חומר רקע
הפקולטה
למשפטים| אוניברסיטת בר-אילן |
רמת גן, מיקוד5290002
|
.טל03-5318895
|
פקס03-7360499
The Faculty of Law | Bar-Ilan University | Ramat-Gan,
|
2
529000
Tel. 972-3-5318895 | Fax 972-3-7360499
[email protected] | www.rackmancenter.com
16
נובמבר2021
עמדת מרכז רקמן ביחס
ל
הצעת
'חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון מס4
והוראת
שעה) (הפיכת הוראת השעה להוראת קבע), התשפ"א–
021
2
1.
הצעת
'חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון מס4
והוראת שעה) (הפיכת הוראת השעה
להוראת קבע), התשפ"א–
2021
" :(להלן
הצעת החוק
"), מ
בקש
ת
להפוך להוראת חוק קבועה את הוראת
השעה אשר נחקקה לפני כשלוש שנים ו
הסמי
כה
את
בתי הדין הרבניים בישראל לדון בתביעת הגירוש ין
של מי שאינם אזרחי המדינה ותושביה, ו אף אינם עונים לתנאי הזיקה הקבועים בסעיף4א.
2.
,כידוע
הצעת החוק מרחיבה
באופן משמעותי את סמכות בתי הדין הרבניים ביחס לתושבי מדינות חוץ
אשר אין להם כל זיקה לישראל ונישאו בטקס יהודי דתי. אחד העקרונות הבסיס
י ים של המשפט
הבינלאומי הפרטי הינו שעל מנת שמדינה תרכוש סמכות לעניין כלשהו, צריכה להתקיים זיקה
משמעותית למדינה אשר מבקשת לדון בעניינם של הצדדים1
. לאור כך שהחוק מעורר קשיים במישור
:המשפט הבינלאומי הפרטי, ישנה חשיבות יתרה להבטחת מנגנוני פיקוח ודיווח, כפי שיפורט להלן
חובת דיווח לכנסת
3.
במסגרת הוראה השעה נקבעה בסעיף4ב3
חובת דיווח לכנסת, לפיה מנהל בתי הדין הרבניים ידווח אחת
לשנה לוועדת חוקה, חוק ומשפט על יישום הוראות החוק, ובכלל זה מספר התביעות שהוגשו לפי סעיף
4ב1
,, מספר התביעות מתוכן שהסתיימו במתן גט מספר התביעות
.שהוטלו במסגרתן צווי הגבלה ועוד
4.
בחודש יוני השנה, פרסם המשרד לשירותי דת להערות הציבור את תזכיר חוק שיפוט בתי דין רבניים
'(נישואין וגירושין) (תיקון מס4 והוראת שעה) (הפיכת הוראת השעה להוראת קבע), התשפ"א–
2021
,
אשר ביקש להפוך את הוראת השעה להוראת קבע. במסגרת נוסח התזכיר שפורסם, הוצע כי ,
"
כדי
להמשיך ולעמוד על הפעלתו והשפעתו של החוק", מנהל בתי הדין
הרבניים ידווח לוועדת החוקה חוק
,ומשפט של הכנסת על יישום הוראות סעיפי החוק
.במשך חמש שנים מיום תחילתו
5.
.ואולם כעת, הצעת החוק בנוסחה הנוכחי מבקשת לבטל כליל את חובת הדיווח הנ"ל במסגרת דברי
ההסבר נכתב
בנוגע לסעיף4ב3
כי "מאחר שההצעה הופכת להיות הוראת
קבע כאמור, הוראותיו
.מתייתרות"
לדעתנו, אין בהפיכת החוק להוראת קבע כדי לייתר את חובת הדיווח. כידוע, חובת דיווח
קבועה קיימת במסגרת חוקים רבים אחרים, כאשר אופיים המורכב או הרגיש
מצריך פיקוח וליווי של
,אחת מוועדות הכנסת. בעניינינו אין ספק כי
המנגנונים הרגישים המופ יעים בהצעת החוק עלולים לגרום
לפגיעה קשה בזכויות אדם של תושבי חוץ וליצור קשיים בינלאומיים לישראל, גם שנים לאחר הפיכת
.החוק להוראת קבע
,משכך
אנו סבור
ות כי ראוי לאמץ חובת דיווח קבועה
.במסגרת החוק ,זאת במיוחד
,לאור העובדה כי דיונים בענייני משפחה מתנהלים, ככלל.בדלתיים סגורות ותחת צו איסור פרסום
1
סיליה וסרשטיין פסברג
משפט בינלאומי פרטי
כרך א82
(
2013
)
מנגנוני בקרה
6.
על אף שמדובר בחוק שיכול לגרום לפגיעה קשה בזכויות אדם של תושבי חוץ,
לא הוכנסו להצעה מנגנוני
ביקורת מקובלים של שיטת המשפט הישראלית בנסיבות דומות -
מעורבות של היועץ המשפטי
לממשלה בהליך והודעה לבית
ה .משפט העליון מנגנון הבקרה היחיד המופיע
בהצעת החוק
הוא הודעה
לנשיא בית הדין הרבני הגדול , כאשר בית הדין הרבני מצווה על מאסר בכפייה של נתבע שמקום מושבו
מחוץ לישראל . לשיטתנו אין להסתפק בביקורת פנימית של מערכת בתי הדין, אשר ממילא קיימת מכוח
.הזכות להגשת ערעור
7.
לאור האמור
, וכדי
לוודא
ש הסמכות החריגה לבתי הדין הרבניים תופעל במשורה ורק במקרים הראויים
לכך ,
מוצע להוסיף את:המנגנונים הבאים לחוק
א.
הפעלת סמכות בינלאומית על יהודי
אשר אין ל
ו
זיקה לישראל תדרוש עדכון של היועץ
המשפטי לממשלה –
לאור העובדה כי הפעלת הסמכות יכולה ליצור קשיים בינלאומיים
לישראל אנו סבור
ות
שיש ליידע את היועץ המשפטי לממשלה בדבר ההליך ולאפשר התייצבותו
בהליך כ .כל שהוא ימצא לנכון לעשות כן יצוין כי מנגנון דומה קיים היום במסגרת פקודת בזיון
בית משפט.
ב.
לבית
ה משפט העליון תהא סמכות לבטל
סנקציה של עיכוב יציאה מהארץ, כפי שקבוע ב סעיף
7א(ב) ל
חוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), תשט"ז-
1956
-
בחוק כפיית הציות נקבע
כי על בית הדין ליידע את נשיא בית המשפט העליון על כל קנס או מאסר שבית הדין מטיל מכוח
פקודת בזיון בית המשפט, ולנשיא מוענקת הסמכות לבטל את הקנס או המאסר או לשנותם
.לקולה
מנגנון דומה קבוע גם ב
חוק בתי-דין דתיים (מניעת הפרעה), תשכ"ה-
1965
.
עבור תושבים זרים, צו עי כוב יציאה מהארץ משמעו ניתוק של .אדם מביתו, פרנסתו ומרכז חייו
,על כן מוצע להרחיב את המנגנון הקבוע במסגרת סעיף7
א(ב) לחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות
ודרכי
דיון), כך שיחול גם כאשר ניתן צו
( עיכוב יציאה מהארץ לפי סעיף7ב), במס גרת הליכים
לפי סעיף4ב1
לחוק)חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין. הרחבת
מנגנון זה תבטיח
ביקורת שיפוטית על החלטות מסוג זה ותצמצם את הפעלת הסמכות החריגה רק למקרים
.הראויים
סמכות בעניינים
נלווים
8.
במסגרת הדיון שהתקיים בנושא הצעת החוק ביום9.11.2021
,עלה החשש
מפני יישום
שגוי
של הוראת
השעה במקרים בהם דן
,בית הדין בעניינים נלווים שהציב בעל בתמורה לגט וזאת בניגוד לקבוע בסעיף
4ב1(ו .)
על מנת להבהיר כי הוראת השעה לא מעניקה לבתי הדין סמכות לדון בנושאים
נלווים לגט , וכדי
למנוע מצבים של ה
חר בת סמכות בתי הדין שלא
כדין תוך יצירת פתח לסחטנות גט ,
מוצע לתקן את סעיף
4ב1
)(ו
" :כך אין בהוראות סעיף זה כדי להקנות לבית הדין הרבני סמכות לאישור הסכם או לשיפוט
בעני
י
נים הכרוכים בגירושין, על אף האמור בכל דין, ולרבות בדרך של הסכמת הצדדים."
על מרכז רקמן:
המרכז לקידום מעמד האשה
ע"ש רות ועמנואל רקמן, הפועל במסגרת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן, נוסד בשנת
2001
ע"י פרופ' רות הלפרין קדרי . מטרת המרכז להביא לביעור האפליה נגד נשים ולחזק את מעמדן בחברה הישראלית, בין
באמצעות תרגום ידע ומחקר אקדמי לפעילות מעשית, בין באמצעות מתן ייצוג
משפטי בחינם לנשים ומשפחות מעוטות יכולת
כלכלית ובין באמצעות קידום חקיקה ומדיניות ציבורית בתחום דיני המשפחה. המרכז פועל לאור חזונו של הרב עמנואל רקמן
.לקידום זכויות הנשים בישראל ולהטבת מעמד האשה בדיני המשפחה ובהלכה היהודית