חומר רקע

י"ד כסלו, תשפ"ב 18 בנובמבר 2021 לכבוד ח"כ גלעד קריב יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט שלום רב, הנדון: הערות מטעם הסניגוריה הציבורית להצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 10) (הארכת תוקף והוראות נוספות), התשפ"ב-2021 הסניגוריה הציבורית מבקשת להעביר את הערותיה הממוקדות באשר להצעת החוק שבנדון, וזאת ביחס להצעה להאריך את תוקפו של חוק דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים בתקופת התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020. על פי המוצע, הוראת השעה האמורה בעניין קיום דיונים בהיוועדות חזותית בתקופת הקורונה תוארך עד לסוף יוני 2022 (ובאמצעות צו באישור הוועדה – בשישה חודשים נוספים). הסניגוריה הציבורית אינה מתנגדת להארכה הנוכחית של הוראת השעה בשישה חודשים. עם זאת, במבט צופה פני עתיד, ובשים לב לכך שחקיקה זו ככל הנראה צפויה להתארך בפרקי זמן נוספים (וייתכן שאף למשך שנים), אנו סבורים כי יהיה מקום לחשיבה מחודשת ביחס לחלק מהוראות ההסדר – ובייחוד לעניין מנגנון ההפעלה של הוראת השעה במצב של הכרזה חלקית. בהקשר זה, יש להביא בחשבון את הניסיון הרב שהצטבר בהתמודדות עם נגיף הקורונה וביישום הוראת השעה. עוד יש להתחשב בהכרעות שהתקבלו על ידי המחוקק אך לאחרונה במסגרת חקיקתה של הוראת השעה החדשה בעניין קיום דיונים בהיוועדות חזותית בימי שגרה. בראש ובראשונה, אנו סבורים כי במצב של הכרזה חלקית יהיה מקום לשקול מתן אפשרות ממשית להרחבת סוגי הדיונים שיתקיימו בנוכחות העצורים והאסירים, בהתאם להתפתחויות הבריאותיות ולנתוני התחלואה המשתנים (כלומר, ליצור מעין מנגנון של "רמזור"). כך למשל, ניתן לעגן במסגרת הוראת השעה מדרג של הכרזה חלקית נוספת ('הכרזת ביניים' בין מצב של הכרזה חלקית לבין מצב של אי-הכרזה) שבמסגרתה יוגדרו סוגי דיונים נוספים שבהם יש לקיים את דיון בנוכחות העצורים והאסירים. בהקשר זה ניתן למשל לקבוע הכרזת ביניים שבמסגרתה תהיה חובת נוכחות בסוגי הדיונים שלאחרונה הוחרגו על ידי המחוקק מהסדר ההיוועדות החזותית בימי שגרה; או סוגי דיונים אחרים המצויים בחלק העליון של רשימת סדרי העדיפויות בהוראת השעה (כדוגמת דיון מהותי במעצר עד תוך הליכים, והדיונים המהותיים בתיקים העיקריים (הקראה, הכרעת דין, טיעונים לעונש וגזר דין)). היבט נוסף שעשוי להיכלל במסגרת הכרזת ביניים הוא החרגת אוכלוסיות מסוימות מהסדר ההיוועדות החזותית (למשל אוכלוסיית המחוסנים והמחלימים שהם בעלי "תו ירוק"; או אוכלוסיות ייחודיות כגון קטינים, אנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית, עצורים ואסירים שאינם דוברי השפה העברית וכיו"ב). מנגנון מסוג זה נדרש לטעמנו לנוכח הנתונים המלמדים כי בתקופת יישומה של הוראת השעה הנוכחית, הרוב הגדול של העצורים והאסירים לא הובאו לדיונים בעניינם הן בהליכי מעצר, הן בהליכים פליליים עיקריים והן בהליכים נוספים. למעשה, ככלל הובאו לבתי המשפט רק העצורים בקטיגוריות הדיונים שמחויבים על פי הוראת השעה להיעשות בנוכחות (דיון ראשון במעצר ימים ודיוני הוכחות), וביתר סוגי הדיונים הובאו לדיונים פרונטאליים רק שיעור נמוך מאוכלוסיית העצורים. למרות הצהרות שניתנו בעבר על הכוונה להרחיב באופן משמעותי את מספר העצורים המובאים לבתי המשפט לקטיגוריות נוספות, הדבר לא קרה (ובכלל זה בתקופות בהן התחלואה ירדה באופן ניכר והמשק נפתח כמעט במלואו). למיטב ידיעתנו גם לא נעשה שימוש במנגנון החדש שהוכנס בסעיף 2(י) להוראת השעה, שלפיו השרים ינחו (בהסכמת נשיא בית המשפט העליון) את הנהלת בתי המשפט ואת שירות בתי הסוהר בדבר דרכי פעולה נוספות שיש בהן כדי להגדיל את מספר העצורים והאסירים שיובאו בכל יום לבתי המשפט. נוסף על האמור לעיל, וכפי שצוין בדברי ההסבר להצעת החוק, יש לבצע את ההתאמות הנדרשות בעקבות השינויים שבוצעו לאחרונה בהוראת השעה החדשה בעניין קיום דיונים בהיוועדות חזותית בימי שגרה. בברכה, עו"ד ישי שרון מנהל תחום בכיר (חקיקה, תכנון ומדיניות) הסניגוריה הציבורית הארצית