חומר רקע

משרד החינוך המזכירות הפדגוגית אגף חברה ורוח הפיקוח על היסטוריה תוכנית הלימודים בהיסטוריה י"ב-לכיתות י יסודי-לבית הספר העל ממלכתי | ירושלים יסודי ממלכתי | ירושלים-י"ב לבית הספר העל-תוכנית הלימודים בהיסטוריה לכיתות י 2 תוכנית הלימודים בהיסטוריה לחטיבה העליונה לתלמידים המתחילים את לימודיהם בכיתה י׳ בתש״ף :לקהל המורים להיסטוריה .תוכנית הלימודים שלפניכם נועדה ללוות אתכם, המורים, ולהתוות דרך בהוראת הנושאים המופיעים בתוכנית הלימודים :כמה שיקולים הובילו אותנו בבניית המסמכים • .21-הרצון של כולנו לאפשר לתלמידינו למידה משמעותית וערכית הקרובה לעולמם, ומתכתבת עם הצורך בהתאמה למאה ה • .הרצון לתת מענה למורים שרוצים 'לצאת מהקופסה', לבנות תוכנית הקרובה לליבם ומותאמת לתלמידיהם ולקהילה שבה הם מלמדים • כל הנושאים המופיעים בתוכנית הלימודים באופן מעמיק ומושכל. משום כך אין מנוס מבחירת נושאים להוראה מעמיקה – בחירה התובנה כי אי אפשר ללמד את .התקֵ פה לכמה מועדים ועשויה להשתנות • הרצון לבנות תוכנית שהולמת את הקצאת השעות הריאלית העומדת לרשות המורים והתלמידים. זוהי הצעה המותירה מקום להפעלת התלמידים באמצעות קטעי סרטים, לשעות הכנה לבחינה, לקיום הבחינה ולתיקונה, ולפעילויות חברתיות המתקיימות בבתי הספר. בד בבד היא מאפשרת למורים להעמיק בנושאים הקרובים .'לליבם, גם אם אינם מופיעים ב'חומר לבגרות • .הניסיון לשלב שילוב נאות בין ההיסטוריה הכללית להיסטוריה היהודית, מתוך הכרה בחשיבות הבנת התהליכים הכלליים ובהשפעתם על ההיסטוריה של עם ישראל • .הניסיון לשמור על יציבות בסיסית בהוראת הנושאים השונים, לטובת המורים המתמחים בהוראתם • .הרחבת מעגל הנושאים מתוך תוכנית הלימודים, שמהם יכול המורה לבחור את המתאימים לו ולתלמידיו • הנותרים יילמדו בהרחבה ובהעמקה בתוכנית בית־30% . מתוך נושאי תוכנית הלימודים – פרקי בסיס המיומנויות והידע – ייכללו בפרקי החובה לבחינות הבגרות70% .ספרית שתיבנה בידי צוותי בתי הספר. הנושאים שעומדים לבחירת הצוותים מסומנים בירוק. בחלק זה צוות הוראת ההיסטוריה בבית הספר יקבע את ציון הבגרות • האנטישמיות, מלחמת העולם השנייה, הטוטליטריות והשואה הם חלק מהנושאים שעליהם נבחנים התלמידים בבחינת הבגרות. הבחינה על פרק זה תהיה עם ספר :פתוח. נוסף על כך, הנבחנים יוכלו להיעזר בשאלות היסוד להוראת השואה כפי שנוסחו בידי צוות ההדרכה ו'יד ושם'. לפרטים נוספים ראו .https://www.smore.com/ur8sf • החל משנת תש"ף, פרק ההוראה 'הערכה חלופית' יעסוק בתקופת בית שני או בערים וקהילות בימי הביניים. לרשות המורים עומדת חוברת מקוונת הכוללת מגוון .https://www.smore.com/ur8sf :הצעות לצירים מארגנים, מטלות מסכמות וחומרי לימוד לגיוון ולהעשרת ההוראה • !התוכנית נבנתה בשיתוף המורים שנענו לקול הקורא שפרסמנו, ונציגי המורים שהשתתפו בדיונים הרבים הובילו לגיבוש ההחלטות. תודתנו שלוחה להם :מקרא לתוכנית ורוד – נושאים שעליהם לא יהיו שאלות בבחינות מועדי תשפ"א* ) ירוק – נושאים להוראה – הערכה חלופית (לפי בחירת צוות ההוראה# ,בהצלחה לכולנו ד"ר אורנה כץ אתר מפמ"ר היסטוריה יסודי ממלכתי | ירושלים-י"ב לבית הספר העל-תוכנית הלימודים בהיסטוריה לכיתות י 3 מטרות תוכנית הלימודים הכרת אירועים היסטוריים מרכזיים והבנתם .. ידיעת הזמן, המקום והמרכיבים של האירועים הנלמדים והבנת חשיבותם בהתפתחות תהליכים היסטוריים ובתוצאותיהם1 .. הכרת האישים המרכזיים בתולדות העם היהודי ובהיסטוריה האנושית. הבנת יחסי הגומלין בינם ובין סביבתם והכרת תרומתם הייחודית2 .. הכרת המקורות שמהם אנו שואבים את ידיעותינו על העבר3 .. הבנה שבכל נושא, אירוע או תהליך יש נקודות מבט וגישות שונות, והכרת השֹונּות הזו4 .. הבנת ההנחה כי המציאות בהווה מושפעת מתהליכים שהתרחשו בעבר ועוצבו בידי בני האדם5 .. הבנת ההנחה כי גם העתיד נתון לעיצובם של בני האדם, וכי המעשים בהווה ישפיעו על עיצוב העתיד6 .. עידוד הסקרנות לגבי העבר כמצע להבנת התהליכים בהווה7 פיתוח חשיבה היסטורית ורכישת מיומנויות הדרושות ללימוד היסטוריה . טיפוח יכולתו של התלמיד להתמודד עם מטלת חקר עצמאית: קבלת החלטות בקשר לבחירת הנושא; שאילת שאלות ובחינתן; חיפוש מענה; איתור ואיסוף מידע1 .ממקורות שונים; ארגון החומר והצגתו בדרך בהירה ומובנת. הבנה שהמחקר ההיסטורי מושפע מהשקפת עולמו של ההיסטוריון .. טיפוח חשיבה יצירתית, ביקורתית ורפלקטיבית על אודות נושאי הלמידה2 .. פיתוח יכולת להסביר את הקשר בין תיאור האירועים והתופעות, כפי שהוא בא לידי ביטוי במחקר ההיסטורי, ובין השקפת עולמו של ההיסטוריון3 . עיבוד מידע והבניית ידע על אירועים, על אישים ועל פעולותיהם מתוך מקורות היסטוריים שונים, כולל ספרות, יצירות אומנות, סרטים, וכל מקור אחר שיכול לשמש4 .ללימוד היסטוריה .. פיתוח ההבחנה בין סיבות, נסיבות ותוצאות בניתוח אירועים, תהליכים ותופעות היסטוריות5 .. פיתוח יכולת להסביר את גורמי השתלשלות האירועים6 .. פיתוח יכולת לשחזר את עולמם הפנימי ואת מניעיהם, ערכיהם, אמונותיהם ואורח חייהם של בני תקופות ותרבויות שונות משלנו7 .. עידוד ההבחנה בין עיקר לטפל, בין ראיות למסקנות, בין עובדות, הנחות ודעות, בין הכללות ובין העובדות המוכללות בהן8 .. פיתוח היכולת לנתח טקסט כתוב, להבין אותו בהקשרו ולבחון אותו באופן ביקורתי9 .. פיתוח יכולת לבדוק מהימנות של מקור מידע10 .. עידוד השימוש בסביבות למידה מתוקשבות – מאגרי מידע, רשת האינטרנט11 .. פיתוח יכולת לקרוא ולנתח מפות, דיאגרמות, גרפים וחומרים נוספים ממקורות חזותיים12 יסודי ממלכתי | ירושלים-י"ב לבית הספר העל-תוכנית הלימודים בהיסטוריה לכיתות י 4 טיפוח הזהות הלאומית וטיפוח ההכרה והזיקה למורשת היהודית .. הכרת השורשים התרבותיים היהודיים, והבנת מגוון ההשפעות שעיצבו את התרבות היהודית בתקופות שונות1 .. הכרת המורשת התרבותית של עם ישראל2 . יכולת לקיים דיאלוג עם המורשת ועם הערכים של החברה הישראלית בעבר ובהווה על בסיס לימוד ההיסטוריה של התרבות, בשאיפה לגיבוש זהות הנשענת על3 .ערכים יהודיים וציוניים .. טיפוח תחושת השייכות למדינת ישראל, לעם היהודי ולמורשת התרבותית של עם ישראל, בהתאם לערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית4 .. הכרת תהליכי השינוי בקהילות יהודיות שונות בתקופות שונות, והבנת דרכו וגורלו של עם ישראל בקרב העמים5 .. הכרת המקורות של האופי הפלורליסטי של החברה בישראל, והבנת החשיבות של קיום בסיס משותף לכל הקבוצות במדינת ישראל6 טיפוח הבנה וסובלנות כלפי הרגשות, המסורות, התרבויות ואורחות החיים של האחר .. הכרה בכך שיש תלות הדדית והשפעה הדדית בין עמים וחברות במהלך התפתחותו של המין האנושי1 .. הבנת החשיבות של התלות הזו, שיוצרת הפריה הדדית של תרבויות ותורמת להתפתחותו של המין האנושי2 .. הבנת הסכנות הנשקפות לפרט, לחברה ולמדינה מהתנהגות אלימה ומחוסר סובלנות בין בני אדם ובין חברות3 .). הבנת החשיבות של הערכת אנשים לפי מעשיהם, ולא לפי השתייכותם הקבוצתית (גזע, מוצא, מין, לאום, דת, מעמד4 .. הכרה בקיומן של נקודות מבט שונות וגישות שונות בכל נושא, אירוע או תהליך5 .. הבנה כי ביסוד המניעים לפעולה אנושית עומדים גורמים שונים ומגוונים6 טיפוח ערכים מוסריים כלל־אנושיים הומניסטיים, פיתוח יכולת לשפוט אירועים היסטוריים לפי הערכים האלה .. טיפוח ההבנה כי לצד השוני הקיים בין בני אדם בחברות שונות, קיימת ביניהם ּדַ מְ יּות בסיסית1 .. טיפוח ההבנה והמחויבות ליחס שוויוני כלפי כל בני האדם באשר הם, גברים ונשים2 .. הקניית ערכים דמוקרטיים3 .. טיפוח המודעות כי ערכים אוניברסליים אינם זהים בהכרח לערכים של תרבות זו או אחרת4 .. טיפוח יכולת הערכה של פעולות, אירועים ומוסדות היסטוריים לפי עולם הערכים של בני התקופה ולפי ערכים מוסריים כלל־אנושיים – ערכים הומניסטיים5 1.. טיפוח יכולת הבחנה בין ניתוח אירוע או תהליך והבנתם ובין שיפוטם מבחינה מוסרית6 .11-13 תכנית לימודים: היסטוריה לחטיבה העליונה בבית הספר הממלכתי, משרד החינוך, תשס״ג, עמ׳ ,ד״ר עדנה אלעזרי וחנה אדן 1 יסודי ממלכתי | ירושלים-י"ב לבית הספר העל-תוכנית הלימודים בהיסטוריה לכיתות י 5 2למידה-דרכי הוראה ועזרי הוראה יישום תוכנית הלימודים כהלכה מותנה במידה משמעותית בדרכי ההוראה ובהערכה. דרכי ההוראה נגזרות הן ממבנה הדעת, הן משיטות החקר המקובלות במחקר .האקדמי, והן מן הצורך לנקוט אסטרטגיות מגוונות ההולמות את המטרות השונות של התוכנית ואת השונּות של התלמידים על כן מומלץ לנקוט בשיטות הוראה רבות ומגוונות, ועל המורים להתאים את דרכי ההוראה והלמידה לרמת התלמידים (גיל, כישורים, יכולות אינטלקטואליות) ולנושאים הנלמדים. זאת מתוך הבנה כי לנושאים שונים ולתלמידים שונים מתאימות דרכי הוראה שונות. לשם טיפוח כושר הערכה, שיפוט ודיון בשאלות ערכיות מתאימה המסגרת .למידה הוא להנחות את תלמידיהם, ולא רק להיות להם למקור ידע-הקבוצתית או הכיתתית יותר משיטת הלימוד האינדיווידואלית. תפקיד המורים בתהליך ההוראה :למידה פעילה כל שיטת לימוד המערבת את התלמידים בתהליך תפקידו של החינוך הוא לעזור לתלמידים לממש את הפוטנציאל הטמון בהם ולטפח לומד ולומדת עצמאיים. לכן .הלמידה תורמת למימוש תפקיד זה ככל שתגבר מעורבותם של התלמידים בתהליך הלמידה, כך תהיה הלמידה משמעותית יותר. בין אם לימוד בשיטת החקר והגילוי, בין אם במשחק תפקידים, משחק הדמיה או עריכת משפט היסטורי ובין אם בדיון בכיתה. בכל שיטות הלימוד צריכים התלמידים, בראש ובראשונה, להיות אמונים על העובדות ועל הפרטים של ההתרחשות ההיסטורית. רק על בסיס ידע אפשר לגבש דעות ולפתח מיומנויות וכישורי חשיבה מרמות שונות. על כן מומלץ להפנות את התלמידים לארכיונים היסטוריים, כמו ,הארכיון הציוני, יד ושם או בית התפוצות. כמו כן, מומלץ להפגיש את התלמידים עם אנשים שהשתתפו באירועים ההיסטוריים הנלמדים, כמו ניצולי שואה, פעילי עלייה .לוחמים ומעצבי מדיניות :דיון בכיתה שיעור הנבנה סביב יסוד מארגן, כמו בעיה מרכזית המתמקדת בהתמודדות של אנשים שהשתתפו בעיצוב תהליכים היסטוריים. שיעור זה מונחה על ידי מורה. במהלך .הדיון נחשפים התלמידים ללבטים, לדילמות, לסיכויים ולסיכונים שלקחו על עצמם האנשים לפני קבלת ההחלטות, וכן לגורמים המסייעים והמורכבים שהשפיעו עליהם במהלך הדיון מתקיים דיאלוג בין המורים לתלמידים ובין התלמידים לבין עצמם. התלמידים נדרשים לקיים את כללי ניהול דיון בקבוצה ולהביע עמדות מנומקות על סמך .ידע נרכש. דרך לימוד זו מגבירה את המוטיבציה, תורמת להפנמת הנלמד ומפתחת תרבות דיון :משחקי הדמיה משחקי הדמיה יכולים לבוא לידי ביטוי במשחק תפקידים ובעריכת משפט היסטורי. שיטות לימוד אלה, שבהן התלמידים נדרשים להיכנס לנעליהן של הדמויות ההיסטוריות שאותן עליהם לגלם או לייצג, תורמות לפיתוח יכולתם של התלמידים לגבש דעות ועמדות, וכן לפיתוח כושר ההערכה והשיפוט הנרכשים תוך עימות בין .דעות ועמדות שונות. באמצעות שיטות לימוד אלה התלמידים מפתחים הבנה והזדהות עם הדמויות או עם הנושאים המועלים .14-18 שם, עמ׳ 2 יסודי ממלכתי | ירושלים-י"ב לבית הספר העל-תוכנית הלימודים בהיסטוריה לכיתות י 6 :למידת חקר .בשיטת החקר לומדים התלמידים בדרך הגילוי – הם מגלים בכוחות עצמם ידע קיים ומוכר. תוך כדי לימוד עצמי הם עוסקים בזיהוי בעיות ופתרונן ובהעלאת השערות הם מנסחים טיעונים, ועומדים על תהליכים ועקרונות, מבינים אותם ומגיעים למסקנות. למידה בשיטת החקר מעניקה ללומדים העברה של עקרונות והכללות מִ ּפְ עילּות אחת לתחומים שונים. במהלך הלמידה מפתחים התלמידים יכולת חשיבה ברמה גבוהה, וכן מיומנויות כמו זיהוי בעיות, העלאת השערות, הנמקות לביסוס עמדות והסקת .מסקנות :לימוד באמצעות מקורות היסטוריים .הכרת המקורות ההיסטוריים עומדת במרכז לימוד ההיסטוריה. המקורות ההיסטוריים השונים הם חומר הגלם שממנו משחזרים את העבר .למידה מתוך מקורות היא למידה בדרך הגילוי. בעזרת המקורות התלמידים נחשפים להתרחשויות, לאירועים, לדעות ולמניעים חשוב שבמהלך לימודי ההיסטוריה יכירו התלמידים מגוון רחב של מקורות כתובים וחזותיים להבנת הנושאים הנלמדים. הם יפתחו יכולת הבחנה בין סוגי המקורות ,הכתובים השונים, כמו מסמכים, עדויות, יומנים, זיכרונות, כרוזים, ביוגרפיות, יצירות ספרותיות בנות התקופה, מחקרים היסטוריים ועיתונות. היכולות לשאול שאלות לעמת את המקורות השונים ולאמתם, כל אלה תורמות לטיפוח אדם חושב וביקורתי הבודק ובוחן את מקורות הידע המגיע אליו. הכלים והעקרונות לניתוח מקור היסטורי עומדים בבסיס כל קריאה מושכלת. כלים אלה יעזרו לתלמידים בהתייחסות לקריאת ידיעות בעיתון, מאמר פובליציסטי וספר עיון, כמו גם בהאזנה לנאום של מדינאי .או לוויכוח פוליטי ,ממצאים ארכיאולוגיים, מבנים, חפצים ויצירות אומנות – תמונות, פסלים, תצלומים, איורים, קריקטורות וסרטים – מוסיפים ממד חשוב וייחודי :מקורות חזותיים מרחיבים ומעמיקים את עולם הידע של הלומדים, ומציגים פן נוסף לידע הנרכש באמצעות המקורות הכתובים. אל אמות המידה לניתוח מקורות אלה נוספים, יחד עם .אמות המידה לניתוח מקורות כתובים, גם הכלים המיוחדים לניתוח חומר חזותי הממצאים הארכיאולוגיים, המבנים והחפצים מלמדים על מצב כלכלי ותרבות חומרית, כמו גם על מגמות חברתיות ותרבותיות. גם תמונות, תצלומים ואיורים מלמדים .על חיי היום־יום .21- והמאה ה20- יש חשיבות רבה לשילוב סרטים תיעודיים, יומני חדשות וסרטים עלילתיים בהוראת ההיסטוריה, במיוחד במהלך לימוד תולדות המאה ה:''התמונה הנעה הסרטים הם מקורות היסטוריים לכל דבר. כמו את המקורות החזותיים האחרים, גם את 'התמונה הנעה' יש לבחון בשתי אמות מידה: האחת – הייחודיות להבנת יכולותיה וגישותיה של המדיה וניתוחה, והאחרת – הסרט כמקור היסטורי (המידע ההיסטורי שאפשר להפיק ממנו, לצד נקודות מבט שונות: פוליטית, תרבותית וחברתית). לא רק .הנרטיב הגלוי אמור לשרת את ההיסטוריון, אלא גם התת־טקסט החבוי. לפעמים הביאוהו יוצרי הסרט במכוון 'בין השורות', ולעיתים הוא חדר לתמונות בלי תכנון מודע היצירה הקולנועית, כמו כל יצירה תרבותית אחרת, מכילה תמיד רכיבים אידיאולוגיים או פוליטיים, שחשיפתם תורמת להבנה טובה יותר של המציאות ההיסטורית הנחקרת. בהוראה באמצעות סרטים יש לתת את הדעת לכך שעוצמת האשליה בסרטים גדולה יותר מאשר בכל מדיום אחר. כמו כן, חשובה האבחנה בין סרט תיעודי ובין ,סרט עלילתי. שילוב סרטים במהלך ההוראה מוסיף לה ממד חיוני, בייחוד בלימוד נושאים מהעת החדשה. באמצעות הקולנוע כנרטיב היסטורי המעביר זיכרון קולקטיבי המועבר כמעט תמיד דרך סיפורים אישיים, אפשר להבהיר לצופים צעירים מדוע חייהם הפרטיים קשורים למאורעות ולתהליכים כלליים שהתרחשו בעבר. ללימוד .באמצעות סרטים יש ערך מוסף – חינוך התלמידים תוך טיפוח יכולות צפייה מושכלת באמצעי התקשורת, ופיתוח כלים להבנה ולניתוח המידע המגיע אליהם בערוץ זה יסודי ממלכתי | ירושלים-י"ב לבית הספר העל-תוכנית הלימודים בהיסטוריה לכיתות י 7 המפה ההיסטורית היא אחת הדרכים להעברת מידע בדרך גרפית. קריאת מפה היסטורית דורשת מיומנויות, אשר כבר בחטיבת הביניים החלו:המפה ההיסטורית בהקנייתה. חשיבותה של המפה ההיסטורית הוא ביכולתה לספק מידע רב בצורה תמציתית. יתרונה על פני דיאגרמות מסוג אחר הוא בכך שהיא ממקמת את המידע .הנתון במרחב גיאוגרפי הסיורים באתרים ובמוזיאונים היסטוריים מוסיף להוראת ההיסטוריה ממד ייחודי שאין אפשרות להעבירו באמצעים אחרים. היציאה מהכיתה:הוראה חוץ־כיתתית למקום ההתרחשות תורמת לחוויה הרגשית, מביאה להכרת האירועים וההתרחשויות, חושפת את התלמידים להיבטים גיאוגרפיים וסביבתיים ותורמת להבנת הנושא .הנלמד. החפצים במוזיאון עוזרים לנו להבין את ההיסטוריה, מציגים את התרבות החומרית של התקופה, ממחישים את חיי היום־יום וחושפים את רוח התקופה אתרים היסטוריים וארכיאולוגיים ומוזיאונים לתולדות ההתיישבות יכולים לסייע בהוראת כמה מן הנושאים הנלמדים בחטיבה העליונה: תקופת הבית השני ותולדות ההתיישבות החדשה. סיור באתרים ובמוזיאונים המהווה חלק מתהליך הלמידה תורם להבנת התקופה, יוצר תחושה של אמפתיה לנפשות הפועלות, ומטפח הזדהות לאומית http://cms.education.gov.il/EducationCMS/ :וקשר להיסטוריה של עם ישראל בארץ ישראל. להצעות לסיורים ראו באתר המפמ"ר להיסטוריה, מומלץ מפמ"ר .Units/Mazkirut_Pedagogit/History/MishulchanHamafmar/mumlatz.htm :למידה בסביבה מתוקשבת לימוד היסטוריה, כמו לימוד תחומי דעת אחרים, אמור לשלב למידה בסביבה ממוחשבת ומתוקשבת. סביבות למידה מתוקשבות כוללות, בראש ובראשונה, מידע .טקסטואלי ויזואלי (תצלומים, מפות, יצירות אומנות, ממצאים ארכיאולוגיים, חפצים ועוד). נוסף על כך, סביבות אלה כוללות גם כלי עבודה והפעלות והנחיות למשתמשים חינוכיים. מאגרים אלה אמורים לשמש עבור המורים והלומדים מקור מידע משמעותי למגוון-משאב מרכזי ההולך ומתעשר בלי הרף הוא מאגרי מידע אינטרנטיים .משימות לימודיות הנגזרות מתוכנית הלימודים ?למידה-מה מזַ מן שילוב סביבות אלה בתהליך ההוראה • התנסות בשיוט ברחבי האינטרנט, המכוון לכניסה לספרייה דיגיטלית אדירה אך בלתי ממוינת ובלתי מבוקרת. האחריות של הלומד או הלומדת היא לבצע את המיון .וההערכה הן מבחינת האיכות והאמינות, הן מבחינת הרלוונטיות למטלה המסוימת. השיוט נועד לאיתור מידע נדרש, ובהמשך למיון המְ צאי, ניתוחו, הערכתו ועיבודו .שיוט זה הוא גם אמצעי וגם מטרה בפני עצמה, כחלק מהכשרתו של לומד עצמאי • .התנסות בלמידה שיתופית בקבוצה ובלמידה אינדיווידואלית • .ניצול ערוצי התקשרות לקבלת סיוע או מידע ממומחים • .עיבוד תוצרי למידה, כמו מצגות, והצגתם למידה, שכן היא מאפשרת לנו הבניית ידע ממקורות מידע שונים ומגוונים, הצלבה והעמקה-הפדגוגיה הדיגיטלית אמורה להשתלב באופן אינטגרלי בתהליך ההוראה .שאי אפשר להשיג באמצעות ספרי הלימוד. בד בבד, הפדגוגיה הדיגיטלית מאפשרת לנו להמחיש את התקופה באופן רחב, רב־תחומי ומשמעותי יותר יסודי ממלכתי | ירושלים-י"ב לבית הספר העל-תוכנית הלימודים בהיסטוריה לכיתות י 8 אמצעי הערכה לבחירת צוות בית הספר התלקיט התלקיט הוא תיק מתעד ומלווה למידה. הוא כולל את תוצרי המטלות שניתנו לתלמיד במהלך הלמידה, כדי להוביל ללמידה עצמאית ככל האפשר. אופיין של המטלות נקבע בידי צוות המורים הבית־ספרי, והוא מותאם למטרות הערכיות והדידקטיות של כל צוות וצוות. בין המטלות יכולות להיות מטלות אישיות וקבוצתיות, מטלות חקר .)(כמו קריאת מאמרים והערכתם, 'מיני חקר'), או מטלות יצירתיות הדורשות למידה עצמאית (מטלות המשלבות יצירה של תוצר אומנותי או אחר :העקרונות המנחים בבניית המטלות הם • .הכְ וונה ללמידה חוקרת ועצמאית תוך הכוונה של המורה • .מדרג ברמת הקושי ובהיקפי המטלות • .גמישות והתאמת התלקיט לרצון צוות המורים • .גיוון דרכי הלמידה )(נכתב בידי ד"ר ענת קדרון, מדריכה ארצית לתוכניות הערכה חלופית בהיסטוריה – למידה מבוססת פרויקט – תכנון למידה מפיקת תוצרPBL .תהליך הלמידה מתבסס על הכוונת התלמידים לחקר אישי וקבוצתי, תוך יישום מיומנויות דיסציפלינריות .מטרת התוכנית: חשיפת משתתפיה לידע, למיומנויות דיסציפלינריות ולמיומנויות אישיות התהליך כולל התמקדות בנושא מסוים מתוך תוכנית הלימודים, הגדרת תוצר מחקרי שאותו מבקשים הלומדים להשיג, ובניית תלקיט הכולל מטלות מוגדרות ומתעד .את תהליך הלמידה במשך התהליך ובסיומו נמדדים התוצרים לפי איכותם ולפי המידה שבה הם משקפים את הידע הנצבר. כמו כן, נמדדת מידת מעורבותם ומחויבותם של המשתתפים .כיחידים וכקבוצה, לפי מדדים הנקבעים מראש :PBL-יתרונות ה • .המיומנויות האישיות הנרכשות בתהליך: אחריות אישית, עבודת צוות, עמידה מול קהל, הכנת פרזנטציה, הערכת עמיתים • .מיומנויות דיסציפלינריות: איסוף מידע רלוונטי, הסקת מסקנות, השוואת מידע, סיכום וכתיבה, חשיבה ביקורתית • .חריגה ממודל ההוראה המסורתי ויצירת תוצר ממשי שיש בו תועלת לקהילה :PBL-חסרונות ה • .התמקדות והעמקה בכמה נושאים, תוך ויתור על לימוד נושאים אחרים • .)צורך בהקצאת משאבים נוספים (שעות הוראה, הדרכה אישית )בת ים-(נכתב בידי אריאלה שקד, מדריכה מחוזית להוראת היסטוריה, חולון יסודי ממלכתי | ירושלים-י"ב לבית הספר העל-תוכנית הלימודים בהיסטוריה לכיתות י 9 עבודת חקר הנושא שעליו נכתבת עבודת החקר נלמד ברמת מבואות משותפים לכל הלומדים. העבודה כוללת שיעורי הכנה וליווי כיתתי בתהליך הכתיבה של עבודת החקר, וכן ליווי .אישי של המורה. בשיעורים הכיתתיים מקבלים התלמידים כלים לכתיבת עבודה: בחירת נושא, שאילת שאלות, חיפוש מקורות והערכתם, מיזוג ידע ועוד דגש רב ניתן על תהליך הכתיבה, הן מבחינת ליווי הלומדים, הן מבחינת הערכת תהליך הכתיבה והעבודה עצמה. הציון מתחלק בין הערכת המורה את תהליך הכתיבה .ובין הערכה חיצונית, בידי מורים אחרים מצוות בית הספר, על בסיס מחוון מפורט . עמודים10- מקורות אקדמיים, ותהיה בהיקף של כ5-3 העבודה תתבסס על )(נכתב בידי ד"ר ענת קדרון, מדריכה ארצית להערכה חלופית המבחן הבית־ספרי כתיבת מבחן בגרות בית־ספרי היא יצירה שיש בה אומנות מזה ואומנות מזה. האֹומנות תתבטא בחשיבה פתוחה, יצירתית ופורצת גבולות מוכרים, ואילו האּומנות תחייב .לדיוק, לקפדנות ולשמירה על כללים בבואנו ליצור מבחן בגרות בית־ספרי, מצד אחד עלינו לאתחל את החשיבה שלנו בכל הקשור לכתיבת מבחנים, מתוך מטרה ליצור מבחן אחר, חדשני, יצירתי, מאתגר חשיבה, תואם את תפיסותיהם הערכיות, ההיסטוריות, הפדגוגיות והדידקטיות של כותביו ופונה לקהילת תלמידיהם. מצד שני עלינו להקפיד לשמור על כמה כללים .שיבטיחו את רמתו ואת תקֵ פותו :אתחול החשיבה יבוא לידי ביטוי בשאלות מקדימות שנשאל את עצמנו טרם כתיבת המבחן, ביניהן השאלות הבאות ) (חשיבה ביקורתית, השוואה, הבעת דעה, שאילת שאלות, הבחנה בין עובדה לדעה ועוד?א. אילו מיומנויות של חשיבה היסטורית ראוי לבטא במבחן ?ב. מהו בסיס הידע ההיסטורי שחשוב לנו לכלול במבחן ?ג. אילו ערכים ותפיסות עולם חשוב לנו לבטא במבחן? האם אפשר ונכון להתאים את המבחן לקהילה שבה פועל בית הספר )שנרצה להשתמש בהם? (מקורות ראשוניים ומשניים, מקורות חזותיים, קולנוע, ספרות יפה, שירים ועוד ד. מה הם כלי העבודה ההיסטוריוגרפיים ? האם יש הכרח להגביל את משך המבחן? האם אפשר ליצור מבחן ללא הגבלת זמן? אם צריך להגביל, מהי מסגרת הזמן המתאימה:ה. מסגרת הזמן ?האם נרצה מבחן עם חומר סגור? עם חומר פתוח? מה משמעותו של 'חומר פתוח' – האם הכול פתוח? האם מבחן בית :ו. חומר עזר )האם לחלק לפרקים? מהו הקריטריון לקביעת פרקים: כרונולוגי? תמטי? היסטוריוגרפי? (כלומר לפי סוגי מקורות :ז. מבנה המבחן ?האם נגדיר שאלות חובה? מה הן אפשרויות הבחירה :ח. כללי המענה ?האם נרצה לחלק את השאלה לסעיפים? האם לנסח שאלות מאוד פתוחות ורחבות :ט. מבנה השאלות :לצד שאלות אלה אנו מחויבים לשמור על כמה כללים שיבטיחו שהמבחן הבית־ספרי יעמוד ברמה הנדרשת מבחינת בגרות המבחן חייב להיות בהלימה ליסוד המארגן (הרציונל) שבחר הצוות להוראה בהערכה הבית־ספרית, לפרקי הידע והמיומנויות שנלמדו וליכולות האקדמיות:הלימה .א .של התלמידים יסודי ממלכתי | ירושלים-י"ב לבית הספר העל-תוכנית הלימודים בהיסטוריה לכיתות י 10 הכרחי לוודא שהמבחן מכסה את הנושאים המרכזיים שנלמדו. יש לשאוף לכך שהמבחן יבטא את שש רמות החשיבה המוכרות מה'טקסונומיה:תקפות ומהימנות .ב .'של בלום . חייבת להיות בחירה בתוך המבחן:כללי המענה .ג . נקודות לשאלה30-25- יש לשים לב לחלוקה הגיונית של ניקוד בכל שאלה. אין לתת יותר מ:ציינון .ד ההנחיות, מטלות ההוראה והשאלות חייבות להיות מנוסחות בבהירות ובאופן חד־משמעי שאינו ניתן לפרשנויות שונות (אין הכוונה לתשובות שעשויות להיות:ניסוח .ה .)מגוונות מאוד . הכרחי לכתוב מחוון שיגדיר את אופן חלוקת הניקוד לכל שאלה ולכל מטלה בתוך השאלה, כדי ליצור אחידות מרבית בין המורים בצוות:מחוון .ו . ככל שנאפשר מבחן עם יותר חומר פתוח, כך המטלות השונות יידרשו להיות בעלות רמת חשיבה גבוהה יותר:התאמה בין סוג המבחן ובין דרישותיו .ז .השילוב בין החשיבה הפתוחה, היצירתית והחדשנית לשמירה על כללי יסוד יכול לתרום ליצירת מבחן בגרות בית ספרי ייחודי ומעניין העומד ברמה הנדרשת )(נכתב בידי גלעד מניב, מדריך ארצי להערכה חלופית יסודי ממלכתי | ירושלים-י"ב לבית הספר העל-תוכנית הלימודים בהיסטוריה לכיתות י 11 או ערים וקהילות בימי הביניים 3ממדינת מקדש לעם הספר, בית שני נושאי לימוד בהוראה – הערכה חלופית :על צוותי ההוראה לבחור שישה נושאי העמקה, משתי תקופות לפחות, מתוך מגוון הנושאים המסומנים בירוק. להנחיות, הצעות דידקטיות והצעות למטלות הערכה ראו https://www.smore.com/ur8sf ממדינת מקדש לעם הספר פרק ראשון: יהודה בתקופה הפרסית א. גלות בבל, הצהרת כורש ושיבת ציון .. היהודים בגלות בבל: מעמדם והשקפותיהם הדתיות1 .. מדיניותו של כורש כלפי העמים באימפריה הפרסית2 .. הצהרת כורש: תוכנה ומהימנותה, הסיבות למתן ההצהרה והשפעתה3 .. גלי העלייה הראשונים: המניעים של העולים ומנהיגיהם4 ב. בניית בית המקדש .. בניית בית המקדש והגורמים שעיכבו את תהליך הבנייה1 .. השומרונים: הסברים למוצאם, ראשית הסכסוך בינם ובין שבי ציון2 .. בית המקדש כמרכז החיים היהודיים: מרכז דתי, כלכלי וחברתי3 ג. עזרא ונחמיה .. עזרא הסופר: מעמדו, סמכויותיו ופעולותיו לגיבוש שבי ציון – קשיים והישגים1 .. נחמיה: מעמדו, סמכויותיו ופעולותיו – קשיים והישגים2 .. המחלוקת בשאלת הזהות היהודית: הגישה הבדלנית מול הגישה האוניברסלית3 .. המבנה החברתי והמוסדות: הכהונה כמעמד מוביל, האצולה, 'הזקנים', אסֵ פת העם, המועצה4 פרק שני: מאפייני ההלניזם .א. הכרת גבולות האימפריה של אלכסנדר מוקדון ושל הממלכות שקמו לאחר מותו .ב. מאפייני החברה והמשטר: הפוליס ההלניסטית ומוסדותיה, המלך ומעמדו .ג. מאפייני התרבות ההלניסטית כתרבות אוניברסלית, שילוב תרבות המזרח והשפעות מתרבות יוון https://www.smore.com/gjf5u :נושאים נבחרים בתקופת בית שני. לפירוט הנושאים ראו נבחני משנה ונבחנים אקסטרניים ייבחנו בבחינת בגרות נפרדת על 3 # יסודי ממלכתי | ירושלים-י"ב לבית הספר העל-תוכנית הלימודים בהיסטוריה לכיתות י 12 פרק שלישי: המפגש בין החברה ביהודה ובין ההלניזם א. ארץ ישראל כזירת מאבק בין בית תלמי ובית סלווקוס .כלכלית ביהודה-. חשיבותה של ארץ ישראל במהלך 'המלחמות הסוריות', והשפעת המאבק על ההנהגה החברתית1 .. כיבוש ירושלים בידי אנטיוכוס וכתב הזכויות ליהודים2 ב. השפעת ההלניזם על החברה ביהודה . השפעות המפגש עם ההלניזם על צביונה של החברה היהודית בתחומים: תרבות, אורחות חיים, מפעלי בנייה ושינויים באופי ההנהגה (צמיחה של שכבת אצולה1 .)שלא ממעמד הכהונה ולא מצאצאי בית דוד .'. השפעות העולם ההלניסטי על יצירות ספרות שחוברו בידי יהודים: 'תרגום השבעים', 'חוכמת בן סירא2 ג. המאבק בין המתייוונים ובין המתנגדים ביהודה .. הכהונה הגדולה מובילה מהלך של העמקת ההתייוונות ביהודה: הקמת הפוליס 'אנטיוכיה' בירושלים1 .. ה'חסידים' כמובילים את ההתנגדות לתהליך ההתייוונות2 ד. גזֵ רות אנטיוכוס .. פירוט הגזרות1 .. ההסברים השונים למתן הגזרות2 .. התגובות השונות של היהודים על הטלת הגזרות3 יסודי ממלכתי | ירושלים-י"ב לבית הספר העל-תוכנית הלימודים בהיסטוריה לכיתות י 13 ה. מרד החשמונאים בימי מתתיהו ויהודה המקבי .. הסיבות למרד החשמונאים1 .. הישגי יהודה המקבי במלחמותיו והסברים להצלחותיו2 .. הוויכוח בשאלת המשך הלחימה לאחר ביטול הגזרות והחזרת החירות הדתית3 פרק רביעי: ממדינה חשמונאית עצמאית לכיבוש רומי וחורבן בית המקדש .א. ציוני דרך עיקריים בבניית המדינה החשמונאית וביסוסה .ב. הּכִ תות הדתיות ועיקרי המחלוקת ביניהן: צדוקים, פרושים, איסיים .)ג. דפוסי השלטון הרומאי בארץ ישראל ('מלך חסות' – הורדוס, הנציבים .ד. הסיבות למרד הגדול, העמדות השונות בוויכוח על יציאה למלחמה ברומאים .ה. תוצאות המרד וחורבן בית המקדש .ו. מצדה – השלב האחרון במרד נגד הרומאים .ז. הוויכוח ההיסטורי בנושא מלחמת מצדה בתקופות שונות פרק חמישי: בין ייאוש לבנייה: מירושלים ליבנה א. רבן יוחנן בן זכאי והקמת המרכז ביבנה .. המשבר שנוצר בחברה היהודית עקב חורבן בית המקדש, והסכנות שנשקפו לחברה היהודית עקב משבר זה1 .. בניית המרכז ביבנה: עיצוב חיים יהודיים ללא מקדש, יצירת גורמים מלכדים חדשים: תקנות חדשות 'זכר לחורבן', בית הכנסת, לימוד תורה ותפילה2 ב. מרד התפוצות – בימי הקיסר טרייאנוס .. הסיבות למרד היהודים בתפוצות והיקפו1 ג. מרד בר כוכבא .. ההסברים השונים למרד בר כוכבא1 .. היקף המרד, האירועים העיקריים בו, תוצאות המרד והשפעותיו2 .. דמותו של בר כוכבא כפי שעולה מהמקורות3 ד. הנשיאות בגליל .. מוסד הנשיאות וחשיבותו1 .. מעמדו של רבי יהודה הנשיא ופעולותיו2 .. חשיבות חתימת המשנה כיסוד להלכה יהודית3 יסודי ממלכתי | ירושלים-י"ב לבית הספר העל-תוכנית הלימודים בהיסטוריה לכיתות י 14 בימי הביניים ערים וקהילות – חברה ותרבות א. יחידת המבוא: תמורות במאפייני העיר .)רומי: העיר כמדינה, העיר כמרכז שלטון אימפריאליסטי (הבהרת המושגים-. מורשת העולם היווני1 .. התפתחות העיר במעבר מהעת העתיקה לימי הביניים2 ב. העיר בעולם המוסלמי והקהילה היהודית בה העיר בעולם המוסלמי .. הגורמים שסייעו לייסוד ערים חדשות ולחיזוק ערים קיימות באימפריה המוסלמית1 .. דפוסי הקמה של ערים חדשות והתפתחות ערים קיימות באימפריה המוסלמית2 .. מבנה העיר המוסלמית ומוסדותיה המרכזיים. תושבי העיר: מעמדם המשפטי ודפוסי המגורים שלהם3 .. השפעת השינויים הפוליטיים על מעמן של הערים בעולם המוסלמי4 4הקהילה היהודית בעיר המוסלמית .. המעמד המשפטי של היהודים בערים המוסלמיות1 .. העיסוקים הכלכליים של היהודים בערים המוסלמיות2 .. מאפייני הקהילה היהודית, ההנהגה העצמית ומוסדותיה בעולם המוסלמי3 ג. העיר באירופה הנוצרית והקהילה היהודית בה העיר באירופה הנוצרית .. הגורמים שסייעו לייסוד ערים ולחיזוק ערים קיימות באירופה הנוצרית בימי הביניים1 .. דפוסי הקמה של ערים חדשות והתפתחות של ערים קיימות באירופה הנוצרית2 .. היחסים בין תושבי העיר ובין השלטון: המאבק של תושבי העיר להשגת חירויות, הדפוסים השונים של מתן חירויות על ידי השליטים במקומות השונים3 .. המבנה החברתי בעיר: ניידּות חברתית, משמעות המושג 'אזרח חופשי', מעמד הנשים בעיר4 .. המבנה הפיזי של העיר באירופה הנוצרית: מרחבים ציבוריים מול מרחבים פרטיים5 .)חינוכי (אוניברסיטאות) וכמרכז כלכלי (גילדות, שווקים, ירידים, בנקים-. העיר כמרכז תרבותי6 ,יש ללמד את הנושא 'העיר בעולם המוסלמי והקהילה היהודית בה' גם לפי הספר 'מעיל תשבץ – מפגש התרבויות בין יהדות לאסלאם בימי הביניים'. בעריכת ד"ר מרים פרנקל 4 .50-63 'הוצאת מעלות, ירושלים תשס"ח, עמ # יסודי ממלכתי | ירושלים-י"ב לבית הספר העל-תוכנית הלימודים בהיסטוריה לכיתות י 15 הקהילה היהודית בעיר הנוצרית .. המעמד המשפטי של היהודים בערים הנוצריות1 .. הדמיון והשוני בין הקהילה היהודית ובין קורפורציות אחרות שהתקיימו בערים2 .. מאפייני ההנהגה של הקהילה היהודית באירופה הנוצרית: מבנה ההנהגה, סמכויותיה, ואמצעי האכיפה שהיו בידה3 או פראג ד. ערים מדגימות: בגדד . העיר בגדד1 :מאפיינים של העיר בעולם המוסלמי בימי הביניים, שבאו לידי ביטוי בעיר בגדד .א. השיקולים הפוליטיים, החברתיים והכלכליים בייסודה של בגדד כבירת החליפות העבאסית .ב. גורמים, אירועים ואישים שתרמו לבניית בגדד ולהרחבתה ודרכי פעילותם .10- עד המאה ה8-ג. השפעת המאבקים הפוליטיים בחליפות העבאסית על העיר בגדד במאה ה .)ד. חיי היום־יום בבגדד (חלוקה לרבעים, סוגי בתים, מעמדות, בעיית המים ודרכי ההתמודדות איתה .ה. בגדד כמרכז כלכלי. ביטויים למרכזיותה של בגדד .ו. ניהול העיר – מערכות השיפוט, הפיקוח והאכיפה בבגדד . והביטויים לכך, תחומי הידע שפרחו בבגדד10- וה9-ז. בגדד כמרכז תרבותי של העולם המוסלמי במאה ה 5. הקהילה היהודית בבגדד2 :מאפיינים מחיי היהודים בעולם המוסלמי בימי הביניים, שבאו לידי ביטוי בחיי היהודים בבגדד .א. הפעילות הכלכלית של היהודים בח'ליפות .ב. מוסדות ההנהגה העצמית של היהודים כביטוי לאוטונומיה יהודית: ראש הגולה, הגאונים. תחומי פעילותם והשפעותיהם על היהודים בעולם המוסלמי .ג. רס"ג – אישיותו, הגותו ותרומתו להגות היהודית, דרכי ההתמודדות עם הבעיות שהעסיקו את היהודים בגולה בימי הביניים, הפולמוסים שבהם היה מעורב .מוסלמים בבגדד: מתיחּות והשפעות תרבותיות-ד. יחסי יהודים . העיר פראג3 :מאפיינים של העיר בעולם הנוצרי בימי הביניים, שבאו לידי ביטוי בעיר פראג .16-א. גורמים שתרמו להתפתחותה של פראג במאה ה ,יש ללמד את הנושא 'העיר בעולם המוסלמי והקהילה היהודית בה גם לפי הספר 'מעיל תשבץ – מפגש התרבויות בין יהדות לאסלאם בימי הביניים', בעריכת ד"ר מרים פרנקל 5 .38-45 'הוצאת מעלות, ירושלים תשס"ח, עמ יסודי ממלכתי | ירושלים-י"ב לבית הספר העל-תוכנית הלימודים בהיסטוריה לכיתות י 16 .תרבותי-ב. הביטויים למרכזיותה של פראג בתחום המדיני, הכלכלי, והחינוכי .ג. מאפייני האזורים השונים של פראג . הקהילה היהודית בפראג4 :מאפיינים מחיי היהודים באירופה הנוצרית בימי הביניים, שבאו לידי ביטוי בפראג .א. היחס של השלטון המרכזי ושל תושבי פראג הנוצרים אל היהודים: המעמד המשפטי של יהודי פראג, הרקע לגירושם של יהודי העיר והסיבות להחזרתם .'ב. מבנה הרובע היהודי בפראג, הבהרת המושג 'גטו .ג. הארגון המִ נהלי והמוסדות המרכזיים של הקהילה היהודית בפראג .'ד. הפעילות הכלכלית של יהודי פראג, 'יהודי החצר .)ה. מבנה החברה היהודית בפראג: הקיטוב החברתי בקרב יהודי פראג, עזרה הדדית (פועלו של מרדכי מייזל .ו. פראג כמרכז תרבותי יהודי ז. המהר"ל מפראג – אישיותו, הגותו, תרומתו להגות היהודית בימי הביניים. דרכי ההתמודדות של המהר"ל עם הבעיות שהעסיקו את היהודים בגולה בימי הביניים .(המשמעות שהעניק המהר"ל לגורלם הפוליטי של היהודים ולדרך חייהם בגולה), ביקורתו על שיטות הלימוד והפסיקה המחייבת יסודי ממלכתי | ירושלים-י"ב לבית הספר העל-תוכנית הלימודים בהיסטוריה לכיתות י 17 1920 הלאומיות בישראל ובעמים ראשית הדרך עד 19-א. מאפייני תופעת הלאומיות המודרנית והתנועות הלאומיות באירופה במאה ה .19-. מבוא להוראת נושא הלאומיות המודרנית באירופה במאה ה1 .19-. הגורמים לצמיחת התנועות הלאומיות שהתגבשו באירופה במאה ה2 .19-. המאפיינים ודפוסי הפעילות של התנועות הלאומיות שהתגבשו באירופה במאה ה3 ,כלכלי לפני תחילת המאבק הלאומי, הגבולות שבהם חיו בני הלאום-: המצב המדיני והמצב החברתי19-. דפוסי הגשמה של תנועה לאומית אחת באירופה במאה ה4 ,מי שלט במדינה, מטרת המאבק, הכוחות הפעילים שהניעו את המאבק, השלבים העיקריים במאבק, הגורמים המסייעים והגורמים המעכבים בניהול המאבק .תוצאות המאבק, קווי הדמיון והשוני בין מאבק תנועה זו ובין דפוסי הפעילות של התנועות הלאומיות. בסעיף זה אין הכוונה לתנועה הציונית . עד מלחמת העולם הראשונה19-. תנועות לאומיות מחוץ לאירופה, מהמאה ה5 ב. התנועה הלאומית היהודית המודרנית ומאפייניה העיקריים .. הגורמים לצמיחתה ולהתארגנותה של התנועה הציונית1 . פועלו של בנימין זאב הרצל לבניית התנועה הציונית ולארגונה: 'מדינת היהודים', תוכנית באזל, המסגרת הארגונית למימוש מטרות התנועה, ניסיונותיו לקדם את2 .קבלת הצ'רטר, ויכוח אוגנדה ?. א. הוויכוח בין הציונים: מהי הבעיה העיקרית של היהודים בגולה, ומהן הדרכים להתמודדות עימה3 .ב. הגישות השונות בקרב הציונים בשאלת התרבות, ובשאלת דמות החברה שעתידה לקום בארץ ישראל .. 'הבונד' כתנועה לאומית יהודית: יעדים, דרכי פעילות, המחלוקת בין הציונים ובין הבונדיסטים4 ג. דפוסי הפעילות של התנועה הציונית בגולה ובארץ ישראל ,'. דפוסי הפעולה של התנועה הציונית במדינות אירופה, בארצות אגן הים התיכון והאסלאם: אגודות ציוניות, ספרות, עיתונות, לימוד השפה העברית, 'עבודת ההווה1 .הקמת מסגרות להכשרה ולעלייה ,. פעולותיהם של הציונים בארץ ישראל עד מלחמת העולם הראשונה: הסיבות לעליות לארץ ישראל, מפת ההתיישבות, צורות ההתיישבות, מסגרות פוליטיות2 .חברתיות וביטחוניות, תרבות וחינוך, אישים וארגונים שסייעו לפעילות הציונית ד. התנועה הציונית והיישוב היהודי בארץ ישראל בזמן מלחמת העולם הראשונה .. עמדת מנהיגי התנועה הציונית כלפי הצדדים הלוחמים בזמן מלחמת העולם הראשונה1 .. מדיניות השלטון העות'מאני (ג'מל פחה) כלפי היישוב היהודי בארץ ישראל בזמן מלחמת העולם הראשונה: יעדים ודרכי פעולה2 .. דרכי ההתמודדות של היישוב היהודי בארץ ישראל: 'הוועד להקלת המשבר', ארגון ניל"י3 * * * * * יסודי ממלכתי | ירושלים-י"ב לבית הספר העל-תוכנית הלימודים בהיסטוריה לכיתות י 18 .. הגדודים העבריים: מטרות הקמתם והפעולות שנעשו במסגרתם4 .. הצהרת בלפור: תוכנּה, הקשיים הנובעים מנוסח ההצהרה, האינטרסים של בריטניה במתן ההצהרה, כיצד קיבלו אותה הציונים, היהודים המשתלבים והערבים5 – נקודות דמיון ושוני19-ה. השוואה בין התנועה הציונית בראשית דרכה ובין תנועות לאומיות של עמים אחרים באירופה במאה ה .הגורמים להתעוררות התנועות הלאומיות, המטרות, דפוסי ההנהגה, הדרכים שננקטו לקידום מטרות התנועות הלאומיות, הקשיים שעמדו בדרכן נאציזם, אנטישמיות מלחמת העולם והשואה נאציזם, אנטישמיות, מלחמת העולם והשואה החל מתשפ"א . מיעוטים באירופה בין שתי מלחמות עולם: המיעוט היהודי במדינות אירופה, באגן הים התיכון ובארצות האסלאם1 ,א. התפרקות האימפריות הרב־לאומיות והקמת מדינות לאומיות חדשות באירופה: שאלת המיעוטים בהסכמי השלום ורעיון ההגדרה העצמית, חוזי המיעוטים .אוטונומיה תרבותית משפטי ובעיסוקים הכלכליים של היהודים. ביטויים של אוטונומיה תרבותית-ב. המיעוט היהודי באירופה בין שתי מלחמות העולם: השינויים שחלו במעמד החוקי .)ודפוסי פעילות לאומית. האנטישמיות וביטוייה במדינות אירופה לנוכח התחזקות הגישות הלאומניות (תהליכים, מתן דוגמאות ממדינות שונות ,ג. המיעוט היהודי בארצות אגן הים התיכון ובארצות האסלאם, השפעת השלטון הקולוניאלי על חייהם של היהודים בתחומים האלה: מעמד חוקי ומשפטי, כלכלה חינוך ותרבות, דמוגרפיה. הפעילות הציונית, הגורמים והביטויים לשינוי ביחס החברה המוסלמית והאליטות הקולוניאליות כלפי היהודים (תהליכים, מתן דוגמאות .)ממדינות שונות . פרק מבוא: המשטר הטוטליטרי2 .הכרת המאפיינים של המשטר הטוטליטרי בעזרת דוגמאות מברית המועצות הסטליניסטית או מאיטליה הפשיסטית . נאציזם, אנטישמיות, מלחמת העולם השנייה והשואה3 1939-1933 :חלק ראשון .א. האידיאולוגיה הנאצית, כולל האנטישמיות המודרנית בגלגולה הנאצי, ומרכזיות השאלה היהודית באידיאולוגיה זו .ב. הגורמים והנסיבות שהובילו לעליית הנאצים לשלטון – ממפלגה שולית למפלגה הגדולה ביותר .)ג. המעבר של גרמניה מדמוקרטיה לנאציזם (דרך בניית המשטר הנאצי, כולל המדיניות כלפי היהודים .)]ד. השימוש בטרור, הקמת מחנות הריכוז, הרחקת יסודות המתנגדים למשטר (היחס לבני אדם שהוגדרו חריגים, היחס לחולים ולמוגבלים – 'המתות חסד' [אותנזיה .ה. דרכי ההתמודדות של הנהגת יהודי גרמניה עם המדיניות שנכפתה על היהודים .'ו. תגובות המדינות בעולם כלפי גורל היהודים ברייך השלישי. ועידת אוויאן, פרשת האונייה 'סנט לואיס ז. מדיניות החוץ של הנאצים, המטרות והצעדים שנקטו הנאצים כדי לממשה. מדיניות הפיוס של אנגליה וצרפת, ההקצנה במדיניות החוץ הנאצית והתהליך שהביא .מולוטוב-לתחילת מלחמת העולם השנייה: סיפוח אוסטריה, הסכם מינכן, כיבוש כל צ'כוסלובקיה, הסכם ריבנטרופ * * * * * * * * * יסודי ממלכתי | ירושלים-י"ב לבית הספר העל-תוכנית הלימודים בהיסטוריה לכיתות י 19 ), והמדיניות כלפי היהודים באזורי הכיבוש1941 חלק שני: ראשית מלחמת העולם השנייה עד מבצע ברברוסה (יוני ,מרכז אירופה-, הסברים להצלחת הצבא הגרמני בשלב זה. הקרב על בריטניה, כיבושי הגרמנים בדרום1941 א. המהלכים הצבאיים העיקריים בחזיתות השונות עד .החתמת שליטים על הסכמים כפויים במדינות רומניה, בולגריה, יוגוסלביה והונגריה .ב. 'הסֵ דר החדש' באירופה: הבהרת המושג, הצעדים השונים שנקטו הנאצים כדי לקדם את הגשמתו :ג. יהודי פולין . המדיניות כלפי היהודים עד ריכוזם בגטאות. מטרות מוצהרות בהקמת הגטאות וההסברים להקמתם, דרך ניהול הגטו ודרכי הפיקוח עליו. התפקידים שהוטלו1 .על היודנראטים ודרכי מימושם . תנאי החיים בגטו והשפעתם על הפרט, על המשפחה ועל החברה היהודית. דרכי ההתמודדות של היהודים בגטאות: הישרדות, 'קידוש החיים', ארגונים שפעלו2 .בגטו, תנועות הנוער – מאפייני פעילותן ד. מדיניות הנאצים כלפי היהודים בארצות הכבושות במערב, במרכז ובדרום אירופה: מדיניות כללית, הסבר הגורמים שהשפיעו על עוצמת ביצוע המדיניות כלפי .היהודים בארצות אלה – הדגמה מארץ אחת 1945 עד לכניעת גרמניה ויפן בשנת1941 חלק שלישי: המלחמה העולמית ו'הפתרון הסופי', מקיץ .א. הרחבת המלחמה לחזיתות נוספות: מבצע ברברוסה – המלחמה בחזית המזרחית, ההתקפה על פרל הרבור והצטרפות ארצות הברית למלחמה .ב. הקשר בין תחילת ההרג ההמוני של היהודים למלחמה בברית המועצות .ג. השלבים בביצוע הפתרון הסופי .ד. ועידת ואנזה – נציגי הרשויות שהוזמנו, הנושאים שהועלו בישיבה, מטרות כינוס הוועידה ומקומה בתהליך ביצוע הפתרון הסופי .'ה. הדילמות ודרכי ההתמודדות של היודנראטים בגטאות במזרח אירופה בזמן ביצוע 'הפתרון הסופי :ו. דרכי הלחימה של היהודים בזמן ביצוע הפתרון הסופי . המרד בגטאות: מי היו המורדים, מטרות המרד, קשיי ההתארגנות, הלבטים והדילמות של המורדים, ייחודו של המרד בגטו ורשה לעומת מרידות בגטאות1 .אחרים .. המרידות במחנות ההשמדה2 .. הלחימה של הפרטיזנים היהודיים: הלבטים אם לצאת מהגטו ומתי, הקשיים בהצטרפות לפרטיזנים, מאפייני הלחימה3 .. לוחמים יהודיים בצבאות בעלות הברית4 .ז. ביצוע הפתרון הסופי בארצות הכיבוש הנאצי במערב ובמרכז אירופה ח. יהודי צפון אפריקה בימי הכיבוש הנאצי: נסיבות הכיבוש ומטרתו, מדיניות הנאצים כלפי היהודים, עמדת האוכלוסייה המקומית והאליטות הקולוניאליות כלפי .היהודים .ט. השמדת הצוענים באירופה * * * * * יסודי ממלכתי | ירושלים-י"ב לבית הספר העל-תוכנית הלימודים בהיסטוריה לכיתות י 20 :י. יחס האוכלוסייה בארצות הכיבוש באירופה ליהודים בזמן ביצוע הפתרון הסופי .. 'הרוב הדומם': משתפי פעולה, מעטים הסתכנו בניסיון להציל יהודים1 .. חסידי אומות עולם: הגדרת התואר, מניעים, דפוסי עזרה והצלה2 .. יהודים שהצילו יהודים3 .'. ניסיונות הצלה בדנמרק, בולגריה והונגריה: משא ומתן על 'סחורה תמורת דם4 :יא. עמדת ממשלות בעולם החופשי, היישוב היהודי בארץ ישראל בשאלת העזרה ליהודים בזמן ביצוע הפתרון הסופי .. עמדת ארצות הברית ובריטניה בשאלת הצלת יהודים בתקופת ביצוע הפתרון הסופי1 .. עמדת הצלב האדום בשאלת העזרה ליהודים2 .. עמדת הכנסייה הקתולית בשאלת העזרה ליהודים3 .. פעולות עזרה וניסיונות הצלה מצד היישוב היהודי בארץ ישראל למען יהודי אירופה4 :יב. המִ פנה במלחמת העולם השנייה והאצת ביצוע הפתרון הסופי .. קרבות המפנה במלחמה: מידווי, אל־עלמיין וסטלינגרד1 .. העֲ מדות השונות בשאלת פתיחת החזית השנייה2 .. 'מבצע לפיד', הפלישה לנורמנדי, התקדמות בנות הברית עד ברלין3 .. החשת ביצוע הפתרון הסופי: יהדות הונגריה, צעדות המוות4 :יג. סיום המלחמה, העם היהודי לאחר השואה .). כניעת גרמניה ויפן (המניעים להטלת פצצות האטום ומשמעות צעד זה1 ?. פליטים ועקורים: השיבה – לאן2 .. שארית הפליטה, 'פוגרום קילצה', 'תנועת הבריחה', 'מחנות העקורים', ניסיונות שיקום, המדיניות הציונית בקשר לשארית הפליטה3 .. הקמת האו"ם, משפטי נירנברג4 * * * * * * * * * * * * * * יסודי ממלכתי | ירושלים-י"ב לבית הספר העל-תוכנית הלימודים בהיסטוריה לכיתות י 21 בונים את מדינת ישראל במזרח התיכון 6 1945-1920 פרק המבוא – בניין הבית הלאומי בשנים .א. המנדט הבריטי בארץ ישראל ותרומתו לפיתוחה של הארץ .ב. מוסדות היישוב היהודי והתנועה הציונית .ג. מסגרות כלכליות, חברתיות ותרבותיות .ד. התגברות המתח בין היהודים לערבים והיערכות היישוב בתחום הביטחון .ה. היערכות היישוב היהודי והתנועה הציונית בימי מלחמת העולם השנייה 1949-1945 . המאבק להקמת המדינה ומלחמת העצמאות, בשנים1 .א. עמדת בריטניה וארצות הברית בקשר לשאלת העקורים ולשאלת ארץ ישראל .ב. חלקם של יהודי ארצות הברית באחריות לעם היהודי ובלחץ להקמת המדינה .ג. מאבק היישוב היהודי בשלטונות המנדט הבריטי בתחומים: העפלה, התיישבות, המאבק הצבאי ,1947 ד. העברת שאלת ארץ ישראל לאו"ם: הדיון באו"ם, עמדת המעצמות, השפעת 'המלחמה הקרה' על עמדת המעצמות, החלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר .התגובות להחלטת האו"ם בקרב היישוב היהודי והפלסטיני ועמדת מדינות ערב .ה. מלחמת העצמאות .ו. ההכרזה על הקמת מדינת ישראל (הוויכוח מתי להכריז על הקמת המדינה), הקמת צה"ל, פירוק המחתרות ופירוק מטה הפלמ"ח .ז. הסכמי שביתת הנשק, היווצרות בעיית הפליטים הפלסטינים :. מדינת ישראל במזרח התיכון2 .א. השפעת תהליך הדה־קולוניזציה ו'המלחמה הקרה' על הקמתן של המדינות העצמאיות באגן הים התיכון .ב. גורמי אחדות ופירוד בעולם הערבי במזרח התיכון .ג. מדיניות הפנים ומדיניות החוץ של מצרים בימי נאצר .ד. מדיניות הפנים ומדיניות החוץ של אחת מהמדינות: ירדן, לבנון, סוריה או עירק בשנות החמישים והשישים ה. ההשפעות של תוצאות מלחמת העצמאות והקמת מדינת ישראל ושל תהליך הקמתן של מדינות עצמאיות ריבוניות בארצות אגן הים התיכון על גורל היהודים .)בארצות אלה (הסבר התהליך הכללי ודוגמאות ממדינות שונות .ו. הבעיות הלא־פתורות בעקבות מלחמות העצמאות, שאלת הביטחון השוטף והביטחון הבסיסי. מלחמת סיני: גורמים, מעורבות המעצמות, תוצאות והשפעות .ז. מלחמת ששת הימים: סיבות, תוצאות והשפעות של המלחמה על מדינת ישראל בתחומים שונים, על הפלסטינים ועל מדינות ערב .על נושא זה לא יישאלו שאלות בבחינת הבגרות 6 * * * * * * יסודי ממלכתי | ירושלים-י"ב לבית הספר העל-תוכנית הלימודים בהיסטוריה לכיתות י 22 :או .ח. מלחמת יום הכיפורים: סיבות, נסיבות, תוצאות והשפעות של המלחמה על מדינת ישראל ועל מדינות ערב .ט. הסכמי השלום בין מדינת ישראל ובין מצרים וירדן :. עלייה, קליטה ועיצוב החברה והתרבות במדינת ישראל3 א. העלייה בשנות החמישים והשישים: ארצות המוצא של העולים, הסיבות לעלייה, ממדי העלייה ומאפייניה. תהליך הקליטה: הקשיים, השיקולים המשפיעים על .תהליך הקליטה. אירועי ואדי סאליב, משמעותם והשפעתם .20-ב. גלי העלייה למדינת ישראל בשלושים השנים האחרונות של המאה ה .ג. המעבר מ'כור היתוך' לחברה רב־תרבותית במדינת ישראל :או .. השפעת משפט אייכמן, מלחמות ישראל ופיגועי הטרור על ההתייחסות למושג הגבורה ולזיכרון הפרטי20-ד. התמורות בעיצוב זיכרון השואה עד סוף המאה ה .ה. קשרים ויחסי גומלין בין מדינת ישראל ליהדות התפוצות. מקומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ריבונית בחיי היהודים בתפוצות * *