חומר רקע

עדות עבור: שימוע של הוועדה המיוחדת בכנסת לעניין הקרן לאזרחי ישראל- תוכניות לשימוש לטווח בינוני וארוך בגז טבעי ""אומת החדשנות באקלים– שימוש יעיל בקרן לאזרחי ישראל פרופ' גלן יאגו מרכז מילקן לחדשנות- מכון ירושלים למחקרי מדיניו ת 16 בנובמבר2021 באחד הכיש ,לונות הגדולים ביותר בהיסטוריה מזרח אגן ים התיכון, שפעם היה המרכז הקוסמופוליטי של מסחר וק ישוריות גלובלי ת1, מ שלם מחיר כבד בצורת בידוד, צמיחה ופריון נמוכים , בריחת קניין רוחני ופיננסי ו השקעות מוגבלות . כל אלו, תוצאה ישירה ועקיפה של חמש מאות שנ ות אימפריאליזם, מלחמה, שחיתות, אוטוקרטיה, פיצול פוליטי ואלימו.ת2 ,אולם יש נם סימנים מעודדים לכך .שהמצב עומד בפני שינוי וחשוב מכך, ישנם סימני אזהרה לפיהם המצב הנוכחי ,חייב להשתנות. אינטרסים גיאופוליטיים, סביבתיים וכלכליים מתיישרים בצורה כזו שאם רק ניישר את הקט ר על המסילה, הרכבת תוכל לדהור לעבר בנייה מחודשת של סחר בין-אזורי (שעל אף הזרמ ו ת ההון והשקעות הנוכחיות הינו ,)בין הנמוכים בעולם ,להוביל לצמיחה כלכלית ולהניח את היסודות לשיתוף פעולה מתמשך , ואולי אף.כריתת בריתות חברתיות ותרבותיות חדשות 1 Fernand Braudel (1972), The Mediterranean: The Mediterranean world in the Age of Philip II, Vol.2, New York: Harper and Row; David Aboulafia (2011), The Great Sea: A Human History of the Mediterranean, London: Penguin Books. 2 N. Grigoriadis and C. Levoyannis (2021), “Winds of Change in the Eastern Mediterranean: Between Hydrocarbons and Renewable Energy Geopolitics,” Athens: Hellenic Foundation for European and Foreign Policy, Policy Paper 80. 2 לצערנו , ועידת האקלי ם בגלזגו ל א,השיגה את היעדים שהציבה לעצמה למרות אזהרות ממשיות לפיהן יש לנו עשרות בודדות של .שנים לפעול כדי למנוע נקודת מפנה בשינוי האקלים ,אולם למה יכולנו לצפות כאשר ראשי המדינות מרוסיה, סין, ברזיל וטורקיה לא הגיעו? או כאשר צרכני הפחם ופולטי הפ חמן דו-חמצני הגדולים ביותר בעולם-ביניהם סין, רוסיה, ארה"ב והודו— לא היו בין המדינות שחתמו על התחייבות לבטל בהדרגה את השימוש בפחם בתוך מדינתם? עם זאת, מספר מדינות, וחמישה בנקים לפיתוח התחייבו להפסיק להשתמש בכספי ציבור כדי לממן פרויקטים מעבר לים של דלק מאובנים "שאינם מוו סתים", דהינו, אלה שלא עושים שימוש בטכנולוגיה ללכידת איחסון ו קיבוע של פחמן. במקום זאת, הגורמים הנ"ל ישתמשו בכספים הללו כדי לעזור לקדם תשתיות לטכנולוגיות אנרגיה ירוקה בחו"ל וליישם תוכניות למיתון, ל קיבוע פחמן ואחסון של אנרגיות מתחדשות, כמו גם חידושים אקלימיים פורצי דרך אחרים. יש לכך השלכות עבור ש ו וקי הגז הטבעי של מזרח אגן הים התיכון. אנו ניצבים בפני חלון הזדמנו ת יו העומד בפני סגירה. מחקר שנער ך לאחרונה על שוקי הגז הטבעי של מזרח אגן הים התיכון, הגיע למסקנה כי הספקים חייבים להתמקד בשווקים מקומיים, אזוריים ואירופיים, ו .לרבות המזרח התיכון וצפון אפריקה על הספקים לשים לב לתחרות הצומחת מרוסיה וטורקיה עברו שווקי גז, ולפתח אסטרטגיה כדי לבנות שוק אנרגיה אזורי בעולם שעובר תהליכי הסרת פחמן (דה- .)קרבוניזציה הצעתי היא, שבכדי להצליח ,בשוק האנרגיה המשתנה עלינו להשקיע במנ גנונים, טכנולוגיות ויוזמות לוויסות, התומכות "בש ילוב ש ל גז ומקורות אנרגיה מתחדשת כדי להאיץ מודלים נקיים יותר לייצור חשמל ושיפור הגישה לחשמל וקישוריות " בזמן שהאזור נמצא בתנועה של עקומה להחלפת מקורות האנרגי.ה3 אין פתרון אנרגטי אחד שמתאים לכולם. זה דורש מאיתנו לאמץ אל ליבנו, את המורכבות של מגוון הטכנולוגיות ושילוב משאבי אנרגיה מגוונים במעבר האנרגיה לנטו-אפס עד2050 . הצלח ה בפרויקט זה עשוי להוביל 3 Emily Stromquist (2021), “East Med Gas Needs Cleantech and Regional Integration to Support Investment Case,” Middle East Institute. 3 לכך ש מזרח אגן הים התיכון, שבעבר היה עני מבחינה אנרג ט ית, יוכל להפיק רווחים ממקורות האנרגיה החדשים שלו (גז טבעי ו)מקורות מתחדשים, כדי לממן פתרונות טכנולוגיים להחלפת מקורות אנרגיה. ברור שישראל לא יכולה לקפוא על שמריה, תוך שהיא נשענת על מה שבסופו של דבר יהפוך לנכסים מיושנים ותקועים , כלומר עתודות גז טבעי . חלון ההזדמנויות להפיק רווחים מעתודות הגז הללו כדי לבנות זרמי מסחר, אנרגיה והשקעות ברות קיימא נסגר במהירות. למרבה המזל, הסגירה שלו עולה בקנה אחד עם תוחלת החיים הנותר (המוערך בין18 ל- 25 .שנים) של עתודת הגז המוכחת שלנו4 יש לזה גם השלכות על הקרן לאזרחי ישראל (קרן ה ון ריבוניICF ) המיוחלת, ועל האפשרות להפעיל אותה בצורה האידיאלית , בתנאים שהבשילו מאז צמח הרעיון לקרן הזו .לפני כעשור5 בשנת2011 , כשהתחלנו לעבוד על עיצוב הקרן, היו56 קרנות הון ריבוניות ברחבי העולם; כיום יש134 , ואסטרטגיות ההשקעה שלהן משתנות עם הזמן ובין המדינות . בסקר על השקעה הקשורה לאקלים של קרנות ההון הריבו ניות הגדולות בעולם, המשיבים דיווחו על השקעה כוללת של2.3 מיליארד דולר ב- 2020 ,בנושאים הנוגעים לאקלים סכום ש יותר מ הכפיל עצמו מהשקעת1.1 מיליארד דולר ב- 2019 . 6 אין צורך שא רחיב על ההמצאות שהגיעו מישראל בתחומי ההיי- טק, הביוטק, והטכנולוגיות הנקיות והחקלאיות, ועל השותפויות העולמיות המוצלחות של ישראל .בתחומים אלו אמת ברורה ופשוטה נוספת היא ש ככל שיש לנו יותר שותפויות, כך ההטבות הכלכליות והחברתיות גדלות, הן לצדדי ,השותפים והן לאזור כולו. 4 דו"ח הצוות המקצועי לבחינה תקופתית שנייה של מדיניות הממשלה בנושא מזק הגז הטבעי, טיוטא להערות הציבורי יוני 1 202 ; .מצב הקמת הקרן לניהול הכנסות המדינה מהיטל גז טבעי ומשבאי טבע, מממ, ה כנסת, יוני2020 5 Milken Institute (2011), “Structuring Israel’s Sovereign Investment Fund: Financing the Nation’s Future,” Financial Innovations Lab. 6 International Forum of Sovereign Wealth Funds (2021), “Mighty oaks from little acorns grow: Sovereign wealth funds’ progress on climate change.” 4 היום, אני אדבר על איך אנחנו יכולים להשתמש בהשקה של הקרן לאזרחי ישראל, ובהגעתה לע ולם של משקיעי הון ריבוניים ושותפים אזוריים, כדי להזניק את המעבר של ישראל מאומת סטארט- אפ מתחילה לאומה בעלת השפעה ברמה ה גלובאל.ית7 ,תיאום הדדי עם קרנות הון ריבוניות באזור ועמידה בקצב שלהן אין סתירה לכך שהקרן לאזרחי ישראל לא הולמת ,מסלול לאינטגרציה אזורית, טכנולוגיה נקייה ( :ופיתוח כלכלי. לקרן צריכות להיות שתי מטרות1 ( ;) כלי השקעה לבניית חיסכון לטווח ארוך2 ) שימוש בהכנסות פיננסיות מצטברות והערכת נכסים לאורך זמן להשגת מטרות מדיניּות. ניתן לה( נזיל הוןmonetize) מ נכסי הגז הטבעי לקרן )הקבועה (ולא להסתמך על תקציבי הממשלה כדי לתעל תשואות להשקעות בטכנולוגיות שיכולות :להשיג מספר יעדים. למשל טיפול באזורי מרינה ,ושימור ימיים ובלימת ;העלייה בחומצתיות הים התיכון מתן אפשרות להחלפת מקורות אנרגיה לאנרגיה פחמנית נמוכה; לבנות תיירות המבוססת על מורש ;ת תרבותית קידום טכנולוגיות פיתוח ;מדבריות וברות קיימא והנעת צמיחה כלכלית. בנוסף, שיתוף הפעולה האזורי הגדל במזרח הים התיכון (בין יוון, קפריסין, מצרים, ירדן, הרשות הפלסטינית וישראל) יכול לעזור לשים קץ לעוני האנרג טי במזרח התיכון ובצפון אפריקה, בהם ל מעל 65 מי ליון בני אדם אין גישה לחשמל ו- 60 מיליון נוספים חיים עם הפסקות חשמל ממושכות ותת-אספק.ה8 גם אם ניקח בחשבון את העדכון שעשתה רשות המיסים בשנת2020 על ההכנסה הצפויה בקרן ההון , הדיבידנדים הפוטנציאליים של הקרן יכולים להגיע ל– 700 מיליון עד1 ,מיליארד דולר בשנה זאת כדי להגביר את ההוצאות מעבר לתקציבים הקיימים תחת הקצאת3.5% של57% (כפי שהוחלט שישנסקי1 ו2 ) מההכנסות הממשלתיות המקושרות למשאבים טבעיים תחת משטר מס בר-אכיפה. 7 “Thinking Differently about the Israel Citizens Fund” (2020), Policy Brief, Milken Innovation Center-Jerusalem Institute for Policy Research. 8 Olawuyi (2020) “Energy Poverty in the Middle East and North African (MENA) Region,” Energy Justice and Energy Law. F. Lee Godden et al. (eds.) Oxford University Press. 254–270. 5 ,אולם ישראל חייבת לעדכן את מנדט קרן העושר שלה, שלא עודכן מזה עשור. אם אנחנו רוצים לבנות קרן בעלת משקל והשפעה עם קיבולת גדולה יותר לגיוון וצמיחה, אנחנו צריכים לעקוב אחר האסטרטגיות המוצלחות של קרנות הון ריבוניות בסינגפור, ערב הסעודית, איחוד האמירויות הערביות, סין, איטל יה ומרוקו, בין היתר. המודל המקורי של מקורות הכנסת סחורה מסורתיים הוא מיושן ולא מספיק בעולם המשתנה במהירות. קרן העושר צריכה להתקדם מעבר למשאבים טבעיים בלבד ולהגדיל את ההיוון שלה כדי לממן את העתיד. משמעות הדבר היא לכלול, כפי שקרנות הון ריבוניות מוצלחות עושות , ,יתרות מט"ח עודפות ,הכנסות מהפרטות עודפי תקציב, תשלומי העברה ממשלתיים, נכסים רדומים בבנקים, במשרד האוצר ובאפוטרופוס הכללי ו אגרות חוב בתפוצות, דמי שימוש בקניין רוחני וכספים שגויסו בשוקי ההון הבינלאומיים. תיק השקעות ריבוני מורחב שכזה הוא בעל פוטנציאל להתאים ליעדים של ניטרליות פחמנית, מכיוון .שמנהליו יכולים לבנות תיקי השקעות המפחיתים את טביעת הרגל הפחמנית של הקרן9 כפי שאנחנו יודעים, משרד האוצר הציע תוכנית תמחור פחמן, והקרן יכולה להקדיש חלק מקבלות המס האלה ולמנף אגרות חוב קיימות למימון פרויקטים כדי לסיי ע לסבסד את הדור הבא של טכנולוגיות אנרגיה מתחדשת וטכנולוגיות אפס פחמן אחרות לייצוא. בשנת2021 , 20 ,מדינות (כולל צרפת, גרמניה ,בריטניה קולומביה, ספרד ואחרים) כבר גייסו מעל100 מיליארד דולר באגרות ירוק ות ריבוניות להאצת תהליך מעבר מקורות האנרגי.ה10 ,ממשלת ישראל ה קרן לאזרחי ישראל ותאגיד הפיתוח של ישראל (אג"ח ישראל) יכולים לגייס כספים בעלות נמוכה תחת עקרונות אג"ח ירוק וקיי( מות של איגוד שוק ההון הבינלאומיICMA ) (בדיוק כפי שבנק הפועלים גייס מיליארד דולר באגרות חוב ירוקות מותנות ותלויות ברות המרה בחודש שע בר או האג"ח של טבע שהונפק בארה"ב לפני כשבוע ) לפרויקטים להחלפת מקורות אנרגיה ופיתוח 9 Patrick Bolton et al. (2021), “Net-Zero Carbon Portfolio Alignment” Imperial College London Business School working paper. 10 The Economist (2021), “A Wave of Green Government Bonds Is Flooding the Market,” October 9. 6 טכנולוגיות באמצעות אג"ח קיימּות, ואגרות חוב תאגידיות מבוססות תוצאות הקשורות לקיימות לצורך מימון החלפת מקורות אנרגיה בארץ ובחו"ל. מימון ירוק מסוג זה יכול עוד יותר את היכולת של הקרן י לס יע בהגשת יעדי הפיתוח הבר- קיימא של האו"ם ( SDG's ) . פעילות שכזו יכולה גם לסייע להעלות את קרנה של ישראל ,כגורם מפתח בתחום בתור מה שראש הממשלה כינה "אומת חדשנות אקלימית". כאשר ישראל מסייעת למימון פרויקטים ירוקים ופיתוח צינורות באמ צעות יצירת נזילּות ומומחיות בשוקי ההון שלה עצמה, היא קוצרת את הפירות מהנהגת התעשייה הפיננסית והטכנולוגית, ובמקביל מתפתחת, עושה בדיקות בשטח ומגבירה ומדגישה את הטכנולוגיות שיש להן ערך ייצוא גב.וה11 תיק אנרגיה מאוזן עשוי לייצר תוצאות נטו- אפס ירוקות ,כפי ששמענו שוב ושוב בגלאזגו השגת היעדים תלויים בשאלה האם נצליח לממן החלפת מקורות אנרגיה. איך אנחנו יכולים לייצר ערוצי הון למימון החלפת מקורות אנרגיה ולהשפיע על הפחתת ?פליטות בכדי להשיג את היעדים, עלינו לדאוג שלכסף שלנו תהיה השפעה. האתגר שעומד בפנינו הוא כ יצד ניתן להפחית את פליטת גזי חממה ובו בזמן לספק תמר יצים כלכליים לאזרחינו, לשכנינו ולשותפים הנוכחיים והעתידיים כדי להפחית את השימוש בפחמן בזמן המעבר שנותר ל.נו12 ההצלחה בכך מצריכה פחות הטפות מוסר ויותר תכנון. אנחנו צריכים להתמקד הן במדיניות תעשייתית, והן באס טרטגיית השוק, אם ברצוננו להאיץ את הפחתת הפליטות ואת הצמיחה הכלכלית בת- הקיימא בארץ ובאזור כולו. עלינו לתעל את ההתמקדות הזו גם להרחבת טכנולוגיות ירוקות, נקיות וחקלאיות לאומות אחרות בעלות שאיפה להיות אומות סטארט- אפ, שכמונו, מנסות לפלס דרכן לכלכלה הגלובלית המי ינסטרימית. 11 Adelina Barbalau and Frederica Zeni (2021), “The Optimal Design of Green Securities,” Imperial College London Business School working paper. 12 D. G. Victor et al. (2019), “Accelerating the Low-Carbon Transition: The Case for Stronger, More Targeted, International Action,” Brookings Institution. 7 אסטרטגיית תיק פיתוח אנרגיה מגוון, הכולל פיתוח גז טבעי, תהווה ככל הנראה אסטרטגיה טובה .יותר מזו המתמקדת באנרגיה ממקורות מתחדשים בלבד13 התאחדות האנרגיה הבינלאומית, שהיא סמכות בכירה בתחום, מכירה בחשיבות של אופטימיזציה של גז טבעי ביחד עם מקורות מתחדשים כ גורם אסטרטגי למעבר לנטו- .אפס בשני העשורים המכריעים שלפנינו14 ולמרות שהמחקרים ,העדכניים ביותר מעלים שאלות על היעילות של מימן כחול15 יש רא ל מפתחת גם טכנולוגיית מימן ירוק, כחול ולבן, שהופכים מתאן מגז טבעי, אמוניה ומים מאנרגיה מתחדשת או ממקורות אחרים למצ בור נקי של מימן ואנרגי.ה16 אם נשיק את קרן אזרחי ישראל ,ככלי הון קבוע הכולל השקעה אסטרטגית חדשה בתחום האקלים נוכל, ככלל, לממן את החלפת מקורות האנרגיה שלנו על ידי אופטימיזציה של פיתוח המשאבים הטב עיים שלנו (עתודות הגז) בטווח בינוני עד ארוך , כדי לעודד את החלפת מקורות האנרגיה עבור האזור כו.לו17 האזור כולל גם עתודות גז טבעי מספיקות לסיוע במימון שיתוף פעולה רחב יותר עבור צורכי האנרגיה הגדלים של מדינות החוף, וכדי להפיק רווחים מעודפים טבעיים ממתקני הגז הטבעי ועבור קרנות הון ריבוניות שונות (הקרן לאזרחי ישראל, קרן ההשקע ות הפלסטינית וקרנות ההשקעה של מצרים, קפריסין, יוון, ירדן). קרנות ההון הריבוניות האלה יכולות גם לממן טכנולוגיות המקדמות ייצור ,אנרגיה דלה בפחמן לחשמל, ובמקביל להרחיב את הטכנולוגיה לייצור הדדי של אנרגיה מתחדשת ובכך להפחית את הסיכון הכרוך בה מרת פחמן. הן יוכלו להקים תוכניות המשפיעות על ייצור חשמל ועלויות מעבר, ולשפר את אמינות האנרגיה על ידי הפחתת מצבים בהם היא זמינה רק לסירוגין. 13 Vincent Xia (2019), “Why 100% Renewable Energy Doesn’t Mean Zero Carbon,” Stanford Earth Matters; UN Economic Commission for Europe (2020), “Pathways to Sustainable Energy: Accelerating Energy Transition.” 14 International Energy Agency (2021), “Financing Clean Energy Transitions in Emerging and Developing Economies”; Also view: IEA (2021), “Total Energy Supply Outlook by Fuel and Scenario 2000–2040.” 15 Robert W. Howarth and Mark Z. Jacobson (2021) “How Green Is Blue Hydrogen?” Energy Science & Engineering, 9:10, 1676–1687. 16 Bloomberg (2020), “Hydrogen Energy Outlook,” March 30. 17 For example: Stanford Precourt Institute for Energy (2020), “An Action Plan for Carbon Capture and Storage in California: Opportunities, Challenges and Solutions, Energy Futures Initiative,” Stanford Earth-Center for Carbon Storage. 8 קרנות הון ריבוניות אז ,וריות יכולות להשקיע בהחלפת פחם סולר ,ומזוט להגביל מ בלי לגרום ל"נעילת" פחמן( carbon lock-in ) שעשויה להגביל את המקורות המתחדשים. מיותר לציין, כי עצירת יבוא מקומי ואזורי של פחם באופן מיידי, והאצת הניצול של גז לטווח קרוב, לא רק י שפר ו את איכות האוויר, אלא גם י אפשר ו ,אימוץ מהיר יותר של מערכות אנרגיה נקיות בשלבים מאוחרים יותר. זאת מכיוון ש ה מהלך כאמור יעזור להימנע מאובדן היציבות של רשתות חשמל ו משימוש יתר ברגע שייצור ואחסון גמישים של אנרגיה יהפכו לזמינים ופרקטיים מבחינה מסחרית. עצירת השימוש בפחם והאצת השימוש בגז טבעי בטווח הקרוב בנוסף גם :יגרמו לבאות ( 1) י פחית ו סיכון להיווצרות נכסים תקועים , משום שאנחנו נרוקן עתודות מוקדם ( ;יותר במחירים גבוהים יותר2 ) י גדיל ו ( ,הכנסות של קרנות הון ריבוניות שניתן להשקיע במערכות אנרגיה ובטכנולוגיות היברידיות3 ) יגדילו הכנסות וצמיחה כלכלית באזור באמצעות יצוא מוגבר. נוכל להשתמש בנכסי הגז הטבעי הגדולים שלנו בתו ר גז פחמן נמוך, מימן, ומיזמים לאנרג יה מתחדשת כדי גם להפחית את כמות הפחמן באוויר ( decarbonize ) ולהימנע מאובדן מימוני הנובע מנכסים תקועים )(כגון גז טבעי . ניתן להתאים בדיעבד את טכנולוגיית הובלת הגז לצורך הובלת מימן טהור ברגע שההיצע והביקוש יעלו. ניתן להתקין יחידות ל קיבוע ואחסון פחמן (CCS) פיר ל וק למתאן ( Methane Reformers ) הקיימים באתרים תעשייתיים כבדים כמו בתי זיקוק, מפעלים פטרוכימיים ו ,פסולת לאנרגיה ומפעלי התכה לפלדה ואלומיניום. מימן בעל פליטת- אפס יכול להחליף גז טבעי בעתיד בתהליכי הייצור. יעד ברור נוסף לשיתופי פעולה הוא פתרונות IT למעקב אחרי דליפת מתאן והפחתתה לאורך רשתות ערך תעשייתיות שלמות- לרבות ייצור, הובלה, אחסון ושימוש סופ.י18 כפי שציינתי מוקדם יותר, חלון ההזדמנויות להפקת רווחים מעתודות הגז הללו לבניית ותזרימי מסחר, אנרגיה ו השקעה ברות-קיימא, הולך ונסגר. למרבה המזל, הדחיפות בנושא עולה בקנה אחד 18 Magdalena M. Klemun and Jessika E. Trancik (2019), “Timelines for Mitigating the Methane Impacts of Using Natural Gas for Carbon Dioxide Abatement,” Environmental Research Letters, 14:12. 9 עם תוחלת החיים הנותרת של עתודות הגז הישראליות שקיומן הוכח. ישראל צריכה להמשיך בבניית תיק החלפת מקורות האנרגיה שלה, כמו גם בבניית תיק השקעות עבור קרן העושר שמטרתו להפחית את טביעת הרגל הפחמנית עם הזמן תוך שמירה על צמיחה כלכלית מקומית. פעולות אלה יאפשרו לישראל להאיץ את ההשקעות הנדרשות בתחומים הבאים: o הנדסת יבול (כדי לאפשר לאחסן יותר פחמן בשורשים וללא עיבוד חקלאי) והאצת ההפצה של טכנולוגיות בעלות ערך גבוה לחקלאות חכמה מבחינה אקלימית. o ייצור חשמל. הקיבולת המותקנ ת כרגע לאנרגיות רוח ושמש עולה מאוד, אבל אין כל השקעה בטכנולוגיה חדשה בתחומים אלו. טכנולוגיית אחסון החשמל צריכה להשתפר מאוד, וישנם כיוונים מבטיחים לשיפור באלו בישראל. מקורות אנרגיה מתחדשים לבדם לא יעזרו לעבור את תהליך הסרת הפחמן. תחנות כוח גמישות הפועלות על גז ולוכדות ,פליטות פחמן יחד עם אחסון וקיבוע של פחמן בכל רשתות האספקה התעשייתיות והאנרגטיות, ישמרו על רשתות החשמל ועל שרשראות האספקה האלה עמידות ואמינות בזמן שהן יעברו למקורות אנרגיה מתחדשים ודלקים חלופיים. o סביבה בנויה (בתי מגורים, בתי מסחר וכ"ד), באמצעות טכנולוגיית משאבת חום מתקדמת וחשמול של מערכות מיזוג אוויר; והפחתת כמות הפליטות באמצעות ניטור והורקה של בניינים, שהם מקור עצום של פליטות, במיוחד באזור זה של העולם. o לכידה, קיבוע ואחסון של פחמן, המאפשרים הפחתת פליטות בענפי התעשייה והחשמל, מה שיאפשר להם להפחית פליטות פחמן. בריטניה, צרפת, גרמניה ומספר מדינות בארה"ב כבר עושות שימוש בהכנסות מתוכניות cap-and-trade (מסחר פחמן), מס פחמן .וקרנות הון ריבוניות כדי לפרוס טכנולוגיות נקיות בשטח בהשראתן, ישראל יכולה לתעל זרמי הכנסות לתוך הקרן לאזרחי ישראל. עם שכנינו במזרח הים התיכון, אנחנו יכולים להשתמש בהכנסות שנוצרו מגז טבעי ומשאבים טבעיים אחרים כדי לממן 10 מערכות אנרגיה חדשות, לשפר ביצועים, ולה גדיר מחדש שווקים חדשים ולעצב אותם. באמצעות השקעות אלה, אנו יכולים לבנות כלכלה לאומית בת קיימא, וכלכלה המשולבת עם האזור כולו. _______ פרופ 'גלן יאגו ,מנהל בכיר במרכז מילקן לחדשנות שבמכון ירושלים למחקרי מדיניות , כמו כן הוא משמש כמייסד ועמית בכיר במעבדת לחידושים פיננסים במכון מילקן ,ארה"ב . מרצה בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית בירושלים וכמו כן באוניברסיטת קליפורניה-ברקלי.