ואחª 'אח 101 ועת המושביםªשברה הריכוזיות של תªלאחר ש, ה מספר היתרי העסקהªהחקלאים קיבלו מהמדי בהתאם למפתח של משרד החקלאות, ויכלו לבחור חברת תיווך שתסייע להם בהבאת מ הגר עבודה ובטיפול וצרה תחרות רבה בין חברות כוחª יו. כךªייªבע- האדם והגיוס ע ל כל חקלאי שהחזיק בהיתרים, שכן הבאת יבה גם רווחי תיווך ששילמו העובדים לחברות עצמן. הווה אומר, התחרותªהעובדים מחו"ל לבקשת החקלאי ה .בין החברות הייתה על החקלאים בעלי ההיתר ולא על המהגר חוץ מהדרכים הלגיטימיות למשיכת חקלאים כמו י דפוסי פעולה: תשלום לחקלאיםªאים טובים יותר מהמתחרות, המאבק בין החברות הוביל לעוד שªפרסום ות .וסחר בהיתרים 5.1.1 תשלום לחקלאים "הרווח הכלכלי הטמון בהבאת עובדים זרים מחו"ל יצר תחרות בין מתווכי כוח- אדם עד כדי הצעת תשלומים והטבות בסכומי כסף לבעלי ההיתרים, כדי שאלה יממשו את ההיתרים ד" )מבקרªשען על ייבוא עובדים זרים מתאילªף החקלאות, הªבאמצעותם. הדבר בולט בע הªהמדי53 תªב' לש2002 , 2003 'עמ662 .( תªה לשªבאמצעות מילים אלו מבקר המדי2002 ) 53 תªב' לש2002 , 2003 'עמ662 ה זרקור לאחתªה לראשוª( הפ .התופעות הרווחות בתקופת שגשוג תעשיית הגיוס והתיווך, תשלום לחקלאים בעבור הבאת מהגרי עבודה בתופעה זו מגולמים יחסי הכוחות בין החקלאים לבין חברות כוח-ה אדם והתיווך הישראליות, ובין החברות ועת המושבים, כªהישראליות לבין עצמן. בפרק הקודם כתבתי שהחקלאים שילמו לחברות המלוות, באישור ת- 65 דולרים בעבור בטיפול במהגר העבודה. פה אראה כיצד המצב מתהפך והחברות משלמות לחקלאים על היתר .להבאת עובד החברות החלו להתחרות זו בזו על החקלאים וכדי לפתותם הציעו להם תשלום כספי ו\ או הטבות בכדי הªשיביאו מהגרי עבודה דרכן )מבקר המדי53 תªב לש2002 , 2003 ,תןª ; 2007 ,; קמפ ורייכמן2008 (. הסכום ע מ־ª שהוצע לחקלאים350-3,000 )דולרים על כל ,ןªעובד שיגיע דרכן )גו2005 הª; דו"ח מבקר המדי60 תªב' לש 2009 , 2010 ,תª; ליב2007 ,; קמפ ורייכמן2008 ,ןª; רו2008 וספיםª טרס של החקלאים להרוויח כספיםª(. האי :טרס מרכזי בקידום תופעה זוªמטעם החברות הפך לאי ה עולה כי גופים בישראל העוסקים בתיווךª"ממסמכים שהגיעו לידי משרד מבקר המדי כוח-אדם ו מביאים לארץ את העו"ז משלמים לחק לאי בעל ההיתר1,000-3,000 דולר ב עבור ,כל עו"ז כדי שיביא את העו"ז לישראל באמצעותם. מכאן שגם למעסיקים, בעלי ההיתרים הªיין בהבאת עו"ז מחו"ל" )דו"ח מבקר המדיªיש ע60 תªב' לש2009 , 2010 'עמ1056 .( מצא כי החברות שהציעו סכומי כסף למעª "מבדיקה שערכה עמותת "קו לעובד סיקים הן גם החברות ,ןªשהיו גובות את דמי התיווך הגבוהים ביותר )גו2007יות הממשלתית של קביעת מכסה, שעלªב(. המדי- יוªפ ביקשה לווסת את תעשיית הגיוס לחקלאות, יצרה רגולציה שחייבה שימוש בחברות תיווך ובכך הביאה לתוצאה הפוכה מהרצוי– העובדי אלצו לשלם סכומיםª ם התאים ים העיקריים היוªהªגבוהים אף יותר מבעבר, וה החקלאים וחברות כוח-האדם והתיווך שהצליחו לתפוס אחיזה בשוק ולעבוד עם חקלאים רבים. סוגיה זו פתחהªממחישה בבירור כי ה"לקוח" של החברות לעולם היה החקלאי ולא העובד. זהו גם ההסבר לכך שכש התחרות בין החברות, עלות ההגירה למהג.דרש מהחקלאי הושת עליוªר טיפסה. התשלום ש ת, חקלאית, ומי שעמדה בראש חברת כוחªאס-אדם ותיווך י שראלית גדולה, סיפרה לי על דפוס הפעולה :קטה בוª תה, החברה שעמדה בראשה לאªים, שלטעªבאותן ש 102 י אביא לך אתª"]הם היו אומרים לחקלאי[ 'תעבוד איתי, תן לי את הוויזה שלך, א ,העובד ט ]...של[ חלק גדול מהחברות. היהªי אביא לך את העובד'. ... זה היה הפטªקח אלף דולר וא ' :והג לשים בתיבת הדואר של החקלאים צ'ק. היה כתוב עליוª ו אפילוªבזמ500 דולר– תעבוד תªו'. זה היה על השולחן" )אסªאית25111 .( .י חברות הגיוס התאיותªעלם מעיª דפוס פעולה זה לאUaan ) 8213 (, בעל חברת תיווך תאית, סיפר בריאיון ,ו צריכים כסף לשלם לחקלאי. אולי לאחראי כמו בקיבוץªחªעמי: "הן ]החברות הישראליות[ היו מתקשרות: א אולי לחקלאי עצמו. לא כולן, היו חברות שלא אמרו את זה". גםDtaawy ) 28113 :( העיד על דפוס פעולה זה "אחת הסיבות שהמחיר עלה זה בגלל שהייתה תחרות גדולה בין חברות כוח-האדם הישראלי ,ות שהיו הרבה יותר מדי. אז חברות כוח- האדם בישראל ש ילמו לחקלאים שיעבדו איתן והמחיר עלה. גם חברות תאיות היו יªהרבה, יותר מדי". כלומר, גם בעיDtaawy תשלום ו תוצר של התחרות על מספר היתרי עבודהªלחקלאי הי .מוגבלים ה הרוויחה מתופעה זו. בכתבהªות כי גם המדיªה במספר ראיוªוסף, עלתה טעªב "ב"הארץ תªמש2002 ים חברות כוחªי: "הפיתויים שמציעים לחקלאים בחודשים האחרוªכתבה רותי סי- אדם ומאכערים- יםªהטוע לקשרים ולהשפעה בשירו ת התעסוקה, בש"ס ובמשרד העבודה- משקפים את התחרות שהתפתחה על ייבוא "הªי דולרים בשªד, שוק השווה עשרות מיליוªעובדי חקלאות מתאיל. 255 י התריעה על התופעה גם בכתבהªסי תªמש2008 256 י, גורמים בשירות התעסוקה, בש"ס ובמשרד העבודהªאי גיא לשם. על פי סיªה עם העיתוªשהכי הרווי.חו מהתחרות הגוברת בין החברות ,ועת המושבים, החקלאים שילמו לחברות על עבודתן מול המהגרªלסיכום, בעוד בתקופה הקודמת, של ת עכשיו החברות הן ששילמו לחקלאים בעבור ההיתר להביא מהגרי עבודה, כשהתשלום הוש ת .על גב המהגרים בתחרות בין חברות כוח-האדם, שהת רבו אחרי שבירת מ ועת המושבים, הלקוח היה החקלאי שעלותªופול תªו .השקעתו במהגרים ירדה ואילו עלות העובד עלתה 5.1.2 סחר בהיתרי עבודה י שבוצע על ידי חברות כוחªדפוס הפעולה הש- האדם והתיווך הוא סחר בהיתרי העבודה, ולאחר מכן, הלכה .למעשה, בעובדים ה היתרים להבאת מהגרי עבודה ולא היו זקוקים להם בפועל מכרוªחקלאים שקיבלו מהמדי את ההיתרים– למעשה את העובדים עצמם– למעסיקים אחרים. מחיר היתר היה3,000 - 500 .$ 257 לחברות היה טרסªאי היות והיתר שלא מומש הוא הפסד דמי התיווך של הבאת מהגר עבודה חדש והיתר שמומש, רווח .בשבילן וארªטרית ביªדפוס פעולה זה עלה למודעות ציבורית ופרלמ2001 ים חשף פער בין מספרª, כשמשרד הפ ים. בעקבות זאת, שרªהיתרי העסקה שעליהם הצהיר שירות התעסוקה, לבין מספר ההיתרים שהוציא משרד הפ ת המצב, וחודש לאחרªס ועדה לבחיªיזרי, כיªהעבודה והרווחה דאז, שלמה ב מכן, ב-1 בפברואר, ה וועדה שבה ית לעובדיםªייªם זכאים עªם קיימים או שאיªיהן "ייתכן והופקו היתרים רבים למעסיקים שאיªותיה, ביªעם מסק "זרים הª)מתוך מבקר המדי53 תªב' לש2002 , 2003 ', עמ662 תªה התייחס לפרקטיקה זו בדו"ח לשª(. מבקר המדי 2003 : 255 ) יªרותי סי22.4.2002 ."דים" מרוויחים על גב העובדים". עיתון "הארץª( "ספקי התאיל 256 י וגיאªרותי סי לשם, מיום ה- 12 לספטמבר008 2 י ברבע משוק הפועליםªן שªבמגזין דה מארקר: "יודע חקלאי פיקח: כך שולט ח ."הזרים 257 ,טלªעל פי דו"ח מאוחר של קו לעובד )רוז2010(; ו מבזק ב- te yn )ללא ציון שם מחבר( מיום4.8.04 . "הל חברת כ"א שªעצר מª סחר בעובדים זרים" 103 "הביקוש הרב להעסקת עובד ים זרים והאפשרות לגבות עמלות מעובדים זרים בחו"ל תמורת היתרי העבודה, יוצרים פיתוי להגשת בקשות לקבלת היתרי ההעסקה בהיקף גדול אי קבלת ההיתר, ומחריפיםªיגוד לתªיותר מצורכי המבקשים, ולסחר בהיתרי העסקה ב ים. הוªאת הלחצים שעמם מתמודדים פקידי שירות התעסוקה ומשרד הפ ועדה הבין- ושא עובדים זרים והקמת רשות הגירה תיארה את המתרחש בשוק העובדיםªמשרדית ב טרס הכלכליªם, והאיªמוך מהביקוש בשוק ובחיª הזרים כדלקמן: 'מתן היתרים בהיקף וספים לארץ )החברות גובות סכומיםª המובהק של חברות התיווך בהבאת עובדים זרים יכרים בגין הבאת העובדים לאª רץ(, מביאות לתופעות כמו שחיתות, שוחד ואף סחר "'בעובדים הª)מבקר המדי53 תªב' לש2002 , 2003 ', עמ662 .( .וגע למהגרי העבודהªלסחר בהיתרים הייתה משמעות הרת גורל בכל ה חקלאיX היה מזמין עובד למרות ש לא היה צריך אותו וחברת כוח האדם והתיווך הי י תה מעבירה אותו ישר מהמטוס לחקלאיY . בשל ים ארוכותªהוג במשך שª הסדר הכבילה שהיה ותואר בהרחבה בפרק2 , מהגרי העבודה היו כבולים לחקלאי שהזמין אותם, וכך, לרוב ללא ידיעה, הפכו ללא-ח .ייתם למעסיק אחרªוקיים בעצם הפ 5.1.3 יותªפעילות למול קובעי מדי המאבק על היתרי העבודה של חברות כוח- האדם והגיוס ה .יות, שקבעו את גובה המכסהªיה גם למול קובעי המדי ים, בחלקם בתחוםªטליסטים שוªים בהם הפעילו החברות דפוסים קלייªים השוªה לבחון את האופªפª על כן .האפור ואף מעבר לגבולות החוק כפי שצוין בפרקים קודמים ,ציגי הª ה המשותף לפעילותªהמכ מעסיקים וחברות כוח-האדם והתיווך הוא יות זו או אחרת, במקרה הזה מימוש צמצום המכסה. משמע, קבוצותªוי מימוש מדיªשלוותה במסע לחצים לשי ותªלחץ מאורג- הלובי החקלא י וחברות כוח-האדם והתיווך - ב טרסים שלהם מולªיחד ולחוד, קידמו את האי ה באמצעות קשרים אישיים, חברתªהמדי .יים ועסקיים יותªיתן היה לראות שתי סוגיות עקרוª ,בחלק הקודם, שתיאר את צמיחתה של תעשיית הגיוס והתיווך :בפוליטיקת הלקוחות1טרסים בין הלובי החקלאי לבין חברות כוחª. אחדות האי-ה אדם והתיווך.2 . הטשטוש הקיים בין חברות כוח-האדם והתיווך ות אלוªי עקרוªציגי החקלאים. בפרק זה ימשיכו שªללובי החקלאי ול יהן ממשיכים כמקודם, אך בשל התחרות העזהªייªלהתקיים. כמו כן, דפוסי הפעולה שהופעלו בכדי לקדם את ע בין חברות כוח-ה ו זו מולªות, עתה הן גם הופªאדם והתיווך השו .זו ) הªידוªים עברו, גם בתקופה הªכבש1998-2012 ג( בקרבªות )לוביªיתן היה למצוא דרכי פעולה כשתדלª ( ות בקרבªייה לאפיקים משפטיים. השתדלªייה לאפיקים של הפעלת לחץ ציבורי ופªתיים, פªמקבלי החלטות מדי ותªים בשכר במסדרוªמקבלי ההחלטות התבטאה בעיקר על ידי העסקת שתדל סת, אך גם במכתבים לקובעיªהכ יתן היה לומר בפה מלאª ים קודמות לאªיות וקיום פגישות עימם. עם זאת, בשªהמדי258 עשה שימוש בדרכיª כי פעולה בלתי- ותªטליזם, ואילו בתקופה האמורה בפרק זה עולה מעדויות אישיות בראיוªחוקיות של קליי ות כי חלק מחברות כוחªוממקרים שפורסמו בעיתו- טליסטייםªו לדפוסי פעולה קלייªהאדם, הגיוס והתיווך פ לא-חוקיים. המדובר ב.שוחד, איומים והפעלת קשרים עם בכירים בממשל דרכי פעולה לא- חוקיות אלו המשיכו ראה כי בשלב מסוים עלו מדרגה בשל התחרות העזה בין החברותª לאורך כל תקופת זמן זו ואף. 259 258 בפרק4, בתת-הפר ק הדן במאבק על המכסות )עמוד 84 ) הª( וספציפית בשיטת המפתחות צוין כי מבקר המדי תיªדו"ח ש53 ,'ב 2003 ', עמ653 .יותªועת המושבים למול קובעי מדיª( התייחס לאי סדרים בפעילותה של ת 259 ,מחקרים קודמים )קמפ ורייכמן2008 ; Kemp & Raijman, 2014( גם העידו בדבר דפוסי פעולה לא-קטªªחוקיים ש ציגיª ו על ידי המעסיקים וחברות כוח-ה .ותªקטה על ידם בתקופות שוªªאדם כחלק מפוליטיקת הלקוחות ש 104 אחת הפרשיות הסבוכות והגדולות אודות הקשרים בין ראשי חברות כוח- ,האדם והתיווך לפוליטיקאים יוד עובדים זרים בחקלאותªהייתה המכרז ל וקבלת היתרים מיוחדים לגיוס מהגרי עבודה לחקלאות בתחילת ות הªש- 2000יזריªודעה בשם "פרשת בª . פרשה זו- "אלבז יםª. בין הש2008-2006 הל משפט בבית המשפטªהת המחו יין זהªזי בירושלים בע. 260 ªבמשפט הואשם שר העבודה והרווחה לשעבר, שלמה ב י זרי, בקשירת קשר לביצוע פשע, לקיחת שוחד ים. רבו, שלמה אלבז, הואשם בשיבוש מהלכי משפט, קשירת קשר לביצועªותיווך לשוחד, וכן מרמה והפרת אמו פ שע ו יסיוןª להדחת עדים . במשפט התבררו ה קשרים ההדוקים יהל משה סלע, ראש חברת גיוס ותיווך, עםªש יוד מהגרי עבודה לחקלאות לטובתו וªיזרי, למען הטיית מכרז לªהשר ב ,כמו כן קבלת היתרים מיוחדים לגיוס מהגרי עבודה לחקלאות. 261 יזרי ואלבזªה ובמידה רבה הביא להרשעתם של בªסלע הפך לעד מדי. 262 יזרי הורשעªב שו היהªעל ידי בית הדין המחוזי ועו18 י הצדדים בית המשפט העליוןªס. לאחר ערעור שªחודשי מאסר בפועל וק קבע במחוזיªס גבוה משªות מאסר בפועל וקªפסק ארבע ש. 263 כ"לה, יעקב בוכריס, היה בעברªיזרי היה אחראי גם על שירות התעסוקה, שמªואלו פרטי המקרה: ב יועצו . באוקטובר2001 יצול האופיª יוד עובדים זרים בחקלאות שעיקרו היהªקיים שירות התעסוקה מכרז גדול ל דרשªה והרכבי המשק החקלאי הªות השªיוד העובדים בין המשקים בהתאם לעוªתי של החקלאות וªהעו. 264 265 יזרי הורה לבוכריס לדאוג כי סלע, על ידי חברות שהיה מקושר עמן, יזכה במכרזªב , וכאשר הסתבר כי בוכריס ו פועל מספיק לטובת סלע הוא זומן לפגישות "אזהרה" אצל הרב אלבז. כאשר אחרים זכו במכרז, בוכריסªאי .פוטר יזרי והבין כיªי פרסומו. לדבריו, שמע על כך מפי בªבהכרעת הדין פורט כי סלע ידע על המכרז זמן רב לפ ציאל רווחי גדול מªבכספי הגיוס יש פוט) מרודª .ן כיצד לזכות בוªאוד ולכן תכ25613(, בעל חברת תיווך ותיקה , :וªהיה מעורב בסיפור ולאור הזמן הרב שעבר הסכים לחלוק עמי את האירועים לפי זכרו "יום אחד ]שם של בעל חברת תיווך ישראלית[ מרים לי טלפון. הוא אומר: תקשיב, יש בן ,אדם כזה וכזה עם יכולות כאלו וכאלו ,י מכיר אותוªוהוא בקשרים במשרד העבודה וכו'. א יוד. כל אחת יהיוªהוא עזר לי כבר, תיפגש איתו ]...[ המכרז אמר ששתי חברות יזכו במכרז ל חיות ]...[ יש לך אלפיים איש שאתה דואג לאן הםªוידו בהתאם להªלה אלפיים עובדים שי הולכים. וכשלך יש את הכוח ביד לזה, אז היישובים .יעבדו איתך, עם מי שיש לו כוח ייד, אלא את הכוח שהיאªהמשמעות ]של המכרז[ הייתה לא עצם אותה כמות שאתה מ י מעריך, למשהו קרוב לעשרהªמייצרת לך ]...[ הוא רצה הרבה כסף. המכרז הזה הגיע, א י שילמתי ימבה כסףªמיליון דולר אצל ]שם של בעל חברת תיווך ישראלית[ בכיסים. א ]כ ."[שוחד 260 על פי ת"פ2062/06 תªפתח בשª יזרי ושלמה אלבז, בית המשפט המחוזי בירושלים, המשפטªגד שלמה בª ת ישראלªמדי2006 והתייחס לאיר ות הªועים שקרו בתחילת ש- 2000 תª. בש2008 .גזרª שםªי ואלבז הורשעו ועוªברז 261 ותªיסיוª ייה ואףªיזרי וסלע, הסיוע לסלע לקבל הטבות בגין העסקת עובדים זרים בבªפרסו הקשרים ההדוקים של בª במשפט יזרי הורה לבוכריס, שהªוים בהסדרי העסקת עובדים זרים. במשפט תואר כיצד בªלשי הל העובדים הזרים, להעביר מידעªיה ראש מ ימי לסלע, שסייע לסלע "להעמיק פעילותו בשוק העובדים הזרים". על פי גזר דין, ת"פªפ2062/06 עמוד10488 . 262 במארס2018יזרי זªתן וכי לתפיסתו בªה שªיזרי, סלע, בריאיון ברדיו, הכריז כי שיקר בעדות המדיª, עשור לאחר הרשעת ב .כאי בח יתן לחקור את סלע בחשד לעדות שקר. על פי פרסום במגוון כלª ות לאªלוף תקופת ההתייש י תקשורת במארס2006, מערכת 'כאן בחדשות,' גיא פלג בחדשותmako , 22.4.2018 ועוד. 263 על פי כתבת ם של שמואל דקלו ולילך ויסמן מיום24.6.2009 שו של השר לשעברªב"כלכליסט": ביהמ"ש העליון החמיר את עו .ות מאסר בפועלªיזרי לארבע שªשלמה ב 264 ידון בפרקª תייםªף ההדרים. רעיון מהגרי העבודה העוªשירים לעªף הªסוב בין עª הדיון העיקרי 1 עמוד17 105 מרוד תיאר את ההתרחשות, כיצד דבר השחיתות המעורב היה ברור וידוע ואיך הוא ואחרים השתתפוª .במכרז יזרי, המשקף קשרים של חברות כוחªהמקרה של ב- חשףªאדם ותיווך עם השלטון, לא היה היחיד ש יªיתן למצוא, למשל, במקרה מיוª ,וספות, שוליות יותרª לציבור. דוגמאות2004 בו גדעון עזרא, שר התיירות דאז הודה כי סייע לחבר מרכז הליכוד, חס, חקלאי ובעל חברת כוחªשמואל פ- אדם ותיווך "היוגב", לקבל היתרים בעבור קבלת מהגרי עבודה חדשים לחקלאות. מקרה זה כוסה תקשורתית266 ידון בוועדה משותפת של ועדתª ואף י עובדים זרים וועדת מבקרªייªסת לעªהכ ה )מיוםªהמדי23.6.04 תªוסף משª (; מקרה2000 ה "פרשת משרדªכו ,י ברק דאזªיף בªים בסªהל משרד הפªאשמים רבים, בהם עובדי ציבור, יובל כהן, מª עצרוª ים". בפרשה זוªהפ יהודה אבידן, עוזרו לשעבר של השר דרעי, ובעלי חברות כוח-אדם ותיווך. 267 ,הם הואשמו בקשירת קשר לשוחד איומ אית רותיªים וזיופים בהיתרי עבודה למהגרי עבודה; או מקרה אחר אודות קשר בלתי ראוי שחשפה העיתו יªסי268 תªבש2002, בין חברת כוח- האדם והתיווך "ספיר" לשר החקלאות דאז, שלום שמחון. קשר שהוביל להוספת6,000 ת סªעובדים למכסת ההיתרים של מהגרי העבודה לחקלאות, עובדים, שלטע י דאז, לא ציפהªי .להם אף חקלאי 5.2 הקשרים בתוככי תעשיית הגיוס והתיווך- ת ד ישראלªאיל כלומר, מהרגע שיש לחברת כוח-אדם בישראל א ת ייפוי הכוח מהחקלאי להביא בעבורו מהגר עבודה על סמך ה, על חברת כוחªיתן לו מהמדיªהיתר העבודה ש-ה ד שתגייסªאדם להתקשר עם חברה בתאיל בעבור החקלאי ציאלי, התהליך הבירוקרטי של הגירתו לארץ לצורכי עבודה מבוסס על קבלתªמהגר עבודה. מצד המהגר הפוט אשרת עבודה ציגותªב ישראל ת המוצאªבמדי, לאחר הגשת בקשת אשרה מטעם חברת ,תןª) התיווך המקומית 2010 .('א י דברים: סªבקשרים שבתעשיית הגיוס והתיווך יש לבדוק ש וגי הקשרים בין החברות ודפוס הפעולה של מכירת האופציות )להיתרים שעוד לא התקבלו בפועל(. ההתחקות אחר סוגי ההתקשרות בין חברות כוח- אדם יים: בעלות ו/או שותפות של החברה הישראליתªי דפוסי פעולה אופייªישראליות לחברות תיווך תאיות העלתה ש על/עם חברה תאית והתקשרות עסקית .בין שתי חברות עצמאיות פוץ מבוסס על בעלות ו/או שותפות של החברה הישראלית בחברהª דפוס הפעולה הראשון והפחות הלת ההסדרהªהתאית ולא על התקשרות חוזית בין שתי חברות עצמאיות. לכך התייחסה עו"ד רבקה מקובר, מ סת שעסק בחברות תיªוהאכיפה במשרד התמ"ת דאז, בדיון בוועדת הכ דªווך ישראליות בתאיל. 269 :לדבריה "בארץ יש הרבה חברות ששותפות לחברות האלה". דוגמה בולטת ומתוקשרת לדפוס פעולה זה היא השותפות י, הבעלים של חברת כוחªן שªשל ח- קלע לסכסוך כספיªי, שªהאדם הוותיקה והחזקה בתחום, עם חברה תאית. ש יªעצר במחוז אודון טהאª ,עם שותפתו התאית ד. כפי שעולה מכתבה שעסקה בפרשה זוªבתאיל, 270 לא מדובר .ות אחרות מלבד ישראלªבמקרה יחיד ושותפויות דומות פעלו לגיוס מהגרי עבודה גם למדי 266 ,יªרותי סי "גדעון עזרא ס"ייע לחבר מרכז לקבל עובדים זרים15.6.2004 בעיתון "הארץ", וכתבתו של צבי לביא, 23.6.2004 בגלובס : .""גולדברג: אסור לשרים וח"כים לעשות פרוטקציות למקורבים במשרדי הממשלה 267 ,'ורד לוביץ17.9.2000 ב- net y "יםªחשד: שוחד במאות אלפי שקלים במשרד הפ". ,וספת בעת כתבי האישוםª וכן כתבה18.8.2002 , ynet : "אשם בעבירות שוחדª ים: גם עוזרו של דרעיªפרשת משרד הפ". 268 ,"י, "הארץªי סיªרו2.10.2010 ה מאתיים מיליון שקליםª: "למה משקיעה המדי בגירוש50 ות מקוםªאלף עובדים זרים? כדי לפ יסו למאכעריםªלמאה אלף עובדים חדשים שיכ "מיליארד שקל. 269 ת בעיית העובדים הזרים מיוםªסת לבחיªעל פי פרוטוקול ישיבת ועדת הכ28.12.2009 ."דªושא: "חברות תיווך ישראליות בתאילªב 270 י וגיא לשםªרותי סי מ- 12.9.2008 במגזיןTheMarkerי ברבע משוקªן שª: "יודע חקלאי פיקח: כך שולט ח ."הפועלים הזרים 106 י והשכיח יותר מבוסס על התקשרות עסקית בין שתי חברות עצמאיות. הוא מאופיןªדפוס הפעולה הש בא- ת יחסי הכוחות ביןªסימטריה מבחי ה, האªהחברות הישראליות לחברות התאיות. בראש ובראשו- סימטריה בעה מהעובדה שהחברות הישראליות אחזו בהיתרי העבודה ובחרו את החברות התאיות. בהקשר זה, תיארª ) יעקב61212(, בעלים של חברת כוח- דªאדם ותיווך ישראלית ותיקה, את ראשית ההתקשרות עם החברות בתאיל ªבתקופה שלאחר ת ,ד והתחלתי לראיין חברות ובדקתי כמה חברות. עבדתי מולןªועת המושבים: "טסתי לתאיל [יסיתי כמה כאלו, עד שהצלחתי להכיר את ]שם של בעל חברה תאיתª י עובד רק איתה". יעקב סיפרªועד היום א ן חברות תיווך ישראליות המתקשרות עם מספר חבªד, אך ישªעל התקשרות מול חברה אחת בתאיל ,רות. לדוגמה ה כי חלשה על השמה של מהגרי עבודה לªטרמאן, שטעªחברת אי- 800 תה, עםªמשקים חקלאים, התקשרה, לטע ה חברות תאיות בוªשמו-יתªזמ. 271 .דרשו לשווק עצמן לחברות הישראליותª סיבות אלו, החברות התאיותªבUaan ) 8213 (, העומד בראש חברה תאית ותיקה, סיפר בראיון עמי על ו לביןªים בהם היה יוצר את ההתקשרות העסקית ביªים השוªהאופ ,ו אותו להכלªו לו, לקחªו דאגªחªו אותו ]בעל חברה ישראלית[ בשדה התעופה, אªהחברה הישראלית: "קיבל ."'ו תשלם אתה את המלוןªו לו. בסוף אמרתי לו 'אם לא תעבוד איתªיות ותרגמªלק דרשו להתחרות עלª החברות התאיות החברות הישראליות מכיוון שההתקשרות עמן הי י תה הדלת היחידה לשוק הישראלי ו ,החברות הישראליות ש ו זאת היטב, השתמשו לפרקים באיום לªהבי הפסיק את ותªההתקשרות. דפוס פעולה זה חזר בראיו שערכתי הן מצד החברות הישראליות והן מצד התאיות. יעקב ) 61212(, בעל חברה שהזכרתי לעיל , סיפר לי כיצד היה לוחץ על החברות התאיות להביא עובדים בכל מחיר, פן :ה לחברה אחרתªיפ יין אותי, תעשה צ'רטר מכיסך ]...[ תטיס אותםª"הייתי אומר ]לחברות התאיות[ שלא מע יוª דרך- יורק שיבואו ל יין אותי. העיקרªפה, שיטוסו דרך יפן ומיפן לתל אביב. לא מע .שהעובד יגיע לפה .י בעצמי שמהªי בעצמי שמה, אªי לוחץ לחץ מסיבי כבד מאוד כשאªוא ."'י הולך לחברה אחרתªי גרמתי להם לבכות ואיימתי עליהם. 'אם לא, אªא עדות ליחסי הכוח הבלתי-יים ביªשוויו יªיתן לראות גם במעורבות החברה הישראלית באופª ן החברות הגיוס והמיון של העובדים על ידי החברה התא ית. על פי הממצאים עולה כי מעורבות זו באה לידי ביטוי בכמה :היבטים1 . ביקורים במשרדי החברות התאיות2 . ותª. מעורבות בראיו3 מעורבות באיתור העובד עצמו )שיטת ה מחברה לחברה, אך סבירªהפקס שתוסבר בהמשך(. עוצמת השימוש בשלושת דפוסי פעולה אלו הייתה שו יח כי הם התקיªלה .ימו בכל החברות הישראליות יהם בעלי חברות כוחªת, שªגיל ואס-אדם ותיווך י י קטבים בתכיפותªשראליות ותיקות, מייצגים ש ) עשה בקרב החברה התאית עמה התקשרו. גילªובתדירות של מעורבותם ב161212 ( ייצג את הקצה המעורב :מאוד, וכך סיפר לי בראיון ה לראייªוסע כל שª י הייתיª"א ן את העובדים בעצמי במשרד. הייתי מראיין200 עובדים גקוק, הם היו מגיעים, ו]שם בעלי החברה התאית[ היה מתרגם לי, הייתי יושב ועושהªבב ."פרדªשיחה קודם לקבוצות עובדים ואחרי זה הייתי מדבר עם כל עובד ב ) תªי, אסªמהצד הש25111יª(, בדבריה, ייצגה את הקצה הפחות מתערב בע :י החברה התאיתªי י הייתי יושבת במשרד אבל לא... מתוקף תפקידי, את הולכת לבדוקªי גם הגעתי לשם. אª"א ת את כל מי שמגיע. הייתיªי יושבת ומראייªציגות קבועה שאª את החברה. אבל אין שם 271 כך על פסק דין , עש"ר10 - 08 - 31876טאמאןª, אי ת ישראלªגד מדיª ופובªיהול ייזום וייעוץ בע"מ וקª – ים ומר מאירªמשרד הפ ה יחידת ההיתרים והאכיפה. סעיףªשפיגלר, ממו38 ו- 40 . 107 ה[, כמה פעמים מגיעה למשרד, יושבת שם כמה ימים, רואה איךªמגיעה פעמיים, שלוש ]בש המער טלית לא עמדתי מולªדים ופרוªת תאילªכת עובדת וזהו, אבל לא הייתי מראיי דיםªהעובדים. עמדתי כשהייתי שם, אבל לא ]...[ בשביל לראיין, בשביל להגיד ש'התאיל ."'טובים אים ובקשותªד, כי החברות בישראל מעמידות גם תªות עם החברות בישראל ובתאילªיכר מהראיוª לעובדים עצמם, והחב רות התאיות צריכות לפעול על פיהם או להעביר לחברה בישראל בשביל ההתאמה. יגאל ) 8211(, בעליה של חברת כוח-אדם ותיווך י שראלית, סיפר בראיון עמו כיצד הוא מבצע התאמה בין החקלאי לבין :פרטי העובדים שהחברה התאית מעבירה לו ציאליים שקיבלתי מהחª"]יש לי[ שמות של עובדים פוט ,י שם את השםªד. אªברה בתאיל מתאים לחקלאי במקסימום מה שהוא רוצה. זה ]רוצה[ גיל מסוים, ההוא רוצה רישיון י מוכרח יותר גבוה כי אצלי קוטפים שםªהיגה. לפעמים הוא ]החקלאי[ אומר 'תשמע, אª יªים במשק וכל מיªי רוצה שידע גם לרתך, תיקוªפרי או עושים איזה עבודה'. ]או[ 'א דברים [דªו מודיעים לחברה ]בתאילªחªי בקשות שמשתדלים למיין ולמלא אותן. אªכאלה'. כל מי ."'ה, זה האיש, תעשו לו את הפרוצדורה, הוא הולך לחקלאי הזה והזהª'ה ) גם מיקי121212 .ו מקבלים מחקלאי בקשה להביא עובדª( סיפר כי התייחס לדרישות ספציפיות: "...היי אז הוא היה אומר י דברים...". מªי וכל מיªהיגה, קצת רקע טכª שוי, רווק, רישיוןª ,י מבקש שכר, גילªו: אªל יקי .היה מבקש מהחברה התאית לבצע את ההתאמה סובו סביב דמיª שדה השליטה ומאבקי הכוח הגדולים ביותר בין החברה הישראלית לחברה התאית .דרשו העובדים לשלם כחלק מעלות ההגירהªהתיווך ש יתן לראות כיצד העמלה הגדלהª עם זאת, מהציטוט הבא .דªהשפיעה על שוק חברות התיווך בתאילJit ) 31.1.13 :ד, אמרª(, בעלים של חברת תיווך ותיקה בתאיל ,סעתי לשווקª ועת המושבים הפסיקה, הגיעה ]שם של חברה ישראלית[ וכל אלו ואזª"כשת סעתי לשם ]לישראל[. סירבתיª כמעט כל הזמן כמעט לכל החברות בגלל העמלה הגבוהה יסיתי לעבוד עם עודª .[ו עובדים רק עם ]שם של חברה ישראליתªחªשדרשו ]...[ בגלל זה א ה, אבל העמלה הייתה גבוהה מדי, איך יכולתי לעמוד בה? בסוף היוםªחברות במשך ש ד והיו מי שהסכימו למחיªסות לתחום בתאילªכªות אחרות שªראיתי חברות קט ר, הן לא ."ידעו איך לסרב לחברות הישראליות במילים אלוJit ) 31.1.13( מראה כיצד הא-סימטריה שפעל עה מחברותªה לטובת החברות הישראליות מ ה את הזרקור אל מכירת האופציות: תשלום מראש בעבור היתרים שעודªתאיות רבות לעבוד. כמו כן, הוא הפ פוצªלא התקבלו, אחד מדפוסי הפעולה ה ים שעמדו בבסיס ההתקשרות בין החברות עד למימוש ההסכם הדו- ו שלªצדדי. דפוס פעולה זה הודגם בסיפורו של אפרים אלעד ביתר שאת. בלשוJit הª, מכירת האופציות מכו .ן לבחירת החברות הישראליות עמן עבדª"העמלה", ומחירה המאמיר היווה גורם מס 5.2.1 מכירת האופציות: הסיפור של א פי אלעד ה, והיאªדפוס הפעולה פה הוא תשלום מראש בעבור אופציה לוויזת עבודה עוד בטרם קבלת ההיתרים מהמדי ים הבולטים לאªמהסממ-סימטריה בין המעורבים וליחסי הכוחות הבלתי-ו את שיתוף הפעªיים שאפייªשוויו ו לה בין החברות הישראליות לתאיות. ב דפוס זה , החברות הישראליות דרשו מהחברות התאיות לשלם להן את .הסכום המלא של העמלה שלהן, או חלק מהסכום, על בסיס התשלום שעתיד היה להיגבות ממהגר העבודה וח להן, שכן קיבלו את חלקן בדמי התיווך עוד בטרםªים בעיתוי שªו מתזרים מזומªהª החברות הישראליות 108 גבייתו מהעובד. החברות התאיות, מצדן, זכו באופציות לגייס את העובד, שאפשרו להן לגבות יותר כסף מהעובד .כדי לממן כך את התשלום לחברות הישראליות ולהישאר עם רווחChaaem ) 11213 ה בכיר ביותרª(, עובד מדי ות את האופציה בªד ]הייתה[ צריכה לקªד, הסביר: "החברה בתאילªבתאיל- 200,000 בהט לראש מהחברה בישראל ]אז[ חייבים לגבות דªבתאיל300,000 ."בהטChaaem ) 11213 (, התייחס לדפוס פעולה זה לאחר מימוש תªיח שדיבר על כספים ערב מימוש ההסכם, בשªיתן להªההסכם, כך ש2012 יית האופציהª, ולפיכך התייחס לק ב- 6,375 דולרים מהחברה הישראלית ולגבייה של9,563 .דªדולרים מהעובד בתאיל חשףª דפוס פעולה זה ות הªבהרחבה בסיפורו של אפרים )אפי( אלעד: בתחילת ש- 2000 הייתה בבעלות אלעד חברת כוח-אדם ותיווך שפעלה לתיווך וטיפול במהגרי עבודה לסיעוד וחקלאות. 272 ב- 28 בדצמבר2003 גקוק, ולאחר מכן הואשםªעצר אלעד בבªטקס", עמה עבדªאת חברת התיווך התאית, "תאי סיªבהו. 273 תªלטע החברה התאית, אלעד גבה מהם כספים והבטיח בתמורה לגייס דרכם מהגרי עבודה לחקלאות בישראל, אך .דרשªגבו עוד בטרם היה בידיו מספר ההיתרים הª למרות התשלום העובדים לא גויסו משום שהכספים בכתב האישום )תיק מספר166 הª( טע,'אסוואטוואסצ בעלת החברה התאית, ששילמה לאל עד675,000 ,דולרים ) ששווים באותה עת20/5/2003-23/9/2003 ( היה27 מיליון בהט, ובתמורה ציפתה לוויזות לגיוס מהגרי עבודה לחקלאות בישראל ובקפריסין. 274 Uaan ) 8213 ים, סיפר בריאיון על העבודהª(, מי שהיה בעל חברת תיווך תאית ועבד עם אלעד מספר ש :מולו עד לאירוע המדובר ו הוא ביקשª"כשאפי בא לחתום על ההסכם מול10,000 דולר. הכסף הזה היה פיקדון בלי קבל. זה כמובן היה לאª הבטחה לכמה ויזות-חוקי. ואז אפ י שוב הגיע ואמר 'חדשות ראה ליª ,ו עוד כסףªתª טובות', ואז40,000 .ו זה לא היה הרבה כסף לשלםªדולר ]...[ בשביל ה הייתהªהקבוצה הראשו 100 ו צריכים להעבירªויזות והיי2,700 דולר בהתחלה, ואז הוא ביקש3,000 דולר ]פר ויזה[. העובד עצמו שילם165,000 בהט, קצת יותר, ומזה בערך60% ,עברו לישראל40% ו. בהתחלה זה היה טוב אבל הכסף לא הספיק, כל הזמן המחיר עלהªל יªוהוא ביקש עוד ועוד שום דבר לא הספיק. א יודע ש-מ' ]בעל חברה תאית אחרת[ לקח מראש50 ."עלםªתן ויזות. ככה זה היה עד שªמיליון בהט ו בכתבה, שמטרתה הייתה גיוס כסף לשחרור אלעד מהכלא, 275 טען שלא סיפק את הוויזות שבעבורן גבה מראש בשל שביתת משרדי הממשלה276 "יות הממשלתית של "סגירת השמייםªוהמדי. 277 תªלטעBpaawng ) 14213 הל חברת תיווך תאית שגם לה אלעד היה חייב כסף, אלעד עבד עם כעשר חברות תאיות, ולהשערתוª(, מ הימר בכספים שהחברות העבירו לו לצורך קבלת הוויזות. לפיכך לא היו לו כספים להחזיר משלא קיבל את ה. גם השיח התקשורתי בפרשת אלעד התמקד בשמועות על אודותªההיתרים מהמדי ההימורים שלו בכספי ) חםªהאופציות לוויזות בעתיד והתייחס פחות לשאלה איך זה שלאלעד לא היה כסף להחזיר לחברות. מ4213 ,( 272 שם החברה היה "ברק אלעד- ש רותי כוח-א דם, סיעוד ואבטחה בע"מ" ומלבד לחקלאות וסיעוד היא פעלה גם להשמת עובדי ם .באבטחה 273 בעלי החברה התאית היו וספת בבעלות ויקטור והאפןª ה אסוואטוואסצ', צ' אי, וחברהªטªז'י. 274 לפי כתבתו של מרדכי חיימוביץ' מיום7.4.2004 ."י מתאבדªטז שאªי מפªבמעריב סופשבוע: "א 275 מרדכי חיימוביץ' מיום7.4.2004 ."י מתאבדªטז שאªי מפªבמעריב סופשבוע: "א 276 תªבש2003 היו בישראל50 תב"ג הושבת פעמיים. על פיª ,)!( שביתות במגזר הציבורי שהקיפו מעל מיליון עובדים, לשם המחשה דוח של המכון הישראלי לדמוקרטיה: "כאן שביתה! על תרבות השביתות הישראלית שהתפרסם ב- 31.3.2011. אחת השביתות הגדו לות החלה ב- 11.5.2003, אז הוכרזה שבית ה של עובדי המשק ובכללם עובדי משרדי הממשלה על ידי ההסתדרות בשל ה סיהªאי הפªרעת ת משכה שבוע. על פי פרסוםª של העובדים. השביתה" ynet ) "מהיום שביתה בכל משרדי הממשלה11.5.2003 .( 277 יªביו2001 ועדה להקטין אתªיות חדשה בשם "שמיים סגורים", שªממשלת שרון הכריזה על מדי מספר מהגרי העבודה. באוקטובר 2002 וספים עד סוףª סו מהגרי עבודהªשרון הכריז שלא ייכ2003 ., וכי מעסיקים הזקוקים לעובדים יוכלו לקבלם ממאגר עובדים ,להרחבה על פי קמפ ורייכמן2008 עמוד129-148 . 109 יותªתו של אלעד, שמדיªפעיל במגזר השלישי בישראל, שליווה את סיפור כליאתו של אלעד, חיזק את טע :ו לספק ויזות לחברות התאיותªעה ממª"השמיים הסגורים" מ "]לאפי אלעד[ הייתה חברת כוח-אדם גדולה מא וד בישראל והוא קיבל סכומי כסף גדולים מאוד מראש מחברות כוח- האדם התאיות ב ,תמורה לוויזות. המון כסף, בערך מיליון דולר מיליון ו- 150,000 דולר ,. פעם שאלתי לכמה ויזות זה? ואמרו לי, לא הרבה200 ] ויזות5,750 .[דולרים פר ויזה סגרו אז, והוא לא סיפק את הוויזות, אזª אבל בפועל השמיים בדיוק ד כדי שהם יראו ביחד מה לעשות, וכשהוא הגיע לכאןªו אותו לתאילªחברות התאיות זימ חםªד עצרה אותו" )מªשמו עליו אזיקים והמשטרה של תאיל4213 .( ה בדבר "השמיים הסגורים" שופכת אור על תפיסת תפקידן של חבªהטע רות כוח- האדם ויחסי הכוחות יהם של אלעד ובעלי חברות כוחªה בעיªן לבין המדיªבי- אדם ישראליות אחרים. בדפוס התשלום מראש בעבור אופציות ל אשרות ה לציבור הישראלי בפרשה זו, מובלעתªחשף לראשוª, ש תפיסה מצד החברות הממעיטה ב כוחה ה לבטל או להשהותªשל המדי אשרות. החברות התייח סו למימוש האשרות .מתוך תחושת ביטחון שמימושן ודאי ותי, תחושת הביטחון שלªלפרש החברות סמכה על ההיסטוריהªת וªהישראליות לא הייתה מדומיי יªה. לראיה, ראש הממשלה אריק שרון הכריז ביוªטליסטית של היחסים בין החברות למדיªהקליי2001 על ועדה להקטªיות השמיים הסגורים שªמדי ין את מספר מהגרי העבודה, אך בפועל מספר הוויזות למהגרי העבודה לחקלאות רק עלה מ- 22,000 ב- 2001 ל- 28,000 ב- 2003 278 . אם כן, תחושת הביטחון של החברות ,בישראל הªהתבססה על חוסר היישום של החלטות המדי לצמצם .את מספר ההיתרים ה לאחר כליאתו, בªחצי ש- 11 יªביו2004, שוחרר א לעד מהכלא אחרי שגויסו כ- 300,000 דולר, כמחצית ושיוªמהסכום שהיה חייב ל. 279 ים: כספים שהגיעו לאלעד ממשרד הביטחון מתוקףªאסף מגורמים שוª הסכום היותו איש צבא לשעבר, תרומות מעמיתיו בחברות כוח- והלוªים שªי קמפייªהאדם והתיווך בישראל, ומש לאיסוף כספים מהציבור הרחב, שהו י, ידיד המשפחה ופרקליטו שלªבלו על ידי על ידי עורך הדין אילן אלחיא ,ד דאזªסול ישראל בתאילªגקוק. בהסכמתו של יעקב דביר, קוªחמיה וילהלם מבית חב"ד בבª אלעד, ועל ידי הרב ק של השגרירות ופגישות הגישור בין הצדדים התקיימו בשגרירותªהכסף הופקד בחשבון הב. 280 הסולידריות שהביעו עמיתיו של אלעד מחברות כוח- ת כסיועªהאדם והתיווך הישראליות כלפיו מוב עמיתים. כך גם פעילותו של ארגון חב"ד למען שחרורו בשל מצוות ""פדיון שבויים. 281 אולם מעורבותה של ותªה למי שעברו על החוק במדיªד מעוררת תהייה ביחס למידת האחריות של המדיªשגרירות ישראל בתאיל זרות, ובכלל זה לחברות כוח- .האדם והתיווך 5.3 דפוסי הגיוס של מהגרי העבודה לחקלאות ות עם מהגרי העבודה התאיםªבראיו282 :ף החקלאות בישראלªמצאו ארבעה דפוסי גיוס עיקריים לעבודה בעª 1 . ) ציאליªהמהגר הפוט36.4% ים התאים( שאב ביוזמתו מידע על חברות הגיוס מהרשתותªמכלל המרואיי החברתיות שלו2 .יה לחברת גיוס רשמיתªה שקיבלו תשלום בעבור ההפªי משª. גיוס דרך סוכ21.8% מכלל ים התאיªהמרואיי) דªה, בתאילªם גויסו דרך סוכן מש20% ) ( או בישראל1.8% ( 3 . דפוס גיוס עצמאי, שבו המהגר 278 על פי גרף מספר8 מהגרי עבודה בהיתר בישראל1993 2018 עמוד26 279 על פ י כתבתה של אילאיל שחר מ - 11.6.2004 "סא"ל אפי אלעד חזר הביתה" ב"מעריב". 280 .מצאים בידי המחברתª חמיה. עותקיםª שלחו לאיסוף הכספים על ידי הרבªזאת על פי חלופת מיילים ש 281 יים ולכסותן, ואין לך מצוה גדולה כפדיון שבויים, שהשבוי הרי הוא בכלל הרעביםªסת עªאמר: "פדיון שבויים קודם לפרªכפי ש 'יים, פרק ח', הלכה יªות עªפשות". על פי כתבי רמב"ם, הלכות מתª תªוהצמאים והערומים, ועומד בסכ. 282 ו במחקרן של רייכמן וקושªבחªכמו גם מדפוסי הגיוס ש 'ירוביץª ) Raijman & Kushnirovich, 2012 ( , בו לקחתי חלק, ועסק בדפוסי .גיוס וזכויות של מהגרי עבודה בישראל 110 ) ציאליªהפוט21.8% יגש ישירות לחברת הגיוסª ( 4 . "שיטת הפקס": החקלאי מתערב ומזמין את המהגר ) ציאליªהפוט20% .( ות בהן פעלה תעשיית הגיוסªדפוסי הגיוס הללו מהווים עדות לדרכים השו ים בהםªוהתיווך ולאופ 'ירוביץªם אתאר אותם כפי שמופו במחקרן של רייכמן וקושªיסו לעקוף אותה. כדי להביª העובדים והמעסיקים ) Ibid .וכחי ואז אפרק את הקטגוריזציה ואבחן אותה בראי תעשיית הגיוס והתיווךª(, ארחיב מהמחקר ה 5.3.1 ות רשמיתªה או סוכªי משªות לסוכªרשתות חברתיות המפ י דפוסיםªציאלי הם שªות גיוס ויצירת המעורבות של המעסיק בגיוס עובד פוטªיה של מכרים וחברים לסוכªהפ המערבים רשתות חברתיות באופן פרו-כוªאקטיבי, ו) ים ליותר ממחציתª 56.4% ים. דפוס הגיוסª( מהמרואיי מפורט בתרשי :ם הבא תרשים מספר4ות רשמיתªה או סוכªי משªות לסוכª: דפוס גיוס בו רשתות חברתיות מפ יתן להדגים דרך סיפורו שלª הªות משªיה לסוכªאת דפוס הגיוס הכולל הפ Paitoon ) 29 S (, שהגיע לישראל תªבש2007 יין. חבר שלו עבד כמהגר עבודה בישראלªגקוק בעבודות בªלאחר שעבד בב וסיפר לו שמדובר בעבודה שמעו בקרבª סיעתו. סיפורים דומיםª ה אליה וסידר אתªות והוא פªטובה ורווחית. החבר המליץ לו לגשת לסוכ 36.4% ) 'ירוביץªים במחקרן של רייכמן וקושªמהמרואייIbid (, ויותר מכל הם מעידים על תרבות הגירה ת יעד מבוקשתªשהשתרשה ושל מדי283 )ישראל(, ש שרשרת ההגירה אליה וספת לסיועª התבססה. עדות ) הרשתות החברתיות בהגירה מתועדת במחקר של שחר שוהםShoham, 2017 ( בכפר באזור איסאן הצפון שים לישראל ועבדוªה, היגרו מאות אªמזרחי. ממחקרה עולה שמכפר אחד, במשך למעלה משלושים ש .בחקלאות 5.3.2 שיטת הפקס: גיוס על ידי מהגר וכחי באמצעות החקלאיª עבודה Saman ) 19 K ,( 23 ,תו להתחתן עמה. ארוסתו דחקה בו להגר בעקבות אחיהª, הוא רווק ויש לו חברה שבכוו ערך עםªשכבר עובד בחקלאות בישראל. בראיון שSaman וארªבי2011 משך כחציª, הוא סיפר על הליך הגיוס ש :הªש 283 ת ישראל מככבתªמדי כאחת מ ד כבר יותר מעשור. על פי, למשל, דו"חªחמשת יעדי ההגירה המבוקשים ביותר להגירת עבודה מתאיל ) לאומיªארגון ההגירה הביIOM ªד בשª( לתאיל ת2014 ) 2014 , (Hugut ; או מחקר ממפה של מכון המחקר להגירה במרכז ללימודי אסיה יברסיטתªבאוChulalongkorn גקוקªבבChantavanich el al, 2010) .( 111 "שלחתי עותק של הדרכון שלי לאח של חברה שלי, שעובד כרגע בישראל. הוא העביר את זה למעסיק שלו והמעסיק העביר את הבקשה לחברת כוח- האדם והתיווך שלו בישראל. לא הרבה ציג[ חברהªזמן אחרי כן קיבלתי טלפון מגבר דובר תאית בישראל ]...[ הוא הציג את עצמו ]כ גקוק כדיªתן לי מספר טלפון של חברת גיוס תאית בבªבישראל ו שאצור איתם קשר וגם אמר לי עם איזה מסמכים להגיע אליהם ]...[. הגבר שעבד בחברה ציפה להגעתי. מילאתי טופס בקשה אמר לי לבצע בדיקת בריאות עליה שילמתי במקום. לא שילמתי כל מקדמהªבעזרתו ]...[ ו לחברה. חיכיתי קצת מעל חודש עד שהגיעה שיחת טלפון מהחברה ]התאית[ שאמרה שה כול [גקוקªתבקשתי לשלם את דמי התיווך במלואם ]בבª .סוע בקרוב לישראלªמאושר ושאוכל ל ) 250,000 בהט, כ- 8,065 (דולרים284 ."ולחתום על חוזה בחברה בסיפורו שלSaman פוץ ביותר בהגירת העבודה לחקלאות בישראל, ערבªיתן למצוא את דפוס הגיוס הª וי שיטת הגיוס על ידי מימושªשי ההסכם הדו-צדדי. שיטה ז תה על ידי המהגרים "שיטת הפקס" בשלªו כו .ציאליªהשימוש במכשיר הפקס להעברת תצלום דרכון של מהגר העבודה הפוט מהסיפור עולה שדפוס ה הלªגיוס הת כך : 1 .ה מקום לחקלאי בשביל מהגר עבודהªודע כי מתפª . 2 . אחד ממהגרי העבודה של החקלאי עצמו, או של מי מ ה אצלו מקוםªיו, מעביר לחקלאי שהתפªשכ, צילום של פרטי .ציאליªעובד פוט3 . החקלאי מעביר את ה .צילום לחברת התיווך הישראלית4 . החברה הישראלית מעבירה את ה .צילום לחברת הגיוס התאית5 דרש בכדיª. חברת הגיוס התאית מאתרת את העובד ומעבירה אותו את ההליך ה להגר לישראל וגובה .ו את דמי התיווךªממ6 . חברת התיווך הישראלית קולטת אותו בארץ ומעבירה אותו לחקלאי, כמתואר בתרשים5 . תרשים מספר5 ': דפוס גיוס שיטת הפקס א מצאים מהגרי עבודהª כפועל יוצא של שיטת הפקס אצל חקלאי אחד; שים מאותו הכפר, מאותהªא ות שקיימתי עם מהגרי עבודה לשעברªים ארוכות. היבט זה תועד בראיוªהמשפחה, כלומר היכרות לאורך ש 284 לפי שער של31 תªבהט לדולר שהיה השער היציג בש2011 . 112 דªבתאיל, 285 "ל שלªוגם מהציטוט הSaman ) 19 - Kה את איª(. שיטה זו מקטי- ציאליªהוודאות של המהגר הפוט וגע לחבריו לעבודה. לסוגיה זו יש היבט מגדרי משªב מעותי286 י יישום ההסכם הדוªבתקופה שלפ-צדדי. 287 :ו לעילªי דפוסי פעולה מצד מהגרי העבודה במסגרת שיטת הפקס, אותם גם ראיªצפו שª במחקר1 . ות למעסיקªו לפªציאלי יוצר קשר עם מהגר עבודה בפועל ומבקש ממªהעובד הפוט. 2 ה לעובדª. עובד בהווה פו ציאלי ומציע לו להגיע לעבודªפוט 'רביץªוסף שלא עלה במחקרן של רייכמן וקושª אצל אותו מעסיק. דפוס ) Raijman & Kushnirovich, 2012 ) ( אך עלה במחקר זה, כמו גם במחקרה של שוהםShoham, 2017 (, הוא סהªכªוסף של הגירת עבודה אצל אותו מעסיק. דפוס זה היה מקובל למדי עד שª כאשר מהגר חוזר לסבב ולוגיה הביוªהטכ תב"ג באמצעªמטרית ל2004 288 .והפסיקה אותו לאלתר Mohn ) 20213 ה העובדª(, סוכן מש עזרים בו ובחבריו למקצוע: "אם ]יש עובדים[ שרוצים לחזור למעסיקª ד, סיפר כי המהגרים החוזרים לאªבתאיל ."מסוים, הם עושים את זה מול החקלאי, הם לא צריכים אותי דפוס זה מוצג בגרף מספר6 להל.ן תרשים מספר6 ': דפוס גיוס שיטת הפקס ב שים מאותו הכפר ובמקריםªאצל חקלאים רבים עמם שוחחתי חזר הדפוס השכיח בו הם מעסיקים א .מסוימים מאותה המשפחה זאב, חקלאי מהצפון הסביר למה זו השיטה המועדפת עליו: "זה עושה שקט, הם י, יש פחות בלגªמכירים אחד את הש א ן וריבים. זה לא קל, הם גרים ביחד, הם עובדים ביחד הרבה שעות, הכי ) י". גם מיקיªטוב זה שהם מכירים מלפ121212(, בעל חברת כוח- ,אדם ותיווך ה ות של דפוס גיוסªעיד על היתרו :זה לחקלאי היג והואª"בסופו של דבר זה עבד טוב כי הייתה מחויבות. כשמישהו הוא עובד טוב והוא מ גומר ה, והוא מחפש להביא מישהו מהמשפחהªים והוא כבר מריח שיש לו עוד שªארבע ש ,שלו בשביל לעזור למשפחה, בשביל לשמור על איזושהי רציפות. והחקלאי אומר ]לי[: 'שמע שיםªי מביא פה שלושה עובדים שצריכים לגור בחדר אחד, לבשל ביחד, עדיף לי להביא אªא שהם קצת מכירים'" )מיקי121212 .( 285 ) דיªאודות כפר תאילShoham, 2017 ( מצא כיª 20% ו שהªים טעªמהמרואיי שתמשו בדפוס זה ושלא הייתה מעורבות של תשלום ה לאªלמהגר בישראל, משמע, לא הייתה מעורבות לסוכן מש-פורמלי, כי א ם רק היבטים של שימוש ברשתות החברתיות של המהגר .דרך המעסיק 286 ותªמוך יחסית, לפי הערכות שוª שים מהגרות עבודה לחקלאותª בישראל מספרן של10% - % 5 1. לא עלה ביד י לקבל פילוח מגדרי ה סביב הªים מהחברה האזרחית ופקידי ממשל היªמהימן מגורמים רשמיים. הדעה הרווחת על ידי גורמים שו- 15%, ובעמותת "קו "לעובד- 10% - 12% . 287 ו קריטי היות ובשל היותן אישה יחידה ו/או ספורות בחברה גבריתªשים מהגרות עבודה לחקלאות, דפוס זה היªוגע לªבכל ה ,רבה הן מגיעות מלוות בבן-ז ד עם מהגרות ששבו לביתןªות שקיימתי בתאילªוג או בן משפחה. דפוס זה תועד בראיו ,דרª)אס קורל2014 ( ועל ) ידי שוהםShoham, 2017 .( 288 הªהלת היחידה להסכמים בילטרליים, מªכך על פי יפעת בראל, מ .וªªל האוכלוסין, בחלופת מיילים בי 113 קודת מבטם של החקלאים מדובר במצב שלªיתן לראות, מªכפי שWin-Win ה זו, ייצג אתª. זאב, מבחי ,וכחי שסייע בתיווךªהגישה האלטרואיסטית, בה לחקלאי לא הייתה כל מעורבות כלכלית בתיווך, ו/או למהגר ה ףא שהיו מי שהאשימו את החקלאים ו/או את המהגרים בשותפות בתיווך ובגבי.ית כסף על כך ) מיקי121212 וגע לטיב ההיכרות הממשי ביןªקודת העיוורון בª (, בעל חברת תיווך ישראלית, ראה את ים לאªציאלי, ובדבריו מובלעת האשמה בכך שהמהגרים היו למעשה סוכªמהגר העבודה המגייס למהגר הפוט- :פורמליים ותªים האחרוª"בש50% י רוצהªמהגיוס היה עובדים מבוקשים ]...[ בא מעסיק אמר: 'א ?שתביאו לי את זה'. איך הגיע אליו הזה ,או מהעובדים שלו פה שביקשו להביא בן דוד ,'ה אח שליªמשפחה או משהו ]...[ בחלק גדול מהמקרים, ]...[ הם מביאים את העובד 'ה הוא מסתכל והוא לא יודע מי זה. אבל מישהו מהכפ יםªכון שבשª .ר, מישהו מזה ות גם היªהאחרו י ,ם לבין עצמםªדים, ביªתה פה תופעה של מסחרה. זאת אומרת, תאיל שים האלה שמגיעים תמורת זה שהם כביכולªיין הזה ודרשו כספים מהאªעשו מסחרה בע ."קידמו אותם בתור ) תªגם אס25111(, בעלת חברת כוח-א דם ותיווך ישראלית, האשימה את המה ים לאªגרים בהיותם סוכ פורמליים, אך הוסיפה ממד של האשמה כלפי החקלאים, אלה שמקבלים כסף ואלה ששותפים לתיווך ללא :ידיעתם י לא מדברת עלª"האבסורד הוא גם שחקלאים, שלא ביודעין, משתפים פעולה. חלקם, א ו'. אבל למשל חקלאªכאלה שמקבלים כסף, אז הם לא יכולים להגיד 'לא ידע י, יש לו איקס .'ותן לו תצלום של דרכון ואומר לו: 'זה אח שלי, תביא אותוªעובדים, ומגיע אליו מישהו ו תו זה שביקשו להביא אותו הוא כבר טוב. זה כבר לאªהחקלאי לא שואל בכלל ]...[ מבחי ."ה, אז לא צריך לבדוק אותוªמש י ציטוטים מייצגים אלו, חברות כוחªכעולה מש-ה אדם והתי ווך הישראליות משתפות פעולה עם דפוס טרס החברות הישראליות הוא שהחקלאי יהיה מרוצה ודמי התיווךªראה שהסיבה לכך היא שאיªגיוס זה. כ .טרסים אלה מתמלאיםªי איªן. בשיטת הפקס, שªסו לחשבוªמהמהגר ייכ עוד עלה מציטוטים אלה כי ציאלי היא בגזרתªסוגיית האיתור של המהגר הפוט העבודה של חברות הגיוס יתן לראות זאת מדבריוª .התאיות של Uaan ) 8213 (, בעל חברת גיוס תאית עמו שוחחתי, לפיו השימוש בשיטת ות, לא אחת, תפיסותªה. עם זאת, עלו בראיוªי משªהפקס הוא לטובתו ומאפשר לו לעשות שימוש מועט בסוכ שליליות לגבי שיטת הפקס. כך למשל, אמרJit ) 21113 ,( ותªבעל חברת תיווך תאית שעבדה עם ישראל מש :התשעים "הצד הישראלי הרס את זה ]את התקופה הטובה של הגיוס[. בגלל החקלאים שאמרו י רוצה מישהו ספציפי, את השכןªלחברות בישראל 'א\אח\ קרוב של העובד, זה השם שלו י רוצה אותו, רק אותו'. אבל בעצם בישראל העªומספר הדרכון, א ,היו ברוקריםªובדים, ש ו ]החברות התאיות[ לא יכולים להגיד כלום, הם ישלחו לךªחªושם העובדים משלמים וא י רוצה לראות את העובד, אולי הואªפקס עם הפרטים וזהו, את צריכה להביא אותו. א ים ]...[ אבל לאªמוכים, שמª בכלל לא מיומן, אולי הוא לא מתאים ]...[ היו פה עובדים יכו לתי לעשות כלום, החקלאי לא לוקח לא כתשובה, היה בלג א ן גדול. החקלאים גם ."הפכו לברוקריםª מקבלים כסף, גם הם 114 Jit ) 21113 ה אצבע מאשימה לחקלאים עצמם ורואה בשיטת הפקס דרך גיוס שמייתרת אתª( מפ ªציאליים. בדבריו יש גם עדות לחוסר האוªעבודתו במיון מהגרי העבודה הפוט ים ביחסי-הכוח מול החב רות הישראליות. גםDtaawy ) 28113 (, בעל חברת גיוס תאית מבקר את השיטה, אך מוסיף איך לדעתו העובדים :משטים בחקלאים "חקלאי מבקש עובד ספציפי. לחקלאי בא עובד שלו שהוא כבר מכיר ואומר שיש לו אח שרוצה להגיע, אבל אין לו הרבה כסף אז שיבקש שיביאו או תו, אבל רק ב- 2,000$ , אז החקלאי, שיש לו לב חם, ו- 60% מהחקלאים הם כאלה, החקלאי הזה מדבר עם חברת התיווך בישראל ואומר לה להביא את העובד בסכום הזה. בעצם העובד הזה, שמביאים אותו, ישלם הרבה יותר, אפילו10,000$ י חושב שכמובן גם העובד שהמליץ עליוª. א לחקלאי מקבל מזה תח. החקלאים לא טיפשים, הם יודעים שלא תמיד זה באמת שהעובדª ים כמה כסף עובר במערכתªממליץ על אח שלו או דוד שלו, או משהו כזה, אבל הם לא מבי ."יםªואולי חלק כן מבי תªגם לטעDtaawy ) 28113 וסף לעובדים התאיםªם שותפים למערכת הגיוס המסועפת, בª( החקלאים הי עצמם. כלומר ו כסף על כך, כמו גםª, עולה האשמה שהעובדים בהווה ממליצים על עובד מסוים, ומקבלים ממ .החקלאים פוצה ערב מימוש ההסכם הדוª לסיכום, שיטת הפקס הייתה לשיטה- צדדי. והיא ט ת בחובה מספרªומ ים שבתעשיית הגיוס והתיווך לחקלאות לישראל. כך למשלªוגע לצומת המעורבים השוªהארות ב יוªראה על פª , ם להביא מכרים לעבודה. במבטªיסיוªות של מהגרי העבודה התאים בªס את הסוכª כי שיטת הפקס מעלה על ,תי לא כך הדברªדמה שדפוס פעולה זה חותר תחת פעילות תעשיית הגיוס והתיווך המוסדרת, אך לטעª ראשון כי עדיין כל עובד עבר דרך החברות ושילם להן סכום מלא, ללא יתן לראות בכך ערוץª ,כל הפחתה מצדן. כמו כן .ימיªוªיב ואªט ההסחרה הרואה בעובד מוצר מªוסף. מאידך, דפוס זה מאתגר את אלמª גיוס ,ות גיוס זו או אחרתªות לסוכªי דפוסי הגיוס שתוארו, אם כשהרשתות החברתיות מפªות בשªªבהתבו ואם כשחברים ומכרים מערבים מעסיק בכדי לגייס עובד-מכר דרך שיטת :ה משותףªיהם מכªהפקס, לש מעורבות פרו-אקטיבית של ר) ה למעל מחציתªכוª שתות חברתיות. מטריה זו56.4% ים. רשתותª( מהמרואיי חברתיות כמקור למידע וכחלק מתרבות ההגירה של מהגרי העבודה התאים לחקלאות בישראל תוקפו במחקר ,זה ובמחקרים אחרים )כהן1999 ; Raijman & Kushnirovich, 2012, 2014 ; Raijman, 2017 Kushnirovich & ; 2017 , Shoham .( 5.3.3 ה ישירות לחברת גיוסªציאלי פוªדפוס הגיוס בו המהגר הפוט דפוס הגיוס הבא שי י בחן שייך, לכאורה, לתחום של תעשיית הגיוס והתיווך הרשמית: הדפוס בו המהגר ה באופן עצמאיªציאלי פוªהפוט.יתן לראות בתרשים המצורףªלחברת גיוס כפי ש 115 תרשים מספר7ות גיוס רשמיתªה באופן ישיר לסוכª: מהגר עבודה הפו .יכרות היטבª על אף הפשטות בדפוס זה, עקבותיהן של הרשתות החברתיותLamon ) K6 תª( עבד בש2005 גקוק לאחר שחזר מהגירת עבודה בטאיוון. הוריוªבמפעל בב סוע לעוד מחזור הגירה, והפעםªלחצו עליו ל לישראל, בו אחיו היה מהגר עבודה13 י הכפר. הוא התקשר לחברת גיוס ידועה בעיר המחוזªה וכן רבים מבªש ) יªאודון טהאUdon Thani (, ודרכה הסדיר את הגעתו לישראל. הוא שילם לחברה265,000 ) בהט6,459 ,(דולרים לא כולל עלות בדיקה רפו .סיעות לחברה ולבסוף הגיע לעבוד בישראלªאית וה בדומה ל- Lamon ) K6 ( עוד21.8% ו הגיעו כך. בעוד שמסיפורªממהגרי העבודה התאים בישראל שרואיי ו של Lamon ) K6 יתן למצוא בסיפורו שלª ,ותª( לא לגמרי ברור כיצד ידע לאיזו חברת גיוס לפ Ritthirong ) 33 S ( .תשובה אפשרית Ritthirong ) 33 S תיים, אך שכרו לא הספיק בכדי לכלכלªד במשך שª( היה חייל בצבא תאיל ות לעצמו עתיד, ולכן החליט לחפש יעד להגירת עבודה. הוא כבר הכיר מהגרי עבודהªאת עצמו ואת אמו וגם לב שהיו בישראל וגם כאלה שהיו ביעדים אחרים. מי שהיו בישראל סיפרו לו שטוב שם ושגם השכ ר ראוי. לאחר שהחליט ראה מודעה בעיתון של חברת גיוס לישראל על כך שדרושים עובדים לחקלאות, ואת הטלפון והכתובת .של החברה Ritthirong ) 33 S (, שהגיע לישראל בסוף2010 , שילם לחברת הגיוס180,000 ) בהט5,987 .(דולרים 5.3.4 הªדפוס גיוס דרך סוכן מש על גיוס דרך סוכן מש ד ובישראל אפשר ללמוד מסיפורו שלªה בתאילª Phassakorn ) K16(, בן ה- 33. הוא גרוש וכחª שים בסביבתו היגרו למטרות עבודה לישראל והואªד. יותר ויותר אªעם ילד מכפר קטן בצפון מזרח תאיל אה ושתהליª שהשכר ך ההגירה לא ארוך מדי, הוא אסף מחבריו מידע על העבודה פה והחליט להגר. בראיון ערך עמו בפברוארªש2011 , סיפרPhassakorn :ותªעל ההכ ס[ שעוזרªציג עצמאי ]פרילª פגשתי עם אדם מהכפר שלי, הוא מעיןª" סוע לעבודªשים לªלא סוע לעבודªתי לªגקוק. סיפרתי לו על כווªבישראל. יש לו קשרים טובים עם חברת גיוס בב דרשים כדיª בישראל והוא אמר שיעזור לי. אמר לי כמה כסף עלי לשלם ואיזה מסמכים יªלהגיש בקשה. הוא עזר לי למלא את טופס הבקשה ]...[ לא שילמתי לו כלום, אבל א מאמין ש גקוק. חודש אחר כך הוא התקשר אלי ואמר ליªות בבªהוא מקבל אחוזים מהסוכ ,גקוק עם המסמכים ועם כסף שעליי להפקידªות גיוס בבªלהגיע לסוכ50,000 ] בהט1,613 [דולרים, 289 ."גקוקªחלק מכספי התיווך. הוא לא ליווה אותי לב 289 לפי השער בזמן הריאיון שעמד על דולר= 31 בהט. הסכום הסופי ששולם על ידיPhassakorn ) K16 ( היה ,000 340 ,בהט10,968 .דולרים לפי אותו השער 116 סיפורו שלPhassakorn ) K16 וי שיטת הגיוס עקב מימוש ההסכםª( מציג את דפוס הגיוס הרווח ערב שי הדו- .צדדי20% מה ד כפי שמוצג בתרשיםªה )ברוקר( בתאילªשאלים העידו כי גויסו בדרך זו: דרך סוכן משª מספר8 . תרשים מספר8הªי משª: דפוס גיוס בסיוע סוכ ם פורמליים, העובדים בשיתוף עם חברותªה, פורמליים ושאיªי משªשען על רשתות של סוכª דפוס גיוס זה מצאים בעיקר בצפוןª ציאלייםªגקוק ומהגרי העבודה הפוטªגיוס רשמיות. חברות הגיוס הרשמיות ממוקמות בב- ד, אזורים ששיעור ההגירה היוצאת למטרות עבודה גבוה בהם. יש סוªמזרח תאיל ה העובדים מטעםªי משªכ יתן לראותª הªי המשªי סוגי סוכªה עצמאיים. את ההבדל בדפוסי ההתקשרות מול שªי משªחברת גיוס ויש סוכ בדבריו שלUaan ) 8213 :(, בעל חברת גיוס תאית .וªה, גם עצמאים, שעובדים עם חברות אחרות, וכאלה שעובדים בשבילªי משªו סוכª"יש ל מי שעובד רשמי, לכא ו משלמים להם, מורידים את זהªחªורה עובד רק אצלי ]אז[ א ו בכל מקרה משלמים. כלªחªמהעמלה של העובד. יכול להיות שהם גם לא לוקחים, א ו לא משלמים להם. יש כאלה שזוªחªים העצמאיים לוקחים ישירות מהעובד, אז אªהסוכ וסף, כמו ראש הכפר וªהעבודה העיקרית שלהם, ויש כאלה שזה ב .הפוליטיקאים של המחוז ו עובדיםªה ]העצמאיים[ מבררים למי יש ויזות ]מחברות הגיוס[, ומציעים לªי המשªסוכ ."שיםª]...[ הם בדרך כלל מגיעים לכפר ומוצאים א ) חגי9311 (, איש הלובי החקלאי, המכיר היטב את חברות הגיוס ואת דפוסי הפעולה שלהן טוען שיש תפיסה רחבה יותר לגבי עב ה, מעבר לגיוס העובד: "הברוקרים בכפרים לוקחיםªי המשªודת סוכ300-400 דולר כדי להביא את העובד. הם גם אחראים שהעובד יהיה טוב, שהוא יודע לתקשר, שהוא יעבוד כמו שצריך". לסוכן :ציאליªף לחברת גיוס רשמית יש שתי אופציות פעולה למול המהגר הפוטªה, העצמאי או זה המסוªהמש1 ( מהגר ;הªציאלי יוצר קשר עם סוכן משªפוט2 הªציאלי. כך או כך סוכן המשªה יוצר קשר עם מהגר פוטª( סוכן המש גקוק. סיפורו שלªיוצר את הקשר לחברת הגיוס הרשמית בבPhassakorn ) K16 ( הדגים את דפוס הפעולה ה שקישר אותו לחברת הגיוס הרשמיªיגש לסוכן משª הראשון, בו הוא עצמו .סיעה לישראלªגקוק ומשם לªת בב מצא בסיפורו שלª יªדוגמה לדפוס השBoon-Nam ) S28 (. בגיל34 , Boon-Nam היה רווק שעבד כחשמלאי ד. בגילªולד בתאילª ציה הצפון מזרחית בהªבפרובי20 סועªגפור ועכשיו, בעקבות אחיו, רצה לªהיגר לעבודה בסי וגע להגירת עבודה לישראל, סיפר: "סוכן מהחברהªו אותו אם מישהו יצר עמו קשר בªלישראל. כששאל 117 גקוק[ בא לחפש עובדים בכפר. הוא בא אלי הבª]בב י צריך לשלםªיתה. הוא אמר שיש ויזה פתוחה לישראל ושא לו10,000 ] בהט327 ."[גקוקªתתי לו. שילמתי הכל בחברה ]בבª דולרים[. אבל לא Dtaawy ) 28113 ,( בעל חברת ציאלים: "אתªיטין של ישראל באיתור העובדים הפוטªה, על המוªי המשªגיוס תאית סיפר על התבססות סוכ ישראל לא ממש צר יך לפרסם. מספיק להגיד שיש צורך בעובדים והם כבר יגיעו. אפשר פשוט לרשום על הגשר ."בכפר או משהו כזה ועובדים כבר יגיעו מצאים בישראלª ד, חלקםªמצאים בתאילª הªי המשªאבל לא כל סוכ כמהגרי עבודה . Kla ) S18 ( סיפר בראיון שחבר מהכפר היה מהגר עבודה בישראל, יצר עמו קשר והציע לו להגיע גם. החבר קישר אתKla לחברת גקוק תמורתªהגיוס בב90,000 ) בהט2,943 דולרים( ש- Kla ה) 'רביץªעביר לו. רייכמן וקושRaijman & Kushnirovich, 2012כון רק לª( מצאו שזה דפוס שולי ו-1. 8% .ים שחקרוªמהמרואיי Mohn ) 20213 סע וחזרª ,ים ארוכותªד, היה מהגר עבודה בישראל שªפגשתי במהלך ביקורי בתאילª (, עמו מספר פעמים. 290 במסלול ההגירה האחרו ן שלו היה תחת ויזת מהגר עבודה לחקלאות אבל דה- פאקטו עבד ד, במקביל לעבודת החקלאות בכפרו, עבד כסוכןªכמתורגמן בחברת תיווך ישראלית. כשחזר לבסוף לתאיל :ה, וכה סיפר ליªמש יªמצאים בישראל. כמובן גם מול סוכªה, יש תחרות מול הברוקרים שªי המשªו[, סוכª"]ל ה של הכפרªהמש יטין, מכירים אותי גםªוהמחוז. לי אין בעיה, מכירים אותי, יש לי מו י מקבל את הכסף שליªמישראל ]מהעבודה כמתורגמן[ וזה עובר ממשפחה למשפחה. א ."י עובד אתהªמהעובד, לא מהחברה שא ) מצא בראיון עם עומרª ,ה שהייתה בעברה מהגרת עבודהªת משªוספת לסוכª עדות291112(. בסיפורו ) ה. עומרªת המשªיתן למצוא דפוס מעט ייחודי של קשר ישיר בין החקלאי לסוכª 291112 ( הוא חקלאי מאזור :יהםªה עבורו, וזה דפוס העבודה ביªת משªהמרכז, ששומר על קשר עם עובדת שלו לשעבר, המתפקדת כסוכ י צריך שלושה בחורים. היא היªגיד[ אª] ."היו לי ויזות שהייתי צריך למלא יתה מאתרת לי י צריך. הייתי לוקח את הפקס הזה, מעבירªים שאªתוªאותם. שולחת לי פקס עם כל ה לחברת התיווך שלי בישראל. חברת התיווך הישראלית הייתה מעבירה לחברת הגיוס שים שמגיעים. ]שאלהªהתאית. הוא היה כאילו מוצא אותם ואלה היו הא– ומי היה לוקח כסף?[ כולם ]...[ היא."הייתה מביאה אותם. תיווך כזה. היא גזרה את הקופון ה הפורמלי או בלעדיו הוא חלק מהותי בתעשיית הגיוס והתיווך ביןªדפוס הגיוס בסיוע סוכן המש ) ירוביץªד לישראל. כזכור במחקרן של רייכמן וקושªתאילRaijman & Kushnirovich, 2012 מצא כי הוא שכיחª ( בקרב20% חקרים, כªמה ד, וªה בתאילªשמדובר בסוכן מש- 1.8% כשמדובר מצא בישראל. סוכןªה הªבסוכן מש ות הגיוס הרשמית, הממוקמתªציאלי לבין סוכªמצא בשטח בין המהגר הפוטªה הוא הגורם המחבר הªהמש .גקוקªבב ה באופן עצמאיªציאלי פוªו, הדפוס בו המהגר הפוטªבחªים שªי דפוסי הגיוס האחרוªות בשªªבהתבו ים לשיוך לתעשייתªיתª ,ה העובד עם חברת גיוס רשמיתªלחברת גיוס, או הדפוס בו מתבצע גיוס בסיוע סוכן מש יכרים עקבות הרשתות החברתיות, המעידים יותר מהכול עלª הגיוס והתיווך הרשמית. עם זאת, גם בהם יה העצמאית וגם בשימוש בסוªד לישראל. גם בפªהתבססות שרשרת ההגירה מתאיל יתן היה לראותª הªי המשªכ ,יתן היה לברר מולם ו/או לשמוע מהם על ישראל כארץ יעד להגירת עבודה. משמעªשים שªשמדובר במעורבות א סªרשתות חברתיות טר-ל אומיות לא-פ.ורמליות הן חלק מהמשתתפים בתעשיית הגיוס והתיווך 290 יªלפ תב"ג, שהחל באמצעªהעידן הביומטרי ב2004 פיקים דרכון חדש ומגיעיםª, מהגרי עבודה תאים רבים היו מחליפים את השם, מ ,יתªבש) יתן למצוא עוד במחקרה של שוהםª ולעתים בשלישית, למחזור הגירת עבודה. על הגירה חוזרתShoham, 2017 .( 118 5.4 עלות ההגירה לישראל ודמי התיווך עלות ההגעה לישראל יסחה זאת עו"ד רבקה מקוברªוגביית דמי התיווך הפכה לעובדה, וכפי ש: 291 "עובדה היא שכל עובד זר משלם סכום כסף. אין אחד שלא משלם. אחרת הוא לא מגיע". לסוגיית עלות ההגירה ודמי התיווך :ה על מספר שאלותªהמופרזים אע1( מתוך איזו מסגרת רגולטיבית גבו חברות הגיוס והתיווך, ה תאיות ?והישראליות את דמי התיווך2 ( מתי עלות ההגירה הפכה למופרזת ומה היו הגורמים לכך? כדי להשיב אשרטט ייהªה פשוטה יחסית, השªים. בעוד שהשאלה הראשוªאת המהלכים על ציר הזמן תוך הסתמכות על מקורות שו סבוכה יותר. בגרף מספר10 ים, במקביל לשªמתוארת עלות ההגירה לפי ש .ויים רגולטיבייםªי גרף מספר9 (: עלות ההגירה בעבור מהגרי עבודה תאים )בדולרים292 ת עלויותªבבחי ההגירה הגדלות, יש ועת המושבים תחתªה של תªקודת הפתיחה בזמª לסמן בתרשים את ועת המושבים גבתה מהעובדים התאים דאז, דמי תיווך בסךªמעמדה הריכוזי. ת770 דולרים לתקופת עבודה של ועת המושבים בªתיים, לפי הדו"ח הכספי של תªש- 31 בדצמבר1996 . 293 :הסכום התחלק כך420 דולרים לכרטיס ,טיסה293 תיים כולל מע"מ וªדולרים לחברות המלוות לתקופה של ש- 57 דולרים לכיסוי הוצאות ברית סיוע .כולל מע"מ קודת מבטª וספתª ) יתן למצוא אצל גדיª 25613(, בעל ועת המושבים ואחר כך בעלªחברת ליווי תחת ת חברה עצמאית. גדי סיפר שגבה1,800 :ועת המושביםªתקו מתªדולרים לאחר שהחברות שבבעלותו הת 291 על פי פרוטוקול ישיב ת ת בעיית העובדים הזרים מיוםªסת לבחיªועדת הכ28.12.2009 ."דªושא "חברות תיווך ישראליות בתאילªב 292 מקורות :ם כדלקמןªים לטבלה זו היªתוªה1996 – :ועת המושבים יחידת ברית סיוע, "דו"ח כספי מבוקרªימי של תªעל פי מסמך פ מאזן ליום31 ב דצמבר1996", הוגש ב- 14.9.1997 . 2002 – הªעל פי מבקר המדי53 תªב' לש2002 , 2003 . עמוד662 . 2004 - על פי כתבתו שלAshayagachat, Achara מיום13.08.2004 בעיתון"Bangkok Post , 'עמ5 ו לצªיתªושלושה תצהירים ש ו רכי מחקר על ידי קו .לעובד2005 – על פי כתבתו שלPenchan Charoensuthipan , מיום2.1.2005 בעיתון"Bangkok Post" ', עמ4 : Health problems, phone bills hit Thais in Israel' ) תªן, עª, גו2007ות עªיתוח תלוª :דיםª(. עובדי חקלאות תאיל יתוחª) "ובדים. "קו לעובד38 עובדים תªשהגיעו בש2005 ( וכן על פי תצהיר שהובא כראייה בתיק בג"צ9161/07 .'גד ממשלת ישראל ואחª 'אשכולות ואח2006 – על פי ,ןªגו ) תªע2007 יתוחª) "ות עובדים. "קו לעובדªיתוח תלוª :דיםª(. עובדי חקלאות תאיל72 מהגרי עבודה שהגיעו ב- 2006 ( וכן על פי תריסר תצהירים שהובאו כראייה בתיק בג"צ9161/07 .'גד ממשלת ישראל ואחª 'אשכולות ואח2007 - ) תªן, עªגו2007(. עובדי ח קלאות ) "ות עובדים. "קו לעובדªיתוח תלוª :דיםªתאיל27 עובדים שהגיעו ב- 2007 ( וכן שלושה תצהירים שהובאו כראייה בתיק בג"צ9161/07 אשכולות ו .'גד ממשלת ישראל ואחª 'אח2008 - עשרה תצהירים מתוך (ת"פ )ראשון לציון9640-01-12ת ישª, מדי ,ופובªגד איגור קª ראל מתוךRaijman & Kushnirovich, 2012 ) 21 .(עובדים 2009 - מתוךRaijman & Kushnirovich, 2012 )5 ,(עובדים2010 - מתוך Raijman & Kushnirovich, 2012 )8 ,(עובדים2011 - מתוךRaijman & Kushnirovich, 2012 )8 ב עו .(דים 293 ועת המושבים יחידת ברית סיוע, "דו"ח כספי מבוקר: מאזן ליוםªימי של תªמתוך מסמך פ31 לדצמבר1996 ", הוגש ב- 4.9.1997 1 119 ו עלªו דיברªחªה ]מאות[, ]כולל[ כרטיס הלוך חזור. אª"אלף שמו250 , 300 [דולר ]רווח ו היו מגוחכיםªלתקופה. זה היה מגוחך, הסכומים שלקח וª. לאורך רוב הדרך הייתה ל מסה. קחי מושב כמו ]שם של מושב בדרום[ של300 , 400 ,הªאיש, תכפילי ב... את מבי ו בצורה אחרת. היה רווח בהחלט. תעשי חשבון שאם יש לךªעבד4,000 ה, זהªעובדים בש צל, ממש לא" )גדיªהיה רווחי אבל זה לא היה מ25613 .( גדי הסביר את דפוס הפעולה ו היה רווח קטן יותר מכל עובד, אבל מאחר שהיו אז מעטªשלפיו בזמ תªערכה בשªחברות, עדיין הסך הכל היה רווחי. בשיחה ש2013 , גדי מרגיש צורך להסביר שסכום זה היה "לא ."צלªמJit ) 31113 ועת המושבים סיימה אתªזכר בשיחה עמי מה קרה לדמי התיווך כשתª ,(, בעל חברה תאי מעמדה ה :ריכוזי היה שוק חופשי והמחירª ,ועת המושבים אז היה טוב כי הם שלטו במחיר אבל אז בוםª"ת היה השוק החופשי אז המחיר עלה לªעלה ועלה ועלה ]...[ כש- 100,000 []בהט294 וחברות י, והישראלים אהבו את זה שהחברותªו לי' וככה הרגו אחד את השªתאיות באו ואמרו 'ת התאיות רבות, והם צחקו, לא היה להם אכפת כי להם היה רווח, וגם החברות התאיות לא ."הל משא ומתן, הן לא יודעות להגן על העובדיםªיודעות ל יתן לזהותª ה של עלייה בעלות ההגירה לאורך ציר הזמן. ממעוף הציפורªמכלל המקורות מצטיירת תמו וק בדמי התיווך. הראשון הוא ריבוªי גורמים עיקריים לזיªש יגוד להיגיון הכלכלªי חברות התיווך הישראליות: ב י הקפיטליסטי שלפיו תחרות מביאה להורדת עלויות, במקרה זה ריבוי החברות הוביל לכך שכל חברה טיפלה אלצו להגדיל עלויות כדי לשמר אתª ,ו החברותªבמהגרי עבודה מעטים יחסית בהשוואה לעבר ולפיכך, טע ייה היא הקªרווחיהן; סיבה ש פיצה שהתרחשה ב- 2003 בזמן המ .יםªתיים לחמש שªותר לשהות בישראל, מש להזכיר, חברות התיווך הישראליות תפקדו גם כחברות כוח-אדם למול מהג ר העבודה והחקלאי וסיפקו שירותי ליווי למשך הזמן שמהגר העבודה שהה אצל החקלאי. על כן, הארכת זמן הליווי של החברה את מהגר העבודה בעוד תח את העלאת המחיר בהיגיון הכלכלי שלªיתן לª .דרש לכךªים הובילה להגדלת הסכום הªשלוש ש ות להעלות את דמי התיווך היות והן מספקות שירותיªהתעשייה ובהצדקתו על ידי כך שהחברות ראו בכך הזדמ ם לאורך זמן רב יותר, והן על ידי כך שבעבור המהגרים השתלם להשקיע סכום גדול יותר לטובת שהייה ארוכה .יותר בישראל 5.4.1 חלוקת עלות ההגירה מהם מרכיבי אותם סכומים שדווחו על ידי מהגרי העבודה כסכומים ששילמו בכדי להגיע לעבוד בישראל? עלות ו ממהגרי העבודהªים, בדיקות רפואיות וכדומה, ולא רק דמי התיווך. כשביקשªההגעה כוללת הוצאת דרכו ) N=55 ( ) 'ירוביץªו למחקרן של רייכמן וקושªשרואייRaijman & Kushnirovich, 2012 (, לפרט את עלות ההגירה ו בקושי רב גם בשל הזמן שעבר מאז שהעובד שילם בעבור הגעתו וגם בגלל חוסרªתקלª יםªלפי הפרמטרים השו .וגע לאופן בו חולק הסכום ששולם לחברת הגיוסªהבהירות ב הסכום היחיד שכל ה ,דªקוב בו הוא כמה שילמו לחברת הגיוס בתאילªו ידעו לªעובדים שרואיי8,279 דולרים ) י שרובªתון השªבממוצע. ה76.3% ,ות עליו הוא עלות הבדיקות הרפואיות שביצעוª( העובדים ידעו לע141 ) דולרים בממוצע. מעט יותר משליש40% ים סיפרו ששילמו בממוצעª( מהמרואיי39.5 דולרים על ד רכון וכשליש 294 קשה לדעת למה התכווןJit ) 31113 ( כשציין100,000 בהט, כסכום ששולם כשהתחרות פתחה, היות ואין לדעת האם הוא מדבר עלª 1998 ות הªאו תחילת ש- 2000 ,ת ערך הבהט, ההבדלים דרמטיים למדיª. מבחי כי ד סבלה משפל חסר תקדים ושחיקת הבהט עדªתאיל מוך ביותר שידעהªלשפל ה ד עד היום, עדªתאיל שדולר אחד היה שווה55.50 בהט. 294 במקרה זה, הסכום ש- Jit דיבר עליו כד מי תי ווך עמד על1,800 דולרים. ב- 1999 הבהט התאושש מעט ועמד על כ- 40 בהט לדולר, ואז100,000 בהט היו שווים כ- 2,500 .דולרים 120 ) 21.8% ( סיפרו ששילמו על כרטיסי הטיסה1,281 ) דולרים בממוצע. קצת פחות ממחצית47.2% ו כי הוציאוª( ציי 940 יתן היה לדלותªוספות שקשורות בהגעתם לארץ. הגרף הבא מדגים את מה שª דולרים בממוצע על הוצאות .ים כאמורªמהמרואיי גרף מספר10: חלוקת עלות ההגירה )ב (דולרים2011 וגע לאופן בוªות בªמסרו מהעובדים לגבי עלויות ההגירה, יש תפיסות שוªים החסרים שªתוªלמול ה ) ים בשדה. למשל חגיªמתחלקת העלות מגורמים שו9311 (, איש הלובי החקלאי המעורה בסוגיות גיוס מהגרי :העבודה, פירט את הסכום שלדעתו שסביר לדרוש ד. בדיקות רפואיות, ]אי[ רישוםª"להערכתי, אלף דולר יש לו ]למהגר[ הוצאות בתאיל ים, תשלום ויזות שם. ]וגם[ האלףªפלילי, הבאה שלו מהכפר לשדה התעופה, טיפול בדרכו דית כדמי טיפול, דמי תיווך, תקראיªי, להערכתי, לוקחת אותו החברה התאילªדולר הש לזה איך שאת רוצה. האלף דול .ר השלישי הולך על כרטיסי טיסה500 .דולר הוצאה מיידית וה- 3,000 דולר ז .ים. זה פחות או יותרªה לחברה הישראלית, ללוות את העובד פה חמש ש הסכום של5-6 הוא לדעתי סכ ."ום סביר מהצד של חברות כוח-ה) אדם והתיווך הישראליות, גדי25613(, מי שבבעלותו הייתה חברה גדולה, סי פר :ות" וכך הוא אמרªים של עלות ההגירה היו בגדר "קומביªבריאיון שהסעיפים השו ות, מהªי קומביªו לזה סוגיית כרטיסי טיסה, עמלה על כרטיסי טיסה, כל מיª"קרא ו את הדברים. אבל זה היה ללכת על השביל האפור לחלוטין, זה להסתבך עםªקרא: עקפªש זה. חברה אחת גובה מחברה אחרת. ז ,ה היה מין בלגן כזה. מלא חרא. איך שלא תעשה ,אתה שקרן, איך שלא תעשה א."בªתה ג דרשו ממהגריªיקו הוא וחבריו לתשלומים שªים שהעªממרחק הזמן תיאר גדי בפתיחות את ההסברים השו .ות לגבות כספים מהמהגריםªהעבודה בעבור הגעתם, עדות על דרכים שו כלומר, בלתי אפשרי לומר באופן ודאי מהן עלויות ההגירה הממשיות, הן מצד חברת הגיוס התאית ציאלי לישראל )איתורו של המהגר, כרטיס טיסה, בדיקות רפואיות וכדומה(, והן מצדªי הגעת המהגר הפוטªשלפ חברת כוח-האדם והתיווך הישראליות )מתורגמן, טיפול בביטוח רפואי וכדומה( שאחרי הגעת מהגר העבודה בישראל. יתר ה מכך, בלתי אפשרי לומר מהו גורם הרווח שמגולם בדמי התיווך ששולמו והאופן שאלו חולקו בין .שתי החברות יתן לומר בוודאות שבכדי לעמוד בעלויות המתגברות של ההגעה לישראל, מהגר העבודה התאיª ,עם זאת תªזקק ליותר ויותר דרכים לגיוס כסף. בשª 2012 ים התאªדיווחו רוב המרואיי) ים34.8% ו רכוש )אדמהª( שמשכ י התבססו המהגרים עלªיתן לראות בגרף המתואר, במקום השªאו בית( בכדי לממן את הגעתם לישראל. כפי ש 8279 1282 940 141 39.5 0 2000 4000 6000 8000 10000 הגיוס חברת טיסה כרטיס הוצאות נוספות בדיקות רפואיות הוצאת דרכון 121 ים מעידים על המקור העיקרי אך לא היחיד למימון עלותªתוªי משפחה בכדי לממן את הגעתם. הªהלוואות מב ההגירה. רוב המהגרים השתמשו לדבריהם במקור .ים בכדי לממן את הגירתםªות שו גרף מספר11 : מקור עיקרי למימון עלות ההגירה2011 רוב המהגרים וªמימ את ההגירה בעזרת הלוואה ו/או משכון. לאחר הגעתם לישראל היו צריכים קודם כל להחזיר את החוב טלו על עצמם בכדי להגיעªש לפה ו בªמלכתחילה. מהגרי העבודה התאים שרואיי- 2012 החזירו את חובם בממוצע .טל החוב רבץ על כתפיהם שימשו למעשה כוח עבודה שבויª ה וחצי, וכל עודªבתוך כש 5.4.2 מיקוח ופיקוח על עלות ההגירה .ים בשדהªעלות ההגירה של מהגרי העבודה לחקלאות בישראל הייתה ידועה לגורמים שו לכלל עובדי חברת כוח האדם, הגיוס והתיווך, לחקלאים וכמובן למהגרים עצמם. כולם ידעו אבל לא כולם שתקו למול הידיעה על עלות טראמן, חברתªו, עובד לשעבר בחברת איªיªיתן למצוא בעדותו של משה דª הªההגירה המאמירה. דוגמה ראשו כוח- וªיªאדם ותיווך ישראלית. חלקים מעדותו של ד תªחשפו בבית הדין הארצי לעבודה בשª 2010 . 295 ,לפי העדות ו החליט להתפטר מעבודתו בחברה לאחר שגילה כי מהגרי העבודה משלמים מחירים גבוהים בהרבה ממהªיªד 'כתב בפסק הדין, סעיף דª שהוא החשיב כסביר. כך: 296 יםªו, עובד החברה בשªיª"עדות מר משה ד2006-2007, אשר מסר כי סיים עב ודתו בחברה לאחר ש'ביקשתי מאיגור, עובד מסוים, שיגיע במחיר סביר, העובד הגיע במחיר מופקע ו פירט כיªיªות לגבי המשך עבודתי'. מר דªומכאן הסקתי את המסק 'מחיר סביר זה בין 5,000 דולר ל- 7, 000 ת העובד המדובר, הוא הגיע במחיר שלªדולר, ולפי טע12,000 דולר "' ]ההדגשה במקו.[ר יתן לראותªוגע לגובה עלות ההגעה, כפי שªגם החקלאים היו חלק משרשרת הפיקוח וההתערבות ב ) מהציטוט הבא מפי זאב151111 :(, חקלאי מצפון הארץ המעסיק כעשרה מהגרי עבודה לחקלאות ד', ישªדים, 'תשמע, יש הבדל בין המחירים שהחברות גובות שם בתאילª"אמרו לי התאיל כאלה שגובו יין הזהªת יותר יש כאלה שגובות פחות. זאת אומרת, הייתה לי אוזן קשבת לע דים כמה זה שילם, כמה ההוא שילם, והתחלתי להתמקח עם החברהªובדקתי בין התאיל דים, אתם צריכים להביאªבארץ שאמורה להביא לי. אמרתי להם 'רגע, אתם מביאים תאיל י שמעתי שזה לא צריך לעלªדים, אªלי תאיל ות מעבר ל- 200,000 באט א ו180,000 באט, אם ."י עובר חברה'. וכך היהªי מסכים, אם לא, אªאתם מביאים לי בסכום הזה א 295 ראו פסק דין בעש"ר10 - 08 - 3187, בית הדין גדª ופובªיהול ייזום וייעוץ בע"מ ואיגור קª טרמאןªהארצי לעבודה. המערערים: אי .ה יחידת ההיתרים והאכיפהªים ומר מאיר שפיגלר, ממוªת ישראל, משרד הפªמדי 296 הערה295 34.80% 27.60% 12% 10.50% 8.50% 0.00% 10.00% 20.00% 30.00% 40.00% מישכון הלוואה מהמשפחה עצמי הון הלוואה מהשוק השחור הלוואה ממקור מורשה 122 זאב סיפר על האופן בו לו, כלקוח של חברות כוח-האדם והתיווך , יש את היכולת להתמקח אודות גובה וªו אליו בªעלות ההגירה של העובדים. כעולה מדבריו, העובדים פ ים בין החברות. לשאלהªגע למחירים המשת יתן למצוא, אולי, תשובה בדפוסי הגיוס שפורטוª ,טרס של העובדים שכבר שילמו והגיעו לישראלªמה היה האי .מוכה מזו שהם עצמם הגיעוª י משפחה בעלותªציאלי שלהם ב"שיטת הפקס" להבאת חבריהם ובªובשימוש הפוט עוד עדות לתפקיד החקלאים בלחץ יתן למצוא בפסקª להפחית את עלות ההגעה של העובדים- הדין אודות הערעור של חברת כוח-טרמאןªהאדם והתיווך, אי. 297 בפסק- הדין צוין כי ארבעה חקלאים, כולם לקוחות של גבו מהם דמי תיווך מופרזים. ארבעתם העידו גם כיª החברה, העידו ששמעו מהעובדים שמועסקים אצלם כי עשו מאמץ לבקש מהחברה להחזיר לעובדים חלק מהכסף. במקרה אחד של החקלאית טל אליהו אכן הוחזרו לעובד50,000 בהט: 298 : ,דרטי, מפי העובד הזרªרשם על גבי טופס הביקורת הסטª ,"במהלך ביקורת אצל גב' טל אליהו כי שילם ללשכה הזרה בחו"ל330,000 באט 'והחזירו לו50,000 ,'באט בהתערבות המעסיקה כ הªאשר המעסיקה ציי– ו בתאיªי יודעת שגובים ממª'א ,ד בערךªל330,000 י ביקשתיªאז א טרמאן להחזיר עוד כסף לעובד, ורקªי אתבע מאיªטרמאן שיחזירו לו כסף ]...[ אªמקרין מאי כעת ידעתי שהחזירו רק50,000 "באט ."[]ההדגשה במקור ים, חלק מªי הציטוטים האחרוªיתן לראות משªכפי ש החקלאים המעסיקים היו שותפים פעילים במו"מ י, ולעתים בשל דרישת העובדים, ככתוב בציטוטªיתן לראות בציטוט השªעל גובה העלות, לעתים מיוזמתם, כפי ש יסח זאב בציטוט לעיל, תלויהªם, או כפי שªהראשון. יחד עם זאת, מעורבות של החקלאים היא רק לפי רצו "באוזן הקשבת" שיש להם לע .ים אלוªייª טרס העיקרי להפחתת עלויות ההגירה? למרותªוגע לעובדים עצמם כבעלי האיªשאלת השאלה מה בª יסיון של העובדים לשאת ולתת על עלות הגירתם, אבל התמודדו עםª ים שלªיתן כבר היה לראות היבטים שוªש מערכת לחצים שהתאמצה להשתיקם ואילצה אותם לשקר לגבי המחיר אותו שיל:מו כדי להגר לישראל "אם יבואו חברים או משפחה וישאלו לגבי ההוצאות או הכספים ששולמו, אסור להאמין כלל לאף אחד, אפילו לא לקרובי משפחה, בגלל שאולי הם שליחים מטעם המשטרה של ישראל ]...[ אם תאמרו שההוצאות היו למעלה מ- 30,000 באט א ז יש סיכוי גבוה ביותר ."דªשישלחו אתכם בחזרה לתאיל זהו מצא אצל מהגר עבודה לחקלאות שהגיע לישראל בªציטוט מתוך מסמך בתאית ש- 29.12.2009 , דרך ªשא כל לוגו, ועל כן לא ברור מי יזם את תוכª טרמאן. המסמך לאªחברת התיווך הישראלית, אי ו , חברת הגיוס חשף בבית המשפטª התאית או הישראלית, והוא. 299 ים כךªתקבלו מהמרואייª וספות לגבי האילוץ לשקר על עלות ההגעה לפהª עדויותKovit ) (S4 : "שילמתי 6,500 מוך יותר". רייכמןª דולר אבל הם ]חברת הגיוס התאית[ אמרו לי שאם ישאלו אותי, שאדווח על סכום ) 'ירוביץªוקושRaijman & Kushnirovich, 2012ו במחקרן שמהגר העבודה עª( טע ו קורבןªצמו, על אף שהי ) לגביית דמי תיווך מופרזים, הוא שותף שקטsilent partner ,תן, אף שמהגרי העבודה יודעיםªיצולו. לטעª( ל לרוב, כי מדובר בגביית סכומי כסף מעל המותר הם משתפים פעולה עם פרקטיקה זו ולא מדווחים עליה לרשויות .ו/או למשטרה 297 להלן פסק דין, עש"ר10 - 08 - 31876טרמאןª, אי יהול ייזום וייª ת ישראלªגד מדיª ופובªעוץ בע"מ וק– ,ים ומר מאיר שפיגלרªמשרד הפ .ה יחידת ההיתרים והאכיפהªממו 298 הערה297. סעיף ג-3 . 299 הערה297 . 123 5.4.3 חלוקת הרווח בין ה חברות ד, הסכימו על דבר אחדªיות כאחד, בישראל ובתאילªים עימם שוחחתי, מהגרי עבודה וקובעי מדיªכל המרואיי בלבד: המרוויחה הגדולה מעלות ההגירה היא החברה הישראלית. אמר ליChaaem ) 11213 (, בכיר במשרד :העבודה התאי "העמלה הייתה כל כך גבוהה ]...[ השמועה אומרת שרוב הכס ,ף הולך לחברה הישראלית70,000 ויות התאיות באוªד. כל הסוכªשאר לחברה בתאילªבהט רק בשביל האופציה לשלוח, זה מה ש ,וªלפגוש אות35 חברות תאיות, זה היה ב- 2011 ]...[ כ כון אוª ו אותם כדי לראות האם זהªסªי ו אותם למה כל כך הרבה, והם אמרוªכון העמלות הגבוהות, שאלª לא- ז ה הולך לחברה ."הישראלית Chaaem ) 11213 יות בכיר במשרד העבודה התאי והידע שלו התבסס על שיחותª(, כאמור, הוא קובע מדי ,ות שערכתי עם בעלי חברות תאים, כולם ללא יוצא מהכללªציגי חברות גיוס תאיות. ואכן גם בראיוª שהיו לו עם ו כי החברות הישראליות הן אלו שקובעות אªציי ת המחיר שהעובד ישלם. כך למשלDtaawm ) 30113 :( אמר ד לישראלª"יש מו"מ על הרווח בין החברות בתאיל ]אבל[ מי שמחליט על המחיר זה החברות בישראל"; אוJit ) 31113 ד זהªשאר אצל החברות בתאילª( שאמר: "בסופו של דבר, הרווח ש5% , כל השאר הוצאות ולישראל. את ."ים והישראליםªשי העסקים הכי טובים זה הסיªכון? אª ,יודעת מה שאומרים גם בעלי חברות כוח- האדם והתיווך בישראל היו תמימי דעים שהם אלו שקובעים את עלות ההגירה של העובד) . כך, למשל, אמר לי גדי25613(, בעל חברת כוח- אדם ותיווך ישראלית ותיקה: "מי שהכתיב בעצם את יªי לא יודע מה חברות אחרות, אªו את הגבייה. אªו להכתיב כמה שיכולªו השתדלªחªהסכומים זה היה מפה. א יח שפחות או יותר אותו דבר". גדי מרמז בציטוט לגבי עובדה שחזרה ביותר מªמ ראיון אחד, והיא שאין לחברות ציג לא הסכים לומר ליª גבה, אבל הן בהחלט עשו מאמץ לשלוט כמה שיותר. אףª הישראליות בקרה מלאה כמה ,יות ישראלים היו ערים לחלוקה זו של הכסף. לדוגמהªאיזה חלק מהעלות היוו דמי התיווך עצמם. גם קובעי מדי הל יחידת הסמך במשרדªמאיר שפיגלר, מ הªים, עªהפ300 :חרצתª לשאלה כיצד מתחלקים דמי התיווך בתשובה ."די. הכסף משולם שםªי שליש למתווך הישראלי, שליש למתווך התאילª"ש גביםªכלומר, כספי התיווך ה ממהגרי העבודה, המהווים את החלק הארי של רווחי החברות, מחולקים באופן לא- י, כשהחברהªשוויו תחªהישראלית מקבלת את ה.הגדול יותר של הרווח גבה על ידיª גבים, בודקות כמה כסףªות העיקריות מסכומי הכסף הªהªהחברות הישראליות, שהן ה החברה התאית וכך מבצעות עוד פעולת שליטה בחברה התאית. סיפרDtaawm ) 30113 (: "החברות בישראל גבה מהעובד, הן תמיד יודעות, תמיד מפקחות דרךªמפקחות על המחיר ש העובדים. והחברה בישראל יכולה ."דªלכעוס שגובים יותר מדי ולאיים שלא יעבדו עם החברה בתאיל ) י של החברות, גילªמהצד הש161212 ( העיד :גבה ועל הבעייתיות בכךªכיצד הוא מפקח על המחיר ה י שואל 'כמהªי שואל את העובדים כשהם מגיעים. אª"א קי בלת'? ואין לי שום בעיה להביא לפ ה את חברת כוח- [האדם ]התאית ולהגיד 'תחזירו לו את הכסף'. ועשיתי את ."זה לא פעם יתן לראות את היבטי הפיקוח של החברות הישראליות ואת האª ,כלומר-סימטריה בחלו קת הרווחים, המעידה על א-סימ.טריה ביחסי הכוחות לטובתן 300 ת בעיית העובדים הזריםªסת לבחיªעל פי פרוטוקול ישיבת ועדת הכ מ- 28.12.2009 ."דªושא "חברות תיווך ישראליות בתאילªב 124 5.5 סיכום בפרק זה הראיתי את דפוסי הפעולה בעת שגשוג תעשיית הגיוס והתיווך. דפוס הפעולה הראשון התייחס למאבק התעשייה להגדיל את מספר ההיתרים למהגרי עבודה. מאבק זה כלל שלושה היבטים מרכזיים: תשלום וצרוªטרסים החדשים של החברות, שªיות. הדגשתי את האיªלחקלאים, סחר בהיתרים ופעולות מול קובעי מדי יסיון הרגולטיבי שלªמה .ספור חברות גיוס ותיווך חדשותªה להגביל את ההיתרים, במקביל לצמיחת איªהמדי וצר שחקן חדש בשדה )המעסיקיםª יהן הובילה לתשלומים גבוהים לחקלאים וכךªהתחרות בי- ,(חקלאים ) דזªªעקוב אחר תפיסתה של פרª שהמשיך והעמיק את תופעת הגיוס )בשימוש בשיטת הפקס(. אםFernandez, 2013 ים. צורותªראה ביזור של הרגולציה על ידי משתתפים שוª ,ה בלבדªה ממוקדת מדיª( אודות רגולציה שאי גשות זו בזו ולעתים משתפות פעולה. בפרק זה צורות הגיוס מיושמות על ידי העובדיםªוספות לעתים מתª גיוס .י חוץ ממשלתייםªוהמעסיקים ובפרקים הבאים על ידי ארגו י לדפªההסבר הש וסי הפעולה בעת שגשוג תעשיית הגיוס והתיווך מתייחס לעלויות ההגירה. דמי התיווך ות, היוו, בפועל, הסכמה שבשתיקה, או לפחות העלמת עיןªגבו על ידי תעשייה זו ללא הפרעה מצד המדיªש זקקה לקבלן מבצע לצורכי גיוס וטיפול במהª יתªה הריבוªת. העלמת עין זו התקיימה כי המדיªמכוו .גרי העבודה ה, שמעבירה את האחריות לתעשיית הגיוס והתיווך. בהסברªות רבים בעבור המדיªל"משילות מרחוק" זו יתרו ה, וההשפעהªים לבין המדיªיתן לראות את המעורבות והתלות ההדדית המתקיימות בין המשתתפים השוª זה יªה הריבוªשל זה על הרגולציה וביזורה בתוך ומחוץ לגבולות המדי) תBlack, 2002; Fernandez, 2013 .( ההסבר השלישי טמון בדפוסי הפעולה של גביית הכסף, כמו גם בדפוסי הגיוס. תעשיית הגיוס והתיווך משתמשת במרחב הגלובלי, בתווך שבין ההסדרים והחוקים החלים עליהם במיקום הגיאוגרפי הלוקלי הספציפי ד וישראל. שגשוג החברות טמון לאªשל תאיל סªמעט בפעילות "הטר-לאומית של הא מצע" שביצעו. כוח זה .ותªות השוªערות מהרגולציה של המדיªהופעל למען הפקת רווח כספי תוך הת ת; מחד, אתגרו קמעה את תעשיית הגיוס והתיווךªייªדפוסי הגיוס של מהגרי העבודה חשפו תופעה מע גד, קיומה ושגשוגה של תעשיית הגיוס תלויותªהרשמית, מ סª, בין היתר, בקיום רשתות חברתיות טר- לאומיות גשותªוספת, אחת מרבות, שבחלקן משתפות פעולה ובחלקן מתª ות לצורת גיוסªלא פורמליות כגון אלו המתארג ) Fernandez, 2013(. כלומר, ההשתרשות של הרשתות החברתיות ודפוסי הגיוס הסמי-יים שיצרªחתר ו מהגרי העבודה עצמם לא יכלו למוט ה הגדירה את הגירת העבודהªט לחלוטין את תעשיית הגיוס והתיווך, מכיוון שהמדי .ככזו המתבצעת רק דרך החברות הללו ה לא הפריעªית. למדיªה הריבוªיתן לקשור למדיª את שלוש הסיבות לשגשוג תעשיית הגיוס והתיווך שתעשיית הגיוס והתיווך לחקלאות שגשגה על גבם של מהגרי העבודה, הו דות לדמי התיווך הגבוהים שאלה ה בשגשוג תעשיית הגיוסªטרסים שלה. ברמת המאקרו, תפקיד המדיªוח ושירת את האיª שילמו, כי הדבר היה יאוªאים שהגתה כדי לווסת תעשייה זו, במסגרת ההיגיון והכלכלה הªקשור גם לת-ליברלית, שהו בילו למשילות ממרחק והעברת האחריות לטיפול במהגרי העב איםªודה ותיווכם לתעשיית הגיוס לחקלאות. גם כאשר בשלו ת אים הרגולטיביים של תעשיית הגיוס והתיווך, כמו למשלªמסוימים שאפשרו למהגרי העבודה לעקוף את הת ה, דהªי משªעות משימוש בסוכªהימ-פאקטו, כבר ל אים ודפוסי הפעולה הרגולטיבייםªיתן לעקוף את התª א היה הגו על ידי המªש ,טרסיםªעה יחסית ללחצי בעלי האיªכª הªה. שגשוג תעשיית הגיוס קשור גם לעובדה שהמדיªדי יאוª מתוך ההיגיון כלכלי-ל .יברלי, הממקם את הכוח בידי בעלי הממון יםªה כמקור סמכות וכמוסד, כאשר במוקדו דפוסי הפעולה של החברות למול שחקªבחª הªהמדי תיים, כמו גם יחסי הגומליןªמדי ת להסבר בשל ההיגיון והכלכלהªיתª יהם. במאקרו, הצלחת תעשיית הגיוסªשבי יאוªה- הªיעה יחסית ללחצי תעשיית הגיוס והתיווך. כמו כן, דפוסי הרגולציה במדיªליברלית שהובילה לכ 125 ה זו מתכתבים עם תפיסתהªוכחים לכל אורך הפרק, ומבחיª (ית והיעדרם מחוץ לגבולותיה )דה פאקטוªהריבו ש) דזªªל פרFernandez, 2013 ( ה וכי למעשהªה כי לראות בכך כישלון יהיה לדבוק בעמדה ממוקדת המדיª, שטע יםªטרסים שוªמדובר בתופעה מבוזרת ומורכבת רוויה בגורמים בעלי אי ות אתªית תבקש לשªה הריבוª. כשהמדי מהלכה של תעשיית הגיוס והתיווך היא תעשה שימוש בפיצול הכוח בין דזªªות ותתבסס בדיוק על מה שפרªהמדי ) Ibid, p. 816 .ים היברידיים', המשתפים פעולה ומתקיימים בין המרחבים של הציבורי והפרטיªתה 'ארגוª( כי ים באªים ומורכבות השדה, היחסים בין המשתתפים מתאפייªעל אף ביזור הרגולציה, ריבוי השחק- סיבות סוציוª וכחª וªסימטריה. היחסים השת-פ יות הישראליתªוי המדיªות, שהבולטות שבהן היו שיªוליטיות שו ) יהול ההגירה לחקלאותª ויים בהאצלת הסמכות עלªלהגירת עבודה ושיSurak, 2017 (: בתקופת המעמד הריכוזי ופולªועת המושבים, הכוח המרבי שבו החזיקה בא על חשבון חברות כוח האדם והתיווך; לאחר שבירת המוªשל ת של הת תית לשם גביית דמי תיווך סייעוªועה, הכוח הרב שצברה והדרכים שפיתחה לעקיפת הרגולציה המדיª ד, ובתוך כך להפעיל לחצים עלªלחברות כוח האדם והתיווך הפרטיות לצבור כוח על חשבון מקבילותיהן בתאיל .יותªקובעי מדי התחרות הרבה בין החברות, שהתבטאה במתן כספים לחקלאים, הולידה ,עוד גורם עוצמתי מצא שבאמצעות הרשתותªסחר, הרי שª החקלאים עצמם. ובעוד שתעשיית הגיוס והתיווך ראתה במהגרים גוף ,וצרוªהחברתיות ש כוחם של העובדים התחזק קמעה, ובממדים מסוימים הם עקפו את תיווך החברות, אך לא .צברו מספיק כוח כדי לייתר אותן הא- ותרה לטובתª סימטריות ח ברות כוח-האדם והתיווך ה האצילהª, שהמדי .יםªלהם את הסמכות לכך והעלימה עין מהרבה היבטים בעייתיים שהתגלעו באותן הש 126 פרק6 ה של תעשיית הגיוס והתיווךªקודת המפª : - מהחלטת הממש לה עד יישום ההסכם הדו- צדדי2013 - 2005 במקביל לשגשוג חברות כוח-האדם והתיווך יסתה להגביל את כוחן כשמחיר פריחתן החלª ת ישראלª, מדי וי שיטת הגיוס היה תהליך ארוךªה בשיªה לכך. המפªו כלפי אחריות המדיªלהכביד, ובעיקר כשחצי ביקורת הופ קוª" הªוכחי מכוªים והתקיים במקביל לשגשוג. הפרק הªה שªמשך שמוªוהדרגתי ש הªה" על שום המפªדת המפ .וגע לשיטת הגיוס של מהגרי העבודה לחקלאותªיות הישראלית בªעשה במדיªש ערה מאחריות באשר לאופן גיוסם של מהגרי העבודה ולדמי התיווך המופרזיםªים ארוכות ישראל התªש .הפוך הואª ,ערות מאחריות לא אומרת התעלמותªששילמו בכדי להגיע לעבוד בישראל. הת י השטחªמתחת לפ ים וכדומה. בזכות החלטת ממשלה שהתקבלהªים, סדרי עדיפויות משתªהתקיימו יחסים מתוחים, משאים ומת ביולי2005 ) 4024 ה לבסוף להגביל את כוחן שלª( ויושמה בהמשך באופן אטי, מהוסס אך עקבי, הצליחה המדי חברות כוח- .ותªהאדם והתיווך בדרכים שו וי שהממשלה ביªהשי צעה בתעשיית הגיוס לחקלאות, לא התבטא רק בחברות כוח- האדם והתיווך, אלא י זכויות אדם )הªו, בהפיכת ארגוªגם בהצטרפות גורמים חדשים, דהיי- IOM ו- CIMI ( 301 לחלק ממערך הגיוס מען הסמכות. היא החלה להעבירª תה אתªה המשיכה את מגמת המשילות ממרחק, אך שיªהחדש. בכך המדי את הסמכו עי הרווחªי זכויות אדם, מעורבים ללא מטרות רווח ועקרה את סמכותם של מהמשתתפים מוªת לארגו ) יהלו את ההגירה עד כה, חברות כוח האדם והתיווךªשSurak, 2017 .( תק את הקשר בין חברות התיווךªה לªות של המדיªהחלטת הממשלה שהזכרתי לעיל הייתה הצהרת כוו בישראל לחברות הגיוס שבא ד, וכפועל יוצא להפסיק גביית דמי תיווך לא סבירים. מלבדªרץ המוצא, תאיל מטרת-הªעל זו, כל שאר הפעולות שהמדי302 ועדו להחליש את חברות כוחª ים האלוªעשתה במשך הש- האדם יםªה שªות המוצא. עברו שמוªגדות שלהן למימוש ההסכם הדו־צדדי מול מדיªוהתיווך ולהקטין את כוח ההת ) 2005-2013 ות את אופן גיוס מהגרי העבודה לחקלאות, לא רק מכיווןªחתם ויושם במטרה לשª ( עד שההסכם שחברות כוח- הגה התאית, חברות התיווךªי שההªו את מקומן בקלות, אלא גם מפªהאדם והתיווך לא פי התאיות, ארגון ה־IOM ,וגדיםªטרסים מªוהלובי החקלאי היו אף הם גורמים פעילים בעלי אי ויªשהשתתפו בשי .שיטת הגיוס ות את שיטת הגיוסªה קיבלה את ההחלטה לשªים שחלפו מהרגע שהמדיªה השªפרק זה יבחן את שמו וארªלמהגרי עבודה לחקלאות לישראל, ועד י2013 עת תיגזר העמלה המותרת לגבייה מחברות כוח- האדם הישראליות בהסדר החדש שכבר החל לפעול. כלומר, הרגע בו הצלי ות את כללי המשחק שלªה לשªחה המדי תעשייה זו. השאלה המרכזית שתידון בפרק היא ויים בתעשיית הגיוס והתיווךªיתן להסביר את השיª כיצד באמצעות הסכם דו- ?צדדי ה תחולק לשלושה תתיªקודת המפª -פרקים: הראשון יעסוק בהקשרים הסוציו- פוליטיים של ישראל ד בתקופה האמורה, שכלªותאיל י יעסוק בשלושהªות; השªיות בשתי המדיªלה תהפוכות פוליטיות ושלטו יªוגע לסחר בבªה של ארה"ב בªות: דו"ח מחלקת המדיªיים שגם הם השפיעו על המדיªמקורות לחץ חיצו- ;אדם ת ישראל; והשלישי, החתירה והסיוע למימושªי זכויות אדם לוקליים על מדיªהלחץ המשפטי שהפעילו ארגו שיטת הגי וס על ארגון ה- IOM וארגוןCIMI . לאחר שרטוט הרקע הסוציו- ,ייםªפוליטי ומקורות הלחץ החיצו 301 ,כזכור מפרק הסקירה לאומיªארגון ההגירה הבי) IOM וª( הי לאומיתªיהול ומשילות הגירה ביª לאומי העוסק בסוגיות שלªמוסד בי ) écoud, 2010 eiger & P G (, ואילוCIMI א הי ) טªעמותה מיסודו של ג'ויJDC( ישראל, המגדירה עצמה כארגון המחויב להג ן על זכויות .לאומייםªדרטים ביªמהגרים ומבקשי מקלט תחת סט 302 – .ה לרשות האוכלוסין וההגירה כמשרד הממשלתי האחראי על חברות כוח האדם והתיווךªהכוו 127 תת- יותªוי המדיªהפרק יעסוק בדרכי המאבק של ישראל בתעשיית הגיוס והתיווך לחקלאות, כלומר, שי יעת גביית דמי הªוי "שיטת הלשכות" והמאבק על מªי מהלכים שיובילו לשיªומימושה. אתמקד בש .תיווך תת- יªויים. אבחן בו שªהפרק הרביעי יעסוק במאבקה, האבוד בדיעבד, של תעשיית הגיוס והתיווך מול השי אפיקי פעולה של תעשיית הגיוס והתיווך: אפיק הרווח הלא- הגותªלגיטימי של שוחד ואיומים כלפי הה ייה לערכאות המשפט. אחתום במקרה בוחןªתיות והאפיק הלגיטימי של פªהמדי של "המהלך התאי להגבלת יסיוןªגד של הממשל התאי לªהחברות", מעין מיקרוקוסמוס ליחסי הכוח במערכת כולה, שידגים את תגובת ה .ות את שיטת הגיוסªשל ישראל לש בגרף הבא קודות הציון המשמעותיות שסביבן הפרק יסובª ראותª . תרשים9 ה של תעשייתªקודת המפª קודות ציון של פרקª : הגיוס והתיווך2005 - 2013 וגעים למהגרי עבודה לחקלאות לפרק זמן ממושך: ההסכםªי הסכמים הªחתמו שª ים אלוªבמהלך ש המשולש של2007 בו משרד העבודה התאי חתם מול ה- IOM ; ההסכם דו ה-צדדי בין ישר תªד בשªאל לתאיל 2010; והסכם הדו-צ תיים בשªוגע לעובדים עוªקה בªדדי מול סרי ל תª 2010 .יª, אך לא יידון בפרק היות והוא זמ 6.1 ההסכמים הדו- ף החקלאותªצדדיים בע ב- 20 בספטמבר2007 משרד העבודה התאי חתם למול ארגון ה- IOM הסכם לפיו הארגון יגייס עובדי חקלאות ,חשפו לציבור מעולםª לווה המעיד על חלקה. ההסכם והמכתב לאª לישראל. ישראל צירפה להסכם זה מכתב ו במסגרת בג"צªידוª אך עיקרי ההסכם9161/07 . 303 עיקריו כללו גיוס עובדים על ידי משרד העבודה התאי וארגון ה־IOM; ה־IOM יקים "קו חם" בסי וע ארגון חוץ-י; התשלום לארגון ה־ªמדיIOM ייגבה מהמעסיק או מחברת כוח- תייםªה תוכל לקבל עליו החזר מהעובד. ההסכם לא מומש ותוקפו יפוג שªהאדם הישראלית, כשזו האחרו לאחר מכן, בספטמבר2009 . 6.1.1 ההסכם הדו- צדדי בין י דªשראל לתאיל2010 ב־20 בדצמבר2010 חתם ביןªספח הסכם בין ה־ª ד הסכם ישיר לו צורףªישראל לתאילIOM ד. ההסכםªלתאיל בין ה- IOM חשף. יש בו פתיחה הצהרתיתª דªחשף לציבור אך ההסכם הישיר בין ישראל לתאילª ד לאªלתאיל ה תתיªושמו-פ :י חלקים עיקרייםªרקים. הפתיחה מורכבת מש1 ,י אדם, הגירהªגדות מוצהרת לסחר בבª( הת פעולו ;ת תיווך והעסקה שלא כחוק2 ) לאומיª( הודעה ברורה כי ארגון ההגירה הביIOM ( טגרליªהוא חלק אי מההסכם הדו-צ .דדי ומהיישום של גיוס מהגרי העבודה לחקלאות לישראל ה על זכויות מהגרי העבודהªהפרק הראשון פירט את מטרות ההסכם: ארבעה סעיפים שעיקרם הג לחקלאות בישראל ושיתוף פ .וגע להסדרת גיוס מהגרי העבודה התאיםªות בªעולה בטוח ומהימן בין שתי המדי י דן בסוגיות הפיקוח על גיוס מהגרי העבודה על ידי ה־ªהשIOM וכן בבלעדיות המובטחת להבאת מהגרי עבודה 303 על פי בקשה למתן צו-ב יים בבג"צªי9161/07 אשכולות ועוד2 גד ממשלת ישראל ועודª אחרים7 אחרים, מיום1.12.2008 . 128 לחקלאות רק לכאלו שיגויסו בפיקוח ה־IOM . 304 השלישי דן בסוגיות של שקיפות ושיתוף פעולה בין המדי .ותª ד לאפשר ל־ªבפרק מפורטת המחויבות של ישראל לשמירה על זכויות מהגרי העבודה ומחויבותה של תאילIOM פיקוח על גיוס מהגרי העבודה. הרביעי הוא משפט קצר המעיד על שיתוף פעולה משפטי עתידי בחקירות לגבי ות בכדי ללבן סוגיות שיעלו וכןªוגעות למימוש ההסכם. החמישי מסדיר ועדה משותפת לשתי המדיªהפרות ה י הצדדים. השישי הצהיר כי העובדים התאים צריכים לשובªבהעברת מידע בין ש ד בסיום עבודתם ושתיªלתאיל ות יפעלו להחזרת מהגרי עבודה תאים שיימצאו באופן לאªהמדי- יםªחוקי בישראל. בפרק השביעי מצוי ,ות: מחלקת התעסוקה שבמשרד העבודה התאי ורשות האוכלוסיןªהמשרדים המייצגים של ההסכם בשתי המדי י והאחרון דן בלו"ז להפעלתªההגירה הגבולות. הפרק השמי ההסכם חתם על ידיª ולהארכת תוקפה. ההסכם ,ד דאז, יצחק שוהם ועל ידי שר העבודה התאיªשגריר ישראל בתאילChalermchai Sri-On . ב- 31 במרץ2011 ד חתמה על הסכם מול ה־ªתאילIOM ה מההסכם שלª. בשו2007 , זהו ההסכם המשלים ות, ולא להפך. בסוף אוקטוברªלהסכם הישיר בין המדי2011 רשות האוכלוסין וההגירה פרסמה את חוזר ראש הלªמי35/11 ד ישראל", להלןªו "גיוס עובדי חקלאות זרים מחו"ל בהתאם לפרויקט שיתוף פעולה תאילªייª, שע ה־TIC ) Israel-Thai Cooperationיª(. החוזר הכיל את אופ מי ובמברªמוש ההסכם. בעשרה ב2011 ישראל אשררה את ההסכם בהחלטת ממש) לה3804 (, בספטמבר2012 יªית וביוªהוא אושרר בש2012 .מומש 6.1.2 ההסכם הדו-צדדי להבאת ע תייםªובדים עו .תייםªו הבאת מהגרי עבודה לחקלאות לפרקי זמן קצרים, להלן עובדים עוªייªים אלו שעªחתם בשª וסףª הסכם זה היה ההסכם הדו-ת ישראל חתמה אי פעם למולªצדדי הראשון שמדי חתם בין ספטמברª ת מוצא. הואªמדי לאוקטובר2010 חשף לציבור. הוא שריר עד כתיבת עבודה זו, שלהיª ו כאמור לאªותוכ2019 . בספטמבר2017 יצאה הודעה רשמית305 ת שר החקלאות להגיש לממשלה הצעת החלטה לפיה תוגדל המכסהªכי בכוו מ- 500 היתרים ל- 2,000 יםªה, לשªהיתרים בש7 201 - 2020וספותª ותª, ולבחון פתיחה של מדי .להבאת העובדים .יªם בהתאם להמלצות דו"ח אקשטיין הראשון והשªתיים היªית לעובדים עוªהסכם זה והפעלת התוכ בספטמבר2007 יותªק ישראל דאז, פרופ' צבי אקשטיין, פרסם את דו"ח "הוועדה לעיצוב מדיªגיד בªה לªהמש ושא עובדים לאªב-ישראלים" ל) הלן דו"ח אקשטיין הראשון2007 (. אקשטיין הציע להפחית את מכסות מהגרי העבודה לחקלאות ל־5,000 תייםª, להתיר את עבודתם רק באזורי הספר של ישראל ולאפשר מהגרי עבודה עו יסיון רחבª ו פשוט ומתבסס עלªתיים לחקלאות היªבשאר האזורים. הרעיון העומד מאחורי העובדים העו בעולם306 ב ,יוד בין מעסיקים ובעלות דמי תיווך מופחתתªו מהגרי עבודה מגיעים לתקופות קצרות ללא אפשרות ל היות ובבסיס ההסדר עומדים הסכמים בין- .חתם ביום בו הדו"ח פורסםªתיים, כמו זה שªמדי ) דו"ח אקשטיין הראשון אומץ במלואו ואושר בהחלטת ממשלה1586 ( באפריל2007. דו"ח זה, והחלטת הממשלה שאישרה אותו, יהוו יריית פתיחה למה שלבסוף יהיה ההסכם הדו- צדדי הראשון ש ישראל תחתום מול תיים לחקלאות בªקה, בעבור מהגרי עבודה עוªת המוצא של מהגרי עבודה, סרי לªמדי- 2010וארª. בי 2010 פורסם תייםªי, בו יודגש הרעיון בדבר הבאת מהגרי עבודה עוªדו"ח אקשטיין הש .לחקלאות 6.2 הקשרים סוציו-ד וªפוליטיים: תאיל ישראל 304 סעיףd ש .טים לחקלאותªה חלה עליהם: למשל עובדים מומחים, מורים וסטודªי עוסק באלו שהבלעדיות איªל החלק הש 305 ותªהודעה לעיתו של משרד החקלאות מ-4 ב ספטמבר2017 : "לאור הביקוש הרב, שר החקלאות דורש להגדיל את מכסת העובדים ה לחקלאיםªת לתת מעªתיים המרבית המותרת, על מªהעו."ות השיא בחקלאותªהמבקשים לקבל עובדים לעבודה בעו 306 ,תןª 2006 ,; סלוב2009 ; Preibisch, 2010; Schmit, 2007 . 129 ) ים שפרק זה בוחןªה השªבמהלך שמו2005-2013(, שררה אי- דªם תאילªד. אומªיציבות פוליטית דרמטית בתאיל ה הגיעה לאחר פרק זמן קצר של יציבות ושגשוגªק, אך תקופת המפªות עªה זרה למהפכות צבאיות ולהפגªאי י. באופןªמדי.יםªה שªיתן להשוואה, גם בישראל התחלפו שלוש ממשלות בשמוª וªשאי307 אי- היציבות הפוליטית וי שיטת הגיוס והלך הרוחªדרש למימוש שיªת משך הזמן שªות הם רקע הכרחי להבªוחילופי השלטון בשתי המדי .תªבחªבתקופה ה בישראל, על אף חילופי הממשלה בישראל ובעקבותיהם חילופי השרים המ ה התמידהªים, המדיªמו יתן לראות בכך עדות לתמימותªוי שיטת הגיוס. ייתכן וªבחתירה לשי- תªוגע לחשיבות המהלך. מבחיªדעים ב הגה ולאיªד, לחילופי ההªתאיל- שיªטרסים של אªהיציבות הפוליטית הייתה השפעה, בעיקר בשל הדאגה לאי "החולצות האדומות" בוחרי טאקסין, הזוכה לאהדת הכפרי ים. בבסיס אי- פליקטªמצא הקוª היציבות התאית יםªהמתמשך בין החולצות האדומות לחולצות הצהובות, כשהאחרו ,יים והאליטהªזוכים לאהדת מעמד הבי ) "ים עצמם "הברית העממית למען דמוקרטיהªהמכPAD ( 308 דª)לפירוט מעמיק על ההקשר הפוליטי בתאיל ראו 'עמ27 .( ה עלªיתן לקשור זאת לקידום הגªה וª"החולצות האדומות" מייצגות את השכבות החלשות יותר במדי ד. סיפר על כך בראיוןªמהגרי העבודה היוצאים מתאילDtaawy , איש חברת גיוס תאית ותיק: "הממשלה יים. משםª]מטעמו של טאקסין[ יודעת שאם היא רוצה קולות בוחרים היא צריכה לעשות טוב לע מגיעים ו שחתימת ההסכם הראשון )המשולש( קשורה לאיªים טעªהקולות". מן הצד הישראלי מרואיי- היציבות יתן היה לקדם את חתימת ההסכם מולה. סיפרªות הייחודית של ממשלת מעבר שªד, ולהזדמªית בתאילªהשלטו :אפרים, איש משרד החוץ ע מטעמיםª"מאחר ושר העבודה הקודם ]...[ היה מו ו, הייתהªו, או שלא למזלªאחרים. למזל ית ]...[ שכאילו אין להªבחרה ממשלה זמª ד באותה תקופה ואזªהפיכה צבאית בתאיל י ]...[ מאחרªלגיטימציה, בגלל שזה לא דמוקרטיה והכול. אבל יש לה דבר אחד טוב, בעי שהם לא ייבחרו בגלל שהם באמת מראש לפרק זמן קצר, אז אין להם מחויבויות ]...[ או עªאספירציה כלפי מי שבחר או יבחר אותם, כי הם לא מועמדים להיבחר ]...[ אם אתה משכ ד, יש מצב שהם ילכו איתך עלªכון והוא חיובי והוא באמת לטובת תאילª אותם שזה דבר ,די והסברתי לו: 'שמעªהסיפור הזה. ועשיתי את זה, והלכתי לפגוש את שר העבודה התאיל אף אחד לא ב חר אותך. חברות כוח-האדם שהפעילו לחצים אדירים לא בחרו אותך, זה ית, יהיו בחירות וזה, אתם לא תיבחרוªהצבא שם אותך. כי בסך הכול אתם ממשלה זמ ו אז את ההסכם המשולש" )אפריםªשוב'. והוא הסכים אתי וחתמ17713 .( הגה לאªד הªטי הייתה בתאילªת אפרים, העובדה שבזמן הרלווªלטע ,תה על ידי הצבאªדמוקרטית, שמו ות שלו ליצורªיין. לדבריו, הוא עצמו הפעיל לחץ על שר העבודה התאי והסביר לו שזו ההזדמªפעלה לטובת הע דיר בו יהיה שר עבודה שלא תלויª ד. מדברי אפרים משתמע שהיה צריך להיווצר מצבªתקדים למען תאיל יים כדי לגיªבבוחרים ועיוור ללחצים חיצו יס את האומץ הפוליטי הכרוך בחתימה על הסכם ייחודי כמו ההסכם לאומי כמו הªהמשולש, במעורבות ארגון בי- IOM . ים, אךªה גם היא בחילופי ראשי ממשלה ובחילופי השרים הממוªה אופייªת ישראל, תקופת המפªמבחי ותרה עקבית עדª וי שיטת גיוס העובדים לחקלאות בישראלªוגע לשיªההחלטה ב אים להוצאתהªשבשלו הת 307 יםªממשלה בראשות אריאל שרון בין הש2006 - 2003 , ממשלה ב יםªראשות אהוד אולמרט בין הש2009 - 2006, וממשלה בראשות יםªיהו בין השªתª 2009-2013 . 308 ynet "אדומים"?ד: מה הוביל למשברªגד צהובים בתאילª , 13.4.2009 . 130 וארªלפועל. בי2006 ו להמשיך לכהן. אהודªבצר ממªייה, עבר אירוע מוחי וªתו השª, אריאל שרון, שהיה בכהו בחר לראש הממשלה במאיªאולמרט מילא את מקומו עד ש2006 וכיהן עד למרץ2009 כ"ל לשכתו במשרדª. מ ור, מאדריכלי הªן דיªהתמ"ת ובראשות הממשלה היה רע הסכם מול התאים בשיתוף ה- IOM עוד בתפקידו תה לו כוחªטיות, הפעם במשרד ראש הממשלה, פוזיציה שהקªים הרלווªבמשרד התמ"ת. הוא המשיך לקדמו בש .רב יותר309 בספטמבר2008 גדו בפרשתª אולמרט הודיע על התפטרותו מראשות הממשלה, בעיקר בשל החשדות (סקי ומעטפות הכסףªשחיתות )טל310 והמ שיך לכהן בממשלת מעבר עד הבחירות. במרץ2009 ימיןªבחר בª יהו, רה"מ עד כתיבת שורות אלו, אוגוסטªתª 2020 . .הªידוªוגע לסוגיה הªי חשוב הªוי ארגוªה חל גם שיªמעבר לחילופי השלטון בישראל, בתקופת המפ באפריל2008 ועד לאחד סמªהוחלט להקים את רשות האוכלוסין וההגירה, גוף ש ים למשרדªכויות בין משרד הפ ה חלפה עד שהגוף החדש קיבל אתªוגע להסדרת מעמד תושבים, אזרחים וזרים בישראל. כשªהתמ"ת בכל ה ) ו לו לפי החלטת הממשלהªיתªהסמכויות ש3434 (. ביולי2008 הרשות קמה באופן רשמי, ומכיוון שהיה זה גוף ע בשלב זה מקבלªבחיתוליו, הוחלט כי עליו להימ יות, מה שיכול להסביר את הזמן שעבר עדªת החלטות מדי אמר: "לאחר החלטת הממשלהª הªים למבקר המדיªת משרד הפªוי שיטת הגיוס. בטעªשיושם ההסכם לשי באפריל2008 י של הרשות וזהות בעליªה הארגוªבדבר הקמת רשות ההגירה, שרר חוסר ודאות ]...[ לגבי המב ,התפקידים בה. לאור האמור עות מקבלתªהל תקין מחייב הימªטיים סברו כי מªהלים במשרדים הרלווªהמ יות משמעותיות באופן חד צדדי ]...[ )ו(לא הייתה אפשרות לבצע תיאום מלא ואפקטיבי שלªהחלטות מדי ."ושאים דלעילªה311 מישל, עובדת ב - IOM ªית לשיª, התפעלה מכך שלמרות חילופי השלטון בישראל, המחויבות המדי וי :דªשמרה. היא השוותה זאת לתאילª שיטת גיוס ויים הממשלתיים שהיו בישראל מאזª"מה שמדהים בשבילי זה שלמרות כל השי2005 , מאז החלטת הממשלה ב- 2004, לא היה ,קודה הזו. וזה, בהקשר הגירהªיות מהªוי במדיªכל שי י. זה ממש מדהיªבמיוחד הגירת עבודה, שהיא פוליטית באופן קיצו ם שלא הייתה אף פעם שום תזוזה מהמחויבות הזו ללא קשר לאיזו מפלגה הייתה בשלטון באותו זמן או מה שקרה ,י חושבת שזה משהו בטח מעבר למחלוקות פוליטיות בישראלªבישראל באותו הזמן ]...[ א ת ישראל ולאיך היא מתקיימת ומתפקדתªזוס על כך. ובטח זה גם קשור למדיªצªיש קו וכיוצא וגע לממשל, להם לא היו כל הצהרותªד[ הדאגה הייתה, למעשה, בªבכך ]...[ ]בתאיל ) "'ממשלתיות או איזה חוק שאומר 'אתם צריכים לעשות זאת1113 .( תªמישל מדגישה את חשיבות החלטת הממשלה מש2005 וייםªוי שיטת הגיוס כגורם המחבר בין שיªלשי הגות הפוליטיות. מדבריה אודות היªבה .יתן להבין את החשיבות שייחסה לכךª דªעדר החלטה מקבילה בתאיל 6.3 ייםªמקורות לחץ חיצו יםªות בשªה את שתי המדיªד, ובהיעדר היציבות הפוליטית שאפייªפרט לחילופי השלטון בישראל ובתאיל :י מארבעה גורמיםªות לחץ חיצוªהאמורות, הופעל על שתי המדי1( לחץ חד- צדדי מצד מחלקת ה שלªהמדי ארצות הברית, עם פרסום דו"ח ה- TIP ) Trafficking in Persons Report קודתªתי תרם לªתי, שלטעª( הש 309 .ים רבים עמם שוחחתיªלדברי מרואיי 310 ,סקיªפרשת המעטפות, הידועה גם בתור פרשת טל אירעה ב- 2006 - 2003 בה הואש ם ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, בקבלת סקי, תוך מתן הצהרותªמאות אלפי שקלים במזומן מאיש העסקים משה טל ה. במªהון כוזבות למבקר המדי רץ 2015 אולמרט הורשע .בפרשה זו 311 הªמבקר המדי60 תªב לש2009 , 2010 ', עמ1059 . 131 ;יות הישראליתªה במדיªהמפ2 ;י זכויות אדם, שהשתמשו באפיק משפטיª( לחץ שהופעל על ישראל מצד ארגו3 ( ה שלªיסתו לתמוªכIOM וגע לשיטת הגיוסªיות בªוי המדיªשדחף לשי ;ואף שימש כקבלן ביצוע של ישראל בכך 4 ( ארגוןCIMI וי שיטת הגיוס, קודם המשולש בªשהיה מעורב בחתירה לחתימה ולמימוש הסכם לשי- 2007 ואחר כך הישיר ב- 2010 . 6.3.1 ה של ארצות הבריתªלחץ מצד מחלקת המדי ה של ארצות הברית מפרסמת את דו"ח הªמחלקת המדי- TIP ) Persons Report cking in Traffi ה מאזª( מדי ש 2001 :ה סיוע כלכליªות המקבלות ממª, ובו היא מדרגת לפי שלוש קטגוריות את המדי3 מוכה ביותרª, הדרגה ה י אדם בתחומה ועדªה שלא מתאמצת להילחם בסחר בבªלמדי1 ה שעושה ככל יכולתה וחל שיפור בהיקפיª, למדי ה שדורגה ברמªי אדם בה. על מדיªהסחר בב ה3 הªקציות כלכליות בסיוע החוץ של מחלקת המדיªמוטלות ס .יםªות לאורך השªיתן לראות את הדירוג שקיבלו המדיª האמריקאית. בגרף להלן גרף מספר12 דירוג דוח ה- TIP ה של ארה"בªשל מחלקת המדי2001 – 2018 תªבדו"ח הראשון בש2001 ) מוכה ביותרªישראל דורגה בדרגה ה3 יתª(, מה שהוביל להתעוררות מדי ,ות )שמירªשים למטרות זªיכרת במאבק בסחר בª 2016 ,; חייקין וספרן2013 תª(. בש2002 ישראל עלתה לדרגה 2 שארה במקום זה עד דו"חªו2005 . בדו"ח2005 הורדה ישראל לדרגת אזהרה רמה2 ש משמעה צפי להתדרדרות .לדרגה השלישית אם לא יתבצע שיפור משמעותי עד הדו"ח של2005 ן קשורות למין, כמעט ולא היה בסדריªי אדם למטרות עבדות שאיªושא הסחר בבª , תªית בישראל. בדו"חות משªהגה המדיªהעדיפות של הה2005 מוך שלªואילך צוין כי אחת הסיבות למיקומה ה ישראל היא עב) דות בשל חובDebt Bondage תª(, ובדו"חות מש2006 ואילך הוזכרו דמי התיווך הגבוהים דרשו לשלם כדי להגיע לישראל. משמע, מהדו"ח שלª שמהגרי העבודה2005 ושאª יתן לראות את השפעתו עלª סתªי אדם בוועדת הכªיתן לראות בדיון הראשון על סחר בבª מהגרי עבודה בישראל. ראייה לכך ת בעייתªלבחי ערך רק בפברוארªהעובדים הזרים ש2005 יª, ובו הוצג הקשר האפשרי בין מהגרי עבודה לתופעת הסחר בב .אדם312 יין, ולפיכך גםªו מיידי, והממשלה ומוסדותיה עוד לא החלו לפעול בעªהמאבק בתופעה מורכבת שכזו אי בדו"ח של2006 ישראל דורגה עדיין באזהרת התדרדרות מרמה2 לרמה3 ןªות שאיª, החמורה ביותר בדירוג המדי .י אדם בתחומןªעושות די להילחם בסחר בב כתב מטעם הלשכה המשפטית שלªיתן למצוא במכתב שª י אדםªראיה אחת לכוחו של דו"ח הסחר בב משרד התמ"ת לאגף התקציבים ב- 2009ית להסדרת גיוס מהגרי עבודה בסיוע ה־ª, שטען כי עיכוב התוכIOM 312 ת העובדים הזרים מיוםªפרוטוקול הוועדה לבחי1.2.2005 ושא סחר בעובדים זרים לקראתªת ישראל בªושא: גיבוש עמדת מדיªב ושא סחר בªה האמריקאית בªדו"ח מחלקת המדי .י אדםªב 0 1 2 3 ישראל תאילנד 132 עש ה של ארה"ב, ולגרום להטלתªי אדם בידי מחלקת המדיªושא הסחר בבªוי להביא להורדת דירוג ישראל ב הªה )דו"ח מבקר המדיªקציות כלכליות על המדיªס60 תªב' לש2009 , 2010 תª(. בש2012 ישראל עלתה לדירוג ובמברª הראשון ועד2019 .שומרת על מקומה הªד, לעומת ישראל, דורגה בשªתאיל) הªהראשו2001 ( בדרגה2 ושמרה על מקומה זה עד2010 , אז י התדרדרות לדרגהªקיבלה אזהרה מפ3 שארה תחת אזהרת ההידרדרות עדª דª. תאיל2014 ה דורגהª, ובאותה ש מוכה מכולןªלבסוף בדרגה השלישית וה . לא י אדםªזיט ומקור לסחר בבªת יעד, טרªרק משום שהייתה מדי לצורכי מין, אלא גם בשל סחר למטרות עבדות. החל מדו"ח2014 יצולª ה כאתרªד צויªתעשיית הדייג בתאיל .עיקרי לסחר למטרות עבדות313 Jit י אדם המיוחס לחברות התיווך. הואªושא הסחר בבª, שבבעלותו חברת תיווך תאית, התייחס ל י אדם כאחד הגורמים שהביאו לכך שתªהתייחס ספציפית לדו"ח האמריקאי לסחר בב ד תשתמש ב־ªאילIOM :כמפקח "את יודעת, זה )ה- IOMד זו בושהªד. בשביל תאילª( בכלל לא רעיון של תאיל לכבוד יסו כל הזמן לדחות את היישום שלוª דªו לא יכולים לשלוט? ובתאילªחªהלאומי, כאילו א כי מה פתאום ה- IOM ד באמת אמרהªיגיד למשרד העבודה מה לעשות ]...[ אז תאיל לישראל' fuck you ד מספרª', אבל אז ארצות הברית שמה את תאיל2 ברשימה השחורה ד כבר לא יכלה להתעלם מזה כי הממשלה התאית כבר הייתהªי אדם, ותאילªשל סחר בב ה הזו, חברות כוחªה. מהבחיªבפי-ה) "י אדםªתפסו כחלק מסחר בבª אדםJit31113 .( Jit ולוגי של התרחשויותªיסה לשרטט מהלך כרוª אלצה לחזור בהª ד סירבה להסכם, אךªבו תאיל ) י אדםªה שלישית, ארצות הברית, עם דו"ח הסחר בבªמסירובה בשל מעורבות מדיTIP ( שפרסמה. הוא הכיר .וי שיטת הגיוסªוסף שהפעיל לחץ לשיª במהלך זה כגורם 6.3.2 י זכויות אדם מקומייםªלחץ מצד ארגו וסףª ת ישראל הופעל לחץªעל מדי י זכויות האדםªוי שיטת הגיוס, האפיק המשפטי מטעם ארגוªחשוב לקידום שי ה חודשים לאחר החלטת הממשלה, במרץªהמקומיים. שמו2006 י זכויות אדם בישראל ביקשו, דרךª, ארגו יותה בסוגיות מהגרי העבודה. ב־ªה עם מדיªהאפיק המשפטי, לעמת את המדי14 במרץ2006 , הוגש בג"צ ) 2405/06( מ הל יחידת הסמך לעובדים זרים בתמ"ת. מטרת הבג"צªגד מª ,"טעם ארגון זכויות האדם, "קו לעובד ) הייתה לחייב את ממשלת ישראל לפעול בהתאם להחלטת הממשלה4024( ולהגיע להסדר עם ארגון ה־IOM ועם .וגע לגיוס מהגרי עבודהªות המוצא בªמדי314 ים שעימם שוחחתי הזכירו עתירה זו לבג"צ ושתייםªתיים שוªים רבות לאחר מכן מעורבים מדיªש ) וספות שבאו בעקבותיהª 2768/07 , 1193/07 ,זכר עופרª .( כזרז מהותי לחתימה על ההסדר הדו־צדדי ולמימושו וªה אותªי זכויות אדם לבג"ץ שכיווªעובד משרד החוץ: "וגם הוגשה עתירה מטעם ארגו הªה את המדיª, כיוו לתחום של הסכמים בילטרליים" )עופר9112 ה פעם אחר פעם לתת דין וחשבוןª(. כמו כן, הבג"צ חייב את המדי ) על מאמציה למימוש החלטת הממשלה4024 .( 313 דªצלת בתאילªעוד על תעשיית הדיג המ,דוח ה- IOM מ- 2011 : . ailand in Th Trafficking of Fishermen ). Robertson, Phil (2011 hailand, Bangkok: International Organization for Migration (IOM) T - IOM . 314 בג"צ2405/06 הל יחידת הסמך לעובדים זריםªגד מª קו לעובד, משרד התעשייה המסחר והתעסוקה וכתבה מקו לעובד: "עתירה ªה לחתום על הסכמים משולשים עם ארגון ההגירה הביªגד סירוב המדיªות המוצא של מהגרי העבודה" מªלאומי ומדי- 14.3.18 ובג"צ 9161-07 מ- 4-12-2008 יים" סעיףª"תגובה לבקשה למתן צו בי9 . 133 ה לתתªוי הסדרי הגיוס חייבה את המדיªייה לערכאות משפטיות לשיªראה כי הפª במקרה המוצג לעיל ות. בªה לקובלªמע חודש315 ו בבג"צªדוªיתן פס"ד באחד מהתיקים החשובים ביותר שª שבו הוגשה העתירה לבג"צ ) בסוגיית מהגרי העבודה, הידוע בשם בג"צ הכבילה316 4542/02 (. גם עתירה זו הוגשה בידי "קו לעובד" לצד י זכויות אדם אחרים, ובה הוכרע כי יש לבטל את שיטת הכבילהªקואליציה של ארגו317 שהיא בבחי ת "עבדותª "יתªמודר. 318 י זכויות אדם מקומיים מבקשים לעמת אתªו דפוס פעולה בו ארגוªכאמור, האפיק המשפטי הי .ויªיע אותה לשיªלאומי ולהªות ממשטר זכויות האדם הביªה עם עקרוªהמדי 6.3.3 מעורבותו של ארגון ה- IOM יים המשמעותיים ביותר שהשפיעו על ממשלותªאחד המקורות החיצו וי שיטת הגיוס הוא הªישראל במהלך שי- IOM ) לאומיתªיהול ומשילות הגירה ביª לאומי העוסק בסוגיותª, מוסד ביécoud, 2010 eiger and P G (. בעבר ות היהודית במבצע משה, אך הפעם ממשלת ישראל ביקשה עזרה מתמשכת כקבלןªהארגון סייע לסוכ- הªמש ) ד. בהחלטת הממשלהªמטעמה, העובד בתאיל4024 ( ביולי2005 , הארגון כבר סייע לממשלה וצוין כי בעזרתו ים לאחר מכן, בעזרת הארגון, ההסכם הדוªה שªות את שיטת הגיוס למהגרי העבודה. ואכן שמוªיתן יהיה לשª - .טיותªים הרלווªקודות הציון המשמעותיות של הארגון בשª יתן לראות אתª צדדי יתממש. בתרשים להלן תרשים מספר10 קודות ציון במעורבותª IOM ל- IOM יות לאªחלק גדול במעבר של ישראל ממדי-רשמית של הימ עות, מחתימת הסכמים דוª -צדדיים ישירי ם יות מוצהרת של חתימה ומימוש הסכמים דוªות המוצא, למדיªושא מהגרי העבודה מול מדיªב- .צדדיים הקטליזטור שהוביל את ישראל לחתום על הסכם דו- צדדי ה וא כישלון מימושו של ההסכם המשולש בספטמבר 2007 סתו שלª, כמו גם הכIOM .יות האמורהªוי המדיª, שהיווה, בסופו של דבר, גורם מרכזי לשי תªוי שיטת הגיוס, וכך בשªעם כישלון ההסכם ישראל צריכה הייתה להוביל לשי2010 ה חתמהªהמדי ה על הסכם דוªלראשו-קהªצדדי, קודם מול סרי ל ד לשם הבאתªתיים, ואחר כך מול תאילªלשם הבאת עובדים עו פרץ הסכר, החלו להיחתם ולהתממש עוד ועוד הסכמים דוªעובדים לתקופת הזמן המקסימלית. מרגע ש- צדדיים .וגע להבאת מהגרי עבודה לישראלªב319 .יות ההגירה של ישראלªוי מהותי במדיªזהו שי ה־IOM וי שיטת הגיוס למהגרי עבודה לחקלאותªה לשיªקודת המפªמילא תפקיד חשוב ומהותי ב יות לחתירה להסכם דוªוי המדיªבישראל ולשי-ה לפיה הבחירה בªצדדי, תוך הצגת הטע- IOM הייתה שימוש של ªו אליה: אחרי שישראל הואשמה בכך שהיא מפרה של זכויות אדם בכל הªישראל בחצי הביקורת שהופ וגע לאומי המדבר בשפה של משטר זכויות האדםªלשיטת הגיוס של מהגרי עבודה לתחומה, היא הסתייעה בארגון בי 315 יתן ב־ª פסק הדין30.3.2006 . 316 פסק-ה דין בבג"צ4542/02 .ת ישראל ועוד ארבעה אחריםªגד מדיª קו לעובד ועוד חמישה אחרים 317 על שיטת הכבילה ועל היותה עמ וד תווך במשטר הגירת העבודה בישראל, ועל המשמעויות שלה בסוגית מהגרי העבודה בחקלאות, .פרק המבוא 318 פסק-ה דין בבג"צ4542/02 ,ת ישראל ועוד ארבעה אחריםªגד מדיª קו לעובד ועוד חמישה אחרים עמוד4. 319 ראו תרשים מספר15 הסכמים דו צדדים עמוד167 134 טרסים שלה. ובכךªלאומי, אך למעשה פועל לפי האיªהביIOM יות לחתימהªוי המדיªהפך לגורם משמעותי בשי .וי זהªת המוצא ולקבלן הביצוע של שיªהישירה מול מדי טעןª כפי שכבר ב פרק התיאורטי ) Andrijasevic & Walters, 2010(, מעורבות ה־IOM ,ושיח המומחים יהול הגירה. וכן כי דהª יות שלªיות לסוגיות טכªהוא שהפך סוגיות פוליטיות עקרו-פ ,אקטוIOM פועל בדומה ות המשלמות לוªלארגון פרטי הפועל בשם המדי) Georgi, 2010ה התמהמהה בהעבª(. עם זאת, המדי רת הכספים לארגון, מה שהקשה על יישום ההסכם, עד שמצאה פתרון לכך בדמות גביית כספים מהמהגרים התאים שהגיעו ,לישראל קאית בסךªבהמחאה ב400 מל התעופהªאספה על אדמת ישראל בתהליך קליטת העובדים בªדולרים, ש ,בן גוריון סכום שהועבר ל- IOM . וי שיטתªן לרעיון שיªהארגון התכוו ית להבאת מהגרי עבודה לחקלאות לישראלªהגיוס והחל בגיבוש תוכ תªה בשªד, החל מקבלת החלטת הממשלה הראשוªמתאיל2005 ) 4024 . 320ים ה־ª. לפי עדויות רבות, בשלבים שו IOM קיים פגישות עם חברות כוח- ציגי הלובי החקלאי ועם פקידי ממשלה בכיריםª אדם ותיווך בישראל, עם וזוטרים וכן יתן לראות בציטוט הבא מתוך בג"צªית ועם חברות התיווך. כפי שªהגה המדיªד, עם ההªבתאיל 07 - 9161 321 :בעמדת המשיבים, ממשלת ישראל ציגי הª זכיר, כי במסגרת ביקורª" - IOM פגשו אלª ,בישראל ציגי הסמך לעובדיםª ה יחד עם ציגי לשכות פרטיות בישראל. בפגישותªים חקלאיים וªציגי ארגוª זרים במשרד התמ"ת, עם ."ציגי הלשכות הפרטיות האפשרות להביע דעתם על ההסדר המוצעªה לªיתª אלו ה האופציה של־ªבחª ותªים הראשוªכמו כן, בשIOM יף בישראל ושהªיהיה ס וא יעבוד מול החברות .הישראליות ויפקח עליהן יכרת בדבריה של מישל, בעלת תפקיד בכיר בארגוןª יות הישראליתªוי המדיªהשפעתו על שי: ות המוצא, שיפתחו אתªו את ממשלת ישראל, שיהיה לה יותר דיאלוג עם מדיª"תמיד קידמ שמח לתמוךª וªחªושא הזה ואªים הבילטרליים שלהם בªהדיו ים האלו ולספק סיועªבדיו ו וה־ªי. בהתחלה זה לא היה אפילו משולש, זה היה פשוט: 'זה מה שהחלטªמבIOM יעשה ו לא יכולים ]...[ הממשלה שלכם, הממשלה שלהם, אתם חייביםªחªאת זה'. וזה היה וואו, א דªו להם 'אתם צריכים שיהיה לכם הסכם בילטרלי עם ממשלת תאילªלדבר. ולמעשה אמר ב וכל לעבוד בתוכו'. ובזמן הזה לישראלª וªחªה ואז אªה מול מדיªה של מדיªושא שיוצר מבª ה ]...[ בשבילי זוªושאים אלו, וזה השתª יות שאין הסכמים בילטרליים עלªהייתה מדי הייתה פריצת דרך אדירה בהקשר של העבודה שלי כארגון רב- סהªלאומי שמ ל ות דיאלוגªב ות ולשפר אתªבין מדי ים, להגיעªוהלת. זה לקח הרבה זמן ]...[ כמה שªהדרך בה הגירה מ יות בישראל" )מישלªית הזו במדיªלתפ16115 .( מהציטוט עולה תרומתו העיקרית של ה־IOM: הלחץ המתמשך והאפקטיבי שהפעיל לקידום הסכם דו- יות הישראלית ממדªוי המדיªד ותפקידו המהותי בשיªצדדי ישיר בין ישראל לתאיל עת מחתימהªמªיות הªי ד. מישל הראתה כיצד הªות המוצא לחתימה ישירה מול תאילªישירה מול מדי- IOM ועªהובא תחילה בכדי למ .ותªחתימה ישירה אך סירב ולבסוף היה לגורם מרכזי בקידום חתימה ישירה בין המדי ראה כי הלחץ מצדª IOM לקידום הסכם ישיר החל לאחר חתימת ההסכם המשולש ב- 20 בספטמבר 2007 .דª. כלומר לאחר שהארגון חתם מול ממשלת תאיל322 320 הªת מבקר המדיªכך לטע) 60 תªב' לש2009 , 2010ות שקיימתיª( והראיו 321 יתן לראות ב: בג"צª דוגמה ייצגת7 0- 9161 מיום2008 -2 1-4 "תגובה לבקשה למתן צ יים" סעיףªו בי49 . 322 ישראל לא היתה מעורבת בחתימה, אך הצהירה שתסייע למימוש ההסכם. במקביל, חברות כוח-האדם והתיווך הישראליות גדו לו. ההסכםªהת תיים לאחר מכן, בספטמברªהמשולש מעולם לא מומש, ותוקפו פג ש2009 . 135 ) הªלפי דו"ח מבקר המדי60 תªב' לש2009 , 2010 ,( IOM דרש כי ייחתם הסכם דו-צדדי ישיר בי ן ישראל גדות החקלאים וחברותªיסה לממש את ההסכם המשולש, כלומר, התªתקל בהם כשªד עקב הקשיים שªלתאיל כוח-האדם והתיווך ב .ישראל וסף לכך שה־ª חיזוקIOM הªיתן למצוא בדברי עו"ד שושª יותªוי המדיªהיה גורם לחץ משמעותי בשי שטראוס, אז מהלשכה המשפטית במשרד התמ"ת, ועו"ד, אסתר אפרת סמילג, מהמחלקה המשפטית של משרד .סתªהחוץ דאז, בוועדת הכ323 ,תןªלטעIOM סבר כי יהיה יותר קל ליישם את ההסכם אם .החתימה תהיה ישירה ה בבג"צªעמדה זו יוצגה גם על ידי המדי324 9161/07 : "לאור הקשיים שהתגלו במימוש ההסכם ביןIOM ,דªלממשלת תאיל הבהיר ארגון ה־ IOM לאומי ישירªד יש צורך בעריכת הסכם ביªם לבין תאילªכי לשם הארכת ההסכם בי .דªת ישראל לבין תאילªבין מדי ת שªעל כן, על מ לאומיªשיתוף של ארגון ההגירה הבי ו בין ארגון ה־ªחתם בזמªוסף לקידום הארכת תוקף ההסכם שªיתאפשר בפועל, בIOM ושא החתימה עלª ד היה צורך גם בקידוםªלממשלת תאיל ד לבין ממשלתªההסכם בין תאיל ישראל ."[]ההדגשות במקור מהציטוט עולה כיIOM ד בכך שייחתם הסכם ישיר ביןªה את המשך ההתקשרות שלו עם תאילªהת חתם בספטמברªות. הווה אומר, לא די היה בהימצאותה של ישראל מאחורי הקלעים בהסכם המשולש שªהמדי 2007 .לאור הקשיים שעלו במימושו תי כי הªבהתייחס לטע- IOM וי שיטת הגיוס הארªשימש כקבלן ביצוע של ישראל לשי גון פ על בדומה ) ות המשלמות לו, כפי שכבר צוין בספרותªלארגון פרטי הפועל בשם המדיGeorgi, 2010 .הªו שוª(. מקרה זה אי ארגון ה־IOM .טרסים שלהªת ישראל ובהתאם לאיªהתבקש לפעול כקבלן ביצוע מומחה מטעם ובמימון מדי כפי ה קודם מישל, בכירה בארגון, הגישה של ישראל הייתªשציי ו וה־ªה "זה מה שהחלטIOM יעשה את זה" )מישל 16115ה את פעילות ה־ª(. ישראל מימIOM ,יםªבסכומי כסף גדולים עד למימוש ההסכם. מדברי רבים מהמרואיי .בייחוד בצד הישראלי, אפשר להבין שסוגיה זו היוותה סלע מחלוקת וקושי בדרך ליישום ההסכם תªלאחר חתימת ההסכם המשולש בש2007 , IOM דרש וקיבל כסף מממשלת ישראל למען הקמת ים הכספיים הרשמיים בין ישראל ל־ªיף בישראל. הדיוªות כללית, כמו גם להקמת סªהמערכת והתארגIOM ,גישות אליהםª חסויים ואין .סתªים ומספר אזכורים בוועדות הכªמלבד עדויות המרואיי325 לא פעם משרד האוצר התמהמה בהעברת הכסף שהובטח לא י כאחד מהקשיים המרכזיםªושא זה זכור למרבית ממרואייª .רגון בדרך למימוש ההסכם, קודם המשולש ולאחריו הישיר. דוגמה לכך שהתמהמהות בהעברת הכסף הייתה למכשול גקוק מטעםªיתן למצוא בדברי חיים חושן, שהיה האחראי )בין היתר( על בª בדרך למימוש ההסכם המשולש משרד החוץ. דבריו סת במאיªתועדו בפרוטוקול ועדת הכ2009 : 326 ד ל־ªחתם הסכם כללי בין ממשלת תאילª .פתרוª י בעיות שלאª"יש כל מיIOM ,. למען האמת ה־IOM התחיל כבר בעבודה של הקמת תשתית לגיוס העובדים הזרים ומצא את עצמו ת ישראל תעמוד בהסכם ותשלש לו את הכסףªה שמדיªבאיזשהו מקום, מתוך אמו :דרשªה ."שוכר עובדים, מקים תשתית ולא מקבל כסף 323 ת בעיית העובדים הזרים מªסת לבחיªועדת הכ- 23.7.2008 ושאªב החלת הסכמי עבודה באמצעות ה- IOM . 324 בג"צ9161/07 תשובת המשיבים מיום23.2.2012 עמודים10 -9. 325 למשל, עדות למיליון ₪ שהועברו בוועדת הכספים ב- 12.6.2012 ושאªב תªויים בתקציב לשªשי2012 . עדות לעוד סכומי כסף שהועברו קודם אפשר סת לבעיית העובדים הזרים מªלמצוא בוועדת הכ- 20.1.2009 .ושאים הקשורים לעובדים זריםªושא טיפול משרד החוץ בªב 326 סת לבעיית העובדים הזרים מªועדת הכ- 19.5.2009 וגעות לטיפול משרד החוץ בעובדים זריםªושא סוגיות הªב- .ישיבת מעקב 136 ד ו־ªוצרו. תאילªחושן הבהיר את יחסי הכוחות שIOM חתמו זו מול זו, אבל הכסף לתשתית שתקים IOM .ת המערך המורכב של ההסכם המשולשªקודה משמעותית להבª הוא כסף ישראלי. זו ההתמהמהות של ישראל בהעברת הכסף ל־IOM הייתה אחת הסוגיות שאיימו לטרפד את מימוש שטיין, שהוקראªד דאז, יעל רוביªיתן להתרשם ממכתבה של שגרירת ישראל בתאילªההסכם המשולש כפי ש :סת על ידי חושןªבוועדת הכ327 ושאª"ה קודת מבוכה ביחסים עם משרד העבודה התאי וה־ª ]היעדר העברת הכסף[ מהווה IOMים קªיגוד חריף לשª. ב ציגי ה־ª ,ודמותIOM עו מלהגיע, בכיר כזוטר, לאירוע יוםªמª .העצמאות. יש חשש כי המשך העיכובים ביישום יגרום לפגיעה ביחסים הבילטרליים התאים וה־IOM ת ישראל, אשר יזמה ודחפה את ההסכםªחוזרים ותוהים כיצד מדי ת לחתום עליו, גוררת רגליהªוהפעילה עליהם לחץ בלתי רגיל על מ ביישום ההסכם. במידה צליח ליישם עד ספטמברª ולא2009 ושאªו מעריכים כי הªחªאת ההסכם, מועד הפקיעה, א ים ארוכות כאשר לא התאים ולא ה־ªייקבר לשIOM ו שובªים אפילו לדון עימªיהיו מוכ ."ד ובישראלªבסוגיה, עובדה שתשמח מאוד את חברות כוח האדם בתאיל שטיין התריעה במכתªרובי הגה התאית, כמו גםªים ועם ההªי פגיעה ממשית ביחסים עם הארגוªב מפ קוב יהיה קשה מאוד להמשיךªהחשש כי אם ישראל לא תצליח ליישם את ההסכם המשולש עד למועד ה ה, שהפעילה לחץ על ה־ªבמאמצים לחתום ולממש הסכם חדש לאחר מכן. היא תהתה מדוע המדיIOM ועל ד, כעת "גוררת רגליªתאיל ים מדוע לאªה". על אף החשיבות הרבה לסוגיה זו באף שלב לא שאלו הח"כים השו י כשלתי מלמצוא תשובה. בספטמברªהועבר הכסף. אף א2009 תªפג תוקף ההסכם המשולש מש2007 היות ולא .התממש בשל הכסף שלא שולם ית בכירה בארגוןªקודת מבטה של צילה, שחקªגם מCIMI ,עליו יפורט בהמשך עה אתª, סוגיית הכסף מ :שארה כבעיה גם במימוש ההסכם הישירªיישום ההסכם ו "ישראל ]אז[ לא העבירה להם את הכסף ]...[ חצי מיליון דולר ]...[ אז הם אמרו 'אתם לא יים' ]שאלה: כמה כסף?[ חצי מיליון דולר. הם שילמו את זה עכשיו. חלק מהדבריםªרצי י יªי עושה עכשיו ]...[ אªשא יªושא הכספי סגור. כלומר, אªי יודעת שהªד כשאªוצאת לתאיל לא אשב מול פקידים של ה־IOM י יודעת שיש לי חוב כלפיהם. זה מה שפעם קודמתªכשא פוצץ את העסק" )צילה25111 .( ת צילה ישראל הייתה צריכה לשלם ל־ªמבחיIOM אי מקדים להמשך המאמצים למימוש ההסכםªכת הדו-צדדי. כפי שהעיד ה, גם כשכבר היה ברור כיIOM יף בישראל וכי פעילותו תתבצע על אדמתªלא יפתח ס .ד בגיוס ובמימון המהגרים התאים, עדיין ישראל היא זו שהעבירה כספים למימון הארגוןªתאיל328 סוגיית הכסף מעידה שה- IOM יף ידוע וותיק בªד. יתרה מכך, הארגון, שלו סªהוא קבלן ביצוע של ישראל בתאיל ד, פתחªתאיל וסף כדי לממש ההסכם במשרדי משרד העבודה התאי. באותה עת מימון הארגון הוטל על מהגרי העבודהª יףªס קאית בסךªהתאים שהגיעו לישראל אחריו, על ידי המחאה ב400 אספה בישראל מיד בתהליך קליטתªדולרים, ש .תב"גªהעובדים ב329 327 סת לבעיית העובדים הזרים מªועדת הכ- 19.5.2009 וגעות לטיפול משרד החוץ בעובדים זריםªושא: סוגיות הªב– י.שיבת מעקב 328 עדות למיליון ₪ שהועברו בוועדת הכספים ב- 12.6.2012 וייםªושא שיªב תªבתקציב לש2012 . 329 ציגי ארגוןª גבה על ידיª הכסף מהעובדים התאיםTIC ) Thai Israel Cooperation ( יª, שהוקם לאחר מימוש ההסכם ביו2012 , סטלציה חדשה של גביית כסף ופעולה, והוא שילב בין ארגון הªוהיווה קו- IOM ד, לבין הארגון הישראלי מקומיªשישב בתאילCIMI , ואף היה מור ים הללו )הªי הארגוªציגים ועובדים של שªכב מ- IOM וה- CIMI .( 137 יªותיי הרבים אף אחד ממרואייªיסיוª למרות ים. משמעותªלא ידע להשיב כיצד הכסף התחלק בין הארגו קאית זו היא הצלחתו הגדולה של ההסכם הדוªהמחאה ב-צדדי. סכום ז ה הוא הביטוי להפחתה הדרמטית בדמי התיווך שמשולמים על ידי מהגרי העבודה התאים החל מרגע מימוש ההסכם הדו-צ .דדי 6.3.4 מעורבותו של ארגוןCIMI וי שיטת הגיוס הוא ארגוןªת ישראל לשיªוסף שהשפיע על מדיª יªמקור חיצוCIMI , טªעמותה מיסודו של ג'וי ) ישראלJDC דרטיםªה על זכויות מהגרים ומבקשי מקלט תחת סטª(, המגדירה עצמה כארגון המחויב להג .לאומייםªבי330 .י זכויות אדם אחרים הפועלים בישראלªו דומה לארגוªארגון זה אי ותªט, בדומה לסוכªהג'וי ) ים היברידייםªותם ארגוªיתן לכªים שªו מסוג הארגוªהיהודית, היHybrid Organizations ( או מעין ממשלתיים ) Governmental Organization - Quasi Autonomous Non .( 331 ה ארגוןªות היהודית, למשל, איªהסוכ ות, ערכים ויעדים של הªממשלתי אבל היא מיישמת עקרו ,סªה )ביªמדי2012 ט, וכפועלªכון גם לגבי הג'ויª (. הדבר יוצא גם ל- CIMI ,ה הזוª. מהבחיCIMI ה, ואףªה מעצם היותו מכוון מדיªותה של המדיªלא מאתגר את ריבו .הªמעצים אותה בהרחבת תחומי פעילותה וסמכויותיה. גם ארגון זה הוא לתפישתי קבלן ביצוע של המדי בגרף קודª ראותª הבא.טיותªים הרלווªות הציון המשמעותיות של הארגון בש תרשים מספר11 קודות ציון במעורבותו של ארגוןª CIMI CIMI יםªה על זכויות מהגרים ומבקשי מקלט היה מעורב באופª, כארגון שראה את עצמו מחויב להג ים בחתירה לחתימה ולמימוש ההסכם, קודם המשולש ואחר כך הישיר, משלביםªשו יªמאוד מוקדמים, עוד לפ החלטת הממשלה ב- 2005ט כשªפי הג'ויª. מעורבות זו החלה תחת כ- CIMI עוד עבד תחתיה, ו המשיך כשזו הפכה שיªלית, לאªה הפרסוªפרדת. גם מהבחיª לעמותהCIMI י הªוªגªהייתה מעורבות והיכרות עם מ- IOM כך ים, קשריªשעובדה זו סייעה לקשרים להתהוות בין הארגו ם שהיו יתרון בעבור פקידי הממשל. למעשה היו אלו שיªאCIMIט, שדחפו את הפתרון של השימוש בª, עוד תחת הג'וי- IOM וי שיטת הגיוס. סמי, דמותªכדרך לשי לי שסייע בהירתמות לעבודה מול הªבכירה בארגון, סיפר על ההיבט הפרסו- IOM :, ובכלל בקידום ההסכם ו עם הª"עבד- IOM ותªעוד מש י קורסים על קליטה שלªו איתם לכל מיªהתשעים, הלכ ו את אילן ]כהן[. הוא עבד בªמהגרים, ובאחד הקורסים פגש- IOM ד אז. וזה היהªבתאיל ו לו 'בוא' והוא היה לשחקן מאוד מרכזיªבחור יהודי שרצה לעשות עלייה, ומפה לשם אמר י הכרתי את הªבתהליך ]...[ א- IOM ,בדרג היותר בכיר שלו אז ה ."[יה קשר חזק ]בשטח תªאילן כהן, אותו סמי הזכיר, החל לעבוד בש2007, מיד לאחר עבודתו ב- IOM גקוק, והיה לראשªבב CIMI יםªבין הש2012-2016. כהן הי ה במימוש ההסכם. אילן היה לאדםªה מעורב בהירתמותו לסיוע למדי כון לאורך כל התהליך אך בייחוד לאחר כישלªכון בזמן הªה ון ההסכם המשולש ב- 2009 . 330 ט שלªטרªאתר האיCIMI . 331 ,סªבי2012 . 138 עד הכישלוןCIMI היו מעורבים, ראשית, בהצעת פתרון ה- IOM , ואחר כ ך בסיוע ל- IOM בגיבוש עבודתו בישראל. לאחר הכישלון, ל- CIMI היה תפקיד מהותי בחתירה למימוש ההסכ ם הישיר ובפריצת הדרך קודת מבטוªוי שיטת הגיוס. יאיר, עובד משרד החוץ, תיאר מªלשי את חשיבותה שלCIMI : ו היה מי ייקח על עצמו את הפעילות בארץ. התאים אמרו 'מי ייקחª"חלק מהכשל בצד של את האחריות על העובדים בארץ? מי יפתח להם 'קו חם'? מי ידאג לאכיפה'? הייתה הרבה [...] יין הזה. ואזªמאוד התבחבשות סביב העCIMI ד ביקורªט, עשו בתאילªמטעם הג'וי שהוביל לפריצת דרך, והמעורבות שלהם הייתה מאוד משמעותית, קטליזטור קריטי יע אתªבפריצת הדרך בתהליך הזה. והם הביאו לפה גם את מיכל צוק, והצליחו איכשהו לה התהליך הזה שהיה מאוד-מ ישה הזאת ולפתור אתªס לªאוד תקוע. והם הצליחו להיכ הבעי ה" )יאיר6213 .( היה ברור ש־IOMיף בישראל ולא יפקח על עבודת חברות כוחª, בשלב זה לפחות, לא יפתח ס- האדם קודת מבטו של יאיר הגעת המשלחת שלªהישראליות. מCIMI ד לאחר כישלון ההסכם המשולש הייתהªלתאיל משמעותית מאחר שהיו בה פקידי ממשל ישראלים בכירים שלקחו אחריות על הפ עילות. לעמדתו של יאיר היו שותפים רבים, מה שהביא לכך שבסוף2011 שיאª טבר, עיטורªון מªט ולעומד בראשו דאז, ארªיתן לארגון הג'ויª י אדם בזכות הפעילות של עמותתªה למלחמה בסחר בבªהמדיCIMI . 332 מאיר, אישCIMI, התייחס למעורבות ט וסיפר שאולי זו מעורבותªהעמותה והג'וי-י ת, וכןªªתר לא מתוכ :תפסו על ידי משרדי הממשלהª סיפר כיצד ט ועלª"רשות ההגירה מסתכלת על הג'ויCIMI כגורם שבאמת יש לו יכולת וידע מקצועי ה וערכים ולא מסתכל עלªוהוא לא חברה כלכלית, והוא באמת עושה את זה מתוך אמו י חושב שמצאו ב־ªהרווח. אז אCIMI אמן שיכול גם לעזור לקדם דבריםª רªט פרטªובג'וי מצאים. איפה זה כן מתחיל להיותª לאומיים שגם כןªי לא מדבר על הקשרים הביªאחרים. א וªבעייתי? כי מתוך רצון לפעול בתחום ]...[ הם הפכו להיות הרבה יותר פעילים מאשר דמיי בהתחלה. זה דבר אחד ]...[ למלא את המקום של ה־IOM דים. אבל הםªושא של התאילªב ציגים שיושבים בשדה התעופה. חלק גדול מהבעיותª מצאו את עצמם במקום שגם יש להם י חושב שהממשלה דיªוסף, אªשלא ידעו לפתור אז הם היו צריכים לפתור אותן. והחלק ה ות את התחליף לחברות כוחªלא השכילה לב-א ,ו, במידה מסוימתªחªדם ]...[ ולדעתי א ממ ו למעשה מעורבים בגיוס יחד עם הממשלה" )מאירªחªלאים איזשהו חור. א171212 .( ות ה־ªה את יתרוªמאיר מCIMI יעים אידיאולוגייםªים ללא מטרות רווח הפועלים ממªט: ארגוªוהג'וי ותם לפעול ברגע הקריטי. עם זאת, מאיר הביע ספק אם באªכוªלאומיים שלהם, וª)זכויות אדם(, הקשרים הבי מת ה על שלא מצאהªים הללו יהיו פעילים עד כדי כך במימוש ההסכם. הוא גם ביקר את המדיªהיה רצוי שהארגו תחליף לחברות כוח-האדם, וש- CIMI .ממלאת את תפקידן חלקית ארגוןCIMI, בדומה ל- IOM, פעל .ה התחייבה אליוªה המוציא לפועל את מה שהמדיªופועל כקבלן מש ארגוןCIMI לשיטתו ממלא "חור" כתחליף לחברות כוח- ."הªהאדם והתיווך, והוא "מעורב בגיוס יחד עם המדי חשוב להוסיף על כך, שהארגון פועל בשיתוף פעולה עם רשות האוכלוסין וההגירה ולכן מוגבל ביכולותיו. בשלב הביצועCIMI ,י דברים: ראשית, לארגון זהªה. יש לזכור שªטרסים של המדיªפועל לפי האי ,טªבגלגולו תחת הג'וי וי הסדר הגיוס ככלל ועל מציאת הפתרון בדמות הªיש השפעה מכרעת על החתירה לשי- IOM ,יתª. שCIMI וªהי 332 מירב אורלזרוב בעיתון" TheMarker " מ3.12.2011 ."י אדםªהפך לסחר בבª "עובדים או עבדים: הזכות לעבוד בישראל 139 ארגון- הªט, וככזה הוא "מעין ממשלתי". כך שייתכן שהתפיסה העצמית שלו כארגון זכויות אדם היªבת של הג'וי .טªחלק מההיפרדות שלו מהג'וי 6.3.5 סיכום מ קורות לחץ ים גרםªכתב שהלחץ מצד החקלאים להביא מהגרי עבודה שיחליפו את העובדים הפלסטיª בפרקים הקודמים הל את תהליךªי שיªועת המושבים, כלומר להעביר את אחריותה לארגון חיצוªופול לתªיק מוªה להעªלמדי תקלהª ועת המושביםªוספות ותª ההגירה המורכב. אך פתרון זה עורר בעיות בביקורת רבה הן מצד החקלאים שהתיימרה לייצג והן מצד חברות כוח-האדם והתיווך ה שובªעקרו מכוחן בתקופה זו. לאור הקשיים המדיªש צריכה הייתה למצוא פתרון חלופי, והפעם העבירה את השליטה לידי חברות כוח-האדם והתיווך . באופן בלתי צפוי, פתרון זה הוביל את החברות לאפיקי פעול ה ספק-חוקיים ואף ב לתי חוקיים בעליל ולהגדלה מופרזת של סªדמי התיווך שגבו, בין היתר בערוצים טר-ל.אומיים שאפשרו להם להתחמק מהרגולציה בישראל ,וסףªים. בªי מארבעה גורמים שוªד וישראל החלו לספוג לחץ חיצוªלאור פעולות בעייתיות אלו, תאיל אי יציבות פוליטית וחילופי שלטו וי שיטתªה ולשיªקודת המפªות יצרו את הרקע ואת ההסבר לªן בשתי המדי ה של ארצות הברית, עםªי הראשון הגיע מצד מחלקת המדיªהגיוס של מהגרי העבודה לחקלאות. הלחץ החיצו פרסום דו"ח ה- TIP ) Trafficking in Persons Reportתי. דו"ח זה הכריח את ישראל ואת תאילª( הש ד להילחםª בסח קציות כלכליות. אחת הדרכים לכך הייתה להגבילªע מהטלת סªי אדם בתחומן, בין היתר, כדי להימªר בב את כוחן של חברות כוח-ה.אי העבודה, דמי התיווך וכלל התעשייהªאדם והתיווך והסדרת ת יות הגירת העבודה בישראªגד מדיª י זכויות אדםªי היה מאבקם המשפטי של ארגוªי השªהלחץ החיצו .ל ה להגיע להסדר עם ארגון ה־ªים דרשו מהמדיªהארגוIOM .ות המוצא באשר לגיוס מהגרי העבודהªועם מדי י זכויות האדםªה להשיב ולפעול, כשארגוªוי הסדרי הגיוס חייב את המדיªייה לערכאות משפטיות לשיªאפיק הפ לאומיªות ממשטר זכויות האדם הביªהמקומיים מבקשים לעמת אותה עם עקרו .ויªיע אותה לשיªולה י השלישי הגיע מצדªהלחץ החיצוIOM וגע לשיטת גיוס מהגרי העבודה ואףªיות בªוי המדיª, שדחף לשי שימש קבלן ביצוע של ישראל לכך. כישלון מימוש ההסכם המשולש בספטמבר2007 קוטªחייב את ישראל ל ה הªס לתמוªבשיטת פעולה אחרת ולפיכך הוכ- IOM , ארגון זכויות אדם ב ה בחרה בו כתגובהªלאומי. המדיªי גדה על פגיעה בזכויות אדם וכך היא עשתה שימוש באותו ארגז הכלים של הביקורתª תהªלביקורת שהופ ,וªטרסים שלה,דהייªה השתמשה בו כדי לממש את האיªוצרה. המדיªתה כלפיה, בכדי לפתור את הבעיה שªשהופ .ות את שיטת הגיוס באופן שיתאים להªלש אלא שהדרך הייתה רוויה מהמורות ה התמהמהה בהעברתªוהמדי מצא פתרון לכך בזכות גבייה מהמהגרים התאים שהגיעוªהכספים לארגון, מה שהקשה על יישום ההסכם. רק כש לישראל הועברו הכספים ל- IOM פתחה הדלת שהובילהªו לחתימה ולמימוש הסכמים דו- .צדדיים י האחרון הגיע מצדªהלחץ החיצוCIMI , .שהיה מעורב בגיבוש ההסכם המשולש והישיר ובמימושו אי העבודה של העובדים התאים עם הגיעם לישראלªתפקידו המרכזי היה לדאוג לאכיפת ת , תחום שבו עסקו עד אז חברות כוח-האדם והתיווך רקם התמריץ לחתימהª מצא להן תחליףªה ביקשה להגבילן. מרגע שªשהמדי ולמימוש ההסכמים האמ יהול הגירת העבודהªה בחרה להאציל סמכות לªמען לו המדיªורים ולהחלפת ה ) לחקלאותSurak, 2017 (. ות, סוגיהªיהול הגירה בין מדיªלאומיים החליפו פעילות של המגזר הפרטי בªי זכויות ביªמכאן שארגו .יהול הגירהª ה מדוברת בספרות עלªשכמעט אי333 ככל הידוע לי אין מקרה דומה בעולם בו ארגון זכויות 333 011 Betts, 2011; Geiger & Pecoud, 2010; Kuptsch & Martin, 2 . 140 ת המוצא. ייחודיות המקרה מחדדת את המורכבות של הצומתªת היעד ממושבו במדיªלאומי פועל בשם מדיªבי ,ותªטרסים כלכליים של הגירת עבודה בין המדיªית של ארץ היעד ושל ארץ המוצא, לבין איªות מדיªבין ריבו תªכשמעל כל אלה מרחפות שאלות של משילות ממרחק מצד מדי .לאומיªיהול הגירה ביª היעד ושל IOM ובמידה רבה גםCIMI יות הממשלתיתªי ביצוע של המדיª, גויסו על ידי ישראל כדי לשמש קבל דה שלהםª'ה, אלא חתרו לאגªים דומים שפעלו לפי הוראת המדיªוי שיטת הגיוס, אבל הם לא היו רק שחקªלשי תה, בסופו של דבר, ביחסים ביןªבªסטלציה שªות. הייתה לכך השפעה מכרעת על הקוªבדבר הידברות בין המדי המד הªות. עם זאת, בשורה התחתוªיIOM ת המוצא של מהגרי העבודה התאים, מקבל שכרªפועל על אדמת מדי .יות הישראלית. עקרון המשילות ממרחק של ישראל מקבל משמעות כפולה ומכופלתªמידיהם ופועל לפי המדי גזרת מההסªי את ביצוע שיטת הגיוס החדשה הªה הפקידה בידי גורם חיצוªלא רק שהמדי כם, כפי שעשתה עד אז עם חברות כוח-ה.יות הישראלית בארץ המוצאªאדם והתיווך, הארגון הוא גם המוציא לפועל את המדי 6.4 יותªוי המדיªהלות הפוליטית ושיªד: ההתªגד תאילª ת ישראלªמדי ה, הבאות לידי ביªקודת המפª יות בתקופה שלªוי המדיªהלות הפוליטית ושיªבחלק זה אבחן את ההת טוי יתן לראות, ראשית, את מחויבותה של ישראל למימושª הלות זוªד. בהתªבהפעלת לחצים מצד ישראל על תאיל קודותª ראותª ות. בגרף הבאªית, את תפיסתה כבעלת הכוח במערכת היחסים בין המדיªוי שיטת הגיוס, ושªשי יªד בשªגד תאילªה כªהלות הפוליטית של המדיªהציון המשמעותיות של ההת.טיותªם הרלוו תרשים מספר12 דªהלותה של ישראל למול תאילªקודות ציון בהתª עות מחתימה ישירה וחתירהªות הגישה העיקרית בישראל הייתה מימוש על ידי הימªתיים הראשוªבש להסכם המשולש שייחתם, לבסוף, בספטמבר2007 איםª. הסיבה להלך רוח זה הייתה שעוד לא הבשילו הת אי העבודה של העובדים התאים בישראל )מה שבהמשך יתממש דרךªבדמות גוף שידאג וישמור על ת ארגון CIMI ד )מה שיתממש בהמשך דרךªוי בתאילª(, וגוף שיפעל למימוש ולאכיפת השיIOM .( עדות להלך רוח מוקדם יסוח ההחלטה הקודמת )סעיףª זה הוא6 בהחלטת4024 מיולי2005 (: "לקבוע הסדר לפיו גיוס עובדים זרים ) לאומיªלעבודה בישראל ייעשה תחת פיקוחו של ארגון ההגירה הביIOM ,( או הסדר אחר שייקבע למטרה זו ו היתרים להעסקת עובדים שיגויסו על פי ההסדר שייקבע בלבד". משמע, אף מילה על הסכםªתªולהבטיח כי י דו- .צדדי ישיר י החתימה המשולשת, כחלק מאמצעי הלחץ שהופעלªעם זאת, חודש לפ ע ד בכדי להגיעªל תאיל לחתימה, התקבלה החלטת2211 ה לאפשרות של הסכם דוªשמתייחסת לראשו-צ .ותªדדי ישיר בין המדי החלטת הממשלה2211 מ- 12 באוגוסט2007 הייתה "הגדלת אפשרויות התעסוקה של ישראלים" דרך הרחקת עוב דים זרים השוהים שלא- גד מהגרים מעיןª י אכיפהªוªגªכחוק, ועל פי כן ההחלטה עסקה ברובה במ אלה ולא בהגדלת אפשרויות תעסוקה. עם זאת, סעיף5 חה את שר התמ"ת ואת שרת החוץ לחתום עלªשבה ה הסכמים דו- ה שבהצהרות ממשלהªות המוצא של מהגרי העבודה. זו הפעם הראשוªצדדיים עם מדי ושאªיש ל הדו- קציה אפשרית. סעיףªראות באופן ברור והוא אף גובה בסª צדדי5 בהחלטת הממשלה2211 יªקבע כי מיו 141 2008 ה שחתמה על הסכם דוªס לישראל אלא אם הגיעו ממדיªלא יורשו מהגרי עבודה להיכ- צדדי מול ישראל או בפיקוח ארגון ה־IOM. כלומר, רגולציה שמשמעותה הפעלת לחץ. בפו על סעיף זה היה הצהרתי בלבד והוא יוארך פעמים אין-ות, עד למימוש ההסכם הדוªספור בהחלטות ממשלה שו- יªצדדי ביו2012 הª. לדברי עו"ד שוש ,שטראוס334 הגה התאית דרך האיום ב"סגירתªשהייתה היועצת המשפטית בתמ"ת דאז, הפעלת לחץ על הה עשתה כדי לקדם את חתימת ההסכם המשולª "שמיים :ש תª"איך שחתמו על ההסכם הזה בש2007 ת ישראל עמדה על שתיª, זה קרה רק משום שמדי יסים עובדים לחקלאות בישראל עד שההסכםªו לא מכªחªהרגליים האחוריות ואמרה שא ."חתםª הזה לא ייחתם ואז ההסכם קודת מבטה של שטראוס החלטתªמ2211 הייתה אמצעי לחץ אפקטיבי שהוביל לחתימה לב סוף. דבריו הגה התאית עלªשל אפרים, איש משרד החוץ, מורכבים יותר והוא גם סיפר על מעורבותו בהפעלת הלחץ על הה הגה התאית לא פעלה למימוש ההסכםªד, כל עוד ההªיסה של מהגרי העבודה מתאילªידי הפחתת מכסות הכ :המשולש ו להם עדªתª" 2008 ה להיפגשªלממש את זה ]הגבלת זמן של ש ולפתור את הסוגייה מול שר פגשתי אחת לשבועייםªהעבודה החדש[. ומסע לחצים מטורפים והכל, ו- שלושה עם שר הªגד', ]הוא היה אומר[ 'כן כן כן' וממª יªהעבודה החדש ]...[ הוא לא היה אומר לך 'לא, א ה שלי כבר אמרתי לו: 'יש הרבה מדªשים שלא עושים שום דבר ]...[ בפגישה האחרוªא ותªי ה ]...[ יש תחליפיםªת למדיªסה מצויªשים לעבוד בישראל. זו הכªבאזור שמשוועות לשלוח א אם, ללאוסªי הולך להמליץ לממשלה להעביר את זה לווייטªדים ]...[ אªלעובדים התאיל ו על כלªות מחר לחתום איתªו שהן מוכªות האחרות[ סגרªולקמבודיה. ואיתן ]עם המדי [...] 'רצהªהסכם ש .ורמלי, מחיר עלות והכלª ים להעמיד את זה על מחירªו מוכªחªאז א דיםªו את זה בעיתון ]תאי[ שממשלת ישראל שוקלת להחליף את הפועלים התאילªופרסמ טיים ]...[ מצדªבפועלים מלאוס ומקמבודיה. וזה מאוד הלחיץ אותו, למרות שהם אמביוול ולוגיהªאחד הם בעד מכיוון שזה מביא את הטכ ,יªד. מצד שªיס כסף לתאילªהישראלית ומכ תםªו באים לעבוד אצלכם'. זה לא מבחיªחªיש להם איזה גאווה שזה קצת 'א"WIN WIN )אפרים17713 .( ד ומשקף את מעורבותה מאחוריªהציטוט של אפרים מדגים את הלחץ שישראל הפעילה על תאיל וגªהלות המתחמקת מהצד התאי בכל הªהקלעים, לעומת ההת הלות זו הובילהªע למימוש ההסכם המשולש. הת הלות דיפלומטית שגרתית, שכן בחלק מהריאיוןªראה לא התªהיג תאי בכיר, ככל הªאת אפרים לאיים על מ דהם מאיומו על השרª ,וסף שהתלווה אליו לפגישות אלוª יªו מופיע בציטוט, אפרים סיפר כיצד גורם מדיªשאי דחק לטקטª ראהªהתאי. אפרים כ יקה זו כדי לאלץ את התאים לפעול, מה שלא הצליח דיו, שכן הם היו .טים לגבי ההסכםªאמביוול קודת המבט התאית וטען שההסכם לא מספק בהכרח את כל הצדדיםª יתח גם את מורכבותª אפרים ") Win Winת יעד למהגריª"( אלא מבטא סיטואציה מורכבת: מצד אחד, חשוב לתאים לשמר את ישראל כמדי יªולוגיה המתקדמת שהעובדים לומדים בה, אך מצד שªהעבודה בגלל הכסף שאפשר להרוויח בה ובשל הטכ יין במיוחד, כיווןªקודת המבט התאית מעª סוגיה זו גם פוגעת בגאווה הלאומית. ההסבר של אפרים למורכבות י. הפגיעה בגªי בכיר מהצד השªחה של מעורב מדיªשהוא מאפשר הצצה להיגיון המ דªאווה הלאומית של תאיל 334 ת בעיית העובדים הזרים מיוםªסת לבחיªישיבת ועדת הכ19.5.2009 וגעות לטיפול משרד החוץ בעובדים זריםªושא: סוגיות הªב– .ישיבת מעקב 142 הגהªהלות ההªות רבים כתמה מרכזית, גם מצד חברות התיווך התאיות, כהסבר להתªה שחזרה בראיוªהיא טע .התאית ד. כך למשל, לªהלחץ שישראל הפעילה למימוש ההסכם המשולש הורגש היטב בתאיל- Don Chai , איש משרד החוץ התאי הייתה סברה מדוע הופחתו מכסות העובדי פאל, זהª ,קהªות להביא מסרי לªיסיוªם: "לגבי ה היה כדי להפעיל לחץ לחתימה עם ה־IOM ." אין לדעת אם מדובר בידיעה שאפרים הזכיר בדבריו קודם, אך ב־13 ביולי2009 גקוקªהופיעה כתבה בעיתון "ב ,"פוסט335 ) ד בישראל דאזªובה תוארה התייחסותו של שגריר תאילn Chatchawed Chartsuwa (, לידיעה על כך ות אחרות. עודªשבישראל שוקלים לצמצם את מכסות מהגרי העבודה התאים ולהחליפם במהגרי עבודה ממדי ,סופר בכתבה כי שר העבודה התאי יגיע לישראל במיוחד כדי לדון בכך. בעת ביקורו בישראל של השר פיאיטהון יצול עוª ועªג, צוין שהבטיח כי ממשלתו תתאמץ למªקאיטהו בדים ותשלום עמלה מופרזת על ידיהם תמורת .הגעתם לארץ336 ביולי2008 י חשוב, שכן באוגוסטªוי ארגוªקמה באופן רשמי רשות האוכלוסין וההגירה. זהו שי2008 התקבלה החלטת ממשלה3887 וי עובד ברשות שיהיה אמון על קידום ההסכמים הבילטרלייםª, שהורתה על מי עם ה־IOM ד. להזכיר, בספטמברªותאיל2009 פג תוקף ההסכם המשולש מ- 2007 היות ול א התממש. לפיכך ) וספתª התקבלה החלטת ממשלה752 ושאה "העסקת עובדים זרים בחקלאות" והיא מעין המשך שלª( ש ) ההחלטה הקודמת2211 י כן, בהחלטת ממשלה זו סוכםªד. אך לפªהלות הפוליטית מול תאילªת ההתª( מבחי על הקמת צוות בין- משרדי שיפעל ל קידום הסכם דו-צדדי תוך מוע קובים. זו עליית מדרגה במחויבות להסכםª דים דו-יות הקודמתªטישה של המדיªצדדי ו . ,ות המוצאªת אמצעי הלחץ שישראל תפעיל על מדיªמבחי337 וספת להגיעª בהחלטה זו התקבלה הארכה וגע לגיוס מהגרªות מוצא בªלהסדר מול מדי יªי עבודה, הפעם ליו2010 וספים המכריזים כיª , וכן אולטימטומים עד לפברואר2010 יסת מהגרי עבודה בשיעור שעולה עלªלא תורשה כ80% ן חתומות על הסכמיםªות שאיªממדי דו- צדדיים, וממרץ2010 יªועד יו2010 ירדו המכסות ל- 40% .ות שאין עמן הסכםªממדי338 ב־20 בדצמבר2010 חתם בª ספח הסכם ביןª ד הסכם ישיר אליו צורףªין ישראל לתאילIOM .דªלתאיל באוגוסט2012 חברות תיווך תאיות קיבלו מכתבי השעיה339 מטעם משרד העבודה התאי, חתומים על כ"ל מחלקת התעסוקה, שמודיע כי הן מושהות עד להודעה חדשה בשל גביית דמי תיווך גבוהים. מכתב זהªידי מ סגר את חברות .התיווך התאיות לחלוטין היות והשהייתן הייתה ללא מועד לחידוש פעילותChaaem ) 11213 ,( ) ו להן את הראשªגמרו, הורדª ו אותן, הןªו שיתקªחªעובד משרד העבודה התאי סיפר על כך: "אOff with their head!(". לדבריו, עכשיו "הסקטור הפרטי עושה הרבה דברים יותר טוב מהסקטור הציב ורי, אבל לפעמים כון ]...[ מעתה אצל החברות ]בישראל[ יהיה מחיר קבוע, המחיר ירד והחברותª תיב הלאªהסקטור הפרטי בוחר ב ."הישראליות יטפלו בעובדים 335 Wassana, Nanuam (13.7.2009). Israel looks at cutting Thai worker quota, Bangkok Post, p. 2. 336 רויטל חובל, , 11.8.2009 בעיתון"כלכליסט" 337 ה מגיעים מהגריªת המוצא העיקרית ממªד היא מדיªאמר במפורש שתאילª בהחלטת ממשלה זו ובאף החלטת ממשלה קודמת לא העבודה, ו/או תªמדי .וי שיטת הגיוסªהל משא ומתן לשיªהמוצא העיקרית מולה מת 338 יח כי מטרתªיש לה הירידה במספר מהגרי ף החקלאות הªע י יתה הפעלת ד לחתום על ההסכמים הבילטרליים תוךªלחץ על תאיל יסת מהגרי עבודהªוגע לכªות אחרות בªיהלה מגעים מול מדיª ות מוצא חדשות שיתחרו בקיימות. ישראל אכןªייה למדיªאיום בפ אםªלחקלאות, במיוחד מווייט . תחילה שיעור ם תאיםªמהגרי עבודה שאי ש סו לישראלªכªע מד על20% ואח "כ על40% מסך כל מהגרי ה. עמירםªסים מדי שªכªהעבודה לחקלאות ה כהן כתב ,"ב"הארץ8.2.2010 , "דים לישראלªיסת עובדים תאילªים הקפיא כª"משרד הפ . כך גם ב פרוטוקול ישיב ת הו הªי ביקורת המדיªייªועדה לע, 30.11.2009 . 339 עותק ים מ מכתבי ההש ע.מצאים אצל המחברתª ,יה, בשפה התאית 143 Chaaem התייחס לכך שגיוס העובדים התאים לאחר מימוש ההסכם יעשה על ידי לשכות התעסוקה ד, וייתכן שהן יהªה בתאילªמטעם המדי יו פחות יעילות מחברות תיווך פרטיות, אך היות והחברות גבו כסף רב ה לעבוד יותר בגיוס מהגרי עבודה לישראל. כאיש משרד העבודה התאי, האמון על המשא ומתןªמדי, הן לא תוכל ית: חברות התיווךªעשתה כברת דרך רציª דªת תאילªמול ישראל בהקשר למהגרי העבודה, הוא הכריז כי מבחי סª גרו והמחיר ירד דרסטית. בהמשך הריאיון ביקש להבהיר שהוא בעד החברות הישראליות, אבל שישראל חייבת לפקח על העמלה שהן גובות. הוא המליץ שהחברות הישראליות יקבלו עמלה של חודש עבודה מהעובד .התאי, כמקובל בחוק התאי 6.5 גד תעשיית הגיוס והתיווךª ת ישראלªמדי תת-פרק זה משרטט ויים אלהªהלות ושיªה. התªקודת המפªיות בפועל בªוי המדיªהלות הפוליטית ושיªאת ההת תי, לאחר יותר מªה בתעשיית התיווך והגיוס. לטעªד, אלא היו גם חלק במאבק המדיªו רק כלפי תאילªלא כוו- 20 ,ה שתעשיית הגיוס והתיווך של מהגרי העבודה שגשגה כמעט ללא הפרעהªש תªהחלטת הממשלה מש2005 גדה. החלטת הממשלה הייתה הצהרתית ולא הייתה להª קיטת פעולותªהייתה יריית הפתיחה של ישראל ב השפעה אופרטיבית מיידית על חברות כוח-האדם והתיווך וייםªי שיªבישראל, אך בעקבותיה הגיעו ש רגולטיביים רבי-מ שמעות: הסדרת דמי התיווך והגברת הפיקוח והר ה התפעולי של חברותªגולציה על המב .ית לעיצוב מחדש של תעשיית הגיוס והתיווךªהתיווך. התמורות הללו היו חלק מהידוק ההתערבות המדי ו חברות התיווך ללא היכר והפכו לחברות כוחªבעקבותיהם שו- אדם המטפלות ב אי העבודה והשכר של מהגריªת העבודה בישראל במקום המעסיקים, תחת האיסו ר לעסוק בתיווך והחלפת שמן ל"לשכה פרטית" בהתאם גדו לכך ולגורמים ולאירועים אחרים שמופו לאורך הפרק, ולמשך זמן מהªה. חברות התיווך התªות המדיªלתק תיים שיחלישוªה מצדה יזמה במשך כל הזמן הזה מהלכים מדיªיות. המדיªויי המדיªהתמהמהו מימוש ויישום שי גדות שלªאת כוח ההת יהם מבטאים התערבותªהחברות. חשוב להבין את ההיגיון הסותר של המהלכים: ש .ות כליל, אם לא להכחידªה ביקשה לשªים שהמדיªמחודשת והידוק הפיקוח על ארגו גד תעשיית הגיוס והתיווךª הªהלות הפוליטית של המדיªקודות הציון המשמעותיות בהתª בגרף הבא .טיותªים הרלווªהישראלית בש תרשים מספר13 יעת גביית דמי תיווך מוגזמיםªקודות ציון במª 6.5.1 "וי ברוח "שיטת הלשכותªהשי יªביו2006 ) התקבלה החלטת ממשלה447( בדבר מעבר ל"שיטת הלשכות" , ולה השלכות אופרטיביות מרחיקות וגע להסדרה ולפיקוח על חברות כוחªלכת ב- ותªהאדם והתיווך הישראליות. את הרקע להחלטת הממשלה ולתק גד הסכם הכבילה. הצעתוª דורן והבג"צªי גורמים: דו"ח אªה והופעלו על החברות יש לתלות בשªגזרו ממªש דורן, שהתפרסם ב־ªהעיקרית של דו"ח א2002 , הייתה ליצור מערך תאגידים שיקבלו את ההיתרים ולא ףªהיג שיטה זו גם בעªהמעסיקים, וכך למתן את כבילת העובד למעסיק. על אף שהדו"ח קרא ספציפית לה 144 החקלאות, דבר לא קרה עד החלטת הממשלה447 , שקראה ליישם את "שיטת הלשכות" הדומה בעיקרה לשיטת התאגידים. ב־30.3.2006 יתן פªסק- דין באחד מתיקי בג"צ החשובים ביותר בסוגיית מהגרי העבודה, בג"צ ) הכבילה4542/02 (. פסה"ד הכריע שיש לבטל את שיטת הכבילה. שלושה חודשים אחריו התקבלה החלטת ) ממשלה447 .( בדבר מעבר ל"שיטת הלשכות" בחקלאות הרעיון הבסיסי של שיטה זו אי השכר וªהיה להעביר את האחריות לת ההעסקה מהחקלאים, המעסיקים הבודדים, לחברות כוח-האדם והתיווך . ת כך אי העסקה של העובדים, כי ישªה לפקח ביתר קלות על תªוכל המדי מספר קטן יחסית של חברות לעומת מעסיקים רבים .כמו כן , הגה בסקטורªבדומה לשיטת התאגידים שהו ייןªהב ,בשיטת הלשכות העובד יוכל להחליף מעסיקים בסיוע החברה . בשיטת הלשכות, כפי שהוצגה בהחלטת הממשלה ,ועדו לצמצם את מספר חברות כוחªות שªוספו גם תקª -ה אדם והתיווך ולפקח על פעילויותיהן . ה כן יושמו ואלו יהוו לאחר מכן סלעªגזרו ממªות שªשיטת הלשכות לא יושמה במלואה, אך מספר תק מחלוקת ממגוון סיבות, גם בהיבט המש ות העיקריות שיושמו בפועל, כארבעªה לחברות. התקªפטי בין המדי ים לאחר החלטת הממשלה, היוªש הפיכת החברות לחברה בעלת מטרה יחידה) Sole Purpose Company (, 340 מתן ערבות של כחצי מיליון ,₪הªשתחולט אם החברה לא תעמוד בחובותיה כלפי העובד או המדי341 והגבלת מספר העובדים שחברה ימוםªתון: מיª תוכל לטפל בהם בכל רגע500 , מקסימום3,000 . ות מומשו אךªהתק .דחה פעם אחר פעם עד שהתפוגגו עם מימוש ההסכם הדו־צדדיª יישום שאר חלקי השיטה342 גדות חברות כוחªות, שיושמו באיחור מה, בעקבות התªהתק- האדם והתיווך, כמו גם גורמים ואירועים ,יםªאחרים באותן הש .ה לצמצום מספר החברות ולהגבלת פעילותןªהיוו חלק ממהלך אסטרטגי של המדי343 תªלראיה, בש2010 ות, היוªי מימוש התקª, לפ36 ,ותªה לאחר החלת התקªחברות תיווך וש19 תª. בש2012 המספר ירד ל- 13 .שאר כך עד לכתיבת שורות אלוªו344 ות החדשות וªהל חברת תיווך, סיפר על התקªיגאל, מ:השלכותיהן על שוק חברות התיווך בישראל "היו41 ]חברות תיווך[, עכשיו יש18 וי. באה רשות ההגירהª]...[ בחודש האחרון היה שי ס לכללים האלה צריךªואמרה: 'יש כללים חדשים. אלה הכללים'. כל מי שרוצה להיכ איםªלהתחייב. החצי מיליון זה רק כלל אחד. הוא צריך לעמוד בכל הת האלה. יש שם למשל התחייבות שכל מי שרוצה להמשיך להביא עובדים מתחייב לפתוח חברה שתהיה הלות הכספית שלה וכו'. לא כל החברות יוכלו לעמוד בזהªושא ההתªשקופה לחלוטין ב ."טום גם )כדי( לצאת מהמשחקª]...[ אגיד לך יותר מזה, חלק מהחברות בחרו את המומ גם אם המספרים שיגאל הת יכרª ייחס אליהם לא מדויקים, הצמצום במספר החברות ות החדשותª. התק .קו חלק מהחברותªח ,ועד להחליש את החברות באמצעות הסדרתן והידוק הפיקוח עליהןª "וי ברוח "שיטת הלשכותªהשי יעתªוי הבא שידון, הסדרת דמי התיווך )"המאבק על מªסתן, כפי שעשה השיªאבל לא איים על מקור הכ גביית .("דמי התיווך 340 'הל מסªחוזר ראש מי6/11 - ªף החקלאותªוהל לשכות פרטיות לתיווך עובדים זרים בע תªלש2011 . 341 ות שירות התעסוקה )ערובה(, התש"עªתק2010 . 342 'להלן שרשרת החלטות הממשלה שדחו את יישומה של ההחלטה: החלטה מס2211 מ־12 לאוגוסט2007 '; החלטה מס3072 מ־3 ב פברואר2008, והאחר הªו, 'החלטה מס1274 מה־24 וארªלי2010 תªה לשª. דו"ח מבקר המדי2009 ) 60 תªב' לש2009 , 2010 ( לא חסך .מביקורתו על כך ש"שיטת הלשכות" עליה הוחלט בהחלטת הממשלה לא יושמה 343 ה וזה שמה של חברת כוחªוסף השתª ו, דברªות שצויªוסף לתקªב-האדם והתיווך שהפך להיות "לשכה פרטית". בדו"ח זה אמשיך יתן להן, חברות כוחªותן "ותיווך", היות ושם זה מעיד על פעילותן שלא כמו השם החדש שªלכ-א .דם 344 .י לבקשתיªה על רישוי לשכות פרטיות לתיווך בחקלאות, שהוצגו בפªדו"חות של רשות האוכלוסין, הממו 145 6.5.2 יעת גביית דמי תיווךªהמאבק על מ תת- פרק זה מפרט קודת המפª יות בתקופתªוי המדיªהלות הפוליטית ושיªאת ההת ה, המתבטאים במאבקª .ה בתעשיית התיווך והגיוסªהמדי הפסקת גביית דמי התיווך הלא-חוקיים מהווה וי פרדיגמטי ועל כן ישªשי לבחון בתשומת לב את המאבק הספציפי סביבה. הרגולציה של גביית העמלה המותרת ממהגרי העבודה עברה ים אך היה זה ההסכם הדוªגלגולים שו-יתק אªצדדי ש ת חברות כוח-ה אדם והתיווך הישראליות ממקבילותיהן התאיות ע גביית דמי תיווך לאªובכך מ- .חוקיים ה רגולטיבית הייתה בסוף מרץªה בתעשיית הגיוס והתיווך מבחיªיריית הפתיחה במאבק המדי2006 , ,כשאהוד אולמרט שר התמ"ת דאז , ות שהסדירו את גביית התשלום ממהגרי העבודה תמורת תיווךªחתם על תק עבור כל הסקטורים . ות שירות התעסוקהªתק)תשלומים ממבקש עבודה בקשר לתיווך עבודה(, התשס"ו־2006 התירו לחברת כוח-האדם או הגיו ם, ובלבד שסךªייªס לגבות או לקבל תשלום ממהגרי עבודה שהיא מטפלת בע כל התשלומים לא יהיה גבוה מ־3,277 ש"ח. ה בקביעת הגובה החוקיªי לרגולציה מצד המדיªיסיון ראשוª היה זה של דמי התיווך , שעד אז היו אסורים לגבייה. ה של חלק קטן מסךªת הלבªה זו הייתה בבחיªלמעשה, תק התשלומים שגבו חברות כוח-האדם והתיווך ן, איש משרדªבעבור גיוס מהגרי העבודה עד אז, והיו ידועים לכל. רו ה של חלק מהכסף וכי החברות ימשיכו לגבות דמי תיווך בשªהאוצר, הכיר בכך שמדובר בהלב יעורים גבוהים :יגוד לחוקªב ים חלק מהכסף כי בעצם היה ברור שהם ימשיכו לקחת דמי תיווך לאª"מלבי- חוקיים. אז ?ו פה בעצםªיופי, אלף דולר יהיו על השולחן חוקי וכל השאר ימשיך להיות לא חוקי. מה עשי ."ה לאפשר להם את זהªאבל כן הייתה כוו ן, בדומה לכל פקידי הממשל עמםªרו גבים הרחק מיכולת השליטהª שוחחתי, ידע היטב כי הכספים זקים של המצב המורכב ששרר עד כה. ואכן מאזª יתן לפרש את דבריו כמזעורª .והאכיפה שלו, בארצות המוצא ועד2010 , דמי התיווך המשיכו להיגבות כמקודם על ידי חברות הגיוס התאיות ואלו העבירו את חלקן של החברות הישראליות ,כמתואר בפרק הקודם. לצד זאת חודש לאחר חתימת ההסכם המשולש, ב־29 באוקטובר 2007, שתי חברות כוח-אדם ותיווך י שראליות- "אשכולות" ו "יברסלª"יו- ע) תרו לבג"צ9161/07 גדª( בעיקר כ .חתם, ועל כך בהמשךªמימוש ההסכם הראשון ש ב־1 בספטמבר2010 ותªפג תוקף הוראת השעה לפי תק שירות התעסוקה שהתירה לחברות כוח- האדם אסר על חברות כוחª והתיווך לגבות דמי תיווך ממהגרי העבודה שבהם טיפלו, ומיום זה-האדם והתיווך תªהישראליות לגבות כל סכום ממהגרי העבודה. ובכל זאת הן המשיכו בגבייה לא חוקית של דמי תיווך במתכו דומה לזו שתוארה בהרחבה בפרק הקודם עד למימוש ההסכם הדו-צדדי בין ישר יªד ביוªאל לתאיל2012 . מאותה ה אופן הגיוס כך שלחברות כוחªעת השת-האדם והתיווך גישות למהגרי העבודהª הישראליות לא הייתה יותר .ד, ועל כן גביית דמי התיווך הופסקה בפועלªציאליים בתאילªהפוט במציאות שלאחר מימוש ההסכם הדו־צדדי, להיע דר חידוש הוראת השעה המאפשרת לגבות דמי תיווך הייתה משמעות הרת גורל לחברות כוח-ה אדם והתיווך– .להיות או לחדול וגע לגובה ולאופן קבלת העמלה המיועדת לחברות כוחªיות המורכבות בªהסוגיות המשפטיות והעקרו- ים רבים בין החברות למשרדי הªהאדם והתיווך בישראל היו במוקד דיו הªת המדיªית, כווªים. עקרוªממשלה השו וע מחברות כוחªלא הייתה למ-ס, אך הייתה זו תוצאה לאªהאדם להתפר- הלותªת, גם אם רצויה, של התªמכוו יתן למצואª ,בירוקרטית. עדות יחידה לכך שהתקיימה חשיבה מאחורי ההחלטה לא להאריך את הוראת השעה 146 אור, היועצת המשפטיתªר־ªטע ברª בדברי סתªאמרו בוועדת העבודה הרווחה והבריאות בכªשל התמ"ת, ש באוגוסט2011 : 345 ות שירות התעסוקה קבעו בעבר שלשכה פרטית יכולה לגבותªי אתחיל עם הרקע: תקª"א סכום מסוים ]...[ היום הוא עומד על3,400 שקל בערך, מעובד זר שהיא תיווכה בעבורו עבודה בישראל. הוראת השעה הזאת פקעה בספטמבר2010 כון להאריךªו לªולא מצא ים. עם זאת, לאור העובדהªאותה, אחרי התלבטות ושיקולים, התייעצויות עם גורמים שו ושא הסכמים בילטרליים מתחילות להיות מיושמות ]...[ בגללªשהחלטות הממשלה ב כון כªו לªחתם, ובגלל שהיישום של החלטות הממשלה מתקדם, מצאª שההסכם הזה כבר ן ות האלו לאישור הוועדה, בהגבלה שזה יהיה גם הסכום המסוים שלªלהביא את התק3,400 ."שקל ות כבר בעת קיום הוועדה, באוגוסטªבהמשך דבריה התייחסה לרצון לחזור ולתקף את התק2011 הª, ש יע לשוב ולחדש את הוראת השעה בכך שההסכם הדוªאור הסבירה את המªר־ªוחודש לאחר שפגה. בר-צ ףªדדי בע .וספים בסקטורים אחריםª ה מחויבת לחתום הסכמיםªהחקלאות כבר בשלבי מימוש והמדי באוקטובר2011 הלי רשות האוכלוסין וההגירה ההיבטים האופרטיביים למימוש ההסכםªפורסמו ב וחברות כוח-ה אדם והתיווך הפכו מרגע זה להיות חברות כוח-א אסר עליהן לעסוק בתªדם בלבד, היות ו יווך. הן לא היו זכאיות לקבל עמלה ממהגרי העבודה באופן רשמי כבר מספטמבר2010 ודה- יªפאקטו מיו2012 . זה סד הלחצים שבתוכו התמודדו חברות כוח-ים אªהאדם בש חיצותן ועל גובה העמלהª לו ויצאו לקרב המאסף על עצם קטו ב"שביתה איטלקª ו לאפיק המשפטי וכןªהמשולמת להן. החברות פ ית" בה השביתו את פעולותיהן בכדי .חיצותןª להדגיש את באמצע מרץ2012 .הªהחל ההליך של הקצאת היתרים להעסקת מהגרי עבודה בחקלאות לאותה ש346 ה, בשלב זה פתחו חברות כוחªת המדיªות ההסכם הדו־צדדי. לטעªו מהגרי העבודה לפי עקרוªה הוזמªלראשו- האדם והתיווך הישראליות בשביתה איטלקית ולא מילאו את חלקן בהעברת בקשות לקבלת עובדים מהחקלאים .שאליהם הן מקושרות347. מיקי, בעל חברת כוח-ות שלו לªתן את הפרשª ,אדם גדולה :השתלשלות האירועים ו להביא עובדים ]...[ לא הגשתיªו לא רציªחª"כשהתחיל תהליך האיזון, איפשהו במאי, וא ה' תביא ליªי 'ברחל בתך הקטªה כי אף אחד מהחקלאים שלי לא לחץ עלי ולא דרש ממªמ י וחבורתו שהדברים לא מסתדרים ]...[ ]שאלה: הייתה שביתה אוª]...[ ואז הם ראו, ברזא לא?[ לא באופן רשמי. חברות התלבטו ]...[ להגיד לך שהיום בדיעבד חברות לא צדקו? צדקו י צריך להביא עובדים ולא לקבל כסף? למה? שמישהו יסביר לי. ]שאלה: למהª]...[ למה א וªסים להפיל אותªו, כי מªסים לסגור אותªה תקועה ולא עוברת?[ למה זה תקוע? כי מªהתק ]...[ תראי, אמר טרס לתת לכםªו אין איªית בכירה[ בצורה ברורה ופשוטה: לªו ]דמות מדיªל ימום הבסיסי מסיבה אחת פשוטהªסתפק במיª וªחªכלום, א- ו רוצים להגיע למצבªחªא שלמעסיק יהיה כמה שיותר יקר ולא כדאי להעסיק עובדים זרים, כי זו הדרך היחידה שלא 345 סת ישראלªישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, כ , 1.8.2011 ות שירות התעסוקה )תשלומים ממבקש עבודהªושא: תקª, ב בקשר לתיווך עבודה( )תיקון(, התשע"א2011 . 346 מדובר בהליך ותªמצאים אצלו, להסדיר את תשלומי האגרות השוªה ובו כל חקלאי מתבקש לדווח על העובדים הªהמתקיים פעם בש ולקבל אישור מחודש של מספר ה "איזון תיקים", החקלאי רשאיªהעובדים המותרים להעסקה על ידו. לאחר סיום תהליך זה המכו לבקש מהגר עבודה. הליך "איזון התיקים" מבוצע לרוב על ידי החקלאי אך לעתים בסיוע חברת כוח-אדם ותיווך ו ת מהגרªהליך הזמ ה בסיוע חברת כוחªהעבודה מות- .האדם והתיווך בלבד 347 על פי בג"צ9161/07 , "תגובה מטעם המשיבים5-1 יים" מיוםªלבקשה למתן צו בי4.6.2012 , סעיף2. 147 יגיעו עובדים, וכל זמן שהוא יצטרך לשל ,םªם לכם כסף על הטיפול, כי אתם לא עובדים בחי ."אז יותר קשה לו מאשר כשהוא לא צריך לשלם לכם כסף. זה הכול. חבורה של מטומטמים מיקי בחר להצדיק את החברות מאחר שלא קיבלו תשלום עבור עבודתן. כמו כן טען שהתמהמהות .תªות הייתה מכווªוגע לתיקון התקªית בכל הªהגה המדיªהה וסף, אין לדעת אם האמירה של "הדמותªב אמרה, אך ברור שכך בעל חברת כוחª הבכירה" שלעיל אכן- אדם תופס את ע .תייםªים המדיªמדות השחק .י כפי שהציגוªחתם בבוז שמיקי חש כלפי ההיגיון המדיª הציטוט הªוהל מיª ה לשביתת החברות עליה סיפר מיקי, ויצאה עםªלאחר חודשיים הגיבה המדי ל23/12 , שאפשר ללובי החקלאי להתארגן במיוחד ו\ יתªים קיימים בכדי לטפל במהגרי העבודה שיגיעו עם התוכªאו להפעיל ארגו .החדשה של הגיוס348 יתן לראות במכתב מטעם אהרןª ה לשביתת החברותªתה הרשמית של המדיªאת טע הל שירות למעסיקים ועובדים זרים ברשות האוכלוסªהל מיªי, מªברזא ציג חברות כוחªשלח לªין וההגירה, ש- האדם והתיווך, ב- 7.5.2012 . 349 ועד לייצר לחץªי פירש את מהלך החברות ככזה הªבציטוט אראה כיצד ברזא :ה באיום ברור ומפורשªיעת יישום ההסכם הדו־צדדי ועªלמ "קיים צורך דחוף כעת להביא לישראל מספר גדול של עובדים זרים חדשים מחו"ל בהתאם ל והליª TIC [...] ף החקלאותªהלשכות הפרטיות לע עותªמª מלהזמין עובדים זרים בעבור והלªקבעו בהתאם לªן רוצות להשתלב בהסדרים שªהחקלאים הזכאים, ולכאורה איTIC . תן של הלשכות הפרטיות לשתף פעולה עם הסדרªככל שיתברר כי אכן אין בכווTIC בימים ת הרשות לªהקרובים ]...[ בכוו אפשר לוועדות חקלאיות, ו\י חקלאים יציגים, וªאו לארגו\ או דרשים בעבור העובדים הזרים לאחרª ועות מיישבות וכד', להתחייב לספק שירותיםªת ,הגעתם לישראל ]...[ אציין כי ]אם[ אכן יתברר כי הלשכות מסרבות לשתף פעולה כאמור ,יוªהדבר תמוה על פ ותªה וחצי האחרוªמאחר ובמהלך הש בהן חל איסור גביית עמלות מעובדים זרים, המשיכו הלשכות להזמין אלפי עובדים זרים מחו"ל ולספק להם שירותים לאחר הגעתם.[" ]ההדגשות במקור יסיון להכשיל את מימושª י כי היעדר שיתוף הפעולה מצד החברות משמעוªבמכתבו הבהיר ברזא י איים על החברותªההסכם. כתשובה לשביתה, ברזא ה לפעול ימצא דרך עוקפת ויעקר אתªכי אם לא תחזור תן הידועה של החברות בדבר היעדר הסדרה שלªי החקלאים. בהמשך השיב לטעªשביתתן בכך שישתמש בארגו ס לתוקף וגיוס מהגרי העבודה פעלªכª י ידע היטב כי כל עוד ההסכם לאªהעמלה כסיבה לקיום השביתה. ברזא ה, אין כלל משªבשיטה היש מעות להוראת השעה והחברות המשיכו לקבל דמי תיווך. עם זאת, ציין זאת בידיעה גמורה כי החברות לא יודו על שקיבלו כספים אסורים וכי ברגע שההסכם ימומש החברות תלויות לחלוטין .בעמלה שהוא ושאר משרדי הממשלה יחליטו כי מותר להן לקבל ªתשעה ימים לאחר שליחת המכתב מימש ברזא הלªוהל מיª י את איומו ופרסם את23/12 יתªיין "תוכªבע ף החקלאות ישירות על ידי החקלאי המעסיק "במסגרת שיתוף פעולהªת עובדים זרים מחו"ל לעªית להזמªיסיוª ד־ישראלªתאילTIC ." 350 בכך הכשיר מסלול עוקף חברות כוח- והל איפשרªת עובדים. הªעו מהזמªמªאדם ש 348 הלªהל מיªוהל מª 23/12 יין "תªבע ו ף החקלאות ישירות על ידי החקלאי המעסיקªת עובדים זרים מחו"ל לעªית להזמªיסיוª יתªכ דªבמסגרת שיתוף פעולה תאיל- ישראלTICה בª". פורסם לראשו- 16.5.2012 . 349 ו מכתב תשובה למכתבªי היªמכתבו של ברזא ציגיª ששלחו לו חברות כוח- האדם י כן, ובו בªשבועיים לפ י קשו טיפ ול מהיר בהס דר גביית העמלה. ה שלחª מכתב ל י מטעם חטיבת הלשכות הפרטיות לתיווך כ"א לחקלאותªאהרן ברזא ב- 24 ב אפריל2012 , וחתום על ידי י א.ד.ם, יצחק עמר, הבעלים של חברת א.פ.י וליאורה פייןªי, הבעלים של חברת שªן שªח-ליבר ועמית ב מצאª ר מחברת ליבר. המכתב .ברשות המחברת 350 ות יתªכ ד־ªף החקלאות ישירות על ידי החקלאי המעסיק במסגרת שיתוף פעולה תאילªת עובדים זרים מחו"ל לעªית להזמªיסיוª ישראלTIC והלª , 23/12, פורסם ב- 16.5.2012 גיש באתר משרד החקלאות ואתר רשות האוכלוסין וההגירה, אך מאז עודכןª ו היהª. בזמ יתן למª ולא ו צא ו והל המקªבמרשתת. עותק ה .מצא אצל הכותבתª ורי 148 וªלחקלאים עצמאים, לת ים חקלאיים ארציים להזמין בעצמםªעות התיישבותיות, אגודות שיתופיות או ארגו הªוהל שפורסמה לכלל החקלאים הופיע הסבר מפורט על הסיבה שבגיªמהגרי עבודה. בפסקה הפותחת של ה ה אפשרה לחקלאים לעקוף את חברות כוחªהמדי- :האדם "כידוע, קיים כעת צורך דחוף לאפשר הגעת מספר גדול ש ד להחלפתªל עובדים זרים מתאיל ,ף החקלאות היוצאים מישראל בימים אלו. על אף האמורªהעובדים הזרים הרבים לע :ף החקלאות הגישו לרשות האוכלוסין וההגירה )להלןªהלשכות הפרטיות המורשות לע ד, ולפיªוהלי שיתוף פעולה ישראל־תאילªות גיוס בהתאם לªהרשות( מספר מזערי של הזמ מידע .יותªשהגיע לרשות, לשכות פרטיות רבות לא מסכימות להגיש בקשות גיוס לפי התוכ ית שתאפשר לחקלאים להזמיןªיסיוª יתªית זמªכ"ל הרשות על תוכª"ל החליט מªלאור ה ד בעבור עבודה במשקיהם באופן ישיר במסגרת הסכם ה־ªעובדים בחקלאות מתאילTIC " .[]ההדגשה במקור הפסקה הפותחת תיארה י: חברות כוחªקודת המבט של ברזאªבקצרה את ההתרחשויות מ- האדם ו מחדשªה של הפסקה הפותחת איªוהתיווך לא ביצעו את עבודתן, ועל כן יש לעקוף אותן בעזרת החקלאים. תוכ ית לחקלאים היא החלקªי לחברות. העובדה כי פיסקה מעין זו מופªשלח על ידי ברזאªדבר, והוא דומה למכתב ש יªהמע ה אתªי השירות הוותיקים שלהם מועלים בתפקידם, ובכך הפªותªי ביקש לספר לחקלאים שªין. ברזא סמכו רבות זה על זהª גד החברות. זהו מהלך של הפרד ומשול בין החקלאים לחברות התיווך, שבעברª הלקוחות .גד זהª ו זהªועתה הופ ) והלªעיון ב23/12 ( מלמד שהחקלאים והאיגודים ו לו לא היו צריכים לשאת בהגבלותªעªהחקלאיים ש דרשו מחברות כוחªובחובות ש-קודה זו חברות כוחª האדם, כדוגמת ערבויות. על- מרצותª האדם התרעמו .יםªבפורומים שו351 ת כוחו הבלתי מעורער של הרגולטור לוותר על חסמים בירוקרטייםªיתן לפרש זאת גם כהפגª וחובות חוקיות לכשיחפוץ בכ.ך352 .ו יחזירםªו, הרגולטור יבטל את החסמים פרי יצירתו וברצוªברצו ערכהª הªעידו, פקיד ממשל בכיר, סיפר כי השביתה האיטלקית של החברות הייתה צפויה וכי המדי :מבעוד מועד עם הרעיון של שימוש באיגודים החקלאיים ודומיהם ªו ]...[ וכמובן גורמים איªות רבה מהצד שלª"הייתה רצי טיים פה, שבקשרים עםªטרס י מאוד גאה בו, עםªו שם מהלך שאªה עשיªהחבר'ה שם, להכשיל ולעכב. ובתחילת הש ו: 'ברגע שזה יופעל, הלשכות לאªו ואמרªו ובין עצמªיªו ביªו ישבªחªים החקלאים. אªהארגו ו כברªו'. תהיה שביתה איטלקית, הם יעשו הכול כדי להכשיל את זה'. התחלªילכו אית אז לפתחPlan B ות את התיק המשפטי ואיך מאפשרים אתªו לבªים האלה. התחלªעם הארגו ו. זאתªו להפעיל. כמובן, הלשכות לא הביאו עובדים, כמו שציפיªזה. הגיע הרגע שהתחל ציפייה די ברורה, רק צריך קצת... לראות מהלך אחד קדימה ]...[ אז ]החברות[ הגישו בג"צ ו צוªתª ,על זה-יªבי ים שלא לאפשר, כי יש להן חוב ות, אין חובות- ים. בגªייªע "צ גם הלך ו חור קטן, ככה זה עבד בצורה יפה" )עידוªפרץ, עשיªו וכמו סכר שªאית7313 .( 351 לדוגמה, תיק עש"ר1 1-2 1- 16980 גדª 'פורום הלשכות הפרטיות בחקלאות באיגוד לשכות המסחר ואח ת ישראל ואח', בית הדיןªמדי יים בבג"צªהארצי לעבודה: ירושלים, וכן צו בי9161/07 סת ישראל ביוםªאו ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, כ1.8.2011 , ות שירות התעסוקה )תשלומים ממבקש עבודה בקשר לתיווך עבודה( )תיקוןªושא: תקªב (, התשע"א2011 . 352 חלק מהחסמים והחובות של הלשכות הפרטיות פורטו בפרק ת י אור התופעה, למשל ערבות של חצי מיליון ,₪ הצהרה על חברה .בעלת מטרה יחידה וכדומה 149 גדו דרך הגשת בג"צªוהל לא עבר בלי בעיות, והחברות התªה353 אך עידו הסתכל על המהלך בסיפוק ובגאווה. הוא דימה את ההצלחה הזו לחור גדות של חברות כוחªקטן שפרץ את ההת- האדם בדרך למימוש .ההסכם הדו־צדדי ציגי חברות כוחª הכעס והמרמור יהפכו לתמה שלטת בדברי-וªהאדם בכל ה גע לסוגיית העמלה, ובייחוד ציגי חברות כוחª ה את חוסר שיתוף הפעולה שלהם. כלªלאופן בו עקפה המדי-ה אדם עימם דיברתי התרעמו על שהמד חלתם הבלעדית. גיל, בעל חברת כוחª ים החקלאיים למלא אחר התפקידים שהיוªה אפשרה לארגוªי- ,אדם :זקים כלכלייםªית בªהגה המדיªושא זה וכמו האחרים האשים את ההªהתייחס ל זק לחברות כוחª י[ עשהª"הוא ]ברזא-אדם, כי זה ל י הייתי צריך לתת ערבותªא הוגן. א 500,000 שקל, וארגון ש הוא בדיוק אותו דבר, כמו חברת כוח- אדם לא צריך ל .שים ערבות .י? זה לא הוגן. זה לא אמור להיות ככהªלמה? אין להם אחריות כלפי העובדים בדיוק כמו י חושב שהמערכת עצמה, ]שם של פקיד ממשל[ במיוחד, הוא לא מבין מה זה לטפלªגם א בעובדים האלה. זה24 שעות עבודה. מי שבאמת רוצ ה לטפל בעובדים כמו שצריך, אין לי דים מתקשרים וזה ככה וזה בוכה וזה רוצה לעזוב. כל היום אתה מתעסקªיום ולילה. תאיל ראה לו, הוא רוצה לעבור למקוםª בהעברות שלהם. הם באים למעסיק ואחרי שבוע זה לא י מאוד אוהב את העבודה אבל אף אחד לא יעשªאחר. זה כמו גן ילדים ]...[ א ,םªה אותה בחי י לא מרוויח" )גילªי במצב שאªי לא. היום אªגם א161219 .( בעו מהעובדה ש עבד אז ללאª גרמו לו, אבל לא פירט מהם. הוא כן התייחס לכך שהםªזקים שªגיל טען ל תמורה. גיל התייחס לערבות של חצי מיליון ₪ ו לבין הארגוןªה דרשה מהחברות בהקשר של ההבדל ביªשהמדי החק לאי. זה האחרון קיבל אישור ללוות חקלאים ומהגרי עבודה בכדי לעקוף את חוסר שיתוף הפעולה של החברות. גיל התייחס לסוגיית הארגון החקלאי בביטויים מעט ילדותיים: "זה לא פייר", "זה לא הוגן" אולי בכדי לתאר את חוסר-ה גד שאר החברªגדו, וכªי שכוון כªים שלו מול המהלך המדיªאו ,ות, שבמסגרתו, למעשה ה רצתה שהחברות יעשו את העבודה ללאªהמדי-תשלום. גיל ה יªית, וספציפית את ברזאªהגה המדיªאשים את הה .ו את המשמעות המלאה של העבודה שלוªחישות גדולה להגיע למימוש ההסכם, בכך שהם טעו ולא הביª שהפגין פועל יוצא מדבריו הוא עיגון הצורך שקיים בחברה של .ה למלא את החסרªו ושכמותו, ושלילת יכולתה של המדי י בחברות כוחªרשות האוכלוסין וההגירה ייעדה ללובי החקלאי תפקיד כחלק מהמאבק המדי- .האדם עיקר דאגתו של הלובי החקלאי במהלך2012 יסת מהגרי העבודה. לפיכך, הלוביªהייתה לעיכובים שחלו בכ גד הªהחקלאי התבטא באופן חריף כ שביתה האיטלקית של חברות כוח- ,האדם. כך למשל, אבשלום )אבו( וילן יªושא בדיווחו החודשי ביוªמזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, התייחס ל2012 : 354 ים בין ממשלת ישראל וחברות כוחªהל בחודשים האחרוª"ויכוח קשה מת- האדם שקיבלו ד במסגרת ההסכם עם ה־ªאת היתר העבודה עם תאילIOM ה יש יציאהª]...[ מתחילת הש של עובדים שסיימו את תקופת שהייתם, וחברות כוח-סות לªהאדם מ סגור את השמיים ים מן האש, באמצעות לחץ על רשותªוציא בשבילם את הערמוª ו, בתקווה כיªובכך לפגוע ב "ההגירה שתאפשר להם גביית סכומי עתק. קודת מבטו של וילן, החברות שבתו במטרה להªמ פעיל את החקלאים שילחצו על הממשלה לאפשר את יתן יהיה לעשותªגביית העמלות של החברות. לתפיסתו, החברות פגעו בלקוחות שלהן במכוון מתוך מחשבה ש 353 תיק עש"ר1 1- 12 - 16980, פורום הלשכו ת ישראל ואח', בית הדין הארציªגד מדיª 'ת הפרטיות בחקלאות באיגוד לשכות המסחר ואח לעבודה: ירושלים, וכן צו- יים בבג"צªבי9161/07 . 354 ט של התאחדות חקלאי ישראל במדורªטרªאתר האי" עשה בהתאחדות חקלאי ישראלªמה" ב- 13.6.2012 . 150 שימוש בלחץ שאלו ייצרו. בתגובה זו וילן היה יחסית עדין. בתגובה הרשמית של ההתאחדות בבג"צ 9161/07 ה בªתה את המאבק במדיªהיא כי .מילים יותר חריפות מאשר "ויכוח", וכן את הפגיעה בציבור החקלאים ויות שלªי שאיפשר את ההתארגªיסיוªוהל הªיסיון של החברות לבטל את הªההתאחדות הגיבה בבג"צ ל ' ,החקלאים: "לכל אורך הדרך המלחמה ,ה ללשכות הפרטיותª' בין המדי יין גביית דמי התיווךªבע מהעובדים עשתה עלª ,הזרים גבם של החקלאים" 355 )ההדגשות במקור(. הכעס של הלובי החקלאי על חברות כוח- האדם .ה הציעה להם להחליף את החברותªה לאפשרות שהמדיªעª היתרגם לכך שהלובי החקלאי רשמוª בשיא11 ,והל החדשªויות של חקלאים לªהתארג356 ות לעקוף את הצורך בחברותªשהיו מוכ כוח- ויות הראשיות הייתה מתוך מטה הלובי החקלאי, כאשר חברתªהאדם בכדי להזמין מהגרי עבודה. אחת ההתארג ועת המושבים ו"ארגון מגדלי הירקות. יקי, בכיר בלובי החקלאי סיפר על הקמתª"מבט למושבים" קמה בסיוע ת "מבט למושבים" ועל דפוס הפעולה העתיד לבוא של בקשת תשלום מהחקלאים : י מגדלים. מי שיבואª"אז משרד העבודה אמר: יש לי חברת ליווי, שזה אגודות שיתופיות וארגו ו מיד עם חברת 'מבט למושבים'. כל חקלאיªו התארגªחªאים עם חוזה והכל. אªויעמוד בת שתקוע לו עובד בחו"ל- א לשיםª 500 ו דואגים להסדר ]...[ אין, זהªחªשקל תמורת הטיפול וא הטריף .וªו לא רוצים לעבוד עם כסף. מספיק לחלוב את החקלאים, די, גמרªחªו שאªאותם. אמר .ו את השטחªו פעולה מאוד יפה. ארגªסיעות. עזבו. זהו. אז עשיª צריך לשלם ביטוח וצריך לשלם יש חברות ]כוח-א יין" )יקיªגמר העª דם[ שכבר התחילו לפטר את הרכזים שלהם ובזה281112 .( ו היªוªבסג יתן להתארגן כתחליף לחברות כוחªות הלובי החקלאי לאישור שªשיר יקי סיפר על היע- .האדם ות על בעיית העלויות הגבוהות שהחקלאים שילמוªים החלופיים של החקלאים באו גם לעªקודת מבטו הארגוªמ בגין העסקת עובדים זרים, הפעם בהקשר התשלום לחברות כוח-ה תו, התגובה המהירהªאדם. לטע של הלובי החקלאי הכעיסה את חברות כוח-ה .ו שיש להן תחליףªאדם ויצרה מצב בו הבי יªביו2012 ה שעליה מהגרי עבודה שהגיעו דרך ההסכם הדו־צדדי וגויסו תחתªסה הטיסה הראשוªכª ות עמלת הליווי טרם אושרו, חברות כוחªות שהותוו בו. היות ותקªהעקרו- האדם לא קיבלו מאום ממהגרי העב ות סביבה הגיע לסיומו ב־ªודה עם הגעתם. המשא ומתן המתמשך על גובה העמלה וסעיפי התק16 וארªבי 2013 ה בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות וארבעה ימים לאחר מכן היוªציגי המדיªבדיון משותף בין החברות ו קבע לאחד במרץª ות חתומות בידי שר התמ"ת, שלום שמחון. המועד ליישומןªהתק 2013 357 והובהרה בהן עמלת .הטיפול של חברות כוח האדם למרות שכ- 11 י חקלאים קיבלו וטיפלו במהגרי העבודה במקום חברות כוחªארגו- האדם, ברגע ,י החקלאים הושהו מטיפול במהגרי העבודה. הממשלהªות והממשלה הגיעו לעמק השווה ארגוªשהאחרו ית הªית זמªשהכריזה מלכתחילה שמדובר בתוכ וארªפסיקה אותה בסוף י2013 . 358 כ"ל שהודיע על כךªבחוזר המ .ית הופסקה היות ואושרה עמלת הטיפול שהחברות רשאיות לגבותªהוסבר שהתוכ359 הªוספת שצויª סיבה ית היא החלטת בג"צ בתיקªלהפסקת התוכ9161/07 י שבאªוהל זמªה, שמדובר "בªה את עמדת המדיªשציי קודתית שהזמןª לפתור מצוקה ."ות המיוחלותªת התקªגרמה, ושתתייתר עם התק360 קטהª ה זו הממשלהªמבחי ועד לעקוף ולשבור את חברות כוחªי שªבקו ברור מההתחלה: האיגודים החקלאיים היו פיתרון זמ- האדם. מרגע 355 על פי תיק בג"צ9161/07 תגובת המשיבה6 ל בקשת העותרת6 יים מªלצו בי- 7.6.2012 . 356 ועת המושבים ולאחר מכןªיהן "מבט למושבים" חברה שקמה תחת ברית פיקוח של תªבי הפכה לחברת כוח אדם רשמית, מושב ישע .ובית אריזה תמרים 357 ות שירות התעסוקה )תשלומים ממבקש עבודה בקשר לתיווך עבודה( )תיקון(, תיקון, התשע"גªתק– 013 2 . 358 הלªהל מיªחוזר מ2/13 רשות האוכלוסין וההגירה מ - 29 ב וארªי2013ת עובªית להתרת הזמªיסיוªית הª: הודעה על הפסקת התוכ דים .זרים מחו"ל ישירות על ידי חקלאים בליווי איגודים חקלאים 359 הערה מספר116 . 360 החלטת בג"צ בתיק9161/07 מ11.7.2012 . 151 ית. שוב הרגולטור הראהªיתן היה לבטל את האיגודים החקלאיים בשª ה הגיעו לעמק השווהªשהחברות והמדי את .ו יבטל הטבה זוªו ייטיב עם סקטור מסוים ויאפשר לו לטפל ישירות במהגרי העבודה וברצוªכוחו: ברצו ה, חברות כוחªת המדיªיתן להסיק שמבחיª הלות שתוארה לעילªמההת- שארו אופציה עדיפה עלª האדם שארו. יש להª י האגודות החקלאיות היות שהאגודות החקלאיות בוטלו ואילו החברותªפ יח כי הסיבה העיקריתª ה לא באמת רצתה להמשיך לאפשר לטווח הרחוק ליווי והשמת מהגרי עבודה ללא החובותªלכך היא שהמדי והאחריות של חברות השמה אליהם, כמו אלו שחברות כוח- .האדם היו צריכות לעמוד בהן361 וספתª תשובה הגה הישראלית הגיעה לªה במערך יחסי הכוחות. ייתכן כי ההªטמו ,ה שלא תוכל לבטל כליל את החברותªמסק ה ידעה שלא תוכל להגןªד עם חברות התיווך בגלל כוחן הפוליטי. ייתכן גם שהמדיªעשה בתאילªבדומה למה ש .על החלטה כזו מול תביעת בג"צעתידית ביקשתי לברר שאלה זו מול סמי, אישCIMI ה החליטה לבטל אתª. שאלתי אותו מדוע לדעתו המדי האגודו ת החקלאיות ולהמשיך עם חברות כוח-האדם. תשובתו ?ו אותןªהייתה: "את שואלת אותי למה לא חיסל סח מחדשªוכחי, זה לא היה אפשרי". סמי בחר לªשאר מהן זכר? במערך הפוליטי הª ו אותן כך שלאªלמה לא מעכ את שאלתי במילים בוטות: "חיסול" ו"מעיכה", בכדי לתאר את האפשרות של ביטול ח ברות כוח-ה,אדם אולי סתר על הגלוי, אך יש רמזªכדי להמחיש את התקיפות שבה צעד כזה היה צריך להתקיים. בהסבר שסיפק רב ה .ות להחלישןªיסיוªלכוחן של החברות למרות ה ה, פקיד ממשלה בכיר, שהיה מעורבªיתן למצוא בדבריו של יוª תו של סמיªייתכן ותשובה מסוימת לכוו באישור העמל ות הפרטיות לחברות כוח-ה:אדם, ומשקף, למעשה, גם את כוחן י לא מת עליו זה ]...[ כאילו להלבין משהו שממילא לא היהªדרש. אª י לא חושב שהליווי הזהª"א טוב. על מה אתה משלם? מה בדיוק צריך ללוות את החקלאי? כאילו מה, החקלאי לא יודע ללוות יªי לא אהבתי את זה, אªאת עצמו? א ו להתפשר מול משרדªאלצª [...] אומר לך את האמת [...] דיםªיכוי ההוצאות הריאלי של התאילª המשפטים כדי שהם יסכימו לקבל את ההחלטה על י מאוד התרחקתי מחברות כוחªתזכרי שבמהלך הזמן הזה א-ה הªאדם" )יו4813 .( ה את מורת רוחו מאישור העמלות לחברות שבו הוא לקªבדבריו הביע יו ח חלק פעיל, והטיל ספק בעצם .הצורך שקיים בחברות לאחר מימוש ההסכם. לדידו, אין צורך ללוות את החקלאים ולגבות מהם כסף על כך .בדבריו הוא התעלם מליווי העובדים יי גם הסכם פוליטי בלתי פורמלי, לפיו ההחלטה לאשר את העמלה לחברות פגעה בחקלאיםªה חשף בפªיו הªאך הפגיעה קט תªגדות לעמלות היא הלבªו. הסיבה המרכזית שהוא העלה להתªלעומת ההישגים שעולים ממ ית. סכום העמלה הוגדרªיו כאירוªדמית בעיªסכום העמלה )"זה כאילו להלבין משהו שממילא לא היה טוב"(, ש טרלה את הגוª הªראה כי המדיªייר בלבד. הפעם, כשªה, אך הוא היה על הªוהותר על ידי המדי רמים שסייעו .ה תחת הגבלי ההסכם הדו־צדדיªלגביית היתר, העמלה אושרה שוב בפיקוח מקסימלי של המדי וצר על ידה אךªית בחברות התיווך. אותו סקטור חזק שªהגה המדיªתת פרק זה מראה את מאבק הה ו מגביית דמי תיווך מופרזים תוך התעלמות מהתקªים ארוכות עשה את הוªקם על יוצרו וש ידון. מאזªות בª 2011, עת אושרה החלטת הממשלה שהורתה להסדיר את הבאת מהגרי עבודה דרך הסכמים דו- צדדיים ועד סוף גד חברות כוחª ית חתרהªהגה המדיªהעשור בערך הה- ת בהמשךªייªית הייתה מעוªהגה המדיªהאדם והתיווך. הה ªאים המתאימים לה. אישור העמלה הªקיומו של הסקטור, אך בת גבית ממהגר העבודה ומשולמת לחברה, גם חיצות חברות כוחªה בªלאחר מימוש ההסכם הדו־צדדי, היא הצהרה מטעם המדי- האדם ו/או הכרה בכוחן 361 'הל מסªחוזר ראש מי1 6/1 - ªף החקלאותªוהל לשכות פרטיות לתיווך עובדים זרים בע- 2011 . 152 ה לבין החקלאים בכל האמורªה עדיין זקוקה לחברות פרטיות שיהוו חולייה מחברת ביªראה כי המדיª .היחסי .לטיפול במהגר העבודה 6.6 גדªתגובת ה ת ישראלªגד מדיª : תעשיית הגיוס והתיווך לאחר תיאור הרקע הסוציו-היסטורי והלח הªוי שיטת הגיוס לחקלאות בישראל ומאבק המדיªץ שהובילו לשי ד, כמו גם המאבק מול חברות כוחªלקידומו בתאיל-האדם והתיווך , אעבור לתגובת תעשיית גיוס מהגרי העבודה ת ישראל. החתירהªגד מדיªלמימוש ההסכם הדו- צדדי היוותה א יום ממשי על חברות כוח-האדם והתיווך וי שיטת הגיוס, וכפועל יוצא מכך חיסול מקור הרווח העיקרי שלªד. משמעותו הייתה שיªבישראל ובתאיל .ד. לכן הייתה זו מלחמה על קיום החברותªהחברות בישראל וסגירת החברות בתאיל ה בªקודת המפªעד ל- 2005 חברות כ וח-האדם והתיווך ות בשימורª, הישראליות והתאיות, היו כבר מיומ מכסות מהגרי העבודה וגביית דמי התיווך הלא-חוקיים באמצע ות פוליטיקה של לקוחות בצד הישראלי והתאי יים. הצלחה זו תגיע לסופה עם השהיית החברות התאיות באוגוסטªותיאום בין הש2012 . כעולה מסיפור וי שיטת הגיוס. פרק זה ידוןªוע את שיªידון לעיל החברות עשו כל שביכולתן כדי למªהשביתה האיטלקית ש .וספים של המאבקªבהיבטים ה ם חוקיים )שוחד ואיומים(. גםªג( ושאיªפוליטיקת הלקוחות התבטאה בדפוסי פעולה חוקיים )לובי ה המשיכו החברות בכךªקודת המפª לאחר הªקודת המפªי הבדלים מהותיים: היעד והשותפים. עד לª, אך בש היעד לפוליטיקת הלקוחות, בעיקר של החברות בצד הישראלי, היה שימור והגדלת מכסת מהגרי עבודה ה, היעד לפוליטיקה של לקוחות היה גיוס זריז של מהגרי העבודהªקודת המפªלחקלאות. בצד התאי, עד ל ושליחתם לישראל. החל מ ות, שימור שיטת הגיוס הקיימת. באשרªוסף יעד לחברות בשתי המדיª הªקודת המפª יªלשותפים, בקרב החברות הישראליות השותפים הטבעיים לדפוסי הפעולה החוקיים היו הלובי החקלאי וארגו גד החברות הישראליות. השותפוª תה שותף זהªה הפªקטעה והמדיª ה שותפות זוªקודת המפªהחקלאים. מ ת .הªשארה איתª בין החברות בצד הישראלי ובצד התאי ו חברות כוחªוגע לאפיקי הפעולה אליהם פª וסףª הבדל-האדם והתיווך הישראליות. ככל הידוע לי, עד יªג, תוך שותפות עם ארגוªו כלל לאפיק המשפטי. הן הסתפקו בהפעלת לוביªה, החברות לא פªקודת המפªל החקלאים ולא בחלו בהצעות שו ד והן בישראל( ובאיומים עליהם. גםªית )הן בתאילªהגה המדיªחד לבכירי הה ה המשיכו הªקודת המפª לאחר פוץ להפעלת לחץ לביטול ההסכם, אךªשוחד והאיומים להיות דפוס הפעולה ה יתן לקרואª ייה לאפיק המשפטיªוספה גם הפעלת לחץ חוקי ולגיטימי של עתירה לבג"צ. את הפª בצד הישראלי כא .גדםª ית שיצאהªהגה המדיªפיק היחיד שהיה פתוח לתעשיית הגיוס והתיווך להידברות עם הה לפיכך אדון פה ראשית בדפוסי הפעולה של הפעלת לחץ ואיומים של חברות כוח-האדם והתיווך בישראל ייה לאפיק המשפטי במאבקן. שלישית, בדפוסי הפעולהªית, בפªיות. שªהגות המדיªד מול ההªובתאיל החוקיים והלא- חוקיים כלפי המשתתף החדש ב זירה, ה- .IOM לבסוף אדון במקרה בוחן של המהלך התאי להגבלת .החברות 6.6.1 הגה הישראלית והתאיתªלחץ ואיומים כלפי הה הגה הישראלית ובעל חברת תיווך תאית יתוארו דפוסי הפעולה המוזכריםªבציטוטים הבאים מפי בכירים בה .לעיל יאיר ו ים על קידום ההסכם המשולש. בדבריו, יאיר הזכיר אתªאפרים, עובדי משרד החוץ, היו בין הממו 153 רצח הדיפלומטים הסעודים362 :קשר לחברות התיווך התאיותªים, רצח שªות השמוªד בסוף שªבתאיל "חברות כוח-דªהאדם בתאיל ושא שאפשר לקרוא לו עקוב מדם ]...[ דיפלומטיםª הוא רצחוª סעודים [...] ות התשעיםªים וראשית שªות השמוªדמה לי בשלהי שª [...] וªשם, בזמ רצחו על רקע זה שהםª [כשהשמועה או ההערכה אומרת ]...[ שהם ]הדיפלומטים הסעודים העלו את העמלות של העובדים הזרים. שהם דאגו לכיסם ]...[ הכול רכילות ושמועות, שלא .בוחלים אפילו להגיע למקומות כאלה ,י רמזים ל... היו רמזים לאיומיםªו היו כל מיªגם אלי ,גם בכל התקופה הזאת. בייחוד בהתחלה. היו רמזים לאיומים. של חברות ]תאיות[ עוד פעם ו קוטעים את מטהªחªושא הזה ]...[ שאªו מתעסקים בªחªשזה לא טוב, שזה לא טוב שא ו שזה לאªאמר לª [...] לחמם. מייבשים את הביצה הזאת י דברים מרומזיםªבריא. כל מי ."כאלה .יסוחיו והסתייג מהקשר של חברות התיווך התאיות לפרשיית הרצחªזהר בª כעובד משרד החוץ יאיר יתן להבין מדבריו כי בזמן אמת הייתה להן השפעה מאיימתª הוא חזר ואמר שמדובר בשמועות וברכילות אך שחיזקה את כוחן של החברות לכאורה, בשל אותם.""רמזים לעומת אותם רמזים לאיומים מפי יאיר, אפרים סיפר על איומים ממשיים מצד חברות כוח-ה:יעת ההסכם המשולשªאדם והתיווך הישראליות במ דים לא ללכתªע את התאילªד כדי לשכª"הגיעו משלחות ]של חברות תיווך[ מישראל לתאיל אצה כאלה ואחרים מפה, מהª י קיבלתי מכתביªעל זה, וא ארץ, מכל המקומות. זה לא כזה ."הזיז לי אפרים מתייחס למסע הלחצים של חברות כוח-האדם הישראלי גד ההסכם המשולש שלª ות2007 מול הגה הישראליתªציגי חברות ישראליות שלחו מכתבים כדי להשפיע על ההª .ד ובישראלªית בתאילªהגה המדיªהה ה כדי להשפיע על הªד ואף ביקרו במדיªבתאיל .הגה התאיתªה וגע להשפעת חברות כוחªשרגא, פקיד ממשל ישראלי בכיר, סיפר על חשדות שהיו לו ב-האדם והתיווך :הגה הישראליתªהישראליות על הה חתם. בעיקר משום שהוא לא קיבל עידוד מלשכת שרª "לא זכיתי לראות את ההסכם הזה התמ"ת, אלי ישי. ואפילו בשלבים מסוימים חשבתי שמופעלים לחצים על לשכת השר ישי כ"ל, גבי מימון, על ידי חברות כוחªאו לשכת המ-אדם ישראליות ע מחתימה ]...[ ישª, להימ טען לגביוª ,לי הרושם שאחד מהעוזרים של גבי מימון שסיים את תפקידו שם, בין השאר ."יתןª דה משלו לעכב את ההסכם הזה כמה שרקª'שהייתה לו אג שרגא מאוכזב וªחתם בזמª שההסכם המשולש לא363 יעים לא כשרים בלשכתªותלה את האשמה לכך במ .ית מושפעת מלחצי חברות עסקיותªהגה המדיªית שבה ההªשר התמ"ת. בכך הוא מצביע על שחיתות שלטו ת יותר על רקע האקלים הציבורי של אותה תקופה: בªהאשמה זו מוב- 2006 פתח משפטו שלª שר העבודה והרווחה לש יזריªעבר, שלמה ב , בגין קבלת שוחד מחברת כוח- .אדם ותיווך364 באותה תקופה עמד על סדר היום ית בקיום קשרים בלתי חוקיים עם חברות כוחªושא השחיתות השלטוª הציבורי- אדם ותיווך, וכך יש להבין את .ותיו של שרגא. למען הסר ספק, אין כל הוכחה שקשר כזה התקיים בלשכת השר ישיªטע Uaan תו, לכישלון מימושª, בעל חברת תיווך תאית, סיפר על מהות הלחצים שהופעלו מצדו והובילו, לטע 362 ס סרט הוליוודיªד. הסיפור יכול היה לפרªרצח הדיפלומטים הסעודיים גרר משבר דיפלומטי בין ערב הסעודית לתאיל: ערב הסעודית ד בכך שªהאשימה את תאיל ,ים תאים שדדו יהלומים ורצחו אזרחים מערב הסעודיתªלאומ) שהיו מקושרים לדרגים רשמייםIredale, et al, 2003 ; Jones & Pardthaisong, 1999b .יםªרבים מהמרואיי .ה קודם לכןªשלי הזכירו את הפרשה, אף שאירעה עשרים ש 363 שרגא שירת בתפקידו שהיה קשור הדוקות לקידום ההסכם עד2006 , ומאז הוא.י בכיר אחרªבתפקיד מדי 364 על פי ת"פ06 2062/ תªפתח בשª יזרי ושלמה אלבז, בית המשפט המחוזי בירושלים. המשפטªגד שלמה בª ת ישראלªמדי2006 והתייחס לאירועים שקרו בתחילת יוםªהמיל תª. בש2008 .גזרª שםªי ואלבז הורשעו ועוªברזא 154 :עשה בצד הישראליªד, אך למעשה מהווה עוד עדות לªיו, על תאילªההסכם המשולש. הוא מדבר, על פ י ארבעª"לפ-ים דיªחמש ש ו על ה־ªברו איתTIC, זה סוד. ממשלת ישראל דחפה ל־IOM אבל א ו לעצור את הפרויקט הזה על ידי כסף מתחת לשולחן לשר. אלא שבמפלגהªיסיª וªחª ) הדמוקרטיתDP ו שהם יכולים לעשות כסף מזה שייקחו כסף. השרª( שעלתה לשלטון הבי דחה חתימה עם ה־IOM ו, והחברות המשיכו לשלוח כסף. ברגעªכי קיבל כסף מאית שהדמוקרטים עלו לשלטון הוא ]השר[ גם רצה כסף מחברות ישראליות ]...[ הם שילמו כסף ."לשר, זה הסיפור של הבלעדיות Uaan הלות מושחתת לאורך זמן, תוך כדי חילופי שלטון, בה הוא ועוד חברותªיקה של התªפירט כרו .וע את מימוש ההסכםªתאיות רבות שילמו שוחד בכדי למUaan סיפר גם על תשלומים שהעבירו לשר החברות הישראליו ת, בהתייחסו לסיפור המהלך התאי על הגבלת החברות ליצירת "בלעדיות". הפרקטיקה של שוחד וסף והמרכזי הפעם היה מכווןªים אלו, כשהיעד הªה, רווחה גם בשªקודת המפª יªים שלפªואיומים שרווחה בש .וי שיטת הגיוסªיעת שיªלמ 6.6.2 ויªשימוש באפיק המשפטי כדפוס שי הªגד מימוש ההסכם המשולש, בטעª ה, מאבקªלשימוש באפיק המשפטי מצד החברות היו שתי מטרות: הראשו .ייה, מאבק על גובה העמלה שיוכלו לגבותªשהוא מחסל את פעילותן של החברות; וש ,ה, חודש לאחר חתימת ההסכם המשולשªבהתייחס למטרה הראשו29 באוקטובר2007, שתי חברות כוח- אדם ות יווך ישראליות- "יברסלª"אשכולות" ו"יו- ) הגישו עתירה לבג"צ9161/07 גד מימוש ההסכם הראשוןª ( בעיקר גדª וספות הצטרפו אליהן בהמשך. הבג"צ הוגשª חתם. חברותªש הגורמים הבאים: משרדי הממשל ,טייםªהרלוו365 ארגון הלובי החקלאי היציג- ""התאחדות חקלאי ישראל- ארגון זכויות "העובדים "קו לעובד קורד". עתירת חברות כוחªומכון המחקר "קו- האדם והתיווך לבג"צ הייתה פרקטיקה חדשה של יצירת לחץ על י ממשלה, אלאªגד ארגוª ה. העתירה הוגשה לא רקªציגי המדיª ה מטעמן ומעין הידברות בכוח שכפו עלªהמדי גם מול הלובי החקלאי, כשותף במימוש וקידום ההסכם הב ה במסגרת תגובתªילטרלי, שכאמור, חזר לתמו .ית הגיוס החדשהªיקה לו אפשרות לטפל במהגרי העבודה שיגיעו עם תוכªה לשביתת החברות, והעªהמדי366 :ים עיקריים הוצגו בעתירה הפותחתªשלושה טיעו1 ושות בחברות בבטלו את פעילותןª( ההסכם פוגע א ומעורבותן בגיוס מהגרי העבודה ומשאירן ;לטפל רק במהגרי העבודה2 ( החלטת ממשלה2211 ()שיטת הלשכות ויים לא סבירים בפיקוח עליהן ובאופן עבודתן; ו־ªביקשה ליצור שי3גדות לפיקוח ה־ª( התIOM .על פעילותיהן הצצה להיגיון המוביל של חברות כוח-ה:י העתירה הפותחתªאדם והתיווך הישראליות בטיעו )" 21( הלכה למעשה, יש ב החלטותיהם של המשיבים כדי להפקיע מידי המבקשת את .הטיפול בגיוסם של העובדים, ולהותיר בידיה את העיסוק בהשמתם של העובדים בלבד ) 22 ) .ף יד, גזלו המשיבים מן העותרות מחצית מתחום עיסוקןª( ובכך, ובהי23 ,( לא זו אף זו יטין הטובים שצמחו לªן היחסי של העותרות הוא במוªיתרו הן הן בקרב חברות כוח- האדם ) .ם של העובדיםªד והן אצל המעסיקים הישראלים, בשל כישוריה בגיוסם ומיוªבתאיל24 ( 365 ים, שר הªם ממשלת ישראל, שר התמ"ת, שר הפªגדם היª ציגי משרדי הממשלה שהעתירה הוגשהª הלªחקלאות ופיתוח הכפר ומ .יחידת הסמך לעובדים זרים 366 מלבד ב ג"צ שהוגש ב- 2007 , בתחילת דצמבר2011, חברות כוח-האדם והתיווך בישראל התאגדו להגשת תביעה לבית הדין הארצי בירושלים. על פי תיק עש"ר16980-12-11, פורום הל ,'ת ישראל ואחªגד מדיª 'שכות הפרטיות בחקלאות באיגוד לשכות המסחר ואח גד מימªבית הדין הארצי לעבודה: ירושלים. התביעה הוגשה כ הלªוש ההסכם כפי שבא לידי ביטוי בחוזר ראש מי35/11 ת התביעהª. טע העיקרית סבבה סביב מה שהן ראו כפגיעה בחופש העיסוק ב ה אסרה עליהן לעסוק בתיווךªכך שהמדי. ה חמדה עיסוקªתן המדיªלטע זה לעצמה. פסק הדין לערעור זה קבע למוחקו היות ובית המשפט ראה את ה דיון בבג"צ9161/07 .כעוסק בשאלת ליבה זהה 155 חיוב העותרות להסתפק בהשמתם של העובדים, אשר יאותרו על ידי האו"ם, משמעותו ית ביכולתןªן היחסי של העותרות, ופגיעה חמורה, ואף קטלªהלכה למעשה, ביטול יתרו להמש) .יך ולפעול25 ,ן סבורות עוד כי עליהן, כחברות ישראליותª( לא זו אף זו, העותרות אי לאומיים דוגמת האו"ם. בהקשר זה סבורות העותרותªות לפיקוחם של גופים ביªתוª להיות .כי די בפיקוח המתקיים על ידי המשיבים בישראל, להם הן מחויבות בשיתוף פעולה מלא ) 27( יודגש כי עולה מה וי אופן )ה(העסקה היהªימוק העיקרי לשיªחלטות הממשלה, )ש(ה ,וע גביית עמלות מופרזות מעובדים זרים, לאור מידע שהתקבל אצל המשיביםªהרצון למ לפיו חלק מחברות כוח- והגות לגבות מן העובדים הזרים, אשר בהבאתם הןª האדם ) .מטפלות, עמלות מופרזות שלא כדין28גªן מתª( העותרות אי ם המבורךªדות כמובן, לרצו ) .יצולם של העובדים הזריםª וע אתªשל המשיבים, למ29 ה של עתירה זו הוא בקשתןªייª( ע ו פגיעה חמורה בעותרותªוק יחד עם המים", דהייªע מ"שפיכת התיªשל העותרות להימ ם של המשיבים ליישªיסיוªוספות שלא לצורך, ושלא על פי דין, כפועל יוצא מª ובחברות ם ."ורמה ראויה זוª אבקו חברות כוחª יתן לראות בסעיף הראשון, בעתירתן לבית המשפטªכפי ש-האדם והתיווך גד הפקעתª ות אלה. בכךªס את שליטתן בתהליך הגיוס במדיª זכאותן לפעול בארץ המוצא של מהגרי העבודה, והעלו על חתם ההסכם מלכתחילה: חוסרª אישרו את הסיבה הבסיסית שבשלה ה לאכוף פעילות מחוץªהיכולת של המדי לגבולות ישראל על ידי גורמים שלישראל אין יכולת פיקוח עליהם, כמו חברות הגיוס התאיות, למולן פועלות י הפתיחה היא שחברות כוחªייה שעולה מטיעוªהחברות הישראליות. סוגיה ש-האדם והתיווך הישראליות גדו לפיקוח ה־ªהתIOM עליהן וביקשו להמ שיך בסטטוס-קוו של פיקוח ות כי דיªמצד ישראל. מצד אחד הן טוע .י מבקשות להגבילוªבפיקוח הישראלי, ומצד ש ציפי, בעלת חברת כוח-אדם ותיווך י גדותªשראלית, ומיוזמות הבג"צ, סיפרה בריאיון עמה אודות ההת דאז להסכם מצד החברות. היא הביעה את חוסר האמון והרצון שלה בשימוש ב ־IOM יעªה אותו כמª, וסימ :העיקרי להגשת הבג"צ ת ישראל[ החליטה בהחלטה חפוזה להעביר את כל הפעילות ל־ªו ]מדיª"לגבי הבג"צ, בזמ IOM שיושב בשוויץ, מי שקיבל ]את ההחלטה[ לא בדק את ה־IOM , החלטה חפוזה מבלי הל את ה־ªלבדוק מי מIOMי שיושב בשוויץ למªו לגוף חיצוª. במקום שית ו לגוףªה שלא ית ים ]...[ חשבתיªה תכתיב קריטריוªשיושב בארץ? היה רצוי ]...[ גוף ישראלי כלשהו ושהמדי יתי לחברות ]כוחªללכת לבג"צ ופ-אדם ותיווך א חרות בישראל[. אין שיתוף פעולה גד הפקידות ]...[ היהª י אכשל בבג"צ, אז אין דרך חזרה וצריך להילחםªמהחברות, אם א חשוב שי היו כולם פה. אין אחדות, בעיקר בין יהודים. היום יש יותר שיתוף פעולה בין "חברות, היום היו שמחים לחזור למתווה הקודם תיים לאחרªו מדויק כי הבג"צ הוגש כשªהביטוי בו ציפי השתמשה וחזרה עליו "החלטה חפוזה", אי ים בין ה־ªוהלו שיחות ודיוª החלטת הממשלה ולאחר שכברIOM לבי ן חברות כוח- האדם והתיווך בישראל. עם הגהªה של מקבלי ההחלטות בהªתק ולחוסר הבªות לªזאת, מדובר במגמה עקבית בה החברות הישראליות טוע הישראלית באשר לפועלן ובאשר למצופה מה־IOMיות של חברות כוחªה גם הצצה חטופה להטרוגªתª . ציפי- האדם והתיווך הישראליות ולחוסר יכולתן לה גד ההסכם. בהערתה בסוף הציטוט סיפקה מעין השוואהªתאחד כ בין המתווה הקודם של ההסכם לבין זה שיתממש לבסוף ב־2012 ,ה בדבריה למתווה שהוצעª. ייתכן כי ציפי התכוו בו ה־IOM וכח בישראל ויפקח ישירות על חברות כוחª יהיה- האדם והתיווך הישראליות. הבג"צ המשיך להידון 156 עד למימוש ה לבין חברותªד, והיווה אחד הערוצים להתכתשויות בין המדיªההסכם הדו־צדדי בין ישראל לתאיל כוח- .האדם והתיווך ים עברו ומימוש ההסכם קרם עור וגידים המאבק בבג"צ הסלים, מחד, והפך לקרב על חייªככל שהש ן בהסדר החדש. בציטªהחברות, ומאידך, קרב מאסף על העמלה שתיגזר למע וט מתוך כתב העותרות בפברואר 2012 367 :ע מהן את פעולת התיווךªוהל שמªהחברות שידרו היסטריה גמורה לאור ה ן רשאיות לפעולª"אין כל הצדקה לקיומן של העותרות אם הן אי ]פעולת תיווך לגיטימיות [מכוח ההיתר אשר בידיהן הלים הפסולים יהיהªת המוצא ופועל יוצא של יישום הªבמדי חיס !!!ולן המוחלט של המערערות באופן המידי [...] יובהר ויודגש, כי בשבועות הקרובים ףªת ישראל עובדים זרים בעªעתידות העותרות לספק למאות משקים חקלאים במדי ים מזה זמן רב לעובדים אלו, משקים אלוªהחקלאות!!! משקים חקלאיים אלו ממתי ואשות לעובדים ולידיים עובדות כאª זקוקים שימה, שאחרת המחסור בידייםªוויר ל "יים אדיריםªזקים ממוª עובדות יסב להם.[]הפסקה מודגשת במקור ו כי איסור על פעולת התיווך יוביל לחיסולן המיידי. בכך ביטלו כלאחר יד את שאר הפעולותªהחברות טע והלים החדשים, ולכאורה הודו שאין בהן למעשה צורךªה לבצע בªשאישרה להן המדי מלבד בתיווך מהגרי ה עלªיתן לראות בציטוט כי החברות בחרו להיתלות בצורך של החקלאים בהן כדי לבסס את הטעª העבודה. עוד ו את הזרקור למצוקת החקלאים, שמעוררת אמפתיה רבה יותר ממצוקתן הן. לכאורה לאªחיצותן ובכך הפª .שקלו אפשרות שהחקלאים יוכלו להסתדר בלעדיהן ,בדיעבד מאבק החברות על התיווך היה מאבק עקר, היות ובמהותו של ההסכם הדו־צדדי עמדה הפקעת זכות זאת. על כן, האפיזודה של המאבק באפשרות לתיווך הייתה קצרה יחסית והחברות התמקדו במאבק על .קבלת העמלה בגין ליווי ועל גובהה יªכאמור, ביו2012 ה שעליה מהגריªחתה הטיסה הראשוª עבודה שהגיעו באמצעות ההסכם הדו־צדדי ות עמלת הליווי טרם אושרו, חברות כוחªות שהותוו בו. היות ותקªוגויסו תחת העקרו- האדם לא קיבלו מאום מצאת בציטוט הבאª ימו זאתªתה בעבור החברות. עדות לכך שהפªממהגרי העבודה עם הגעתם. המציאות השת מתוך בג"צ9161/07 : 368 דגיªשוב וª" ערכו בין התמ"ת ללשכות, פעלוªש כי במהלך המו"מ ובחילופי התחשיבים ש י הדברים, ועבודתªו פªה כי השתªות ובהתאם לעלויות האמיתיות, תוך הבªהלשכות בהגי הלשכות לא תשוב להיות כבעבר. הלשכות עומדות על כך כי הסכומים שהציגו בתחשיבן ערך בהתאם לרשימת הדרישות שקבעהªהאחרון, ש יםªכוª םªרשות האוכלוסין, הי ו סבורים כי עליכם לבחון מחדש אתªומשקפים את סך ההוצאות כפי שמתבצע בפועל, וא "ותªתה טיוטת התקªבª י תחשיבכם, לפיוªתוª .[]הדגשות במקור ן לבין משרדי הממשלה על גובה העמלה, וכי כלªהל ביªבציטוט זה העידו החברות על משא ומתן שהת צד הציג א ותªות של החברות. הצהרתן כי פעלו בהגיªות הכווªכוª ת תחשיביו. המשפט הפותח בציטוט מעיד על ן, העיד כי בעבר לא היה הדבר כך. בהמשך המשפט, בו החברות הודו כיªודיווחו על העלויות "האמיתיות", כלשו ותה, והן פותחות דף חדשªן לשªתה, גם היא כמעין הודאה בכישלוªהמציאות השת הªמול משרדי הממשלה. מבחי .גד גזרות ההסכם הדו־צדדיªזו, מאבקן על גובה העמלה היה הקרב המאסף כ 367 'עמדת העותרת מס5 בתיק בג"צ9161/07 מ- 9.2.2012 . 368 על פי תגובה מטעם העותרת6 ו-7, העותרות ה ה בתיק בג"צªמצטרפות ל"הודעת עדכון" מטעם המדי9161/07 גדª 'אשכולות ואח ממשלת ישראל ואח' מיום10.10.12 סעיף7.5 . 157 ותיה תם ב־ªהמו"מ על גובה העמלה ותק16 וארªבי2013 הªציגי המדיª, בדיון משותף בין החברות ל ות חתומות בידיªבוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, וארבעה ימים לאחר מכן היו התק שר התמ"ת, שלום קבע לª שמחון. המועד ליישום-1 במרץ2013 . 369 . 6.6.3 לחץ ואיומים על ארגון ה־IOM כאמור, חברות כוח-האדם והתיווך ד ובישראל השתמשו בלחץ ובאיומים כלפי כל מי שעמד בדרכן. לאªבתאיל הייתה סיבה לחשוב ש־IOM ,ה. יתרה מכךªיזכה ליחס שוIOM וי הממשמש והיווהªסימן יותר מכל את השי איום מוחשי מול חברות כוח- .האדם והתיווך ים שחלפו מקבלת החלטת הממשלה ועד מימוש ההסכם ה־ªה השªלאורך שמוIOM היה יעד ללחץ .ולאיומים מצד החברות הישראליות והתאיות מישל, בעלת תפקיד בכיר ב- IOM ידªים הªבש ות סיפרהªו ות עלªבראיו ערכו עם חברות כוחªהפגישות ש-האדם והתיווך קודת מבטה, והבהירהªד ובישראל מªבתאיל ת הארגון מטרת המפגשים, במיוחד עם החברות הישראליות, הייתה להמחיש לחברות כיצדªשבעוד שמבחי ת החברות המטרה הייתה להעביר לארגון את המסר שהוא לא רצוי וכי עדיף לªיעבוד ההסדר החדש, מבחי ו :חוו הלחץ והאיומים על ידי מישלª להפסיק בפעילותו. כך ות את השיטה ששמהªו צריכים לשªד הייתה מאוד מאוד קשה בגלל שהייª"ההתחלה בתאיל יªגדות דומה בשªו בוודאי התªי הצדדים ]...[ הייתה לªשים מחוץ לעסק בשªהרבה א י חושבת. היו לי כמה פגישותªהצדדים, אולי יותר בישראל א מאוד קשות עם חברות תיווך וªחªי אמרו לי 'אם תתחילי את זה אªים מוקדמים, כשהן באופן עקרוªשם ]בישראל[, בזמ דªדאג שאת תצאי מהעסק בתוך שלושה חודשים'. זה היה מאוד, מאוד קשה ]...[ בתאילª מוך ]...[ היו תקופות שממש דאגתיª זה היה יותר תרבותי, יותר מיושב, יותר פרופיל באופן שיםªסים למקומות שהרבה אªכª וªחªאישי שמשהו יקרה לי ולצוות שלי, כי ידעתי שא ,י גרה קרובªגקוק, אªוע בבªוסעת מהמשרד ואליו על קטª גדים לזה בגלל כסף ]...[ הייתיªמת סיעה ידועה, זהª וע ]...[ זו הייתהªית תדרוס את הקטªותמיד חשבתי שהכי קל יהיה שמכו הכי צפוי וג וסעת. תודה לאל זה לא הגיע לזה ]...[ הם היו לוקחיםª ם באותן שעות הייתי גקוק, באמת המקומות הכי יוקרתיים. הייתיªות יוקרה בבªאותי לארוחות צהריים במלו וכלª ה, ואיךªשים שמעולם לא פגשתי כדי לדבר איתם על ההגירה האחרוªפגשת עם אª לעבוד בשיתוף פעולה, וזה ידוע שבכל אס יה הפעולות והפוליטיקות והפוליטיקאים מאוד קה, כל דבר. הרבהªים, סרי לªי. הפיליפיªמעורבים באופן אישי, ישיר או רחוק אחד עם הש גדויות שהםªפעמים לא באמת ידעת עם מי את מדברת או מה התוכן שהם מייצרים, ההת שים פוטªד, אªדלים במשרד העבודה בתאילªמעלים, היו שחיתויות וסק שים שהיהªרו, א טיים" )מישלªקודת מוקד במשרדים הרלווª ו קשר ישיר איתם, שהיוªל16115 .( איומי חברות כוח- ם היאªד גרמו למישל לחשוש פיזית לחייה. אומªהאדם והתיווך בישראל ובתאיל קשות בחייה היה דווקא בתאיªה שהאיומים היו מפורשים יותר בצד הישראלי, אבל הפחד הממשי מהתªטע .דªל ה שהחברות הישראליות יכולות בקלות לפעול על אדמתªי מישורים: ראשית היא הביªיתן לפרש זאת בשª הªקודה אחרוª .ימוס" של החברות התאיות היה רק למראית עין וגם הן יכולות לפגוע בהªד, ו/או ש"הªתאיל ,הגה התאית הייתה מופעלתªשמישל התייחסה אליה היא השחיתות; שייתכן שהה לפחות בחלקה, על ידי 369 ות שירות התעסוקהªעל פי תק )תשלומים ממבקש עבודה בקשר לתיווך עבודה( )תיקון(, תיקון, התשע"ג– 013 2 . 158 החברות. גם לאחר מימוש ההסכם, רוחן המאיימת של חברות כוח- ציגיª האדם והתיווך עוד ריחפה מעל וכך כל ה־IOM .ציגי החברותªמוך מחשש לפגיעה מª עימם שוחחתי ביקשו לשמור על פרופיל הלחץ והאיומים של חברות כוח-ה הגה הישראלªי ההªעלם מעיª אדם והתיווך לא ית. אפרים, עובד משרד החוץ, מתייחס פה לפגישות שערך הארגון וללחץ שהופעל עלIOM ות ההיערכות למימושªע"י החברות בש ההסכם המשולש של2007 : "הבעיה הייתה של־IOM ו משלחת שלªאין משרד בתל אביב. שלחIOM ו אותםª, שלח לישראל לבדוק וכו'. הם חזרו מבוהלים. בגלל שהם, לא באו פן חכם כל כך, חוץ מהפגישות ,ור ועם כולם, שכל הזמן אמרו להם 'כןªן דיªי סידרתי להם עם משרד העבודה ועם רעªשא פגשו עם חברות כוחª ים'. הם גםªו מוכªחªא-האדם. וחברות כוח-האדם הישראלי ות אמרו ."'חבל בזהªו לא זה, וªחªלהם: 'מה פתאום, אל תעשו את זה, זה לא ילך, א גם ממ רחק הזמן סבור אפרים כי החלטת ה־IOM להיפגש עם חברות כוח-האדם והתיווך המקומיות ה למימוש, אבל חברות כוחªית הייתה מוכªהייתה טעות. לדבריו, המערכת המדי-האדם והתיווך סירבו לשתף פעולה ואיימו על הארגון לבל ימשיך בפעילותו. בשיחות עמי, חברות כוח-ה אדם והתיווך, הן בישר אל והן יסו ליצור דהª ,דªבתאיל-לגיטימציה לארגון ה־IOM ו שהוא עצמו לוקה בשחיתות, ו/או לא יהיה מסוגלªוטע מצאו להן תימוכין. שלא במפתיע, אף אחד מראשי החברות עימם שוחחתי לאª ות שלאªלבצע את עבודתו, טע הודה שהוא עצמו, או מי מחבריו, איימו ו/או לחצו על ה־IOM להפסיק .בפעילותו ד, למול ארגון ה־ªהשימוש בלחץ ובאיומים מצד החברות בישראל ובתאילIOM , לא הוצגו על ידי עובדי ה־IOM .עמם שוחחתי כסיבות לכך שמימוש ההסכם לקח זמן רב, אלא כרעה חולה שליוותה את התהליך תªלראייה, בש2008 יסוח הסכםªות ליישומו, כª, הארגון פעל למימוש ההסכם המשולש על ידי מציאת פתרו עבודה בין ה־IOM לבין חברות כוח-ה יסיון הפעלת המערכת על ידי פתיחתª אדם הישראליות, וכן יף בישראלªס יסיון של הª עשהª ד. משמע, בתקופת ההסכם המשולשªובעבודת גיוס העובדים בתאיל- IOM לעבוד עם החברות .הישראליות בפברואר2008 הוגשה מטעם ה־IOM טיוטה לעיון לחברות כוח-האדם והתיווך הישראליות, ובה שורטט מתווה עבודת הארגון בפיקוח על חברות כוח-ה אדם והתיווך ראה כי ה־ª הישראליות. מעיון בטיוטת המתווה IOM אמור היה לקבל שכר מסוים מחברות התיווך על כל מהגר עבודה שהיה מגיע. תפקיד החברות היה מוגבל לליווי העובד ואילו תפקיד ה־IOM היה גיוס העובד ופיקוח על החברות הישראליות. בדיעבד, במימוש ההסכם היום, העיקרון של חלוקת התפ כון, רק שה־ª שארª קידיםIOM ו מעורב ישירותªציגות בישראל ואיª ו בעלªאי גדותן של החברות, סייעו לªבפיקוח על החברות. עם זאת, הלחץ והקושי ליישום, למרות הת- OM I לקדם ולדרוש .ותªחתימה ישירה בין המדי 6.7 גד ישראלª דªתאיל- המהלך ל הגבלת מספר החברות ד היוªגם בתאיל יםªי למדה על כך ממרואייªו ואªגד להגבלת החברות. זה היה אירוע מתוקשר וגדול בזמª תגובות מחברות כוח-האדם והתיווך ומקרב פקידי הממשל. הוא פורש כ ת כוח חדªהפג- הגה התאית, אךªצדדית של הה קולות ביקורתיים, בייחוד מקרב בעלי חברות הגיוס התאיות אבל גם חלק מבעלי חברות התי ,ווך הישראליות סברו שזה מהלך של מספר חברות כוח- .הגה התאיתªאדם ותיווך ישראליות ליצירת קרטל, תוך שימוש בה כך י השטחªאו כך, סיפור זה העלה על פ ,הגה הישראליתªהגה התאית להªאת יחסי הכוחות במערכת כולה: בין הה יות לבין חברות כוחªהגות המדיªבין הה-האדם והתיווך בישרא ד, ובין החברות לבין עצמן, כשמעל כלªל ובתאיל .וי יחסי הכוחות של המערכת כולהªוי הסדר הגיוס ולשיªה של ישראל לשיªיסיוª ההתרחשות מרחף סיפור זה 159 ושא האחרון שידון בפרק זהªוי הסדר הגיוס והוא הªידון תחת מאבק תעשיית הגיוס והתיווך בשיª ות שעלוªכמיקרוקוסמוס לסוגיות השו .בפרק כולו בגרף זה קודות הציון המשמעותיות של המהלך התאיª ראותª :להגבלת החברות תרשים מספר14 קודות ציון במהלך התאי להגבלת חברות התיווךª ובמברªב2009 משרד העבודה התאי הודיע370 באופן חד-צדדי כי עליו לבחון את פעילות חברות כוח- האדם והתיווך הישראליות שעובדות מ דרשו לעבור בירור ואישור מחודש מול המשרדª ול החברות התאיות. הן .ורק חלקן אושרו371 וסף, המשרד גם הודיע שהגביל את ההתקשרות בין החברות התאיות לישראליות, כךªב .שמול חברה ישראלית יוכלו לעבוד עד שלוש חברות תאיות בלבד372 הווה אומר, משרד העבודה התאי הודיע על ביטול הריש ות של חברות כוחªיו- ,האדם והתיווך הישראליות ועל הגבלת ההתקשרות שלהן. ככל שחקרתי הגה התאית התערבה בסוגיית הקשר שבין חברות כוחªה שההªהייתה זו הפעם הראשו- האדם והתיווך .דªעשה בתאילªהישראליות לבין ה יקה של חברות התיוªי ביטויים בשטח: התרעמות ופאªלמהלך התאי היו ש וך הישראליות שלא אושרו וסף לעיכובים קודמיםª ו אישורים מחודשים. כל זהªתªיסתם של מהגרי העבודה התאים עד שייªועצירת כ יסת העובדים לישראל בשל החלטת הממשלה הישראליתªבכ2211 ., שפורטה בתת פרק קודם ג, שר העבודה התאי דאז, צוטט בכתבה בעיתוןªפיאיטהון קאיטהוTheMarker מאת עמירם כהן ) 26.12.2009 .(, והסביר את המהלך התאי373 :הגה התאית על המהלךªמדובר בהתייחסות ישירה יחידה מהה "חברות כוח- ו רשימותªיים לעשיית רווחים ]...[ יש בידיªדים עªיצלו תאילª אדם ישראליות ויות כוחªהמוכיחות שמספר סוכ-אדם ישראליות מחליפות עמיתים על ב סיס חודשי לצורך גריפת רווחים כספיים ]...[ ]שבע[ חברות כוח- האדם הישראליות שאושרו מחדש לעסוק דיים לעבודה בישראל הןªבגיוס התאיל374 חלוצות בתחום זה ואלפי העובדים שגויסו על ידן וצרה כלª פגעו זכויותיהם הסוציאליות, ולכן לאª וצלו אוªהגיעו לעבודתם בישראל ללא ש בעיה ל ."אשר את החברות הללו מחדש 370 ככל הידוע לי, את ההודעה קיבלו חברות כוח-ה אדם והתיווך הישראליות ישירות ות ולכלי תקשורתªשלחה הודעה לעיתוª, ו ישראלי י ם מרכזי י.הגה הישראליתªשלחה כל הודעה להª ם, אך לא 371 ת בעיית העובדים הזרים מªסת לבחיªפרוטוקול ישיבת ועדת הכ- 28.12.2009 ד", וכןªושא: "חברות תיווך ישראליות בתאילªב כתבתו של עמירם כהן מ- 26.12.2009 בעיתוןTheMarkerדי: "חברות כוחª: "שר העבודה התאיל-אדם ישראליות דיםªיצלו תאילª יים לעשיית רווחים", ומיוםªע7.1.2010 בעיתוןTheMarkerים הורה לחברות כוחª: "משרד הפ-האדם הישראלי תק קשרים עםªות ל 9 חברות כוח- ."דיותªאדם תאיל 372 ת בעיית העובדים הזרים מיוםªסת לבחיªעל פי פרוטוקול ישיבת ועדת הכ28.12.2009 ,"דªושא "חברות תיווך ישראליות בתאילªב וכן כתבתו של עמירם כהן מ - 26.12.2009 בעיתוןTheMarkerדי: "חברות כוחª: "שר העבודה התאיל-אדם ישראליות דיםªיצלו תאילª יים לעשיית רווחים", ומªע- 7.1.2010 בעיתוןTheMarkerים הורה לחברות כוחª: "משרד הפ-האדם הישראלי תק קשרים עםªות ל9 ."דיותªחברות כוח אדם תאיל 373 ות שהופצה לכליªהודעה לעיתו תקשורת ישראלי י.ם 374 י א.ד.א, ישרªפאואר, שªא.פ.י מ- ,פאוארªאד מ א ט ואשכולותªד דיוולופמªג אªפאואר סרוויסז, ערבה בילדיªטרמן, לי בר מªי .פאוארªמ 160 ,לפי הכתבה375 השר הסביר כי המהלך התאי היה תגובה בעיקר לפעילות לא- חוקית של החברות .הישראליות בהתקשרויותיהן מול החברות התאיות, ולא רק לגביית דמי התיווך המופרזים ממהגרי העבודה בכך אישר כי החברות הישראליות הן השולטות בתזרים התשלומים בי ת ישראל, מדוברªן החברות. מבחי קודת התורפה העיקרית שהייתה אמורה להיפתר על ידי ההסכם הדו־צדדיªב- חוסר היכולת הישראלית לפקח :גבים בארצות המוצאªעל דמי התיווך ה וספות יקבלו אישור לגיוס עובדים לאחר שהוועדה לבדיקת החברותª "חברות ישראליות .] הללו תשלים את בדיקתן קבעה על ידיªיות שªועדה לסלול את הדרך למדיª ..[ דרישה זו ] לאומי להגירהªות את הארגון הביªשתי הממשלות, שהגיעו להסכם בעל פה, למIOM [ וי ה־ªד[, מיªלפקח על הליך הגיוס. אלא שבגין דרישות חוקתיות ]בתאילIOM למפקח לא יטין בישªים בעלי מוªיוכל להתבצע לאלתר, ועל כן ארגו תיים על העובדיםªו ביªראל יג ים כי חלק מהחברות הישראליות מודאגות מכך שלאªו מאמיªחªיצול ]...[ אªדיים מªהתאיל דªיאושרו בעקבות עברן המפוקפק. מסיבה זו עלו שמועות על שחיתות, כביכול, בתאיל הªושא שפורסמו לאחרוªדים לעבודה בישראל והדיווחים בªושא גיוס אזרחים תאילªב ב."וªתקשורת הישראלית הכתימו את שמה הטוב של ארצ376 לפי הכתבה, השר התאי טען כי ההתקשרות מול ה־IOM התעכבה מטעמים חוקתיים, כלומר, ההוראה ד באה בכדי למלא את החסר עד שההסכםªלבדוק ולאשרר את החברות הישראליות, וכי פעולתה של תאיל יתן, אם כך, לפרש את האקט התאי גם כתגובה לכישלון של מימוש ההסכם המשולש. בסוף דבריו שלª .ימומש השר התאי בכתבה, יש התייחסות להאשמות בש .חיתות מצד החברות הישראליות שחוששות שלא יאושרו ות גמורה ובדצמברªהגה הישראלית התייחסה למהלך התאי ברציªהה2009 ,ים דאזªאלי ישי, שר הפ .הגה התאיתªוי להªהגה הישראלית הודעת גיªס ישיבה שבסופה יצאה מטעם ההªכי377 כמו כן, יצאה הוראה מטעם משרד ים לחברות הישראליותªהפ תק קשרים עם חלק מהחברות התאיות בשל חשדות, לכאורה, לגבייתªל .דמי תיווך שלא כחוק378 ה שטראוס, מהלשכה המשפטית בתמ"ת דאז, התייחסה לישיבה זו בוועדתªעו"ד שוש סה ישיבה מיוחדת בכדי לדון במהלך התאיªת בעיית העובדים הזרים" שגם היא כיªסת "לבחיªהכ379 . מדברי יתª עו"ד שטראוס :הגה הישראלית את המהלך התאיªן ללמוד כיצד פירשה הה ס את כל הגורמים: משטרה, משרד החקלאות, גםªס ישיבה. הוא כיªים אכן כיª"שר הפ ו צריכים להגיב, כי החשש הואªחªסות לברר במה מדובר ואיך אªים ותמ"ת, לªאוצר, פ שלמרות שהמהלך הזה הוצג כמהלך של רישוי והסדרה לתקופת הבי יים עד להסדרתª ושא מולªהIOM תªושא של קרטל ופגיעה בחברות אחרות. ]שאלה: למה את מתכווª , יש פה ה מסודרת למשטרה, ולכן המשטרה לאªי אומרת: חשש לקרטל. לא הגיעה תלוªבקרטל?[ א ."פתחה בחקירה כי אין לה ממצאים סה במיוחד, בªציגות הבכירה של הממשל התכªמהציטוט עולה שכלל ה ין היתר מהחשש שמא המהלך .התאי הוא, למעשה, מהלך של יצירת קרטל של החברות הישראליות 375 כתבתו של עמירם כהן מ- 7.1.2010 בעיתוןTheMarkerים הורה לחברות כוחª: "משרד הפ-ה תק קשרים עםªאדם הישראליות ל9 חברות כוח- ."דיותªאדם תאיל 376 הערה375 377 עמירם ,כהן28.12.2009 בעיתוןTheMarker ד: במשרד החוץ יבקשו הבהרות מהשגרירª: "פסילת חברות כ"א ישראליות בתאיל ."דיªהתאיל 378 הערה77 379 ת בעיית העובדים הזרים מªסת לבחיªעל פי ישיבת ועדת הכ- 28.12.2009 ושא: "חברות תיווך ישראליות בªב ."דªתאיל 161 בפרוטוקול אותה הישיבה380 יםªהל יחידת הסמך ממשרד הפªיתן למצוא את עדותו של מאיר שפיגלר, מª :דאז, שהביע הפתעה מהמהלך התאי ה מª"זה היה כמו רעם ביום בהיר. זאת אומרת, לא הייתה שום הכ וקדמת של שליחת ובמבר. למרות שעברו את כל התהליך שלª איזשהו מסמך לחברות. זה היה במהלך חודש הסדרת (הברקת )ר' הסבר בהמשך ד חסמוªות תאילªד לכאן, שלטוªעובדים זרים מתאיל ובמבר, כתוצאה מלחץ שהופעל כלפיהם, הם הסכימו בכל זאתª את ההברקות ורק בסוף לשחרר את אלה שהיו רת למשך מספר ימים, לאפשר להם להגיע, ולאחר מכן חסמו שובªבצ ים שעל בסיסוªי, לפחות, לא ראיתי שום מערך של קריטריוªאת האפשרות להגיע לכאן. א התבקשו חברות ישראליות לתת את ההיסטוריה שלהן, דברים הקשורים לפעילות השוטפת שלהן כדי שאפשר יהיה לבחון את המשמעות של המשך תפ דªקודן מול ממשלת תאיל ת ישראלªו יודעים, קיבלו שבע חברות מתוך המכלול שאושר במדיªחªבעתיד. ממה שא- 40 חברות- אישור להמשי ד. שאר החברות התבקשו לעבוד דרךªך ולהביא עובדים מתאיל ,ו את החברות, בין היתרªד ]...[ הן בחªהחברות הישראליות שאושרו על ידי ממשלת תאיל על בס יªהלות שלהן. אªהלות שלהן וההיסטוריה, לא דבק רבב בהתªיס הוותק שלהן, ההת י שמראה שוותק היה פרמטר, כי היוªלקחתי סתם מתוך שבע החברות וראיתי שאין חוט ש ים בקרב אלה שאושרו, וחברות עם ותק שלªכמה חברות הפועלות שלוש או ארבע ש18 הªש שלא אושרו. כך שהדברים לא לגמרי ק."טייםªוהר :הלות התאית ולה שלוש סיבות עיקריותªמדברי שפיגלר עולה התרעמות גדולה על ההת1 הªיתª . לא הודעה מוקדמת למהלך2 דªסגרו מצד תאילª . השמיים3קבע חדª . - צדדית תהליך א ישור מחודש של החברות הישראליות. בהיבט הראשון, שפיגלר ביטא לא פחות מתדהמה דרמטית "זה היה כ תªמו רעם ביום בהיר" להפג הגהªים רבים מול ההªהכוח התאית. ייתכן שתדהמה זו באה מאחר שמתוקף תפקידו הבכיר היה מעורב בדיו ות למימוש ההסכם, ועל כן הופתע ממהלך חדªיסיוªים של הªהתאית בשלבים השו-צדדי שכזה. י יתכן גם שעצם המהלך החד-צדדי הפתי ע אותו לאור התפיסה העצמית ש הגה הישראלית, שראתה עצמה כמובילה וכגורםªל הה טי במערך הכוח הלאªªהדומי- י ביןªשוויו ה ה זו מתחזקת מהתרעומת שהביע מול דפוסיªות. השערה אחרוªמדי יעת "הברקות", משמע עצירה של יציאת מהגרי עבודה תאים לישראל ושלילת חברות כוחªהפעולה עצמם: מ- י דפªאדם ותיווך ישראליות. ש הגה הישראלית ובקרב יחידת הסמךªפוצים למדי בקרב ההª וסי פעולה אלה היו ע הגעת עובדים לזמן מה ולא אפשרªד, שמªוגע לתאילªה זו ביטא שפיגלר מוסר כפול בªה. מבחיªשעליה היה ממו ,"טיותªלחברות ישראליות מסוימות לעבוד מול חברות תאיות. לבסוף הוא הביע תרעומת על שאין "קוהר כדבריו, לפסילת חברות מסוימות מחד ולאישור אחרות מאידך. מהדברים עולה כי לתפיסתו, במערך יחסי- הכוח ד רק ישראל רשאית לדרוש הפסקת פעילות של חברות תיווך ולסגור את השמיים לשם יצירתªבין ישראל לתאיל .דªלחץ, אך לא תאיל ה הביצועית, שפיגלר בחר להשיב לתאים באותוªמהבחי המטבע, והורה לחברות הישראליות שאושרו תק קשרים עם חלק מהחברות התאיות בשל חשדות, לכאורה, לגביית דמי תיווך שלאªד לªמחדש על ידי תאיל .כחוק381 יח ששפיגלר ידע כי החברות הישראליותªאלא שהוראתו של שפיגלר הייתה הצהרתית בלבד. יש לה יכלו לעבוד עם חברות אחרות ועם אותן ח יעתªיח שלא היה מסתכן במªברות, אבל תחת שם אחר. כמו כן, יש לה 380 הערה80 381 על פי כתבתו של עמירם כהן מיום7.1.2010 בעיתוןTheMarkerים הורה לחברות כוחª: "משרד הפ-האדם הישראלי תק קשריםªות ל עם9 ."דיותªחברות כוח אדם תאיל 162 ן על עיכובים גדולים בהגעתªהגעתם של מהגרי עבודה, כדי לא להקים עליו את הלובי החקלאי, שגם כך התלו הגה התאית מסר שגם ישראל יכולה לשחקªיתן לשער, אם כך, כי שפיגלר ביקש להעביר להª .מהגרי העבודה באותו המש .חק מיקי ו- Dtaawmם בעלי חברות כוחªהי-אדם ותיווך ב ד. החברה של מיקי לא אושרהªישראל ובתאיל הגה התאית במהלך המדובר, אך החברה שלªעל ידי ההDtaawm ות אחתªיהם הייתה פרשªכן. למרות זאת לש ה" וªה "קומביªלמהלך התאי, מה שמיקי יכ- Dtaawm ."ופולªה "מוªיכ בדבריוDtaawm ,תוªקודות מבטו. לטעªטרסים שהביאו למהלך התאי מªסקר השתלשלות אירועים ואי מדובר במהלך-גד ללחץ ישרªעת על ידי חברות כוחªאלי, מחד, ופעולה המו-האדם והתיווך ,הישראליות, מאידך ים בחובם האשמות קשות וחזרו עלªים טומªי ההסברים האחרוªהגה התאית. שªיתן להªעל ידי שוחד ש ידי לא :דªים בישראל ובתאילªמעט מהמרואיי .ה שלא תחתום על ההסכם הבילטרלי יסגרו את השמייםª"אלי ישי אמר שאם יש מדי ד לא חתמו, הורידוªכשתאיל40% .דªמהמכסה לתאיל382 ואז שר העבודה התאי, בלי דיון והל של שלוש חברות תאיות בלבד שקשורות לחברה ישראליª עם ישראל, החליט על .ת אחת יין זה והשר הודיע פעמייםªטרס בעªד לא היה איªלתאיל- ד זהªשלוש, שההצעה של תאיל ד. ה־ªשיהיו הסכמי סחר. הרעיון הגיע מהמפלגה הדמוקרטית בתאילGeneral Manager והל של רק שלוש חברות תאיות עםª ד רצה רק מעט חברות ישראליות, אז יצרוªבתאיל חברה אחת ישראלית ]מציין ש יסו לעשותªי שמות של בעלי חברות ישראליות[. הם אלו שª ופול. זה הופך חברות בישראל ליותר גדולות וישªאת זה, הם רצו לשלוט במשחק, להיות מו גד החברותª ה, בין שלוש החברות התאיות. ]שאלה: מה ההיגיון? זה הריªתחרות, אבל קט התאיות?[ הם ]שמות בעלי החברות הישראליות[ שיחדו את שר העבודה, והשר החליט שגם בשביל להיות אחת מהשלוש צריך לתת50,000$ סתªכª לכיס של השר ]מלווה בהדגמה של יד לכיס[. וחשבי שיש יותר מ־60 יªחברות וכל אחת שילמה לשר רק בהתחלה, אבל שילמו. א ד כדי לעקוףªות בתאילªסו. פתחתי עוד כמה רישיוªכª שילמתי, אחר כך כבר כולם ,את זה כדי לעבוד עם עוד חברה כי לא תמיד חברה ]ישראלית[ אחת יכולה לתת לי עבודה ורציתי "לעבוד עם עוד חברותDtaawm30113) .( Dtaawm סיפר על מהלך שוחד כפול הן מצד חברות כוח-האדם והתיווך הגהªהישראליות בכדי שהה ה זוªהתאית תחוקק תק– כ ופול, והן מצדªות ממוªדי ליה .הªהחברות התאיות, בכדי להיכלל תחת התק Dtaawm הודה ששילם כדי להיות חלק מהחברות התאיות המאושרות, וגם שפתח חברות קש בכדי להגדיל .סיכויו מיקי, בעליה של חברת כוח-אדם ותיווך י הגה התאית, סיכםªו לא אושרה על ידי ההªשראלית, שבזמ ים שהיו שותפיםªבדבריו את הצדדים השו ות שעלו בפרק. מיקי החל את דבריוªלמהלך, וכן את התמות השו :בתשובה לשאלתי מה הייתה תגובת ישראל למהלך התאי ,[ים דאזªהל יחידת הסמך ממשרד הפªו את שפיגלר ]מªו גייסªחª"מלחמה, בוודאי. א ה לו רישיון לא יוכל לעבוד בגלל שמיªתª הªושפיגלר אמר: 'אין מצב בעולם שמי שהמדי שהו .דªאחר אמר שהוא סוגר אותו. ]...[ ואז מה שפיגלר עשה? הוא סגר את החברות בתאיל דים סגרו חברות פה ואמרו: 'אתם לא ראויים לעבוד כי אין לכם הסכםªהיות והתאיל 382 החלטת ממשלה2211 מאוגוסט2007 . 163 Partnerships ד'. אז הוא אמר: 'יש לי חשדות שחברותªעם תאילX Y Z לא עובדות לפי י מקפיªאי ההיתר, ולכן אªת [...] א את הפעילות שלהן כרגע'. הוא סגר בעצם את החברות [...] ות, זה לא יעזורªואז הוא הוציא לחץ ואז הכול ]...[ תראי, במקום שיש כסף יש קומבי י תקופות להגיע למצבªשים ]...[ וחברות ]...[ שרצו בכל מיªטרסים. יש לא מעט אªיש אי שהם ישלטו בלעדית על השוק ]...[ שתהיה ל הם עדיפות על אחרים. יש מערכות קשרים דªד. יש גם חברות בתאילªהיסטוריות בין חברות לבין גורמים במשרד העבודה בתאיל ד דוחפותªסות לעשות את הדברים האלה. זאת אומרת, גם החברות בתאילªשמ סות לעשות דילים שיגרמו להן להביא יותר עובדים לארץ, ובדרך להטיבªטרסים, והן מªמאי ע."ות שלוªם המיטיבים שלהם. כל אחד והקומבי ,יסו להגביל את החברותª מיקי השתמש בביטוי "מלחמה" לתיאור תגובת ישראל למהלך התאי: התאים ים הגיבה בהקפאת פעילותן. כשמיקי ציטט את שפיגלר אומר, לכאורה, כי "איןªואילו יחידת הסמך במשרד הפ ד תפסול חברות ישראליות, הוא מזכיר את המוסר הכפול הישראליªמצב שבעולם" שתאיל לפיו מהלכים ותיתªת ההתייחסות האדªייªת המוצא. מעªעשים במדיª ם מקובלים כשהםªשישראל עושה חדשות לבקרים אי שמביע מיקי, בעל חברת כוח-אדם, כלפי שפ "וªי בכיר, בביטוי "גייסªיגלר, שחקן מדי– הרומז כי החברות יכולות טרסיםªתיים שיקדמו את האיªים מדיªלגייס בשעת הצורך שחק שלהן. בריאיון זה התכוון מיקי לומר שחברות כוח-ה .ידוןªו לשפיגלר לסיוע בªפגעו מהמהלך התאי פªאדם והתיווך הישראליות ש ת סערה בכוס מים ששככה למחרת היום ולא הותירהªכשל והיה בבחיª במבחן התוצאה, המהלך התאי י השטח יחסיªזכר. עם זאת, בזמן המהלך צפו על פ-ה כוחות בין הה תיות, בין חברות כוחªהגות המדיª - האדם יתªות המדיªיתן לקרוא את המהלך התאי והתגובות לו בצומת שבין הריבוª והתיווך ובין אלו לאלו. תיאורטית ה כזו או אחרת לקבוע סייגים על ההתקשרויות בין החברות התאיות לישראליות, לבין כוחןªוהיכולת של מדי ªובע מהאופי הטרªשל החברות, ה ס-לאומי שלהן ו דרך הפעולה הלא- .חוקית שלהן ה תח אתªיתן לª ,ווה אומר ותה של ישראל דרך הפעלת רגולציה על חברות כוחªהמהלך התאי כקריאת תיגר על ריבו-האדם והתיווך הישראליות; וכעדות לכוחן של חברות כוח-האדם והתיווך , בייחוד הישראליות, להשפיע בעזרת שוחד על הגה התאיתªהה יתוח תגובתªסתן. בªלטובתן, וזאת, לאור ההסכם המאיים להתממש ולגדוע את מקור פר גדותה החריפהªיתן לראות את התª ,הגה הישראלית, הן ההצהרתית והן הפרקטית, בה השיבה באותו מטבעªהה .הגה התאיתªת הכוח של ההªותה ולהפגªלפגיעה בריבו 6.8 ה של תעשייתªקודת המפª סיכום פרק הגיוס והתיווך ויים והתהליכים שחלו בתעשיית הגיוס והתיווך לחקלאותªיתן להסביר את השיª בפרק זה ביקשתי להבהיר כיצד .יה כך שתשרת את צרכיה באופן המיטביªתה את פªה יכלה לתעשיית הגיוס והתיווך ושיªתי, המדיªבישראל. לטע קודה זו הושפעו מאירועים סוציוªצרכים שב-היס,טוריים יים בדמות ביקורת קשהªכמו גם ממקורות לחץ חיצו .ות את שיטת הגיוסªו כלפי ממשלת ישראל בדרישה לשªשהופ ) ים ובעל כוח מבוזרªשדה תעשיית התיווך להגירה לחקלאות בישראל אכן רווי שחקBlack, 2002 (, אך ה תמיד היה רב יותר והיא זו שהצמיחה את תעשיית הגיוס והתיוªכוחה של המדי וך לחקלאות. בהאצלת הסמכות מיקות שחיזקוªִטעו השורשים לרגולציה מבוזרת ומורכבת ולהפרטה שיצרה דיª ועת המושביםªית לתªהראשו ) עצמן והיו קשות לשליטהIbidועה זו צברה כוח רב מדי ופיתחה שיטות פעולה ספקª(. אף על פי כן, כאשר ת- ופול שלה והאציªה שברה את המוªחוקיות, המדי לה את סמכויותיה על חברות כוח- ,אדם ותיווך ו כך סייעה .לתעשייה זו לשגשג 164 מיקות שחיזקו את עצמן והובילוªותיו ושוב התפתחו דיªוי זה גברו על יתרוªותיו של שיªכשחסרו לפרקטיקות ספק-חוקיות ובלתי וי השדה כך שיתאים שוב לצרכיה, הפעםªה פעלה לשיªחוקיות בעליל, המדי בהגבלת הס י זכויות אדםªה ולארגוªויות המדיªעי רווח בתהליך הגיוס והעברתם לסוכªים מוªקטור הפרטי ושחק ) Surak, 2017 גיש ושקוף. על ידיª(. פעולה זו צמצמה את קיטוע הידע, הכוח והשליטה, מכיוון שכעת הידע הפך ל צמצום תפקיד השוק הצליחה הרגולציה להקטין את סוגיית אי-ה ה סªמשילות שממ) בל סקטור זהBlack, 2002 .( וגעªיות הישראלית בגישתה ובאופן פעולתה בªה במדיªה" על שום המפªקודת המפª" קראª פרק זה לשיטת הגיוס של מהגרי העבודה. פרק זה הראה כיצד מתקבלת החלטת הממשלה ביולי2005 , באופן עקבי, גם יסתה והצליחה, לבסוף, להגª הªאם איטי ומעט מהוסס. המדי ביל את כוחן של חברות כוח-האדם והתיווך .ותªבדרכים שו יםªה ביצעה בתעשיית הגיוס והתיווך וגם השימוש שלה בארגוªוי שהמדיªבפרק זה הודגם כיצד השי י זכויות אדם )הªשמיצבו עצמם כארגו- IOM ו- CIMI ( והפכו לחלק ממערך ה גיוס החדש, סייעו למשילות ממרחק של ישראל. גם כאן מדובר יים, אלא שהפעם לא מדוברªבהאצלת סמכות והעברת האחריות לגופים חיצו ושאªוגע לªית בªות את התפיסה המדיªי זכויות אדם שסייעו לשªים פרטיים לשם מטרות רווח, אלא ארגוªבארגו ,פילת החומה לא רק בין הציבורי לפרטיª ה זו רואים כאן אתªולעבור מהסרת אחריות לקבלת אחריות. מבחי ) יות הציבורית לשוק של החברות הפרטיותªכלומר, לא רק בין המדיBlack, 2002; Fernandez, 2013 (, אלא גם י החברה האזרחית. לעתים היו שיתופי פעולה בין ספרות אלו ולעתיםªן לבין ארגוªה ביªהתמוטטות של ההבח יתן לראות כיצד התקיימו רשתות של השפעה חוצותª מאבקים, אך-ס.פרות ב וגע ל־ªכל הCIMI .ודעה חשיבות מרובה לפעילותו ולתרומתו בהבאת ההסכם הדו־צדדי לכדי מימושª , ) לאומיªוגע לארגון ההגירה הביªבכל הIOMיתן היה לראות כי אלמלא התפקיד שמילא במימוש ההסכם הדו־ª ,( ות רבות, ממצאי המחקר הראו כי ארגוןªצדדי, הסכם זה מעולם לא היה קורה. מבחיIOM את לישראל פשרִא וגע לקבלת אחריות על גיוס מהגרי העבודה בתחילה, ואחר כך סייע בממדיםªוי התפיסתי בכל הªהשי האופרטיביים של ביצוע ההסכם. ל- IOM יטª יים, לכאורהªתפקיד קריטי כגורם בי רלי, במערכת היחסים יתן היה לרª ,ים אלוªי ארגוªד. באשר לשªהמורכבת בין ישראל לתאיל י ביצועªאות שהם שימשו ומשמשים כקבל טרסים שלה. במקרה של הªת ישראל הפועלים בהתאם לאיªשל מדי- IOM יªת המוצא. שª, על אדמת מדי ,ודעה בקידום ההסכם הדו־צדדיª וספים שתרומתםª יםªם שחקªים מקבלים תשלום מידי העובדים. ישªהארגו יתן להם מקום מספק בפרק זה, גם אם הוזכª אך לא י זכויות האדם בישראל, במיוחדªרו בקצרה. המדובר בארגו ה להתעמתªייה שלו לאפיק המשפטי, הובילו את המדיª"קו לעובד". ארגון זה, על שלל פעילותו, אך בעיקר הפ .וי השיטהªהוגה ולשיª יות שהייתהªעם המדי פרק זה מצא גם כי החלטת הממשלה ביולי2005 ) 4024( הייתה הצהרה על כך ש ה החליטה עלªהמדי .יתוק הקשר בין חברות התיווך בישראל לאלו שבארץ המוצא, ובכך לבטל את היכולת לגבות דמי תיווך מוגבריםª מלבד מטרת-על זו, כל שא ועדו להחליש את חברות כוחª ים אלוªה עשתה בשªר הפעולות שהמדי-האדם והתיווך גדות שלהן למימוש ההסכם הדו־צדדי מולªואת כוח ההת ות המוצא. חברות כוחªמדי-האדם והתיווך וªלא פי .והלי גיוס מהגרי העבודה לחקלאותª ות אתªה הצליחה לשªים עברו עד שהמדיªה שªאת מקומן בקלות. שמו הגה התאית, חברות התיווך התאיות, ארגון ה־ªההIOM והלובי החקלאי, היו גם הם גורמים פעילים בעלי וגדים שהשתתפו בשªטרסים מªאי יים שידם עלªוי שיטת הגיוס, אך בכל תקופה תמיד היה גוף אחד או שªי יכרה אªה וªהעליו- .סימטריה ברורה תªי סיפורים עיקריים ושלובים זה בזה: הסיפור על אחריותה וכוחה של מדיªבפרק זה שורטטו ש ישראל, והסיפור על כוחן של חברות כוח-האדם והתיווך הישראליות. שאר המשתתפים בא ירועים אלו, כמו 165 ה או חברותªי זכויות האדם וכדומה, בעיקר הגיבו לפעולות המדיªהגה התאית, ארגוªחברות התיווך התאיות, הה התיווך הישראליות. הפרקים הקודמים הראו כיצד חברות כוח- האדם והתיווך הישראליות קמו על יוצריהן ה שפרק זה עוªה, ואילו בתקופת המפªבמשך יותר מעשרים ש ,אים והרצון לחיסולן גברוªיכר כי כשהתª סק בה .ה יכלה להן בכל זאתªהמדי ה של ישראל להתחמק מלקיחת מלואªיסיוª וי שיטת הגיוס היהªחשף כי אחת הסיבות לעיכוב שיª בפרק יתן לומר כי הפיתרון היצירתי שישראל מצאה בארגון ה־ª האחריות. בדיעבדIOM ע מחתימה ישירהªכדרך להימ היה הגה הישראלית לעברªמה של ההªועד לכישלון. עם זאת, ייתכן כי היה זה שלב הכרחי בתהליך ההפªלרועץ ו תªוי אופן הגיוס, היה צורך בשותפים אמיצים מצד מדיªה לשיªה של המדיªה. כמו כן, מלבד רצוªדרש ממªה ת ישראל היה זה לגיטימי לאייªהמוצא. באפיק הזה ממצאי הפרק הראו כי מבחי דªם ולהפעיל לחץ על תאיל ד תסרב להסדר החדשªשיה שאם תאילªהגה התאית לצרכיה של ישראל, כלומר, לומר לאªבכדי לגייס את הה .ה מהגרי עבודהªה אחרת להביא ממªישראל תמצא מדי הגה התאית, בפרקים קודמים הראיתיªוגע להªבכל ה ים, כחוליה בשרשרתªי כל שאר השחקªתפסה בעיª כיצד היא גביית דמי התיווך הגבוהים, וכך פעילויותיה פורשו טרסים של חברות כוחªכפועל יוצא של אי-האדם והתיווך , הן התאיות והן הישראליות. עם זאת, ייתכן שבשל אי-היציבות הפול הגהªי, ללא המחויבות של ההªה ו/או בשל לחץ חיצוªידוªד בתקופה הªיטית ששררה בתאיל התאית והסכמתה לסגירת ה ה לªיתªחברות התאיות, כמו גם האפשרות ש- IOM ,לעבוד משטחה עבור ישראל .וי שיטת הגיוס לא היה ממומשªשי גדות החברותªית בישראל לא היססה לכופף את חוקיה בכדי לעקוף את התªהגה המדיªעוד עלה כי הה כשרצתה בכך. אף כי חברות כוח-ה אדם והתיווך הן סקטור חזק ובכוחן להשפיע על ה ןªית הן איªהגה המדיªה ה הגבילה והחלישהªיחה להן, אבל כשהחל לפגוע בה, המדיªה היא הªות: כל עוד שגשוגן תאם לצורכי המדיªחסי ד, ובכךªאותן. הפרקים הקודמים הראו כי מקור כוחן של החברות טמון בקשריהן עם חברות התיווך בתאיל ה לא מסוגלת להגיע ולשלוט בקשר זהªשידה של המדי ראה כי חברות כוחª . -האדם והתיווך ו גםªהª הישראליות הגה התאית, ישירות או דרך החברות התאיות. מקורות כוח אלו הפכו לחולשהªמקשר הדוק ומהשפעה על הה הגה התאית תמכה גם היא בהסכם הדוªה, כי ברגע בו ההªקודת המפªב- צדדי וחברות ה ,סגרוª תיווך התאיות החברות הישראליות לא י ותיהן של חברות כוחªיסיוª כלו לעשות דבר. כמו כן, למרות-האדם והתיווך להתאגד ותרו סקטור מפולג מעצם הווייתו. פילוג שבא לידי ביטוי באופן הבולטª לפורום תחת איגוד לשכות המסחר, הן הגה התאית במהלך של הגבלת החברות. כªופול דרך ההªראה(, ליצור מוªביותר ברצון חלק מהן )כ שמהלך זה גד מימושª ים שלהןªגד מימוש ההסכם. באחד האקטים האחרוª כשל כשלה גם יכולתן להתאגד ולפעול יחדיוª ההסכם, חברות כוח-האדם והתיווך יסו להפעיל את לקוחותיהן, הלובי החקלאי, מתוך מחשבה שאלו יפעילוª יסיון זה הראה כיצד חברות כוחª .הªלחץ על המדי-ה אדם והתיווך כשל ה וגם את הלוביªו להבין גם את המדי חושה מאוד להגיע למימוש ההסכם וכי תמצאª ית כבר הייתהªהגה המדיªו שבשלב זה ההªהחקלאי. הן לא הבי ה שביקשה להחליף אתªו למדיªעª להן תחליף, ושלא רק שהחקלאים לא ישמשו כשופר לדרישותיהן, הם גם חברות כוח-ה אפשרה זאתªהאדם כאשר המדי. וי דרמטי כל כך במה שעד אתמול היה למציאותªיה שיªלעתים רחוקות יוצא לחוקרת לראות במו עי ת לערעור, ומחר הוא כבר בגדר היסטוריה רחוקה. חוכמת הבדיעבד הייתה במחקר זה לחרב פיפיותªיתª בלתי י לחלוטין לרªשאר לי רק לקוות שלא עיוורה את עיªיי, וªים אך גם בעיªבקרב המרואיי כוחה את התהליכיםª אות דªשסיפרו לי על אודותיהם, וכן את אלו שראיתי בזמן אמת. מימושו של ההסכם הדו־צדדי בין ישראל לתאיל יªהפך לעובדה קיימת ביו2012 . 166 פרק7: הגירת עבודה לחקלאות בישראל לאחר מימוש ההסכם הדו-צ דדי וארªכון ליª 2019 , רוב מהגרי העבודה בהיתר בחקלאות) 98%( הגיעו לישראל תחת ההסכם הדו-צדדי. 383 מאז 2012 ים שעברו מאז מימוש ההסכם, הצטברו מספר עדויות על אודות השפעתו. בפרק זה אבחןª, בש מה היו השלכות ההסכם הדו-צדדי ומשמעותן על עיצובה מחדש של תעשיית הגיוס והתיווך. הדיון לא יתמקד רק עדרה עד כה מהדיון. אבדוקªבתעשיית הגיוס והתיווך ברמת המאקרו והמזו, אלא גם בהרחבה ברמת המיקרו ש כיצד השפיע ההסכם הדו- .צדדי על מהגרי העבודה תי המרכזית בפרק זה היא שההסכם הדוªטע-צדדי הפחית א ת פגיעותם של מהגרי העבודה לחקלאות ,יכרת, מחדª במידה תה באופןªאך מאידך לא השפיע על היבטים אחרים של פגיעוּתם. משמע, שיטת הגיוס השת גרם מעלות הגירה מופרזת. אף על פי כן, לא הייתה לכך השפעה גדולהªם כבולים יותר לחוב שªמהותי והם אי ת השפעתªבחª ו לרעה בעקבות ההסכם. בפרק זהªם אף היבטים שהשתªאי ההעסקה שלהם, וישªעל ת ההסכם ורמות הסוציולוגיות שהוא מייצג ולא רק השלכותיו המשפטיותªת הªמבחי גרידא ה של השפעותיו חורגתª. בחי ותªמהסוגיות אותן ההסכם ביקש לש– וי זה עשוי ליצורªקרי הסדר הגיוס, ועוסקת גם במעגלי ההשפעה ששי– .אי ההעסקה של העובדיםªלמשל בת בכדי לעשות זאת, פרק זה בוחן תªוי בעקבות ההסכם מבחיªתי חל בהן שיªתריסר סוגיות שלטע ות ברמת המאקרוªהשלכותיהן על המעורבים בתופעה. באשר ליחסים בין המדי1 ה היא עיקרוןª( הסוגיה הראשו י של חתימת הסכמים דוªמדי- וי מאקרו זה השפיע על רמת המזו ועל המעורביםªצדדיים; בהתייחס לאופן שבו שי בתיווך הה גירה, הרי ש2 יהול והפיקוח על גיוס העובדיםªד, כך שהªוי בשיטת הגיוס בתאילª( עיקרון זה הביא לשי ) לאומיªהועבר לארגון הגירה ביIOM ( וחברות הגיוס דªמתאיל הושעו לחלוטין מפעילותיהן. ה- IOM , בשיתוף גשה של הªד היה אחראי על פרסום והªיפיו ברחבי תאילªמשרד העבודה התאי וס .אפשרות להגיע לעבוד לישראל 3 תה שיטת הגיוס והדבר השפיע על תעשיית הגיוס כולה: חברות הגיוס והתיווך הישראליותª( גם בישראל השת הפכו ללשכות פרטיות בפיקוח רשות האוכלוסין וההגירה. 384 לאחר החתימה על ההסכם תפקידיהן הוגדרו מחדש וגªות הªהליות שוªכסיוע למעסיקים בסוגיות מ .עות למהגרי העבודה4 ( דרך עוקפת הסכם– טיםªסטוד לחקלאות: מתווכי תעשיית ההגירה מצאו דרכים חדשות להמשיך ולפעול על אף הגבלות ההסכם החדשות וכך טים לחקלאות, המשלמים שכר לימוד ועובדיםªהתחדדה השיטה של הבאת מהגרי עבודה במסווה של סטוד .חמישה ימים בשבוע לבסוף, בעקב ות ההסכם הדו-צ ות עלªצפו השפעות מגווª ,חתםªדדי ש המעורבים ברמת המיקרו, מהגרי ,העבודה עצמם והמעסיקים :בהיבטים הבאים5 ( החלפת מעסיק6 דª( מחוזות המוצא של מהגרי העבודה מתאיל 7 סוע לישראלªות לªוי מקור הידע לגבי ההזדמª( שי8 וי בעלות ההגירהª( שי9וי במקור העיקª( שי רי למימון עלו ת ההגירה10 דרש להחזרת החובª( קיצור משך הזמן ה11 אי ההעסקהª( השפעת ההסכם על ת12 שים מהגרותª ( .עבודה לחקלאות 7.1 י של חתימת הסכמים דוªעיקרון מדי- צדדיים ההסכם הדו-ה בסדרה של הסכמים דוªית הראשוªוªד היה, בדיעבד, הסªצדדי בין ישראל לבין תאיל- צדדים פים מרכזיים. בªות מוצא של מהגרי עבודה בשלושה עªערכו בין ישראל למדיªש- 12 באפריל2016 , כמעט ארבע חת העובד הראשון תחת הסכם דוªים מאז שªש- יªצדדי )ביו2012(, שיגרה דוברות רשות האוכלוסין וההגירה 383 יªתוª על פי .רשות האוכלוסין וההגירה2019 .י זרים בישªתוªתªראל: מהדורה מסכמת לש 2018 '. ירושלים. עמ19 . 384 והל מספרª ,"ף החקלאותªוהל "לשכות פרטיות לתיווך עובדים זרים בעª על פי9.3.001 . 167 פאל לתחום הסיעוד מומש, הגיעו לישראל עובדים תחתª ות, לפיה היות והסכם הפיילוט עםªהודעה לעיתו הסכמים דו-פים המרכזיםªצדדיים בכל שלושת הע385 י, עםªפאל היה פיילוט, ועל כן זמª . עם זאת, ההסכם עם .מספר קטן יחסית של עובדים, בעיקר עובדות, והופסק תªואילו בש2019 )מועד כתיבת הדוקטורט( ההסכם עם ם מגיעים עדיין דרך הסכם דוªים טרם מומש ועובדים בתחום הסיעוד איªהפיליפי- צדדי. משמע, רוב מהגרי העבודה עם היתר בישראל עוד לא מגיעים תחת הסכם דו- .צדדי יתן לראות בתרשים מספרªכפי ש15חתמו שª דª, לאחר ההסכם עם תאיל ותªה הסכמים עם מדיªמו .ף הסיעודªיין ושלושה בעªף הבªות: חמישה בעªמוצא שו תרשים מספר15 הסכמים דו-צ:ות מוצאªחתמו עם מדיªדדיים ש כל ההסכמים הדו-חתמªצדדיים ש ,'ירוביץªעשו )רייכמן וקושªו, חוץ מהאחרון, מומשו, ועל פי מחקרי הערכה ש 2015 , 2019ירוביץ' ורייכª; קוש ,מן2017 .( הייתה להם השפעה רבה על הפחתת עלות ההגירה למהגרי העבודה מלבד חתימת הסכמים דו-צדדיים בשלוש) פים המרכזיים למהגרי עבודה יש החלטת ממשלהªת הע4101 ( מאוגוסט2018, הקוראת להרחיב ולחתום הסכם דו-צ .אותªף המלוªדדי גם בע עם מימוש ההסכמים הדו-צדדיים הוקמה יחי הל האוכלוסין, יחידת יה"ב, "יישוםªדה מיוחדת במ יהול קשר ישירª ,ות בעולםªהסכמים בילטרליים". היחידה מטפלת בתחזוקת מאגר עובדים לעבודה בארץ ממדי יין ולשכות פרטיות לחקלאות, טיפול בחוזי עבודה וטיפול בקבלת המהגרים המגיעים לשדהªעם תאגידי ב התעופה386 . טען במחקרªכפי ש תיתªעות המדיªוגע להימªית חדה בכל הªוכחי, משטר ההגירה הישראלי עשה תפªה ים מחתימה על הסכמים שהיו הופכים את ישראל לצד האחראי על גיוסם של מהגרי העבודה. כדבריªרבת הש יªערך ביוªהל רשות האוכלוסין וההגירה ביום עיון שªשלמה מור יוסף, מ2019 387 : ה, מתבגריםªו, כמדיªחª"א בתהליך הזה של העסקת עובדים זרים. ההסכמים הבילטרליים ו ועד העובדים של העובדים הזרים, מטרתם ]של ההסכמים[ לעזורªחªמייצגים את זה. א דªי דולרים לא קיבלו המתווכים בתאילªלעובדים הזרים לשמור על זכויותיהם. ]...[ מאות מיליו ."מאז יישום ההסכם מדבריו עולה כי ההסכמים ה באחריותה על הגירת העבודה לישראל, אמצעי לשמירהªהם מעין הודאה של המדי על זכויות המהגרים, ובמקביל– ו אף כפועל יוצא של הסכמים אלה– פ.גיעה בתעשיית התיווך להגירת עבודה 7.2 דªוי שיטת הגיוס והשפעת ההסכם על תעשיית הגיוס בתאילªשי 385 פים בהם מאשרתªעל פי הודעת דוברות: רשות האוכלוסין וההגירה השלימה חתימה ויישום של הסכמים בילטרליים בכל הע הממשלה להביא עובדים זרים . 12.4.2016 . 386 דלה ביוםª .טªטרªעל פי פרסום רשמי של רשות האוכלוסין וההגירה באתר האי8.10.19 . 387 :ושא גיוס עובדים זרים במסגרת הסכמים בילטרלייםªערך על ידי המכון להגירה ושילוב חברתי במכללת רופין בª יום העיון .ות ולקחיםªממצאים, תוב 168 ההסכם הדו-צדדי הוביל ל וי משמעותי בשיטת גיוס העובדים, כך שפעילות הגיוס של החברות הישראליותªשי בוטלה לחלוטין וגם חברות הגיוס דªמתאיל יהולªהושעו לצמיתות מפעילותן עם מהגרי עבודה לישראל. ה ) לאומיªד הועבר לארגון ההגירה הביªוהפיקוח על גיוס העובדים מתאילIOM(, שבש יתוף משרד העבודה התאי הפך לאחראי על פרסום האפשרות לעבוד לישראל והפצתה באמצעות תשדירי רדיו וטלוויזיה, פרסומים ברשתות .יפי משרד העבודהªהחברתיות והצגת המידע בס דרש מהםª ים מקבלים דפי הסבר המפרטים בבירור מהªכל הפו יות הªכדי לבדוק את זכאותם להגירה לישראל. את הפ יףªשי סªטיות מרכזים אªרלווIOM ד ובהליךªבתאיל ועדה לבטל כל אפשרות של שחיתות והעדפתª אקראי בוחרים את העובדים שייקלטו בישראל. האקראיות אדם טציה על ידיªבחרו המהגרים המיועדים הם עוברים יום אורייªזה או אחר כמועמד לעבודה בישראל. לאחר ש משרד העבודה וה- IOM . תרשי 'ם מס16 מסלול הגיוס למהגרי עבודה לחקלאות בישראל, לאחר מימוש ההסכם הדו-צ דדי ון פיקוח עלªגªוי שיטת הגיוס וכמªכחלק משי לשכות פרטיות הוקם ביולי2012 י המופעלªמוקד טלפו שיªעל ידי אCIMI הל האוכלוסין להמשךªיות מועברות למªף החקלאות בשפתם. הפªה לעובדים בעªומספק מע בירור וטיפול. בין2014 ל- 2018 י כªהתקבלו במוקד הטלפו- 1,300 ה ממהגרי עבודה תאיםªיות מדי שªפ388 . ) ו היו בירור מידעªם פªושאים העיקריים שבגיªשלושת ה40%ושאי פיצויי פיטורין אבª(, בעיקר ב ל גם בירורי ) הלות מעסיק ולשכה פרטיתªזכויות ומעבר בין מעסיקים, הת30%(, בעיקר בגין אי- סיוע במעבר בין מעסיקים ) ושאי שכרªוב21% .ת שכרª(, בעיקר בגין קבלת שכר שלא כחוק או הל 7.3 וי שיטת הגיוס והשפעת ההסכם על תעשיית התיווך בישראלªשי ההשפעה הישירה של ההסכם הדו- יוªעשה בשיטת הגיוס. לפªוי המהותי שªצדדי והצלחתו הגדולה ביותר הן השי ,ות, כפי שתואר בפרק השגשוג ולאחריו, ואילו כיוםªמהגרי העבודה היו מגויסים לישראל בדרכים שו100% ת הגיוס החדשה. כמו כן, חברות הגיוס והתיוªשאלו, גויסו במתכוªמהעובדים ש וך הישראליות הפכו ללשכות פרטיות , כאשר רשות האוכלוסין וההגירה מפקחת על פעילותן389 . לאחר החתימה על ההסכם תפקידי הלשכות .וגעות למהגרי העבודהªות הªהליות שוªהוגדרו מחדש והיו ברובם סיוע למעסיקים בסוגיות מ תפקידי הלשכה הפרטית לאחר יישום ההסכם היו כדלקמן390 ת עובד, אחריות להגעתוª: סיוע בהזמ ים ואשרות, סיוע בבעיותªמשדה התעופה למשקו של החקלאי, סיוע בפתיחת חשבון על שמו, סיוע בהארכת דרכו פגע, סיוע בהסדרת ביטוח רפואיªהמתעוררות בין עובד למעסיקו, עזרה מול הביטוח הלאומי במקרה של עובד ש וביטוח לאומי לעובד באמצעות סוכן יוד, סיוע בהגשת בקשותª והלªיוד העובד בהתאם לªמורשה, עזרה ב 388 יªתוª על פי עלון2018 של "י לעובדים זריםª"הקו הטלפו– ª ים על עובדי חקלאות במסגרת פרויקטªתוTIC . 389 והל מספרª ,"ף החקלאותªוהל "לשכות פרטיות לתיווך עובדים זרים בעª על פי9.3.001 . 390 והל מספרª ,"ף החקלאותªוהל "לשכות פרטיות לתיווך עובדים זרים בעª על פי על פי9.3.001 , וכן דף מידע ללשכות פרטיות מיום ה- 11-10-11, "שיתוף פ דªעולה תאיל- ) ישראל לגיוס עובדי חקלאות זריםTIC(", ס עיף6. 169 להיתרים והארכת תוקף היתרים להעסקת עובדים, עזרה במעברי עובדים בין מעסיקים. אחת הסוגיות שהוסדרו לאחר מימוש ההסכם היא העסקת מתורגמן כחוק על ידי הלשכה ות כתפקיד בכירª. מעתה, על כל חברה למ בחברה מתורגמן שהעסקתו אושרה על ידי רשות ההגירה391 . לאחר המאבק אושר ו ללשכות הפרטיות ות שירותªגביית עמלה ממהגרי העבודה על פי חוק )תק התעסוקה ממבקש עבודה בקשר לתיווך עבודה( בגובה392 2,756.54 מע"מ, שהם כ+ - 787$ .הלשכות אף החלו לגבות שכר מהחקלאים בעבור ליווי כל מהגר עבודה. ה לש כות ה ובחרוªאלצו להתמודד עם המציאות המשתª שללה מהן האפשרות לגבות ממהגרי העבודהªסותיהם לאחר שªות כדי להתמודד עם הירידה בהכªבטקטיקות שו .סכומים גבוהים כמו בעבר י דפוסי פעולהªש קטו רבות מªש הלשכות היו גביית תשלום מהחקלאים והתרחבות עסקית לתיווך העברת המשכורות ש ד. גיל, בעלªל מהגרי העבודה לתאיל לשכה פרטית :שכזו, מספר ו להמליץ עלªו החלטªחªה לחקלאים ואמר להם: 'אªסגרה ]...[ פªהל של חברת התיווך שª"המ חברתX ]החברה של גיל[. מי שרוצה חברת כוח-ו ממªחªאדם א ליצים, מי שלא- שיבחר לו חב רה אחרת'. ורובם עברו אלי. וברגע שהתחיל י גובה תשלום בעבור השירותªי פרסמתי שאªה דרישה, א שלי, אז חברתY י לא עושה העברותª]חברה אחרת[ החליטה שמי שמעביר דרכם כספים... א ו את השירותªי אתחיל לעשות כי אין לי ברירה, והם ]החברה המתחרה[ יתªכספים עדיין, א ם. ורוב החקלאים עזבו אותי. למה שהם יעבדו אתיªבחי אם יש חברה אחרת שמאפשרת את זה ם?" )גילªבחי161212 .( גיל הציג שלוש אסטרטגיות שהלשכות קוט מכורח המציאות: סגירת החברה, דרישת תשלוםªאלצו לª הªיתן לראות כיצד סקטור תעסוקתי שיª סה עיקרי. מכךªמהחקלאים והתמקדות בהעברות כספים כמקור הכ .וי המציאות בשטחªסותיו עם שיªאת מקור הכ ה שטראוסªחזה על ידי עו"ד שושª וי זה היה צפוי טרום מימוש ההסכם ואףªשי393 : "החקלאי יצטרך לשלם דמי תיווך לחברות הישראליות וכאן החקלאים צריכים לבוא ולומר שהם שמרו רווחים גדולים מפלפלים ףªוהם יכולים לשלם בעבור התיווך". על כך הגיב בבוז ובכעס ח"כ שי חרמש, וטען שאין רווחים גדולים כאלו בע .החקלאות ה מסגירתªהª מדבריו של גיל עולה שהוא לשכות ציאל לעוד לקוחותªאחרות היות וכך היה לו פוט חקלאים, אבל הוא אוים מהתחרות מול לשכות קוטªראה לªן דורשות תשלום מהם. גיל סיפר שייאלץ כªשאי וסף. גם איתן, מבעלי חברת כוחª סהªי העברות כספים כמקור הכªוªגªבאסטרטגיה של הפעלת מ- ,אדם ותיקה בחר להמשיך להפעיל את הח ברה, בדומה לגיל, אבל סיפר על מציאות בה לשכות .רבות בחרו לסגור את העסק .ימלי לחלוטין ]...[ החקלאים לא רגילים לשלם כסףªו מהחקלאים תהיה משהו מיª"הגבייה של ואחד השיקולים שעלה-י מודה שהשªא ליים משיקוליםªיקולים של להישאר פה היו יותר אמוציו יםªייªע- כי הדעת הסכ"מתית אומרת לסגור את העסק )איתן281112 .( מוך כיª תו, מדובר בתשלוםªייה לאסטרטגיה של גבייה מהחקלאים. לטעªאיתן סיפר על הקושי שבפ יתן לראות בגרף המצורף, לאחר מימוש ההסכםªוספת המשולמת על ידם. כפי שª גדים לעלותªהחקלאים מת ,יחה משמעותית במספר החברותªחלה צ ומספרן שאר יציב עדª 2019 .כתבה עבודה זוª , עת 391 ף החקלאות", מספרªוהל "לשכות פרטיות לתיווך עובדים זרים בעª על פי9.3.001 .סעיף ג6. 392 ות שירות התעסוקה )תשלומים ממבקש עבודה בקשר לתיווך עבודה(, תשס"וªעל פי תק – 006 2 ', הודעה )מס2 ( תשע"ט– 019 2. 393 ראו דבריה ת בעיית העובדים הזרים מיוםªסת לבחיªבישיבת ועדת הכ19.5.2009 וגעות לטיפול משרד החוץªושא: סוגיות הªב בעובדים זרים– .ישיבת מעקב 170 גרף מספר13 חברות כוח האדם ו תיווך לחקלאות394 2018 - 2010 7.4 דרך עוקפת הסכם– טים לחקלאותªסטוד ים פועליםªוי שיטת הגיוס והשפעותיו, כפי שתואר בפרק זה, יש לזכור שכוחות שוªלצד הצלחת ההסכם בשי וגדים להסכמות, לערכים ולדרכי הפעולה שלו. בחלק זה אאיר את אחד המסלולים העיקרייםªבשטח ואלו מ בהם תעשיית ההגירה מצאה לעצמה דרכים חדשות להמשיך ולפעול, על אף הגבלות ההס .כם טיםªית המשתלמים, הבאת מהגרי עבודה במסווה של סטודªהמסלול העיקרי לעקיפת ההסכם הוא תוכ ות השבעים מגיעים לישראל לתקופות של כªלחקלאות. כפי שצוין בפרק התיאורי, מאז ש- 11 חודשים משתלמים ית השªות מאסיה ומאפריקה, העובדים בחקלאות כחלק מתוכªות שוªטים( ממדיª)סטוד תלמות בחקלאות. על יםªפי דיווחים שו395 הם משלמים שכר לימוד של כ- 11,000 ,₪ ,ת לימודים אקדמית בישראלªבדומה לעלות ש וסף לשכר הלימוד כמצוין, הם רוכשים לעצמם גם את כרטיסי הטיסהªוכים משכר העבודה שלהם. בªהמ ªת המוצא לישראל. משתלמים אלה שוהים בישראל על ויזת סטודªממדי ט )א-2 ( ורשאים לבצע עבודה חקלאית .רק במסגרת הלימודים ית המשתלמים היא כדלהלן: הם לומדים יוםªת המפורסמת על ידי הגופים העורכים את תוכªהמתכו ) ימוםªמוך משכר המיªאחד בשבוע ועובדים חמישה ימים ועל כך מקבלים שכר ה17 ש"ח לשעה396 (, המוכר להם ותªכמלגה. מעדויות שו397 עול ה כי עבודתם זהה לעבודה החקלאית שביצעו מהגרי העבודה בעבר. עדויות אלו לא ה שטראוס, שבמכתבה מיוליªי היועצת המשפטית של רשות האוכלוסין וההגירה, עו"ד שושªעלמו מעיª 2016 398 .הליםª וספות עד הסדרה מחודשת שלª יסותªית המשתלמים ואיימה שלא יאושרו כªהתריעה על ליקויים בתוכ 394 :תיים של רשות האוכלוסין וההגירהªמבוסס על פרסומים ש.לשכות פרטיות מאושרות 395 יתן למצוא אצלª עדות לסכום זהNathan, 2017 ה ייצוגית, ת.צª, בבקשה לאישור תובע15 - 07 - 24167 עזיז דיופ גדª "ו"קו לעובד סתªות, וכן בפרוטוקול ועדת הכªאגרוסטאדיס, מיגר וגר ת בעיית העובדים הזרים, מיוםªלבחי10 ב ספטמבר2014 טיםªושא סטודªב .לחקלאות 396 ייר עמדהª על פי לאומיים בחקלאות", שהוגש לªטים ביªיות לימוד לסטודªושא "תוכªשל "קו לעובד" ב סתªוועדת הכ ת בעייתªלבחי העובדים הזרים ב- 10 ב ספטמבר2014 .טים לחקלאותªושא סטודªב 397 על פי14 תצהירים שצורפו ה ייצוגית, ת.צªבבקשה לאישור תובע15 - 07 - 24167, עזיז דיו גד אגרוסטאדיס, מיגרª "פ ו"קו לעובד סתªות, וכן בפרוטוקול ועדת הכªוגר ת בעיית העובדים הזרים בªלבחי- 10 ב ספטמבר2014 וסףªטים לחקלאות; בªושא סטודªב, על פי ושא "תªייר עמדה של "קו לעובד" בªו טªיות לימוד לסטודªכ לאומיים בחקלאות", שהוגש לªים בי סתªוועדת הכ ת בעיית העובדיםªלבחי הזרים ב- 10 בס פטמבר2014 .טים לחקלאותªושא סטודªב 398 מכתב מעו"ד שטראוס לעו"ד /מיכל תג'ר, מוצג מב5 ה ייצוגית, ת.צªבבקשה לאישור תובע15 - 07 - 24167, עזיז דיו גדª "פ ו"קו לעובד ותªאגרוסטאדיס, מיגר וגר. יתן לראות אףª התייחסות למכתב בפס"ד מ- 23 ב ובמברª 2017 , מאת השופטת אסתר שטמר בבית המשפט המחוזי מרכז- לוד ת"צ24167-07-15 . 36 19 13 13 15 14 14 14 14 0 5 10 15 20 25 30 35 40 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 171 ,ככל הידוע, עד כתיבת שורות אלוªב ובמבר2019 , לא .יסת המשתלמים ממשיכהªהלים מחודשים וכª הוסדרו תªעמותת "קו לעובד" התריעה על ליקויים אלה, שהוזכרו כבר בש399 2014 תªה ייצוגית בשª, וביקשה להגיש תובע 2015 400 תªדחתה בשª הª. התובע2017 . י של המאה הªבעשור הש- 21 הייתה על י יה מתמדת במספר המשתלמים. מספרם הוסיף ועלה לאחר מימוש ההסכם הדו- יªצדדי ביו2012 יתן להתרשם מהגרף המצורף ובו מספר המשתלמים שהגיעוª, כפי ש ) לישראל בעשור החולף2008-2018 .( גרף מספר14טים( לחקלאותª: משתלמים )סטוד401 2008 – 2018 העלייה במספרם הביאה לכך וארªשבי2018 תקבלה החלטת ממשלהª 402 ) 3431 ( מחד להגביל את מספר המשתלמים ל- 4,000 .איש, ומאידך, להכלילם במכסת מהגרי העבודה לחקלאות וכך להגדיל את מספרם ות שהוזכרו: שכר לימוד גבוה בעבור יום לימודים אחד בשבוע, שכר עבודהªהשילוב בין העדויות השו ,ימוםªופל משכר מיªה טים לאחר מימושªעבודה חקלאית בדומה למהגרי העבודה, מספר הולך וגדל של סטוד ההסכם והכלתם במכסת מהגרי העבודה מרמזים כי ייתכן שמדובר במסלול עוקף הסכם דו-צ .דדי עולה החשד .טים עדיין פתוחªכי לאור חסימת אפיק הרווח של חברות ישראליות מהגירת עבודה מוסדרת, אפיק הסטוד 7.5 מימוש ההסכם הדו צדדי- מהגרי העבודה 7.5.1 החלפת מעסיק ההסכם הדו-צ דדי השפיע רבות גם על משתתפים ברמת המיקרו וª. אחד ההיבטים שהשת בעקבותיו הוא שיבוץ יגוד לשיבוץ מבוסס רשתות חברתיות שהיה שכיחªים בªדומלי של מהגרי העבודה בקרב מעסיקים שוªר יªלפ יישום ההסכם הדו- צדדי. כתוצאה מכך גברה מאוד החלפת מעסיקים ע "י העובדים התאים . העובדים ה חדשים מבקשים לחבור ל רשתות חברתיות שהם היו חלק מהן ורוצים להחליף מעסיק כדי להיות בקרבת עובדים שהם י אותו כפר וכדומה. בוודאיªי משפחה מדרגה זו או אחרת, בªב .וספותª יש גם סיבות 399 ושא "תªייר עמדה של "קו לעובד" בª על פי ו לאומיים בחקלאות", שהוגש לªטים ביªיות לימוד לסטודªכ סתªוועדת הכ תªלבחי בעיית העובדים הזרים ב- 10 ב ספטמבר2014 .טים לחקלאותªושא סטודªב 400 ה ייצוגית, ת.צªבבקשה לאישור תובע5 1-7 0- 24167 ותªגד אגרוסטאדיס, מיגר וגרª "עזיז דיופ ו"קו לעובד. 401 י הגרף מבוססים על שאילתהªתוª 550 מיום9.12.15 ים מאתªלשר הפ ח"כ ין, וכן על פי בקשה לפי חוק חופש המידע, מיוםªדב ח 30.12.18 , לרשות האוכלוסין וההגירה מאת עו"ד תªמיכל תג'ר, "קו לעובד". יש לשים לב כי בש2016-2017 לא סופקו ים בשלªתוª ה עדªוש שלא תוקªטעות א עד כתיבת שורות אלו .ה אחריªי והשªה לפªעשה ממוצע השª ועל כן 402 החלטת ממשלה מספר3431 מיום 11.1.2018 :ושא ההחלטהª ,יותªמדי ושא העסקת עובדים לאªהממשלה ב-ישראלים ותיק ון .החלטות ממשלה 172 ,ות וחיכה זמן לא מועט לידיים עובדותªמצד אחד, החקלאי, ששילם בעבור העובד את האגרות השו ו של עובדªמתמודד עתה עם חסרו. 403 .י, מדובר בעדות חיובית להפחתה ביצירתו של כוח עבודה שבויªמצד ש טל דמי התיווך הגבוהים ששילם ויכוª קרי, העובד לא כורע תחת ו ממעסיק מסויםªל לבטא את חוסר שביעות רצו חה מוטעית כי המעברªעל ידי עזיבתו. חשוב להדגיש כי לא אחת עובדים עוברים למעסיק אחר בהתבסס על ה הוסדר על ידי המעסיק החדש, בעוד שלמעשה הם עובדים אצלו ללא-וי. על כן הם בסטטוס לאªהיתר עבודה פ- חוקי ואם ייתפסו יגורשו בחזרה .דªלתאיל תופעה זו יוצרת שתי בעיות עיקריות ביישום ההסכם הדו- :צדדי1 ( כעס ותחושת אכזבה בקרב טישות רבות של כוחª החקלאים, הן בשל- עבודה הדרוש והן בשל מעברים בלתי מוסדרים בין מעסיקים וביטול ;עלמו לתקופה ארוכהªהיתרים לעובדים ש2( עובדים שעוברים בין מעסיקים באופן ים בביטולªלא מוסדר מסתכ .אישור השהייה החוקי שלהם, לעתים אף ללא ידיעתם סוגיה זו מהווה תזכורת ברורה לכך שלמרות קביעת בג"צ ) 02 \ 4542 וגע למהגרי עבודה לחקלאות בישראל, על אף שהוכרע בביתª( הסדר הכבילה עדיין מתקיים בכל ה המשפט כי יש לבטלו404. ראייה לריבוי מהגרי עבוד ה ללא- .יתן לראות בגרף המצורףª היתר גרף מספר15 מהגרי עבודה לחקלאות ללא היתר2013 - 2018 יªתוª מבוסס על .רשות האוכלוסין וההגירה2019 .תªי זרים בישראל: מהדורה מסכמת לשªתוª 2018 '. ירושלים. עמ11 . מעבר של מהגר עבודה לחקלאי אחר יכול להגיע גם מצד המעסיק. החקלאי יכול לרצות להיפרד מעובד הגותו, כגון תפיסתו כ"עצלן" או כ"לא מבין את העבודה" ועדªיות כלפי אופיו והתªות: מטרוªשלו מסיבות מגוו ה הולמת, כשהסיבות המרכזיות הן שימוש מרובה בסמים ובאלכוהולªהגות שאיªלהת . מתוך עיון בדוחות סיכום י פיטורים של אחתªלישיבות שימוע לפ הלשכות יתן לראות כי הסיבה העיקרית לכך הייתה שימוש בסמיםª שהוביל לפגיעה בעבודה. ה לשכות תפס כלקוחª ששות לסייע לחקלאי כשזה מבקש להחליף עובד, היות והחקלאי י מימוש ההסכם, כשהחקלªכון גם לפª יין זה היהªוע .אי כלל לא שילם לחברות ון מוסדר להחלפת מעסיק באופן חוקי, למעט דרך הלשכהªגªי וגם אחרי מימוש ההסכם, אין מªגם לפ ו הבעלים של היתר עבודה, אלא המעסיק, הדרך המוסדרת לעבור למעסיק אחר היאªהפרטית. היות והעובד אי בסיוע הלשכות הפרטיות. תפקיד הלשכות לוודא שהמעסיק הח וי, תוך יידועªו בעל היתר עבודה פªדש הי עזר בלשכות הפרטיות לא יכול להסדיר את העברתו והופךª הגורמים הרשמיים על החלפת המעסיק. עובד שלא למועסק בלתי- ,ו תחת היתר עבודה תקף של חקלאי מסוים. במקבילªªחוקי, לרוב ללא ידיעתו, היות והוא אי 403 ות שהתקיימו עם חקלאיםªכך על פי ראיו 404 ים למעסיקים או לחברות כוחªיתª הסדר הכבילה הוא מצב בו היתרי העבודה-האדם והתיווך ולא למהגרי העבודה. פועל יוצא מכך הוא שמהגר העבודה תלוי במעסיק ספציפי בשביל עב.ודה חוקית בישראל 167 531 705 919 1263 1649 0 500 1000 1500 2000 2013 2014 2015 2016 2017 2018 173 עזב הופך ל"עגון" למשךªהחקלאי ש י עלªית חקלאים יכולים להידבר אחד עם השªתקופה ארוכה. ברמה העקרו יהם והליך זה יהיה מוסדר וחוקי אם יודיעו לרשות האוכלוסין בתוך זמן קצר. פועל יוצא מכךªיוד עובדים ביª הוא שהעובד המבקש לעבור תלוי בלשכה הפרטית ו\או בהבטחה חסרת כיסוי מצד מעסיק חלופי על היותו עובד .חוקי תחת היתר במשקו ים" והוא שגור בפיªהתופעה של עובדים המחליפים מעסיקים באופן בלתי מוסדר זכתה לביטוי "ברח ש לחקלאי, שלאªח"כים ופקידי ממשל וכמובן בפי החקלאים. עובד שהחליף מעסיק באופן לא מוסדר הוא עו יקבל היתר לעובד עד שעובד זה יירשם כמי שיצא מגבולות הארץ , והוויזה שלו תעבור באופן מוסדר לחקלאי יםªאחר או בחלוף שלוש ש405 . .י מימוש ההסכם היו עדויות שהחברות לא ששות לעסוק בהעברת עובדים באופן מוסדרªבתקופה שלפ שתי עדויות חריפות בחומרתן היו שלThong Kon ) 17S ( ושלChiaisai ) 11K .( הראשון חלק עמי חוזה שהתבקש .לחתום עליו וסח חלקי ומתורגםª ת היעד ממילא. להלןªהחוזה כלל לא חוקי אך העובד לא מכיר את חוקי מדי מתאית של החוזה ש- Thong Kon ) 17S ( :התבקש לחתום עליו ד[ ששולחת אותי לעבוד בחקלאות דרךªות בתאילªות ]שם הסוכªי מתחייב לחוזה עם סוכª"א חברת כוח-אדם ]השם של החבר .[ה בישראל י אעבוד בכפוף למעסיק או בכפוףªמכיוון שא י מתחייב שלא לבקש להחליף עבודה, לעבור למקום עבודה אחר, לשבות, לברוחªות, אªלסוכ מהעבודה, או לחשוב על לברוח מהעבודה, לשתות אלכוהול, להמר. אם אעשה את הדברים ות לשלוח אותי בªי מקבל את החלטת המעסיק או הסוכªהרשומים לעיל, א דªחזרה לתאיל ."מיידית Chaisai ) K 11 ( אלץ לחתום על מסמך שאוסר עליו לעבור מעסיק. במקרה שלו היה גם איוםª סיפר שגם הוא :סªברור בק ["]הסוכן מחברת התיווך י אעשה את זה, המשפחהªאמר לי לא לברוח מהמעסיק שלי. אם א [ס של ]בערךªשלי תצטרך לשלם ק1,950$. הייתי חייב לחתו"!י הסכמתיªם על מסמך, א לאחר מימוש ההסכם, הלשכות הפרטיות חויבו לסייע למהגר העבודה במציאת מקום עבודה חלופי חוקי406 ות חוסר מוטיבציה לסייע בהחלפת מעסיק, בוודאי כאשר פרקªראה כי הן מפגיª ,. אך למרות חובה זו ו למעªהזמן שחלף מהגעתו של העובד לא רב ובוודאי כשהמעבר הי סיק שמקושר ללשכה פרטית אחרת407 . ות העמלותªיים שעד לתיקון תקªבתקופת הבי408 , שאפשרו ללשכות הפרטיות לגבות מהעובדים תשלום בעבור ערכו עם ראשיªות שªשירותיהן, היעדר המוטיבציה להיעתר לסייע בהחלפת מעסיק היה גבוה מאוד ולפי הראיו החברות הן סירבו לשתף פעולה אף עם בקשות מצ יכר שהחברותª ד החקלאי. גם לאחר שהעמלה הוסדרה לא יםªששות לסייע למהגרי העבודה בהחלפת מעסיק. מתחילות להצטבר עדויות אודות מאכערים )עסק טורים ביידיש( המבקשים, באופן לאªוקומבי- :פרד לסיוע במעבר בין מעסיקיםª חוקי, תשלום ושאªיות בªשבע פ י שלªעשו למוקד הטלפוª זהCIMI יםªבין הש2014-2018 . כלומר, עדויות מועטות, ולכן אי אפשר לקבוע בשלב י שלªיות למוקד הטלפוªיתוח הפªזה שמדובר בתופעה. בCIMI ושאª יתן לראות כי חוסר שביעות רצון סביבª יותªו חלק משמעותי מהפªהחלפת מעסיק הי יותªוהיה לרוב בפ) 22% ( .לקו 405 הלªעל פי חוזר ראש מי46/11 . 406 ף החקלאותªוהל "לשכות פרטיות לתיווך עובדים זרים בעª על פי2014 - 2013 והלª ,"מ ספר9.3.001 , וכן דף מידע ללשכות פרטיות מ- 11-10-11דª, "שיתוף פעולה תאיל- ישראל לגיוס ע) ובדי חקלאות זריםTIC (", סעיף6 . 407 ) 'רביץªבמחקרן של רייכמן וקושRaijman & Kushnirovich, 2012 ( ', עמ118 יתן לראות כיצד הלשכות הפרטיות מערימותª , .קשיים על החלפת מעסיקים בתקופה שקדמה ליישום ההסכם 408 ות שירות התעסוקה, תשלומים ממבקש עבודה בקשר לתיווך עבודה התשס"בªתק2006, תיקון תשע"ג . 174 7.5.2 מחוזות המוצא של דªמהגרי עבודה מתאיל י יישום ההסכם הדוªרוב מהגרי העבודה לחקלאות שהגיעו לישראל בתקופה שלפ- צדדי היו בעיקר מהאזור (אקון ראטצ'אסימהª) הצפון מזרחי של חבל האיסאן ומיעוטם מקוראט409 . ממצאי מחקרי, וכן מחקרים קודמים410 , העידו כי באזורים אלה צמחה ושגשגה תעשיית הגירה רחבה ה ושל חברות גיוס ותיווךªי משªשל סוכ המקושרות לחברות ה גיוס ים של יישוםªות של מימוש ההסכם, שותפים שוªים הראשוªגקוק. בשªהראשיות שבב ההסכם הדו- ות עימי כי ביטול חברותªו בראיוªצדדי, בייחוד מהצד התאי, טע הגיוס ציגי הª , מחד, ומעורבות- IOMגישים אª, מאידך, מאפשרים ומ.ד, ולא רק מאזורים אלהªת הגירת העבודה לישראל לעובדים מכלל תאיל כפי יתן לראותªש בגרף מספר16 ם מהגרי עבודה גם מאזוריםªם האזור הצפון מזרחי עדיין שולט, אך ישªאומ .אחרים גרף מספר16 התפלגות ד לאחר מימוש ההסכם הדוªמהגרי עבודה לפי אזורי מוצא בתאיל-צ דדי ) לאומיªמסרו מארגון ההגירה הביªים שªתוª מבוסס עלIOM ( ) 'ירוביץªלמחקרן של רייכמן וקוש2019 ( יתן לקשור באופן ישירª דªוי המסוים שחל בהתרחבות האזורים מהם הגיעו מהגרי העבודה מתאילªאת השי י תפוצת המידע אודות הגירת עבודה לחקלאות בישראל לאחר מימושªוי שחל באופªלשי ההסכם, כמפורט בתת- .הפרק הבא 7.5.3 סוע לישראלªות לªוי במקור הידע לגבי ההזדמªשי יםªי מימוש ההסכם, בשªאספו לפªים שªתוªב2010-2011 , היה אפשר לראות כי82% וªממהגרי העבודה שרואיי ות. משמע, ביסוס תרבות ההגירהªידעו על האפשרות להגר לישראל דרך הרשתות החברתיות השו לישראל יתר .פה באזורªאת הצורך בפרסום אפילו על ידי תעשיית הגיוס הע בפרטי היישום של ההסכם הדו- צדדי, השלב ה לכללªהראשון בו דרש פרסום בכלי תקשורת כך שהמידע אודות האפשרות להגר לישראל למטרות עבודה יפ יתן לראות בגרף מספרªד. כפי שªתאיל17יכר שª , לאחר מימוש ההסכם רחב, שהביאª ימוש בפרסום תקשורתי 409 אלה היו ) ערכו, וכן עדות לכך במחקרו הקודם של כהןªות שªזכרו בכל הראיוªי המחוזות שªש1999 ים ממחקרן של רייכמןªתוª(, ומ ) 'רביץªוקושRaijman & Kushnirovich, 2012 ) ציית המקורªה לגבי פרוביª(, בו כל מרואיין שע29 ים מתוךªמרואיי55ה כי הואª( ע .מאיסאן 410 ראו למשלKushnirovich, 2012 Raijman & ו- Chantavavanich et al., 2010 . 23892 3982 540 28 0 5000 10000 15000 20000 25000 30000 צפון מזרח צפון מרכז דרום 175 לכך שכ- 42% יםªממהגרי העבודה לחקלאות בש2014-2016 שמעו על האפשרות להגר לישראל באמצעי התקשורת, לעומת3% תªבש2011 עשה גם כן דרך משרדים ממשלתיים, כאשרª . הפרסום9% תªשאלים בשªמה 2014-2016 דיווחו כי שמעו על ההגירה לישראל דרכם, לע ומת0% תªבש2011 . בכל זאת, השימוש ברשתות ) רחב למידע ביחס למקורות המידע האחריםªחברתיות הוא עדיין המקור ה49% תªבש2014-2016 ( אך ירד תªלעומת ש2011 ) 82% .( Fak )9 K 2016 ( , גרוש בן34 שגויס לעבוד בישראל לאחר מימוש ההסכם סיפר איך שמע :על האפשרות לעבוד פה "ראיתי הגªבטלוויזיה חדשות ושם סופר על גיוס עובדים לישראל. באותו הזמן עבדתי ]כ ."גקוקªיף הראשי של משרד העבודה בבªגקוק, אז הלכתי לברר עוד פרטים בסªמשאית[ ליד ב גרף מספר17י ואחרי מימוש ההסכם הדוª: מקור ידע להגירת עבודה לישראל לפ-צ דדי 7.5.4 וי בעלות ההגירהªשי יתן לומר כי ההסכם הדוª ה זוªוי בשיטת הגיוס הוביל לירידה חדה בעלות ההגירה. מבחיªהשי-צדדי השיג את יעדו. בגרף מספר18 אפשר לראות שעלות ההגירה צומצמה דרמטית בעקבות מימוש ההסכם וכי עכשיו העובד .י מימוש ההסכםªמשלם פחות מרבע מהסכום ששילם לפ גרף מספר18: עלות ה י ואחרי מימוש ההסכם הדוªהגירה )בדולרים( לפ-צ דדי 9,149 2,159 0 1,000 2,000 3,000 4,000 5,000 6,000 7,000 8,000 9,000 10,000 לפני אחרי 176 יםªים אודות התקופה שאחרי מימוש ההסכם מתייחסים לממוצע השªתוªה2014 ) 2,191$ ,( 2016 ) 2,043$ ,( 2017 ) 2,243$ .( :ם כדלקמןªגבים ממהגרי העבודה, שהיªמימוש ההסכם הוביל לשקיפות מלאה בתשלומים ש המחאה קאית בסךªב450 ד.תב"גªאספה על אדמת ישראל עוד בתהליך הקליטה בªולרים, ש סכום זה מתחלק ביןIOM ל- CIMI .יªבאופן לא שוויו השלכות הפרטיות , שעתה ליווי הוא ,תפקידן הבלעדי, מקבלות שכר מוגבל על פי חוק ות שירות התעסוקה ממבקש עבודה בקשר לתיווך עבודה, שעומד עלªו על פי תקªדהיי411 2,756.54 מע"מ, שהם+ כ- 787 דולרים. העברת הכסף ללשכות הפרטיות מסרת לחברה לאחר חתימת חוזהªקאית וªעשית בהמחאה בª .(העסקה וכתב התחייבות תחת פיקוח יחידת יה"ב )היחידה ליישום הסכמים בילטרליים 7.5.5 וי במקור העיקרי למימון עלות ההגירהªשי להורדה בדמי התיווך השפעה יכרת על מהגרי העבודה לחקלאות. כפי שצוין בפרקי הממצאים, וכן מודגם בגרףª מספר19י מימוש ההסכם הדוª, עלות ההגירה הגבוהה בתקופה שלפ-צדדי הביאה ל כך שרוב מהגרי העבודה ) כסיהםª לחקלאות מצאו את המקור למימון ההגירה במשכון35% ) ה מהמשפחהª(, הלוואה ומת33% ( והלוואות ממ) קור מורשה או מהשוק השחור21% ) ( ורק מיעוט12% ( התבססו על הון עצמי. בכדי להחזיר את עלות ההגירה היו צריכים לעבוד17 .חודשים בממוצע גרף מספר19 י ואחרי מימוש ההסכם הדוªמקור עיקרי למימון עלות ההגירה לפ-צ דדי חה ובעקבות כך חל שיªלאחר מימוש ההסכם עלות ההגירה צ ויªה. השיªוי במקור העיקרי למימוª כסים; לאחר מימושª יתן לצפות בו הוא העלייה בשימוש בהון עצמי של המהגרים וירידה חדה במשכוןªהעיקרי ש ההסכם בין30% ל- 40% מהמהגרים יכרה ירידה חדהª .דיווחו שהון עצמי היה המקור העיקרי למימון הגירתם כסים, מª במשכון- 35% טרום ההסכם ל3% - 15% בלבד לאח ר מימושו. כמו כן עלה מספר המהגרים שהסתמכו .על הלוואה ממקור מורשה למימון הגירתם .יªוי בבעלי חוב לגורם חיצוªוסף חל שיªב י מימוש ההסכםªלפ56% שאלים במחקר העידו שהםªמה :חªי ואילו לאחר מימוש ההסכם האחוז צªבעלי חוב לגורם חיצו27% תªבש2014 , 15% בש תª 2016 ושב ועלה ל- 41% תªבש2017 יתן לראות בגרףª. למרות העלייה יש לזכור, כפי ש20 מוך יותר מהימיםª , שסכום ההלוואה .י ההסכםªשלפ 411 ות שירות התעסוקה )תשלומים ממבקש עבודה בקשר לתיווך עבודה(, תשס"וªעל פי תק– 2006 ', הודעה )מס2 ( תשע"ט– 019 2 . 177 גרף מספר20 לקחה על ידי מהגרי עבודה לאחר מימוש ההסכםªסכום ההלוואה ש לקחה במדגםªאת העלייה בסכום ההלוואה ש2017 אפשר להסביר כך: א( המהגרים לקחו את מלוא שואים, הגרושים ובעלי הילדים היה גבוה במדגםªעלות ההגירה כהלוואה ב( שיעור ה2017 לעומת מדגמים י פרק זמן ארוך יוªזקקו להלוואה גבוהה יותר שתוחזר על פª קודמים. כלומר, בעלי המשפחות תר כי שלחו הביתה .סכומים גדולים יותר 7.5.6 דרש בכדי להחזיר החובªקיצור משך הזמן ה י מימוש ההסכם הדוªבתקופה שלפ-צדדי, למהגרי ה וחצי להחזיר את עלות ההגירהªהעבודה התאים לקח כש סתם בישראל הוקדש לכך. בזמן הזה הם היו כוח עבודהªות וחלק הארי מהכªשליקטו בצורות שו טלª שבוי כי החוב רבץ על כתפיהם. בעקבות הפחתת עלות ההגירה, תולדת ההסכם, והעלייה בשימוש בהון עצמי יכלו להחזיר את חובם תוך כחמישה חודשים. גרף מספר20 דרשו למהגרי העבודה להחזירªמראה כיצד מספר החודשים ש את החוב ירד מ- 17 י ההסכם הדוªחודשים לפ-צדדי, לפחות משבעה ח ו דשים לאחר מימוש ההסכם הדו-צדדי. גרף מספר21: משך הזמן )בחודשים( להחזר החוב בגין עלות ההגעה ו ממוצע שלªמספר החודשים לאחר מימוש ההסכם הי2014 )5 ,(חודשים2016 )6 ,(חודשים2017 )9 (חודשים י מימוש ההסכם הדוªבתקופה שלפ-ציאלי היה משלם לחברªצדדי, המהגר הפוט ת הגיוס סכומי כסף יתן לראות בגרף הבא, מספרªסיעתו הייתה ודאית. כפי שªי שªגדולים עוד לפ22 ות האםª, כששאלתי בראיו סיעה לא תצא לפועל, רובם חשבו שהסיכויים לכך טובים. במציאות לאªלדעתם הכסף יוחזר להם במידה וה 1,619 1,737 2,209 0 500 1,000 1,500 2,000 2,500 2014 2016 2017 178 הוחזרו כספים למהגרים שלא השלימו את מלוא שהותם. על בסיס ועתªגד תªו התביעה כªזה הוגשה בזמ המושבים עליה הורחב בפרק4. גרף מספר22 סיעה תתבטלªי מימוש ההסכם, לגבי הסיכוי להחזר כספי במידה והª: תפיסות מהגרים, לפ ה רק עםªכשמומש ההסכם סוגיית ההחזר הכספי הוסדרה. ראשית, מהגרי העובדים משלמים לראשו הגעתם לישראל י שהשלימוªית, אלה ששבים לארצם לצמיתות לפªפרד(; ושªה בªקª )כרטיס הטיסה18 חודשי עבודה יקבלו60% גבה מהם; אם עזבו לאחרªמהסכום ש18 חודשים, אבל בטרם עברו36 חודשים, שהם פחות מרבע זמן העבודה המותר להם, יקבלו33% גבה מהםªמהסכום ש412 . 7.5.7 אי הªהשפעת ההסכם על ת העסקה ימוםªאי עבודה, ובכללם חתימת חוזה עבודה, תשלום שכר מיªעל פי חוקי ישראל זכאי מהגר עבודה לאותם ת ף החקלאות יש צו הרחבהªאים סוציאליים, כמו כל עובד ישראלי. בעªות413 י גם על מהגריªהחל באופן עקרו .אכף, לא על העובדים הישראלים ובוודאי שלא על מהגרי העבודהª העבודה, אך הוא כמעט ולא י מימוש ההסכם וגם לאחריו כמעט כל מהגרי העבודה קיבלו חוזי עבודהªם גם לפªאומ- 94.3% יªלפ מימוש ההסכם ו- 100% לאחריו- ושªי כן בªו לפªאך כפי שראי י ההסכם הדוªא החלפת מעסיק, לפ- צדדי המעסיקים והחברות יכלו לכתוב כל מסמך שהוא ולהגישו כחוזה לכל דבר. לאחר מימוש ההסכם חוזה העבודה שי הªוסח בשתי השפות, חולק והוסבר על ידי אª ,דרטיªהפך להיות סט- IOM , המעבירים את יום ההדרכה יתן לראות בגרªי בואם. כפי שªלמהגרים לפ ף מספר22, לאחר החלת ההסכם הדו-צדדי יש עליי ה בדיווח שאלים על איªה-התאמה בין הח יתן להסביר עלייה זו גם בכךª .אי העבודה שלהם בפועלªיתן להם לבין תªוזה ש ש: א( אחרי ההסכם העובדים יותר מודעים לזכויותיהם; ו-ב( החוזים מפ יחªיתן להªוקחים ולא חלקיים, כמו ש יªשהיו לפ .כן 412 ות שירות התעסוקה )תשלומים ממבקש עבודה בקשר לתיווך עבודה(, תשס"וªעל פי תק– 006 2 ', הודעה )מס2 ( תשע"ג– 2013 . 413 ף החקלאות לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"זªראו צו הרחבה בע- 1957, עדכון ) אחרון ביום כ"ה בחשוון התש"ס7 ובמברªב 1999 .( 17% 12.80% 68.10% 2.10% הכסף לא יוחזר הכסף יוחזר חלק מהכסף יוחזר שולם רק לאחר קבלת ויזה 179 גרף מספר23אי עבודה בפועלªאי חוזה לתª: התאמה בין ת Yuthakon ) K 12 (, רווק בן26 ה על השאלון שלי וזכר לומר שהחוזהªים כשעª, עבד בישראל שלוש ש :אי העבודה שלוªי בואו לא תאם את תªשהוא חתם עליו לפ "המשכורת שלי היא פחות ]מהסכום שהיה כתוב[, השכר שלי הוא15 י לאªש"ח לשעה. אם א מגיע לעבודה אין כסף, אין לי שום ימי מחלה. יש לי רק ארבעה ימי חופשה לחגים התאים, אין ."תיתªלי שום חופשה ש במקביל למימושו של ההסכם הדו- ªוגעים לשיªי תהליכים הªצדדי המשיכו להתקיים ש איªויים בת :העסקה1ערכו על ידי קבוצות של מהגרי עבודה תאיםª( בשביתות ש414 איהם; וªלשיפור ת-2 גדª ( הגשת תביעות אי שכרªחקלאים על הפרות ת415 וסף למימוש ההסכם ועליית כוחם של מהגריªי תהליכים אלה, בª. בעקבות ש ,אי העסקתם ישתפרוªהעבודה לעמוד על זכותם, היה אפשר לצפות שת אך לא כך הדבר. להלן טבלה המרכזת י ואחרי מימוש ההסכם הדוªאי העסקה לפªוגעות לתªמספר סוגיות ה- .צדדי תרשים מספר17י ואחרי מימוש ההסכם הדוªאי העסקה לפªויים בתª: שי-צ דדי ) יªאי העסקה לפªויים בתªשי2011 ) ( ואחרי2014 , 2016 , 2017 ( מימוש ההסכם הדו-צדדי 2011 2014 2016 2017 שכר חודשי 4,657 4,994 4,792 5,193 שעות עבודה יומיות 10.5 9.6 9.3 9.3 וחה חודשייםªימי מ 2.7 3.7 3.8 3.8 414 :כך, למשל, שתי שביתות מהעשור האחרון אחת מ- 11.7.2011 , בו שבתו400 דים במושב אחיטוב שבעמק חפרªעובדים תאיל , ייהªוהש ב- 12.11.2013 גבªתיב העשרה שבª במושב .ראו ,טלªגם דו"ח של קו לעובד: רוז2010 . 415 י החקלאים המובילים, "התאחדות איכריªגד חקלאים היא העובדה כי אחד מארגוª עדות לתופעה של תביעות עובדים תאים הלות מול תביעות אלוªישראל", מעמיד לרשות חקלאיו עורך דין מייעץ, המסייע להת . יתרה מכך, ממצאי מחקרי מעידים כי קם מקצוע חדש של מגשרים לתביעות אלו בקרב הלשכות הפרטיות. לבסוף, ראו כתבתם של זוהר שחר וקרן צוריאל הררי מ- 24.10.13 בעיתון ."די יכול לתבועªדי גמר לעבוד, התאילª"כלכליסט": "התאיל 58% 80% 16% 27% 18% 100% 82% 15% 2% 2% 0% 20% 40% 60% 80% 100% 120% 2011 2014 2016 2017 לא כן לא יודע 180 דיווח אודות תשלום גבוה וספותª יותר בגין שעות 53% 64% 64% 54% דיווח אודות תשלום דמי מחלה 16% 28% 17% 7% ה בעבודהªדיווח אודות הג עם יםªחומרים מסוכ 58% 63% 89% 72% חיותªדיווח אודות קבלת ה בטיחות לעבודה עם יםªחומרים מסוכ 33% 42% 21% 52% בתרשים המצורף )תרשים17 מצאה מעורבת, ובכל מקרה לא השתפרה במידה רבה. בכלª(, המגמה ש י מימוש ההסכם וגם אחריו מהגרי העבודה קיבלו שכרªוגע לשכר, גם לפªה) ימוםªמי3,850 תªש"ח בש2011 , 5,000 ₪ וארªבי2017ף כולו עלה השכר בתקופה זו בכª(. בע- 30% , אך שכר ה עובדים התאים עלה רק ב- 11% . וספות המצב לא השתפר במידה רבה, ועדיין כמחצית מהעובדים דיווחוª וגע לתשלום מוגדל עבור שעותªבכל ה על אי- תªתשלום. בש2017 עוד אפילו פחות ים חלה עלייה בדיווח אודותªוגע לעבודה עם חומרים מסוכª; בכל ה יתן לומרª אי העסקה לאªוגע לתªה. משמע, בכל הªחיות אבל ירידה בדיווח של קבלת אמצעי הגªקבלת ה שההסכם הדו-צדדי הביא בש וגע לאכיפה ולמודעות יש עוד דרךªורה גדולה למהגרי העבודה לחקלאות, ובכל ה .ארוכה לעבור 7.5.8 שים מהגרות עבודה לחקלאותª ,יתן לראות בגרף המצורףªשים תמיד היוו מיעוט. כפי שª ,דªמקרב מהגרי העבודה המגיעים לישראל מתאיל מספרן אף ירד עם מימוש ההסכם הדו- .צדדי גרף מספר24 שים מהגרות עבודה לחקלאותª : 2003-2017 י הªתוª מבוסס על יםªתון הסטטיסטי לישראל בין השªלמ"ס, הש2003 - 2018יתוחª, ב ,יסות בעלי אשרת עבודה לפי ארץ אזרחותªלוח כ .הªה ושªיסה בכל שªת כªגיל, מין וש 0% 1% 2% 3% 4% 5% 6% 7% 8% 9% 181 שים בקרב מהגרי העבודה גברה עם מימוש ההסכם הדוªתי, הפגיעות של הªלטע- צדדי וזה מה שהוביל י ההסכםªלירידה במספרן. בתקופה שלפ הדו- יתן היה לראות בפרק תקופת השגשוג, דפוס גיוסªצדדי, כפי ש מקובל היה שיטת הפקס א' ו- ב'. דרך שיטה זו, לקבוצות העובדים אצל מעסיק מסוים או ביישוב כפרי מסוים .ות משפחה מורחבתªי ובªי אותו כפר או בªי: הם היו בªה חברתי משותף והם גם הביאו אחד את השªהיה מכ ,כמו כן תªולוגיה הביומטרית בשªי מימוש הטכªי מימוש ההסכם ולפªבתקופה שלפ2004 416 , על אף שהדבר היה .י זוג או עם קרוב משפחהªהלים בישראל, רוב העובדות התאיות שהגיעו לישראל הגיעו עם בªאסור על פי ה סמכו במידה רבה על גבר מגן והª שים תאיות שהגיעו לעבוד בחקלאות בישראלª ,משמע שתלבו בקבוצות חברתיות מוכרות יחסית. ההסכם הדו- צדדי פירק, לטוב ולרע, את הרשתות החברתיות של מהגרי העבודה בחר מראש, ובכך לשמור על מסגרת של קהילה ו/או בןªבישראל ולא אפשר להגיע למעסיק ספציפי בישראל ש ד עם מהגרות ששבוªות שקיימתי בתאילªזוג מגן. דפוס זה תועד בראיו לביתן417 ) , על ידי שוהםShoham, 2017 ,( "על ידי עמותת "קו לעובד418 ובתקשורת419. כלומר, ההסכם הדו- צדדי שבר את אסטרטגיית ההתמודדות פוצה שלªה שים המגיעות לעבוד בחקלאות קטןªתי זו אחת הסיבות שבגללן מספר הªהמהגרות התאיות. לטע .י כןªהוג לפª אף יותר ממה שהיה פירוק המסגרת של קהילה ובן זוג מגן שהתרחשה בעקבות ההסכם הדו- ה גם על היחשפותןªצדדי, מקרי י מצד מהגרי עבודה תאים אחרים ו/או מצד מעסיקיהןªיצול מיªל420 . תחת המצב החדש, האיום להיות האישה והל וª ,ו להסדיר חוקªות שהתקיימו בזמªיסיוª .מהגרת עבודה אחת בקבוצה של עובדים גברים גדל\או הªתק שים מהגרות עבודה לחקלאות, המחייבים את המעסיק לספק למהגרת העבודה חדר ושירותיםªהמתייחסת ל תªפרדים, הובילו לכך שבשª 2016 מעסיקים המבקשים שים צריכים לחתום על טופס המאשר אתª להזמין פרדים וכן כי העובדת תועסק בחקלאות בלבדª קיומם של מגורים421 . ªאף על פי כן, ה תªשים בשª אי מגורים בקרב עשרªאספו על תªים שªתו2017 העידו כי הן העריכו את אי המגורים שלהן כגרועים יותרªת משל :גברים80% אי המגורים שלהן גרועים או גרועים מאודªמהן העידו כי ת ואף אחת לא העריכה כי הם טובים או טובים מאוד. שבע מתוך עשר חולקות את מקום המגורים ע .ם גברים .שים היחידות במקום העבודה שלהןªשלוש מהן דיווחו שהן ה 7.6 סיכום ים שחלפו מאז מימוש ההסכם הדוªבפרק זה ביקשתי להצביע על מגמות שהתפתחו בשבע הש- צדדי. ביקשתי ות: ברמת המאקªוי שיטת הגיוס ועל מגוון המעורבים בו ברמות השוªלהראות כי להסכם הייתה השפעה על שי רו – ותªהשפעה על שתי המדי– י של חתימת הסכמיםªד. בעקבות ההסכם האמור החל עיקרון מדיªישראל ותאיל דו- הלªוספים, והוקמה יחידת יה"ב במª ות מוצא של מהגרי העבודה גם בתחומיםªצדדיים בין ישראל למדי ה על יישום הסכמים בילטרליים. האמור לעיל מעיד כי משטרªהאוכלוסין, האמו יתªההגירה הישראלי עשה תפ 416 הלת היחידה להסכמים בילטªכך על פי יפעת בראל, מ ו בªªהל האוכלוסין, בחלופת מיילים ביªרליים, מ- 16.8.2018 . 417 ראו אס- 'דר, יªקורל) 2014 יות. בדו"ח זה מופיעות אף המלצותª(. הגירת עבודה לחקלאות בישראל: סוגיות, בעיות והמלצות ראשו שים תאיות המהגרות לעבודה בחקלאות לאחר מימוש ההסכם הדוª להטבה עם מעמדן של-צ .דדי 418 ע ה זªמותת "קו לעובד" ציי את במספר דו"חות ומאמרי דעה. ראוWexler, F. (2013) Female Migrant Agricultural Workers in Israel and Gender- Based Violations of Labor Rights ועה שאואר מª ייר עמדה מאתª , וכן-6. 3.2014 : "ולקחת לך חבר"; כמו תªגם במאמר מש2008 מאת שרון ר ."י של מהגרות העבודה בחקלאותªיצול מיª" :ןªו 419 ) אן בסולª'ראו כתבתו של ז19.9.2016תי ללכת לרופא אבל הבוס לא הסכים" בעיתוןªª(. "התח The Marker .; וכן של ורד לי ) 11.6.2014 (: "ללא חדר משלהן– מ."י". בעיתון "הארץªיצול מיªף החקלאות מועדות לªהגרות עבודה בע 420 על פי ) 'ירוביץªמחקרן של רייכמן וקושRaijman & Kushnirovich, 2012 ,( % 19 חשפו לאלימותª מהמהגרות העובדות בסיעוד יתן לשער כי ישªית, וªמי תת- ושאªדיווח ב ו יח כי המצב בקרב מהגרות העבודהªכי המספרים גבוהים הרבה יותר. יש אף יסוד סביר לה ה, ויªו שוªלתחום החקלאות אי י תכן שא ף חמור יותר בשל הªהיותן עובדות במקצוע שמאויש ברובו על ידי גברים, וכעת גם ללא הג .מקרוב משפחה 421 על פי טופס הצהרה מטעם יחידה יה"ב ורשות האוכלוסין וההגירה מ- 20.6.2016 .מצא ברשות החוקרתª . 182 חדה– ים מחתימה על הסכמים, לחתימה סדרתית ואף רצון להרחיב את ההסדריםªתית רבת שªעות מדיªמהימ .וספיםª פיםªהללו גם לע ,ים המעורבים בתיווך ההגירהªוי מאקרו זה השפיע על רמת המזו ועל השחקªבהתייחס לאופן שבו שי וי בשיטת הגªעיקרון זה הביא לשי ד הועברªיהול והפיקוח על גיוס העובדים מתאילªו הªד, דהייªיוס בתאיל ) לאומיªלארגון ההגירה הביIOM תהª(, כשחברות הגיוס התאיות הושעו לחלוטין מפעילותיהן; גם בישראל השת שיטת הגיוס, מה שהשפיע על תעשיית הגיוס: חברות הגיוס והתיווך הישראליות יהן והפכו לªו פªשי לשכות פרטיות ()או חברות ליווי ים מפקחים על פעילותן. לאחרªוªגªוקטת במª , כאשר רשות האוכלוסין וההגירה חתימת ההסכם, תפקידי הלשכות הפרטיות ותªהליות שוªם, ברובם סיוע למעסיק בסוגיות מªהוגדרו מחדש והי .וגעות למהגר העבודהªה עוד עלה כי עשיית רווח מעובדים לחקלאות לא פסקה וכי התחדדה השיטה של הבאת מהגרי עבודה וסף גם שכרªטים לחקלאות. משתלמים אלה משלמים על כרטיס הטיסה מכיסם, משלמים בªבמסווה של סטוד ית בגובה של כªלימוד לתוכ- 11,000 ,₪בד ,וכים משכר העבודה שלהםªת לימודים אקדמית, המªומה לעלות ש לומדים יום אחד בשבוע בלבד ועובדים חמי שה ימים בעבור כ- 17 .ש"ח לשעה המוכרים להם כמלגה לבסוף, בעקבות ההסכם הדו- ,חתםªצדדי שª ,ים ברמת המיקרו, כלומרªות על השחקªצפו השפעות מגוו :מהגרי העבודה עצמם, כמו גם על המעסיקים, בהיבטים הבאים החלפה תכופה של מעסיקים- מ ה כי הופחתה יצירה של כªמצא זה מחזק את הטע וח עבודה שבוי, אך .דומלי ומקשה עליהם להסתייע ברשתות החברתיותªתה וכעת שיבוץ המהגרים הוא רªגם כי שיטת הגיוס השת ,הם עוזבים למעסיק אחר בכדי להיות קרובים למכרים שלהם. תופעה זו מזיקה, לא אחת, למעסיקים עצמם ות וחיכו לידיים עובדות. גם העוªשכבר שילמו את האגרות השו זק שכן למעסיק החדשªבדים עצמם עלולים להי וי, וכך הם הופכים באחת לבעלי סטטוס לאªשלהם לא תמיד יש היתר עבודה פ- ,חוקי. למעשה י וגםªגם לפ אחרי ;ון מוסדר להחלפת מעסיק באופן חוקי, למעט דרך הלשכה הפרטיתªגªמימוש ההסכם אין מ ד: רובªמחוזות המוצא של מהגרי העבודה מתאיל מהגרי העבודה לחקלאות שהגיעו לישראל היו בעיקר ד, עם כי עדיין רובםªמהאזור הצפון מזרחי של חבל האיסאן, לאחר מימוש ההסכם מגיעים עובדים מכלל תאיל . זה מאזור ות להגיע לישראל, כאשר קרוב למחצית מהעובדים שבאו לאחר חתימתªוי במקור הידע לגבי ההזדמªמצא גם שיª ההסכם, שמ עו על אפשרות זו מצד אמצעי התקשורת. זאת מכיוון שה- IOM , בשיתוף עם משרד העבודה התאי גשת מידע שקוף וברור לגבי אפשרות התעסוקהªרחב במדיה והª ד, היו אחראים על פרסוםªיפיו ברחבי תאילªוס וי משמעותי בעלות ההגירה ופיקוח עלªבישראל; היה שי הסכום אותו מהגרי העבודה משלמים ויª, כמו גם שי צפה הוא העלייה בשימוש בהון עצמי של המהגריםªוי העיקרי שªבמקור העיקרי למימון עלות ההגירה: השי צפה גם קיצורª ,י היבטים אלהªי כלשהו; כתוצאה משªכסים ובבעלות על חוב לגורם חיצוª וירידה חדה במשכון דרש להחזרת החוב: זמן החזרת החוב של העובדªמשך הזמן ה ה וחצי לממוצע של מעטªים פחת מממוצע של ש .הªיותר מחצי ש ו דרמטית ולעתיםªה וזמן החזרת החוב השתªוגעים לעלות ההגירה, מקור מימוªלמעשה, ההיבטים ה תªי רגע כחקוקה באבן. בשªתפסה עד לפªוי מציאות שªיהם בשיªרחוקות בלבד יוצא לחוקרים לחזות במו עי 2011 עלות ההגירה למהגר ים הייתה מעל9,000 ) דולריםRaijman & Kushnirovich, 2012 תיים לאחרª( ואילו ש ) מכן, מהגרי עבודה לחקלאות דיווחו ששילמו פחות משלישRaijman & Kushnirovich, 2014 (, מחיר המגולם .וריים ולא בדמי תיווך מופקעיםªבדמי טיפול מי 183 העלות הגבוהה של הגירת העבודה ששלטה בתחום ל ועת המושבים דווקאªופול של תªאורך תקופת המו עי רווח בדמות חברות כוחªה למשתתפים פרטיים מוªהאמירה לאחר האצלת הסמכויות מטעם המדי- אדם ותיווך. השדה התאפיין במסחור הולך וגובר ובמגוון מעורבים שחלקו רווחים כמעט ללא פיקוח או רגולציה, על ) גבם של המהגריםSurak, 2017 .( ים מצאו עצמם שבויים בעלויות כובלות שהצריכו אותם לגייסªאלה האחרו אלצו להחזיר הלוואות גדולות והתקשו להחליף מעסיקים בישראל בעקבות הסדרª י. הםªמקור מימון חיצו ו למעסיקים או לחברות כוחªיתª הכבילה, בו היתרי העבודה-אדם ותיווך ו לא למהגרים עצמם. כפועל יוצא מכך מהג ,רי העבודה היו תלויים במעסיקים ספציפיים כדי לעבוד בישראל ולמעשה כדי להחזיר את עלויות ההגירה ,דלקªאים פחותים ואף קשים של העסקה ומחייה )מוªאלצו להסכין לתª וכך2003 .( לאחר חתימת ההסכם הדו-צ וגעים לעלות ההגירה השתפרו, כפיªדדי ויישומו מרבית ההיבטים ה ו, ולקªשראי םªמצא כי הלשכות הפרטיות אמª ,ח למהגרי העבודה מספר חודשים להחזיר את העלות. עם זאת ות חוסרªחויבו לסייע באופן חוקי למהגר העבודה למצוא מקום עבודה חלופי במידת הצורך, אך הן מפגי ,מוטיבציה בכך ו למעסיקªבוודאי כשפרק הזמן שחלף מהגעת העובד לא רב ובוודאי כשהמעבר הי שמקושר .ללשכה פרטית אחרת אי העבודה של המהגרים לא השתפרו בפועל, למרות שעל פי חוקי ישראל הםªעוד עלה מהמחקר כי ת זכאים לאותם איםªת ימום, שעותªאכף: הם עדיין מרוויחים שכר מיª יין זה לאªכמו עובדים ישראלים, אך ע יתן לומר שההסכם הדוª אי העסקה לאªוגע לתªן מתוגמלות וכדומה. בכל הªוספות לרוב איª -צדדי הביא בש ורה .גדולה למהגרי העבודה לחקלאות מצאª שים מהגרות עבודה לחקלאות לא השתפרª כי גם מצבן של בעקבות דומלי של עובדיםªההסכם, אלא ההפך. הפגיעה בהן העמיקה וצמצמה את הגעתן לישראל בעקבות השיבוץ הר שים לשמור על מסגרת של קהילה וªלחקלאות. שיבוץ זה מפרק את הרשתות החברתיות שלהן ולא מאפשר ל\ או .יצול על ידי קולגות ומעסיקים כאחדªבן זוג מגן והן חשופות ל תי הªטע מרכזית בפרק זה הייתה כי ההסכם הדו-צדדי הפחית א ת פגיעותם של מהגרי העבודה לחקלאות .וגע להיבט הגיוס, מחד, אך מאידך לא היה בו די כדי להשפיע על היבטים אחרים של פגיעוּתªיכרת בכל הª במידה ם כבולים יותר לחובªתה באופן מהותי ומהגרי העבודה לחקלאות איªשיטת הגיוס השת גרם מעלות הגירהªש ו לרעה בעקבותªאי ההעסקה שלהם, ויש היבטים שהשתªמופרזת אך לא הייתה לכך השפעה גדולה על ת .ההסכם 184 פרק8 : דיון וסיכום ות זרקור לתעשיית הגיוס והתיווך במקרה הבוחן של הגירת עבודה לחקלאות בין ישראלªמחקר זה ביקש להפ ד. המחקר הראה דרך גישוªלתאיל ות את התצורות שעברו על תעשיית הגיוס והתיווך במשךªת תיאורטיות שו יאוªיתוח התיאורטי היה טמון בצומת שבין הכלכלה הפוליטית הªה. הªלמעלה משלושים ש-ליברלית על מ גוון יםªת הלאום, לעומת כוחות גלובליים ולוקליים בהקשרים משתªי המקח שלהם, לבין כוחה של מדיªיה ואופªסוכ ול סªאורך זמן. המחקר ביקש לבחון גם מערכת טר-לאומית בין י ד והדגיש את הצורך לחקור אתªשראל לתאיל יתוח משולבותª ת היעד ברמותªת המוצא למדיªמיים לאורך זמן בין מדיªקודות החיבור והקשרים הדיª ) בהשראת תיאוריית מערכת ההגירה העולמיתFawcett, 1989; Kritz, Lim & Zlotnik, 1992 .( ות, כך שהשליטה עליו מבוזרת ולאªות שוªים, בעלי מטרות וכווªשדה ההגירה מורכב ממשתתפים שו ה. כמו כן, בעקבות הפרטת מערך הגיוס והתיווך, התקיימה איªמצאת רק בידי המדיª -משילות דה פק טו ה בין הפרטי לציבורי. כל אלה העידו כי אסדרת ההגירה היא למעשהªשעמעמה את ההבח פרויקט משותף של עזרתי בגישת המשילותª ה זוªה זו או אחרת. להבªיים של מדיªה והחברה, שאף חורג מגבולותיה הריבוªהמדי ) המבוזרת של בלאקBlack, 2002 ה בצרכיםªטראקציה ותלות הדדית בין החברה לבין המדיª( לפיה יש אי ת פעילותם של מתªות להם. גישה זו סייעה בעיקר בבחיªובפתרו ווכי ההגירה, תעשיית הגיוס והתיווך )ראו גם Fernandez, 2013 ) דרשתי גם למודל של סוראקª ת גורמים אלוª(. לבחיSurak, 2017 ( בדבר האצלת סמכויות ה משתמשת בכמה סוגים של האצלת סמכויותªעי רווח או לא. לרוב מדיªה למעורבים מצד שלישי, מוªמצד המדי סיבות עוברת מתצוªובהתאם ל.רה אחת לאחרת מיים והמורכבים שקיימה תעשיית הגיוס והתיווך לחקלאותªממצאי המחקר עקבו אחר התהליכים הדי הלות תעשיית הגיוס והתיווךªים. בכל צומת ביקשתי לבחון את התªלישראל בארבעה צמתים עיקרים במשך הש ה ביןªים. תעשייה זו צמחה לראשוªעל גלגוליה השו1983-1998 , אז פקע ועת המושביםªמעמדה הריכוזי של ת ייהªקודת זמן שª .כמתווכת. בהקשר זה ביקשתי להסביר את צמיחת תעשיית הגיוס והתיווך מלכתחילה לשגשוגה של התעשייה חלה בין1998-2013שלª , אז קודה זו ביקשתי לבחון אתªטה בידי הסקטור הפרטי. ב דפוסי הפעולה של תעשיית הגיוס והתיווך בתקופת ש ה שחלהªקודת מפª קודת הזמן השלישית הייתהª .גשוגה בין2005 , אז התקבלה החלטת הממשלה4024 וי שיטת גיוס מהגרי העבודה לחקלאות, ועד למימוש הסכםªלשי דו-ד בסיוע ארגון הªצדדי מול תאיל- IOM תªבש2012 ויים שחלו בתעשייתªקודה זו ביקשתי להסביר את השיª. ב הגיוס והתיווך בעקב ות ההסכם דו- קודתª .צדדי ה תªה חלה מאז מימוש ההסכם בשªזמן האחרו2012 ועד למועד כתיבת שורות אלה, שלהי2019, ובה ביקשתי לברר מה היו ההשלכות והמשמעויות של ההסכם הדו- צדדי על .עיצובה מחדש של תעשיית הגיוס והתיווך י הפירוק לתקופת זמן והדיון בשאלות הספציפיות אדגיªלפ בעה מהשילוב ביןªה כללית שªש תוב יתן ללמוד ממקרה הבוחן שבמחקר זה כיª ,תיªית. לטעªה הריבוªוגעת לכוחה של המדיªהממצאים לתיאוריות ו ראה היהª ה: גם בתקופות שבהן היהªית, במקרה זה ישראל, הייתה תמיד על העליוªה הריבוªידה של המדי ה הסירה אחריות וכי תעשיית הגיוסªשהמדי ה לא איבדה למעשה אתªיצלה זאת וחתרה תחתיה, המדיª והתיווך ה יותר משהועילה. עםªשליטתה אלא אפשרה את קיומה של התעשייה ואת שיטות פעולתה עד שהזיקה למדי וצרה דה פקטו, כטלאיª יות עקיבה, אלאªון מוקדם או מדיªה הייתה פרי תכªהלות המדיªת כי התªי טועªזאת, אי על טלאי, בה .הªים המרכיבים את המדיªים של המשרדים השוªים ולאילוצים המגווªאים המשתªתאם לת ) ה לעומת זרמי ההגירהªותה של המדיªה זו עומדת בסתירה לאלו העולות בספרות על ריבוªטעSassen, 1996, 1999; Turner, 2007 ) מיקות הגירה הוא מועטªה דיªה כי כוחה לעצב כרצוª(, ולטעLahav & Guiraudon, 2006 ית של "איבוד שליטה" הוא למעשה מערך מוסדי שלª(. ממצאי המחקר הראו כי מה שהתפרש כחולשה מדי 185 ה מאחריות על מהגרי העבודה על ידי האצלת סמכויות ומסירת מערכי הגיוס והטיפול בהםªערות המדיªהת ה לא "איבדה שליטה", אלא היא אף הªלחברות פרטיות. משמע, לא רק שהמדי גבירה את שליטתה בשדה ) בבחירתה לעבור אל מחוץ לטווח האחריות על הגיוס והטיפול במהגרי העבודהKemp & Raijman, 2014 (. מערך יאוªזכר כחלק מהתצורות של הª ה "משילות ממרחק" והואªמוסדי זה כו- וקטות בו כדיª ותªליברליזם שמדי ) הל את ההגירה אליהן ובקרבןªלChisari, 2012; Geddes, 2015; Kemp & Raijman, 2014; Morris, 1998; Surak, 2017; Tseng & Wang, 2013 .( ים שהסקטור הפרטי החל להביא מהגרי עבודה לישראל באופןªממצאי המחקר הראו כי לאחר מספר ש מוסדר-ל תªים ועד שªות השמוªמחצה החל מש1994ה לתת מעמד ריכוזי פורמלי לתיווך לª, החליטה המדי מלכ"ר ששימש כאיגוד המעסיקים- ועת המושבים )ביןªת1994-1998 ( - יםªובש1998 - 2003 החליטה להעביר מעמד זה קבע ההסכם הדוª לסקטור הפרטי. כאשר-צדדי עם ממשל ייםªד עברה זכות הגיוס והתיווך לגופים חיצוªת תאיל .י זכויות אדםªים המזוהים כארגוªי ארגוªאחרים, הפעם לש למעשה ה של תעשיית הגיוס והתיווך מאיªמדובר בתצורה המשת-מ) סחורDemarketazation ( למסחור ) Marketization( וחזרה לאי- ªמסחור בהכוו ראה לפרקים מהוסס ולא עקבי. המעברªה, גם אם באופן שªת המדי חושה בכל אחד מהשלבים, אף בהתקשרות הדוª ה הייתהªבין התצורות מעיד כי המדי-צ דדית מול ,ת המוצאªמדי להמשיך ולקיים את דפוס הפעולה של משילות ממרחק. ממצא זה גם מדגים כי אופי השחקן )פרטי למטרות ה איתו )פורמלית או לאªרווח או ללא מטרות רווח( וסוג ההתקשרות של המדי-פורמלית( אכן מעצבים את ) יהם ואת תעשיית ההגירהªתצורות היחסים ביSurak, 2017 .( כדי לבסס עה תעשיית הגיוס והתיווך ביןª ית והאופן שבוªה הריבוªתי על אודות כוחה של המדיªאת טע ) עזרתי בגישה המבוזרת של בלאקª התצורותBlack, 2002 ) דזªª(, באופן מימושו בידי פרFernandez, 2013 ( ) ובמודל של סוראקSurak, 2017וי באªו עם המעבר למשילות ממרחק והשיª(. התצורות השת י האצלתªופ ) הסמכויות. לפי סוראקIbid יהªה וסוכª(, בהאצלת סמכויות על בסיס חוזה פורמלי לסוכן פרטי, המדי יאוª משתמשים באסטרטגיות- ליברליות של ת חרות, רווח והפסד כדי לשלוט על המערכת ולהציב גבולות ה לחסוך במשªים דרך הגבלת רווחיהם. מיקור החוץ מסייע למדיªים השוªלשחק ,יות הגירהªאבי האכיפה של מדי ,יהול ההגירהª יהול שדה זה. מחד, בסוג התקשרות שכזה מתמסחר מרבªים הפרטיים מרוויחים מªואילו השחק יש על הפרתה מפאת הפורמליות שלªות אותה או להעªיות, לשªה להגביל את המדיªאך מאידך קל יותר למדי היחסים. ואילו ביחסים לא-יªפורמליים עם שחק ם עיªמו- רווח ההגירה ל יתªהגית תוכª רוב מצומצמת ולא ות להגירת העבודה לחקלאות בישראל, כשמהגרי העבודה התאיםªים הראשוªרשמית למימושה. כך היה בש .ועת המושביםªמסר לתª ים שבהן התיווךªטים, וכך היה גם בשªדבים או סטודªהובאו תחת ויזות מת ות את המתווכיםªן רוצות מהגרי עבודה בתוכן, וממªות שאיªיחסים אלה מתאימים במיוחד למדי ת בחובהªהלת כשורה. תצורת יחסים זו טומªים מפקחים המבטיחים שההגירה מתªבאופן בלתי פורמלי כארגו יהולם התקין של הליכª ה מתקשה לאכוף באופן יעיל או רשמי אתªבעיות רבות מכיוון שהמדי י ההגירה, ובכך ים ללא מטרותªים המתווכים. בהאצלת סמכויות רשמיות לארגוªמפקידה כוח רב בידי השחק- הªרווח המדי י זכויותªים ציבוריים, ארגוªהלת בשיתוף פעולה של משרדי ממשלה, ארגוªטית, וההגירה מתªªשארת לרוב דומיª ים לאªאדם וארגו-ממשלתיים. בדרך כלל בתצורת יחסים זו על ויות ההגירה של המהגר מצטמצמות משום שהוא ה מאצילה סמכויות באופן לאªת היעד. ולבסוף, כאשר המדיªמשלם פחות למתווכים פרטיים על הבאתו למדי- עיªם מוªים שאיªפורמלי לשחק- ו הכרחי שכן מתקיימת תשתית כלשהיªרווח, פעמים רבות מיקור החוץ אי הªיהול ההגירה ולפיקוח עליה במדיªל ה להגדיל אתªים הללו גם לא מפעילים לחצים על המדיªעצמה, והשחק 186 יגוד לªשיעור מהגרי העבודה ב גורמים עיªמו- ה ישªרווח, המרוויחים מהבאת עובדים רבים. גם בתצורה זו למדי ) יות ההגירה והאצלת הסמכויות מצומצמת יותרªשליטה רבה יותר על מרכיבי תוכIbid .( וספת בשאלת האצª סוגיה לת הסמכויות היא אי-הסימטריה בין ה מעורב ים ביחסי הכוחªים השו יכר כי בכל תקופה איª .המבוזרים-הסימטריה בין ,יות הישראליתªוי המדיªוצרה בעקבות שיª יםªים השוªהשחק ) ה הייתה זו שהחליטה בכל פעם למי להאציל סמכויותªוהמדיSurak, 2017 ועתª(: בתקופת המעמד הריכוזי של ת יו היה ללא מטרותªה האצילה סמכויות באופן פורמלי למשתתף שעל פªהמושבים המדי-ועתªרווח, ות המושבים החזיקה במרב הכוח על חשבון חברות כוח-ה) אדם והתיווךIbid ועת המושביםªופול של תª(; לאחר שבירת המו ים פרטיים בדמות חברות כוחªה החליטה להאציל סמכות לשחקªהמדי-ה אדם והתיו וך, שצברו כוח רב הן על יות בישראל. עם זאת, התחרות הרבה בין החברותªד והן אל מול קובעי מדיªחשבון מקבילותיהן בתאיל םªים מרכזיים. אומªים עוד יותר כשחקªהפרטיות, שהתבטאה אף בתשלומים לחקלאים, העצימה את האחרו סחר, אך המהגריםª תעשיית הגיוס והתיווך ראתה במהגרים גוף ימיותªהצליחו לגבש רשתות חברתיות פ ) ות הפועלתªשהעצימו במעט את הסוכagency ים מסוימים את חברות הגיוסª( שלהם ואפשרו להם לעקוף במוב .והתיווך, אם כי הם לא צברו מספיק כוח כדי לייתר אותן לחלוטין במילים אחרות, עליית כוחן של חברות כוח האדם והתיווך שיצרה שוב א-ס ימטר יה בכוח ובידע וריכזה יות הישראלית שבחרה להאציל להן סמכוªולדה בעקבות המדיª ,אותו בידיים ספציפיות יו ת פורמליות ובלתי- ) פורמליות אך התקשתה בפיקוח עליהןSurak, 2017 מיקה בלתי צפויה ובלתי רצויהª(. כך התפתחה שוב די שהלכה והתעצמה תוך גביית דמי תיווך מופרזים ולא אחת ייה לאפיקי פעולה חוקייםªאף פ-למחצה או בלת י ות אתªתה כלפי ממשלת ישראל בדרישה לשªחוקיים בעליל. דפוסי פעולה אלה גררו לבסוף ביקורת קשה שהופ ה הגבלות על הסקטור הפרטי בתיווך הגירת העבודה. התחום הועבר באופןªקודה זו קבעה המדיªשיטת הגיוס. ב ים ללא מטרותªפורמלי לשחק רווח– ס י זכויות אדם )הªה וארגוªויות המדיªוכ- IOM ו- CIMI ( - שהפכו לחלק ממערך הגיוס החדש ואפשרו שוב משילות ממרחק. פעולה זו צמצמה את קיטוע הידע, הכוח והשליטה, מכיוון ) גיש ושקוף וצמצום תפקיד השוק אפשר לרגולציה להעצים את המשילות בסקטור זהªשכעת הידע הפך לBlack, 2002סªה גם לשבור את הקשר הטרª(. כך הצליחה המדי-ל.אומי בין החברות הישראליות והתאיות למעשה, מאז החלטת הממשלה4024 ביולי2005 ה עקב בצד אגודל להגביל את כוחן שלªיסתה המדיª , חברות כוח-ה ם גם הפעם הפתרון היה להעביªות, ולבסוף גם הצליחה. אומªאדם והתיווך בדרכים שו ר את ות את התפיסהªי זכויות אדם ללא מטרות רווח, שסייעו לשªיים, אלא שמדובר בארגוªהאחריות לגופים חיצו טית יותר בשדה בהלימהªªוכחת ודומיªה לªושא מהסרת אחריות לקבלת אחריות, וכך הפכה המדיªית בªהמדי ) ה של סוראקªלטעSurak, 2017 .( יתן לראות במקרה זה טשטוª ה זוªמבחי יות הציבוריתªש בין המרחב הציבורי לפרטי, כלומר בין המדי ) לשוק החברות הפרטיותBlack, 2002; Fernandez, 2013 י החברהªן לבין ארגוªה ביª( וגם טשטוש ההבח יתן לראות בהן רשתות שלª אך ,במאבקים ולעתים פעולה בשיתופי אלה רותֵפְס וªהאזרחית. לעתים התאפיי השפעה חוצות-רֵפְס הªה. המדיªות עם הטיית הכוח באופן ברור לטובת המדי ה שתמשה באותו ארגז כלים של תªי זכויות אדם על מªתה לארגוªתה כלפיה: אם ביקרו אותה על הפרת זכויות אדם, היא פªהביקורת שהופ .הלו ויווסתו את תהליך ההגירה ובאמצעותם ביקשה למזער את הביקורות עליהªשי ה של האצלתªאך בחי יםªוי בתצורות היחסים בין השחקªה מספיקה כדי להבין את השיªהסמכויות אי ) בשדה, ולשם כך יש להידרש לגישה המבוזרת של בלאקBlack, 2002 ) ( במקביל למודל של סוראקSurak, 2017 .( י מימוש ההסכם הבילטרªקודת הזמן של שגשוג תעשיית הגיוס והתיווך לפª הפעם הדגש הוא על המעבר בין ,לי י ההסכםªאז מסחור הגיוס היה בשיאו, לבין התקופה שלאחר מימוש ההסכם שבה פסק המסחור בשדה. לפ 187 הדו-צדדי, ביזור הכוח והידע היה רב ומקוטע והתחלק בין משתתפים רבים, גם אם באופן לא- סימטרי. תקופה ה באיªזו התאפיי-משילות וקושי לאכוף את דפוסי הפעולה של הגיוס והתיווך ש .ל מהגרי עבודה לחקלאות עה לעתים קרובות על הגבול שבין החוקי ללאªהתעשייה שהתפתחה סביב תהליך הגיוס לא פעלה בשקיפות ו- עיªים מוªה לשחקªחוקי. המהגרים סבלו מהקשרים ומתלות הגומלין בין המדי- קלעו לחובותª רווח, שכן הם שבו לפיכך בידיªדרש זמן רב כדי להחזירם, וªגדולים ש .מעסיקים ההסכם הדו- צדדי, לעומת ז את, התאפיין בריכוז והלאמת- מה של תהליך ה ,גיוס לחקלאות בישראל ים לאªתיים וחלקם ארגוªים מעטים בתחום, חלקם מדיªולאחר מימושו הביזור התאזן. כיום יש שחק- .ממשלתיים, שרובם פועלים ללא מטרות רווח ויכולת הפיקוח עליהם מעצימה את המשילות ה שלªבהלימה לטע ) סוראקSurak, 2017ים ללא מטרותª(, בהאצלת סמכויות באופן רשמי לארגו- הªרווח המדיª שארת לרוב י זכויות אדםªים ציבוריים, ארגוªהלת בשיתוף פעולה של משרדי ממשלה, ארגוªטית, והגירת העבודה מתªªדומי ים לאªוארגו-מ משלתיים. בדרך כלל יחסים אלה מאפשרים לצמצם דרש לשלםªאת עלויות ההגירה למהגר, ש וייםªפחות למתווכים פרטיים. ואכן, מקרה הבוחן הישראלי מראה שהחתימה על ההסכם הבילטרלי והשי גישו את הידע ויצרו שקיפות בכלל תהליך ההגירה. ההשלכות על המהגרים חיוביותªשהתרחשו לאחר יישומו ה בחלקן, במיוחד בהפחתת גובה החוב לגורמים דרש להחזירו. תהליךªמהם לווה כסף כדי להגר לישראל והזמן ה .זה מרוכז בתרשים הבא תרשים מספר18 וי תהליך הגיוס בראי התיאוריותª: שי י מימוש ההסכם הדוªלפ- צדדי אחרי מימוש ההסכם הדו- צדדי מורכבות ים, כגוןªמגוון רחב של שחק חברות גיוס וכוח- אדם בשתי ותªהמדי– ªהמדי ה מאצילה עיªים מוªסמכויות לשחק רווח יםªמספר מועט של שחק ים לאªתיים וארגוªמדי- ממשלתיים, ברובם ללא מטרות רווח קיטוע הידע והכוח יםªהידע מבוזר בין שחק ה אªחברתיים. יש-ס ימטריה בידע חוסר השקיפות של התהליך מוליד את הצורך להתבסס על ים פרטייםªשחק הבדל בכוח המיקוח )בין ,ים פרטייםªמהגרים לשחק מהגרים ומעסיקים, בין ותªות המוצא למדיªמדי (היעד גישªהמידע קיים ו יש שקיפות של כלל התהליך משילות/אי-משי לות אי-משילות ים פרטייםªשכר גבוה לשחק משילות הפחתת עלות ההגירה 188 גביית עמלות לא- חוקיות; עלות גבוהה של ההגירה קושי לאכוף חוקים מחוץ לישראל תלות ויחסי גומלין בין ים לאªה לשחקªהמדי- תייםªמדי טשטוש בין הפרטי לציבורי ובין החוקי ללא-ח וקי תלות ויחסי גומלין בין ים ללאªה לארגוªהמדי מטרות רווח ההשלכות על המהגרים חובות גדולים ה כלפיªעול כלכלי שמופ המהגרים זמן החזרת החוב עומד על ה וחצי בממוצעªכש סותªהשפעה שלילית על ההכ שלהם וכוח החזר החוב החרפת מצבם הבלתי- יציב ממילא של המהגרים מוכותª רמות חוב זמן החזרת החוב עומד על כמה חודשים בממוצע ות כלכלת השוק בהליךªה, יישום עקרוªקודת מבט שוªיתן להבין גם מª את מסחור תהליך הגיוס ההגירה מצד שים את עצמםªתעשיית הגיוס והתיווך. הכלכלה קשורה באופן הדוק למוסדות וליחסים החברתיים, ותפיסת הא ובעת ממקורות חברתייםª כסובייקטים כלכליים המבקשים למקסם את רווחיהם-וªפוליטיים ש צרים ) ומתוחזקים על ידי מוסדות פוליטייםPolanyi, 1944 ) (. סוראקSurak, 2017 ה כי שיתוףªקודה זו וטעª ( חידדה יהול ההגירהª עי רווח, במיוחד על בסיס חוזה פורמלי, מוביל לכך שמרבªה לבין גורמים מוªפעולה בין המדי עיªם מוªים שאיªגד, האצלת הסמכות לשחקªמתמסחר כדי לשלוט במערכת. מ-ת וªרווח מעד מצמצמת ביטויים יכרים גם בממצª מסחריים אלה. התהליכים וכחי: תעשיית הגיוס והתיווך הפכה את הגירתªאי המחקר ה הªהעבודה לחקלאות בישראל לכלכלת שוק כפועל יוצא מחתירתה לרווח כלכלי, שהתעצמה בתקופה שבה המדי ) ים פרטיים למטרות רווחªהאצילה סמכויות לארגוSurak, 2017 .( דפוסי הפעולה של תעשיית הגיוס והתיווך בישראל בתקופת שגש ות שבתפיסת אדםªוגה העידו על הסכ כסחורה כחלק ממגמת כלכלת השוק: הן כלפי המהגרים, בגביית דמי התיווך המופרזים וסחר בהם בין ד, במכירת האופציותªהמעסיקים; הן כלפי החקלאים, בתשלומים על כל עובד; הן כלפי חברות הגיוס בתאיל יסה; הן אחד כלפיªו ויזות כªיתª מראש עוד בטרם י ובמאבקי שוק עלªות מכרז מדיªות לקªיסיוªי, בªהש טליסטיים החוקיים והלאªה, בדפוסי הפעולה הקלייªציגי המדיª הלקוחות החקלאים; והן כלפי- חוקיים. כל ים. כפיªקו פראית במשך השªה מגביית דמי הגיוס והתיווך בסכומים שזיªזאת גובה בהעלמת עין של המדי ) שהראו קמפ ורייכמןKemp & Raijman, 2014עתªת שיצרה תעשייה משגשגת מוּª(, הייתה זו העלמת עין מכוו- .רווח 189 תעשיית ההגירה הפכה לכלכלת שוק בין היתר גם בזכות הייצור וההעברה המחזורית של ידע והיכולת להציע שירותים לדורש(Cranston, Schapendonk & Spaan, 2018) כון יותר לדבר עלª תי, יהיהª. לטע תעשיות ) ההגירה, ובייחוד תעשיית הגיוס והתיווך, ככאלו שהופכות את ההגירה לכלכלת שוקMarket Economy .( ו חוקרים בתחוםªעים מרדיפה אחר רווח כלכלי, כפי שצייªמשמע, אלה לא רק עסקים העוסקים בהגירה, המו ) Hennebry, 2008; Kyle, 2000; Salt & Stein, 1997 (, אלא ההפיכה של.ההגירה עצמה לכלכלת שוק יאוªוספת של ההיגיון הª תצורה-ליברלי, מלבד משילות ממרחק וכלכלת השוק, היא כוחן העולה של ) טליזםªטרס כפי שבאו לידי ביטוי בדפוס של קלייªקבוצות האיFreeman, 1995 .( לפוליטיקת הלקוחות זו יש .יות בכלל, ועל עיצוב משטרי הגירה בפרטªהשפעה מכרעת על המדי מחקרים קודמים422 יהול הגירתªים שבהם מתבטאת פוליטיקה של לקוחות בªים השוªהראו את האופ ףªטרס, בייחוד בעªעשו עד היום לא חקרו לעומק את קבוצות האיªהעבודה בישראל. עם זאת, המחקרים ש ה חקלאות, 423 יות של קבוצותªיות. ממצאי המחקר פירקו את ההומוגªאלא ראו בהן במידה רבה קבוצות הומוג יות משפיעותªים שבהם הן הפכו לשחקªו את האופªטרס בשדה הגירת העבודה והגיוס לחקלאות, ובחªהאי ים וחברות כוח האדם והתיווך ביªי החקלאים השוªטרס אלו היו ארגוªבשדה. קבוצות אי .דªשראל ובתאיל ה המשותף בין קבוצות אלו היה שªהמכ ה. משמע, קבוצות אלו קידמוªפעילותם לוותה במסע לחצים כלפי המדי .טרסים שלהן בממשל באמצעות קשרים אישיים, חברתיים ועסקייםªאת האי בדיון על פוליטיקת הלקוחות שהופעלה בהגירת העבודה לחקלאות יש להידרש לשלוש שאלות ראשיו :ת על הלקוחות? פוליטיקת תהª הופ מי כלפי- ? ביטוי לידי באה דרכים באילו מי? ידי ו כבר במידה מסוימת גם במחקרים אחרים: היעד לפוליטיקתªעªות פשוטות וªהתשובות לשתי השאלות הראשו יות ממשלתית )ההסכםªתיים )מכסות ואופן הקצאת ההיתרים( ומדיªהלקוחות היה מערכי הרגולציה המדי הדו- טליסטיªטרס שהפעילו דפוסי פעולה קלייªצדדי(. קבוצות האי י ם הן חברות כוח-האדם והתיווך ,והלובי החקלאי .יכר למשל במאבקים על גובה המכסהªשפעלו לא פעם כגוף אחד כפי ש :י חלקיםªהתשובה לשאלה השלישית, באילו דרכים באה לידי ביטוי פוליטיקת הלקוחות, מתחלקת לש דרכי ציגי המעסיקים ובעלי חברותª קטוªן חוקיות. דרכי הפעולה החוקיות שªפעולה חוקיות ודרכי פעולה שאי כוח-תייםªג( בקרב מקבלי החלטות מדיªות )לוביªות למדי: שתדלªהאדם והתיווך היו מגוו, 424 הפעלת לחץ ציבורי425 ייה לאפיקים משפטייםªופ. 426 דרכי הפעולה הלא- חוקיות היו שוחד ואיומים מצד חברות כוח- האדם ות שקיימתי ופורטו בתתªציגי המעסיקים, כפי שעולה בעיקר מעדויות אישיות בראיוªוהתיווך ו- פרק על תגובת ,יות הישראלית. גם מחקרים קודמים )קמפ ורייכמןªגד של תעשיית הגיוס והתיווך למדיªה2008 ; Kemp & Raijman, 2014( העידו על דפוסי פעולה אלה כחלק מפו .קטו המעסיקים והחברותªליטיקת הלקוחות ש הפעולות 422 ,כהן1999 ,; ליבמן2006 ,הק וכהןª; רוז2000 ; ; Raijman & Kemp, 2007 Kushnirovich, Raijman ; Kemp & Raijman, 2014 ; Bianco, 2018 ‐ Barak & . 423 ) פילובסקי1999 .טליזםª( חקרה לעומק את חברות התיווך אך לא עסקה בסוגיות של קליי 424 יית מכתביםªסת, אך גם הפªות הכªים בשכר במסדרוªות בקרב מקבלי ההחלטות באה לידי ביטוי בעיקר בהעסקת שתדלªהשתדל ו.יםªיות השוªעריכת פגישות עם קובעי המדי 425 ובמברªאפיק הפעלת לחץ ציבורי בא לידי ביטוי, למשל, בקיום שביתה מוכרזת במקרה של החקלאים: כפי שהתרחש ב2010 י החקלאים יצאו לשלושה ימים של השבתת תוצרת, או במקרה של חברות כוח האדם והתיווך, כפי שהתרחש במªכשארגו רץ 2012 , ªכש קטו ב ת מהגריªשביתה איטלקית מול הזמ ה ים תחת ההסכם הדוªעבודה הראשו- .צדדי 426 ייה לאפיק המשפטי היªהפ י ים. למשל, על פי בג"צªושאים שוªציגי המעסיקים ועסקה בª פוצה על ידיª תה2611/93 ועת המושביםªת ושא הגדלת היתרי מהגרי עבודה לחקלאות; בג"צªים ואח' בªגד שר הפª 'ואח2587/04 גד פקידª ושªיצחק בוכריס וטלרום משאבי א ייתן של חברות כוח האדם והתיווך לאפיקיםªושא היטל מס בגין העסקת מהגרי עבודה לחקלאות ועוד. פªהשמה חדרה ואח' ב משפטיים החלה בעיקר אחרי החלטת הממשלה על ההסכם הדו-צ דדי. ראו למשל: תיק עש"ר16980-12-11 פורום הלשכות הפרט יות ת ישראל ואח', בית הדין הארצי לעבודה; בג"צªגד מדיª 'בחקלאות באיגוד לשכות המסחר ואח9161/07 גד ממשלתª 'אשכולות ואח ושא מימוש ההסכם הדוªישראל ואח' ב- צדדי. לעתים פ ציגי המעסיקים וחברות כוחª וª -האדם והתיווך ,לאפיק המשפטי במשותף למשל בבג"צ2587/04 יצחק בוכריס ושא היטל מס בגין העסקת מהגרי עבודהªגד פקיד השמה חדרה ואח' בª ושªוטלרום משאבי א .לחקלאות 190 הבלתי- ציגי המעסיקיםª טיות גם לדפוסי פעולה אחרים שהפעילוªה משפטית רלווªחוקיות או הגבוליות מבחי וחברות כוח- האדם והתיווך ללא קשר ישיר לפוליטיקת הלקוחות כמו גביית דמי התיווך, תשלום בעבור היתרים וכדומה. סוגיות אלו .ו בהרחבה בפרק על תקופת השגשוגªידוª עקרון מארגן זה של פוליטיקת לקוחות עבר כחוט .י בכל הצמתים של שדה הגירת העבודה לחקלאות בישראלªהש יזוןª טרס לא עצר על אדמת ישראל, אלאªטליזם שהפעילו קבוצות האיªמסחור ההגירה והקליי סªמההיבטים הטר- וªלאומיים שאפיי א ת תעשיית ה סªגיוס והתיווך. הממד הגלובלי והטר-תפס כª לאומי איªת ) סף למשתתפים בתעשיית ההגירהCohen, 1997; Goss & Lindquist, 1995; Salt & Stein, 1997 (. ממצאי סªו מבט בוחן להיבטים התיאורטיים של הטרªהמחקר העשירו ממד זה והפ-ל אומיות במרחבים חברתיים ) Transnational Social Spaces ) גªסיª(. לפי מהלר והMahler & Hansing, 2005(, תעשיית הגיוס והתיווך כגורם סªיכרה בטרª ברמת המזו- הלאומיות של ה :תן יש לה שלושה ממדים ייחודייםªאמצע, ולטע1סª. טר- לאומיות היא מרחב מתווך שבין הגלובלי ללוקלי. תהליכים גלובליים המתרחשים במסגרתה מקושרים לא פעם ;למיקומים גיאוגרפים ספציפיים, כך שהם גם מייצגים תהליכים לוקליים2סª. המעורבים בדפוסי הפעולה הטר- ה תחילה למרחבים ספציפיים ולא פועלים במרחב גלובלי מופשט; וªלאומיים מקושרים בכוו-3. במקרים רב ים ות של מיסוד ולאורך זמן והן חוצותªויות הפועלות ברמות שוªוצרות סוכª ומקשרות בין הלוקלי לגלובלי ופועלות .י אלהªלרוב במרחב האמצע שבין ש) פאיסטFaist, 2014 (סªהראה כיצד תיווך, ככלל, הוא חלק מטר- לאומיות של מרחבים חברתיים, ומעצם טבעו תחום הפועל בשטח אפור שבין הפורמלי ללא-פורמלי בשלבי ים שלªם השו ) תהליך ההגירה. יתרה מכך, פאיסטIbid יªות מספקות לארגוªות השוªה את תשומת הלב לכך שהמדיª( אף הפ התיווך מרחב פעולה רחב בין הפורמלי ללא- .פורמלי רגטי בין חברות כוחªוכחי הראו שהקשר הסיªממצאי המחקר ה-האדם והתיווך ,דªבישראל ובתאיל סªהשואב כוח מאותו מרחב אמצע טר-ל אומי חמקמק שבין הלוקלי לגלובלי, ה ו שאבהªוא מקור משמעותי שממ את כוחה גם תעשיית הגיוס והתיווך. כוח זה מבוסס על כך שכל חברה קשורה למיקומים גיאוגרפיים ספציפיים מצאת. אף על פי כן, כל אחת מהחברות זקוקה לרעותה ובעיקרª ה שבה היאªולמערכת מוסדית וחוקתית במדי יהן, שהוא מקור כוªוצר ביªלמרחב הגלובלי ה ח עקב מיקומו בין ההסדרים והחוקים החלים על החברות במיקום ,הªהגיאוגרפי הלוקלי הספציפי של כל אחת מהן. במרחב זה, הרחק מיכולת האכיפה והרגולציה של כל מדי ות ומפיקות את הרווח הטמון בדמי הגיוס והתיווך. בכל תקופת פעילותןªערות החברות מהרגולציה של המדיªמת של חברות הג הªיוס והתיווך הן עשו שימוש במרחב זה כדי לעקוף את מגוון הרגולציות על דמי התיווך, והמדי .י החברות רק כשהכחידה מרחב זהªות את פªהצליחה לש תי בשאלה הרביעית: מהן ההשלכות של ההסכם הדוªולבסוף ד-צדדי ומשמעות ן על עיצובה מחדש של ?תעשיית הגיוס והתיווך מאז2012יםª, בש שעברו מאז מימוש ההסכם, שיטת הגיוס, ובמיוחד עלויות ההגירה גרם בשל עלותªו באופן מהותי. ברמת המיקרו, מהגרי עבודה לחקלאות לא כבולים יותר לחוב עתק שªהשת וªאים השתªאי ההעסקה שלהם וחלק מהתªהגירה מופרזת. אף על פי כן, ההסכם לא השפיע משמעותית על ת לרעה בעקבותיו. בה תייחס לרמת המזו והמאקרו, מאז מימוש ההסכם הדו-צ ו ומªדדי התאז וּ ְר ְכּ זו הכוח והידע ים רבים באופן לאªי כן בין שחקªחלקו לפªהמבוזרים ש-סימטרי. אופי ים פרטייםªה משחקªים השתªהשחק .תיים ולא ממשלתיים מעטים הפועלים ללא מטרות רווחªים מדיªרבים הפועלים למטרות רווח, לשחק אי- ה את תעשיית הגיוס לחקלאות בישראל טרם ההסכם הצטמצמה גם כן והוחלפה ביתרªהמשילות שאפיי .עשה בתחום זהªות רבים יותר מבעבר לאכוף את הªיסיוª עשיםªה, וªוהל כיום בידי המדיªמשילות; השדה מ ובעות מממצאי מחקר זה ומחיבורם לתיאוריות שעליהןªות הכלליות שªלאחר הצגת הטע ,סמךª הוא ה הייתהªה. הראשוªקודת הזמן שבחªסקרתי כל אחת משאלות המחקר בהקשר ל יתן להסביר אתª כיצד 191 צמיחתה של תעשיית הגיוס והתיווך, געה לתקופת הזמן שביןª והיא1983 ל- 1998 . מהממצאים עולה כי זרם וצר תחילה ברמת המיקרו, בקשר שקייםª ד לישראלªההגירה מתאיל החקלאי ומדר יך הטיולים עוזי ורד עם ,ות והרחיב אותם להגירת עבודה ברמת המאקרו. כלומרªד. ורד העמיק את הקשרים בין המדיªגורמים בתאיל ד כדי לארגן את הגעתם של תאיםªתיים בישראל ובתאילªאדם פרטי בעל קשרים ויכולת ארגון חבר לגורמים מדי לעבודה בישראל. תחילה הגיעו להשתלמויות עבודה יות החברתיתªתה המדיªבחקלאות, אך ככל שהשת- כלכלית הªתיפאדה הראשוªים עם פרוץ האיªות כלפי העסקת מהגרי עבודה פלסטיªבישראל וגברה העוי, וצרה דרישהª וצרה אטª ד והחל מאבק על מכסות. בתקופה זוªלהבאת עובדים רבים יותר מתאיל- ית שלªאט התשתית הראשו חברות כוח- האדם והתיווך שתפקידה היה להסדיר את התופעה ברמת המזו, ובמקביל התבססו רשתות .ת יעדªחברתיות של מהגרים שחיזקו את ישראל כמדי .דוןªכך התפתח והתבסס זרם ההגירה ה יאוª יותªיתן בספרות לצמיחת תעשיית ההגירה הוא גיבוש מדיªי שªההסבר הש- ליברלית ודפוס משילות טען במסגרתªממרחק. כפי ש ותªהתיאורטית, אפשר לאתר הגירה ומופעים של תעשיית ההגירה בתקופות שו בהיסטוריה יותªובמגוון תצורות כלכליות, אך את שגשוגה חייבת תעשיית ההגירה לכלכלת השוק בכלל ולמדי יאוª כלכלית- ) ליברלית בפרט. כפי שציין אבלהAbella, 2004ות סוציאליסטיות עוסקות בגיוס ובהשמהª(, מדי ופול על הגיוס גם עם המעבר לכלכלתªה מחזיקה במוªשל עובדים מתוך תפיסה ריכוזית, ובחלק מהן המדי שוק. 427 אך יאוªבהיגיון ה- ) ת לבצעªייªה מעוªה העבירה לתעשיית ההגירה תפקידים שאיªליברלי, המדיSurak, 2011יסיון לחסוך במשאביםª(, שהיא משערת שהשוק הפרטי יבצע ביתר יעילות ב ) Surak, 2017 ( או בהיעדר ערות מאחריות על מהגרי העבודהªרצון לקחת חלק פעיל בזרמי הגירת העבודה, מה שיכול להיתפס גם כהת ) Black, 2002 .( חקר ותוארª בספרות כבר ,תפקידם המהותי של מהגרי העבודה בישראל )למשל: פלד ושפיר2005 ; קמפ ,ורייכמן2008(, בין היתר במעבר של ישרא יאוª יותªל למדי-ת הרווחה הסוציאלªטישת מדיªליברלית ול- תªית החירום לייצוב המשק בשªה הליברלי לו בדמות תוכªים והמעªות השמוªדמוקרטית. המשבר הכלכלי של ש 1985 428 היו הקרקע הפורייה לביסוס העסקת מהגרי עבודה בישראל. בכך ממחיש המקרה הישראלי את תיאורית שוק העבודה הדואלי של פיורה) Piore, 1979 ( ות קפיטליסטיות במהגרי עבודהª, שמסבירה את הצורך של מדי ."בשל שוק העבודה המפולח, שבו משמשים המהגרים כ"בולמי זעזועים ,ה בספרות )פילובסקיªבחª התפתחות תעשיית הגיוס והתיווך בישראל לכלל הסקטורים1999 ; קמפ ,ורייכמן2008ה הטילה על חברות כוחª(: המדי- אדם ותיווך את גיוס מהגרי העבודה מארצות המוצא, הבאתם יםªלישראל וטיפול ברגולציה הפ-תית במהגרי העבודהªמדי. 429 ה בחברות הגיוס, כוחªאת השימוש של המדי- יותªהאדם והתיווך יש להבין גם כחלק ממערך ההפרטה הפושה עם המעבר למדי יאוª -ליברלית. לפי ברק- ארז ) 2008 תי לגופים פרטיים כדי שיפעלו בתחומים חדשים לגמרי עשוי להיות בגדר הפרטה, היותª( גם רישוי מדי ת ישראלªיתן לראות כיצד מדיª ה מסירה מעצמה את הטיפול בתחומים אלה. במקרה של מהגרי העבודהªשהמדי אפשרה את הגעתם, ייצרה רגולציה ופיקוח על ים להם, אבל העבירה את הליכי גיוסםªיתªכמות היתרי העבודה ה ואת הטיפול בהם בזמן עבודתם בישראל לשוק הפרטי. משמע, גיוס מהגרי העבודה והטיפול בהם הוא תחום .ו מאידךªה מעורבת בו מחד, אך הפריטה חלק מהותי ממªחדש שהמדי ה הכרח רגולטיבי להשתמש בחברות הגיוסªכך יצרה המדי וכוח- האדם וסיפקה להן את ההוצאה לפועל יאוª ערות מאחריות לכך. תצורותªתיים להבאת מהגרי עבודה תוך התªשל ההיתרים המדי- ליברליות של שליטה 427 ) אבלהAbella, 2004, p. 201 .( מביא כדוגמה את סין 428 וספות כפי שהוסבר בª בשילוב סיבות פרק1 429 לפי דברי הח"כ לש עבר, ישראל קיסר, קמו140 חברות כוח-אדם לצ ו ותªרכי העסקה והגעה של מהגרי עבודה בש התשעים . הערת שוליים71 , ,קמפ ורייכמן2008 . 192 יהולם הן הסיבה העיקרית להתפתחות תעשיית הגירהªשמסתמכות על הפרטת גיוס מהגרי העבודה, העסקתם ו ממוסחרת למטרות- ) רווחSurak, 2017 .( יאוªממצאי מחקר זה תומכים בהסברים אלו ומעידים כי ההיגיון ה- .ליברלי ודפוס הפעולה של משילות ממרחק היו גורם מכריע בצמיחת תעשיית הגיוס והתיווך לחקלאות בישראל יתן מעמד ריכוזיª עם זאת, הגירת העבודה לחקלאות היה ייחודי לעומת שאר הסקטורים בכך שבסקטור זה לגיוס מהגרי ועת המושבים, ולא לשוקªטרסים של המעסיקים, תªהעבודה ולטיפול בהם למלכ"ר המייצג את האי החופשי שבו פעלו כבר חברות תיווך וכוח-יאוªהאדם. דווקא עם התעצמות הכלכלה ה- ליברלית ואף כי הייתה כבר תשתית של עסקים פרטים לתיווך הגירת העבודה לחקלאות הופקעה מהחברות הפרטיות הז כות לעסוק בכך דªה בתיווך הגירת העבודה מתאילªועת המושבים. היו אלה עסקים פרטיים שהחלו לראשוªה לתªיתª והיא לישראל- "ורד טורס" ואחריו "ישרא- "אד430 - .טים להשתלמויות בחקלאותªדבים/סטודªה מתªשהביאו לראשו וספות בישראל עסקו בתחום עדª ארבע חברות תיווך וכוח אדם1994 ועת המושבים המעמד הריכוזיªיתן לתª , אז .כפי שתואר בפרק הממצאים על צמיחת תעשיית הגיוס והתיווך יתª כדי להסביר מדוע במקרה של הגירת העבודה לחקלאות ,ן מעמד ריכוזי למלכ"ר ולא לשוק החופשי ועת התיישבותªועת המושבים היא תªתפס בציבור. תª יש לזכור מהו טיבו של אותו מלכ"ר וחשוב מכך, כיצד הוא ותªשי המושבים בישראל, ובתקופת שוªים של אªים והמשתªטרסים המגווªית בהגדרתה, המייצגת את האיªציו הייתה בעלת כוח פוליטי וארגו ועת המושבים מייצגת מעסיקים במגזר החקלאי, אך מאידך היאªי רב. מחד, תª י חלוצי שפועל למען כלל עם ישראל. לפיכך יש לראות אתªה מדימוי ציוªהªארגון ללא מטרות רווח ה מסירת יםªת לארגוªיתªורית", הפרטה הªה "הפרטה מיªועת המושבים כחלק ממהלך הפרטה המכוªהמעמד הריכוזי לת ל ם פועלים על פי אמות מידה עסקיות או תחרותיות כמקובל בשוק החופשי )גלªלא מטרות רווח שאי-ור ופזª - ,פוקס2015 ועת המושביםª(. מכאן, שאחת הסיבות למסירת המעמד הריכוזי לת יסיון לאזן בין היגיוןª היא יוªהכלכלה ה-ל יברלית שהחלה לשגשג באותה עת לבין היגיון הכלכלה הסוציאל-ד מוקרטית המבקשת לשמר את ופול כלכלי רבªתי. משמע, מסירת מוªהרגולציה והפיקוח המדי-ערך לגוף ציב ציגªה מדימוי חיובי כªהªורי ש החקלאים היא שריד לתפיסה הסוציאל-דמוקרטית בתק יאוªופה שבה גבר כוחו של ה-ליברליזם, שמ שך לעבר השוק התחרותי של חברות כוח- .האדם אלא שהסבר זה א ורית ולאªעשתה הפרטה מיª י טעמים: ראשית, מדוע דווקא בחקלאותªו שלם משªי ?ועת המושבים ולא לארגון חקלאי אחרªיתן המעמד הריכוזי דווקא לתª ית, מדועªבסקטורים אחרים? וש טליסטיªה בהיבטים הקלייªהתשובה לשתי שאלות אלו טמו י ם המשמעותיים כל כך בצמיחתה של תעשיית הגיוס והתי .ועת המושביםªווך לחקלאות בישראל ככלל, וספציפית בפעילותה של ת ועת המושבים כגוף מאורגן הייתה לגורם מהותי במסע הלחצים לקידום מהלך זה, כפי שעלהªת ) וכחי וכן ממחקרן של קמפ ורייכמןªמהמחקר ה2008 ועת המושביםªיתן לראות כיצד הפכה תª וכחיª(. במחקר ה לארגון היברידי שז רוע אחת שלו מתפקדת דה פקטו כחברת כוח- אדם ותיווך עסקית, וזרוע אחרת שלו שומרת טרס הציבורי של שמירה עלªציג ההתיישבות העובדת בקרב מושבי ישראל המייצג את האיªעל מעמדו כ ו בסוגיה, החל מוועדתªות שדªכחו בוועדות השוª ועת המושביםªציגי תª .ההתיישבות והחקלאות הישראלית ועת המושביםªיתן לבסוף המעמד הריכוזי. לתª אילת וכלה בוועדת פארן שבה היו מקורות כוח הן מלמטה ) Bottom up ) ( והן מלמעלהUp down ועה מלמטה היהªתי הם שהעצימו את כוחה. מקור הכוח של התª(, ולטע ªתן מעªון מאורגן שªגªבהיותה הארגון היציג הגדול ביותר של החקלאים שהחזיק במ ה לצורכי החקלאים; ומקור ים עד לקבלת המעמד הריכוזי בהבאה של מהגריªציגיה השוª הכוח מלמעלה היה פוליטיקת הלקוחות שהפעילו 430 .י, בבעלות עוזי ורד ז"לªהאחד גלגולו של הש 193 יות בפוליטיקת הלקוחותªיתן היה לראות גם שתי סוגיות עקרוª העבודה לחקלאות ובטיפול בהם. במחקרי :שהופעלה1טרסים בין הלובי החקלאי לביª. אחדות האי ן חברות כוח-האדם והתיווך; ו-2 . הטשטוש בין חברות כוח- ועתªוגע לעליית תªציגי החקלאים. שתי סוגיות אלו פעלו ביתר שאת בכל הªהאדם והתיווך ללובי החקלאי ול .המושבים וצמיחת תעשיית הגיוס והתיווך ועת ההגירה לחקלאות בישראל בראשית דרכה דרך שלושªיתן לבחון את תª ,לסיכום ותªיתוח שוª רמות אך שלובות: מיקרו– טים; מזוªדבים/סטודªפעילותו של ורד להבאת מהגרי עבודה בכסות של מת– הקמת חברות כוח-אדם ותיווך ו טרס; ומאקרוªהפעלת מסע לחצים מצד קבוצות האי– תיים. רק שילובªגורמים מדי של שלושתן מאפשר להבין לעומקה את התפתחות תעשיית הגיוס והת ד לישראל. תעשייהªיווך לחקלאות מתאיל ,הªתה ישירות לשוק החופשי בהליך הפרטה של המדיªה מסקטורים אחרים משום שלא הופªזו צמחה באופן שו טרס של חקלאי ישראל. מצדªהיגה קבוצת האיªועת המושבים בעקבות מסע לחצים שהªאלא הועברה לידי ת וח למדי, כי כמו בשאª ה מהלך זה היהªהמדי ר הסקטורים היא לא הייתה אחראית על תיווך המהגרים לעבודה ה ולא את אלה של השוקªטרסים של המדיªתפס כמשרת את האיªתי לגוף שªיתן לטעª בישראל, ותפקיד זה .החופשי ועת המושבים הייתה קצרהªיש לזכור כי אף שתקופת הריכוזיות של ת- ים בªארבע ש סך הכול- ה יא עיצבה והצמיחה את תעשיית הגיוס והתיווך לחקלאות בישראל וביכולתה לשמש מקרה בוחן מרתק בצומת שבין יתן לקרוא את תקופת המעמד הריכוזי בשלושה רבדים: ראשית, הצלחתª .ה לתעשיית הגיוס והתיווךªהמדי ועת המושבים גברה על קולות השוק הפרטי המבוזר והשיגה לעצמהªגישת הפוליטיקה של לקוחות, כך שת מעמד יאוªית, איזון בין היגיון הכלכלה הªריכוזי; ש-ליברלית שהחל ה לשגשג באותה עת לבין היגיון הכלכלה הסוציאל ה תעשייתªתי; ושלישית, תקופה זו עיצבה את מבªדמוקרטית המבקשת לשמר את הרגולציה ואת הפיקוח המדי ורמות הרווחות לªה את הªªהגיוס והתיווך ואת דפוסי פעולתה וכו גיוס ולטיפול במהגרי העבודה, בהן גביית דמי התיווך ומציאת דרכים לעקיפת האיסור על כך החל מ- 1999 , שהפכו ב ורמה השלטת. דפוסי פעולהªהמשך ל ים אלה היו לבªמגוו-לבה של תעשיי ד ואת הקשריםªת הגיוס והתיווך, ועיצבו גם את היחסים בין ישראל לתאיל סªהטר-לאומיים בין חברות בשת ים לªות גם שªי המדי.אחר סיום מעמדה הריכוזי ייה הייתהªשאלת המחקר הש מה היו דפוסי הפעולה של תעשיית הגיוס והתיווך בעת שגשוגה והיא געה לתקופת הזמן ביןª 1998 – 2012 יים ויחסי הכוח והשליטהªים הארגוªוªגªת המªיתן למצוא בבחיª . תשובה לכך ים את תעשיית הגיוס והתיªªהמכו סªווך הטר-לאומית. לצור טי אחרªך כך התחקיתי בפרק הממצאים הרלוו מסלול הכסף ב"שרשרת האספקה" של מהגרי העבודה- מהעובד, דרך החברה התאית ועד לחברה הישראלית- ות בשרשרת. תעשיית הגיוס והתיווךªות במערכי הכוח הפועלים ומופעלים על ידי החוליות השוªªתוך התבו בישראל החלה תªלשגשג בש1998 ועת המושבים הגיע לסיומו ותיווך הגירת העבודהª, כשמעמדה הריכוזי של ת ה לחברת פרטיות. תקופת השגשוג תמה רק בªלחקלאות הופ- 2012, כשמומש ההסכם הדו-צדדי בין תאי דªל פים שבהם הועסקו מהגרªף החקלאות לא היה ייחודי יותר בהשוואה לשאר העªלישראל. בתקופה זו ע י עבודה .ה לחברות הפרטיות בדומה להםªוהתיווך והטיפול במהגרי העבודה לחקלאות הופ יה של גיוס, תיווך וטיפול במהגרי העבודה לשוק החופשי, לאחרªה להפªיה הרגולטיבית של המדיªההת ה, אך כאמור, מדובר במªועת המושבים הייתה יכולה להיתפס כהסרת אחריות מצד המדיªסיום פעילות ת הלך יתªטרס בשוק הפרטי והתפרש כחולשה מדיªתית לקבוצות איªיעה מדיªשל משילות ממרחק. מה שהצטייר ככ ערה מאחריות על מהגרי העבודה על ידי מסירתªה התªשל "איבוד שליטה" היה למעשה מערך מוסדי שבו המדי מערכי גיוסם והטיפול בהם לחברות פרטיות. משמע, תעשיית הגיוס והתיווך לא הייתה יכולה לשגשג אלמלא יאוªאים שהצמיחו אותה במקרה הישראלי, ההיגיון והכלכלה הªהת- ליברלית שהובילו למשילות ממרחק 194 ה אף הגדילה ביצירתªה לידיים פרטיות. המדיªוהעברת האחריות לטיפול במהגרי העבודה ותיווכם מהמדי אי הרגולטיבי של תעשיית הגיוס והתיווך, שהמשיך גם כשהªהת .רשתות החברתיות יכלו שלא לעשות בה שימוש ה יצרה מסגרת רגולטיבית לפעילות הסקטור הפרטי תוךªת תקופה זו טמון בהכרה בכך שהמדיªהמפתח להב .ן שמהווה את רווחי התעשייהªת מהחלק המכוªהעלמת עין מכוו יאוªובע מהאמור לעיל וקשור בטבורו להיגיון ולכלכלה הªוסף שª גורם-ל יברלית יעה יחסיתªהוא כ טליסטיים שהמשיכו להתקייםªטרסים ולדפוסים הקלייªללחצי בעלי האי ולהזין את שגשוג תעשיית הגיוס יכרו בעיקר במאבק על מכסת מהגרי העבודה ועל חלוקת ההיתרים. סוגיה זו הייתהª והתיווך. דפוסים אלה :טית בעיקר בתקופת שגשוגה משתי סיבותªה לכלל התקופה של תעשיית הגיוס והתיווך, אך היא רלווªכוª 1 . יהן; וªריבוי החברות והתחרות בי-2 יות ממשלתית הולכתª. מדי .וגוברת לצמצום גובה המכסה שתי הדוגמאות העיקריות לכך הן אי-הסדרים במעור בות החברות בקביעת מפתח הזכאויות להיתרים "יזריªיוד מהגרי עבודה לחקלאות הידוע בשם "פרשת בªבמשרד החקלאות וסיפור מכירת המכרז ל– הביטוי החריף ביותר לכך, אך לא היחיד- ב אותה תקופה. לדפוסים ק לוו דפוסי פעולה של סחרª טליסטיים אלהªליי .בהיתרים ותשלום לחקלאי, שהעידו יותר מכל על מסחור ההגירה מצד החברות ,אחרי הגדלת המכסה והשגת היתרי העבודה מהחקלאי סªהיה על החברות לייצר את המרחב הטר- ד על ידי התקשרות עם חברת תיווך או גיוס מקומיªלאומי בין ישראל לתאיל ות. שגשוגן של החברות טמון סªבפעילות "הטר-לאומית של הא מצע", שימוש במרחב הגלובלי בתווך שבין ההסדרים והחוקים החלים עליהן דרשה התקשרות בין חברות בארץª במיקום הגיאוגרפי הלוקלי הספציפי של כל אחת מהן. כדי לייצר מרחב זה יתוח סוגי ההתקשרות בין חבªהיעד לארץ המוצא. ב רות כוח-אדם ישראליות לחברות תיווך תאיות עלה בעיקר דפוס התקשרות עסקית בלתי- י ביןªשוויו ש תי חברות עצמאיות, כשהחברה הישראלית משלה בכיפה. הביטוי הבוטה ביותר ליחסים אי-יים אלªשוויו ה היה גביית תשלום מראש מחברות הגיוס התאיות בעבור האופציה לגייס עובד. דפוס פעולה ז ים הבולטים ליחסי הכוחות הבלתיªה הוא מהסממ-יים שאªשוויו ו את שיתוףªפיי וח להן, שכן קיבלוª ים בעיתויªו מתזרים מזומªהª הפעלה בין החברות הישראליות לתאיות. החברות הישראליות גבו מהעובד, תוך הסתמכות על ודאות קבלת ההיתר. בכך מובלעת התעª את חלקן בדמי התיווך עוד בטרם למות מצד חברות הגיוס וכוח-האדם מכוחה ש ה לבטל ויזות או להשהות אותן. במלים אחרות, חברות כוחªל המדי- תªהאדם מכרו אופציות לוויזות מתוך תחושת ביטחון שמימושן ודאי. תחושת הביטחון שלהן לא הייתה מדומיי .הªטליסטית של היחסים בין החברות למדיªסמכה על ההיסטוריה הקלייªו ע סªיקר השימוש במרחב הטר-לאומי היה בה ות על גבייתªתחמקות מהרגולציה והאכיפה של המדי גבה מהמהגרים, משמע עלות ההגירהªסוב סביב הרווח העודף שª הכסף בעבור ההגירה ודמי התיווך. הדיון ים הרקיªגבה עם השªד. ממצאי המחקר העידו כי הסכום שªהממשית והרווח לחברות בישראל ובתאיל .ע שחקים .י גורמים עיקריים שהובילו לדמי תיווך מופרזים: הראשון הוא ריבוי חברות התיווך הישראליותªיתן לזהות שª יגוד להיגיון הכלכלי הקפיטליסטי, הטוען כי תחרות מביאה להורדת עלויות. במקרה זה ריבויªגורם זה עומד ב ,החברות הוביל למספר מהגרי עבודה קטן יחסית לכל חברה לעומת הרבה יותר מהגרים טרום-התחרות. כשלכ ל תה; סיבהªות עדיין מרווח ראוי, לטעªחברה היו יותר עובדים היא יכלה להרשות לעצמה לדרוש מעט אך ליה ייה היא הקפיצה שהתרחשה בªש- 2003 .יםªתיים לחמש שªבזמן המותר לשהות בישראל, מש חברות התיווך הישראליות תפקדו גם כחברות כוח-אדם מול מהגרי העבודה והחקלאים וסיפקו שיר ותי ליווי בקופה שבה שהה וספות הובילהª יםªמהגר העבודה אצל החקלאי. על כן, הארכת זמן הליווי של החברה למהגר העבודה בשלוש ש .להגדלת התשלום עבור שירותים אלה 195 ªת מצד המדיªגבייה זו לא הייתה יכולה להתקיים ללא העלמת העין המכוו ה, שתעשיית הגיוס והתיווך עתªה עצמה היא שיצרה תעשייה משגשגת מוּªי עשורים. המדיªה במשך למעלה משªתה ממªהª - רווח על ידי גדה לשגשוגªה לא התªת מאפיק הרווחים הראשי של החברות, דמי הגיוס התיווך. המדיªהעלמת עין מכוו תעשיית הגיוס והתיווך לחקלאות על גב מהגרי העבודה ששי וח לה ושירתª למו דמי תיווך גבוהים, כי הדבר היה טרסים שלה. כך, בהלימה לספרות המחקר, האצלת הסמכויות להגירה לחקלאות לשוק הפרטי תרמהªאת האי ) למסחורה, להתפתחותה ולהתמסדותה של התעשייהSurak, 2017 יתן היהª ה בפרק השגשוגªידוª(. בתקופה ש הלהªים שבהם התªלראות את האופ תªותק מהמאמצים שהחלו משªתעשיית הגיוס והתיווך במ2005 , עם קבלת החלטת הממשלה4024 .וי שיטת הגיוסªעל שי היגה תעשיית הגיוס והתיווךªי הגיוס שהªה באופªוגע לתקופה זו טמוªה ומשמעותית בªקודה אחרוª י ההסכם הדוªטיבה לתעשייה אך כשלו. כאמור, רבים מהמהגרים בתקופת שלפªובאופן שבו יכלו לשמש אלטר- ים: דרך רשתות חברתיות באופªת יעד והגיעו אליה באמצעים שוªצדדי בחרו בישראל כמדי ן פרו- אקטיבי, על ציאלי )ראו גםªות גיוס או באמצעות עירוב המעסיק כדי לגייס עובד פוטªיה לסוכªידי הפRaijman & Kushnirovich, 2012 .( מהגרי העבודה התאים, שביקשו להקטין את אי- הוודאות שבתהליך ההגירה, מצאו דרך עוקפת בתהליך הגיוס המוסדר כדי להשיג את מטרתם ויתרו את י השטח וחברות הגיוס התאיות במסעם לגיוסªעבודת סוכ יªציאל החתרªציאליים יש מאין. על אף הפוטªמהגרי עבודה פוט431 שהיה לרשתות חברתיות אלו, מעורבותם של גורמים מתווכים בתהליך ההגירה בדמות חברות כוח- ה לתיווכן שלªה בשל דרישת המדיªותרה בעיª אדם ותיווך חברות אלו בגיוס מ יתן לעקוף כליל את החברות התאיות ולגייס עובדים ישירותª הגרי עבודה לישראל. לא היה .לוותה לאופציה זוªורמות שהשתרשו להסתייעות בהן ובשל אימת סבך הבירוקרטיה שªלמעסיק בשל ה לסיכום חלק זה, שעסק בתקופת שגשוגה של תעשיית הגיוס והתיווך ובחן את דפוסי פעולתה, התשובה לש אבקה בגובה מכסת היתריª אלת המחקר מחולקת לארבעה הסברים. לפי ההסבר הראשון, תעשיית הגיוס ים אחרים בשדה. אפשר להסביר את הצלחת תעשיית הגיוס והתיווך באפיקªהעבודה ופעלה לשם כך מול שחק יאוªזה בהיגיון ובכלכלה ה- יעה יחסית ללחצי תעשיית הגיוס. לפיªליברליים שהובילו לכ י דמיªההסבר הש ות היו הסכמה שבשתיקה, או לכל הפחות העלמת עיןªהתיווך שגבתה תעשיית הגיוס ללא הפרעה מצד המדי ות שב"משילות ממרחק" והעברת האחריות על הגיוס לחברות הללו. כל אלהªת ששילמו תמורת היתרוªמכוו ה בסקטור הפרטי לצורכיªהמשיכו להתקיים ותדלקו את הצורך של המדי גיוס מהגרי העבודה וטיפול בהם. לפי ההסבר השלישי החברות השתמשו במרחב הגלובלי בתווך שבין ההסדרים והחוקים החלים עליהן במיקום בע במידהª גיאוגרפי ספציפי כדי לגבות כסף וכדי לגייס את העובדים באופן היעיל עבורן. משמע, שגשוג החברות סªרבה מיכולתן לפעול ב"טר-לאומיות של ותªערות מהרגולציה של המדיªהאמצע", שאפשרה להן לפעול תוך הת ות. גם השתרשותן של רשתות חברתיות והדפוסים שיצרו מהגרי העבודה לא יכלו למוטט לחלוטין אתªהשו יםªקטו עם הזמן דפוסי פעולה שוª ות. אף כי העובדיםªיה הרגולטיבית של המדיªתה מההתªהªתעשיית הגיוס, ש שאתגרו קמע סותיה מהם. ולפי ההסברªה את תעשיית הגיוס, היא הצליחה בכל זאת לשמור היטב על מקור הכ הªוגע לדמי התיווך, ממªהרביעי והאחרון, יש לזקוף את שגשוגה של תעשיית הגיוס לעמימות הרגולטיבית ב עתªה יצרה תעשייה משגשגת מוªי עשורים. המדיªתה למעלה משªהª - ) רווחSurak, 2017( על י די העלמת עין שהתבטאה בעמימות רגולטיבית מאפיק הרווחים הראשי של החברות. את כל ארבע הסיבות לשגשוגה של 431 יבªט ההסחרה הרואה בעובד מוצר מªי. מצד אחד, דפוס זה כן חותר תחת אלמªיתן להתווכח בשאלה אם מדובר במעשה חתרª ות בªימי, חסר כל סוכªוªוא גד, לא מדובר בדפוס החותר תחת תעשיית הגיוס הממוסדת: היות שעדיין כלªוגע להשמתו בישראל. מª .עובד עבר דרך החברות, דמי התיווך עברו גם הם, ללא כל הפחתה בהם עקב עקיפת שלב זה או אחר 196 ות באופן דרסטי אתªה ביקשה לשªה. היא חדלה לשגשג רק כשהמדיªיתן לקשור למדיª תעשיית הגיוס והתיווך פעילות החברות, ולמעשה הכחידה את מרחב הפעולה הגלובלי של תעשיית ה .גיוס שאלת המחקר השלישית הייתה וי שיטת הגיוס ותעשיית הגיוס והתיווךªיתן להסביר את שיª כיצד , געה לזמן שביןª והיא2005-2013 . ה במקומה של תעשיית הגיוס והתיווך למול כוחה שלªהסקירה התיאורטית ד הªי חלקים: לפי הראשון המדיªית. הדיון בהקשר זה מתחלק לשªה הריבוªהמדי "מאבדת שליטה" מול תעשיית ה עושה שימוש בתעשיית הגיוס והתיווך לצרכיה. בתחילת הדיון כבר הצגתיªי המדיªהגיוס והתיווך, ולפי הש ה למול זרם ההגירה ככלל וספציפית למול תעשיית ההגירה, וכאןªתי בדבר כוחה של המדיªאת טע אבקש להציע ותªות שלישית על כוחה של הריבוªªצורת התבו תית למול תעשיית הגיוס והתיווך ככלל ותעשיית הגיוסªהמדי בפרט– יה באופן ששירת את צרכיה באופןªתה את פªה יכלה לתעשיית הגיוס והתיווך ושיªהדרכים שבהן המדי .תי, הגורם שצריך להתייחס אליו בהקשר לכך הוא חדירת שיח זכויות האדםªמיטבי. לטע יתןª לפי הספרות לזהות שתי מגמ) ותªיתוח בהשפעה של השיח/משטר זכויות האדם על המדיª ות2008 , Berkovitch & Gordon (: ים עלªה מושפעת מארגוªה המדיªלפי המגמה הראשו-לאומיים, כדו ,לאומייםªי זכויות אדם ביªגמת ארגו ושאי משטרª יםªה זו, בכוחם של הארגוªלאומי. בטעªות משטר זכויות האדם הביªהמביאים את עקרו זכויות ורמותª ות מאמצות ומיישמותªייה, מדיªות אותם. לפי המגמה השªה ומוסדותיה ולשªהאדם להשפיע על המדי .טרסים שלהןªגזרות ממשטר זכויות האדם רק כשזה תואם את האיªה ה הצמיחה את תעשייתªתי, המדיªלטע הגיוס לחקלאות תחילה דרך האצלת הסמכות למלכ"ר ללא מטרות רווח, ולכאו רה סייעה לה לשגשג דרך ותיה, בעיקר בשלªותיה של תעשייה זו עלו על יתרוªעי רווח. כשחסרוªים מוªהפרטתה והעברתה לידי שחק ותהªשאיו הלוקליים והגלובליים, היא פעלה לשª לאומי והשפעתªהשפעתו הגוברת של משטר זכויות האדם הבי כך שתתאים שוב לצרכיה, הפעם דרך הלאמתה המחודשת וה ים לאªאצלת הסמכויות לשחק-ממשלתיים ושא םªי עיªמו- ,רווח. כלומר ויים שחªהשי ,הªת של המדיªבעו מיד מכווª לו בתעשיית הגיוס והתיווך לחקלאות לישראל ) כדי שתעשייה זו תהלום את צרכיהSurak, 2017 .( את יותªה במדיªה", על שום המפªקודת המפª" יתיªהתקופה שבה עוסקת שאלה זו כי הישראלית בכל וגע לשיטת הגיוס של מהגרי העבודה לחקלאות. תקופה זו מתחילה בהחלטתªוגע לגישתה ולאופן פעולתה בªה ממשלה4024 שהתקבלה ביולי2005 ה להגביל את כוחןªויושמה בהמשך , שעל אחר שעל, עד שעלה בידי המדי של חברות כוח-ה ות. ממצאי המחקר העלוªאדם והתיווך בדרכים שו וי זה התאפשר גם בזכות השימושªכי שי ) י זכויות אדםªים שמיצבו עצמם כארגוªה עשתה בארגוªשהמדיIOM ו- CIMI (, ובשילובם במערך הגיוס החדש .לביצוע משילות ממרחק של ישראל החלטת הממשלה4024 מיולי2005 תק את הקשר בין חברותªה לªות של המדיªהייתה הצהרת כוו התיווך בישראל תק את היכולת של החברות הישראליות לגבות דמי תיווךªד, ובכך לªלחברות הגיוס שבתאיל גבוהים יותר. מלבד מטרת-על זו, כל שא ועדו להחליש את חברות כוחª ים אלוªה עשתה בשªר הפעולות שהמדי- ות המוצªגדות שלהן למימוש ההסכם הדו־צדדי מול מדיªהאדם והתיווך ובכך להקטין את כוח ההת הªא. שמו ) יםªש2005 – 2013 ות את אופן גיוס מהגרי העבודה לחקלאות, לא רק מכיווןªה הצליחה לשª( עברו עד שהמדי שחברות כוח-האדם והתיווך הגה התאית, חברות התיווךªי שההªו את מקומן בקלות, אלא גם מפªלא פי התאיות, ארגון ה־IOM וגדיםªטרסים מªוהלובי החקלאי החזיקו אף הם באי והשתתפו במחול השדים סביב .וי שיטת הגיוסªשי ממצאי המחקר העידו כי מדובר בשתי עלילות עיקריות השלובות זו בזו: האחת, אחריותה וכוחה של ייה, כוחן של חברות כוחªה )ישראל(, והשªהמדי- האדם והתיווך הישראליות. הראיתי כי שאר המעורבים- ,הגה התאיתªחברות הגיוס התאיות, הה י זכויות האדם וכדומהªארגו- ה שהגיבוªהיו במידה רבה גורמי מש 197 יתן היה לראות כיצד חברות כוחª ת ישראל ולחברות התיווך הישראליות. בפרקים הקודמיםªלמדי- האדם ה תפסהªראה כיצד המדיª ה, ואילו בסיכוםªוהתיווך הישראליות היו גולם שקם על יוצרו במשך מעל עשרים ש בחזרה את המו.שכות ות המוצא של מהגריªים ארוכות מלחתום על הסכמים דו־צדדיים מול מדיªעה במשך שªמª ת ישראלªמדי ,העבודה, שהיו הופכים אותה לצד בהעסקתם )סיטבון2006 ,; קמפ ורייכמן2008 ,הקª; רוז1999 (. אך בשל לאומי והשפעתם של באי זכותו, שהפªהשפעתו הגוברת של משטר זכויות האדם הבי ים )מבקרªעילו לחץ מבפ י זכויות אדם מקומיים, תביעה משפטית( ומבחוץ )דו"ח הªה, ארגוªהמדי- TIP ויªה לחתור לשיª(, החלה המדי יתוח של החלטת הממשלהªהוגה. הªשיטת הגיוס ה4024 .וי שיטת הגיוס מחולק לשלושה מוטיביםªשקראה לשי ראשית, הבסיס לקבלת החלטת הממשלה הוא פשרה בין ש תיים סותרים: של הכלכלהªות מדיªי הגיוª יאוªהקפיטליסטית ה-ליברלית המעו תªה של מדיªדדת הגירת עבודה בשל צורכי שוק העבודה מחד, ושל הגיו ה חדשה והיאªה זו איªסים דרכם מאידך. טעªכªת לשלוט בגבולותיה ועל אלו הªייªהלאום הטריטוריאלית המעו חקרת היטבªית ידועה שªסתירה מוב וªה אתªבמקרה הישראלי של מדי-לאומית המתוו יות גיוס מהגריªה תוכ ה הזו החלטת הממשלה כולה, מעבר לסעיףªעבודה יזומות. מהבחי6 וי הגיוס בסיוע הªשקרא לשי- IOM הª, ד .יסתםªיעת כªבסתירה שבין רצון להבאת עובדים לבין מ יהלה דיאלוג עם מª תי, החלטת הממשלה האמורהªית, לטעªש לאומי בשתיªשטר זכויות האדם הבי צלתªה ההצהרתית, לשון ההחלטה מעידה כי גביית דמי תיווך מוגברים מªרמות: ההצהרתית והביצועית. מהבחי ות הרגולטיביים להילחם בדמי התיווך החלוªיסיוªם הªיסוחה ולקבלתה. אומªאת מהגרי העבודה וזו הסיבה ל כבר ב- 1999 עם התיקון בחוק שירות התע ס וקה שאסר על גביית דמי תיווך, אך לא לוו בהצהרה על כך שמדובר יע לפעולהªתי, מדובר בקבלה של שיח זכויות האדם המªה הזו, לטעªיצול או בהפרה של זכויות אדם. מהבחיªב לאומיªה הביצועית, החלטת הממשלה מסתמכת על עבודה משותפת עם ארגון ההגירה הביªממשלתית. מהבחי )ה- IOM(. מש לאומי, פועל שלאªיהול הגירה ביª מע, ההחלטה מיועדת לביצוע בידי ארגון המזהה עצמו כסוכן של תי, הבחירה בהסתמכות על הªלאומי. שלישית, לטעªלמטרות רווח ומדבר בשפה של משטר זכויות אדם בי- IOM היא אקט דו-מªתי, ושªו מדיªשמעי של מיקור חוץ: ראשית בהעברת האחריות לארגון שאי ית בכך שארגון זה יצול העובדים לידי ארגוןª יעתªה העבירה את האחריות למªפועל בעיקר מחוץ לגבולות ישראל. בכך שהמדי יין מולªו פועל בתחומה, היא הסירה מעצמה את האחריות לפעול בעצמה לשם כך ולהתחייב בעªעצמאי שאי ת המוצא. בראשית הדרך השימוש בארגון פעל כטריק כך ששיªמדי ה לא תחתוםªה, אבל המדיªטת הגיוס תשת .יסיון זה כשל, בין היתר, בשל השפעתו של הארגון עצמו כפי שיתואר להלןª .דªעל הסכם ישיר מול תאיל השימוש של ישראל ב- IOM המשיך את המשילות ממרחק, אבל הפעם באמצעות ארגון המזוהה כ ארגון כתב על הארגון בספרותª זכויות אדם. כפי שכבר ) קודמתGeorgi, 2010 (, הוא פעל בדומה לארגון פרטי הפועל ות המשלמות לו. משמע, הבחירה בªבשם המדי- IOM לקחה מאותו סט מושª תה כלפיªגים של ביקורת שהופ טרסים שלה. אך הªה ושתשרת את האיªה בתמוªישראל, אך בדרך שתשאיר את המדי- IOM לא פעל רק כקבלן יע עªביצוע אלא אף היה למ ה זוªות. מבחיªיקרי בקידום ההסכם הישיר בין המדי מעורבותו של ה- IOM הייתה ) ידלªי ממדים מתוך אלה שהגדירו אבוט ושªבשAbbott & Snidal, 2009 :לאומיתª( במשילות ההגירה הבי ) קביעת סדר יום ויישומו. בהמשך לכך, בטסBetts, 2013 (, שחקר את מעורבותה והשפעתה של תעשיית הגיוס ) ותªלאומיים, טען כי באה לידי ביטוי בעיקר בעבודת שתדלªים ביªוהתיווך והקשר של זו לארגוLobbying ( יסיוןª לאומיים( בהקשר להגירת עבודה; וכן בהספקתªים הביªה ישירה )דרך הארגוªות(, ושאיªישירה )דרך המדי וגע להתªלאומיים, בכל הªים ביªות והן לארגוªי, הן למדיªי ומדיªטכ.מודדות מול הגירה בלתי מתועדת 198 כפי שצוין, ל- IOM .דªיות ומעבר ישראל לחתימה ישירה מול תאילªוי המדיªתפקיד מהותי בשי כשהיה ברור שה- IOM תה ישראל לארגוןªיף בישראל פªלא יפתח ס.CIMI ותה שלªארגון זה לא מאתגר את ריבו .ה, ואף מעצים אותה בהרחבת תחומי פעילותה וסמכויותיהªה מעצם היותו מכוון מדיªהמדי ה בחרהªהמדי ,יםªי ארגוªתה והפקידה את ביצוע התיקון בידי שªלפעול בדרך שלקוחה מאותו ארגז כלים של ביקורת שהופ ) אחד לוקלי ואחד גלובליCIMI ו- IOM ( – לאומי, אך למעשהªשמדברים בשפה של משטר זכויות האדם הבי .טרסים שלהªפועלים לפי האי החתירה למימוש ההסכם הדו-צדדי איימה ע ל קיומן הרווחי של חברות כוח-האדם והתיווך בישראל וי שיטת הגיוס, וכפועל יוצא מכך חיסול מקור הרווח העיקרי של החªד. משמעות ההסכם הייתה שיªובתאיל ברות תªה בשªד. על כן הייתה זו מלחמת הישרדות של החברות. עד לתקופת המפªבישראל וסגירת החברות בתאיל 2005, חברות כוח-האדם והתיווך ות בהשגת יעדיהןªהישראליות והתאיות היו כבר מיומ- שימור מכסות מהגרי העבודה וגביית דמי התיווך הלא-ח וקיים- על ידי שימוש בפו ליטיקה של לקוחות בצד הישראלי והתאי, תוך י הבדליםªיים ובהתאמה לסוגיה. בתקופה זו החברות המשיכו בדפוסי פעולה אלה, אך בשªתיאום בין הש ה היעד לפוליטיקה של לקוחות, בייחוד של החברותªקודת המפªת היעד, עד לªמהותיים: היעד והשותפים. מבחי בצד הישראלי, היה שימור גודל המכסה להבאת ,מהגרי עבודה לחקלאות והגדלתה במידת האפשר. בצד התאי ה, היעד לפוליטיקה של לקוחות היה הליך מהיר וחלק של גיוס מהגרי העבודה ושליחתםªקודת המפªעד ל וי שיטת הגיוס ושימור השיטהªד: מאבק בשיªוסף יעד לחברות בישראל ובתאילª הªקודת המפªלישראל. החל מ הקיימת. השותפות בין ה ים אלו, אך בקרב החברותªה גם בשªשארה איתª חברות עצמן בצד הישראלי ובצד התאי ."י החקלאים כשותפים "טבעייםªהישראליות השותפים לדפוסי הפעולה החוקיים היו הלובי החקלאי וארגו .גד החברות הישראליותª תה שותף זהªה הפªקטעה והמדיª ה, שותפות זוªקודת המפªהחל מ למרות שכ- 11 י חקלאים טיפלו במהגרי העבודה במקום חברות כוחªארגו-האדם, כאשר ה ותªאחרו ה קוªקטה המדיª ה זוªי החקלאים הושהו מטיפול במהגרי העבודה. מבחיªה הגיעו לעמק השווה ארגוªוהמדי ועד לעקוף ולשבור את חברות כוחªי שªברור מההתחלה: האיגודים החקלאיים היו פתרון זמ-ה אדם. מרגע שהח ית. שוב הרגולטור הראה אתªיתן היה לבטל את האיגודים החקלאיים בשª ה הגיעו להסכמהªברות והמדי ) ו יבטל הטבה זוªו יטיב עם סקטור מסוים וברצוªכוחו: ברצוSurak, 2017 הגהªיתן לראות את מאבק ההª (. מכך יתª וצר על ידה וכוחו אף הואªית בחברות התיווך כמאבק בסקטור חזק שªהמדי ים ארוכותªה. שªן על ידי המדי אים המתאימים לה. גם לאחר מימושªת בהמשך קיומו של הסקטור, אך בתªייªית הייתה מעוªהגה המדיªהה חיצות חברות כוחªה למעשה הצהירה שהיא מכירה בªההסכם הדו־צדדי המדי-הªהאדם; המדי עדיין זקוקה ה לבין החקלאיªלחברות פרטיות שיהוו חוליה מחברת בי .ם, בכל הקשור בטיפול במהגר העבודה ה ומוסדותיה היו אחראים לצמיחתה ולשגשוגה של תעשיית הגיוס והתיווךªמחקר זה ביקש להראות שהמדי יאוª בשל היגיון-וªליברלי שממ ,יתªיעה לפוליטיקת לקוחות. שªבע דפוס פעולה של משילות ממרחק, יחד עם כª שתעשיית הגיוס והתיווך שגשגה הודות סªלאופיה הטר-לאומי והעלמת ת ומתמשכת מגבייתªית מכווªעין מדי ותיה, בעיקר בשלªותיה של תעשיית הגיוס והתיווך גברו על יתרוªדמי התיווך המופרזים. שלישית, כשחסרו ה פעלהªציגיו הלוקליים והגלובליים, המדיª לאומי והשפעתªהשפעתו הגוברת של משטר זכויות האדם הבי ייה מחדשªלב .י זכויות אדםªים הממצבים עצמם כארגוªי ארגוªשל תעשיית הגיוס והתיווך על ידי מיקור חוץ לש אים הכלכליים והפוליטיים להתרחבות ולארגון מחדש של תעשיית ההגירהªה היא שסיפקה את התªהמדי ) Surak, 2017 .( ולבסוף, שאלת המחקר הרביעית הייתה מהן ההשלכות של ההסכם הדו- צדדי על עיצובה מחדש של תעשיית הגיוס והתיווך ומה משמעותן, יםªוגעת לשª והיא2013-2019 . ממצאי המחקר העלו כי ההסכם הוביל 199 וגע לדמי התיווך מחד, אך מאידך לא היהªיכרת בכל הª להפחתת פגיעותם של מהגרי העבודה לחקלאות במידה תה באופן מהותי ומהגרי העבודהªבו די בכדי להשפיע על היבטים אחרים של פגיעוּת. משמע, שיטת הגיוס השת גרם מעלות הגירה מופרזת. אף על פי כªם כבולים יותר לחוב שªלחקלאות אי ן לא הייתה לכך השפעה גדולה על .ו לרעה בעקבות ההסכםªם אף היבטים שהשתªאי ההעסקה שלהם, וישªת ו בעקבות ההסכם לפי סוג השחקן המעורב: בהתייחסªתי תריסר סוגיות שהשתªה זו בחªכדי לבסס טע ות ברמת המאקרו, כאשר ההסכם הדוªלמדי-צ י של חתימת הסכמים דוªדדי החל מעיקרון מדי-צ דדים; ברמת וªד, דהייªוי בשיטת הגיוס בתאילªים המעורבים בתיווך ההגירה הרי שההסכם הביא לשיªהמזו, בהתייחס לשחק לקח מידי חברות הגיוס התאיות, שהושעו לחלוטין מפעולותיהןª דªיהול והפיקוח על גיוס העובדים מתאילªה ) לאומיªוהועבר לארגון ההגירה הביIOMתהª(; גם בישראל השת :שיטת הגיוס, מה שהשפיע על תעשיית הגיוס חברות הגיוס והתיווך הישראליות הפכו לחברות ליווי )לשכות פרטיות(, כשרשות האוכלוסין וההגירה מפקחת טים לחקלאותªעל פעילותן. ברם, מתווכי תעשיית ההגירה מצאו דרכים עוקפות להסכם באמצעות גיוס סטוד המשלמים שכר לימוד ועובדים חמי .שה ימים בשבוע ולבסוף, ההסכם הדו-צדדי השפיע ע ל המעורבים ברמת המיקרו, על מהגרי העבודה כמו גם על וי מחוזות המוצא של מהגרי העבודהªהמעסיקים. ההשפעה הובילה להגברת תדירות החלפת מעסיק, שי ,וי בעלות ההגירהªסוע לישראל, שיªות לªוי במקור הידע לגבי ההזדמªד, שיªמתאיל וי במקור העיקרי למימוןªשי שיםª אי ההעסקה וקשיים חדשים שעלו בקרבªוי תªדרש להחזרת החוב, שיªעלות ההגירה, קיצור משך הזמן ה .מהגרות עבודה לחקלאות יםªה או לארגוªויות המדיªהגבלת תפקיד המעסיקים והסקטור הפרטי בתהליך הגיוס והעברתו לסוכ לאומיים, קרי איªבי-המסחור של ה,תהליך מחדש צמצמו את המ ורכבות של שדה ההגירה הספציפי הז ה בצמצום גשת הידע ושקיפותו. על ידי צמצום תפקיד השוק, הרגולציה הצליחהªהקיטוע של הידע, הכוח והשליטה ובה להפחית את אי- ) המשילותBlack, 2002 .( טראקציהªה על מוסדותיה מקיימת איªלסיכום, ביקשתי להראות כיצד המדי מתמדת שמשפיעה על .ות מול הליך הגיוסªים בגבולותיה ומחוצה להם ומושפעת מהם. יחסי גומלין אלו יצרו תצורות שוªמוסדות שו חוץ להחזרתªד וצמצום פרק הזמן הªבראייה לעתיד, הפחתת עלות ההגירה של מבקשי העבודה מתאיל ויים מבורכים וחיוביים. חשוב לסכם ולומר כי מªהחוב הם שי- 2019 וגדים: מצדªי אפיקים מªו עדים לשªחªא ד בדצמברªסיה בין ישראל לתאילªחתם הסכם פª ,אחד2018 וגע למהגרי העבודה, שממשיך את מגמתªבכל ה וי הרשמי, החתימה או ההצהרה עליו, לא תמידªי, מתברר שהשיªוי החיובי לשמירה על זכויותיהם. מצד שªהשי סיה עודªמספיקים. למשל, הסכם הפ ראה כלחץ מצד המעסיקיםªלא מומש בשל מה ש. 432 זאת ועוד, באפריל 2018 יהו, לבטל את חובת תשלום שכרªתª ימיןªקרא פרופ' אבי שמחון, יועצו של ראש הממשלה דאז והיום, ב ימום למהגרי עבודהªמי. 433 תªוסף, בשªב2019 ארגון ה- IOM ת ישראל ודרש שמהגרי העבודהªציגי מדיªה לªפ לא ישלמו כלל את מחיר הליווי לחברות וכי הכסף צריך לצאת מכיסי החקלאים המעסיקים. 434 דחתהª בקשה זו "יתªה הצעה זו כ"קיצוªכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, כיªה, ושלמה מור יוסף, מªמצד המדי. 435 בשל כך הודיע 432 ) דאוªעה לª 27.12.2018סיה לªחתם, כחלון מעכב בלחץ חקלאים הסכם שיבטיח פª ( "אף שכבר דים" וªעובדים תאיל- יםª"ארגו ) "עתור לעליוןªדים או שªחברתיים לכחלון: יישם את הסכם זכויות העובדים התאיל19.1.2019 .(. עיתון הארץ 433 ) מירב ארלוזורוב10 . 4.2018 "ימוםªיהו: עובדים זרים יקבלו פחות משכר מיªתª ( "היועץ שלTheMarker . 434 עד לרגע חתימת מצאª מחקר זה לא ה .ותªים רבים בדרגות מפתח שוªעדות רשמית לכך אך הדבר חזר מפי מרואיי 435 יות, למשל שעובד לא ישלם בכלל לא כרטיס טיסה, לא ויזה, לא דמיªו לקיצוªים שרוצים לקחת אותªלדברי מור יוסף: "יש ארגו ה השולחת או המקבלת או המעסיק. אם זהªיות מגבילה כי השאלה מי ישלם. ויש שלוש אפשרויות, כי אז זה או המדיªיהול, וזו קיצוª מעסיק גדול אז מילא, אבל על ,קשיש או חקלאי זה לא ילך יתן להשית על העובד, משכורת אחת או משכורתªו שיש סכום שªו קבעªחªוא אמרו בª וחצי או שתיים, לטובת התהליך אז סדר גודל סביר". דבריו יªערך ביוªיום העיון ש2019 על ידי המכון להגירה ושילוב חבר תי ב ושא גיוס עובדים זרים במסגרתªמכללת רופין ב :הסכמים בילטרליים ות ולקחיםªממצאים, תוב. 200 IOM על סיום ההתקשרות עם ישראל ועל הפסקת הפיקוח על תהליך גיוס מהגרי העבודה החל ממאי2020 . 436 תקלת במגמה הפוכה וחזקה לא פחותª מכאן שהמגמה החיובית בתחום הגירת העבודה לחקלאות בישראל שי שטח, להמשיך ולעמודªשי אקדמיה ואªו, אªית במהגרים אלה. מה שדורש מכולªשªהקוראת לפגיעה חוזרת ו .על המשמר 436 הל האוכלוסין וההגירה למשרד העבודה התאי, בכדיªד, בייחוד בין מªציגי תאילª ת ישראל לביןªציגי מדיª ים ביןªמתקיימים דיו הªה מול מדיªלהמשיך את ההסכם מדיG TO G , כשאת התפקידים שמילא ה- IOM .ימלא משרד העבודה התאי 201 ביבליוגרפיה ) 'אלאלוף, א2014 .( דוח הוועדה י בישראלªלמלחמה בעו.סת ישראלª. ירושלים: כ ) 'אסיסקוביץ, ש2004 ותªיות ההגירה כלפי עובדים זרים בשª(. הכלכלה הפוליטית של הגירת עבודה לישראל ומדי .התשעים עבודה, חברה ומשפט, 'י) 79 ,( 79 – 113 . אס- ) 'דר, יªקורל2014 .( הגירת עבודה לחקלאות בישראל בצל ה הסכם הדו- :צדדי דªתאיל– י שראל . המכללה ה.ט ישראלªאקדמית רופין וג'וי ) אפלבאום, ל׳ ומרגוליוס, ח׳1979 .(מושב העובדים במבחן הזמן . רחובות: הוצאת המרכז להתיישבות כפרית .יתªועירו ) 'אקשטיין, צ2007 .(ושא עובדים לאªיות בªדוח הוועדה לעיצוב מדי-י.שראלים דהª'ירושלים: פורום האג הכלכלית- .חברתית ) 'אקשטיין, צ2010 .( .ת מספר העובדים הזרים בחקלאותªדוח הוועדה לעידוד תעסוקת ישראלים והקט דה הכלכליתª'ירושלים: פורום האג- .חברתית ) 'אריאלי, מ1989וכי: על גישת הפעולה ויישומה בסוציולוגיה שלª(. משמעותה של פעולה בהקשר חי .וךªהחי ,(סקי )עורךªבתוך א' בלצ'י ספר יצחק ', )עמ154 - 167 .וך והתרבותª(. משרד החי ) 'יש, אªב2007(. מיקור- חוץ בראי ה משפט .יות מרווחה לעבודה ובעיית כשלי הפיקוחªהציבורי: הפרטת תכ משפטים ,"ח ל)2 ,( 210 – 322 . ) 'גבע, י1995 ,(וסר )עורךªה. בתוך פ' גיª(. מורשת ההתיישבות העובדת במבחן המדי ים בתקומת ישראלªעיו . .ירושלים: כתר ) 'גלעדי, ד1998 .( יותªים, מדיªכלכלת ישראל: התפתחויות, מאפיי .וך התרבות והספורטª. ירושלים: משרד החי ) 'דאהן, י2006יאוª (. בין-ליברל י זםªלאת ו-ל יות ומשפט ביחס לגירוש מהגרי עבודהªאומיות: תיאוריה, מדי בישראל. משפט וממשל ,י)1 ,( 347 – 385 . ) 'ורשבסקי, ק2011 .(מדריך חברתי-ת .דªרבותי לישראלים על עובדים מתאיל ,ירושלים: משרד המשפטים .ט ישראלªהמרכז להגירה בין לאומית ולקליטה, ג'וי ) 'חסיסי, ר2013 .(פעילות לא חקלאית במושבים .סת ישראלª. ירושלים: מרכז מחקר ומידע כ ) 'ברג, עªטרכט2011 .( .וי כלכלי חברתיªדוח הוועדה לשי .סת ישראלªירושלים: כ ) 'כהן, א1999(. עובדים מתא י ד בחקלאות הישראלית. בªל תוך זון, וªתª ,'ר ל,(' אחדות )עורכים הפועלים ות זרªהחדשים: עובדים ממדי ות בישראל )עמ ' 155 - 204 .( תל אביב: קו אדום ה.וצאת הקיבוץ המאוחד ) 'וב, מª' וסמיוª ,לוין אפשטיין1987 .("חוטבי עצים ו שואבי :"מים ערביי השטחים בשוק העב ודה הישראלי . מגמות ,ל)4 ,( 402 – 416 . ) הªמבקר המדי2003 .( דו"ח מבקר הªהמדי53 תªב לש2002 . .הªירושלים: מבקר המדי 202 ) 'דלק, גªמו2003 .(עובדים או זרים בישראל? "חוזה התשתית" והדפיציט הדמוקרטי .י משפטªעיו, כז)2 ,( 423 . ,תןª ג) ' 2006 (. מעמדם של עובדים ,זרים גיוסם והעסקתם - סקירה .משווה :ירושלים מרכז מחקר ומידע , ªכ סת .ישראל ,תןª ) 'ג2007 .(א החלטת הממשלה להגדיל את מכסת העובדים הזרים ףªבע .החקלאות:ירושלים מרכז מחקר ,ומידע סתªכ .ישראל ,תןª ) 'ג2007 .(ב גביית דמי תיווך מעובדים זרים שלא כחוק:. ירושלים מרכז מחקר ,ומידע סתªכ .ישראל תןª , ) 'ג2009 .(א עובדים זרים בישראל:סוגיות מרכזיות תªותמו מצב . :ירושלים מרכז מחקר ,ומידע סתªכ .ישראל תןª , ) 'ג2009 .(ב מהגרי עבודה ותªוקורב סחר יªבב :אדם יותªמדי הממשלה ופעולות רשות .ההגירה:ירושלים מרכז מחקר ,ומידע סתªכ .ישראל תןª , ) 'ג2009 .(ג מחסור בעובדים ףªבע החקלאות בערבה:. ירושלים מרכז מחקר ,ומידע סתªכ .ישראל ,תןª ) 'ג2009 .(ד טיפול משרד החוץ בסוגיות הקשורות לעובדים זרים:. ירושלים מרכז מחקר ,ומידע סתªכ .ישראל תןª ) ', ג2010 .(א יותªמדי ושא עובדים זריםªהממשלה ב– ה 'חלטת ממשלה מס1274 וארªמי2010 .ירושלים : מרכז מחקר ומידע ,סתªכ ישראל. ) 'תן, גª 2010 .(ב סוגיות הקשורות לעובדים זרים בחקלאות:. ירושלים מרכז מחקר ,ומידע סתªכ .ישראל ) 'תן, גª 2010 .(ג עלות העסקת עובד זר:. ירושלים מרכז מחקר ,ומידע סתªכ .ישראל ,תןª ) 'ג2010 .(ד השימוש בסם" יאבה" בקרב דיםªתאיל העובדים בחקלאות והסיבות לשימוש בו. :ירושלים מרכז מחקר ,ומידע סתªכ .ישראל ) 'תן, גª 2010 .(ה צורכי כוח אדם לחקלאות. :ירושלים מרכז מחקר ,ומידע סתªכ .ישראל ) 'תן, גª 2010 .(ו עבירות מין כלפי עובדות זרות:. ירושלים מרכז מחקר ,ומידע סתªכ .ישראל ) 'תן, גª 2011 .(א השפעתם של זרים ללא אשרת עבודה על שוק העבודה בישראל . :ירושלים מרכז מחקר ,ומידע סתªכ .ישראל ) 'תן, גª 2011 .(ב הטיפול בגביית דמי תיווך מעובדים זרים שלא כחוק:. ירושלים מרכז מחקר ,ומידע סתªכ .ישראל 203 .תןª 'ג רªוצוב , 'ש .(2006) יםªתוª אודות עובדים זרים ו"תªהלב" עובדים זרים. :ירושלים מרכז מחקר ,ומידע סתªכ .ישראל ) 'שטיין, דªסבירסקי, ש' ובר1993 (. מי עבד במה, עבור מי, ותמורת מה? הפיתוח הכלכלי של ישראל והתהוות ,(חלוקת העבודה העדתית. בתוך א' רם )עורך החברה הישראלית: היבטים ביקורתיים ')עמ120 – 147 .( תל אביב: ברירות. סבירסקי) 'ברג אª, ש' וקליי2004 .(לא להאמין :מבט אחר על דתיות יותªוחילו .תל- :אביב יברסיטתªאו תל- אביב וכותר. ) 'סיטבון ע2006(. מקומם של בתי- משפט ב יות כלפי מהגרי עבודה. משפטªישראל ובצרפת בעיצובה של המדי ,וממשל: אזרחות, הגירה והתאזרחות בישראל1)1 '(, עמ273 – 346 . ) 'סלוב, ז2009 .( יות בעולם לגיוסªסקירת תוכ.תייםªוהעסקת עובדים עו ירושלים: רשות האוכלוסין, ההגירה .ומעברי הגבול ) 'ספרן, ח' וחייקין, ר2013 ,ות: גלגולו של מאבק חברתי. בתוך א' הרצוגªשים לזª(. בין סחר ב ו 'א' ושדמי א ,()עורכות וגרפיה בישראלªשים ופורªות, סחר בªבשר ודמים: ז ')עמ237 – 257 (. חיפה: פרדס הוצאה לאור. ) 'וס, דªפא2017 .( תªת מצב כלכלית לשªף החקלאות בישראל: תמוªע2016 . בית דגן משרד החקלאות החטיבה .למחקר, כלכלה ואסטרטגיה פילובסקי) ', ל1999פקדים: חקר תפקודם של חברות כוח אדם לטיפול בעובדים זרים בישראל והקשרª וכחיםª .( ,(זון ול' אחדות )עורכיםªתª 'יהם לבין הרשויות. בתוך רªבי הפועלים החדשים :עובדים ותªממדי זרות בישראל ')עמ41 – 9 8 .(. תל אביב: קו אדום/הקיבוץ המאוחד ) 'פלד, י' ושפיר, ג2005 .(מיקה של אזרחות מורכבתªמיהו ישראלי: הדי. ,יברסיטת תל אביבªתל אביב: או ההוצאה לאור. פרום- ) 'אריכא, ר2015 .(ון: החקלאות והכªיות תכªמסמך מדי.פר בישראל )'א1 .(, בית דגן: משרד החקלאות צבר) ', ג2004ברגªית בתל אביב. בתוך א' קלייªצרות אפריקª :"וצרי בישראל היהודיתªי עובד זר, שחור וª(. "א ,()עורך לא להאמין :מבט אחר על דתיות יותªוחילו ')עמ30 – 73 .יברסיטת תל אביבª(. תל אביב: או ) 'צבר, ג2008 .(ו להישאר: מהגרי עבודה, מאפריקה לישראל ובחזרהªלא בא. יברסיטת תל אביבªתל אביב: או ההוצאה לאור ע" .ש חיים רובין צבר בן- ) 'ª ,יהושע1990 .(המחקר האיכותי בהוראה ובלמ.ידה .גבעתיים: מסדה ) 'צור, י1996 .(הªהחקלאות וההתיישבות בעולם משת .וך התרבות והספורטª. תל אביב: משרד החי ) 'ר, מªדר, י' וקמיªקורל2020 ד בחקלאותª(. עובדים קבועים מאחורי הבית: העסקת מהגרי עבודה מתאיל .במרחב הכפרי אופקים לגיאוגרפיה ) 98 ( עמודים131-148 204 ) 'ליכט, ר' וצוק בר, אªקחל, י', שטכ2011 .( מס מעסיקים– עובדים .זרים בית דגן: החטיבה למחקר, כלכלה .ואסטרטגיה: משרד החקלאות ) 'קמחי, א2004 .(עבודה מקדימה למחקר על עתיד המגזר הכפרי וההתיישבות ,חס ספירª. קרן מפעל הפיס ע"ש פ במסגרת פרויקט "הכפר בישראל2010 .". משרד החקלאות, בית דגן ) 'קמחי, א2008(. שיש .ות חקלאות בישראל: הישגים, קשיים ומבט לעתידªים ש,יר ותלםª )7 ,( 8 – 12 . ) 'קמחי, א2016 .( ייר עמדה מוגשª :ף החקלאותªון של הקצאת עובדים זרים לעªגªהשלכות צפויות של ביטול המ למשרד החקלאות ופיתוח הכפר .. משרד החקלאות: בית דגן ) 'קמפ, א' ורייכמן, ר2008 .( עובדים וזרים: הכלכלה הפוליטית של הגירת עבודה בישראל . ירושלים: ון ליר .והוצאת הקיבוץ המאוחד ) 'ª ,קמפ, א' וכפיר2012 .( יות הגירת עבודהªיית בעיה חברתית: מגמות במדיªהפוליטיקה של רפורמות והב .ות האלפייםªבישראל בש מגמות, מח) 3-4 ,( 535-572 . קריצמן) ', ט2008 .(העצמה במשפט יברסיטת תלª)קובץ(. הפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן, או-א ,ביב55 – 90 . קריצמן– ) 'אמיר, ט2014 .(וי חברתי בפסיקת ביתªרטיבים ושיª -המשפט העליון יין משטר האשרות החל עלªבע מהגרי-עבודה בישראל: מ בג"ץ הכבילה לבג"ץ מהגרת-העבודה ההרה .מ שפט ועסקים )כרך (יח . עמודים 544-509 הקªרוז) ', ז1999 .ת הרווחה הישראלית: מגמות הדרה והכלהª(. מהגרי עבודה במדי ביטחון סוציאלי , 56 , 97 – 112 . טלªרוז) 'ª , 2010 .(אכיפה )או העדרה (בהעסקת מהגרי עבודה ףªבע החקלאות .תל אביב :קו לעובד. ) 'ª ,טלªרוז2011 תª(. דוח סיכום פעילות בש2010 – ת.ף החקלאותªחום מהגרי עבודה בע .תל אביב: קו לעובד ) 'רופא, ת2012 .( מספר החקלאים, היחידות החקלאיות והתפלגותן לפי מחוזות משרד החקלאות, מבוסס על י מפקד עובדים זריםªתוª . בית דגן: משרד החקלאות ופיתוח.הכפר רייכמן) ', ר2009 (. הגירה לישראל: מיפוי מגמות ומחקרים אמפיריים1990 – 2006 .סוציולוגיה ישראלית ,י)2 ,( 339 – 380 . ) 'רייכמן, ר' וקמפ, א2004 יות הגירת העבודהªיתוח רב שכבתי של מדיª :תייםªתיים ולא מדיªים מדיª(. שחק ,(בישראל בתוך ד' פילק וא' רם )עורכים שלטון ההון: החברה הישראלית בעידן הגלובלי ')עמ222 – 238(. ירושלים ותל אביב: מכון ון ליר והוצאת הקיבוץ המאוח ד. ) 'רייכמן, ר' וקמפ, א2008 .(עובדים וזרים: הכלכלה הפוליטית של הגירת עבודה בישראל. :ירושלים ותל אביב סדרת הקשרי עיון וביקורת, מכון ון ליר והקיבוץ ה מאוחד. ) 'ריצר, ג2006 .(יותªתיאוריות סוציולוגיות מודר.יברסיטה הפתוחהª. האו שוורץ) ', מ1995 .(בערבות לא מוגבלת– :ית בחקלאות הקואופרטיבית של ישראלªהיסטוריה וכלכלה מדי 205 יותªי קªמושבים וארגו– י המשבר ובעקבותיוªלפ .באר שבע :הוצאת הספרים של יברסיטתªאו בן גוריון גבªב. ) 'ליכט, רªשטכ2011 ( תª. ההתפתחויות בחקלאות ישראל בש2010 – ס .יםªיכום בי בית דגן: משרד החקלאות .ופיתוח הכפר ) 'שקדי, א2003 .( יªסות לגעת: מחקר איכותªמילים המ- ת.אוריה ויישום .תל אביב: הוצאת רמות Abbott, K. W., & Snidal, D. (2009). The governance triangle: Regulatory standards institutions and the shadow of the state. In The politics of global regulation (pp. 44-80). Princeton University Press. Abella, M. I. (1984). Labour migration form South and South-East Asia: Some Policy Issues. Int'l Lab. Rev., 123(4), 491-506. Abella, M. (2004). The role of recruiters in labor migration. In D. S. Massey, & J. E. Taylor (Eds.), International migration: Prospects and policies in a global market (pp. 201-211). Oxford University Press, USA. Agustín, L. M. (2007). Sex at the margins: Migration, labour markets and the rescue industry. Zed books. Andrijasevic, R., & Walters, W. (2010). The international Organization for Migration and the international government of borders. Environment and Planning D: Society and Space, 28(6), 977-999. Angrosino, M. (2005) Recontextualizing observation: Ethnography, pedagogy, and the prospects for a progressive political agenda. In N. Denzin & Y. Lincoln (Eds.), The Sage Handbook of Qualitative Research 3rd Ed (pp. 729-745). Thousand Oaks: Sage. Asis, M. M. B. (2005). Recent trends in international migration in Asia and the pacific. Asia Pacific Population Journal, 20(3), 15. Baker, A. J. (2004). Agricultural guestworker programs in the united states. Immigr. & Nat'Lity L.Rev., 25, 461. Bartram, D. (1998). Foreign workers in Israel: History and theory. International Migration Review, 303-325. Bartram, D. (2000). Foreign workers, refugees and prospects for an Israeli-Palestinian agreement. The Society for International Development, 43(3), 72-78. Bartram, D. (2005). International labor migration. New York: Palgrave Macmillan. 206 Bartram, D. (2011). Migration, ethno-nationalist destinations, and social divisions: Non-Jewish immigrants in Israel. Ethnopolitics, 10 (2), 235-252. Beech, S. E. (2018). Adapting to change in the higher education system: International student mobility as a migration industry. Journal of Ethnic and Migration Studies, 44(4), 610-625. Berkovitch, N., & Gordon, N. (2008). The political economy of transnational regimes: The case of human rights. International Studies Quarterly, 52(4), 881-904. Betts, A. (Ed.) (2011). Global migration governance (pp. 1-33). Oxford: Oxford University Press. Blokhus, I. (2004). Social protection for women migrant workers: A Comparative study among sending countries. Jakarta: World Bank Office Jakarta. Bogdan, R. C., & Biklen, S. K. (2006). Qualitative research in education: An introduction to theory and methods. Allyn & Bacon. Boswell, C., & Geddes, A. (2011). Migration and mobility in the European Union. Palgrave Macmillan. Braithwaite, J., & Drahos, P. (2000). Global business regulation. Cambridge university press. Brannen, J. (2005). Mixed methods: The entry of qualitative and quantitative approaches into the research process. International Journal of Social Research Methodology, 8(3), 173-184. Bryman, A. (2001). Social research methods. Oxford University Press, Oxford. Burawoy, M. (1976). The functions and reproduction of migrant labor: Comparative material from Southern Africa and the United States. American Journal of Sociology, 81(5), 1050-1087. Calavita, K. (1992). Inside the state: The bracero program, immigration, and the INS. Routledge. Calavita, K. (1994). Italy and the new immigration. In W. A. Cornelius, P. L. Martin & J. F. Hollifield (Eds.), Controlling immigration: A global perspective (pp. 303-326). Stanford University Press. Castles, S., & Miller, M. J. (2009, 2014). The age of migration: International population movements in the modern world. New York: Palgrave Macmillan. Castles, S. (2010). Understanding global migration: A social transformation perspective. Journal of ethnic and migration studies, 36 (10), 1565-1586. 207 Chisari, M. (2012). History and governmentality in the Australian citizenship test. Continuum, 26(1), 157-168. Chiswick, B. (2000). Are immigrants favorably self-selected? An economic analysis. In C. B. Brettell, & J. F. Hollifield (Eds.), Migration theory: Talking across disciplines (pp. 61-76). New York and London: Routledge. Cohen, A. (2017). Democracy in migration: Democratic encounters in migration governance (Doctoral dissertation). Tel Aviv University. Cohen, L., Manion, L., & Morrison, K. (2001). Research methods in education. London: Routledge/Falmer. Cornelius, W. A., Martin, P. L., & Hollifield, J. F. (1994). Introduction: The ambivalent quest for immigration control. In W. A. Cornelius, P. L. Martin, & J. F. Hollifield (Eds.), Controlling immigration: A global perspective (pp. 3 - 41). Stanford University Press. Cranston, S. (2016). Producing migrant encounter: Learning to be a British expatriate in Singapore through the Global Mobility Industry. Environment and Planning D: Society and Space, 34(4), 655-671. Cranston, S. (2018). Calculating the migration industries: Knowing the successful expatriate in the Global Mobility Industry. Journal of Ethnic and Migration Studies, 44(4), 626-643. Cranston, S., Schapendonk, J., & Spaan, E. (2018). New directions in exploring the migration industries: Introduction to special issue. Journal of Ethnic and Migration Studies, 44(4), 543- 557. Creswell, J. W. (2009). Mapping the field of mixed methods research. Journal of Mixed Methods Research, 3(20), 95-108. Den Hertog, J. A. (2000). General theories of regulation. In B., Bouckaert, & G., De Geest (Eds.), Encyclopedia Of Law and Economics, vol. I (pp. 223-270). Cheltenham, UK: Edward Elgar. Denzin, N. K. (1970). The research act in Sociology: A theoretical introduction to Sociological methods. London: Butterworth. Denzin, N. K. (1983). Interpretive interactionism. In G. Morgan (Ed.), Beyond method: Strategies for Social Research (pp.129-146). Beverly Hills: Sage. DeVault, M. L. (1996). Talking back to sociology: Distinctive contributions of feminist methodology. Annual Review of Sociology, 22, 29–50. 208 Donato, K. M., Gabaccia, D., Holdaway, J., Manalansan IV, M., & Pessar, P. R. (2006). A glass half full? Gender in migration studies 1. International migration review, 40(1), 3-26. Drori, I., Honig, B., & Wright, M. (2009). Transnational entrepreneurship: An emergent field of study. Entrepreneurship Theory and Practice, 33(5), 1001-1022. Druker, J., & Stanworth, C. (2001). Partnerships and the private recruitment industry. Human Resource Management Journal, 11(2), 73-89. Elrick, T., & Ciobanu, O. (2009). Migration networks and policy impacts: Insights from Romanian– Spanish migrations. Global Networks, 9(1), 100-116. Elrick, T., & Lewandowska, E. (2008). Matching and making labour demand and supply: Agents in Polish migrant networks of domestic elderly care in Germany and Italy. Journal of ethnic and migration studies, 34(5), 717-734. Ette, A., & Faist, T. (2007). The Europeanization of national policies and politics of immigration: Research, questions and concepts. In The Europeanization of national policies and politics of immigration (pp. 3-31). Palgrave Macmillan UK. Faist, T. (1997). The crucial meso-level. In T. Hammar (Ed.), International migration, immobility and development: Multidisciplinary perspectives: Multidisciplinary perspectives (pp. 187- 218). Berg Publishers. Faist, T. (2001). The volume and dynamics of international migration and transnational social spaces. Refugee Survey Quarterly, 20(1). Faist, T. (2012). Toward a transnational methodology: Methods to address methodological nationalism, essentialism, and positionality. Revue Europe enne des Migrations Internationales, 28(1), 51–70. Faist, T., Fauser, M., & Reisenauer, E. (2013). Transnational migration. Cambridge, UK and Malden USA: Polity Press. Farrelly, N. (2013). Why democracy struggles: Thailand's elite coup culture 1. Australian Journal of International Affairs, 67(3), 281-296. Findlay, A. M., & Li, F. L. N. (1999). Methodological issues in researching migration. The Professional Geographer, 51(1), 50-59. Freeman, G. P. (1992). The consequence of immigration policies for immigrant status: A British and French comparison. Ethnic and Racial Minorities in Advanced Industrial Democracies, 17-32. Freeman, G. P. (1994). Can liberal states control unwanted migration? The Annals of the American Academy of Political and Social Science, 17-30. 209 Freeman, G. P. (1995). Modes of immigration politics in liberal democratic states. International Migration Review, 29(4), 881-902. Freeman, G. P. (2006). National models, policy types, and the politics of immigration in liberal democracies. West European Politics, 29(2), 227-247. Friese, H. (2012). Border economies: Lampedusa and the Nascent Migration Industry. Shima: The International Journal of Research into Island Cultures, 6(2), 66-84. Frug, G. E. (2001). City making: Building communities without building walls. Princeton University Press. Gamlen, A. (2012). Mixing methods in research on diaspora policies. In Vargas-Silva, C. (Ed.), Handbook of research methods in migration (pp. 319-344). Edward Elgar Publishing. Garapich, M. P. (2008). The migration industry and civil society: Polish immigrants in the United Kingdom before and after EU enlargement. Journal of ethnic and migration studies, 34(5), 735- 752. Geddes, A. (2015). Governing migration from a distance: Interactions between climate, migration, and security in the South Mediterranean. European security, 24(3), 473-490. Geiger, M., & Pécoud, A. (2010). The politics of international migration management (pp. 1-20). Palgrave Macmillan UK. Gesualdi-Fecteau, D., Thibault, A., Schivone, N., Dufour, C., Gouin, S., Monjean, N., & Moses, E. (2017). A Story of Debt and Broken Promises: The Recruitment of Guatemalan Migrant Workers in Quebec. Rev. Quebecoise de Droit Int'l, 30, 95. Gold, S. J. (2005). Migrant networks: A summary and critique of relational approaches to international migration. The Blackwell companion to social inequalities, 257-285. Gordano Peile, C. (2014). The migration industry of connectivity services: A critical discourse approach to the Spanish case in a European perspective. Crossings: Journal of Migration & Culture, 5(1), 57-71. Goss, J., & Lindquist, B. (1995). Conceptualizing international labor migration: A Structuration Perspective. International Migration Review, 29(2), 317-351. Grabosky, P. N. (1995). Governing at a distance: Self-regulating green markets. In Markets, the state and the environment (pp. 197-228). Palgrave, London. Grundfest, J. A., & Pritchard, A. C. (2002). Statutes with multiple personality disorders: The value of ambiguity in statutory design and interpretation. Stanford Law Review, 627-736. 210 Guba, E. G., & Lincoln, Y. S. (1994). Competing paradigms in qualitative research. In N. K. Denzin, & Y. S. Lincoln (Eds), Handbook of qualitative research. Thousand Oaks, California: Sage. Gubrium, J. F., & Holstein, A. (2001). Handbook of interview research. Sage Publications. Guiraudon, V., & Lahav, G. (2000). A reappraisal of the state sovereignty debate. Comparative Political Studies, 33(2), 163-195. Harney, R. F. (1977). The Commerce of migration. Canadian Ethnic Studies= Etudes Ethniques au Canada, 9(1), 42. Hayes, M. (2015). Introduction: The emerging lifestyle migration industry and geographies of transnationalism, mobility and displacement in Latin America. Journal of Latin American Geography, 14(1), 7-18. Hennebry, J. L. (2008). Bienvenidos a Canadá? globalization and the migration industry surrounding temporary agricultural migration in Canada. Canadian Studies in Population, 35(2), 339-356. Hennebry, J. L., & Preibisch, K. (2010). A model for managed migration? Re‐Examining best practices in Canada’s seasonal agricultural worker program. International Migration, 50(s1), e19-e40. Harkins, B. (2019). Thailand migration report 2017. Bangkok: IOM. Herman, E. (2006). Migration as a family business: The role of personal networks in the mobility phase of migration. International Migration, 44(4), 191-230. Hernandez-Leon, R. (2005). The migration industry in the Mexico-US migratory system. UCLA CCPR Population Working Papers. Hernández-León, R. (2008). Metropolitan migrants: The migration of urban Mexicans to the United States. Univ of California Press. Hernández-León, R. (2013). Conceptualizing the migration industry. In The migration industry and the commercialization of international migration (pp. 42-62). Routledge. Hewison, K. (2010). Thaksin Shinawatra and the reshaping of Thai politics. Contemporary Politics, 16(2), 119-133. Hicken, A. (2006). Party fabrication: Constitutional reform and the rise of Thai Rak Thai. Journal of East Asian Studies, 381-407. 211 Hoggart, K., & Mendoza, C. (1999). African immigrant workers in Spanish agriculture. Sociologia Ruralis, 39(4), 538-562. Hollifield, J., Martin, P., & Orrenius, P. (2014). Controlling immigration: A global perspective. Stanford University Press. Hugo, G., & stahl, C. (2004). Labor export strategies in Asia. In D. S. Massey, & J. E. Taylor (Eds.), International migration: Prospects and policies in a global market (pp. 174-200). New York: Oxford. Huguet, J. (2014). Thailand migration report 2014. Bangkok: IOM. Huguet, J., & Punpuing, S. (2005). International migration in Thailand 2009. Bangkok: IOM. Huw, J & Kittisuksathit, S. (2003). International labour migration and quality of life: Finding from rural Thailand. International Journal of Population Geography, 9, 517-530. Huw, J. & Pardthaisong, T. (1999). The impact of overseas labour migration on rural Thailand: Regional, community and individual dimensions. Journal of Rural Studies, 15(1), 35-47. Ireadale, R., Doloswala, K., D. & Siddigui, T. (2003). Labour migration in Asia: Trends, challenges and policy responses in countries of origin. Geneva: IOM. Jacobson, D. (1996). Rights across borders: Immigration and the decline of citizenship. Brill. Janta, H., Brown, L., Lugosi, P., & Ladkin, A. (2011). Migrant relationships and tourism employment. Annals of Tourism Research, 38(4), 1322-1343. Jashim, U. A. (2010). Documentary research method: New dimensions. Industrial Journal of Management & Social Sciences, 4(1), 1-14. Jessop, B. (1994). Post‐Fordism and the state. Post‐Fordism, 251-279. Ji-Ping, L. (2012) Tradition and progress: Taiwan's evolving migration reality. On line journal of the Migration Policy Institute. January 24. Jones, H., & Pardthaisong, T. (1999). The commodification of international migration: Findings from Thailand. Tijdschrift Voor Economische En Sociale Geografie, 90(1), 32-46. Jones, H. & Pardthaisong, T. (1999). The impact of overseas labour migration on rural Thailand: Regional, community and individual dimensions. Journal of Rural Studies, 15(1), 35-47. 212 Johnson, R. B., Onwuegbuzie, A. J., & Turner, L. A. (2007). Toward a definition of mixed methods research. Journal of mixed methods research, 1(2), 112-133. Joppke, C. (Ed.). (1998). Challenge to the nation-state: Immigration in Western Europe and the United States. Oxford University Press on Demand. Kaminer, M. 2019. By the Sweat of Other Brows: Thai Migrant Labor and the Transformation of Israeli Settler Agriculture. PhD Dissertation, Ann Arbor: University of Michigan. Kandel, W., & Massey, D. S. (2002). The culture of Mexican migration: A theoretical and empirical analysis. Social Forces, 80(3), 981-1004. Kemp, A. (2004). Labour migration and racialisation: Labour market mechanisms and labour migration control policies in Israel. Social Identities, 10(2), 267-292. Kemp, A. (2007). Managing migration, reprioritizing national citizenship: Undocumented migrant workers' children and policy reforms in Israel. Theoretical Inquiries in Law, 8(2), 663-691. Kemp, A., & Raijman, R. (2004). “Tel aviv is not foreign to you”: Urban incorporation policy on labor migrants in Israel. International Migration Review, 38(1), 26-51. Kemp, A., & Raijman, R. (2014). Bringing in state regulations, private brokers, and local employers: A meso‐level analysis of labor trafficking in Israel. International Migration Review, 48(3), 604-642. Kemp, A., Raijman, R., Resnik, J., & Gesser, S. S. (2000). Contesting the limits of political participation: Latinos and black African migrant workers in Israel. Ethnic and Racial Studies, 23(1), 94-119. Kendall, G. (1997). 'Governing at a distance': Anglo-Australian relations 1840-70. Australian Journal of Political Science, 32(2), 223-236. Kern, A., & Müller-Böker, U. (2015). The middle space of migration: A case study on brokerage and recruitment agencies in Nepal. Geoforum, 65, 158-169. Kimhi, A. (2015). Are migrant agricultural workers replacing the local workforce?. In Agriculturaland Applied Economics Association (ASSA) Annual Meeting (p. 35). Koh, S. Y., & Wissink, B. (2018). Enabling, structuring and creating elite transnational lifestyles: Intermediaries of the super-rich and the elite mobilities industry. Journal of Ethnic and Migration Studies, 44(4), 592-609. 213 Kong, M. (2007). Economic globalization and transnationalising labor: Thai construction workers in Singapore. Journal of Labour and Management in Development, (8), University of Tasmania. Korneev, O. (2014). Exchanging knowledge, enhancing capacities, developing mechanisms: IOM's role in the implementation of the EU–Russia readmission agreement. Journal of Ethnic and Migration Studies, 40(6), 888-904. Krissman, F. (2000). Immigrant labor recruitment: US agribusiness and undocumented migration from Mexico. In N. Foner, R. G. Rumbaut & S. Gold (Eds.), Immigration research for a new century (pp. 277-300). Nueva York, Russell Sage Foundation. Krissman, F. (2005). Sin coyote ni patrón: Why the “migrant network” fails to explain international migration. International Migration Review, 39(1), 4-44. Kuptsch, C., & Martin, P. (2011). Low-Skilled Labour Migration. In A. Betts (Ed.), Global migration governance (pp. 34-59). Oxford: Oxford University Press. Kushnirovich, N., Raijman, R., & Barak‐Bianco, A. (2018). The impact of government regulation on recruitment process, rights, wages and working conditions of labor migrants in the Israeli construction sector. European Management Review. Kyle, D. J., & Goldstein, R. (2011). Migration industries: A comparison of the Ecuador-US and Ecuador-Spain cases. Research report case study, EU-US immigration systems2011/15. European University Institute. Lahav, G., & Guiraudon, V. (2006). Actors and venues in immigration control: Closing the gap between political demands and policy outcomes. West European Politics, 29(2), 201-223. Leckie, G. (2008). Researcher's role. In L. M. Given (Ed), The Sage Encyclopedia of Qualitative Research Methods (pp. 103-114), Thousand Oaks, CA; Sage. LeCompte, M. D., & Goetz, J. P. (1982). Problems of reliability and validity in ethnographic research. Review of Educational Research, 52, 31-60. Lemberg-Pedersen, M. (2013). Private security companies and the European borderscapes. In The migration industry and the commercialization of international migration (pp. 170-190). Routledge. Levi-Faur, D., & Gilad, S. (2004). The rise of the British regulatory state: Transcending the privatization debate. Comparative Politics, 37(1), 105-124. Levitt, P., & Jaworsky, B. N. (2007). Transnational migration studies: Past developments and future trends. Annu. Rev. Sociol., 33, 129-156. 214 Light, I. (2013). The migration industry in the United States, 1882–1924. Migration Studies, 1(3), 258- 275. Lindquist, J. (2010). Labour recruitment, circuits of capital and gendered mobility: Reconceptualizing the Indonesian migration industry. Pacific Affairs, 83(1), 115-132. Lindquist, J., Xiang, B., & Yeoh, B. S. (2012). Opening the black box of migration: Brokers, the organization of transnational mobility and the changing political economy in Asia. Pacific Affairs, 85(1), 7-19. Mahler, S. J., & Hansing, K. (2005). Toward a transnationalism of the middle: How transnational religious practices help bridge the divides between Cuba and Miami. Latin American Perspectives, 32(1), 121-146. Majone, G. (1994). The rise of the regulatory state in Europe. West European Politics, 17(3), 77-101. Majone, G. (1997). From the positive to the regulatory state: Causes and consequences of changes in the mode of governance. Journal of public policy, 17(2), 139-167. Massey, D. S. (1990). Social structure, household strategies, and the cumulative causation of migration. Population Index, 56(1), 3-26. Massey, D. S. (1998). Worlds in motion: Understanding international migration at the end of the millennium. Oxford University Press, USA. Massey, D. S., Arango, J., Hugo, G., Kouaouci, A., Pellegrino, A., & Taylor, J. E. (1993). Theories of international migration: A review and appraisal. Population and Development Review, 19(3), 431-466. Massey, D. S., Arango, J., Hugo, G., Kouaouci, A., Pellegrino, A., & Taylor, J. E. (1994). An evaluation of international migration theory: The north American case. Population and Development Review, 699-751. Mathers N., Fox N., & Hunn A. (2007). Surveys and Questionnaires. The NIHR RDS for the East Midlands/Yorkshire & the Humber. Retrieved from: https://www.rds-yh.nihr.ac.uk/wp- content/uploads/2013/05/12_Surveys_and_Questionnaires_Revision_2009.pdf Maxwell, J. A. (1996). Research proposals: Presenting and justifying a qualitative study. In A Qualitative Research Design: An Interactive Approach. London: Sage. McNiff, J. (1994). Action research: Principles and practice. London: Macmillan. Miller, P., & Rose, N. (1990). Governing economic life. Economy and society, 19(1), 1-31. Morawska, E. (2007). International migration: Its various mechanisms and different theories that try to explain it. IMER/MIM, Malmö University. Retrieved from: http://muep.mau.se/handle/2043/5224 215 Morris, L. (1998). Governing at a distance: the elaboration of controls in British immigration. International Migration Review, 32(4), 949-973. Nourse, V., & Schacter, J. S. (2002). The politics of legislative drafting: A congressional case study. New York University Law Review, 77, 575-623. Park, D. (2009). Aging Asian`s Looming Pension Crisis. ADB Economics Working Paper Series: Asian Development Bank. Parrado, E. A., & Flippen, C. A. (2005). Migration and gender among Mexican women. American sociological review, 70(4), 606-632. Phoochinda, M. (2013). Promotion of good governance: Towards fulfilling people`s aspirations and welfare. Enhancing the efficiency of public service: The experiences of civil service aging era. Office of The Civil Service Commission Thailand. Piper, N. (2005). Migrant Labor in Southeast Asia - Country Study: Singapore. Asia Research Institute: National University of Singapore. Portes, A. (2000). Immigration and the metropolis: Reflections on urban history. Journal of International Migration and Integration, 1(2), 153-175. Portes, A., & Yiu, J. (2013). Entrepreneurship, transnationalism, and development. Migration Studies, mns036. Preibisch, K. (2010). Pick-your-own labor: Migrant workers and flexibility in Canadian Agriculture. International Migration Review, 44(2), 404-441. Raijman, R. (2010). Citizenship status, ethno-national origin and entitlement to rights: Majority attitudes towards minorities and immigrants in Israel. Journal of Ethnic and Migration Studies, 36(1), 87-106. Raijman, R., & Hochman, O. (2011). National attachments, economic competition, and social exclusion of non-ethnic migrants in Israel: A mixed-methods approach. Quality & Quantity, 45(6), 1171-1164. Raijman, R., & Kemp, A. (2007). Labor migration managing the ethno-national conflict and client politics in Israel. In S. Willen (Ed.), Transnational migration to Israel in comparative context (pp. 31-50). Lanham MD: Lexington Books. Raijman, R., & Kemp, A. (2011). Labour migration in Israel: The creation of non-free workforce. Proto-Sociology, 27, 177-195. Raijman, R., & Kushnirovich, N. (2012). Labor migrant recruitment practices in Israel. Jerusalem: JDS. 216 Raijman, R., & Kushnirovich, N. (2014). Recruitment of migrant workers in agriculture and construction in Israel: The impact of bilateral agreements. Jerusalem: JDS. Rigg, J., Promphaking, B., & Le Mare, A. (2014). Personalizing the middle-income trap: An inter- generational migrant view from rural Thailand. World Development, 59, 184-198. Rocha, C., & Vasquez, M. A. (2013). The diaspora of Brazilian religions. Brill. Rose, N. (1999). Powers of freedom: Reframing political thought. Cambridge university press. Rosenhek, Z. (1999). The politics of claims‐making by labour migrants in Israel. Journal of Ethnic and Migration Studies, 25(4), 575-595. Rosenhek, Z. (2003). The political dynamics of a segmented labour market. Acta Sociologica, 46(3), 231-249. Rosenhek, Z. (2007). Challenging exclusionary migration regimes: Labour migration in Israel in comparative perspective. In S. Willen (Ed.), Transnational migration to Israel in global comparative context (pp. 217 -232). United Kingdom: Rowman & Littlefield. Ruhs, M. (2016). Preparing for Increased Labour Mobility in ASEAN: Labour Markets, Immigration Policies and Migrant Rights. Thailand: IOM. Ruiz, N. G., & Agunias, D. R. (2008). Protecting temporary workers: Migrant welfare funds from developing countries. (No. 46281). Washington, U.S.A: Migration and Remittances Team Development Prospects Group, The World Bank. Salt, J. (2001). The business of international migration. In: Siddique, MAB, (Ed.), International Migration into the 21st Century: Essays in honour of Reginald Appleyard (pp. 86-108). Edward Elgar: Cheltenham. Salt, J., & Stein, J. (1997). Migration as a business: The case of trafficking. International Migration, 35 (4), 467-494. Sassen, S. (1988). The mobility of labor and capital: A study in international investment and labor flow. Cambridge Univ Pr. Sassen, S. (1999). Guests and aliens. New Press New York. Sassen, S. (2000). Regulating immigration in a global age: A new policy landscape. The Annals of the American Academy of Political and Social Science, 570(1), 65. Sassen, S. (2004). Local actors in global politics. Current Sociology, 52(4), 649. Sassen, S. (2008). Territory, authority, rights: From medieval to global assemblages. Princeton university press. 217 Schapendonk, J. (2018). Navigating the migration industry: Migrants moving through an African- European web of facilitation/control. Journal of Ethnic and Migration Studies, 44(4), 663-679. Schmitt, A. L. (2007). Ending the silence: Thai H-2A workers, recruitment fees, and the fair labor standards act. The Pacific Rim Law & Policy Journal, 16, 167. Sciortino, R., & Punpuing, S. (2009). International Migration in Thailand. Bangkok: IOM. Shepherd, J. (2007). Attitudes and opinions of agricultural growers in Texas toward guest worker programs. Applied Research Projects. Shkedi, A. (2011). The meaning behind the words - Methodologies of qualitative research: Theory and Practice. Ramot, Tel Aviv University. Smith, M. P. (2005). Transnational urbanism revisited. Journal of Ethnic and Migration Studies, 31(2), 235-244. Smith, M. P., & Guarnizo, L. E. (Eds.). (1998). Transnationalism from below (Vol. 6). Transaction Publishers. Soysal, Y. N. (1994). Limits of citizenship: Migrants and postnational membership in Europe. University of Chicago Press. Soysal, Y. N. (2001). Changing citizenship in Europe: Remarks on postnational membership and the national state. Rethinking European Welfare: Transformations of European Social Policy, 65. Spaan, E., & van Naerssen, T. (2018). Migration decision-making and migration industry in the Indonesia–Malaysia corridor. Journal of Ethnic and Migration Studies, 44(4), 680-695. Spener, D. (2004). Mexican migrant - smuggling: A cross-border cottage industry. Journal of International Migration and Integration/Revue de l'integration et de la migration internationale, 5(3), 295-320. Spener, D. (2009, June). Some critical reflections on the migration industry concept. In Rio de Janeiro: Paper presented at the XXVIII International Congress of the Latin American Studies Association (Vol. 11). Stark, O., & Bloom, D. E. (1985). The new economics of labor migration. American Economic Review 75, 173-178. Stark O., & Taylor, E. J. (1989). Relative deprivation and international migration. Demography, 26, 1-14. Stevens, M., Hussein, S., & Manthorpe, J. (2012). Experiences of racism and discrimination among migrant care workers in England: Findings from a mixed-methods research project. Ethnic and Racial Studies, 35(2), 259-280. 218 Theeravit, N., Čhanthawānit, S., Laodamrongchai, S., Kamopetch, A., Wangsiriphaisān, P., Makjaroen, P., & Kaochan, P. (2010). Understanding Recruitment Industry in Thailand. Asian Research Centre for Migration, Institute of Asian Studies, Chulalongkorn University. Thieme, S., & Wyss, S. (2005). Migration patterns and remittance transfer in Nepal: A case study of Sainik Basti in western Nepal. International Migration, 43(5), 59-98. Tseng, Y. F., & Wang, H. Z. (2013). Governing migrant workers at a distance: Managing the temporary status of guestworkers in Taiwan. International Migration, 51(4), 1-19. Tuckman, B. W. (1972). Conducting educational research. New York: Harcourt Brace Jovanovich. Turner, B. S. (2007). The enclave society: Towards a sociology of immobility. European journal of social theory, 10(2), 287-304. Valarezo, G. (2015). Offloading migration management: The institutionalized authority of non-state agencies over the Guatemalan Temporary Agricultural Worker to Canada project. Journal of International Migration and Integration, 16(3), 661-677. Wexler, M. N. (2006). Successful resume fraud: Conjectures of the origins of amorality in the workplace. Journal of Human Values, 12(2), 137-152. Wichakul Sorapong. (2004). Factors affecting emigration decision of labour in Nang Rong district, Burirum province in 2000. (Master's thesis). Faculty of Graduate Studies, Mahidol University. Wimmer, A., & Glick Schiller, N. (2002). Methodological nationalism and beyond: Nation–state building, migration and the social sciences. Global networks, 2(4), 301-334. Wimmer, A., & Schiller, N. G. (2003). Methodological nationalism, the social sciences, and the study of migration: An essay in historical epistemology.International migration review, 37(3), 576- 610. Wisdom, J., & Creswell, J. W. (2013). Mixed methods: Integrating quantitative and qualitative data collection and analysis while studying patient-centered medical home models. Agency for Healthcare Research and Quality, U.S. Department of Health and Human Services. Xiang, B., & Lindquist, J. (2014). Migration infrastructure. International Migration Review, 48, S122-S148. Žabko, O., Aasland, A., & Endresen, S. B. (2018). Facilitating labour migration from Latvia: Strategies of various categories of intermediaries. Journal of Ethnic and Migration Studies, 44(4), 575-591. 219 C. Hirschman, P. n I . Matters of state: Theorizing immigration policy Zolberg, A. R. (1999). Kasinitz, J. DeWind (Eds.), The handbook of international migration: The American experience. . New York: Russell Sage Foundation 220 221 I The marketization of migration – on the emergence, flourishment and change of the recruitment industry for agricultural migrant workers from Thailand to Israel Yahel Kurlander A thesis submitted for the degree "Doctor of Philosophy" Monograph University of Haifa Faculty of Social Sciences Department of Sociology November, 2019 II on the emergence, – The marketization of migration flourishment and change of the recruitment industry for from Thailand to Israel workers agricultural migrant Yahel Kurlander Supervised by: Professor Rebeca Raijman and Professor Deborah Bernstein A thesis submitted for the degree "Doctor of Philosophy" Monograph University of Haifa Faculty of Social Sciences Department of Sociology November, 2019 III The marketization of migration – on the emergence, flourishment, and transformations of the recruitment industry for agricultural migrant workers from Thailand to Israel Yahel Kurlander Abstract For over thirty years Israel and Thailand have collaborated on work migration for the agricultural sector. During these decades numerous changes had occurred, governed by the state of Israel, and under its regulation, regarding the actors that should manage this field. During most of these years, but not all, the domain of recruitment and intermediation for the agricultural sector mainly relied upon private actors. This changed in 2012, when a bilateral agreement was Implemented between the two countries. Under this agreement, the state of Israel delegated this authority from for-profit private actors, manpower and intermediation agencies, who had been charging exorbitant and illegal recruitment fees from the migrants, to non-profit organizations. This transition dramatically reduced migration costs for the workers. Every such change in agents bestowed with the power to handle recruitment had dramatic effects on agricultural migration field. The chronology of these events, and their consequences, are the focus of this research. The perspective of labor recruitment by for-profit actors that operate in the context of state-sponsored temporary labor migration programs, and then by non-profit and non-state actors, offer a rich case study for investigating work migration and the consequences of its marketization. The relationship between the state and non-governmental institutions involved in the different stages of the migration process, and specifically the dynamics of outsourcing migration management to non-state actors, have been less explored. The literature is particularly lacking in the context of the restrictive, ethnic-based migration regimes of the Middle-East, and specifically Israel. Therefore, the current study aims at investigating this elaborate matter on various levels: macro, meso and micro, in order to understand who the dominant actors in the field are, what are the dynamics between them, and what are their influence on migration flows. The study encompasses roughly more than three decades and identifies four main phases in the development of labor recruitment for agriculture. The first phase is addressed in Chapter [4], regarding the emergence of the recruitment and intermediating industry for agricultural work migration from Thailand to Israel between the years 1983 to 1998, and asks how can this IV emergence be explained? Where the growth of the industry is examined through the aspects of marking Thailand as the country of origin; initiating visas for work migration; The struggles around the allowed works migrants' quota; and the state's attempt to delegate the management of this field to Tnuat HaMoshavim (Cooperative farms' movement). The following phase is canvassed in the second findings’ chapter [5] that deals with the prosperous years of the recruitment industry between the years 1998 to 2012, in parallel to the declining centralized status of Tnuat HaMoshavim. The driving research question for this chapter is: What were the practices of the recruitment and intermediating industry during the time of its flourishment? It will be shown that during these years the state decided to delegate the authority and responsibility of the issue to for-profit private actors, i.e., manpower and intermediating agencies, that struggled to increase the migrants' quota. Chapter 5 further addresses the marketization that arose around the migrants, and the relations created between the Israeli agencies and their Thai counterparts, while detailing the norms and recruitment patterns that were developed during those years. The third phase is explored in findings' chapter [6] that deals with the transition period of this industry, between the years 2005 and 2013. The chapter draws out the turning point in the government’s policy, who decided, due to internal and external criticism, that in light of past events, and the Tnuat HaMoshavim and the intermediation companies’ failure in properly and legally handling the flow of work migrants, it was high time to regulate the latter and the migrants' rights through a bilateral agreement. The research question asked here is: How the changes the recruitment and intermediating industry underwent can be explained through a bilateral agreement? The struggles and responses this change had invoked in various actors, up to when the state was able to execute it, through a bilateral agreement that regulates and regularizes the recruitment and intermediation industry, as well as institutionalizes the workers’ rights. Chapter [7] winds up the findings' chapters by considering the changes that the recruitment and intermediating industry for the agricultural sector in Israel underwent after implementing the bilateral agreement, between the years 2012 and 2019. The main research question discussed here is: What are the implications of the bilateral agreement and their meaning had on reshaping the recruitment and intermediating industry? Different aspects are discussed to tackle this question, such as, the changes in the recruitment industry, the change of the recruitment method, the changing work and recruitment conditions, fees etc. V Methodologically speaking, to answer these questions, mixed data was collected – both qualitative and quantitative, between the years 2010 and 2019. The data base contains 83 in-depth interviews held in Israel, Thailand, and Europe with a variety of interviewees from the state and civilian sectors. In addition, semi-structured questioners were gathered from 180 agricultural Thai migrant workers working in Israel. Furthermore, a number of observations of meetings of different recruitment and intermediating agencies, the agricultural lobby, of orientation seminars before the flight to Israel, the receiving of the workers in Ben-Gurion airport etc., occurring during the time of collection, were made. Finally, hundreds of texts were analyzed using content analysis. These documents included Israeli and Thai journalism, the Israeli Knesset protocols, legal material of various trials held in the Israeli courts and much more. The ensemble of findings reveals that the changing policy had dominantly reshaped the recruitment arrangements for the agricultural sector in Israel time and again. This policy was not organized and preplanned but was created as patch work in accordance with the changing conditions and constraints. At every phase and time frame investigated, the state is the one who decided which actor to delegate to through outsourcing the responsibility on the recruitment process. Each time, when this delegation choice proved to be problematic, causing the state internal, as well as external, criticism, efforts were made to change what was done and to delegate the management of the field to a different actor. In the beginning it was Tnuat HaMoshavim that was granted the responsibility, as it was thought to be a non-profit actor. Later on, the state delegated the authority to for-profit private actors in the form of manpower and intermediating agencies. When too many complications arose under the agencies’ management, harsh criticism against the state demanding it to change the recruitment method. The former decided to reshape the field in a way that would better serve its interests and needs. This time it meant limiting the private sector’s involvement in the recruiting process, and delegating this responsibility to non- profit organizations, i.e., state agencies and human rights organizations, and turn them into a part of the new recruitment arrangement, in order to perform governance from a distance. My main argument is that the state didn't lose control on the migration recruitment and flow but rather provided the economic and political conditions for the expansion and reconfiguration of the migration industry as it pleased. Furthermore, the state used the same tool box of the criticism turned against it. When it was criticized for the violation of human rights, it turned to human rights organizations in a way that would serve its purposes, i.e. incorporated them into the management so it would administer the complex process of agricultural migration in Israel, VI and it would quench internal and international mentioned critical voices. Be the reasons as they may, the findings of this research show that the regulation of the recruitment process and conditions is a blessed act, mostly, and if implemented as intended, can potentially improve the conditions for the migrant workers. The final findings’ chapter shows, however, that the implementation and enforcement on the Israeli sides is still rather partial. Thus, policy makers, researchers and activists alike should continue to be on guard.