חומר רקע
14
,נובמבר2021
:לכבוד
חברת
ה
כנס ת הגב' אבתיסאם מראענה
יושבת ראש הוועדה המיוחדת לעובדים זרים, הכנ סת
,גבירתי היו"ר
הנד :ון דיון בועדה" בנושא
אתגרים בהעסקת עובדים זרים בענף החקלאות "
–
נייר עמדה
" :התאחדות האיכרים בישראל (להלן
התאחדות האיכרים "), המייצגת את החקלאות הפרטית
במדינת ישראל, מתכבדת להגיש ליושבת ראש הוועדה ולחברי הוועדה את
עמדתה המק צועית
וה
מפורטת עם פ תרו
נות לביצוע בא שר לכלל הסוגיות שנוגעות להעסקת עובדים זרים בענף
החקלאו .ת
1.
מכסות -
לאורך שנים
הוכח כי ענף החקלאות ב ,ישראל נשען ברובו על העסקת עובדים זרים
כל הניסיונות להעסקת עובדים
ר יש אלים בענף פשוט
כשלו. על כן, סוגי ית המכסות הינה נטל
ש
רק יוצר כשלים רבים בענף, לרבות ביקו
ש תמיד גבוה
לעומת
היצ
ע שתמיד נמוך עם ר גולציה
ועלויות גבוהות ביותר
. דבר ש
רק מעודד את תופעת הברחנים שהפכה להיות ממש מגפה .
אין
אנו סבורים שבעלויות וברגולציה הכבדה כל כך חקלאים יבחרו להעסיק עובדים מעבר לצורך
שלה ם. מעת לעת וגם לאחרונה ולאחר מאבקים קשים ביותר– מג דילים את המכ סה באלפים
בודדי
ם, א ך אנו סבורים כי הצעד הנכון והמשמעותי ביותר יהיה לבטלה לחלו .טין במחקר
השוואתי שנע שה עבור התאחדות האיכרים על ידי חברתLEXIDALE
עלה במדינות המחקר
כי ההיצע אינו מוגבל ,
נרחיב על כך .בהמשך המסמך
2.
בחירת זהות העובד–
בישראל לחקלאי אפס השפעה ומעורבות בהליך גיוס העובד, למעסיק
.אין שום אפשרות לבחור את זהות העובד
להלן נתונים שעלו במחקר השוואתי עבור התאחדות האיכרים של חברתLEXIDALE
בכל
מדינות המחקר (ארהב, טורקיה, ספרד ועוד) לחקלאים יש עצמאות בבחירת העובדים עמם ירצו
להתקשר וכן עצמאות לאורך כל תקופת
.ההתקשרות
א .באף
אחת ממדינות המחקר לא חלה חובה
על מעורבות של גורם מתווך בכל
הנוגע
להעסקת
עובדים זרים.
בניגוד לישראל, בה מחוייב החקלאי להיעזר בשירותיה של לשכה פרטית על מנת להסדיר את
העסקת העובד הזר-
הליך שמסרבל ומייקר את
העלויות הכלולות בהעסקת עובדים זרים-
באף
אחת ממדינות המחקר לא חלה חובה כזו. החקלאי כמו גם העובדים הזרים מוזמנים להיעזר
במתווכים, אולם לא מוטלת עליהם החובה לנהוג באופן זה. יוער כי
בספרד המדינה מעורבת
בהליך
גיוס עובדים זרים, אולם הדבר נעשה על מנת להקל על
המעסיק ולייעל את הליך ההעסקה.
ב .בניגוד לישראל ,בכל מדינות המחקר המעסיק חופשי לקבוע את זהות העובדים הזרים שיעסיק.
בישראל העובד הזר מוצב אצל החקלאי באופן רנדומאלי, ואין לחקלאי אפשרות לבחור את
העובד
.(או להחליפו באחר, לאורך כל תקופת ההעסקה )חמש שנים
ואולם, בכל מדינות
המחקר, למעסיק
עומדת הזכות, ככלל, לבחור את כל אחד מעובדיו באופן עצמאי. יוער, כי אם
המעסיקים בוחרים
)להשתמש בשירותי סוכנויות התעסוקה הקיימות וכאמור, לא חלה עליהם
חובה לעשות כן
עובדיהם יישלחו אליהם באופן שרירותי.
ג .במדינות המחקר היצע המדינות מהן ניתן לגייס ולהעסיק עובדים זרים הוא אדיר ,ובחלקן
אף
לא
קיימת חובה להעסיק עובדים זרים ממדינות מסויימות בלבד.
בעוד שבישראל העסקת עובדים זרים חייבת להיעשות ממדינות מסויימות ומעטות עמן יש
לישראל
הסכמים בילטרליים )תאילנד וסרי -
לנקה(, מגבלה דומה לא
חלה באף אחת ממדינות
המחקר, אשר
זכאיות ליהנות מהיצע רב של עובדים זרים ממדינות שונות. חירות זו מאפשרת
לחקלאים ממדינות
המחקר להעסיק עובדים על בסיס נסיון ומומחיות, ולבחור באופן עצמאי
,את כח האדם שלהם. כך
בארה"ב ותורכיה אין מגבלות מהותיות לעניין המדינות מהן נית
ן
להעסיק עובדים זרים. אף ביתר
מדינות המחקר העסקת עובדים זרים ממדינות רבות ולמעשה
:כמעט בלתי מוגבלות הנה אפשרית
הגם שיש עדיפות למדינות מסוימות, המדינה מתירה
.העסקתם של עובדים זרים ממדינות נוספות
בספרד
, לדוגמה, חלים הסכמים בילטרליים מול מדינות רבות, אך חקלאי ם בספרד המעוניינים
להעסיק עובדים זרים ממדינות שאינן צד
להסכם רשאים לעשות זאת, המשמעות הנה רק שהליך
.ההעסקה יהיה פחות פשוט גם
בהולנד
ישנה עדיפות להעסקת עובדים ממדינות החברות במדינות
האיזור הכלכלי האירופאי )מדינות
שמספרן מלכתחילה רב(, אך בהתקיים תנאים מסויימ ים ניתן
להעסיק גם עובדים מחוץ לאזור זה.
ד .ברוב מדינות המחקר קיימת גמישות בכל הנוגע להעסקת עובדים זרים במקום עובדים
שפוטרו או התפטרו ,כמו
גם אפשרות לנייד את
העובדים בין מעסיקים שונים.
בעוד שבישראל אין לחקלאים את האפשרות להעסיק עובד זר חלופי תחת עובד
שברח, התפטר
או
פוטר, במדינות המחקר אין מניעה לעשות זאת, כל עוד יעמוד המעסיק מחדש בדרישות
הבקשה
,והתשלום הנדרש. כך
בספרד ניתן לסיים את חוזה העבודה מכל סיבה שהיא, בטרם
חלפה התקופה
הנקובה בו, ולהעסיק עובד חלופי, תוך תשלום העלויות הנדרשות. בנוסף, מעסיק יכול לה עביר את
העובד הזר לחקלאי אחר, כל עוד האחרון יעמוד בדרישות הרלבנטיות,
.או להחליפו בעובד אחר
בהולנד
, אמנם לא ניתן להעביר את העובד למעסיק אחר, אולם
מעסיקים מסוג מסויים רשאים
להעסיק עובד זר חלופי, אף ללא תשלום עלויות נוספות.
בתורכיה
, ככלל, היתרי העבודה קושרים
בין עובד למעסיק ספציפי. יחד עם זאת, עובדים מסוג
מסויים כלל לא צריכים היתרי עבודה, יכולים לעבור ממעסיק אחד למשנהו, ואף לעבוד
במקביל
אצל מספר מעסיקים. בנוסף, אין מניעה שהמעסיק ימצא עובדים זרים חלופיים
במקום עובדים
שפוטרו או התפטרו. הוא אמנם ייאלץ לשאת בעלוי ות נוספות, אולם לא תימנע
ממנו העזרה
.הנדרשת
בארה"ב
, היעדרות העובד הזר מעבודתו למשך למעלה מחמישה ימים
רצופים, מבלי
שהודיע על כך מראש לחקלאי, מהווה נטישה, הכרעה שתאפשר למעסיק לחפש
עובד חלופי, על
חשבונו. בכל הנוגע לניוד העובד-
ככלל, העובד הזר חייב לעבוד אצל אותו
המעסיק לאורך כל תקופת
האשרה, אלא אם כן מעסיק חדש צפוי להגיש אשרת H-2A נפרדת לעובד שהוא רוצה.
ה .בעוד שבמדינת ישראל תקופת העבודה של העובד הזר קבועה מראש ,ממושכת ,רצופה ונוקשה ,
במדינות המחקר המעסיק חופשי להעסיק את העובדים הזרים לפרקי זמן
קצרים
)כגון עובדים עונתיים (או ארוכים יותר- הכל בהתאם לרצונו וצרכיו .
בישראל, נדרש החקלאי להעסיק את העובד זר לתקופה של חמש שנים. מחד, אם העובד טוב,
נאלץ
המעסיק לוותר עליו, לאחר שהשקיע בו ועמל קשה כדי להכשירו. מנגד, המעסיק לא יכול
להיעזר
בשירותי העובד הזר
ולשלם לו רק בתקופות בהן הוא זקוק לשירותיו, וחייב להעסיקו
לאורך שנים
מלאות. לא כך הדבר במדינות המחקר, שם החקלאי הוא זה שמחליט, לרוב,
לאיזה פרק זמן הוא
.יזדקק לעובד
בהולנד
, לדוגמה, היתר העבודה מונפק לשנה, אך ניתן
.להארכה, ללא מגבלת זמן
החקלאי גם יכול להעסיק
את העובד לעונה/ מספר עונות לא רצופות,
ואין חובה להעסיקו לאורך
.כל השנה
בארה"ב ,
ויזת H-2A
מוענקת לעשרה חודשים, אולם
ניתן להאריכה עד לפרק זמן של
.שלוש שנים
בספרד
, לחקלאי ישנה אפשרות להעסיק עובד
באמצעות מנגנון ממשלתי, לתקופות
קצובות של עד תשעה חודשים, אולם
אין מניעה להעסיק
עובדים במתכונת אחרת, לתקופות
.ארוכות הרבה יותר
בתורכיה ,עבודת החקלאות המבוצעת
על ידי העובדים הזרים עשויה לארוך
עונה או מספר עונות רצופות. היתרי העבודה ישתנו בהתאם לפרק הזמן הרלבנטי.
3.
אגרת בקשה ואגרה שנתית
–
מבקשים לבטל את אגרת הבקשה לכל עובד
(כ2,000
בשנה
,לעובד
כ-
51
)מלש"ח בשנה
א.
מכסת העובדים הזרים בישראל, מקום בו גם משרד החקלאות טוען לחוסר של
עובדים זרים רבים כדי לאפשר קיום חקלאות בישראל, מהווה את הבסיס הקריטי
.לביטחון המזון בישראל
ב.
במסגרת מחקר משווה שנערך ע"י חברתLEXIDALE
בדבר העסקת עובדים זרים
בעולם, עולה כי המדיניות בעולם גמישה ומקלה באופן משמעותי על העסקת עובדים
זרים בחקלאות ובהתבסס על העקרון שבמדינות המחקר מספר היתרי העבודה
.מחושב עבור מעסיק או מקום עבודה ולא ברמה המדינתית
ג.
כמו כן, הקצאת העובדים מושם על דרישות החקלאים ו לא מוכתב מראש ע"י
.המדינה
ד.
כפועל יוצא מכך–
ברב מדינות המחקר עלה, שמעסיקים רשאים להעסיק כמה
עובדים זרים שירצו, כל עוד עמדו בדרישות סף מסויימות כגון: יחס בין עובדים
מקומיים לזרים, ניסיון כושם להעסקת עובדים מקומיים בענף
.'וכו
ה.
באף אחת ממדינות המחקר לא עלתה החו בה לגורם מתווך בכל הנוגע לעובדים
.זרים
ו.
בניגוד לישראל, בכל מדינות המחקר, המעסיק חופשי לקבוע את זהות העובדים
הזרים שיעסיק, כאשר היצע המדינות מהן ניתן להעסיק עו"ז הוא אדיר ובחלקן, אף
.לא קיימת חובה להעסקתם ממדינה ספציפית בלבד
ז.
ברב מדינות המחקר, גמישות ההעסקה מאפשרת פררוגטיבה ניהולית מלאה ולרבות
העסקת עובדים במקום אלו שהתפטרו או ניודם של העובדים בין מעסיקים שונים
.ללא התערבות המדינה
ח.
ההבדל המהותי ביחס להעסקת העו"ז בין ישראל ובין מדינות המחקר, הוא שבניגוד
למדיניות העסקת עו"ז בישראל, המעסיק חופשי להעסיק את העו"ז לפרקי זמן
קצרים או ארוכים יותר–
.הכל בהתאם לצרכיו ולרצונו
ט.
כיום קיימות שלוש אגרות אותן נדרש לשלם חקלאי המעסיק עובדים זרים: אגרת
.בקשה, אגרה שנתית ואגרת רישיון, לכל עובד
י.
,יש להדגיש כי האגרות משולמות עבור כל כמות ההיתרים שהוקצתה לחקלאי ועל
כל היתר (עוב
ד) בנפרד .
יא.
כיום החקלאי משלם
על כל עובד
:שביקש לכל שנה
1)
אגרת בקשה-
600
לכל עובד₪
כיום אגרת הבקשה על סך600
לכל עובד משולמת באופן שנתי על גבי₪
טופס הבקשה בו החקלאי רושם את כמות העובדים המבוקשת, על כל עובד
המצוין בבקשה משולמים600
למרות שמדובר בטופס בקש₪
ה אחד לכולם
המיועד לאישורם למשך5 שנים .
אגרת בקשה זו משולמת כל שנה, כאמור לכל עובד בנפרד, למרות שעל פניו
לא השתנה כלל הסטאטוס של מספר העובדים אצל החקלאי, ונובע מזה
.שההיתר הינו שנתי
2)
אגרת רישיון-
כ200
לכל עובד₪
3)
אגרה שנתית-
1200
לכל עובד₪
בכל שנה/נדרש החקלאי לשלם אגרת רישיון ב1
בסך של כ200
לכל עובד₪
המספקת פיקוח ומרשם שנתי על מספר העובדים המועסקים ועוד אגרה
שנתית בסך1,200
לעובד. על פניו נראה כי ישנה כפילות בין שתי אגרות₪
אלו, ולא ברור השוני והצורך בשניהם .
א.
שינוי גובה וסוגי האגרות דורש תיקון חוק עובדים זרים . מוצע לבטל את תשלומי
שתי אגרות הנפרדות, ולקבוע אגרת
בקשה ב
תשלום חד פעמי מופחתת ל-
600
ש"ח ,
ללא קשר לכמות ההיתרים שניתנה כנהוג היום. אגרת רישיון תישאר כפי שהיא -
תשלום200
ש"ח .על כל עובד בנפרד לשנה למעקב
במסגרת ה מחקר
ה משווה שנערך ע"י חברתLEXIDALE
בדבר העסקת עובדים זרים בעולם, עולה
בנוסף כי:
א.
,הגם שכל מדינות המחקר מבטיחות תנאים סוציאלים מינימליים לעובדים הזרים
.היקפם נמוך מהנדרש בישראל
ב.
אורך יום העובדה בישראל הוא הקצר ביותר מכל מדינות המחקר–
יום העובדה בישראל
הינו8 שעות עבודה
ושאת לעומת9
,שעות בספרד10
בהולנד ו -
11
.בתורכיה
ג.
שיעור התשלום בגין השעות הנוספות בישראל גבוה מרב מדינות המחקר–
בישראל החל
מהשעה ה– 9
זכאי העו"ז לתקבול בגובה125%
וכן לתקבול בגובה150%
החל מהשעה ה-
11
ועבודה בימי המנוחה השבועית, יכולה להגיע עד כדי250%
.
בארה"ב אין כלל זכאות לש"נ בענף החקלאות, בהולנד העובד יהיה זכאי לש"נ בערך של
135%
אבל זכותו תתגבש רק לאחר שעת העבודה ה-
11
,, ובתורכיה
רק עובדים אצל
מעסיקים מעל51
עובדים, יהיו זכאים לש"נ בערך של150%
אולם רק החל מהשעה ה-
12
.
ד.
תוספת וותק לעובד הזר קיימת רק בישראל–
בכל מדינות המחקר למעט הולנד, שכר
העובד הזר נשאר קבוע כל עוד אינו נופל משכר המינימום, כאשר בהולנד, שכר העובד יכול
לעלות בהקשר עם גילו, כישוריו, השכלתו וניסיונו של העובד וללא קשר עם וויתקו ובכך
.מייחסים קשר ישיר לפריון העובד ולא למנגנון טייס אוטומטי
4.
עלות ה
קיזוז המותרת עבור מחייה וביטוח
רפואי–
מבקשים לתקן את התקנות באופן שהעלות
הקיזוז המותרת תעמוד על1200
שקלים (כ-
2,000
בשנה לעובד, ומעל ל50
)מלש"ח בשנה
יב.
חוק עובדים זרים, והתקנות שהותקנו מכוחו, מגדירים באופן פרטני את החובות
המוטלות על המעסיק עובד זר לרבות חובתו של המעסיק להעמיד מגורים הולמים
.והתנאים השונים
יג.
לכן, שהייתו הקבועה של העובד הזר במשק החקלאי, מניבה הוצאות העסקה
,שמעבר לשכר העבודה עצמו, מיסים ואגרות ממשלתיות שונות, המדינה מכירה בכך
ולכן הותקנו תקנות המאפשרות השתתפות של העובד בחלק מהוצאות השהיי ה
יד.
תחשיבי החקלאים המגובים באישורי רואה חשבון, ועבודה שהוכנה עבור התאחדות
האיכרים בישראל ע"י חברת פארטו, מדברים על עלויות חודשיות של כ1,200
₪
.לחודש בממוצע
טו.
בתחילת יולי2014, ולאחר עבודת מטה
בין התאחדות האכרים בישראל ומשרדי
הכלכלה והחקלאות
, נשלח למשרד הכלכלה
,ממשרד החקלאות מסמך מקצועי
הכולל חישוב והמלצה על הכרה בעלות של755
לחודש לעובד, במקום₪
220
₪
.שהוכרו בתקופה זו
טז.
משרד הכלכלה אימץ את עבודת המטה, ופרסם טיוטת תקנות להערות משרדי
הממשלה הכוללות את התיקון המוצע, אך המתווה לא אושר בגלל התנגדות אגף
התקציבים במשר .ד האוצר
יז.
בהמשך, לאור ההסכמות השרים (משפטים, אוצר, כלכלה וחקלאות), ובכדי לקדם
את הנושא, ועדת העבודה והרווחה ,של הכנסת אישרה נוסח תקנות הכולל הכרה
בעל
ו ת של כ530
. לחודש בלבד₪
יח.
הסכום המותר לחיוב העובדים הזרים בגין תשלום הביטוח הרפואי אותו חייב
המעסיק
לערוך לעובד הינו שליש מעלות הביטוח .
יט.
התמורה נטו לעובד זר גבוהה מזו שייהנה ממנה עובד ישראלי, שיעשה את אותה
העבודה ובאותם התנאים ושאת מאחר שמשכרו של העובד הישראלי ינוכו עלויות
הלנה והוצאות
גבוהות יותר
מכח סעיף25
לחוק הגנת השכר.
כ.
אי כיסוי עלויות המעסיק בהתאם
לכללים הקבועים בחוק ובתקנות,
יוצר פגיעה
,במעסיק )חבות מיסוית בגין מתן "הטבה" לעובד (על אף כי "הטבה" זו נקבעה בחוק
ו עקב כך, מעניקה רווח עודף לעובד הזר
ע"ח הוצאות המעסיק וביחס לעובד ישראלי
.המבצע את אותה העבודה בדיוק
כא.
במקומות בהם מעסיקים גם נשים, עלויות ההלנה
מוכפלות בשל הצורך בהפרדה
.מגדרית
ב.
שינוי גובה עלות הקיזוז המותרת דורשת תיקון תקנות חוק עובדים זרים .
5.
תשלום פנסיה לעובד הזר – הדרישה שלנו היא לבטל את מרכיב הפנסיה (
כ14,040
לעובד₪
לתקופת העסקה, ובהנחה שכל שנה מתחלפים20%
מהעובדים, מעל ל-
71
)מלש"ח בשנה
כב.
מטרת ההפרשה הפנסיונית הינה סוציאלית, ובאה להבטיח לאדם שחדל לעבוד בשל
גילו הבטחת הכנסה, מבלי לדרוש זאת מהמדינה ולמנוע ממנו להיות תלוי בבני
משפחתו
כג.
פנסיה היא גמלה המשתלמת כתשלום חודשי
: קבוע באחד מהאפשריות הבאות
;זקנה, מעת פרישה מעבודה לכל החיים; נכות, כתוצאה מאובדן כושר עבודה
.ותשלומי שאירים
כד.
כיום החקלאי נדרש על פי החוק ובהתאם להלכה הפסוקה להפריש תשלומי פנסיה
לעובד הזר, זאת מכוח צו ההרחבה בענף החקלאות וצו הפנסיה הכ ללי במשק שהוחל
ב-
2008
.. המחייבת תשלום חלף פנסיה לעובד זר בחקלאות
כה.
התשלום האמור עולה כיום למעסיק עבור כל עובד שהשלים את מלוא תקופת
אשרתו כ-
14,040
( ₪
6.5%
ממשכורתו של העובד
על בסיס ממוצע של6,000
ש"ח .)
כו.
מאחר ומטרת ההפרשה הפנסיונית הינה להבטיח לאדם שחדל לעבוד ב של גילו
הבטחת הכנסה, מבלי לדרוש זאת מהמדינה, נשאלת השאלה האם זה נכון שעבור
עובד זר שמגיע לתקופה קצובה וחוזר למולדתו, לאחר5
שנים, יידרש המעסיק
לשלם הפרשות פנסיוניות, המיועדות לרב לפנסיה של העובד בחו"ל, אשר יוצא
מהארץ שנים רבות לפני גיל הפרישה, ואף תשלום זה
אינו משולם לעובד בהגיעו
לפרישה, אלה בעת יציאתו מגבולות ישראל, קל וחומר עבור עובדים ממדינות שאין
בהם חובה להפרשה לפנסיה שבארצם שלהם אין הסדר דומה, כלומר אין הלימה בין
מטרת הפנסיה והרציונאל העומד מאחריה ובין מציאות בה למעשה ניתן לעובד הזר
סכום שהינו למעשה מ .ענק או תוספת שכר
ג.
לצורך החרגתו של עובד זר בישראל המגיע לעד חמש שנים מחובת ההפרשה
הפנסיונית נדרש הן החרגת עובדים זרים או מי שאינו אזרח ישראלי/תושב מתחולת
צו ההרחבה בעניין הפנסיה והן תיקון חוק עובדים זרים בעניין תחולת צווי
ההרחבה/ההסכמים הקיבוציים .במרכיבי הפנסיה
6.
תשלום פיצויי פיטורים לעובד הזר ( כ
30,000
לעובד לתקופת העסקה, ובהנחה שכל שנה₪
מתחלפים20%
מהעובדים, מעל ל151
)מלש"ח בשנה
א.
בהתאם לחוק פיצויי פיטורים נדרשים מעסיקים המעסיקים עובדים זרים לשלם
פיצויי פיטורים לאחר שהעובד מסיים את תקופת העסקתו אצל החקלאי המוגבלת
בחוק הכניסה לישראל ב63
חודשים, וגם אם החקלאי מעוניין להמשיך להעסיקו, הוא
.אינו יכול בהתאם לחוק זה
ב.
רציונאל חוק פיצויי פי טורים הינו כפול, ראשית הינו לאפשר לעובד
מפוטר הסתגלות
לתקופה שלאחר הפיטורים, שנית, ליצור הרתעה
אצל המעסיקים
.ומניעת מצב בו למעסיק תהא "אצבע קלה" על הדק הפיטורים
ג.
כמו תשלומי הפנסיה, גם תשלומי פיצויי פיטורים אינו עולה בקנה אחד עם הרציונאל
שלשמם נקבעו, כאמור ע ובד זר מגיע מראש לתקופה קצובה ואין לו ואין למעסיקו
אפשרות חוקית להמשיך את יחסי העבודה ביניהם. המעסיק אינו מפטר את העובד
הזר בתום תקופת חוזה העבודה, העובד הזר מפסיק עבודתו בישראל בשל הוראות
.חוק הכניסה לישראל
ד.
התשלום הינו8.33%
ממשכורתו של העובד, כ498
בחו₪
דש וכ30,000
לתקופת₪
.העסקה לעובד
ה.
ללא קשר לחוק פיצויי פיטורים כאמור, קיימת חובה להפרשה
על חשבון פיצויי
פיטורים
סכום בשיעור6%
וזאת מכח צו ההרחבה בענף החקלאות והצו הפנסיוני
.הכללי במשק
ו.
כאמור, מאחר והפסקת העבודה נכפית על ידי גורם חיצוני (החוק), נשאלת השאלה
האם קיימת הצדקה לחייב את מעסיקי העובדים הזרים בחובת תשלום פיצויי
פיטורים מלאים (
8.33%
) או חלקיים (
6%
)
,
במנותק
מ הרציונאל של מתן אפשרות
לעובד
להסתגלות ו
במנותק
מרציונאל ההרתעה למעסיק- ה .רלוונטיים לנושא
ז.
החרגתו של מעסיק
עובד זר בישראל המגיע לעד חמש שנים
מחובת תשלומי פיצוי
פיטורים
,)(בין אם מלאים ובין אם חלקיים
דורשת תיקון חקיקה והחרגתם של
העובדים הזרים הן מחוק פיצויי פיטורים
והן בתיקון חוק עובדים זרים
וחוק הסכמים
קיבוציים.
סיכום :
.ענף החקלאות מתבסס על עובדים זרים שכן אין ביכולת הענפית להעסיק עובדים מקומיים
מגבלות
הרגולציה להגנה קיצונית על העובדים הזרים, גורמות לעיוות משמעותי בעלויות ההעסקה בין עובד
.מקומי ככל שיימצא כזה, לבין עובדים זרים ובאופן המפלה את העובדים המקומיים באופן ניכר
הזכויות העודפות להם זוכים העו"ז ביחס לעו"ז בכל מדינות המחקר, כמו גם עלויות רגולטיביות
מיותרות בדמות מס מעסיקים 'ו/או אגרות בקשה, הגבלה במכסות העסקה וכו-
מעלות את עלויות
.ההעסקה באופן בו עלויות הייצור גבוהות מהתקבול בגין התוצרת החקלאית
אנו נע מוד לרשות יושבת ראש הוועדה ו חברי הכנסת לגיבוש של כל הליך חקיקה ועבודה לשיפור
וייעול הנושא האמור על בסיס .כל האמור לעיל
,בברכה
דובי אמיתי
נשיא התאחדות האיכרים בישראל
הע
תק :
חה "כ יום טוב חי כל פון
חה"כ יסמין פ רידמן
חה"כ שרון רופא אופיר
חה"כ מיכל שיר
סגמן