חומר רקע

15.11.2021 לכבוד חברי ועדת החוקה חוק ומשפט כנסת ישראל ירושלים ,חברי ועדה נכבדים :הנדון הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים(נישואין וגירושין( ) 'תיקון מס4 והוראת שעה) (תיקון) (הפיכת הוראת השעה להוראת קבע) ,התשפ"א- 2021 קבועה לדיון נוסף בוועדה ליום17.11.2021 אנו מתכבדים להגיש בפניכם נייר עמדה, בקשר להצעת החוק שבנדון, ונבקש כי הוועדה הנכבדה תשקול את הדברים ב התאם וב כובד ראש: מבוא 1. הח"מ משתייך למגזר החרדי, משמש כעו"ד במקצועו, וייצג במספר תיקים בעלי דין אזרחי ותושבי חוץ אשר הוגש נגדם הליך בבית הדין הרבני בישראל בעקבות הוראת השעה. מבוקש להביע את עמדתנו זו בפני הוועדה על מנת שזו תשקול את הדברים במסגרת הכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית . 2. בפ תח הדברים יוקדם ויובהר, כי אין ספק או מחלוקת ש תכליתה של הצעת החוק הינה ראויה ו למטרות ,מוצדקות וחיוניות של הושטת סיוע ולעתים הצלת חיים של ממש עבור נשים עגונות ברחבי העולם .והתרתן מכבלי עגינותן 3. יחד עם זאת, מניסיונו של הח"מ, הן במהלך התקופה בה הוראת השעה היי תה בתוקפה, והן במהלך התקופה שבה פקעה הוראת השעה– נמצא כי יש בהצעת החוק מגרעות ולאקונות, באופן הגורם לפגיעה ישירה ובלתי מוצדקת בזכויות יסוד של בעלי הדין , לניצול לרעה של הליך ההתדיינות, ולעתים אף לנטילה עצמית של סמכויות חריגות ע"י בתי הדין הרבניים וחמור מכך לאי ציות והפרה של הוראות החוק. זאת, מעבר להתנגשות הברורה מאליה של הוראות החוק המוצע עם עקרונות המשפט הבינלאומי .ודיני הפורום הנאות 4. כבר בחקיקת הוראת השעה בשנת2018 , שקל המחוקק את ההשלכות החוקתיות והוכנסו להוראת השעה הוראות שונות שנועדו להגן על זכויות יסוד ועל עקרונות המשפט הבינלאומי. החקיקה נעשתה בדרך של הוראת שעה, מתוך מטרה לבחון ולשקול את השלכות החקיקה לאחר שלש שנים של שימוש בהוראות השעה– .בטרם הפיכת ההוראה לקבועה 'ראו לעניין זה פרוטוקול דברי הכנסת, ישיבה מס 349 ', עמ106 :, מדברי יו"ר ועדת החוקה דאז ניסן סלומינסקי " ,כדי להיות בטוחים, הפכנו את החוק הזה להוראת שעה לשלוש שנים ובכל שנה ושנה הם צריכים לבוא ולדווח מה היה, איך היה, כדי שהוו עדה תוכל לבחון את העבודה ולמנוע כל מיני חששות שיש למי שיש שאולי זה ינוצל גם לדברים אחרים ." 2 5. לעמדתנו, המטרה הנ"ל אינה מושגת כראוי .לא הוצגו כראוי בפני הוועדה המסקנות הנובעות לכאורה מן התיקים שנדונו בפני בתי הדין בתקופת תוקפה של הוראת השעה. ככל שהוצגו מסקנות הרי שהן הוצגו באופן מגמתי וחד צדדי– מבלי להציג כלל וכלל את המסקנות השליליות, אשר בוודאי קיימות .במידה מסוימת 6. .מכאן הצורך בהגשת עמדה זו בפני הוועדה הנכבדה, אשר לא נשמעה עד כה 7. כאמור, הח"מ סבור כי להצעת החוק תכליות הראויות, אך מנגד , ראוי כי המחוקק ישים לבו לעת הזו וישקול , אף את מגרעותיהן של הוראות החוק, תוך ניסיון להביא את חקיקת הקבע לתוצאה משופרת .יותר 8. ?במה דברים אמורים כאן מבוקש להצביע על ליקויים ו כשלים מובנים וחיצוניים בהוראות החוק המוצע ובתוצאותיהן בהם נתקל הח"מ , וכן בפגמים מהותי .ים בהצעת החוק העומדת על הפרק ובאופן קידומה להלן תמצית הדברים : 9. פגמים כלליים בהוראות הצעת החוק: א. התנגשות מהותית עם עקרונות המשפט הבינלאומי – .הוראות החוק הינן חריגות מעצם מהותן עסקינן בכפיית סמכות שיפוטית על מי שאין לו זיקה למדינת ישראל, כאשר הדבר נעשה תוך הפעלת סנקציות מעין פליליות בעלות אופי עונשי, וכאשר במרבית המדינות הנושא כלל אינו שפיט– אלה פעולות המנוגדות מטיבן לעקרונות המשפט הבינלאומי כאשר אף מדינת ישראל נאבקת במקרים שבהם מדינות אחרות מבקשות להחיל את הדין המקומי על אזרחי ישראל ; ב. העדר הכרעה מראש בשאלת הסמכות – תיקי עגינות חו"ל נפתחים ומנוהלים בפועל בבתי הדין בישראל מבלי שנדונה והוכרעה בהם תחילה שאלת הסמכות הבינלאומית ושאלת קיומם של תנאי הסף הקבועים בהוראת החוק . שאלת הסמכות אינה עולה כל עוד בעל הדין שכנגד לא מעלה אותה . כפי שמשתקף מן הדו"חות החלקיים שהוגשו בפני הוועדה וכמפורט להלן, מתברר כי תיקים רבים נוהלו בפועל בהעדר סמכות ותוך חריגה מוחלטת הימנה בהעדר קיומם של תנאי הסף; ג. הסמכות לדון בשאלת הסמכות – דייני בית הדין הרבני הינם רבנים דגולים, תלמידי חכמים ובקיאים בדין העברי על בוריו, אך בכל הכבוד הראוי הינם חסרי השכלה משפטית , ולעתים – למרבה האבסורד– אף אינם בקיאים בהוראות חשבד"ר , ובפרשנות משפטית נכונה של הוראותיו , ולפיכך קיים קושי בהותרת ש ;אלת הסמכות בידיהם אף אם יאותר הדיין בעל ההשכלה המשפטית הבקי גם בתורת המשפט הבינלאומי, בהוראות חשבד"ר ובפרשנות נכונה של הוראותיו, הרי קיים קושי אינהרנטי ומובנה בכך שערכאה שיפוטית .קובעת לעצמה את הזכות לכפות את סמכותה על בעל דין כידוע, אין אדם מרים עצמו בש .רוכי נעליו אומנם, הדבר מקובל במשפט האזרחי או הפלילי, כי כל ערכאה מוסמכת לדון ולהכריע בשאלת סמכותה העניינית. אולם סוגייתנו שונה, באשר בניגוד לערכאות אחרות עסקינן בערכאה אשר מטבע הדברים קיים אינטרס מובהק ואידיאולוגיה ברורה וידועה מראש לכל מי שיושב בדין להכ ריע כי הסמכות בידיו, שכן בהעדרה עשויה אישה להיוותר בכבלי עגינותה ללא מזור ותרופה וללא הותרת הסמכות בידי ערכאה אחרת, ובנוסף העדר ההשכלה המשפטית ליושבים בדין כאמור לעיל ; ד. העדר בקרה משפטית ראויה על החלטות בתי הדין – ערכאת הערעור על החלטות בתי הדין הינה בית הדין הגדול, אשר אף דייניו אינם בהכרח בקיאים בתורת המשפט, בהוראות החוק ובפרשנותן הנכונה, ואילו בג"צ אינו נוטה להתערב בקלות בהכרעות בית הדין הרבני. כמו כן, בהעדר הגשת ערעור תחילה לבית הדין הגדול, תידחה עתירה לבג"צ "ע פ סעיף15 לחוק יסוד: השפיטה וזאת בשל אי מיצוי הליכים. התוצאה היא כי אין בקרה משפטית ראויה על יישום נכון של הוראות החוק בידי בתי הדין, ואין אפשרות נגישה לבעל דין להשיג על החלטות בתי הדין הניתנות .בשאלת הסמכות ה. הפעלה חופשית של סנקציות , בין היתר אף במעמד צד א חד – אין בהוראות החוק המוצע כל הגבלה של ממש בהפעלת הסנקציות (החריגות) הנהוגות בבתי הדין הרבניים של צווי עיכוב ומעצרים וכיו"ב . הסנקציות מיושמות אף במעמד צד אחד, וכאמור לעיל בטרם הכרעה מראש בשאלת הסמכות ובטרם ניתנה הזדמנות לצד האחר להעלות את שאלת הסמכות לדיון . הסמכות למתן אותן )סנקציות חמורות וחריגות (שהינה נושא נפרד לדיון קבועות בחוקים אחרים וקודמים אשר 3 המחוקק לא העלה במסגרתם על דעתו את האפשרות כי אלה יחולו על בעלי דין שהם נעדרי זיקה לישראל , וממיל א אין כל מנגנון של איזון (כגון קבלת חוו"ד משפטית, התייעצות או דיווח עם היועץ המשפטי לממשלה וכיו"ב) להפעלת סנקציות אלה; ו. פגיעה אנושה בזכויות יסוד של הפרט – נוכח האמור, הוראות החוק גורמות לעתים קרובות לפגיעה אנושה בזכויות יסוד של בעל הדין הנתבע, באופן בלתי מ ידתי ובלתי הולם את ערכיה של מדינת ישראל, לא כיהודית ולא כדמוקרטית ובניגוד מוחלט לקבוע בסעיף8 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. הדברים אמורים במיוחד ביחס להפעלת הסנקציות של עיכוב יציאה מן הארץ, עיקולים ומתן צווי מעצר ומאסר בניגוד להוראות סעיפים2-7 .לחוק היסוד 10 . הדברים חמורים שבעתיים, עת ,כל הפגמים הכלליים כאמור, מתנקזים תכופות למקרה אחד ספציפי כאשר בית דין רבני אזורי מקבל פנייה מארגון נשים כזה או אחר, בתמיכת אגף העגונות בדרך כלל, על כי אדם מסוים שהינו לפי הטענה סרבן גט , נמצא על מטוס המגיע מחו"ל, בית הדין מ תבקש לפתוח תיק תביעת גירושין ותוך כדי כך להטיל במעמד צד אחד צו עיכוב יציאה וצו מעצר מיידי בנתב"ג– ובדרך כלל בית הדין נעתר לאלתר לבקשה החריגה מפאת החשש לעגינות וההזדמנות הנקרית "לתפוס" את הבעל המעגן אחת ולתמיד, וכל זאת, מבלי לבחון כלל וכלל האם מתקיימים תנאי הסף שבחוק לקיומה של סמכות שפיטה, ו/או תנאי הסף הקבועים בחוקים האחרים למתן צו עיכוב ו/או צו מעצר וכל שכן מבלי ל בחון את עילות התביעה לגופן . לאחר שההחלטה ניתנת, הדרך חזור קשה מאוד, ובית הדין אינו ממהר "לרדת מן העץ", וכך גם בית הדין הגדול או אפילו בג"ץ אינם ממהרים לבטל את החלטת בית הדין האזורי ולשאת על א חריותם את שחרורו של אדם ה חשוד כסרבן גט . 11 . העובדה השערורייתית והבלתי מתקבלת על הדעת , לפיה מתוך134 תיקים שנפתחו, רק בתיק אחד ]![ נקבע שאין סמכות לבית הדין, יש בה כדי ללמד כי לא ייתכן להותיר את ההסדר שהיה עד כה , לפיה בית הדין קובע את הסמכות של עצמו – .על כנו 12 . :קשיים דיוניים ביישום הוראות הצעת החוק א. העדר כריכת עניינים נוספים – בהתאם להוראות הצעת החוק "אין בהוראות סעיף זה כדי להקנות ."לבית הדין הרבני סמכות שיפוט בעניינים הכרוכים בגירושין סעיף זה בהצעת החוק נועד לאזן ולהגן על עקרונות המשפט הבינלאומי, כאשר הסמכות היחידה שהוקנתה לבית הדין הרבני אינה אלא לדון בתביעת הגט ולא בכל עניין אחר שדינו להתברר במקו ם מושבם של הצדדים על פי .הדין המקומי יש בהוראה זו כשל מובנה וליקוי יסודי, ונעשית בה שימוש פסול, כפי שאף משתקף מעמדת ארגון "יד לאשה" שהוצגה בפני הוועדה. לעתים תכופות, על מנת להכריע בתביעת הגירושין, נאלץ בית הדין הרבני– על פי ההלכה היהודית– לבחון האם יש ל בעל טענות צודקות שבגינן הוא מעכב את מתן הגט, והאם התנאים שהוא מציב למתן הגט הינם תנאים סבירים שנקל לקיימם, כאשר יתכן מצב שבו אין מקום לכפות על הבעל את מתן הגט בעקבות התנאים הסבירים שהוא מציב ( כשיטת מהרשד"ם המקובלת) . הדוגמה הכי פשוטה והמתקבלת על הדעת, היא מקום שבו הבעל מבקש להסדי ר את עניין אחזקת הילדים, והפסקת ניכור הורי חמור– בטרם מתן הגט . הוראתו זו של החוק, המונעת מבית הדין הרבני את הסמכות לדון בשאלות הכרוכות בפירוד שבין הצדדים– .מסכלת את האפשרות להכריע בתביעת הגירושין גופא לעתים רבות, נשים התובעות את הגירושין, מנצלות לרעה את ההליך בישראל, על מנת להשיג גט מבעליהן ללא כל תנאים, ועל מנת להימלט מן הצורך לקיים את התנאים הסבירים אשר הוצבו בפניהן בבית דין תורני בחו"ל אשר דן בכל אותם נושאים. רגלים לדבר, בהצעת ה של עמותת "יד לאישה" לס כל כל אפשרות של דיון בעניינים הכרוכים בגי.רושין, אף לא בהסכמה ב. כפיית הסכמה – כפי שכבר הוצג בפני בית הדין, לעתים מנוצל ההליך בישראל על מנת לכפות על הבעל ו/או על האישה את הס כמתם לדיון ביתר העניינים הכרוכים בפירוד בני הזוג, כאשר הדבר 4 נעשה תחת איום של צו עיכוב ו/או מעצר ו/או ביטול הצווים וכיו"ב. במקרה שכזה ההסכמה אינה מרצון וברי כי אין לה תוקף . ג. יתרון דיוני מובהק ובלתי מוצדק לתובעת הגירושין – במנגנון הקיים על פי הוראת השעה, קיים יתרון דיוני מובהק .ובלתי מוצדק לתובעת הגירושין, וזאת עוד בטרם הוכרע כי הצדק עם התביעה היתרון הדיוני קיים דווקא במקרי עגינות חו"ל ובאופן העולה משמעותית על מצבה של תובעת .ישראלית בישראל, וללא כל הצדקה עניינית המצב האבסורדי הנו שאישה ישראלית המרגישה מסורבת גט– כדאי לה להגר לחו"ל ולוותר על אזרחותה ולאתר דרכים לתב וע במסגרת הדיונית ,של עגונות חו"ל ו כך תזכה לפריבילגיות מופלגות. :יתרון זה בא לביטוי בשלשה מישורים 1. בעוד תובעת ישראלית כפופה לדרך המלך שהיא בירור כל העניינים הכרוכים בפירוד, בטרם הכרעה לעניין תביעת הגירושין– התובעת הזרה, זכאית לקבל דיון בעניין הגירושין בלבד, מבלי שבית הדין הרבני מסכים לשקול לדון ולהכריע ,בשאר העניינים הכרוכים. כאמור לעיל לעתים תכופות כל ההליך בישראל ננקט אך ורק בשל יתרון זה, כאשר בתי הדין התורניים בחו"ל דורשים מן האישה תנאים מסוימים שאינם לרו חה, ואילו בבית הדין הרבני בישראל אין סמכות .לדון בכך 2. בעוד התובעת מצויה בחו"ל, ומנהלת את שגרת יומה על מי מנוחות, הנתבע "תקוע" בישראל עם צו עיכוב יציאה מן הארץ הניתן "כלאחר יד", ולעתים אף כשהוא נתון במעצר [ללא סמכות וללא הצדקה]. אין היגיון או הצדקה לכך שצד אחד חי את חייו בחו"ל, כופה על הצד האחר את סמכותו של בי ת הדין בישראל, מטיל צו עיכוב יציאה על הצד האחר אשר "נתקע" בישראל ושגרת חייו מופסקת( . הדבר נוגד את העקרונות הדמוקרטיים של ההליך ההוגןDue Process .) 3. בעוד תובעת הגירושין, מיוצגת ברובם המוחלט של המקרים ע"י ארגוני נשים כאלה ואחרים המציעים את הייצוג חינם אין כס ף– הנתבע אשר "נתקע" במדינה זרה תחת צו עיכוב, ולעתים .אף תחת צו מעצר, נאלץ לאתר ייצוג הולם ולהשקיע בכך הון עתק כאשר ניתן צו מעצר אף נשללת מן הנתבע הזכות הבסיסית הקבועה בחוק המעצרים (החל אף על מעצרים בהוראת בתי דין) לייצוג ע"י הסנגוריה הציבורית, ויש לתקן מח.דל זה ד. הדרישה להמצאת כתב התביעה בישראל – הצעת החוק דורשת כתנאי סף לדיון בתביעה, את המצאת כתב התביעה לנתבע בישראל , ולחלופין את נוכחותו של הנתבע בישראל, והמצאת כתב .התביעה בדרך כזו או אחרת בפועל, תנאי זה אינו מתקיים במרבית המקרים, וכשהוא מתקיים– הדבר נעשה לאחר שבית הדין .מחזיק את הנתבע בכוח בישראל באמצעות צו עיכוב זהו פרדוקס מוחלט. יושב בית דין ומנוע מלדון בתביעה בטרם המצאת כתב התביעה בישראל, אך מתיר לעצמו להכריע בינתיים בבקשה להטלת צו עיכ וב יציאה בתיק [בדרך כלל הדבר נעשה על בסיס ]בקשה בת שורות ספורות בכתב יד וללא כל ביסוס עובדתי ומשפטי , הצו מוטל ובדיעבד לאחר שהנתבע נתפס בישראל ועוכבה יציאתו או לעתים אף נעצר על לא עוול בכפו– דוחפים לידיו כתב תביעה וטוענים ש.התנאי קוים ה. מיהו בית דין מחוץ לי שראל ? – הוראות הצעת החוק, קובעות כי תנאי סף לסמכות הדיון, הינו כי אין במקום המושב של בני הזוג בית דין שניתן לערוך בפניו גט על פי דין תורה, או כי הבעל זומן לבית דין כאמור ולא התייצב למשך ארבעה חודשים, או כי בית דין כאמור קבע חיוב על הבעל לגרש את אשתו, ואולם לאחר מאמצים סבירים לאכוף את קיום ההחלטה, לא ניתן הגט כעבור ששה .חודשים מעבר לעובדה שתנאי הסף הנ"ל אינו מתקיים במרבית המקרים כפי שיתואר להלן, לעתים תכופות ניצב בית הדין הרבני בפני מצב לפיו קיימת מחלוקת בין בתי דין שונים בחו"ל, שכל אחד מהם נוקט בדעה שונה ל .עניין המקרה הספציפי כך, בעוד האישה מביאה כתימוכין לתביעתה בית דין פלוני שפסק שהבעל מעגן את אשתו, הבעל מביא להגנתו בין דין אלמוני שסבור שאין עליו חובה ליתן גט בנסיבות אלה, או בית דין שבפניו הפקיד הבעל גט שליחות והוכיח את רצינותו ואת רצונו ליתן גט פיטורין לאשת.ו 5 כך, לעתים מביאה האישה כתימוכין אישור מבית דין פלוני כי הבעל לא התייצב לדיון בפניו, ואולם מנגד טוען הבעל כי הסכים לדון בפני בית דין אחר אשר הצדדים חתמו על שטר בוררות לאותו בית דין, ולפיכך סירובו להתדיין בפני בית דין פלוני מוצדק בנסיבות העניי.ן כצפוי, בית הדין הרבני בישראל נוטה תמיד לקבל את טענת האישה ולהכריע לטובת הטענה כי קיימת בידיו הסמכות לדון בתביעה. לפתע בית דין אלמוני הופך לפסול, או גט השליחות שניתן הופך לפסול לפי נטיית .בית הדין הרבני בישראל זהו המשך ישיר לגישה ולהתנהגות לפיהן בית הדין הרבני בישראל משמש על דרך קבע כאמצעי פסול .לכפיית גט על הבעל כאשר בית דין תורני בחו"ל מעמיד בפני האישה תנאים שאינם נוחים עבורה ברור שהמחוקק לא התכוון לפתור את בעיותיה הרכושיות של אותן נשים ולא לשם כך נקבעו ההוראו ת החריגות שב הצעת ה .חוק 13 . חריגה מסמכות בפועל:, ואי קיום הוראות החוק אחת מן המטרות שהוצבו עם קביעת הוראת השעה, הייתה לבחון כעבור שלש שנים, האם בתי הדין הרבניים מצייתים להוראות החוק ושומרים על גבולותיו, או שמא קיימות חריגות מגבולות החוק וניצול לרעה של ההליכ .ים למטרות אחרות מניסיונו של הח"מ, וכן מדו"חות שהוצגו בפני הוועדה, התוצאה מהווה תמונה עגומה ביותר של הפרת הוראות החוק וחריגה מסמכות במרבית המקרים אם לא בכולם :, וכדלהלן ו. כריכת נושאים נוספים – חרף הוראות החוק [אשר הח"מ סבור כי אין בהן הצדקה לגופן], בתי הדין הרבניים נוה גים לדון עם הצדדים אף בעניינים הכרוכים בפירד, כפי שהעיד בפני הוועדה כב' ראב"ד .בד"ר ת"א הרב זבדיה כהן שליט"א ז. חריגה מזמנים ומועדים – חרף הוראות הצעת החוק המחייבות את בתי הדין הרבניים להכריע בתביעת הגירושין בתוך30 יום, ובנסיבות חריגות בתוך60 יום, ובאישור נשיא בית הדין הרבני הגדול בתוך90 יום, הוראה זו אינה מיושמת כלל ע"י בתי הדין אשר מושכים דיונים ימים רבים ללא כל הצדקה עניינית ובניגוד מוחלט להוראות החוק. ח. חריג ה מסמכות – בתי הדין הרבניים ממשיכים לדון בתביעות אף לאחר שנוכחו כי תנאי הסף .להקניית הסמכות אינם מתקיימים ואף אינם בודקים כלל וכלל את קיומם של תנאי הסף .שבהוראות החוק בטרם דיונם בתיק בכך מפרים הם את הוראות החוק הקובעות כי בית הדין ימחק את התביעה לאלתר בהעד .ר קיומם של תנאי הסף בדיון בפני הוועדה מיום7.9.2020 , נאמר בעניין זה ע"י מר רפי רכס מהייעוץ המשפטי של בתי הדין :הרבניים, מלים שערורייתיות כדלהלן " היו כמה תיקים שאני זיהיתי, שהם לא עונים לתנאים של תיקי עגינות חוץ- לארץ, כי הם לא עומדים בתנאים של החוק. אלא שבמקרה הזה אני נזהר עם מה שאני אומר, אני לא רוצה לעודד את עורכי הדין של הסרבנים ,לבדוק יותר טוב, אבל עורך הדין של הסרבן לא בדק כמו שצריך את התיק ולא טען את הטענות האלה, ולמעשה הוא המשיך ודן בנושא. ואז במקרה כזה, מי שמכיר, יש תפיסת סמכות מכוח סעיף9 , הסכמת ,הנוגעים בדבר שלפי פסיקת בית המשפט העליון היא יכולה גם על ידי התנהגות. אז במקרה הזה האישה הרוויחה... ... נפתח תיק, ויחד עם התיק, כמו שצריך, עורך הדין של האישה, עורכת הדין של האישה, הגישו צו עיכוב יציאה, ועכשיו באים ודנים, ויש כמה תנאים בחוק. היה נגיד תנאי אחד שלא קיים, שאני מבחין בו, אבל לי אסור כמובן לייעץ, להביע את הדבר הזה, עורך הדין של הצד השני מסיבותיו לא הצביע על זה והמשיכו לדון. למעשה מה שהאישה הרוויחה שהיא קיבלה גט, אבל התפיסה הייתה מכוח סעיף9 . ,מה שלמדנו מזה, וזה יהיה גם סוג של הצעה ובקשה לוועדה שלא תהיה לנו ברירה, לפחות בשלב הזה, לעבור פיזית, לפתוח ידנית את כל ה- 119 תיקים האלה, ולתת לגביהם את המידע המדויק לפי ההתרשמות משפטית שלנו. זה 6 גם דבר שאנחנו צריכים לעבוד פנימה. לגבי הקידוד לא בכל המקרים שהיו תיקי עגינות חוץ-לארץ, ואני יודע על כמה תיקים כאלה ., הם קודדו לא נכון על תיק אחד שראיתי הערתי, אני מתאר לעצמי שיש עוד תיקים שקודדו לא נכון". ט. נטילת סמכו ת לדון בתיק לאחר פקיעת הוראת השעה – הח"מ עד לפחות לתיק אחד (אשר משום מה כלל אינו מופיע ברשימה שהוצגה בפני הוועדה), אשר בית הדין הרבני המשיך לדון בתיק ואף ,הוציא מחדש צו עיכוב יציאה לבעל לאחר שהוראת השעה פקעה וללא כל סמכות שבדין. לאחר הגשת בקש ת סילוק במסגרתה נטען כי אף מתחילה בעת תוקפה של הוראת השעה לא הייתה סמכות לבית הדין , התפתל בית הדין הרבני בה חלטה מורכבת ב טיעונים מ שפטיים שאינם נכונים, בכל הכבוד, אך התעלם לחלוטין מן הטענות ביחס להעדר קניית סמכות מ תחילה . ברי כי קיימים תיקים רבים נוספים כאמור, וכי הסמכות אינה נתונה לבד"ר להמשיך ולדון בתיקים .משעה שהוראת החוק פקעה, ובמיוחד עת הדיון לא החל .יש בכך כדי להוכיח את המגמתיות של בתי הדין ליטול לעצמם סמכויות חריגות שלא כדין י. העדר דיווח לוועדה כנדרש – הוראת השעה קבעה חוב ת דיווח על מנהל בתי הדין הרבניים, לוועדת החוקה, מדי חודש יוני של כל שנה אזרחית, עם פירוט מלא בדבר התיקים ותוך צירוף ההחלטות .ופסקי הדין הוראה זו לא קוימה בפועל . הדיווח הראשון הוגש כעבור שנתיים, כדיווח חלקי ובלתי מושלם, ללא פירוט מועדים, ללא פירוט צווים, תוך סילו ף נתונים וללא צירוף החלטות ופסקי דין (הח"מ מודע למקרה אחד לפחות שלא צוין מתן צו המעצר, לא צוינה עובדת היות בני הזוג נשואים לפי הדין .)האזרחי במקום מושבם וכי הם אינם גרושים לפי אותו דין ואף לא נעשו מאמצים סבירים לכך הדיווח הראשון משום מה לא הונח כחומר רקע ב .פני ועדה נכבדה זו הדיווח השני שהוגש לאחרונה, אף הוא לוקה בחלקיות וללא צירוף החלטות ופסקי דין (ההחלטה היחידה שצורפה אינה נוגעת למקרה של שיפוט לפי סעיף4ב1 .)לחוק כאמור לעיל, הנתון המרתיע ביותר הנו כי בתי הדין קבעו בכל התיקים (למעט מקרה אחד ויחיד יוצא .מן הכלל) כי הסמכות בידיהם יא. העדר פתיחת תביעות גירושין אזרחיים בחו"ל – הוראות הצעת החוק קובעות כי תנאי סף להקניית הסמכות היא גירושין אזרחיים במקום מושבם של בני הזוג, או למצער השתדלות ומאמצים סבירים מצד האישה לאכיפת גירושין אזרחיים. תנאי זה אינו מקוים כלל במרבית ה תיקים, כפי שמשתקף .מן הדו"חות יב. מתן צווים ללא אבחנה – ,בתי הדין הרבניים בישראל, נותנים עם יד קלה על ההדק, וללא כל אבחנה צווי עיכוב יציאה כנגד כל הנתבעים בתיקים בינלאומיים. לעתים די תכופות אף ניתנים צווי מעצר כנגד אותם נתבעים. כל זאת, ללא כל בחינה משפטית מינ ימלית האם מתקיימים תנאי הסף שבחוק .לסמכות בית הדין, או האם קיימים תנאי הסף הקבועים בחוק למתן צווי עיכוב או צווי מעצר מעבר לתנאי הסף הקבועים בהוראת השעה, אשר במרבית המקרים אינם קיימים, ישנם תנאי סף ,)הקבועים בחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון תשט"ז- 1956 , הנדרשים בטרם הטלת צו .עיכוב יציאה מן הארץ, או צו מעצר כנגד בעל דין לעניין צו מעצר (להבטחת התייצבות) נקבע בסעיף4 " :לחוק הנ"ל אדם שהוזמן כאמור בסעיף2 , והענין שבקשר אליו הוזמן הוא בשיפוטו הייחודי של בית הדין , וכן אדם שהוזמן כאמור בסעיף3 , ולא ה תייצבו במועד ובמקום שנקבעו בהזמנה ולא נתנו נימוק לכך להנחת דעתו של בית הדין, רשאי בית הדין ליתן צו מעצר לשם כפיית התייצבותו של המוזמן." כלומר, תנאי סף להטלת צו מעצר הוא כי בעל הדין הוזמן כדין בעניין שבשיפוטו הייחודי של בית הדין, וכי אותו אדם לא התייצב בפוע .ל לדיון ולא נתן נימוק להנחת דעתו של בית הדין הח"מ עד לשני מקרים לפחות, אשר בית הדין הרבני הור ה על מעצרו של אדם, מבלי שהתקיי מו כלל תנאי הסף הנ"ל, לא הייתה הזמנה כדין לדיון שבעל הדין לא התייצב אליו, שכן כלל לא התקיים דיון שכזה , והעניין כלל לא היה בשיפוטו הייחודי של בית הדין . 7 אף לעניין צו עיכוב נקבע ו תנאי סף בסעיף7 ב לחוק הנ"ל" , וביניהם כי הוכח להנחת דעתו של בית ,דין כשהוא דן בענין שבשיפוטו , כי קיימות ראיות מהימנות לכאורה התומכות בעילת התובענה " .ועוד בפועל, בתי הדין הרבניים מוציאים צווי עיכוב יציאה כנגד נתבעים בהינף יד ועם יד קלה על ההדק בכל התיקים של עגינות חו"ל , מבלי לבחון כלל וכלל האם העניין מצוי בשיפוטו של בית הדין, האם .קיימות רעיות מהימנות לכאורה התומכות בעילת התובענה והאם יש עילה למתן צו העיכוב 14 . פגמים מהותיים בהצע ת החוק הנוכחית: בהצעת החוק הנוכחית העומדת על הפרק, נפלו פגמים חמורים, אשר ,בחלקם יורדים לשרשו של עניין .וחברי הוועדה הנכבדים מתבקשים לשים לבם לכך א. העדר דיווח כאמור – כאמור לעיל, מטרת קביעת הוראת השעה הייתה על מנת שהוועדה הנכבדה תבחן בטרם הארכת תוקף החוק או קביעתו כהוראת קבע, את יישום הוראות החוק, באמצעות .הדו"חות אשר מנהל בתי הדין אמור היה לשלוח לוועדה דא עקא , לא הוגשו דיווחים כדין לפי הוראת השעה, ואף הדיווח הקודם הדו- שנתי שנשלח בשנת 2020 , לא הונח כדין בפני חברי הוועדה (כאשר אחד הנוכחים בישיבת הוועדה הראשונה הציג את הנתונים שקיבל באמצעות חופש המידע– .)התבקש להמציא את החומר לוועדה נמצא כי אין בפני הוועדה את האמצעים להכריע בשאלה האם חק יקת הקבע ראויה ונכונה לעת הזו .והאם היא אינה פוגעת בזכויות היסוד של הפרט יתר על המידה ב. תזכיר ה חוק – תזכיר הצעת החוק פורסמה לזמן קצר של7 ימים בלבד, בחודש יו ני 2021 , בניגוד להוראות .תקנון הממשלה והנחיות היועץ המשפטי לממשלה, ללא כל הצדקה של דחיפות ונחיצות עו .בדה היא שהחוק טרם אושר בחלוף למעלה מארבעה חודשים הצעת החוק אינה עומדת בדרישות הקבועות בסעיף27 להנחיית היועץ המשפטי לממשלה2.3005 .לקיצור פרק זמן הפרסום להערות הציבור הצעת החוק שהופצה ב תזכיר אף אינה מתייחסת לגוף הוראות החוק, אלא אך ורק למחיקת הגבלתו לזמן– יש בכך משום הטעיה. בדברי ההסבר להצעת החוק מופיעים נתונים בלתי מבוססים שלא ברור מנין נלקחו, בדבר הצלחה מסחררת של הוראת השעה ובדבר35 נשים שקיבלו גט בזכות ההוראה. מ עיון בדו"ח שהוגש בשנת 2020 עולה כי על פיו 57 נשים קיבלו גט בזכות הוראת השעה. הח"מ סבור כי שני הנתונים שגויים לגופם, אולם מ"מ נדמה שהנתון שהוגש בפני ועדת השרים לענייני חקיקה התגבש על בסיס דו"ח .אשר כלל לא הוצג בפני הוועדה ג. לשון הצעת החוק אינה רלוונטית למועד זה – ה ,צעת החוק שפורסמה, הן בתזכיר והן ברשומות אינה כוללת אלא שינויים של הוראת השעה אשר פקעה ביום6.7.2021 . למעשה "נבלעים" בהצעת החוק הוראות מהותיות והרות גורל, ומן הדין היה כי בפרסום הצעת החוק תיכללנה מלוא הוראות החוק המוצע, ובמיוחד נוכח העובדה שממילא הוראת הש עה כבר פקעה ואינה חלק מ ספר החוקים. כאמור לעיל, יש בהתנהלות זו משום הטעי ה וחוסר .שקיפות כלפי הציבור ד. אין אישור בקריאה ראשונה לחוק בהעדר נימוק כנדרש – סעיף82 לתקנון הכנסת קובע מנגנון ברור " וקבוע לפיו, הדיון בהצעת חוק ממשלתית ייפתח בהנמקה של הצעת החוק... על ידי... שר או סגן שר בענייני המשרד שבו הוא מכהן " וכי ההצבעה תיערך בתום .הדיון כאמור לענייננו, עיון בפרוטוקול הדיון בכנסת מיום11.10.2021 מעלה כי בקריאה הראשונה הצביעו שמונה חברי כנסת בעד ההצעה, לאחר הנמקה שהתקבלה מגורם בלתי מוסמך לכאורה, שהוא כב' שרת הפנים הגב' איילת שקד (ש משרדה אינו עוסק בתחומי )הצעת החוק. 8 קריאת ההנמקה שבפי כב' השרה מעלה למרבה התדהמה כי הגב' שקד, בכל הכבוד הראוי, שגתה בהבנת הנקרא, או חמור מכך– לא קראה כלל את הוראות החוק המוצע (ובכך מתחזקת ההערה )הקודמת בדבר הליקוי בניסוח הצעת החוק :. להלן דברי השרה שקד במליאה "אדוני היושב- ראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (והוראת שעה) מבקשת להפוך את הוראת השעה שחוקקה לפני שלוש שנים– .להפוך אותה להוראת קבע זו הצעה חשובה שמבקשת לטפל במקרים שבהם סרבני גט ישראלים נמלטים מהארץ ומשאירים כאן בת זוג עגונה, כמובן, ללא יכולת להינשא שוב ובלי מזונות . בזכות הוראת השעה הזאת הצליחו עשרות נשים לקבל את הגט, ולכן אנחנו רוצים לעשות את זה כחקיקת קבע. תודה" . נוכח ההנמקה אשר עסקה בהטלת צווי עיכוב על סרבני גט "ישראליים" וכלל לא עסקה בהוראות הצעת החוק הנוכחית, אותם שמונה חברי הכנסת אשר הצביעו בעד הצעת החוק בקרי ,אה הראשונה כלל לא הצביעו בעדה בפועל, אלא בעד סעיף7ב ל ,)חוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון תשט"ז- 1956 .הדן במקרים כאלה ברי כי לא ניתן להסתמך על קריאה ראשונה שכזו אשר חברי הכנסת כלל לא ידעו על מה הם מצביעים . 15 . הנה כי כן, כפי שהוצג– קיימים פגמים וליקויים ר בים בהוראות הצעת החוק ובאופן יישומם ע"י בתי הדין , באופן אשר מצדיק בחינה מחדש את הוראות הצעת החוק ושיפורן . 16 . הצעות ושיפורים: להלן, הצעות שונות שניתן על פיהן לשפר את הוראות הצעת החוק, תוך איזון נכון בין תכלית הצעת החוק ובין עקרונות המשפט הבינלאומי וזכויות היסוד של הפרט. ההצעות הינן חלופיות ו/או מצטברות :לפי ההקשר א. במקום כפיית סמכות, סירוב כניסה לישראל בהעדר הסכמה לדיון – הוראות הצעת החוק, מתנגשות כאמור עם עקרונות המשפט הבינלאומי ודיני הפורום הנאות , בהיותן כופות את סמכות בית הדין הרבני על אזרחי ו/או תושבי חוץ, בתחומים אשר כלל אינם שפיטים במקומות מושבם של בעלי .הדין חלף זאת, וכפתרון להתנגשות העקרונות כאמור, מוצע לשנות את הוראות החוק, כך שלא יקנה סמכות אוטומטית למקרים החריגים כאמור, אלא יתנה את זכות כניסתו או שהותו של בעל הדין בישראל בכך שייתן את הסכמתו לסמכות השיפוט לפי סעיף9 .לחוק עם כניסתו של אזרח זר לישראל, ניתן להודיע לו (במקרים מסוימים שבהם תינתן החלטה כזו מטעם הנהלת בתי הדין הרבניים), כי בידו לבחור בין האפשרות לחזור למקום מושבו, או קבלת סמכות בית הדין הרבני בישראל. בדרך זו נקנית הסמכות באופן החוקי ביותר שהוא הסכמ .ת בעל הדין ,מנגד, משתמר העיקרון לפיו יהודים מרחבי העולם, המבקשים להגיע לישראל לעתים תכופות יעדיפו לפתור את עניין הגירושין בהקדם או להתדיין בישראל על מנת שכניסתם או שהייתם בישראל .לא תסורב ב. הכרעה ראשונית בדבר הסמכות כתנאי סף לפתיחת תיק – צוי ר לקבוע מנגנון שלפיו בית הדין הרבני אינו פותח תיק עגינות חו"ל, בטרם ניתנה החלטה ראשונית לפיה מתקיימים תנאי הסף להקניית .הסמכות מן הראוי שההכרעה בדבר תבוא לאחר עיון בדבר ע"י גורם בעל השכלה משפטית ו הגשת חוות דעת משפטית מנומקת . 9 לפיכך ועל מנת להקל על פתיחת התיקים (שלא יידרש לאישור)חיצוני מוצע לקבוע כתנאי סף לפתיחת תיק בסיווג עגינות חו"ל, כי תצורף חוות דעת מנומקת של היועץ המשפטי להנהלת בתי הדין לפיה על פי הוראות החוק ועל בסיס ראיות לכאורה שהוצגו ומצורפות לחוות דעתו יש לבית הדין ה רבני סמכות לדון בתיק. כן מוצע כ י החלטתו הראשונית של בית הדין תהא בדבר קבלת חוות הדעת וקניית הסמכות , תוך מתן הודעה בדבר זכותו של הנתבע ל ה גיש חוות דעת נגדית, ראיות סותרות או לה שיג על ה החלטה בדרכים מקובלות . ראוי לקבוע מנגנון בקרה על חוות דעתו של היועץ המשפטי של הנהלת בתי הדין, כגון הגשת בקשה לעיון מחדש עם הצגת ראיות ו/או הגשת ערר בפני היועץ המשפטי לממשלה ו/או הגשת ערעור בפני בית המשפט המחוזי ו/או זכות הגשת עתירה לבג"ץ על החלטת היו עץ המשפטי לממשלה בערר– .וזאת בשאלה המשפטית בלבד של הקניית הסמכות לבית הדין יובהר, כי המנגנון אשר הוצע בנייר העמדה מטעם מרכז רקמן לפיו יינתן דיווח ליועמ "ש ומתן זכות התערבות לביהמ"ש העליון , אינו ישים בקלות , נוכח ריבוי המקרים (למרבה הצער) ו סד הזמנים .הצפוף בדרך כלל .יש לאתר מנגנון מקל מחד, אך נוקשה מאידך כגון בהצעה שלעיל ג. הגבל ה וצמצום של הסנקציות – יש להגביל במידה הנדרשת את סמכות בית הדין הרבני למתן סנקציות של צווי עיכוב יציאה, וכל שכן צווי מעצר ומאסר בתיקי עגינות חו"ל (יובהר לעניין זה, כי להבדיל מצווי מאסר לפי חוק קיום פסקי דין של גירושין לגביהם קיימ ו ת הורא ות שונות שנועדו לאזן ולהגביל את הסמכות, הרי שאין כל הגבלה או איזון כלשהו בקשר למ תן צווי עיכוב וצווי מעצר .)(להבטחת התייצבות כמו כן ראוי לקבוע מנגנון של בקרה משפטית, כגון הצורך בהצגת חוות דעת מנומקת וזכות ההשגה לגביה , בדבר קי ומם של תנאי הסף הקבועים בחוקים השונים לשם הטלת הצווים . בכלל זה, מוצע לקבוע מועדים מצומצמים שבהם ניתן לעכב את יציאתו של בעל דין תושב חו"ל מן הארץ (המצב הקיים הוא30 יום בהחלטה ראשונה, ו הארכה אוטומטית לשנה שלמה לפי תקנ ות קו - ק ז לתקנות הדיון בבתי הדין הרבניים ישראל, תשנ"ג) , ומועדים מצומצמים ביותר להטלת צווי מעצר. ד. חלות הוראות חוק המעצרים – חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה– מעצרים), תשנ"ו- 1996 והתקנות על פיו, חלות אף על מעצר בפקודת בית דין רבני, מכוח סעיף1 )(ג .לחוק בחוק זה נקבעו הוראות שונות שנועדו לשמור באופן מירבי על כבוד האדם וזכויותיו , כגון חוב ת שקילת חלופות מעצר, חובת מינוי סנגור , הבאה בפני שופט בתוך מועדים קצרים , הגבלת תקופות המעצר וכיו"ב . חרף האמור, בפועל הוראות אלה אינן מיושמות בבתי הדין. הח"מ עד ל מספר מקרים בהם בית הדין הרבני לא הסכים לשקול ,כל חלופת מעצר הולמת מקר ים בהם העצור לא הובא בתוך24 שעות לבית ,הדין מקרים בהם העצור לא קיבל תנאים מינימליים של ביקורים ושיחות טל פון וכהנה וכהנה . יובהר לעניין זה , כי בפועל הליכי המעצר בתיקים אלה משמשים את ב תי הדין כאמצעי ענישה ואכיפה (עוד בטרם עריכת דיון לגופו של עניין) מתוך מטרה לאלץ את הנתבע ליתן גט לאלתר .)ובהסכמה (או נכון יותר, תחת כפייה עוד יובהר, כי בשב"ס מתייחסי ם לעציר כ אל סרבן גט וכ אילו כבר ניתנו כנגדו צווי הגבלה של אסיר לאחר פסק דין וצו מאסר לכפייה , .וכל ההתנהלות הינה בהתאם לכך מן הראוי לחדד אפוא כי ככל שמתעורר צורך אמיתי במעצר לשם הבטחת התייצבות , ב מקרה העומד בתנאי הסף לשם כך, יחולו הוראות חוק המעצרי ם בשינויים המחויבים . הצעה זו דינה להידון בהקשר של חוק כפיית ציות, ואולם נוכח הייחודיות שבהצעת החוק הנוכחית , ר וה גישות הבינלאומ ית, יש לנקוט במשנה זהירות במעצרים לפי חוק זה , ולהקפיד על תנאים הולמים ושמירה על כבוד .האדם וזכויותיו ה. דיון )(להבדיל מהכרעה בעניינים הכרוכים בגי רושין – ה וראות הצעת החוק אינן מ קנות סמכות שיפוט לבית הדין בעניינים הכרוכים בגירושין . 10 ,דא עקא יש להבחין בין הכרעה בעניינים הכרוכים בגירושין (רכוש, אחזקת ילדים וכיו"ב), ובין דיון באותם נושאים במסגרת תביעת הגירושין , דהיינו בשאלה האם ניתן לכפות על הבעל לית ן ג ט ללא כל תנאים, או שמא התנאים המ בוקשים על ידו בקשר לנושאים הכרוכים, הינם תנאים סבירים וצודקים ש נקל לקיימ ם (בהתאם לשיטת מהרש"ם ו מהרשד"ם אשר ממילא בתי הדין נוהגים על פיה ן) . ו. הכרעה בעניינים הכ רוכים בגירושין – כאמור לעיל, נעשה שימוש לרעה בצמצום הסמכות של בית הדין , כאשר לעתים התובעת מעדיפה את הדיון בבית הדין בישראל, דווקא בשל צמצום הסמכות .והיכולת להוציא מן הנתבע גט ללא כל תנאים, אף כאשר תנאים אלה סבירים וראויים לפיכך , מוצ ע לצורך האיזון הנכון ,כי ל ,בקשת הנתבע ככל שהוא נותן את הסכמתו המלאה לסמכות בכל העניינים הכרוכ ,ים בגירושין התובעת לא תוכל לפצל את תביעותיה ולסרב לסמכות בעניינים הכ רוכים, ואם תסרב תימחק התביעה . ז. אי עמידה במועדים הקבועים בחוק – כאמור לעיל, הורא ת השעה הגבילה את בתי הדין במועדים שונים, כגון במועד מתן הכרעה בתביעת גירושין על פי סעיף זה, ובמועדים שונים נוספים. חרף ,האמור כפ י שעולה מן הדו"חות שהוצגו, בתי הדין אינם מקיימים הוראות אלה ו הן משמ שות .לתפאורה בעלמא ראוי כי המחוקק לא ישחית את מילותיו לריק, ולפיכך מן הדין לקבוע הוראות חד משמעיות לפיהן בחלוף המועדים הקבועים בחוק וב העדר הכרעה או אישור הנשיא וכ יו"ב– תימחק התביעה לאלתר . ח. צו עיכוב הדדי – יש לקבוע איזון כלשהו ב קלות הבלתי נתפסת שבה נוהג בית הדין ליתן צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד כל נתבע בת ביעת גירושין שהוא תושב חו"ל ומצוי בארץ . צו עיכ ו.ב יציאה מן הארץ, כנגד נתבע שהוא תושב חו"ל כמוהו כצו מעצר כנגדו הדבר מונע ממנו להמשיך בשגרת חייו, לעבוד לפרנסתו, לראות את בני משפחתו, ולעתים אף מונע ממנו לנהל את התיק המשפטי.בחו"ל הדבר אף גורם לנתבע עלויות והוצאות של שהייה במקום זר, תוך תשלום כפול על מקום .מגוריו בחו"ל או לעתים איבוד מקום המגורים וכיו"ב כל זאת, עוד בטרם נידונה התביעה ו לא כל.שכן הוכרעה אין כל היגיון וסבירות בסי טואציה שבה התובעת ממשיכה בשגרת חייה במקום מו שבה, ובהינף יד היא גורמת לכליאתו של הנתבע בישראל ללא אפשרות יציאה, ובדרך זו אין התובעת ממהרת לשום מקום וצוברת יתרון דיוני עצום על פני הנתבע, וכאמור כל זאת בטרם נבחנה התביעה לגופה או נערך .בה כל דיון מוצע כי תובעת המבקשת לעכב את יצי א תו של הנתבע מן הארץ, תהא חייבת ל שהות אף היא בישראל ולהסכים לעיכוב יציא .תה מן הארץ לכל אורך תקופת הגבלתו של הנתבע .בדרך זו, יהא זה אינטרס משותף של הצדדים לסיים את ההליך בהקדם האפשרי ט. הפקדת ערובה – כפי שמקובל במשפט האזרחי, יש לדרו ש מתובעת המבקשת לקבל צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד ה נתבע, להפקיד בבית הדין התחייבות לפיצוי ו ער ובה הולמת להוצאות הנתבע , ככל שבקשתה תתברר כבלתי מוצדקת , וערובה נוספת בגין כ ל האר כה של ת וקף הצו. מוצע לקבוע כי בית הדין לא י י תן צו עיכוב ללא הפקדת ערובה אלא בנסיבות חריגות ו מטעמים מיוחדים שיירשמ .ו י. חוות דעת דין זר – על מנת לבחון את קיומם של תנאי הסף בדבר סמכות בית הדין, מן הראוי לדרוש חוות דעת מקצועית בדבר הדין הזר במקום מושבם של בני הזוג או בדבר המצב העובדתי באות ה מדינה (כגון, בשאלה האם קיימים באותו מקום אמצעי אכיפה משפטיים כנגד סרבני גט ; או ביחס לקיומם של בתי דין על פי דין תורה ונכונותם לערוך גיטי.)ן וכיו"ב דבר זה מקובל ב משפט האזרחי (כגון ב דיני ירושות וצוואות של מורישים אשר מקום מושבם היה בחו"ל .) יא. סיווג בתי דין בחו"ל וקביעותיהם – יש ,להבהיר את הוראות החוק בקשר לתנאי הסף במצב שבו הנתבע זומן לבית דין בחו"ל ולא התייצב, או הוכרע דינו ולא ציית להכרעה . 11 מוצע לקבוע כי בית דין בחו"ל ייחשב אך ורק אם הוא מנוי ברשימת בתי הדין המוכרים לענייני .גיטין מוצע לקבוע הוראות ברורות בקשר לזימון ואי התייצבות, וכי בית הדין בחו"ל יי דרש למלא טופס קבוע בעניין מועד ואופן הזימון, מועד הדיון , ,אופן ההתייצבות או העדרה, המענה שהתקבל מהנתבע פסק הדין שניתן ונימוקיו (על בסיס המע נה או בהעדרו ובמעמד צד אחד ,) ההוכחות לציות או לאי הציות , קיומם של דיונים או החלטות בבתי דין אחרים וכיו"ב . מוצע לקבוע הוראות ברורות לפיהן, ככל ש אחד מבתי הדין המנויים ברשימה, קובע כי הנתבע מציית ,לדין נכון ליתן או נתן בפועל גט כשר , וכיו"ב– כי אז לא תישמע טענה שהנתבע אינו מציית לבית דין אחר. מצב זה הנו ללא ספק מצב שבו התובעת מבקש ת לשפר את תנאיה הרכושיים וכיו"ב, ולא לשם כך מתערב המחו .קק בחייהם של תושבי חו"ל יב. סיוע משפטי/ סנגוריה ציבורית – מוצע ל תקן את מצב הח קיקה ולאפשר לנתבע בתיק עגינות חו"ל , לקבל ייצוג הולם במסגרת סיוע משפטי חינם ובמיוחד במקר ים של הטלת צווים כאלה ואחרים (בדרך ש ל תיקון עקיף של חוק הסיוע המשפטי ו/או הסנגוריה הציבורית) . סוף דבר 17 . כאמור ברישא למכתבנו ז ה, תכליות החוק ומטרותיו– מוצדקות ונכונות . נדמה שאין על כך חולק . 18 . יחד עם זאת, אותן תכליות אינן מושגות, שכן בפועל אין תועלת אמיתית בהוראות החוק, אלא עם הפרתן , כפי שאף משתקף מן הדו "חות שהו גשו. אין מ קום לחוקק חוק אשר נועד מתחילה להפרה ע"י .הרשות המוסמכת על פיו 19 . הצבענו על פגמים ליקויים וכשלים בהוראת השעה וקיו .ם הוראותיה 20 . בהתאם, הוצעו הצעות שונות חלופיות ו/או מצט ברות, שי ש בהן או בחלקן כדי לשפר את הצעת החוק ולהביא ליישומו באו פן ה הולם את ע רכיה של מדינת ישראל. 21 . כמו כן, הצבענו על פגמים שונים בהצעת החוק הנוכחית, אשר מן הראוי היה להניחה מחדש על שולחן הכנסת כשהיא מתוקנת וראויה , ו כן לחזור ול דרוש מהנהלת בתי הדין הרבניים להמציא ד יווח עדכני ומפורט על כל התיקים לרבות ההחלטות ופסקי הדין כנדרש על פי הוראת השעה. 22 . מבוקש אפו א מחברי הוועדה הנכבדים, לשקול את הדברים ב כובד ראש בטרם הגעתם לכלל החלטה בעניי נה של הצעת ה חוק שבנדון . ב ברכה וב כבוד רב , אברהם זינגר , עו"ד