חומר רקע
ל יו י2021
לכבוד
השרה להגנת הסביבה, גב' תמר זנדברג
גב' גלית כהן, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה
איכות הסביבה והיערכות לשינויי אקלים בישובים הערביים
הרשויות המקומיות הערביות מתמודדות עם אתגרים סביבתיים רבים, אשר חלקם הולכים
ומחמירים בשנים האחרונות, וכתוצאה מכך ההשפעות השליליות (נזק בריאותי, סביבתי, כלכלי
.ועוד) גדלות, והפערים בין הרשויות היהודיות והערביות בתחומים אלה הולכים וגדלים
בשנת2021
,המציאות היא שרוב הישובים הערביים טובעים בפסולת ועשן שריפות לא חוקיות
מפעלים ועסקים
פועלים ללא הסדרה, חלק מהשכונות עדיין לא מחובר ות ל תשתיות ביוב, תשתיות
הניקוז והנגר רעועות ולא מותאמות לשינויים במשטר הגשמים , בחלק גדול מהישובים אין תחנות
לכיבוי אש ואירועים של שריפות מרובות במקביל עלולות להסתיים באסון כבד .
רוב הבעיות בישובים הערביים נובעות ו/או קשורות למספר גורמים מרכזיים ובראשם: חוסר חמור
בכוח אדם ובמחלקות סביבה (מינהל סביבתי), ההסדרה וחלוקת האחריות והסמכות ושיטת
התקצוב, ולכן הטיפול בבעי
ות
צריך ל התחיל בשינוי יסודי של .גורמים אלה
להלן ננסה
למקד את האתגרים המרכזיים בעלי העדיפות הראשונה לטיפול והצגת
פתרונות מוצעים לרבות שינויי חקיקה .
יחד עם זאת, אנחנו סבורים כי בחלק גדול
מהנושאים דרוש תהליך נוסף של חשיבה משותפת של כלל הגורמים להצעת
.פתרונות מותאמים
ה מינהל
ה
סביבתי
מחסור בכוח אדם מוכשר, מחלקות סביבה ו יחידות
סביבתיות
ויחסי הגומלין בינם לבין הגופים
.)האזוריים (אשכולות ואיגודים
: חוסר בכוח אדם
בחלק גדול מהרשויות הערביות אין מחלקות סביבה או שפ"ע ובחלקן אף אין
תפקיד של אחראי/ת לנושאי סביבה. בחוק אין שום דרישה סטטוטורית למנות ראש מחלקת
סביבה
או אחראית לתחום ואין
מבנה ארגוני מחייב עבור הטיפול בתחום הסביבה ברשויות המקומיות .
, בפועל בחלק גדול
מהרשויות הערביות, הטיפול בנושא הסביבה נמצא תחת אחריותה של
מחלקת
התברו .)אה (או התברואן
:חוסר התאמה בין האחריות וחוזק הרשות על הרשויות המקומיות מוטל תפקיד מרכזי בהסדרת
נושא
י הסביבה ובאכיפת החקיקה באופן אחיד, לא קשר לגודלן או חוזקתן, ללא מימון ממש לתי
קבוע
. התוצאה היא שיש פעם גדול בין הדרישות של החקיקה ובין היכולת של הרשות לקיים
אותה
.)והתוצאה היא שרוב החובות אין מקוימות על ידי הרשויות הערביות (ורשויות חלשות נוספות
:חלוקת תחומי האחריות
המגמה של ניהול אזורי הינה מבורכת, אבל מחייבת התאמה בין תפקידי
ה ,רבדים לבין סמכויותיהם, מיפוי סדיר של המשימות השונות אשר יוטלו על הדרגים השונים
וחלוקת הסמכויות והאחריות המתאימים לכל דרג. המודל הקיים של חלוקת האחריות והסמכויות
,בחוקים הסביבתיים המרכזיים ובמיוחד בתחום הפסולת
הוא מורכב ובעייתי, הוא מטיל אחריות
ומעניק סמכו ,יות להרבה גופים (רשויות מקומיות, איגודי ערים, יחידות סביבתיות, אשכולות
המשרד להג"ס, רט"ג ועוד) ללא תיאום והסדרה, ללא סנכרון וללא חלוקה ברורה ומחייבת.
:שיטת התקצוב
המדינה מקצה לא מעט תקציבים לנושאי סביבה ברשויות המקומיות, אבל רוב
,התקציב מוקצה באמצעות קולות קוראים אחידים לכל הרשויות, לתקופות זמניות קצרות
לפרוייקטים שברובם נקותדתיים ולא מתמשכים וללר האמתה לצרכים של הרשות, לגודל שלה
וליכולת שלה למצות את התקציב. התוצאה
היא שגם רשויות ערביות שמצליחות לנצל תקציבים
אלה, זה לא נעשה בצורה מיטבית, ולפעמים הכסף מבוזבז תוך הסתמכות על יועצים חיצוניים
.זמניים וללא כל שינוי בניהול של התחום בתוך הרשות
היעדר אכיפה אפקטיבית ומחסור+ריבוי גורמי האסדרה והיעדר תיאום ביניהם
בתקציב וכוח א
דם ובכלי אכיפה מספקים- יוצרים כשל.
:המלצות לחיזוק המינהל הסביבתי
אנו מציעים, שבמקום להקצות תקציבים לתכניות זמניות ,ולתקצב יחידות סביבתיות אזוריות
ש חלקן
נכשלות
כבר שנים אחרי
שנים בביצוע התפקיד שלהן-
לעשות
רפורמה בניהול הנושא
הסביבתי בישובים הערביים ,
:תוך יצירת מודל מותאם שיכלול
א.
חיזוק המ י
נהל הסביבתי בתוך הרשו,ת ע"י הקמת אגף ייעודי בכל רשות הכשרת כוח אדם
מק .צועי בתחום הסביבה, תכנון עירוני ומיצוי משאבים
ב.
.הקצאת תקציב קבוע לחמש שנים להקמת מחלקות סביבה כנ"ל
ג.
עיגון חלוקה ברורה ובכתב של תחומי
האחריות
בין
הגופים הסביבתיים המקומיים, האזוריים
והארציים בכל תחום ותחום תוך
התאמת תחומי האחריות ליכולת בפועל של הגוף עליו מוטלת
האחריות ,והתאמה בין התפקידים שמוטלים על כל גוף לבין הסמכויות שלו ובין התקציבים
שעומדים
לרשותו ליישום האחריות והסמכויו ת
+תיקון חוק איגודי ערים בהתאם
לרבות
סעיפים
17ד1
,
17ד2 לעניין אשכולות.
ד.
פירוק יחידות סביבתיות אזוריות שלא מתפקדות, ולחלופין הטלת תחומי אחריות ברורים על
.יחידות אלה
ה.
שינוי נוהל השתתפות נציגי המשרד להגנת הסביבה בישיבות הוועדות לאיכות הסביבה ברשויות
המקומיות (תיקון סעיף149
.)י לפקודת העיריות
ו.
לדרוש
הקמת
.פורום משותף בין המשרד להג"ס, וועד ראשי הרשויות וארגוני הסביבה
ז.
שינוי מנגנון ה
קולות הקוראים –
.מצריך דיון נפרד
תחום הפסולת
נושא הפסולת נותר אחד האתגרים המרכזיים שהרשויות הערביות לא מצליחות להתמודד איתו
והתוצאה היא שרוב אתרי הפסולת הפיראטיים במדינה ושריפות הפסולת נמצאים בתחומי שיפוט
הרשויות הערביות. לבעיה יש מספר היבטים
.והטיפול בה מותנה גם בטיפול החסמים נזכרו לעיל
תכנית סביבה שווה היתה אחת התכניות שהמחישו שללא שינוי יסודי במנגנון העבודה, ללא צוות
מקצועי
וכוח אדם בתוך הרשות עצמה–
דינן של תכניות כאלה להיכשל. ביישום התכנית נפלו
,ליקויים רבים, בין היתר בשל העובדה שמדובר בתכנית נקודתית לפרוייקטים ולניוקוי מפגעים
.ללא כל השפעה על ההתנהלות בהמשך או חיזוק היכולת הניהולית של הנושא
המלצות– תחום הפסולת
בנוסף לטיפול בחסמים :המרכזיים שנזכרו לעיל, להלן כמה המלצות לנושא הפסולת
כללי
א.
הקמת צוות מקצועי משותף לבחינת פתרונות מותאמים לניהול נושא הפסולת
ברשויות
הערביות ,מתן המלצות ותכנית ליישומן ,בהתאם לאסטרטגית הפסולת העדכנית ובחינת
מנגנונים שונים זמניים או קבועים בנושא היטל ההטמנה כמו דיפרנציאציה בין ישובים שונים
או מתן תמריצים חיוביים לסילוק פסולת ע"י הרשות
, פיתוח מתקני קצה ומיחזור
'וכו .
ב.
מוצע לקבוע מראש תקופת עבודה תחומה בזמן של הצוות ולקבוע כי הצוות יגבש
בסופה
מסמך הצעות שתתורגם להצעת מחליטים לאישור הממשלה. הצוות יכלול נציגי
המשרדים
הרלוונטיים ,נציג ועד ראשי הרשויות הערביות ,נציג מטעם ארגוני
הסביבה שייבחר ע"י ארגון
הגג חיים וסביבה .
ג.
מימון תכנית רב שנתית לביצוע תהליך הדרגתי של הפרדת פסולת בישובים הערביים, שיכלול
תשתיות, כוח .אדם, תהליכים קהילתיים ועוד
ד.
,הסדרת נושא ההתקשרויות בין הרשויות ובין תאגידי המחזור (בקבוקי משקה, אריזות
.)פסולת בניין, פסולת אלקטרונית
ה.
הקצאת תקציב לניקוי אתרי פסולת גדולים ובעייתיים, תוך אימוץ מנגנון שיחייב את הרשות
להימנע מהשלכה חוזרת של פסולת באתרים הנ"ל .או מניעת אחרים
אתרי פסולת/תחנות מעבר, ושריפות פסולת
ו.
על פי צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), תשע"ג-
2013
על אתר פסולת או תחנת מעבר
לפסולת לקבל רישיון עסק (סעיף5.1
)א' לתוספת שבצו. תקנות
רישוי עסקים (
תחנת מעבר
לפסולת ,)התשנ"ח-
1998
(להלן :
תקנות תחנת מעבר לפסולת,)
-
סעיף 2 לתקנות מגדיר את
הדרישות המבניות מתחנת מעבר. בפועל ,כמעט בכל הישובים הערביים יש "
תחנות מעבר "
ללא כל רישיון או פיקוח ואין קשר כמעט בין דרישות התקנות
ובין היישום .
ז.
באתרים אלה מתבצעת לרוב השלכה/שריפה/הטמנה לא חוקית של פסולת, וכמויות הפסולת
.באתרים אלה נמצאת בעלייה
הנזק
הסביבתי
לקרקע ולמקורות המים
מהפסולת עצום ,
וב
אזורים רבים הבעיה חריפה במיוחד :הפסולת נשרפת ומאות אלפי תושבים נושמים מדי
יום
עשן מסוכן של שריפות פסולת .
ח.
,מספר האתרים אינו ידוע במדויק אבל
לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה ,יש בערך
300
אתרי
שריפה לא חוקית המוכרים לרשויות ,בנוסף למספר לא ידוע של שריפות בודדות אקראיות .
על פי נתוני מרשם
הפליטות לסביבה בשנים האחרונות (
2018
-
2020
)כלל שריפות הפסולת
בישראל תורמות כל-
60
%
מפליטת ה
חומרים ה
חשודים או ה
מוכרים כמסרטנים לאוויר.
מחקרים
בעולם מצאו קשר ישיר בין
עליה
במספר מחלות קשות
וסוגים שונים
של סרטן
אצל
תושבים שגרים בקרבת אתרי שריפת פסולת .
ט.
האתרים האלה מהווים לא רק רק מקור מרכזי לזיהום סביבתי חמור ומטרד תברואתי
לתושבים, אלא גם מהווים מקור מרכזי לשריפות חורש ושריפות בקרבת ישובים, ואשר
מתפשטות במהירות יותר גבוהה בעונות היובש וצפויות להיות בתדירות וחומרה יותר גבוהים
בשנים הבאות בגלל שינויי האקלי .ם
י.
בשנת
2018
הוקמה
ועדת המשנה לטיפול בזיהום האוויר
הנגרם משר י פות פסולת בשטחים
פתוחים
בראשות חה"כ
יעל גרמן .הוועדה
קיימה חמישה דיונים ,ערכה
סיורים בשטח ,
אספה
נתונים
ושמעה עדויות ,ופרסמה דין וחשבון מסכם
ובו מספר המלצות על הצעדים שיש לנקוט
כדי למגר את התופעה ,ובהן המלצות העוסקות
בחקיקה וברגולציה .
יא.
המשרד חייב לגבש מדיניות חדשה וברורה בנושא הזה ולפעול מיד לסגירת של כל אתר כזה
שהוקם/פועל ללא הסדרה וללא
רישיון ., תוך תמיכה ברשות לאימוץ פתרונות אחרים
אכיפה ו פיקוח
האכיפה הסביבתית כיום היא מועטה מאד
.ביחס להיקף העבירות הסביבתיות חלק גדול מהעבירות
בתחום הפסולת כיום מבוצעות ע"י קבלני איסוף הפסולת עצמם
כאשר ברוב
הרשויות אין שום
פיקוח על קבלני הפינוי מטע
מם , ובחלק מהרשויות
אף
זוכים במכרזי הפינוי קבלנים בעייתיים
שמתנהלת נגדם חקירות או הליכים על עבירות סביבת
יות. זהו מצב בלתי נסבל שלא רק
נותן גושפנקא לעבריינות סביבתית, אלא זה נעשה במימון של כספי הציבור-
אותו ציבור שבסופו
.של דבר נפגע בריאותית מהמפגעים
:מוצע להתערב בשני מישורים
תיקוני חקיקה להסדרת תחום קבלני פינוי הפסולת, העבודה שלהן
מול הרשויות והגברת הפיקוח ע תיקוני חקיקה לייעול והגברת האכיפה הקיימת כיום על+ ל כך
[ .עבירות פסולת
ראו
.]מסמך נפרד בעניין תיקוני חקיקה מוצעים
שינויי אקלים
והחברה הערבית
שינויי האקלים והנזקים הנובעים מהם הם עובדה שאינה שנויה במחלוקת כיום בין מומחים
.ומדענים
הסכנות הנובעות משינויי האקלים נוגעות לכל תחומי החיים ובאות לידי ביטוי בשורה
ארוכה של תופעות גלובליות, אזוריות ומקומיות אשר ישפיעו על כלל האוכלוסייה, אך ישפיעו יותר
על האוכלוסיות הרגישות ומעוטות היכולת, אוכלוסיות מוחלשות, עניות, ועל קבוצות הפגיעות
לאירועי מ
זג אוויר קיצוניים ומצבי קיצון .
בניית החוסן העירוני (resilience)
.הוא מטרת העל של היערכות השלטון המקומי לשינויי האקלים
חוסנן של הרשויות המקומיות נמדד לא רק בהכנה של התשתיות הפיזיות הנדרשות לשעת חירום
הנובעת מאירועי אקלים, ביצירת מערכות מתואמות בין כלל הגופי ם הנוגעים בדבר, בקיצור זמני
ההתראה ובזמן התגובה של המערכות, אלא גם בהנחלת המודעות לתושבים ובשיתוף הציבור
בתהליכים
הרשויות המקומיות נמצאות בחזית ההתמודדות עם תופעות שינויי האקלים
בכל הנוגע לישובים
הערביים, נושא ההיערכות להתמודדות עם מצבי קיצון הינו קריטי לצ ,מצום הפגיעות בנפש וברכוש
,במיוחד לאור העובדה כי רוב הישובים סובלים מתשתיות מיושנות ורעועות, צפיפות, חוסר תכנון
,שריפות פסולת חוסר שטחים ירוקים וחוסר בתשתיות מקומיות כמו תחנות כיבוי אש, מערכות
.ניקוז מותאמות ועוד
אתגרים –
שינויי אקלים והחברה הערבית
בישראל התקבלו בשנים האחרונות מספר החלטות, מסמכי מדיניות, תכניות ממשלתיות והצעות
חקיקה בהתייחס למשבר האקלים, אבל הרשויות הערביות והחברה הערבית לא קיבלו התייחסות
ספציפית כמעט באף החלטה או תכנית ולא הושם דגש על הצורך בהתאמה למאפיינ י הישובים
הערביים וצרכיהם ולחוסר המשאבים ברשויות אלה:
•
אין כיום מידע או בסיס נתונים ביחס להשפעות הצפויות על הרשויות הערביות, לרבות רמת
הפגיעות שלהן ושל האוכלוסייה הערבית, והן לגבי הצרכים והמשאבים שנדרשים עבור רשויות
אלה כדי להתמודד עם שינויי אקלים ברמת ה .מקומית
•
בהחלטות הממשלתיות ותכנית ההיערכות הלאומית אין התייחסות ספציפית לחברה הערבית
.או ליישובים הערביים
•
חלק מהרשויות המקומיות הגדולות בישראל ביצעו סקרי פגיעות והתחילו בבניית תכניות
היערכות וביצוע סקרי פגיעות. ברשויות הערביות טרם החל תהליך מקביל .
•
לרשויות המקומיות הערביות אין תקציבים ו/או אנשי מקצוע ו/או בסיס מידע כדי להתחיל
בתהליכים הכרוכים בהכנת תכניות היערכות ו/או יישומן בהמשך. ללא התערבות ממשלתית
.ותמיכה ישירה במהלכים כאלה, רוב הישובים הערביים יישארו מאחור
המלצות–
שינויי אקלים והחברה הערבית
א.
יש לפע ,ול להנגשת הידע לגבי שינויי האקלים וניהול סביבתי והשפעותיהם ברמה המקומית
.לרשויות המקומיות הערביות, הצוותים שלהם וקבוצות המתנדבים המקומיים
ב.
לממן בהקדם מיפוי של
גופי
החירום
בתחום הזה ברשויות הערביות
ומיפוי של התשתיות
להתמודדות עם מצבי חירום כמו
שטפונות, שריפות ואיי חום .
ג.
.לממן תכנית נרחבת לשדרוג מערכות הניקוז והקמת תשתיות לכיבוי אש
:בחוק האקלים המוצע
ד.
מומלץ לקבוע הסדר נפרד ומפורט לגבי הכנת דוחות/תכניות ע"י רשויות מקומיות באופן
:שיבטיח כי רשויות חלשות/בדירוג סוציו אקונומי נמוך לא יקופחו. למשל ייקבע גוף אשר
תפקידו לנהל את נושא ההיערכות לשינויי אקלים ברשויות המקומיות. גוף זה יהיה אחראי
לבצע את הסנכרון הנדרש בין התכניות המקומיות השונות ובינן לבין התכניות הלאומיות. גוף
זה יהיה גם אחראי לביצועי דוחות מיפוי/תכניות היערכות ברשויות בדירוג נמוך (שייקבע
.בחוק) אשר אין ביכולתן לממן תהליכים כאלה
ה.
צריך לעגן את חלוקת האחריות בין הגופים השונים ובפרט בין משרדי הממשלה והרשויות
המקומיות, באופן מפורש ומפורט תוך קביעת התוספת התקציבית הנדרשת לשם כך בכל
.רשות וצביעת תקציב לאומי לנושא
ו.
תקציב : התזכיר כמעט ואינו מתייחס לס וגיית התקציב, למעט תוספת של4
,תקני כוח אדם
למימון עבודתה של₪ בשנה, ממנו יוקצה מיליון₪ תוספת תקציב בהיקף של כמליון וחצי
: ועדת המומחים העצמאית. ולכן מוצע כי
-
.החוק יכלול התייחסות מפורטת למימון כל ההשקעות הנדרשות בנושא
-
השר הממונה יגיש כל שנה בפני הממשלה את
התקציב הנדרש לצורך מימוש התוכנית
,בשנת התקציב הבאה. כחלק מאישור תקציב המדינה, לפי חוק יסודות התקציב
התשמ"ה-
1985
תקבע הממשלה את התקציב השנתי לשם מימוש התוכנית באותה שנת
.תקציב, בין היתר, בשים לב לעמדת ועדת המומחים ועמדתם של המשרדים הנוגעים בדבר
ז.
יש לפעול ל שיתוף נציגים מהציבור הערבי בהתוויית המדיניות הממשלתית בנושא שינויי
אקלים (הן מיטגציה והן היערכות לשינויי אקלים). בין היתר, ועדת המומחים והוועדה
המייצעת המוצעות בחוק האקלים יכללו נציגים ומומחים מהחברה הערבית
(המלצה זו
הוגשה במסגרת ההערות לתזכיר החוק אך נדחת)ה ע"י המשרד להגנת הסביבה .
ח.
יש לפעול
ל קידום מחקר מקצועי וסקרי פגיעות לשינויי אקלים, לבחינת מוכנות הרשויות
,המקומיות הערביות לשינויי אקלים. המחקר יבחן תרחישי קיצון (קור קיצוני, יום קיצוני
סופות חריגות, שלג, שיטפונות וכדומה) ופגיעות היישובים הערביים, הן ברמה
של התושבים
והן ברמה של התשתיות. המחקר יבדוק השפעות של מצבי קיצון אקלימיים מבחינת פגיעות
האוכלוסייה, הערכות כמותיות לפגיעה כלכלית ועוד. על בסיס סקרים אלה, יקודמו תוכניות
.פעולה להתמודדות עם שינויי אקלים ברשויות המקומיות
ט.
תכניות ההיערכות הלאומיות לרבות תוכ נית החדשה שפורסמה באפריל2021
בעניין
"היערכות מדינת ישראל לשינויי אקלים" יכללו התייחסות נפרדת לישובים הערביים
ולכולוסייה הערבית. כידוע, אוכלוסיות מוחלשות, לרבות נשים ומיעוטים, נמצאים בעמדה
יותר נמוכה מבחינת פגיעות לשינויי אקלים. אי לכך, תכנית היערכות ברמה הלאומית צריכה
.להביא בחשבון את הפערים בין האוכלוסיות השונות
הסברה וחינוך
,אחוז קטן מאד מההסברה מופנה לחברה הערבית. לימודי הסביבה לא נמצאים בתכנית הלימודים
.ובחלק גדול מבתי הספר הערביים (במיוחד הלא רשמיים) אין גם תכניות חינוך סביבתי בכלל
:המלצות
בניית קמפיי
נים ל
הסברה ייעודי
ים
לאוכלוסייה הערבית
להגברת
המודעות:בנושאים כמו
שריפות
פסולת ., כלים חד פעמיים, שינויי אקלים ועוד
הכללת נושאי סביבה ואקלים בתכנית הלימודים הרשמית ולא באמצעות תכניות חיצוניות
. וולנטריות
פיתוח חומרי למידה והסברה בשפה הערבית ובהתא
מה תרבות
ית
.ולא רק תרגום
מחסור במידע ונתונים
אין כיום .כמעט איסוף מידע שוטף וניטור מזהמים בכל הרמות ובכל התחומים מוצע לבנות מסד
נתונים, לממן סקרי מיפוי (מפגעים סביבתיים, אתרי פסולת, תעישה לא מוסדרת, רפתות, טבע
.עירוני ועוד) ולהקים תחנות ניטור ועוד
שטחים פתוחים וטבע עירוני
מימון תהליכי תכנון להפיכת שטחים ציבורים במרחב הפנים עירוני ומסביב לישובים אשר נשלטים
ע"י עבריינים
ומשמשים כאתרי פסולת לא חוקייים לגינות קהילתיות, בוסת
נים וכו' .
מימון
,שתילת עצי צל ופתרונות הצללה מלאכותית
הקמת שבילי אופניים ופארקים בשטחים
הפתוחים ובתוך
.הישובים
,נשמח לעמוד לרשותכן בכל שאלה
,בברכה
,עו"ד ג'מילה הרדל ואכים
מנהלת עמותת אזרחים למען הסביבה
.טל049978837
.נייד0524343633
[email protected]