חומר רקע

נייר עמדה לוועדת הקרן לאזרחי ישראל: שינוי תפיסתי לגבי השימוש בגז מחצבים ועדת הקרן לאזרחי ישראל הוקמה במטרה לפקח על 'קרן העושר', ולאשר לאן יופנו התמלוגים שגובה ישראל .מהפקת גז המחצבים אלא שמאז התברר שההכנסות שהובטחו לציבור לא הגיעו, הקרן רחוקה מלהפתח, וגם כשזה יקרה לא תהיה זאת קרן עושר, אלא יותר בכיוון של 'קרן עוני', להגדרת יו"ר הועדה. במסגרת דיוני הוועדה, מנסים היו"ר וחבריה לברר "איפה הכסף", כאשר אחת המסקנות המרכזיות הינה שרוב הרווחים הגיעו למונופול הגז העושה 'משאבי הטבע' של הציבור, בעקבות מנגנון מיסוי המספק להם הטבות, ופרצות לתכנוני מס-שימוש ב .אגרסיביים הוועדה בכנסת-ה24בוחנת מחדש את הנחות המוצא העומדות בבסיס הדיונים על,הקרן לא רק במבט,כלכלי ,אקלימי. כחלק מכך-אלה גם בדגש סביבתי הוועדה הציגה עמדה חד משמעית לפיה אין על הקרן להשקיע את התמלוגים בדלקים פוסיליים מזהמים המחריפים את משבר האקלים ומסכנים את הציבור, ועליה .חברתי-למצוא מסלולי השקעה מקיימים בדגש סביבתי 'דלק מעבר', המהווה פתרון-אנו מברכים על מגמה זאת, ומציעים שינוי תפיסתי יסודי אף יותר: מהיחס לגז כ זמני עד למעבר מלא לאנרגיות מתחדשות, ליחס של 'דלק העבר' שיש להגמל ממנו באופן מוחלט בהקדם .האפשרי, מתוך ההבנה שהתלות בו מסכנת את עתידם של אזרחי ישראל לא פחות מהתלות בפחם ,ראשית סוכנות האנרגיה,הבינ"ל שבה חברים רוב משרדי האנרגיה במדינות הOECD ,ונחשבת לגוף,שמרני הציגה בחודשים האחרונים מפת דרכים להגעה ליעד של איפוס פליטות גזי חממה עד שנת2050 . ,כזכור1 מדובר ביעד אשר עומד בבסיס המחויבות של רוב המדינות המפותחות במאבק במשבר,האקלים ואליה הצטרפה גם ממשלת,ישראל בעקבות הצהרתו של רוה"מ נפתלי בנט בוועידת האקלים הבינ"ל.בגלזגו לפי2 מפת,הדרכים כדי לעמוד,ביעדים אין כל אפשרות להמשיך ולפתח תשתיות של דלקים פוסיליים יש ו לעצור חיפושי גז ונפט חדשים עוד היום( 2021 .)מעבר,לכך הקהילה המדעית מבהירה לנו שעל מנת להגיע לאיפוס ,פליטות חייבים להציב יעדים עמוקים להפחתת פליטות כבר לשנים.הקרובות המשך התלות במשק הגז לא .יכולה לאפשר זאת כעת נציג חלק מהנתונים שמבהירים מדוע הגז כלל איננו ירוק כפי שהתרגלנו,לחשוב וכל השקעה בפיתוחו מהווה סיכון,אקלימי וכתוצאה ישירה גם סיכון,כלכלי,חברתי בריאותי.וביטחוני,ראשית שריפת בגז מחצבים אמנם חוסך במידת מה בפליטות פחמן דו חמצני לעומת שריפךת,פחם אך היא עדיין מביאה לפליטות ברמות שאינן עומדות בהלימה עם המאבק במשבר.האקלים חשוב,מכך התפיסה של גז מחצבים בתור דלק מעבר ,""ירוק אשר חוסך בפליטות גזי,חממה אינה תואמת לידע המדעי העכשווי שנמצא,ברשותנו ולכן מיושנת ולא .רלוונטית החל-מ2011מחקרים רבים מעידים על כך שהשפעת הגז על משבר האקלים אינה פחותה לזאת של נפט,ופחם ואף חמורה ממנה.הקהילה המדעית מזהירה שהגז לא יכול להיות הפתרון,למשבר גם לא באופן3 זמני,והאו"ם קובע כי צמצום השימוש במתאן צריך לתפוס חלק משמעותי רב יותר בפעולות לבלימת השלכותיו4 ההרסניות של.המשבר גז""טבעי)(פוסילי מורכב בעיקר,ממתאן שהוא גז חממה עוצמתי אשר מחריף את5 אפקט החממה פי86יותר מפחמן חמצני-דו-ב20שנה הראשונות לאחר שחרורו לאטמוספירה או פי108 במדידות לאורך10 ,שנים שהן השנים הקריטיות לבלימת משבר האקלים.לפי,מומחים חיוני להפסיק 5האו"ם: חיוני לבלום את הפליטה הנרחבת של מתאן כדי לבלום הארץ- משבר האקלים- את משבר האקלים ( haaretz.co.il ) 4 20191119-124637 . pdf (haaretz.co.il ) 3 A bridge to nowhere: methane emissions and the greenhouse gas footprint of natural gas (cornell.edu ) 2לפי דו"חות הסוכנות הבינ"ל לשינוי אקלים (הIPCC ,)זהו היעד המינימלי ההכרחי למען בלימת משבר האקלים הגלובלי בעלייה של1.5מעלות עד סוף.המאה כל עלייה מעל יעד,זה היא בעלת השלכות,הרסניות ועלולה להוביל אותנו לעבר "אל חזור" של ההתחממות הגלובלית. לפי מדעני אקלים בכירים, גם יעד זה הוא בבחינת-חציית נקודות ה,"מעט מדי "מאוחר מדי. 1 https://www.iea.org/reports/net-zero-by-2050 מיידית את פליטות המתאן הנגרמות מפעילות,אנושית מה שעשוי להביא להקלה בקצב ההתחממות הגלובלית כבר בתוך.כעשור אמנם ריכוז הפחמן חמצני-הדו באטמוספרה גבוה,ממתאן אך ריכוז המתאן גדל-ב150 אחוזים מאז המהפכה,התעשייתית והגיע לשיא היסטורי לאחרונה כתוצאה מפעילות אנושית,והשפעת ריכוזו6 המצטבר באטמוספרה על שינוי,האקלים שווה-לכ85%מההשפעה של פחמן חמצני-דו.עד לפני מספר שנים7 הגז נחשב בכל זאת,כפתרון שכן גופים רבים ובראשם סוכנות האמריקאית להגנת הסביבה-(הEPA )העריכו כי דליפות המתאן הן בהיקף של לכל היותר0.5% .עם,זאת מאז המחקר על דליפות המתאן שהחל בשנת 2011 ,רוב המחקרים מסכימים על כך שהיקף הדליפות בפועל גבוה הרבה.יותר לפי דו"ח אדם טבע,ודין השימוש בגז במשק הישראלי צפוי להגדיל את פליטות המתאן בשיעור שנתי של כ8% .משרד האנרגיה8 מתנגד למסקנה זאת בטענה ששיעור דליפות המתאן בישראל נמוך באופן חריג ביחס לממוצע.העולמי אנו מברכים על הבדיקה שערכה ד"ר עינת מגל מיחידת המדען הראשי של משרד,האנרגיה שמטרתו להעריך את פליטות המתאן בתעשיית הגז.בישראל עם,זאת מדובר בהערכות,בלבד המבוססות על דיווח עצמי של החברות,עצמן שהאינטרס שלהם בעניין.ברור מעבר לכך שהן אינן מבוססות על מצע נתונים אובייקטיבי ובלתי ,תלוי מדובר בהערכות הנמוכות באופן חריג בהשוואה.בינלאומית גם תשתית חדישה וסטנדרטים מחמירים אינם מהווים הסבר לפליטות הנמוכות בלפחות פי121מהממוצע הבינלאומי.ניסיון,העבר מעיד על נטייה9 להערכת,חסר שהתגלתה כאשר התחילו לנטר פליטות מתאן באופן.מדויק כך,למשל מחקר עדכני של מכוןEDFמצא כי שיעור פליטות המתאן בארצות הברית גבוה-ב60%ממה שהעריכה-הEPAעד כה.ייצוא10 בקנה מידה,משמעותי עלול להוביל לעלייה דרמטית בפליטות המתאן,בישראל שכן עלינו להתייחס לאורך החיים המלא של,הגז הרבה לפני שריפת הגז במדינת,היעד כתוצאה מ דליפות לאורך תהליך ההפקה וההולכה של הגז, על אחת כמה וכמה בצינורות גז לאירופה באורך אלפי קילומטרים. 11 גם מהבחינה הכלכלית אין הצדקה לתפיסת הגז כדלק.מעבר אנו עדים למהפכה המהירה והדרמטית שהתחילה להתחולל במשק האנרגיה,הגלובלי ובאה לידי ביטוי ע"י ירידת מחירים תלולה של אנרגיות מתחדשות ומחויבות המדינות המפותחות לגמילה מוחלטת מהדלקים המאובנים כולל גז מחצבים כבר בעשורים.הקרובים שינוי זה עשוי להוביל למצב שבו תשתיות הפקת גז בהן המדינה משקיעה,כיום יזנחו על ידי היזמים בעתיד הלא,רחוק ויהפכו 'נכסים-ל'תקועים שישתו עלויות גבוהות על.המשק מסיבות אלו,ונוספות ניתוחים רבים מראים ש אין כלל עתיד כלכלי לפרויקטים של תשתיות גז מחצבים ולכן כל השקעה בו12 .מסכנת את כספי הציבור מהסיבות שפורטו,לעיל אנו קוראים לשינוי תפיסת גז המחצבים כדלק,מעבר ולהגדרת תאריך יעד ברור לגמילה מוחלטת,מהפקתו בדומה ליעד שהוגדר לגמילה.מפחם כל עוד והממשלה אינה מספקת מצע עובדתי אמין,מטעמה אנו מציעים להסתמך על הנתונים בעולם המעידים על כך שגז מחצבים אינו מפחית .את פליטות גזי החממה ומחריף את משבר האקלים ,החתום על ירוקה במגמה ממשל קשרי רכז ,מאירסון ניב אקלים בתא קהילתי מארגן ,בירן ליאל 12ראו בהרחבה את הניתוח של ד"ר דניאל מדר והכלכלן נדב כספי""אין עתיד כלכלי לקידוחי גז חדשים בישראל 11 https://www.neaman.org.il/Global-Estimates-Of-Methane-Emissions-from-Off-Shore-Drilling-Plants-and-Their-I mportance 10 https://www.edf.org/climate/methane-studies 9לפי ח"הדו היקף הפליטות ב2019היווה כ0.014%מסך צריכת הגז,במדינה לעומת בדיקת שמואל נאמן המעידה על ממוצע עולמי כ של1.7% ,ומחקרים אחרים בעולם המעידים על טווח של בין3%ל6%או אף יותר 8 :ח”דו פליטת מתאן ממאגרי הגז תמר ולוויתן–אדם טבע ודין( adamteva.org.il ) 7פרק8בדוח החמישי של-הIPCCעוסק בהשפעה המשמעותית של פליטות מתאן על שינוי אקלים;למידע נוסף ניתן לקרוא בהרחבה כאן 6להרחבה קראו את המאמר במכון דוידסון