חומר רקע

1 הר הבית באחריותנו חומר רקע לקראת הדיון בועדת החינוך ב- 16/11/21 שלום עכשיו ההצעה של עמותת "בידינו" לועדת החינוך של הכנסת להכניס לתכנית הלימודים במערכת החינוך ביקורים ,בהר הבית ועיסוק אינטנסיבי בו איננה עניין ""שאינו פוליטי או מפלגתי כפי ש מנסים להציג .זאת מדובר בחלק מניסיון לייצר תביעה ישראלית חדשה להשתלטות על המרחב ב,הר הבית שנעזרת ברטוריקה של זכויות וחופש פולחן. להלן כמה הערות שלאורן ראוי לחנך את תלמידות ותלמידי יש ראל בנושא הר הבי ת:  הר הבית חשוב, אך מדינת ישראל חשובה יותר. אין חולק על כך שהר הבית הוא מוקד דתי ולאומי מרכזי בדת ובמסורת היהודית, ואין צורך להאריך על כך. אך חשוב לזכור ולהזכיר שמדינת ישראל לא הוקמה .כדי להניף את דגל ישראל על הר הבית, והציונות לא תעמוד או תיפול על "ריבונות" ישראלית בו  הי ,תה ציונות גם בלי שליטה בהר הבית עם זיקה מא וד עמוקה לארץ. מדינת ישראל נבנתה וקמה בארץ .ישראל בגליל, בנגב, בתל אביב ובירושלים, בלי הר הבית הציונות שמה את הארץ והמדינה במרכז, והניסיון להעמיד את הריבונות בהר הבית כערך ציוני הוא דווקא עיוות של ערכי הציונות.  יכולה להיות זיקה דתית ולאומית גם בלי בעלות ובלי הפגנת ריבונות. דורי דורות היה עם ישראל קשור בטבורו להר הבית, גם בלי שהיתה לו ריבונות בו . ,רוב רובם של היהודים שומרי המצוות בארץ ובעולם ,חרדים או חובשי כיפות סרוגות, מעולם לא ראו חובה דתית להתפלל בהר הבית או לבקר בו למרות שהם .ראו בו את המקום המקודש ביותר ,אנשי תנועות הר הבית מהווים מיעוט קטן מתוך הציבור הדתי ובוודאי מהציבור החילוני . רוב היהודים לא רואים .חובה דתית או לאומית להתפלל או לבקר בהר הבית  .זה לא עניין של חופש דת; זוהי תביעת בעלות הזיקה הדתית והלאומית העמוקה של יהודים להר הבית אינה במחלוקת. הניסיון לממש אותה באמצעות תביעת ריבונות ובעלות היא כבר לא עניין דתי, אלא עניין מדיני ופוליטי (אפילו שרבים מהמבקרים המאורגנים בהר הבית רואים בכך,, בכנות ,מימוש חובה דתית .)הפעולה עצמה היא פוליטית  יש לנו מסורת ארוכה של סובלנות.והתנהלות בחכמה ובשכל במסורת היהודית תמיד מדגישים שדוד .המלך קנה את הר הבית בכסף, למרות שהוא כבש את העיר ויכול היה לקחת את השטח לעצמו בכוח הפעילות של פעילי הר הבית היא אדונתית וכוחנית, שבגאווה משיחית מביאה להסתבכות עם כל העולם המוסלמי. השליטה הישראלית בהר הבית מביאה איתה גם אחריות כבדה ביותר על אחד המקומות הרגישים בעולם. ראשי המדינה ואנשי הביטחון של ישראל הבינו זאת מיד ב- 1967 , ובמשך שנים נהגנו בחכמה וברגישות. בשנים האחרונות, האקטיביסטים מימין מביאים לערעור מושכלות יסוד אלה .  מבחינה ערכית, יש לכבד את הר הבית כמרחב דתי ומוסלמי. כשם שהכותל הוא מקום תפילה מקודש ליהודים ואין לאחרים"זכות" להקים בו בתי תפילה, כך גם העובדות שנוצרו בשטח במאות השנים האחרונות לפיהן הר הבית מהווה מקום פולחן מקודש ל מיליארדי מוסלמים, מונעות את מימוש הזכות היהודית להתפלל בו. זה לא רק עניין בטחוני אלא גם עניין אתי ופוליטי. 2  סכנה לעימות עם העולם המוסלמי. .יש למעלה ממילארד וחצי מוסלמים בעולם בהרבה בתים מוסלמיים , גם במלזיה או בהודו, יש תמונה של כיפת הסלע או של מסגד אלאקצא. הקדושה של הר הבית לאסלאם היא עובדה קיימת. הניסיונות לשנות את הסטטוס קוו בהר הבית עלולים לגרום לפיצוץ ולעימות של ( ישראל עם כל העולם המוסלמי. זה גורר גם מדינות מתונות לעימות עם ישראל'ר )טורקיה וירדן וזה עלול לאחד את כל העולם המוסלמי נגדנו.  הפיכת הסכסוך מסכסוך לאומי לסכסוך דתי - הפעילות סביב הר הבית, משני הצדדים, עלולה להפוך את .הסכסוך מסכסוך לאומי שניתן לפתור אותו בפשרה ובמו"מ, לסכסוך דתי שבו אין פשרות זוהי אולי ,המגמה הבסיסית שעומדת מאחורי הפעילות של תנועות הר הבית: הרצון למנוע אפשרות לפשרה מדינית ולהסכם שלום שמבוסס על שתי מדינות לשני עמים, על ידי הקשחת יכולת הגמישות של ישראל בנושא .הנפיץ ביותר בסכסוך חינוך בנושא הר הבית ברוח הנקודות שהובאו לעיל הוא חינוך ראוי לתלמידי ישראל היהודים, ולצורך מימושו העיסוק בהר הבית צריך להיות בפרופורציות. מכל מקום ביקור מאורגן של המוני תלמידים יהודים בהר הבית יביא נזק עצום למדינת ישראל, ליכולתה להשיג עתיד של שלום וליציבות הבטחונית בהווה.