חומר רקע
תקציר דו"ח
רועי לוי
:עריכה
כרמית לובנוב
2016
2
מדדים לצדק סביבתי ברשויות מקומיות בישראל
:עיקרי הממצאים
1. נגישות לתחבורה ציבורית –
בתחום התחבורה הציבורית בחנו שני פרמטרים שונים: היצע
התחבורה והשימוש בה. היצע התחבורה נבחן באמצעות מאגרGTFS
עבור קווים האוטובוס
הפועלים במדינה. באמצעות תוכנה שפיתחנו לניתוח מאגר המידע בחנו כמה את מספר
האוטובוסים לנפש שעברו בכל רשות מקומית ביום שרירותי באמצע השבוע. את הביקוש
לתחבורה ציבורית בחנו על פי השימוש באוטובוסים או רכבות להגעה לעבודה באמצעות נתוני
מפקד הא וכלוסין לשנת2008
.
אין ספק שישובים ערבים סובלים מהעדר נגישות לתחבורה ציבורית. בממוצע את הישובים
הערבים משרתים8.59
אוטובוסים ביום לאלף נפש, ביחס ל-
20.65
בישובים יהודים
כאשר בוחנים את שיעור השימוש בתחבורה ציבורית עולה תמונה מעניינת. בקרב ישובים יהודים
שי
עור השימוש פחת באשכולות חברתיים-
כלכליים גבוהים יותר, אבל בקרב ישובים ערבים שיעור
.השימוש נותר נמוך בכל האשכולות, כנראה בשל מחסור בהיצע של תחבורה ציבורית
דווקא באשכולות9-10
שיעור השימוש בתחבורה ציבורית הוא הנמוך ביותר בעוד שהיצע
התחבורה הציבורית הוא הגבוה
ביותר, כלומר נראה שהמדינה מקדמת תחבורה ציבורית דווקא
.בישובים שהכי פחות זקוקים להם
2
.
שטחים ציבוריים פתוחים–
הפערים בתחום השצ"פ לנפש בין ישובים יהודים לערבים
דרמטיים. בממוצע משוקלל בישובים ערבים0.34
שצ"פ לנפש, בישובים יהודים7.36
.
על פי הנתונים ב-
54
ישובים מוגדר0 שצ"פ לנפש. מבין ה-
54
ישובים שבהם לא מוגדר שצ"פ, רק
שני ישובים נמצאים באשכולות חברתיים-
כלכליים6-10
(אלקנה וקרני שומרון), ורוב גדול של
הישובים נמצאים באשכולות2-3
,. יתרה מכך51
מבין54
הישובים ללא שטחים ציבוריים פתוחים
.הם ישובים ערבים
גם
י שובים ממעמד נמוך (אשכולות1-2
) ובינוני נמוך (אשכולות3-4
.) סובלים מחוסר צדק סביבתי
ישובים באשכול החברתי-
כלכלי העשירי, וישובים פריפריאליים מאד נהנים משצ"פ לנפש גבוה
.במיוחד ביחס לממוצע הארצי
3
.טיפול בביוב –
בתחום הביוב חלו שיפורים משמעותיים בשנים האחרונות, אך נראה שנותרו
פערים משמעותיים בין ישובים
שונים. באמצעות הדוח השנתי של אגף איכות המים בחנו את
שיעור הביוב
ה ,מושלך לסביבה מתוך סך השפכים בכל ישוב. הפערים שמתגלים אדירים
בממוצע משוקלל ישובים יהודים סובלים מכך ש-
2.5%
מהביוב מסולק לסביבה, בישובים
מעורבים השיעור עולה
ל-
14.7%
(ישובים אלו מושפעים מאד משיעור השפכים המוזרם לסביבה
ב מזרח ירושלים) ובקרב ישובים ערבים השיעור עומד על21.1%
, יותר מפי8
ביחס לישובים
3
היהודים. התגלו גם פערים מעמדיים בטיפול בביוב-
בעוד שבישובים מאשכולות1-4
כ-
15-20%
מהביוב מושלך לסביבה בממוצע משוקלל, באשכולות5-10
השיעור קטן מ-
5%
.
4
.איכות המים –
בחינת איכות המים מתבסס
ת
על שיעור הבדיקות החריגות בבדיקות
.המיקרוביאליות לאחר דיגום חוזר
ישובים ערבים סובלים בממוצע משוקלל מחריגות בהיקף של
0.249%-0.363%
בעוד שבישובים היהודים שיעור החריגות עומד על0.118%. השוואה ב ין
אשכולות חברתיים-כלכליים
מצביעה על פערים פחות משמעותיים, אך עדיין ניכרת מגמה של
ירידה בשיעור החריגות באשכולות חברתיים-
.כלכליים גבוהים יותר
5
.זיהום אויר –
זיהום אוויר הוא התחום היחיד בו נעזרנו בנתונים עבור
אזור
ים
ולא עבור
ישובים בודדים, הן כיוון שזיהום אוויר לרוב מתפזר ונע בין ישובים והן בשל מחסור בנתונים
ברמת הישוב . תחילה חישבנו מדד זיהום אויר שנתי לכל אזור, באמצעות בחינת מספר הימים
בהם התגלה ז יהום אויר גבוה או גבוה מאד באחת התחנות באזור. התוצאות מלמדות על זיהום
אוויר גבוה במיוחד בגוש דן. זיהום אויר גבוה גם התגלה בירושלים, בשפלה פנימית, במישור
החוף הדרומי וכן בחיפה והקריות. בשלב השני ייחסנו לכל ישוב את רמת זיהום האוויר
האופיינית לאזור בו הוא נמצ
א וערכנו
השוואה בין הישובים. בניגוד ליתר התחומים הנחקרים
בדוח זה, זיהום האוויר
הנמוך ביותר מתגלה בישובים מה אשכול
החברתי-כלכלי הנמוך יותר .
כנראה הישובים החזקים מרכזיים יותר ולכן מתרחשת בהם יותר פעילות תעשייתית ועומס
.בכבישים .עוד עולה בניתוח שישובים ערבים סובלים מפחות זיהום אויר ביחס לישובים יהודים
סיכום ומסקנות–
.המחקר מלמד על חוסר צדק סביבתי מאד בולט
בארבעה
מתוך
חמישה
תחומים שנחקרו ישובים ערבים וישובים מאשכולות חברתיים-
כלכליים נמוכים יותר סובלים
.מתנאים סביבתיים ירודים
בשלב הבא נמשיך להרחיב את המחקר כדי להמשיך לפתח את האינדיקטורים המוצעים , לפתח
אינדקס כולל לצדק סביבתי ולהוסיף עוד אינדיקטורים לתחומים נוספים .
.כבר בשלב זה ניתן להסיק מספר מסקנות פרקטיות ברור מהנתונים שחובה לפעול בדחיפות כדי
שבכל
ישוב שפכים יטופלו במסגרת מערכת הביוב, ויש למקד את הפעילות בישובים הערבים
ובישובים באשכולות1-4
.יש להגביר את הפעילות
להפחתת זיהום האוויר בגוש דן, ולפעול גם
ב
חיפה, ב
ירושלים, ב
שפלה הפנימית ו
ב .מישור החוף הדרומי
ב תחבורה הציבורית והשטחים הציבוריים הפתוחים יש צורך במהפכה של ממש. שם חוסר
הצדק סביבתי ממנו סובלים
ישובים ערבים וישובים מאשכולות חברתיים-
כלכליים נמוכים
.בולט במיוחד
המסקנה החשובה ביותר היא שהמדיניות הישראלית הובילה עד כה למקרים
מובהקים של חוסר צדק ואי שוויון סביבתי, וכדי לתקן את המצב צדק סביבתי חייב להיות שיקול
.בתהליך קבלת ההחלטות