מסקנות ועדה
מסקנות בעקבות דיון מהיר
סימוכין:2021-429416
ירושלים, ד' בכסלו תשפ"ב
08 בנובמבר 2021
הכנסת העשרים וארבע
מושב שני
בנושא: "400 חיילי צה"ל התאבדו בשנים 2015-2000 מתוכם 50 מהעדה האתיופית"
של חבר הכנסת שלמה קרעי
ביום שני, ד' בכסלו התשפ"ב, 8 בנובמבר 2021, התכנסה מליאת ועדת החוץ והביטחון בראשות חבר הכנסת רם בן ברק לדיון בנושא האובדנות בצה"ל כולל התייחסות להצעתו של חבר הכנסת שלמה קרעי.
לדעת חבר הכנסת קרעי יש להדק ולחזק את שיתוף הפעולה והעברת המידע מהמערכות האזרחיות (בריאות, חינוך) למערכות הצבאיות לגבי חיילים שנמצאים בסיכון גבוה ו/או מטופלים על ידי גורמי בריאות הנפש. זאת על מנת להעלות את מספר החיילים המוכרים למערכת בריאות הנפש הצבאית לצורך איתור מוקדם וטיפול בהתאם.
חשוב לציין שעל פי נתונים שהוצגו במהלך הדיון, נמצא ש-63% ממקרי האובדנות בצה"ל לא היו ידועים למערכת בריאות הנפש הצבאית.
ראש אכ"א, האלוף יניב עשור, התייחס בדבריו לנקודה זו ואמר כי רוב החיילים שהתאבדו אכן לא אותרו על ידי הצבא וכי הוא יברך על כך אם תהיה זרימת מידע ממערכת הבריאות אל צה"ל. עוד ציין ששיעור האובדנות בצה"ל נמוך משיעור האובדנות באוכלוסייה הכללית ולא נצפתה עלייה בשיעור האובדנות במהלך משבר הקורונה בצה"ל. בכל מקרה של חשד לאובדנות או מקרה אובדנות, נפתחת חקירת משטרה צבאית חוקרת, דבר המבטא את חשיבות הנושא מבחינת צה"ל. בנוסף, לאחר החקירה מתקיים תחקיר פיקודי מקיף לצורך הפקת לקחים. כן מתקיים שיתוף פעולה בין צה"ל לחוקרים ומטפלים מובילים בתחום האובדנות בישראל.
אל"מ אריאל בן יהודה, רמ"ח בריאות הנפש, הדגיש שבשנים האחרונות צה"ל פועל בשקיפות בכל הקשור לאובדנות ומשנת 2013 מפרסם נתונים של חיילים שמתו בשירות לרבות מקרי האובדנות.
פרופ' גיל זלצמן, יו"ר המועצה הלאומית למניעת אובדנות, ציין ששיעור האובדנות בקרב חיילים אתיופים גבוה יותר מכל שאר קבוצות החיילים בצה"ל וזה מהווה אור אדום מהבהב. מדובר באוכלוסייה בסיכון גבוה ובמערכת שאינה יודעת לקרוא אותה בשל פערים תרבותיים. לפיכך חשוב שאנשי בריאות הנפש ילמדו את השפה וזהו המפתח לסייע להם.
שרת העלייה והקליטה, הגברת פנינה תמנו שטה, העלתה תהייה לעניין דיוק הנתונים הנוגעים למקרי ההתאבדויות בקרב חיילים יוצאי העדה האתיופית, וסבורה כי הפערים נובעים האם צה"ל כולל בנתוניו חיילים יוצאי העדה האתיופית שנולדו בישראל. השרה העלתה בפני הוועדה כי בכוונתה להמשיך בשיח ישיר בין משרדה ובין צה"ל למיקוד תכניות קליטה, סיוע וליווי של חיילים יוצאי העדה, כחלק מהמאמצים למניעת התאבדויות בקרבם. עוד ציינה כי בתכניות אלה נדרש לשלב בצוות המלווה והמדריך גם יוצאי העדה האתיופית שמבינים את הקשיים, סביבתם ועולמם של חיילים יוצאי העדה.
יו"ר הוועדה, חבר הכנסת רם בן ברק, סיכם את הדיון וברך על כך שבשנים האחרונות חלה ירידה במספר ההתאבדויות של חיילי החובה. יש לזקוף זאת לזכות התכנית הייעודית למניעת אובדנות שהפעיל צה"ל החל משנת 2006. עוד אמר שהקהילה האתיופית צריכה לקבל יחס מיוחד ויש צורך להעמיק את תחושת השייכות בקרב החיילים האתיופים על ידי גיוס אנשים מהקהילה לצורך מענה וטיפול בהם.
המסקנות הונחו על שולחן חברי הכנסת ביום שני,
י"א בכסלו תשפ"ב
15 בנובמבר 2021