חומר רקע
הצגה בוועדה המיוחדת לעניין הקרן לאזרחי ישראל
התועלות
מיישום מתווה הגז
נובמבר2021
-כסלו תשפ"א
פורסם בדוח72א-
אוקטובר2021
תקופת הביקורת :
גופים מבוקרים עיקריים:
נושאים שנבדקו
רקע
פעולות הביקורת
•תהליכי גביית היטל רווחי נפט ומס הכנסה
•תהליכי גביית תמלוגי גז ונפט
•השפעת מתווה הגז על היתירות באספקת גז למשק הישראלי
•התפתחות הריכוזיות והתחרות במשק הגז
•ייצוא הגז וקידום יחסי החוץ והביטחון
שקף2
אוקטובר2020
-
פברואר2021
•משרד האנרגייה רשות התחרות
•רשות המיסים
משרד האוצר
•
בנק ישראל חברת החשמל
סיווג
נתוני מפתח
הכנסה ממס הכנסה(
כולל
תוספת מיסוי בשל שומות
רשות המיסים )למיזמי הגז ,
משנת2011
ועד2018
4.2מיליארד
ש"ח
אומדן הסכום שיתקבל
מהיטל רווחי משאבי טבע
עד לשנת2064
(
רשות
המסים)
200מיליארד ש"ח
הכנסות המדינה
מתמלוגים מגז ומנפט
משנת2004
ועד2020
7.8מיליארד ש"ח
הערכת הסכום שיתקבל
מתמלוגים מגז ומנפט מ-
2020
ועד2064
57.4מיליארד ש"ח
הצטברו בקרן העושר עד
יוני2021
על אף שעל פי
הערכות ב-
2020
היו
אמורים להצטבר1.7
מיליארד ש"ח
741מיליון ש"ח
יצטברו בשנת2022
בקרן
העושר עלפי תחזית בנק
ישראל מ-
2013וסה"
כ עד
סיום ההפקה72
מיליארד
דולר.
3.9מיליארד דולר
שקף4
תמונת מצב לפני ובסמוך למתווה הגז
המאגרים
שהתגלו
בשנות התשעים התגלו בסמוך לחוף
מספר מאגרי נפט שלא פותחו
בשנת1999התגלה מאגר ים תטיס
2009
–
גילוי מאגר תמר(
300
BCM
)
2010
–
גילוי מאגר לוויתן(
500
BCM
)
2015
–מתווה הגז
2013
–גילוי מאגר כריש-
תנין(
62
BCM
)
מעודכן
2019
–
גילוי מאגר כריש צפון(
13
BCM
)
מעודכן
•
פיתוח מהיר של שדות הגז הקיימים וחדשים–פיתוח מאגר לוויתן
•
יצירת סביבה תחרותית–
מכירה מהירה של מאגרי כריש תנין
כניסת מפעיל חדש לישראל
צמצום באחזקות צולבות
יצירת סביבה המעודדת כניסת משקיעים חדשים
•שיפור של שוק האנרגייה וגם מטרות שעניינן ביטחון ויחסי חוץ.
•הבטחת רמת מחירים מאוזנת בטווח הבינוני-
ארוך עד להשגת תחרות בשוק
הגז.
שקף5
מטרות מתווה הגז
נקודות לשימור
מאגר"לוויתן "
פותח ומפיק גז החל מדצמבר2019
הזכויות במאגרים"כריש "ו"תנין "
נמכרו באוגוסט2016
לחברת"אנרג'יאן "
-
מפעיל
חדש
אחזקות במאגר"תמר "
-
הושלם שינוי האחזקות במאגר–
-
"נובל "
מחזיקה25%
(
36%לפני המתווה)
-
"דלק "
מחזיקה0%
(
44%לפני המתווה )
–
ספטמבר2021
נחתמו חוזים לייצוא גז לירדן(תמר-
3.14BCMולוויתן-
45BCM
)
למצריים(תמר-
25.3 BCMולוויתן-
60 BCM
)
שקף6
סעיפי המתווה שהושלמו
נקודות לשימור
נוספה כניסה נוספת של גז טבעי
בוחנים הקמת צינור מישראל לאירופה
שקף7
סעיפי המתווה שהושלמו–יתירות ייצוא
ליקויים
ועדת ששינסקי(
2011
)
-
המליצה להגדיל את
חלק המדינה והציבור ברווחים ממכירת משאב
הטבע כך שיעלה
לכ-
60%
-
70%
בממוצע
-כמו במדינות אחרות( .
לפני ההמלצה24%
-
31%
)
בנק ישראל(
2015
)
-
חלק המדינה נאמד בטווח
שבין47%ל-
54%
רשות המיסים(
2020
)
-
חלק המדינה נאמד בטווח
שבין52%ל-
62%
אין
מתודולוגיה
מוסכמת
על
משרדי
הממשלה
לחישוב
חלקה
הכולל
של
המדינה
ברווחים
מתגליות
הגז,חלקה
של
המדינה
ברווחים
אינו
מפורסם,תחזית
הצבירה
בקרן
העושר
לא
מפורסמת
ולא
מקדם
מיסוי
רווחי
טבע
לכל
מאגר.
שקף8
חלק המדינה בהכנסות מתגליות הגז–הצגת הנתונים
שקף9
חלק המדינה בהכנסות מתגליות הגז–בדיקות תקופתיות
ליקויים
צוות בראשות משרד האנרגיה לא בחן את מיקומה של מדינת ישראל בעניין מיסוי
תגליות גז
בהשוואה לקיים במדינות האזור בפרט ובעולם בכלל.
נקודות
לשימור
ב-
2018ו-
2021משרד
האנרגיה
בחן
ההתפתחויות
שחלו
במשק
הגז
הישראלי
מ-
2013
,
וערך
בחינה
מחודשת
לגבי
ההיצע
והביקוש
לגז
טבעי,כולל
משאבים,עתודות
ותמונת
מצב
עכשווית
ועתידית
של
פיתוח
מאגרי
הגז
הטבעי.
המלצות
משרד
מבקר
המדינה
ממליץ
למשרד
האנרגייה
לעקוב
מדי
פעם
בפעם
אחר
המדיניות
המקובלת
בעולם
לקביעת
שיעור
חלקן
ברווחי
הגז
ולהיערך
מבעוד
מועד
לעדכון
המדיניות
בישראל,בתום
מחויבות
הממשלה
ליציבות
הרגולטורית
שנקבעה
במתווה
הגז
(עד2025
).
שקף10
תיקון הגדרת תקופת חיפוש למניעת
חילוקי דעות ותכנוני מס
בהצעת החוק-מסתיימת ביום שקדם לתגלית
מיום זה פוחתת רמת אי-
הוודאות הכרוכה באותו
מיזם נפט .ובהתאם ,
מיום זה והלאה ההטבות להן
זכאי מחזיק הזכויות במיזם יהיו פחותות מהטבות
המגיעות למחזיק מיזם שעדיין עוסק בחיפוש תגלית
בנוסח החוק–
מסתיימת ביום שקדם להגשת
הבקשה לחזקה
ליקויים
המלצות
שקף11
תיקון
הגדרת
תקופת
חיפוש
למניעת
חילוקי
דעות
ותכנוני
מס
על
רשות
המיסים
להשלים
את
הבחינה
בכל
הקשור
להליכי
הסדרת
גביית
מיסים
מרווחי
טבע,לאור
הפערים
שהתגלו
והניסיון
שנצבר,לרבות
בבחינת
הגדרת
תקופת
החיפוש.
תיקון
כאמור
יקטין
את
חילוקי
הדעות
בין
מחזיקי
הזכויות
במיזמים
והמדינה
ויצמצם
את
האפשרות
לדחיית
תשלומי
המס.
עקב ההגדרה הקיימת בנושא תקופת החיפוש ,
נוצרים לעתים
חילוקי דעות בין רשות המיסים למחזיקי הזכויות במיזמי נפט
בדבר תאריכי תקופת החיפוש והפיתוח ,
וההטבות המגיעות
להוצאות מסוגים שונים בתקופות אלו.
פערים אלה משפיעים על קביעת מקדם ההיטל ומגדילים את
הוצאות החיפוש במעל ל-
700מיליוני ש"ח.
תקופת
חיפוש
מסתיימת
ביום שקדם
להגשת
הבקשה
לתגלית
תקופת חיפוש
מסתיימת
ביום שקדם
להגשת
הבקשה
לחזקה
ליקויים
הדרישה
היחידה
הקבועה
בחוק
הנפט
להכרה
בחזקה
היא
קיומה
של
יכולת
הפקה
מסחרית
של
גז
בשטח
הרישיון.
על
אף
שאין
בחוק
הנפט
או
בתקנות
הנפט
אזכור
ל'בקשה
לאישור
תגלית,'בדצמבר2017
,
פרסם
משרד
האנרגיה
הנחיות
לצורך
קבלת'אישור
תגלית'.
משרד האנרגיה טרם פרסם הנחיות בנוגע לבקשה לקבלת
חזקה-בקשה שמוזכרת בצורה מפורשת בתקנות הנפט
שקף12
מועד קביעת תגלית וחזקה על ידי משרד האנרגיה
ממצא בקידוח
בקשה לאישור תגלית
בקשה לחזקה
שישה
חודשים
לא
פורסם
שקף13
מועד קביעת תגלית וחזקה על ידי משרד האנרגיה-לוויתן
מיזם
תאריך
התגלית
תאריך
הבקשה
לתגלית
כלכלית
התאריך
הכרזה
על
תגלית
התאריך
שקבע
הממונה
לתגלית
תאריך
הבקשה
לחזקה
התאריך
הכרזת
הממונה
על
החזקה
התאריך
לחזקה
לוויתן30.12.2010
4.6.2013
23.1.2014
23.1.2014דצמבר2010
(ראשונה)
4.6.2013
(שניה)
16.2.2014
(שלישית)
27.3.2014
14.2.2014
תנין2.5.2012
30.4.2014
11.8.2014
11.8.2014
10.11.2015
24.12.2015
11.8.2014
כריש22.5.2013
30.4.2014
11.8.2014
11.8.2014
10.11.2015
24.12.2015
11.8.2014
ליקויים
על אף שבדצמבר2010
פורסמו תוצאות הקידוח במאגר"לוויתן "לציבור ,
לא בחן
משרד האנרגייה את האפשרות להכרזה על"לוויתן "
כתגלית בתום המועד שבו
פקע הרישיון שניתן למחזיקי הזכויות במאגר(
דצמבר2011
.)
בשנים2011
-
2012מחזיקי
הזכויות
במיזם"לוויתן"הוציאו
לצורך
הכרה
כהוצאות
חיפוש
כמה
מאות
מיליוני
שקלים
בגין
קידוחים
שבוצעו
כאמור
עוד
לפני
שניתנה
למיזם
חזקה.
בתקופת
הדחייה
בין2013ל-
2014הוציאו
מחזיקי
הזכויות
ב"לוויתן"מאות
מיליוני
ש"ח
שנחשבים
לעמדתם
עד
מתן
חזקה
על
פי
חוק
רווחי
טבע
כהוצאות
הזכאיות
להטבות
המשויכות
לתקופת
חיפוש.
שקף14
מועד קביעת תגלית וחזקה על ידי משרד האנרגיה-לוויתן
המלצות
שקף15
מועד קביעת תגלית וחזקה על ידי משרד האנרגיה
מומלץ
כי
משרד
האנרגייה
יכיר
בתגלית
ויקבע
את
תאריך
החזקה
לפי
המועד
המוקדם
ביותר
שבו
הוא
סבור
שהתגבשה
יכולת
הפקה
מסחרית
בתגלית,וללא
תלות
במועדי
הגשת
המסמכים
בפועל,ובכל
מקרה
לא
יאוחר
ממועד
הגשת
הבקשה
לתגלית
ולחזקה.
מועד זה מקביל לירידה ברמת הסיכון ההנדסית והכלכלית במיזם ,
כמתואר בדברי
ההסבר לחוק מיסוי רווחי טבע.
ליקויים
עד
תום
מועד
הביקורת
לא
הוסדר
שיתוף
הפעולה
בין
משרד
האנרגייה
לרשות
המיסים
בתחום
שומות
מיסים.
משרד
האנרגייה
לא
נקט
את
הצעדים
הנדרשים
לצורך
מסירת
המידע
ושיתוף
הפעולה
ביניהם
למרות
פניות
רשות
המיסים
לאורך
השנים2016
-
2020
.
משרד
האנרגיה
לא
המציא
לרשות
המיסים
מסמך
כתוב
ובו
התנאים
בהם
על
מיזם
נפט
לעמוד
ביחס
להכרה
בתגלית,התנאים
ונהלים
למתן
אישור
החזקה
וכן
מידע
שבקשה
רשות
המיסים
לגבי
אחת
החזקות.
שקף16
מסירת מידע ממשרד האנרגיה לרשות המיסים
המלצות
שקף17
מסירת מידע ממשרד האנרגיה לרשות המיסים
על
משרד
האנרגייה
לפעול
להעברת
מסמכים
ומידע
לרשות
המיסים-מידע
כמו
מועד
תשלום
הוצאות
מיזם
הנפט,זהות
זכות
הנפט,הבאר
שבמסגרתה
הוצאו
התשלומים
והתכלית
המדויקת
שלשמה
הוצאו.
שיתוף
הפעולה
בין
הרשויות
צפוי
לתרום
להגדלת
הכנסות
המדינה
ממיסים
מתגליות
הגז.
משרד
מבקר
המדינה
ממליץ
לפעול
להקמת
צוות
משותף
לרשות
המיסים
ולמשרד
האנרגייה,באישור
שר
האוצר,לצורך
בקרה
על
מקדם
ההיטל
ורווחי
הגז
וכדי
להשלים
נוהל
מוסכם
לגבי
סדרי
ההתייעצות
בין
משרד
האנרגייה
ורשות
המיסים.
מחזיקי
הזכויות
במיזם
הנפט
מדווחים
בנפרד
בדיווחים
שונים
לרשות
המיסים
ולמשרד
האנרגייה.מקצת
הדיווחים
לרשות
המיסים
כבר
דווחו
קודם
למשרד
האנרגייה.הדבר
אינו
עולה
בקנה
אחד
עם
מדיניות
הממשלה
בנושאAsk Once
.
•תחזית הצבירה בקרן העושר
שקף18
סכום ההיטל על רווחי יתר שיצטברו בקרן העושר
חילוקי דעות בנושא מיסוי ההכנסות וההוצאות בתחומי רווחי נפט
ובנושאים נוספים-
נמצאים בעיצומו של הליך השומה ובהידיינות בין
הצדדים .פערים עומדים על כ-
850מיליון ש"
ח(
הן במס הכנסה והן בהיטל
רווחי טבע)
•תהליכי שומה פתוחים
•הסכום הצבור בקרן העושר ,
2011
-
2021
(במיליוני ש"ח)
שקף19
סכום ההיטל על רווחי יתר שהצטבר בקרן העושר
לפי שער3.3ש"ח לדולר
ליקויים
למול
התחזית
שנמסרה
ב-
2013ע"י
נגיד
בנק
ישראל
דאז,
כי
עד
תום2022יצטברו
בקרן
כ-
3.9מיליארד
דולרים.
בפועל
נצברו
בקרן
נכון
ליוני2021סכום
של741מיליון
ש"ח
שהם224מיליון
דולר(
2019
-
474מיליון
ש"ח).
שקף20
סכום ההיטל על רווחי יתר שיצטבר בקרן העושר
סיכום
שקף21
נוכח
ההקלות
שניתנו
למיזמי
הגז,יצוא
קטן
משצפו
תחילה,ירידת
מחירי
הגז
והימשכות
התהליכים
עד
שהמאגרים
הוכרזו
כתגליות
וכחזקות,הצטבר-נכון
ליוני2021
-סכום
של741
מיליון
ש"ח(
2019
-
474מיליון
ש"ח)בקרן
העושר
למול
תחזית
בנק
ישראל
שנמסרה
בשנת
2013אשר
הניחה
הצטברות
של
כ-
1.7מיליארד
ש"ח
עד
תום
שנת2020
.
משק
הגז
ניצב
בפני
אתגרים
גדולים
וקיימים
בו
כמה
מאסדרים.נוכח
מגוון
הסוגיות
העומדות
על
הפרק,מורכבותן,הסכומים
הגדולים
שבהם
מדובר
והשפעתן
של
סוגיות
אלה
זו
על
זו,יש
חשיבות
רבה
כי
משרד
האנרגיייה,רשות
המיסים,רשות
התחרות
ואחרים
יגבשו
כללים
לשיתוף
פעולה
ביניהם.כל
זאת
כדי
להבטיח
את
מיצוי
הפוטנציאל
הטמון
במשאב
זה,לרבות
לצורך
הגדלת
העושר
של
הקופה
הציבורית.
תודה
שאלות
והתייחסויות