חומר רקע

1 העברת אגף מעונות יום למשרד החינוך כבסיס להרחבה ושיפור של מערך הטיפול והחינוך לגיל הרך - – תוכנית מדיניות כתיבה: הדר זר אביב, יערה מן 2 1 תקציר , אישרה הממשלה את העברת האחריות המקצועית על מסגרות הגיל 18.7.2021-ביום שני ה הרך ממשרד העבודה והרווחה אל משרד החינוך. זוהי החלטה מבורכת, המעידה על התקדמות טיפולית הממוקדת בצרכי הילד, לאחר שנים -לתפיסה הרואה במעונות היום מערכת חינוכית בהן מסגרות לגיל הרך נתפסו בעיקר כאמצעי לעידוד תעסוקה של אימהות. עם זאת, כדי שהעברת האחריות לידי משרד החינוך לא תישאר בגדר צעד הצהרתי בלבד, יש להבטיח . 2022 שהמהלך יתוקצב כראוי כבר בשנת בלבד. זהו סכום ₪ מיליון200 נכון להיום, לפי הודעת משרד החינוך, יוקצו לצורך המעבר מזערי ביחס לסכומים הנחוצים כדי להבטיח שהמהלך יניע שינוי אמיתי במערכת החינוך והטיפול לגיל הרך בישראל, אשר סובלת מהפקרה ארוכת שנים מצד המדינה. נייר זה נכתב בשיתוף פעולה של קרן ברל כצנלסון עם העמותה הישראלית למען הילד בגיל הרך, והוא מתבסס על ראיונות עם שורה של מומחים ומומחיות בתחום. הוא סוקר את הסוגיות הדחופות ביותר להן יידרש משרד החינוך עם העברת האחריות על מסגרות הגיל הרך לידיו, מצביע על העקרונות הארגוניים הנחוצים להעברה נכונה של התחום בין המשרדים, ומציג תוכנית הדרגתית שמניחה את התשתית להקמת מערכת חינוך ציבורית ואיכותית לגיל הרך. סוגיות דחופות בתחום החינוך והטיפול לגיל הרך ń מיפוי המסגרות הפרטיות: כרבע מיליון תינוקות ופעוטות בישראל אינם נמצאים כיום במסגרות המוכרות למדינה, ואיש אינו יודע היכן הם נמצאים במהלך היום. איתור הילדים הללו, רישום המסגרות בהן הם נמצאים והכפפתן לחוק הפיקוח החדש הם צורך דחוף. כל דחייה שלו מהווה הפקרה של שלומם הפיזי והרגשי של התינוקות והפעוטות בישראל. ń שיפור המעמד ותנאי ההעסקה של הצוות החינוכי: עובדות המעונות והמשפחתונים אינן זוכות להשכלה ולהכשרה ההולמות את תפקידן ואת מידת האחריות שבידיהן, והן מועסקות בתנאים ירודים הכוללים עומס עבודה גדול, היעדר אופק תעסוקתי ושכר נמוך מאוד. כתוצאה מכך, התחום סובל ממחסור תמידי ואקוטי בעובדות ועובדים ומשיעורי תחלופה גבוהים ביותר. ń מפקחים בלבד פועלים כיום ברמה הארצית. מספר זעום זה 23 :הרחבת הפיקוח ושיפורו אינו מספיק כדי לפקח על המוסדות שהיו בפיקוח עד כה, ובוודאי שהוא אינו מאפשר החלת פיקוח על מסגרות פרטיות, כפי שדורש חוק הפיקוח החדש. 2 ń התאמת הסטנדרטים הקיימים בישראל למקובל בעולם: תקינת כוח האדם במעונות היום 1:4 ממליץ על יחס שלOECD-בישראל רחוקה מלעמוד בסטנדרטים בינלאומיים. ארגון ה לכל היותר בין איש צוות לילדים עד גיל שנתיים, יחס דומה לזה שהומלץ בעבר על ידי ועדה מייעצת לאגף מעונות היום ברשותה של פרופ' מרים רוזנטל. בפועל, היחס הקבוע 15 לתינוקות עד גיל1:6 בתקנות הנוכחיות רחוק מאוד מהסטנדרטים הללו והוא עומד על בין שנתיים לשלוש.1:11 – עד גיל שנתיים ו1:9 ,חודשים ń הקמת מערך מקצועי תומך: יש לספק לצוותים החינוכיים במעונות את מיטב הכלים לאיתור מוקדם של מצבים מיוחדים, בדומה לנעשה בגנים הציבוריים לגילי שלוש עד שש. זאת, באמצעות הקמת מערך תומך הכולל פסיכולוגית התפתחותית ונשות מקצוע נוספות מתחומי הבריאות. מחקרים מראים שהחשיבות של תמיכה מסוג זה עולה ככל שהגיל יורד, ולכן היא חשובה במיוחד בשנות החיים הראשונות. ń בינוי והקצאת שטחים להקמת מעונות יום נוספים: קיים צורך בהשקעה ציבורית נרחבת בבינוי מעונות יום נוספים, ובקביעת חובה חוקית להקצות שטחים למעונות יום במסגרת התכנון העירוני של שכונות חדשות. בנוסף יש לחשוב על שימוש במבנים המשמשים כיום גנים פרטיים, והתאמתם לסטנדרטים בטיחותיים, בריאותיים וחינוכיים שייקבעו על ידי משרד החינוך. ń סבסוד המסגרות והגדלת ההיצע: התפיסה החדשה, הרואה במעונות היום שירות חינוכי שמוענק לילדים במקום שירות שמרטפות הניתן להורים, מחייבת את משרד החינוך לספקו באופן רחב ושוויוני ככל הניתן, תוך ניתוק הקשר בין הכנסת ההורים לבין זכותם של הילדים למסגרת חינוכית ראויה. עקרונות ארגוניים במעבר תחום הגיל הרך למשרד החינוך: ń העברת אחריות מלאה למשרד החינוך ומניעת הפיצול בין מערך סבסוד מעונות היום למערך המקצועי. בטווח הקצר, פיצול בין מערך הסבסוד למערך המקצועי צפוי לפגוע בפעילותם של הארגונים הקיימים, המורגלים לעבוד מול אגף אחד. בטווח הארוך, הוא עלול לחבל במאמצים עתידיים לשיפור והרחבה מהותיים של המערכת כולה. ń הקמת מינהלת לגיל הרך במשרד החינוך ותקצוב המועצה לגיל הרך, שאמורה לפי חוק לשמש גוף מלווה לקביעת מדיניות ואסטרטגיה כוללת. הצרכים של תינוקות ופעוטות עד גיל שלוש דורשים פיתוח של מומחיות חדשה במשרד החינוך. כדי שהתחום החדש יזכה להתייחסות מתכללת ומקיפה, ולא ייטמע בתוך המערכות הקיימות כתחום בעל סדר עדיפות משני, עליו להתנהל באופן עצמאי ונפרד ככל הניתן. במקביל, יש למצוא את האיזון בין עצמאותו 3 לבין ניצול היתרונות והמשאבים הקיימים של המשרד ושמירה על רצף חינוכי וטיפולי בין הגילים המוקדמים למאוחרים. ń העברת סמכויות הדרגתית לרשויות המקומיות. הרשות המקומית קרובה לאזרחים ומכירה את צרכיהם ומאפייניהם הייחודיים, והיא מסוגלת לספק שירותים בצורה מדויקת ויעילה יותר בהשוואה למערכת ברמה הלאומית, ולכן יש לראות בה שותפה מרכזית לקידום מערכת חינוך וטיפול איכותית לגיל הרך. במרבית המדינות המפעילות מערכת חינוך וטיפול ציבורית לגיל הרך, הרשויות המקומיות מחזיקות בתפקיד משמעותי ברמת הפיקוח, ובמקרים רבים הן מפעילות בעצמן מסגרות ציבוריות איכותיות. במקביל להקמת מינהלת הגיל הרך במשרד החינוך, מוצע להקים בכל רשות מקומית יחידה ייעודית לגיל הרך, אשר תרכז את התחום. מתווה להרחבת מערכת החינוך לגיל הרך מוצע לאמץ מתווה הדרגתי, שיעמיד את התשתיות ההכרחיות במשרד החינוך וברשויות : מיפוי 2022 המקומיות ויציע טיפול ראשוני בשתי הבעיות שסומנו כדחופות ביותר, כבר בשנת המסגרות הפרטיות ברחבי הארץ ושיפור תנאי ההעסקה של העובדות במעונות המפוקחים – הכוללים הן את השכר הנמוך, הן את מיעוט נשות הצוות ביחס למספר הילדים והן את רמת ההכשרה הירודה. בשנה השנייה, המתווה מגדיל את הסבסוד הממשלתי למעונות הסמל, לצד המשך שיפור התקינה, העלאת רמת ההכשרה של הצוותים וחיזוק המערך ברשויות המקומיות. בנוסף, מוצע להתחיל בתהליך הבינוי של מעונות חדשים, על מנת לאפשר הרחבה משמעותית של היצע המעונות בהמשך. החל מהשנה השלישית למתווה, ולאורך עשר שנים, מוצע להגדיל בהדרגה את ההשקעה הציבורית בגילי לידה עד שלוש – הן על ידי הגדלת היצע המסגרות הציבוריות והן על ידי שיפור נוסף בסטנדרטיזציה. ניתן לצפות כי הגדלת הסבסוד במסגרות הציבוריות, לצד השיפור באיכות השירות, יביאו לגידול משמעותי בביקוש, ויאפשרו להגיע למצב שבו מהתינוקות והפעוטות בגילים הרלוונטיים.70%-60%-המערכת הציבורית תיתן מענה לכ 5 4 :הרחבת פעילות המטה הרחבת מערך הפיקוח והרישוי, פיתוח תכניות הכשרה וטיוב השירות, פיתוח פדגוגי הקמת יחידות ייעודיות ברשויות המקומיות לצורך מיפוי המסגרות הקיימות מטפלות נוספות למעונות הסמל 2000 גיוס )במימון מדינה, במקביל לשיפור התנאים( שיפור תנאי ההעסקה של צוות המטפלות הקיים במעונות הסמל )במימון מדינה( הוספת כוח אדם ליחידות הפועלות ברשויות המקומיות, כהכנה להקמת מעונות ציבוריים על ידי הרשויות מיליון ילדים )על בסיס עלויות השלב השני, לא כולל בינוי(245-הגדלת היצע המסגרות, עד ליעד של כ 3000 גיוס מטפלות נוספות 3000 2000 ,שיפור והרחבה של מערך ההכשרות לרבות הקמת מסלולים אקדמיים לגננות לגיל הרך הכפלת הסבסוד למעונות הסמל מעונות 500-בינוי של כ ציבוריים ברשויות המקומיות הקמת מערך רגשי תומך-התפתחותי הכשרה והדרכה לצוות המטפלות הקיים במעונות הסמל תקצוב המועצה לגיל הרך בינוי ₪ ₪ ₪ 2022 2023 (2034-2024 הכשרות ,שיפור הדרגתי בתקינה עד הגעה למפתחות שקבעה ועדת רוזנטל 6 רקע , אישרה הממשלה את העברת האחריות על מסגרות הגיל הרך ממשרד 18.7.2021-ביום שני ה העבודה והרווחה אל משרד החינוך. השיח על הצורך והחשיבות בצעד זה החל כבר בשנות השבעים של המאה הקודמת, והוא הלך והתגבר בעשור האחרון. המהלך נכלל בהמלצות ) והוועדה 2011 ,"כלכלי ("ועדת טרכנטברג-של ועדות שונות, בהן הוועדה לשינוי חברתי משרדי במטרה לבחון - הוקם צוות בין2015 ), ובסוף2014 ,"למלחמה בעוני ("ועדת אלאלוף את משמעויותיו הארגוניות והתקציביות. נייר זה, המתבסס על העבודה שכבר נעשתה בנושא , מציג 1ונכתב בסיוע ובליווי של מומחיות ומומחים מתחום הגיל הרך ומדיניות החינוך בישראל את העקרונות המרכזיים שלאורם יש לבנות את המעבר, שעומד סוף סוף להתממש. אימוץ עקרונות אלו יבטיח שהמהלך לא ייוותר כצעד הצהרתי בלבד, אלא יהווה תשתית להקמת מערכת חינוך ציבורית ואיכותית לגיל הרך. ההחלטה להעביר את האחריות על תחום הגיל הרך למשרד החינוך מעידה על התקדמות טיפולית הממוקדת בצרכי הילד, לאחר שנים -לתפיסה הרואה במעונות היום מערכת חינוכית בהן מסגרות לגיל הרך נתפסו בעיקר כאמצעי לעידוד תעסוקה של אימהות. התקדמות זו נובעת מההכרה המחקרית והציבורית הגוברת בחשיבותו של הגיל הרך כשלב מכריע , וההחלטה מהווה הצהרת כוונות חשובה ומבורכת. עם זאת, לאור מצבו 2בהתפתחות הילד הנוכחי של תחום הגיל הרך בישראל, עליה להיות מלווה במספר צעדים מעשיים. במקביל להעברה הפורמלית של התחום, יש להקצות את המשאבים הנדרשים כדי לאפשר שימת דגש על איכות הטיפול והחינוך בגילים אלה, על פיתוח מקצועי של הצוות החינוכי, על הרחבה ושיפור של הפיקוח ועל בניית סל שירותים מקיף העונה לצרכים החינוכיים, ההתפתחותיים והבריאותיים של הילדים. רק כך, העברת האחריות בין המשרדים לא תישאר בגדר צעד הצהרתי בלבד. הניסיון בעולם מראה כי מערכות חינוך ציבוריות איכותיות לגיל הרך מצליחות ליצור נגישות גבוהה יותר של המסגרות לכלל האוכלוסייה, ומביאות להישגים גבוהים יותר של הילדים לעומת מסגרות פרטיות. מחקרים מראים שמערכת איכותית רואה בחינוך טובין ציבוריים ולא מוצר צריכה, מתייחסת אל הגיל הרך כחלק בלתי נפרד מהמערכת החינוכית, ופועלת . העברת האגף למשרד החינוך 3מתוך השקפה הוליסטית בה חינוך וטיפול משולבים זה בזה מהווה הזדמנות יוצאת דופן ללקיחת אחריות מקיפה של המדינה על התחום, ולבניית יסודות בריאים שיאפשרו את מימוש החזון של מערכת חינוך ציבורית איכותית, רחבה ונגישה לכול, כבר מגיל הינקות. 7 מאפייני מערכת החינוך לגיל הרך בישראל נכון להיום, לא פועלת בישראל מערכת חינוך ציבורית לגיל הרך. מסגרות החינוך לילדים בעלי סמל מעון מוכר, המופעלים על ידי 4עד גיל שלוש נחלקות למעונות יום ומשפחתונים עמותות וגופים פרטיים אך כפופים לפיקוח ולסטנדרטים הרשמיים של אגף מעונות היום במשרד העבודה; ולמסגרות פרטיות אשר התנהלו עד לאחרונה ללא כל פיקוח מצד המדינה. . 5 אלף554.5 על2020 מספר הפעוטות בישראל מגיל לידה ועד גיל שלוש עמד בסוף שנת בשל מצב מתמשך של חוסר הסדרה והיעדר פיקוח, אין בידי אגף מעונות היום נתונים מדויקים לגבי הילדים המצויים במסגרות פרטיות, והמספרים הקיימים מבוססים על הערכות. מכלל הפעוטות עד גיל שלוש 25%-לפי הערכות שפרסם מרכז המידע והמחקר של הכנסת, כ שוהים במסגרות פרטיות ולא מפוקחות. לא קיים מידע 35%-שוהים במסגרות המפוקחות, וכ . לפי גורמים באגף מעונות 6 מקבוצת הגיל המדוברת40%-לגבי שאר הפעוטות, המהווים כ לא נמצא 2019/2018 היום קיים מחסור במעונות מפוקחים, כאשר ברישום לשנת הלימודים . 7 ילדים שביקשו להירשם8,000-מקום במעונות לכ איפה שוהים התינוקות והפעוטות? מעונות ומשפחתונים מפוקחים מסגרות פרטיות לא מפוקחות לא ידוע25% 35% 40% 8 ההוצאה הציבורית הממוצעת על ילדים במסגרות לתינוקות ופעוטות עד גיל שלוש נמוכה . ברוב המדינות הללו, ההוצאה על חינוך OECD- לעומת הממוצע במדינות ה75%-בישראל בכ וטיפול בגילי לידה עד שלוש גבוהה באופן משמעותי מההוצאה על חינוך בגילי שלוש עד שש. בישראל, לעומת זאת, התמונה הפוכה, כאשר ההוצאה על גילי לידה עד שלוש נמוכה בקרוב 70%- כOECD-. בנוסף לכך, בעוד שבמדינות ה8למחצית מההוצאה על גילי שלוש עד שש מההוצאה הלאומית על גילי לידה עד שש 16% מההוצאה הם במימון ציבורי, בישראל רק .9 מהנטל84%-ממומנים על ידי המדינה, ואילו ההורים נושאים ב )PPP , פר ילד, במונחי כוח קנייה (דולר3 הוצאה ציבורית על שירותי טיפול וחינוך לגילי לידה עד מחושב על סמך הקיצוץ הצפוי 2022 . הנתון של ישראל לשנתOECD Family Database, 2017 :מקור .2017 בתקציב סבסוד המעונות ביחס לתקציב 16000 14000 12000 10000 8000 6000 4000 2000 0 שוודיה איסלנד נורבגיה פינלנד צרפת קוריאה הולנד אוסטרליה גרמניה צ'ילה בלגיה איטליה הונגריה בריטניה סלובקיה ניו זילנד ארה"ב ספרד 2017 ישראל 2022 ישראל מקסיקו 15,600 13,700 11,900 8,800 8,100 8,000 5,500 5,500 4,400 2,100 2,000 1,400 1,200 900 900 800 700 300 200 145 100 9 ההוצאה הנמוכה על הגיל הרך ניכרת באיכות המסגרות. הסטנדרטים הקשורים בתקינת כוח האדם ותפוסת ילדים במסגרות לגיל הרך בישראל נמוכים בהשוואה למקובל בעולם וביחס , גם במסגרת החוק החדש לפיקוח על מעונות OECD-לסטנדרטים המומלצים על ידי ארגון ה לכל היותר בין איש צוות לילדים 1:4 ממליץ על יחס שלOECD-. ה2018 יום שנחקק בשנת , יחס דומה לזה שהומלץ בעבר על ידי ועדה מייעצת לאגף מעונות היום 10עד גיל שנתיים חודשים, 15 עד גיל1:3 ברשותה של פרופ' מרים רוזנטל, שקבעה כי היחס הרצוי עומד על . בפועל, היחס הקבוע בתקנות 11 לגילי שנתיים עד שלוש1:6- חודשים לשנתיים ו16 בין1:5 1:9 , חודשים15 לתינוקות עד גיל1:6 הנוכחיות רחוק מאוד מהסטנדרטים הללו והוא עומד על . בעקבות חוק הפיקוח החדש, חל אמנם שיפור 12 בין שנתיים לשלוש1:11 –עד גיל שנתיים ו בחלק מהדרישות המופנות כלפי המעונות, אך לא חל כל שינוי בתנאים הבסיסיים של תקינת כוח האדם, ואף חלה הרעה בדרישות לגבי גודל הקבוצה המרבי ותפוסת השטח המזערית לא חל כל שיפור בתקני הפיקוח, הממשיכים לעמוד על 2019 . יתרה מזאת, מנובמבר13לילד . 14 מפקחים ברמה הארצית, מספר שאינו מאפשר יישום סביר של החוק23 על אף חשיבות הנושא, סוגיית כוח האדם במעונות לא תיפתר רק על ידי שיפור דרישות התקינה. טיפול וחינוך איכותיים לגיל הרך תלויים בקיומו של צוות איכותי, בעל כישורים והשכלה ההולמים את חשיבות תפקידו ואת מידת האחריות שבידיו. קיימת הסכמה רחבה על כך שהכשרה והדרכה, לצד תנאי עבודה והעסקה מכבדים, הם תנאים הכרחיים למשיכת , אך המצב בשטח לא יכול להיות 15עובדות ועובדים איכותיים ולמניעת שחיקה של צוותים רחוק יותר מכך. עובדות המעונות והמשפחתונים – הפרטיים והמפוקחים כאחד – אינן זוכות להשכלה ולהכשרה ההולמות את תפקידן ואת מידת האחריות שבידיהן, והן מועסקות בתנאים ירודים הכוללים עומס עבודה גדול, היעדר אופק תעסוקתי ושכר נמוך מאוד. כתוצאה מכך, . 16התחום סובל ממחסור תמידי ואקוטי בעובדות ועובדים ושיעורי תחלופה גבוהים ביותר ההתקדמות בעשור האחרון על אף הקשיים הגדולים המאפיינים את המערכת הנוכחית, חשוב לציין את ההתפתחויות החיוביות שחלו בשנים האחרונות. בעקבות חקיקת חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, נדרש כל מפעיל מעון לקבל אישור ראשוני להפעלתו 2019 , החל מספטמבר2018-התשע"ט . בנוסף, בשנת 17ממנהל האגף למעונות יום ומשפחתונים, בכפוף למספר תנאים בסיסיים הלימודים הקרובה אמורות להיכנס לתוקף, באופן מדורג על פני שלוש שנים, שורה של תקנות אשר יחולו על מסגרות פרטיות המשרתות שבעה ילדים או יותר. עם זאת, בשל מיעוט המידע בנוגע למסגרות הפרטיות, והמשאבים המצומצמים שמוקצים כיום למערך המפקחים, קיים חשש שלא תתאפשר אכיפה של ממש בשטח. 10 לצד חוק הפיקוח, נרשמו בשנים האחרונות הישגים חשובים נוספים לטובת הגיל הרך. חלק , ו"מחאת העגלות" בפרט, 2011 לא מבוטל מכך ניתן לזקוף לזכותה של המחאה החברתית של שהעלתה את הנושא על סדר היום. אחת ההמלצות החשובות ביותר של "ועדת טרכטנברג", שקמה בעקבות המחאה, היא יישום חוק לימוד חובה חינם לגילי שלוש וארבע. המלצה זו בכל הארץ, בעוד שקודם לכן החוק יושם באופן חלקי בלבד באשכולות 2015 יושמה בשנת . 18), בחלק מאזורי העדיפות הלאומית ובחלק משכונות המצוקה1-2( אקונומיים נמוכים-סוציו מאז הרפורמה, כל ילדי ישראל זכאים לחינוך חינם החל מגיל שלוש, ונכון לשנת הלימודים . 1989.2% שיעור ההשתתפות של ילדים בני שלוש בגני ילדים ציבוריים עמד על2018/2017 שיעורי ההשתתפות הגבוהים מעידים על נחיצותה של הרפורמה ועל הצלחתה, ומהווים עדות לכך שכאשר השירות הציבורי מציע אלטרנטיבה איכותית מספיק, הוא מושך אליו ילדים מכל השוויון החברתי. -קבוצות האוכלוסייה ומהווה גורם מרכזי בצמצום אי המלצה משמעותית נוספת של הוועדה היא הקמת המועצה לגיל הרך. בעקבות ההמלצה, קם לראשונה בישראל גורם ממלכתי אשר מופקד על מדיניות הגיל הרך ברמה הלאומית ונותן מענה לפיצול האחריות וביזור הסמכויות המאפיינים את הטיפול בגיל הרך בישראל. פיצול זה פגע ביכולת להתוות מדיניות עקבית, מתואמת וברורה ההולמת את מכלול הצרכים בגיל זה. כפיפותה של המועצה לגיל הרך למשרד החינוך מבטאת את העיקרון לפיו הטיפול בגיל . מאז מינויה 20הרך הוא בעיקרו עניין חינוכי, כאשר יש להתייחס להיבטים האחרים כמשלימים , עיסוקה העיקרי היה הכנת תשתית לפעילותה וניסוח תכנית 2018 של המועצה בנובמבר שנתית לקידום הטיפול בגיל הרך, אחד מתפקידיה העיקריים המוגדרים בחוק. -לאומית רב , אך טרם הוצגה לוועדת שרים לענייני הגיל הרך 2020 התכנית הוצגה בפני הכנסת בסוף שנת . המועצה עדיין אינה ממלאת את כלל התפקידים שהוגדרו 21ולתקצובו כפי שמוגדר בחוק היציבות -לה בחוק, ונראה כי היא התקשתה עד כה לממש את ייעודה באופן מלא על רקע אי . אף על פי כן, הקמת המועצה לגיל הרך היא צעד בעל 22הפוליטית ובהיעדר תקצוב הולם פוטנציאל עצום לקידום כולל של הטיפול בגיל הרך, ויש להקדיש את המשאבים הדרושים כדי למצות פוטנציאל זה בהמשך הדרך. המלצות לאופן ההעברה של אגף מעונות יום ומשפחתונים למשרד החינוך למרות ההחלטה העקרונית להעביר את אגף מעונות היום והמשפחתונים ממשרד העבודה והרווחה למשרד החינוך, מרבית השאלות הנוגעות לאופן ההעברה ולמשמעויותיה הרחבות עומדות עדיין פתוחות. בהחלטת הממשלה נקבע כי ההעברה תכלול את האחריות המקצועית והפדגוגית, וכן את ההסדרה, הבינוי והפיקוח על מעונות היום, כאשר מנגנון סבסוד המעונות יישאר תחת אחריות משרד העבודה. 11 בחלק זה נבקש לפרוס את עיקרי הצעדים הנדרשים כדי להניח, כבר בעת המעבר, את היסודות להקמתה של מערכת חינוך ציבורית ואיכותית לגיל הרך: . 1 העברת אחריות מלאה למשרד החינוך ומניעת פיצול מערכת מעונות היום בטווח הקצר, פיצול בין מערך הסבסוד למערך המקצועי צפוי לפגוע בפעילותם של הארגונים הקיימים, המורגלים לעבוד מול אגף אחד. בטווח הארוך, הוא עלול לחבל במאמצים עתידיים לשיפור והרחבה מהותיים של המערכת כולה. התפיסה החדשה, הרואה במעונות היום שירות חינוכי שמוענק לילדים במקום שירות שמרטפות הניתן להורים, מחייבת את משרד החינוך לספקו באופן רחב ושוויוני ככל הניתן, תוך ניתוק הקשר בין הכנסת ההורים לבין זכותם של הילדים למסגרת חינוכית ראויה. לא מן הנמנע כי ההחלטה להשאיר את מערך סבסוד המעונות בידי משרד העבודה והרווחה נועדה להחליש את הדרישה הזו, שעלתה בעבר גם מצדם של בכירים במשרד החינוך בהתייחסותם להעברה עתידית של האחריות על הגיל הרך לידיהם. . 2 השתלבות במבנה הארגוני של משרד החינוך המעבר למשרד החינוך יאפשר למערך הטיפול והחינוך לגיל הרך להנות מהמשאבים החשובים המצויים בידי המשרד: ניסיון בניהול ובפיקוח על מערכות חינוך מורכבות, מנהל פדגוגי מנוסה, התמחויות בבינוי ותכנון, קשר עם השלטון המקומי, הרשויות והמועצות המקומיות, ושירות פסיכולוגי ייעוצי. עם זאת, הצרכים של תינוקות ופעוטות עד גיל שלוש שונים מבחינות רבות מאלה של ילדים ונערים, והם דורשים פיתוח של מומחיות חדשה במשרד. כדי שהתחום החדש יזכה להתייחסות מתכללת ומקיפה, ולא ייטמע בתוך המערכות הקיימות כתחום בעל סדר עדיפות משני, עליו להתנהל באופן עצמאי ונפרד ככל הניתן. במקביל, יש למצוא את האיזון בין עצמאותו לבין ניצול היתרונות והמשאבים הקיימים של המשרד ושמירה על רצף חינוכי וטיפולי בין הגילים המוקדמים למאוחרים. על מנת להגיע לאיזון זה, מומלץ מבחינה ארגונית לקשור את הקמת האגף לשתי היחידות הקיימות במשרד החינוך שהן בעלות ההתמחות הקרובה ביותר לטווח גילים זה – המועצה לגיל יסודי האחראי כיום על גני הילדים לגילי שלוש עד שש. אנו ממליצים -הרך, והאגף לחינוך קדם לאמץ את ההצעה שהועלתה בעבר על ידי פרופ' מנואל טרכטנברג, ואף עלתה בעקביות בשיחות עם מומחים מהתחום, לפיה יש להקים בעת המעבר מנהלת לגיל הרך, להעביר אליה יסודי ולהקים לצדו אגף נוסף לגילי לידה עד שלוש, שירכז את כל -את האגף לחינוך קדם תחומי האחריות לניהול מערך מעונות היום, לרבות תחום הסבסוד. בשלב הראשון המנהלת חינוכיות, כאשר בהמשך מומלץ -תהיה מופקדת על ניהול ותפעול מערך המסגרות הטיפוליות . כצעד 23שתקלוט אחריות לפונקציות נוספות, כגון טיפות החלב והמרכזים להתפתחות הילד 12 מקדים להקמת המנהלת, ניתן להקים כבר בטווח הקצר מחלקה ייחודית בתוך האגף לחינוך יסודי, שתהווה תשתית להמשך. -קדם מוצע כי המועצה לגיל הרך תנחה ותלווה את הקמת המחלקה והמנהלת ואת פעילותן, ותהווה גורם האחראי הן על מדיניות, אסטרטגיה ותקצוב התחום בתוך משרד החינוך והן על תכלול ותיאום שירותים לגיל הרך הניתנים על ידי משרדים אחרים. . 3 העברת סמכויות לרשויות המקומיות במרבית המדינות המפעילות מערכת חינוך וטיפול ציבורית לגיל הרך, הרשויות המקומיות מחזיקות בתפקיד משמעותי ברמת הפיקוח, ובמקרים רבים הן מפעילות בעצמן מסגרות . הרשות 24יסודי בישראל-ציבוריות איכותיות – בדומה למסגרות הפועלות כיום בחינוך הקדם המקומית קרובה לאזרחים ומכירה את צרכיהם ומאפייניהם הייחודיים, והיא מסוגלת לספק שירותים בצורה מדויקת ויעילה יותר בהשוואה למערכת ברמה הלאומית, ולכן יש לראות בה שותפה מרכזית לקידום מערכת חינוך וטיפול איכותית לגיל הרך. במקביל להקמת מנהלת הגיל הרך במשרד החינוך, מוצע להקים בכל רשות מקומית יחידה ייעודית לגיל הרך, אשר תרכז את התחום. יש חשיבות בהקמת יחידה חדשה ונפרדת, בניגוד להרחבת הסמכות של יחידות קיימות לעסוק בגילים אלה, שעלולה לגרום לתחום "ליפול בין הכיסאות" ולהפחית בחשיבותו כנושא העומד בפני עצמו. רשויות רבות החלו כבר לפעול בכיוון זה באופן עצמאי בשנים האחרונות, אך מוצע כי הממשלה תטיל על הרשויות חובה להקים יחידה מסוג זה, וכן תעביר את המימון הדרוש לשם כך. משימתן הדחופה ביותר של היחידות שיוקמו ברשויות המקומיות היא לסייע למשרד החינוך במשימת האיתור והמיפוי של המסגרות הפרטיות. במקביל, היחידות יפעלו לחזק את הקשר עם ההורים, ועם כלל הגופים הרלוונטיים ברשות (בריאות, טיפות חלב, רווחה וכו'). כשלב ראשון להעברת סמכויות תפעוליות לידי היחידות, יש לאפשר להן למנות מפקחים מטעמן בכפוף לדרישות המקצועיות שיציב משרד החינוך. בשלב שני, מוצע כי היחידה תהיה שותפה למשרד החינוך בהקמת מערך מקצועי תומך, בדומה למערך הפסיכולוגיה החינוכית הפועל כיום בגנים הציבוריים (ראו פירוט בהמשך). בשלב השלישי, יש לשאוף כי הרשות המקומית תיקח חלק משמעותי בהרחבת היצע המסגרות הקיים, על ידי הקמת מעונות ציבוריים שיופעלו על ידה. 13 4 .תחומי אחריות עיקריים תחת האגף החדש ń מיפוי המסגרות הפרטיות: כרבע מיליון תינוקות ופעוטות בישראל אינם נמצאים כיום במסגרות המוכרות למדינה. איתור הילדים הללו, רישום המסגרות בהן הם נמצאים והכפפתן לחוק הפיקוח החדש הם צעד דחוף. כל דחייה שלו מהווה הפקרה לא רק של חינוכם של אותם פעוטות, אלא גם של שלומם הפיזי והרגשי. על המשרד לפעול יחד עם הרשויות לאיסוף המידע ולרישוי המעונות הפרטיים הקיימים. ń שיפור מעמד הצוות החינוכי: הכשרה מקצועית מיטבית והעלאת הביקוש למקצוע על ידי שיפור המעמד ותנאי ההעסקה של הצוות, צריכות להוות מטרה ראשונה במעלה במסגרת תכנית אסטרטגית לשיפור השירות והרחבתו. על משרד החינוך לפעול לקידום רפורמה בדרישות ההכשרה ובתנאי ההעסקה בכלל המסגרות לגיל הרך. מוצע לאמץ את הסטנדרטים שפרסמה "ועדת רוזנטל", הקובעים את מדרג ההכשרות הרצוי לכל אחד מאנשי הצוות, ולאסור בהדרגה העסקה של אנשי צוות שלא עומדים בהם. במקביל, יש לפעול לשיפור משמעותי בשכר ובתנאי ההעסקה של הצוותים הקיימים – תנאי הכרחי למשיכת עובדים ועובדות נוספים, לשיפור איכות עבודת הצוותים ולמניעת נשירת העובדים הקיימים. ń הרחבת הפיקוח ושיפורו: בהודעת משרד החינוך בנוגע לקבלת האחריות על הגיל הרך, מצוין שהמשרד יחל בהעמקת מבנה הפיקוח במעונות היום, מיד עם ההעברה. בנוסף לצורך בשיפור מערך הפיקוח הקיים, כניסתם של אלפי גנים פרטיים לפיקוח מצריכה ארגון מחדש והרחבה משמעותית. לשם כך, נדרשת בראש ובראשונה הגדלה של תקני הפיקוח הקיימים לפחות פי שלוש – השיעור המינימלי הדרוש כדי להתמודד עם ההיקף הגדול של המסגרות. בנוסף, חוק הפיקוח אינו דורש מהמפקחים להחזיק בניסיון מקצועי בתחום הספציפי של חינוך וטיפול בגיל הרך. כך, נוצר מצב אבסורדי במסגרתו מפקחים נדרשים לזהות מצבים חריגים במעונות ללא כל ניסיון מתאים והבנה בנוגע להתנהלות מסגרת חינוכית לגיל הרך. לכן, מוצע להציב לתפקיד הפיקוח תנאי סף של הכשרה וניסיון משמעותי בגיל הרך. בכך, מלבד פיקוח מקצועי ואיכותי יותר, תקודם מטרה מרכזית נוספת – העצמה וחיזוק מעמדו טיפולי, שיזכה לאופק קידום מקצועי נוסף.-של הצוות החינוכי ń התאמת הסטנדרטים הקיימים בישראל למקובל בעולם: הסטנדרטים הנדרשים במעונות היום בישראל נמוכים מהסטנדרטים המקובלים בעולם המערבי מבחינת תקינת כוח האדם, תפוסת שטח לילד וגודל קבוצה מינימלי. מחקרים רבים מראים כי קיים קשר מובהק בין -גורמים אלה לבין איכות המסגרות. על משרד החינוך לפעול לשיפור יחס הפעוטות למחנך . בהמשך, יש לפעול להחיל גם את 25"מטפל לפי הסטנדרטים שהציעה "ועדת רוזנטל 14 המלצות הוועדה הנוגעות לתנאים הפיזיים ולגודל הקבוצה במעונות המפוקחים, ולהתאימן גם למעונות פרטיים הפועלים תחת חוק הפיקוח. ń יצירת מערך מקצועי תומך: האיתור של מוגבלויות, בעיות התפתחותיות או מצבי סיכון חשוב במיוחד בגילי לידה עד שלוש, שכן אפקטיביות הטיפול עולה ככל שהאיתור נעשה בשלב מוקדם יותר. באופן דומה לנעשה בגנים הציבוריים לגילי שלוש עד שש, יש לספק לצוותים החינוכיים במעונות את מיטב הכלים לאיתור מוקדם של מצבים מיוחדים ולמתן מענה להם. זאת, באמצעות הקמת מערך תומך הכולל פסיכולוגית התפתחותית, מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת, פיזיותרפיסטית ותזונאית שיסייעו לצוות ולילדים. כאמור, החשיבות של אספקת מערך תומך זה עולה ככל שהגיל יורד. לכן המצב בו השירות ניתן לראשונה דווקא בגילים הבוגרים יותר מבטא הקצאת משאבים המנוגדת למסקנות המדעיות בתחום. ń בינוי והקצאת שטחים: כפי שצוין לעיל, בנוסף למחסור בכוח אדם, קיים היום מחסור מתמשך במבנים עבור מעונות יום. קיים צורך בהשקעה ציבורית נרחבת בבינוי מעונות יום נוספים, ובקביעת חובה חוקית להקצות שטחים למעונות יום במסגרת התכנון העירוני של שכונות חדשות. בנוסף יש לחשוב על שימוש במבנים המשמשים כיום גנים פרטיים, והתאמתם לסטנדרטים בטיחותיים, בריאותיים וחינוכיים שייקבעו על ידי משרד החינוך. כמו כן, יש להטמיע בתכנון העירוני תפיסה ריכוזית של הפונקציות לגיל הרך ושאיפה ליצירת רצף על פני הגילים, למשל על ידי אשכולות גנים לגילי לידה עד שש הנמצאים באותו מרחב. ń סבסוד המסגרות והגדלת ההיצע: מהרגע שהאחריות על המסגרות עוברת לידיו של משרד החינוך, עליו לפעול להרחבה משמעותית של סבסוד המסגרות לגיל הרך, שעלותן הנוכחית מהווה גורם מרכזי ביוקר המחייה של משפחות צעירות, וכן להגדלת היצע המסגרות. מוצע כי המשרד יכין מתווה הדרגתי להרחבת הסבסוד לכלל האוכלוסייה, במקביל להקמת מסגרות ציבוריות ברשויות המקומיות שימומנו ישירות מהקופה הציבורית, ויפעל לקדמו מול משרד האוצר. משמעות תקציבית בתקציב הקרוב ₪ מיליון200 לפי הודעת משרד החינוך, יתווספו לתקציב משרד החינוך לצורך העברת האחריות על המעונות לידיו. לא ברור עדיין למה מיועד תקציב זה, וכן לא פעמי או בתקציב שנתי שייכנס לבסיס התקציב. כך או כך, זהו -ידוע אם מדובר בתקציב חד סכום מזערי ביחס לסכומים הנחוצים כדי להבטיח שהמעבר של אגף מעונות היום לא יישאר 15 בגדר צעד הצהרתי בלבד, וכדי להניח כבר עכשיו את היסודות הנחוצים להרחבה ולשיפור משמעותיים של השירות. אין ספק כי החלת אחריות ציבורית אמיתית על תחום הגיל הרך, על בסיס העקרונות שפורטו בנייר זה, נושאת עמה עלויות תקציביות גבוהות. עם זאת, מחקרים מהשנים האחרונות מוכיחים שטיפול וחינוך איכותיים בגיל הרך הם גורמים חיוניים בהתפתחות התקינה ובמיצוי הפוטנציאל , ושההשקעה בשנות החיים הראשונות מניבה בעתיד את התשואה הכלכלית 26של הילד – תשואה הבאה לידי 27והחברתית הגבוהה ביותר בהשוואה להשקעה בשנים שלאחר מכן ביטוי בהישגים גבוהים יותר בלימודים ובתעסוקה וכן בהוצאות מופחתות על רווחה ובריאות. 28מתווה מוצע והערכת עלויות במסגרת המתווה מוצע להגדיל בהדרגה את ההשקעה הממשלתית בגיל הרך. ń השנה הראשונה למתווה תוקדש להקמת תשתיות הכרחיות במשרד החינוך וברשויות המקומיות ולטיפול ראשוני בשתי הבעיות שסומנו כדחופות ביותר: מיפוי המסגרות הפרטיות ברחבי הארץ ושיפור תנאי ההעסקה של העובדות במעונות המפוקחים – הכוללים הן את השכר הנמוך, הן את מיעוט נשות הצוות ביחס למספר הילדים והן את רמת ההכשרה הירודה. ń השנה השנייה למתווה תוקדש להגדלת הסבסוד הממשלתי למעונות הסמל, לצד המשך שיפור התקינה, העלאת רמת ההכשרה של הצוותים וחיזוק המערך ברשויות המקומיות. בנוסף, מוצע להתחיל בתהליך הבינוי של מעונות חדשים, על מנת לאפשר הרחבה משמעותית של היצע המעונות בהמשך. ń החל מהשנה השלישית, ולאורך עשר שנים, מוצע להגדיל בהדרגה את ההשקעה הציבורית בגילי לידה עד שלוש – הן על ידי הגדלת היצע המסגרות הציבוריות והן על ידי שיפור נוסף בסטנדרטיזציה. ניתן לצפות כי הגדלת הסבסוד במסגרות הציבוריות, לצד השיפור באיכות השירות, תביא לגידול משמעותי בביקוש, ויאפשרו להגיע למצב שבו המערכת הציבורית מהתינוקות והפעוטות בגילים הרלוונטיים. 70%-60%-תיתן מענה לכ 16 סעיף )₪ עלויות (במיליוני 2022 שלב ראשון: תקציב הקמת יחידות ייעודיות ברשויות המקומיות לצורך מיפוי המסגרות הקיימות100 הרחבת פעילות המטה: הרחבת מערך הפיקוח והרישוי, פיתוח תכניות הכשרה וטיוב השירות, פיתוח פדגוגי 100 )שיפור תנאי ההעסקה של צוות המטפלות הקיים במעונות הסמל (במימון מדינה165 ) מטפלות נוספות למעונות הסמל (במימון מדינה, במקביל לשיפור התנאים2000 גיוס170 הקמת מערך תומך20 תקצוב המועצה לגיל הרך20 הכשרה והדרכה לצוות המטפלות הקיים במעונות הסמל30 2022 סה"כ תוספת שנתית לבסיס התקציב לשנת₪ מיליון605 2023 שלב שני: תקציב הוספת כוח אדם ליחידות הפועלות ברשויות המקומיות, כהכנה להקמת מעונות ציבוריים על ידי הרשויות 100 מטפלות נוספות3000 גיוס260 שיפור והרחבה של מערך ההכשרות, לרבות הקמת מסלולים אקדמיים לגננות לגיל הרך55 הכפלת הסבסוד למעונות הסמל1500 מעונות ציבוריים ברשויות המקומיות500-בינוי של כ1100 סה"כ תוספות שלב שני3,015 שלב שני+ סה"כ תוספת שנתית לבסיס התקציב – שלב ראשון₪ מיליארד3.620 )2034-2024( שלב שלישי – עשור ההרחבה מיליון ילדים (על בסיס עלויות השלב 245-הגדלת היצע המסגרות, עד ליעד של כ השני, לא כולל בינוי) תוספת הדרגתית של מיליון ש"ח כל 785-כ שנים10 שנה, על פני שיפור הדרגתי בתקינה, עד הגעה למפתחות שקבעה ועדת רוזנטל תוספת הדרגתית של כל שנה, ₪ מיליון325-כ שנים10 על פני בינוי שנים 9- לשנה, ל1100 11-נוספות (סה"כ כ )₪ מיליארד ואילך2035 תקצוב שנתי סופי לאחר סיום המתווה (לא כולל בינוי) החל משנת בשנה₪ מיליארד14.7-כ 17 סיכום העברת אגף מעונות יום ומשפחתונים לידי משרד החינוך היא בעלת משמעות חשובה. היא מבטאת הכרה בצורך להשקיע בגיל הרך ולשים דגש על איכות החינוך במסגרות, ובכך שתהליך החינוך והלמידה מתחיל כבר מלידה. יחד עם זאת, על מנת שההעברה לא תתמצה במשמעותה ההצהרתית בלבד, אלא תהווה מנוף לשינוי אמיתי, יש לבצעה באופן מושכל ומתוך חזון ברור לעתיד – יצירת מערכת חינוך ציבורית איכותית ונגישה לכול. ההמלצות שפורטו בנייר זה נועדו להנחות את השלבים הראשונים של ההעברה, כך שתתבצע באופן המועיל ביותר הן לשיפור מיידי של השירות והן לשיפורו ארוך הטווח. אופן השתלבות האגף במבנה הארגוני של משרד החינוך, והצעדים הראשונים שייעשו במסגרת ההעברה, עשויים להשפיע על תפקודו ועל יכולתו להגיע להישגים משמעותיים בהמשך. יש לנצל את ההזדמנות הניצבת בפנינו כדי לבנות יסודות איתנים להמשך הדרך, ולהקדיש למהלך את מלוא המשאבים הנחוצים לו. 18 הערות ומקורות הנייר נכתב בסיוע ובליווי חברות הוועד המנהל של העמותה הישראלית למען הילד בגיל הרך:1 מור דקל, יו"ר העמותה לאה אופיר, גננת, מפקחת ומכשירת גננות ומורים בגיל הרך תמי אלמוג, רכזת הגיל הרך בחברה למתנ"סים ומנהלת האגף למעונות יום ומשפחתונים פרופ' דורית ארם, ראש המגמה לייעוץ חינוכי, בית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב ליאת גלנץ, גננת ומנהלת מעון ובעבר רכזת הקואליציה לחינוך מלידה טליה ויינברגר, גננת, מפקחת ומכשירת גננות ומורים בגיל הרך מור, בעבר מנהלת האגף לטיפוח וחינוך בגיל הרך בויצ"ו-עו"ס טוקה ילין לילך יעיש, אקטיביסטית וממנהלות קהילת נלחמים ונאבקים למען הילדים בטי כהן, יועצת ומדריכה ביחידה הקלינית של עליית הנוער, בעבר מקימה ומנהלת מרכז לגיל הרך נעאמנה אלעטאונה אמינה, גננת ומדריכה פדגוגית, מנהלת אשכול גנים בנגב עו"ס שמחה סהר, בעברה מובילת תכניות התערבות להורים וצוותים במעונות לילדים בסיכון חגית סלומון, גננת ומומחית לגיל הרך, מנהלת מחלקת גני ילדים בעיריית קריית אונו פרופ' עפרה קורת, המגמה להתפתחות הילד באוניברסיטת בר אילן, ראשת תכנית הריס לחקר וקידום תינוקות ופעוטות בישראל ובנוסף, התקיימו לצורך כתיבת הנייר ראיונות עם המומחים/ות הבאים: פרופ' מנואל טרכטנברג סימה חדד, סגנית יו"ר המועצה לגיל הרך במשרד החינוך יסודי במשרד החינוך-ד"ר אסף ליבוביץ', מנהל תחום מחקר ומדיניות באגף לחינוך קדם י. שביט ואחרים, "אי שוויון מתהווה בגיל הרך: על הקשר בין עוני, גירויים חושיים, התפתחות הילדים 2 .)2018( ,והישגים", מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל 3 M. Vandenbroeck, “Discussion: Policies that Make a Difference”, in The Palgrave Handbook of Family Policy, ed. Rense Nieuwenhuis, Wim Van Lancker (open acess publication, 2020): 181 – 183. . מעונות יום מפוקחים ומשפחתונים הם מסגרות המיועדות לילדים מגיל חצי שנה ועד שלוש4 מעונות יום מפוקחים פועלים במבנים ייעודיים לילדים ומופעלים על ידי ארגוני נשים ומתנ"סים (דוגמת ויצ"ו ונעמ"ת) לרוב ללא מטרות רווח, וכן על ידי רשויות מקומיות. משפחתונים מוגבלים לחמישה ילדים ומתנהלים בביתן של המטפלות. 2021 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, יולי5 מ. רבינוביץ' ואחרים, "מסגרות לילדים בגיל הרך והפיקוח הממשלתי עליהן", מרכז המחקר והמידע6 .)2020( ,של הכנסת 19 .)2019( , מ. רבינוביץ', "מסגרות לילדים בגיל הרך", מרכז המחקר והמידע של הכנסת7 מ. רבינוביץ' ואחרים, "מסגרות לילדים בגיל הרך והפיקוח הממשלתי עליהן", מרכז המחקר והמידע8 .)2020( ,של הכנסת 9  OECD, 2019, Education at a Glance 10 OECD “Encouraging Quality in Early Childhood Education and Care (ECEC), Research Brief: Working Conditions Matter”, (2011) .2009 דו"ח ועדת רוזנטל, סטנדרטים להפעלת מסגרות חינוכיות לפעוטות, טבת תשס"ט – ינואר11 גני ילדים, תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תנאים לפעילות- חינוך- רשויות ומשפט מנהלי12 2021-של מעון יום לפעוטות), תשפ"א אתר הכנסת, "הוועדה לזכויות הילד אישרה את תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות", 13 https://m.knesset.gov.il/activity/ ,2021 בינואר5 ,חדשות הוועדה המיוחדת לזכויות הילד ].18.07.2021 : [גישהcommittees/children/news/pages/pr050121.aspx מ. רבינוביץ' ואחרים, "מסגרות לילדים בגיל הרך והפיקוח הממשלתי עליהן", מרכז המחקר14 .)2020( ,והמידע של הכנסת מ. טרכטנברג ואחרים, "היפוך הפירמידה – חזון ומדיניות לגיל הרך בישראל", מוסד שמואל נאמן, 15 .)2019( ר. חסייסי, "מעמדן ותנאי העסקתן של מטפלות במעונות יום ומשפחתונים", מרכז המחקר והמידע16 .)2014( ,של הכנסת כגון היעדר רישום פלילי של כל בעלי התפקידים במעון והשתתפות כלל המחנכים או המטפלים 17 .בהדרכה בנושא עזרה ראשונה לפעוטות : קשיים והצעות לפתרון", מרכז טאוב לחקר 3-4 נ. בלס וח. בלייד, "יישום חוק לימוד חובה לגילאי18 .)2013( ,המדיניות החברתית בישראל מ. רבינוביץ' ואחרים, "מסגרות לילדים בגיל הרך והפיקוח הממשלתי עליהן", מרכז המחקר 19 .)2020( ,והמידע של הכנסת מ. טרכטנברג ואחרים, "היפוך הפירמידה – חזון ומדיניות לגיל הרך בישראל", מוסד שמואל נאמן, 20 .)2019( אתר הכנסת,"בין המלצות הוועדה: העברת האחריות על הפעילות במסגרות לילדים עד גיל שלוש21 ]18.07.21 : [גישה2020 בדצמבר23 ,למשרד החינוך", חדשות ועדת החינוך, התרבות והספורט 20 . שם22 בהתאם להמלצות פרופ' מנואל טרכטנברג במסמך "היפוך הפירמידה – חזון ומדיניות לגיל הרך23 .)2019( "בישראל 24 European Union, “Key Data on Early Childood Education and Care in Europe, 2019 Edition” Eurydice Report, (2019) 25 E. Meluish, “Provision of Quality Early Childcare Services”, European Programme for Employment and Social Innovation, (2015). י. שביט ואחרים, "אי שוויון מתהווה בגיל הרך: על הקשר בין עוני, גירויים חושיים, התפתחות26 .)2018( ,הילדים והישגים", מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל 27 J. Heckman, “Invest in early childhood development: Reduce deficits, strengthen the economy”, The Heckman Equation, (2012). ), על2016( הערכת העלויות מבוססת על עבודת הצוות הבינמשרדי לבדיקת מיקום מעונות היום28 ) ועל אומדנים נוספים. לקבלת פירוט חישוב העלויות2019( עבודתו של פרופ' מנואל טרכטנברג [email protected] :המלא ניתן לפנות ל