חומר רקע

ה מ ר כ ז ל ח ק ר מ ו ג ב ל ו י ו ת ילדים ובני נוער :עם מוגבלות נפגעי התעללות והזנחה אומדן היקף התופעה בישראל ליטל ברלב  יוסי קרן- אברהם המסמך הוזמן ע"י אשלים ומומן בסיועו דמ- 17-751 ילדים ובני נוער :עם מוגבלות נפגעי התעללות והזנחה או מדן היקף התופעה בישראל ליטל ברלב יוסי קרן-אברהם ה מסמך הוזמן ע"י אשלים ומומן בסיועו תמוז תשע"ז ירושלים יוני 2017 :עריכת לשון רונית בן-נון תרגום :)לאנגלית (תמצית מחקר והודעת פרסום נעמי הלסטד הפקה: לסלי קליינמן מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל המרכז לחקר מוגבלויות ת"ד 3886 ירושלים 9103702 טלפון : 02-6557400 פקס : 02-5612391 כתובת האינטרנט : http://brookdaleheb.jdc.org.il פרסומים נוספים של המכון בנושאים קשורים ארזי, ט ;'סבו-לאל, ר ;'בן סימון, ב' . 2017 .אי נדקס :לאומי למדידת התעללות בילדים והזנחתם בישראל תהליך הפיתוח . דמ- 17-742 סבו-לאל, ר;' .'חסין, ט2011 . מצבי סיכון בקרב ילדים ובני נוער: איתור ומיפוי במסגרת התכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון . דמ- 11-589 :ניתן לעיין בפרסומים אלה באתר המכוןhttp://brookdaleheb.jdc.org.il i תמצית רקע מחקרים שנעשו ברחבי ה עולם מ רא ים כי ילדים ובני נוער עם מוגבלות חשופים ל התעללות ו ל הזנחה יותר מאשר ילדים ובני נוער .ללא מוגבלות בשנת2012 כינס ו ג 'וינט-אשלים ומכון חרוב פורום בין- ארגוני לטיפול בצרכים של ילדים ובני נוער עם מוגבלויות אשר נחשפים להתעללות ו ל הזנחה. אחד הנושאים ש עלו היה העדר נתונים בישראל על אוכלוסייה זו ו על היקף התופעה בהשוואה לילדים ובני נוער ללא מוגבלות. הפורום פנה ל ון מכ מאיירס-ג'וינט- ברוקדייל בבקשה לבצע סקירת ספרות בנושא וכן לנסות לאמוד את היקף התופעה, באמצעות הנתונים ה קיימים. כמו כן, התבקש המכון להמליץ על דרכים לשיפור שיטות איסוף הנתונים על אודות ילדים ובני נוער.אלה מבנה הדוח הדוח הנוכחי כולל סקירת ספרות מ ן העולם ומישראל על היקף התופעה ו על מאפייניה. בין היתר, הסקירה מתייחסת להגדרות השונות של הזנחה והתעללות בילדים ובבני נוער, למאפייני ההתעללות וההזנחה בילדים ו בבני נוער עם מוגבלות .ולהבדלים בין ילדים ובני נוער עם סוגי מוגבלויות שונים בניסיון לאמוד את השכיחות הי חסית של התופעה בישראל, נבדקו מאגרי ה נתונים של13 שירותי ם ממשל תיים העוסקים בילדים ונוער עם מוגבלות או בילדים ונוער .נפגעי התעללות והזנחה שלושה מאגרי נתונים במ שרד ה ,עבודה ה רווחה והשירותים החברתיים סיפקו נתונים המאפשרים לחשב א ו:מדן ° 360 – התכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון , השירות לחקירת ילדים וחקירות מיוחדות ומערכת המידע של עובדים סוציאליים לחוק נוער בשירות ילד ונוער . השכיחות היחסית של ילדים ובני נוער עם מוגבלות נאמדה על ידי השוואת התוצאות ל נתונים ה סטטיסטי ים הכלל- .ארציים ממצאים ו סיכום  המ סמך הנוכחי הוא מסמך ראשוני שיכול לסייע בפיתוח ושיפור השירותים ,ובאיסוף המידע בדבר ילדים ובני נוער עם מוגבלות נפגעי התעללות והזנחה .  בישראל כ- ,000 0 9 ילדים ובני נוער עם מוגבלות ה סובלים מהתעללות והזנחה, שהם כ- % 3.3 מכלל הילדים ובני הנוער1.  מקרב הילדים עם מוגבלות, כ- 25% ,)נפגעים מהתעללות והזנחה (כולל ילדים עם לקויות למידה בהשוואה לכ- % 9 מקרב כלל הילדים בישראל2.  בישראל , ל ילדים ולבני נוער עם מוגבלות סיכוי גבוה יותר להיפגע מ התעללות ,והזנחה פי3.1-2.2 בהשוואה לכלל הילדים ובני הנוער בישראל3 .נתון זה עולה בקנה אחד עם ה נתונים ה.מדווחים בעולם 1 אומדן על פי נתוני התכנית הלאומית 2 האומדן מבוסס על ילדים מאובחנים בלבד 3 אומדן על פי נתוני התכנית הלאומית ii  ילדים עם מש"ה נמצאים בסיכון גבוה פי3.5 להיחקר על ידי חוקרי ילדים עקב חשד להתעללות , וילדים עם אוטיזם – פי4.8 בהשוואה לכלל הילדים בישראל4.  המסמך הנוכחי מתבסס על מאגרי נתונים קיימים, והאומדנים חושבו על בסיס הגדרות שונות ואיסוף נת ונים שיש בו מגבלות (מפורטות בגוף הדוח). אי לכך מומלץ להתייחס למגמות העולות מן האומדנים ולהביא בחשבון שהמספרים מספקים אומדנים כלליים. עם זאת, מתקבלת תמונה כללית החוזרת על עצמה בכל מקורות המידע: שיעור הילדים ובני הנוער עם מוגבלות החשופים להתעללות והזנחה גבוה משמעותית משיעור הילדים ובני הנוער ללא מוגבלות. מגמה זו מועצמת יותר כשמדובר .במקרים חמורים של התעללות או הזנחה  בדומה ל ,מדינות אחרות גם בישראל ל ילדים לו בני נוער עם מוגבלות סיכוי גבוה יותר להיפגע מהתעללו ת ולהזנחה. על כן, על ה שירותים להיות מותאמים למתן מענה ל צורכיהם ה יי חודיים . נוסף לכך , נתונים מהימנים על ילדים ובני נוער עם מוגבלות ו על צורכיהם צריכים להיכל ל במאגרי מידע הקשורים להתעללות והזנחה של ילדים ובני נוער, ובכך יתרמו לקידום הנושא. 4 אומדן על פי נתוני השירות לחקירות ילדים וחקירות מיוחדות iii דברי תודה ברצוננו להודות לחברי ועדת ההיגוי שסייעו לנו בביצוע המחקר )(לפי סדר הא"ב :איזבל סרי- ,לוי השירות ,לילד ונוער משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים; אמנון אורגד, אגף מש"ה, משרד העבודה הרווחה ;והשירותים החברתיים ;גילה גבלינגר, מנהלת תכניות, אשלים דנה הילמן, מחלקת המחקר, המשרד לב י טחון ה ,פנים; הדס זהבי, אגף השיקום משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים; זוהר סהר- ,לביא תחום ,אלימות במשפחה ;משרד הבריאות; יפה ציונית, מכון חרוב ;יפעת קליין, מנהלת תכניות, אשלים ,ישראל לוי ;מדור נפגעי עבודה, משטרת ישראל ,מיכל גולן,ראש תחום ילדים ונוער עם מוגבלות ובני משפחותיהם ;אשלים עדה גולן, שפ"י, משרד החינוך; ענת פרנק, אגף מש"ה, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים; קרן קרדי, השירות לטיפול באדם עם אוטיזם, משרד הע.בודה הרווחה והשירותים החברתיים אנו מודים גם לנציגי גופים נוספים אשר שיתפו עמנו פעולה ומסרו לנו מידע ונתונים על ילדים עם מוג בלות ,נפגעי התעללות והזנחה: מימי אקרמן ודבורה ליבוביץ° 360 – התכנית הלאומית לילדים לו נוער ,בסיכון משרד העבודה, ,הרווחה והשירותים החברתיים; רונית צור ,השירות לחקירות ילדים וחקירות מיוחדות משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. כמו כן אנו מודים לעמיתינו במכון מאיירס-ג'וינט- :ברוקדייל לרחל סבו- לאל על תרומתה בקבלת מידע על ° 360 – התכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון ,ו לאנה שוורץ על תרומתה בביצוע המחקר . תודה ל גם רונית בן-נון על עריכת הלשון של הדוח וללסלי קליינמן על ה פקתו. תוכן עניינים 1. רקע 1 2. סקירת ספרות 1 2.1 הזנחה והתעללות בילדים: הגדרה 1 2.2 התעללות וילדים עם מוגבלות 2 2.3 סוגי מוגבלות, מוגבלות מרובה והתעללות 2 2.4 הבדלים באופן הפגיעה ובחומרתה 3 2.5 קשיים בזיהוי של ילדים עם מוגבלות הסובלים מהתעללות ובאמידת היקף התופעה 4 2.6 גורמים המגבירים התעללות בקרב ילדים עם מוגבלות 4 2.7 התעללות בילדים עם מוגבלות בישראל: מדידת היקף התופעה 5 2.8 פיתוח אינדקס לאומי למדידה של הזנחה והתעללות בילדים בישראל 5 2.9 מדידה של הזנחה והתעללות בילדים עם מוגבלות בישראל: כיוונים להמשך 5 3. מיפוי מקורות המידע בישראל 6 3.1 תהליך המיפוי 6 3.2 מקורות המידע שנסקרו 6 4. בעיות עקרוניות במקורות המידע הקיימים 8 5. אומדן של שיעור הילדים ובני הנוער עם מוגבלות, נפגעי התעללות והזנחה בישראל 9 5.1 אומדן של שיעור הילדים עם מוגבלות בישראל 9 5.2 אומדן שיעור הילדים ובני הנוער עם מוגבלות הסובלים מהתעללות– על פי נתוני התכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון 9 5.3 ,אומדן המבוסס על נתוני השירות לחקירות ילדים וחקירות מיוחדות במשרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים 12 5.4 אומדן המבוסס על נתוני השירות לילד ונוער במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים 14 6. אתגרים והמלצות לשיפור מאגרי המידע בישראל 14 מקורות 16 נספח א: מיפוי מקורות המידע הקיימים בישראל 18 רשימת תרשימים ולוחות תרשים1: ילדים החשופים לאלימות במשפחה, לפי סוג המוגבלות ולפי מספר המוגבלויות 3 לוח1 : ילדים שדיווחו על התעללות מינית או גופנית בזמן חקירתם 4 לוח2: נתונים על מוגבלות במאגרי המידע בישראל 7 לוח3 : אומדן שיעור הילדים ובני הנוער עם מוגבלות החשופים להתעללות והזנחה, על בסיס התכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון 11 לוח4 : אומדן השיעור ואומדן המספר של הילדים ובני הנוער עם מוגבלות בסיכון על רקע התעללות והזנחה, מקרב כלל הילד ים בישראל 12 לוח5 : אומדן שיעור הילדים עם מוגבלות שכלית ועם אוטיזם הסובלים מהתעללות והזנחה חמורות, על בסיס חקירות ילדים וחקירות מיוחדות 13 לוח6 : אומדן שיעור הילדים ובני הנוער עם מוגבלות הסובלים מהתעללות והזנחה, על בסיס השירות לילד ונוער 14 1 1 . רקע במהלך שנת2013 יזמו אשלים ומכון חרוב פורום ל למידת תמונת ה מצב ולבחינת ה צרכים וה שירותים ב כל הנוגע לה תעללות והזנחה של ילדים, נוער וצעירים.עם מוגבלות הפורום כלל נציגים של משרדי ממשלה ,ונותני שירותים ו פעילותו הניבה מסמך המלצות אשר הוצג בפני מקבלי ההחלטות במשרדי .הממשלה בהמשך לכך פנתה אשלים באמצעות ה ו ועדה המקצועית למנכ"לי משרדי הרווחה, החינוך והבריאות בבקשה להקים פורום של מקבלי החלטות כדי לבחון את ההמלצו.ת ולקדם את יישומן אחד מכיווני הפעולה ש הפורום קידם היה למידה מעמיקה של היקף ההזנחה ו ההתעללות בילדים בו נוער עם מוגבלות, לקראת קידום מדיניות ופיתוח שירותים מתאימים. אשלים פנתה למכון ברוקדייל כדי שיסייע ב מיצוי המידע הקיים, ו בגיבוש המלצות על מערך מתאים לאיסוף מידע על הזנחה הו תעללות בילדים ו נוער עם מוגבלות .בישראל הדוח הנוכחי כולל: א. סקירת ספרות קצרה על תופעת ההזנחה וההתעללות בילדים עם מוגבלות ב. מיפוי מקורות המידע בישראל ג. בעיות עקרוניות במקורות המידע הקיימים ד. אומדן של שיעור הילדים עם מוגבלות נפגעי התעללות והזנחה בישראל ה. אתגרים ו המלצות לשיפור מאגרי המידע בישראל 2 . סקירת ספרות 2.1 הזנחה ו התעללות בילדים : הגדרה תופעת ההתעללות בילדים והזנחתם היא רבת פנים ,קשה ומורכבת ,הן מבחינת זיהויה והטיפול בה ,הן מבחינת השלכותיה. תופעה זאת מציבה אתגר בפני המערכות המטפלות ו בפני הציבור בכללותו ( Wulczyn, 2009; NCANDS, 2007; Gilbert et al., 2009, 2015; Daniel, 2015 .) Child Maltreatment (להלן , CM )הוא המינוח המקצועי המקובל בעולם להגדרת דפוסים שונים של התעללות ופגיעה בילדים ושל הזנחתם .בישראל טרם אומץ מינוח מקביל שזכה להסכמה רחבה . CM כולל ארבעה דפוסים עיקריים :התעללות פיזית ,התעללות נפשית ,התעללות מינית והזנחה .הזנחה יכולה אף היא לבוא לידי ביטוי בתחום הפיזי והרגשי ,וכן בהיבט החינוכי והרפואי (המונח התעללות ישמש במסמך זה לכל סוגי הפגיעה, לרבות הזנחה) (ארזי ,סבו-לאל ובן סימון , 2016 .) 2 2.2 התעללות ו ילדים עם מוגבלות מחקרים שנעשו ברחבי העולם מצאו כי ילדים עם .מוגבלות מנוצלים לרעה יותר מילדים ללא מוגבלות מטא-אנליזה של 17 ( מחקריםJones et al., 2012 ) על אלימות נגד ילדים ובוגרים צעירים (בני18 ומטה) עם מוגבלות, המבוססת על נתונים על יותר מ- 18,000 צעירים, מסייעת בהערכת השכיחות והסיכונים שחשופים אליהם ילדים וצעירים עם מוגבלות. ממצאי הניתוח חושפים כי ילדים וצעירים עם מוגבלות נמצאים בסיכון הגדול פי שלוש ה עד ארבע ה להיות חשופים לאלימות לעומת ילדים ללא מוגבלות. לפי ניתוח זה, יותר מ- 20% מ ן ,הצעירים עם מוגבלות חוו אלימות פיזית20% חוו התעללות נפשית ו- 14% חוו פגיעה מינית. כמו ,כן27% מ ן .הילדים והבוגרים הצעירים עם מוגבלות חוו יותר מסוג אחד של התעללות במהלך חייהם במחקר אחר, בנים עם מוגבלות דיווחו על פגיעה מינית עד פי שלוש ה ( מאשר בנים ללא מוגבלותMueller- Johnson, Eisner & Obsuth, 2014 ). מחקרים אחרים מראים מ מצאים דומים . לדוגמה, מחקר שבחן נתונים מנהליים על50,278 ילדים, בני נוער וצעירים מגיל לידה עד ו גיל 21 ( במדינת נברסקה שארצות הבריתSullivan & Knutson, 2000 ) ,חשף כי ילדים בני נוער וצעירים עם מוגבלות חשופים להתעללות פי3.4 ( יותר מאשר בני גילם ללא מוגבלות31% ו- 9% בהתאמה). כמו כן, נמצא שמרביתם היו חשופים למספר סוגים של התעללות, ושהזנחה הוא סוג ההתעלות .השכיח ביותר ( בארצות הברית, משרד הבריאות והשירותים החברתייםU.S. Department of Health and Human Services ) מעריך שכ- 11% מ ן הקורבנות שזוהו על ידי הרשויות כילדים הס ובלים מהזנחה או התעללות, ה ם ילדים עם מוגבלות. זאת בהשוואה לשיעורם ב קרב ה אוכלוסייה הכללית, העומד על כ- 4% ( Child Welfare Information Gateway 2012 ). על פי הערכה זו, ילדים עם מוגבלות חשופים להתעללות והזנחה פי2.75 בהשוואה לילדים .ללא מוגבלות 2.3 ,סוגי מוגבלות מוגבלות מרובה והתעללות ילדים עם סוגים מסוימים של מוגבלות נמצאים בסיכון גבוה יותר מאחרים להזנחה ו ל( התעללותStalker & McArthur, 2010 ). מסקירת הספרות עולה כי ילדים עם ליקויי תקשורת, הפרעות התנהגות, לקויות למידה וליקויים חושיים חווים רמות גבוהות יותר של אלימות והזנחה, לעומת ילדים ללא מוגבלות וילדים עם מוגבלויות אחרות( Stalker & McArthur, 2010 .)כך לדוגמה, נמצא כי אחוז הילדים עם ליקויי שפה ודיבור החווים התעללות גבוה פי שלושה בהשוואה לילדים ללא מוגבלות; אחוז הילדים עם ל י קויי למידה החווים התעללות גבוה פי ארבעה בהש וואה לילדים ללא מ ו גבל ות; ואחוז הילדים עם הפרעת התנהגות החווים התעללות גבוה פי5.5 ( לעומת ילדים ללא מוגבלותSullivan & Knutson, 2000 ) . יש לציין כי י יתכן ( שהתעללות והזנחה מובילים לקיומן ולהחרפתן של מוגבלויות אלהSpencer et al., 2005 .) שני מחקרים אחרים מצאו כ י לילדים עם מוגבלות קלה סיכון גבוה יותר להיות חשופים להתעללות לעומת ( ילדים עם מוגבלויות חמורות יותרFisher et al., 2008; Helton & Cross, 2011 .) 3 תרשים1 מציג את ממצאיו של מחקר המתאר את ההבדלים בשכיחות של אלימות במשפחה ,בפינלנד לפי סוג המוגבלות של הילדים החווים את האלימות ו לפי מספר סוגי המוגבלות של הילד( Heinonen & Ellonen, 2013 ). תרשים1 ,: ילדים החשופים לאלימות במשפחה לפי סוג המוגבלות ו לפי )מספר המוגבלויות (באחוזים ( Heinonen & Ellonen, 2013 ) כפי שניתן לראות, חשיפתם של ילדים עם מוגבלות לאלימות במשפחה גבוהה יותר מאשר חשיפתם של ( ילדים ללא מוגבלות16% לעומת9%). נוסף לכך , ככל שלילד מוגבלויות רבות יותר, גדל הסיכוי להיותו חשוף לאלימות במשפחה. כמו כן, ילדים עם בעיה נפשית חשופים יותר לאלימות במשפחה מכל מוגבלות .אחרת אפשר שהאלימות מובילה לקיומן של הבעיות הנפשיות.ולהחרפתן 2.4 הבדלים באופן הפגיעה ובחומרתה ( ישנן עדויות כי ילדים עם מוגבלות חווים התעללות חמורה יותר מילדים ללא מוגבלות. מחקר טורקיAkbas et al, 2009 ) שנעשה ב קרב ילדים בני16-7 שחוו פגיעה מינית השווה בין ילדים עם ל י קויי למידה ל ילדים ללא לי קויי למידה .במחקר נמצא ש הילדים עם ליקויי ה למידה סבלו מפגיעה מינית חמורה יותר בהשוואה לילדים האחרים. ישנן עדויות כי התעללות בילדים עם מוגבלות שונה במובנים נוספים .מזו המכוונת כלפי ילדים ללא מוגבלות ,כך נמצא כי בקרב ילדים עם לקות רפואית פיזית , תקשורתית, התנהגותית ו מוגבל ות שכלי ת התפתחותי ת ( Sullivan & Knutson, 2000 ), ההתעללות מתחילה על פי רוב ,בגיל צעיר יותר, לפני כניסתם לבית הספר בהשוואה לילדים ללא מוגבלות, שההתעללות בהם מתחילה על פי רוב ,מאוחר יותר בגילים9-6 . 13% 18% 27% 9% 11% 11% 12% 13% 13% 13% 24% 16% 0% 5% 10% 15% 20% 25% 30% מוגבלות אחת שתי מוגבלויות שלוש מוגבלויות ללא מוגבלות מוגבלות פיזית לקות ראיה מוגבלות אחרת או מחלה לטווח ארוך מחלה פנימית או אחרת קשיי למידה /זיכרון כבדי שמיעה /חירשות בעיה בבריאות הנפש עם מוגבלות(סה"כ) 4 2.5 ק שיים ב זיהוי של ילדים עם מוגבלות הסובלים מהתעללות ובאמידת היק ף התופעה לעתים קרובות התעללות ב ילדים עם מוגבלות אינה מזוהה ונמשכת מבלי שיבחינו בה , אף יותר מאשר בקרב ילדים ללא מוגבלות. מספרות המחקר עולה שבמדינות שונות , 80%-50% מ ן הקורבנות אינם מוכרים ( לשירותי הרווחה. כך גם בישראל, הרשקוביץ ואחרים2007) בחנו רשומות מש פטיות על40,430 ,ילדים בגיל י14-3 , שהיה חשד שהם .קורבנות להתעללות מינית המחקר הראה שילדים עם מוגבלות מדווחים פחות על ההתעללות, אפילו כשהם מגיעים לחקירה . לוח1 מציג את אחוז הילדים שבזמן חקירתם דיווחו על התעללות מינית או גופנית. לוח1 : ילדים שדיווחו על התעללות מינית או גופנית בזמן חקירתם ( )באחוזים ללא מוגבלות מוגבלות קלה מוגבלות חמורה חשד להתעללות מינית 72 61 54 חשד להתעללות גופנית 61 56 46 מן הלוח עולה כי בחקירות שעסקו בהתעללות מינית, 72% מ ן הילדים ללא מוגבלות די ווחו ע ל האירוע הנחקר, לעומת61% מ ן הילדים עם מוגבלות קלה ו- 54% מ ן .הילדים עם מוגבלות חמורה ב חקירות שעסקו בהתעללות גופנית, 61% מ ן הילדים ללא מוגבלות די ווחו על האירוע הנחקר, לעומת56% מ ן הילדים עם מוגבלות קלה ו- 46% מ ן.הילדים עם מוגבלות חמורה ממצאים אלה תומכים בטענה כי ילדים עם מוגבלות חושפים את ההתעללות בהם פחות מילדים ללא מוגבלות. הפער בין היקף הילדים (עם או בלי מוגבלות) הידוע לשירותי הרווחה לאומדנים של התופעה נובע בראש ובראשונה מ ן הקושי לאתר פגיעות אשר לרוב מתקיימות בתו ך המשפחה ושפעמים רבות נעדרות סממנים חיצוניים. כפי הנראה, בקרב ילדים עם מוגבלות הפער גדול אף יותר. קשיי האיתור מצביעים גם על הקושי בשיתוף מידע בין שירותים. סיבה אחרת לפער בין הנתונים היא העובדה שלאנשי מקצוע חסר ידע שיסייע להם לזהות את התופעה. קשיים אלה קשורים גם להיעדר הגדרה מוסכמת של התופעה, לפרשנויות ולתפיסות ערכיות שונות המשפיעות על האיתור, על הנטייה לדווח ועל דרכי הטיפול. סוגיה זו עולה ביתר שאת כשיש צורך לגשר על הבדלים תרבותיים (ראו למשל הורוביץ, בן- ,יהודה וחובב2007 ו ,שמיד וגוטמן 2010 ב תוך ארזי, סבו- ,לאל ובן סימון2016 .) 2.6 גורמים המגבירים התעללות בקרב ילדים עם מוגב לות מגוון גורמים מסבירים את הפגיעּו ת המוגברת של ילדים עם מוגבלות. ילד עם מוגבלות עלול להיתפס על ידי פוגעים פוטנציאליים כפחות מודע ובעל יכולת פחותה להתגונן או לדווח מאשר ילד ללא מוגבלות, ולכן פוגעים פוטנציאליים רואים בכך סיכוי גדול יותר להתחמק מעונש על מעשם; ליקויי תקשורת עלולים להקשות על ילדים עם מוגבלות לדווח על התעללות ; עבור אחרים, קשיי ניידות מקשים עליהם להתרחק מ ן הפוגע. גורמים הקשורים למשפחה הם הלחץ הנובע מטיפול בילד עם מוגבלות ללא תמיכה מספקת, כמו גם ה אמביוולנטיות הכרוכה ב גידול ילד עם מוגבלות ו ה גישה התופסת את ""המשמעת כגורם מפתח בגידול הילד ( Stalker & McArthur, 2010 ). 5 סיכון מוגבר להתע ללות בילדים עם מוגבלות עשוי להיווצר כתוצאה מפעולתם או חוסר פעולתם של שירותים חברתיים; הצוות ים של שירותים אלה אינם מודעים לפגיעּו ת המוגברת של ילדים עם מוגבלות להזנחה ולהתעללות, או אף עשויים לחשוב שאף אחד לא יתעלל בילד י ם עם מוגבלות או שאין ש י רות שמסוגל לטפל בהם . גורמי סיכון נוספים הם חוסר יכולת של הצוות לתקשר בצורה יעילה עם ילדים שיש להם ליקויי תקשור ת ,ושסימני מצוקה והתעללות אצל ילדים עם מוגבלות יכולים להיות נסתרים או אף ( מיוחסים למוגבלות עצמהNCANDS, 2007 ). 2.7 :התעללות בילדים עם מוגבלות בישראל מדידת היקף ה תופע ה בישראל נהוג להשתמש באחד משני מושגים כדי לתאר את ה תופע ה: "ילדים בסיכון", שהוא רחב מדי ויחסי , שכן לצד ילדים החווים סוגים שונים של התעללות מגדירים ילדים בסיכון ילדים החיים בנסיבות ה יכולות לגרום סיכון ,כגון משבר גירושין ,אבטלה ,הי עלי ,מחלות ,מוות של אחד ההורים ועוד ; ו"התעללות בילדים /ילדים מוכים ,"הכלול בהגדרת "ילדים בסיכון ,"אך הוא מצומצם מדי ורחוק מלכלול את מגוון ביטוייה הקשים של תופעת ההתעללות בילדים (הורוביץ, בן- ,יהודה וחובב2007 .) הפער בין האומדנים למספר הילדים המאותרים מעיד על הצורך בהעלאת המודעות לנושא ובשיפור יכולת ,הזיהוי של התעללות והזנחה, זאת כדי לקדם את ביטחונם את בריאותם ו את( רווחתם של הילדיםDavies & Ward, 2011; Gilbert et al., 2009 ). ההיקף הרחב של התופעה, חומרתה והשלכותיה ארוכות הטווח ( מחייבות להגדיל את ההשקעה בפיתוח אסטרטגיות איתור, מדידה, מניעה והתערבות כבר בגיל הרךDavies Gilbert et al., 2009 ; Ward, 2011 & בתוך ארזי, סבו- ,לאל ובן סימון2016 .) 2.8 פיתוח אינדקס לאומי למדיד ה של הזנחה ו התעללות בילדים בישראל ב שנת 2015 הושק מיזם .מהל"ב שנועד לקדם פעולות להפחתת התעללות והזנחה בישראל ולמניעתן במסגרת המיזם, שאותו מוביל מכון חרוב, התבקש מרכז אנגלברג לילדים ולנוער במכון ברוקדייל לפתח אינדקס לאומי למדיד ת היקף התופעה של התעללות והזנחה .בישראל השלב הראשון של תהליך הפיתוח כלל למידה של התופ עה ובין השאר נותחו ההגדרות השונ ות הקיימ ות בעולם ,להזנחה ולהתעללות בילדים והוחלט כי ההגדר ה המשמשת את הסקר האמריקני, ה- NIS ., מתאימה ביותר לאמידת תופעה זאת בישראל על פי הגדרה ,זו ילד הסובל מהתעללות ו/או מהזנחה הוא ילד שבריאותו הפיזית או הרגשית או רווחתו נפגעו ,, או שהיה חשש ממשי לנזק בשל מעשים או מחדלים של ההורה /הורים שלו או של אדם /אנשים אחרים שהיו אחראים לרווחתו. הסקר של ה- NIS ( כולל שתי מערכות סטנדרטים להגדרות: א. נזקharm standard ) – מצב ש בו יש פגיעה; .ב ( סיכוןendangerment standard ) – מצבים של נזק פוטנציאל י. כמו כן, ההתעללות וההזנחה חולקו לשישה .סוגים: התעללות פיזית, התעללות מינית, התעללות רגשית, הזנחה פיזית, הזנחה רגשית והזנחה חינוכית ההגדרות של הסקר האמריקני כוללות התייחסות להתנהגות של האחראי ולמצב הילד, לחומרת הפגיעה ( ולכוונהSedlak, 2001 ) (לפירוט ו רא ארזי, סבו- ,לאל ובן סימון7 201 .) 6 2.9 מדידה של הזנחה והתעללות :בילדים עם מוגבלות בישראל כיוונים להמשך המחקרים המוצגים בסקירת ספרות זאת התבססו על שני מקורות מידע: חלק קטן מ ן המחקרים אספו מידע באמצעות סקר שנערך ,בקרב מדגם מייצג; המקור השני ה שכיח יותר מבין השניים , ה וא נתונים מנהליים. כדי לפתח את יכולת המדידה של היקף תופע ת ה הזחה ו התעללות בילדים עם מוגבלות יש לכלול בת הליך איסוף הנתונים קריטריונים ברורים להגדרת מוגבלות, דבר שלא נעשה עד היום במרבית מאגרי הנתונים על ילדים .החווים התעללות והזנחה 3 . מיפוי מקורות המידע בישראל5 המיפוי של מקורות המידע הקיימים ב ישראל נועד לאמוד את היקף הילדים ובני הנוער עם מוגבלות הסובלים מהתעללות ,ו להמליץ על דרכים ל שיפור איסוף המידע. 3.1 תהליך המיפוי במסגרת המיפוי נבחנו לגבי כל מקור מידע אילו נתונים נאספים בו , מהי מידת הזמינות והמהימנות של ,הנתונים מהם היתרונות והחסרונות של ה מקור בהתייחס להזנחה והתעללות ב ילדים ובני נוער עם מוגבלות, והאם ניתן לעשות ב ו שימוש לצורך חישוב אומדן של שיעור הילדים ובני הנוער עם מוגבלות נפגעי .הזנחה והתעללות מיפוי מקורות המידע כלל חמישה צעדי ם: א. קיום ראיונות חצי מובנים עם נציגי הגופים האוספים נתונים בתחום .ב :ראיונות נבחנו נושאים כגון אילו נתונים קיימים ומהו מקורם , מי היא האוכלוסייה י על ש יה קיימים נתונים, האם הנתונים מלאים או חסרים , מהן ההגדרות ש בהן נעשה שימוש עבור התעללות והזנחה ו מוגבלות , מהי מידת הדיוק של הנתונים והאם יש אפשרות לנתח את ה.נתונים ב. פנייה לגורמים האחראיים על ניהול ק ו בצי נתונים מנהליים.בבקשה לקבל מידע ונתונים מצרפיים ג. עיון בפרסומים בו מצגות לצורך הבנת הנתונים הקיימים. למשל, ח וברת "מדד אלימות לאומי2015 " ו אתר האינטרנט של הלשכה המרכזית .)לסטטיסטיקה (למ"ס ד. התייעצות עם חוקרים בתחום. ה. י פני ה לקבלת מידע על פי חוק חופש המידע. 3.2 מקורות המידע שנסקרו א. משרד ,העבודה הרווחה והשירותים החברתיים )(להלן: משרד הרווחה  השירות לילד ונוער )(כולל מכון חרוב, אשר אסף נתונים עבור השירות בעבר  ° 360 – התכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון )(להלן: התכנית הלאומית 5 המיפוי המלא מופיע בנספח 'א. 7  מרכזי שיקום לילדים נפגעי אלימות מינית  השירות לחקירות ילדים וחקירות מיוחדות  השירות לטיפול באדם עם אוטיזם  ה אגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית (להלן אגף מש"ה)  אגף השיקום ב. משרד הבריאות, המחלקה לטיפול ב אלימות במשפחה ותקיפה מינית ג. המשרד לב י טחון ה פנים  מדד האלימות הלאומי  סקר נפגעי עבירה  )סקר בריונות ברשת (בני נוער ד. משטרת ישראל, מדור נפגעי עבירה ה. משרד החינוך, היחידה למיניות ומניעת אלימות, שפ"י. לוח2 מסכם את מ קורות המידע שנסקרו ; האם קיים מאגר נתונים מרוכז והאם קיימים נתונים על מוגבלות6. לוח2: נתונים על מוגבלות במאגרי המידע בישראל 6 מיפוי מפורט של מקורות המידע ,כולל יתרונות וחסרונות של כל מקור ,מופיע בנספח .א קיום נתונים על מוגבלות קיום מאגר נתונים על פגיעה בילדים מקור המידע יש יש ה תכנית הלאומית לילדים ולנוער סיכון משרד הרווחה יש יש שירות ילד ונוער יש רק על מש"ה ואוטיזם יש חקירות ילדים אין יש מרכזי שיקום לילדים נפגעי אלימות מינית יש יש חלקי אגף מש"ה אין אין שירות לאוטיזם אין אין אגף השיקום אין יש המחלקה לטיפול ב אלימות במשפחה ותקיפה מינית משרד הבריאות אין יש מדור נפגעי עבירה משטרה אין יש מדד האלימות הלאומי המשרד לביטחון ה פנים אין יש סקר נפגעי עבירה אין יש )סקר בריונות ברשת (בני נוער אין אין היחידה למיניות ומניעת אלימות, שפ"י משרד החינוך 8 4 . בעיות עקרוניות במקורות המידע הקיימים ,נכון להיום המידע שנאסף בישראל בדבר הזנחה והתעללות בילדים ו ב בני נוער הוא חלקי .מאוד כפי שנכתב :במסמך המסכם את השנה הראשונה לפיתוח האינדקס הלאומי "כל אחד מהמנגנונים אוסף מידע חלקי בלבד על היבטיה השונים של התופעה. נוסף על כך, רוב המידע המנהלי הקיים מתבסס על דיווחם של אנשי מקצוע בשירותים המטפלים בילדים והוא אינו כולל מידע על אוכלוסיות שלא הופנו או לא פנו או אשר לא טופלו בשירותים אלו .כמו כן , את המידע החלקי על תופעת ההתעללות וההזנחה בישראל יש לראות בהקשר של היקף ואיכות המידע המנהלי בישראל בכלל .באופן כללי, חסרה בישראל תרבות מקצועית של תיעוד בהתערבויות חברתיות, חסרות גם תשתיות מחשוב והקצאת המשאבים לצורך תיעוד ומחשוב נמוכה יחסית למדינות מערב רבות אחרות" (ארזי, סבו- ,לאל ובן סימון2017 .) קיימות כמה בעיות חותכות בנתונים על הזנחה והתעללות ב ילדים ובבני נוער בכלל ו ב ילדים ובבני נוער עם מוגבלות בפרט . בעיות אלה מקשות על חישוב אומדן של שיעור או מספר הילדים ובני הנוער עם מוגבלות .נפגעי הזנחה והתעללות 1. הנתונים הקיימים מבוססים על חשדות לא מאומתים. הנתונים הקיימים בישראל הם על ילדים ונוער בסיכון להזנחה והתעללות, אך לא בהכרח על אלה ש נפגע ו .בפועל כ שמתעורר חשד קיים דיווח במערכות השונות, אולם לא קיים מידע אם החשד אכן אומת. בספרות קיימות גישות שונות ו אין הכרעה חד- משמעית בנוגע לשאלה האם נכון יותר לכלול בהגדרה ילדים ובני נוער שנמצאים בסיכון לפגיעה או את אלה .שחוו נזק בפועל על אף חוסר ההסכמה בדבר ההגדרה המדויקת, מן הראוי ל השיג מידע שיאפשר לזהות את הילדים ובני הנוער שנפגעו בפועל, ול כלול אותו במאגר. 2. הגדרות שונות של התעללות והזנחה. גופים שונים מתבססים על הגדרות שונות .של התעללות והזנחה 3. לא קיים מאגר ובו נתונים פרטניים מלאים של כל המקרים. אין מאגר הכולל את כל המקרים ה מדווחים של התעללות בילדים ובבני נוער בישראל. גם המאגרים הגדולים לוקים בחסר. למשל , התכנית ה לאומית אינה פועלת בכל הרשויות המקומיות ולכן יש נתונים רק על הרשויות ש בהן היא .פועלת. המאגר של השירות לילד ונוער כולל רק את המקרים המדווחים למשרד הרווחה 4. אין אפשרות להצליב מידע בין מאגרי המידע של הגופים השונים. גופים שונים מתבססים על דרך שונה של איסוף נתונים )(שורה לדיווח, שורה לילד, נתונים מצרפיים, מזוהים או לא מזוהים , ועל כן לא ניתן להצליב מידע (לחלק מה ם אין מידע מזהה , וגם כאשר קיים מידע מזהה אין אישור להעברת ו .)בין משרדים בשל מגבלות של סודיות 5. ברוב המאגרים אין מידע על מוגבלות. ברוב מאגרי המידע לא קיים מידע על קיום מוגבלות וסוג .המוגבלות של הילד גם כאשר נאסף מידע בדבר מוגבלות, לרוב לא קיימת הגדרה אחידה, ו גם כשזו קיימת, לא תמיד ממלאים על פיה.את הנתון בפועל 6. אין בנמצא מידע עדכני בדבר שיעור הילדים ובני הנוער עם מוגבלות בישראל. ה סקר האחרון בוצע בשנת1995 על ידי מכון ברוקדייל והמוסד לביטוח לאומי (נאון ,יפרח ו בייץ- ,מוראי 1998 ), ומאז ל א 9 בוצע סקר עדכני יותר על ילדים עם מוגבלות בישראל . אמנם, קיימים נתונים של משרד החינוך על תלמידים הלומדים במסגרות השונות של החינוך המיוחד , אך אלה כוללים רק ילדים אשר עברו אבחון /ו או יש בידם חוות דעת רפואית, וידוע כי לפחות בקרב אוכלוסיות מסוימות קיים תת אבחון של .מוגבלות מכאן, שגם אם ניתן היה לאמוד את מספר הילדים עם מוגבלות שנפגעו מהזנחה והתע ,ללות .קיים קושי לחשב את שיעורם מקרב כלל הילדים עם מוגבלות בישראל 5 . אומד ן של שיעור הילדים ובני הנוער עם מוגבלות, נפגעי התעללות והזנחה בישראל בפרק זה מוצג אומדן של שיעור הילדי ם ובני הנוער עם מוגבלות הנפגעים מהתעללות והזנחה .יש להתייחס לאומדן זה בזהירות ,לאור המגבלות של המידע הקיים. 5.1 אומדן של שיעור הילדים עם מוגבלות בישראל השלב הראשון הוא אמידת שיעור הילדים ובני הנוער עם מוגבלות מתוך כלל הילדים ובני הנוער .בישראל ישנם שני מקורות כך ל: 1. סקר ילדים עם מוגבלות של מכון ברוקדייל והביטוח הלאומי – הסקר בוצע בשנת 1995 (נאון , יפרח ו בייץ- ,מוראי1998 ) ל וע בסיסו נאמד שיעור הילדים עם מוגבלות ב- 8.7% מתוך כלל ילדי ישראל . על בסיס סקר זה חושב אומדן מספר הילדים עם מוגבלות בישראל בשנת 2015 – 246,300 ילדים (ברלב ועמיתיה ,טרם פורסם.) 2. תלמידי חינוך מיוחד – על בסיס נתוני משרד החינוך( שנתון סטטיסטי2016 ) נמצא כי בשנת 2014 , 9% ן ה מ תלמידים במערכת החינוך בישראל שייכים לחינוך המיוחד (לומדים בבתי ספר או בגנים לחינוך מיוחד ,בכיתות מיוחדות או בשילוב פרטני בבית ספר רגיל( )ברלב ועמיתיה ,טרם פורסם .)מעט יותר ממחצית מ ן הילדים בחינוך המיוחד ( 4.8% ) הם ילדים עם לקויות למידה ,ו השאר ( 4.2% )עם לקויות אחרות . על פי מקורות מידע אלה נקבע כי האומדן לשיעור הילדים עם מוגבלות בישראל (כולל לקויות למידה )הוא 9% ,ושיעורם ללא ילדים עם לקות למידה עומד על 4.2% . 5.2 אומדן שיעור הילדים ובני הנוער עם מוגבלות הסובלים מהתעללות– על פי נתוני התכנית הלאומית לילדים ולנוער ב סיכון7 השלב השני הוא אמידת שיעור הילדים ובני הנוער עם מוגבלות החשופים להתעללות. לאחר מ יפוי המקורות הקיימים (ראו נספח )א החליט צוות המחקר שהמקור המהימן והתקף ביותר הוא מסד הנתונים של התכנית הלאומית. 7 ו רא פירוט על התכנית הלאומית בנספח א. 10 ה :יתרונות של מסד נתונים זה הם1 )איסוף מידע נרחב ממרבית הרשויות המקומיות ב ישראל ; 2 ) איתור הילדים ,בטיפות חלב ב גנים ו ב בתי ספר, ולא רק י לדים ה מדווחים לרשויות ; 3 ) מידע על קיום מוגבלות וסוג ה ;מוגבלות4) נתונים זמינים שניתן לעבד ם ( ראו פירוט ית)רונות המאגר בנספח א . :חשוב להזכיר גם את מגבלות המידע1) הרשויות המקומיות שב הן מופעלת ה תכנית הלאומית שייכות ל אשכולות הסוציו-אקונומיים הנמוכים, ו אינן מייצגות את כלל המדינה . סביר להניח שברשויות אלה מאותרים יותר ילדים החשופים להתעללות ו קיים.חשש לאומדן יתר 2) ה איתור נעשה על ידי אנשי מקצוע י וי תכן דיווח חס ;ר3 ) אין מידע על ילדים בדיור חוץ-ביתי ; 4) בחלק מ ן הרשויות לא נאסף מידע מכל בתי הספר לחינוך מיוחד ; 4 )המידע על סוג י מוגבלות אינו מלא . 5.2.1 אופן ה חישוב של אומדן מספר הילדים ובני הנוער ואומדן שיעור הילדים הסובלים מהתעללות והזנחה, על בסיס התכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון במסגרת ה תכנית הלאומית נאסף ,מידע על סוגים רבים של סיכון. מתוכם המצבים הבאים הוגדרו במסגרת הדוח הנוכחי כ:התעללות והזנחה 1. העדר טיפול פיזי מתאים 2. העדר השגחה מתאימה 3. קושי של ההורים לדאוג לקבלת ה שירותים הנחוצים להם 4. חשיפה להתנהגויות מסכנות במשפחה 5. התעללות מינית )/ פגיעה מינית (כולל חשד 6. )התעללות פיזית (כולל חשד 7. ענישה חריגה – כגון מניעת מזון, נעילה בחדר או בשירותים. שיעור הילדים ובני הנוער החשופים :להתעללות במסגרת ה תכנית הלאומית אותרו130,802 ילדים ובני נוער שקיים חשד כי הם סובלים מאחד מסוגי ההתעללות וההזנחה שלעיל. ילדים אלה מהווים9% מכלל הילדים ובני הנוער ברשויות המקומיות המשתתפות ב תכנית .כלומר ,ניתן לאמוד את שיעור כלל הילדים ובני הנוער בסיכון ל התעללות והזנחה בישראל ב- 9% . ב נתוני ה תכנית הלאומית אותרו 33,299 ילדים ובני נוער עם מוגבלות בסיכון להתעללות והזנחה. אלה ו מה וים% 25 מ ן הילדים ובני הנוער בסיכון להתעללות והזנחה8. 8 מתוך הילדים ובני הנוער בסיכון להתעללות והזנחה, 48,548 הם ילדים ובני נוער עם מוגבלות . אלה מהווים% 37 מכלל הילדים ובני הנוער שסובלים מהתעללות והזנחה. הגדרת מוגבלות בתכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון כוללת גם ילדים ש זקוק ים לאבחון ועדיין לא אובחנו. מתוך48,548 ,הילדים עם מוגבלות15,249 ( 31% ) זקוקים לאבחון. לעומת זאת, חישוב אומדן הילדים ובני הנוער עם מוגבלות בישראל מבוסס על ילדים שאובחנו או שיש להם אישור רפואי המעיד על הבעיה. על אף ההנחה כי קיימת סבירות גבוהה כי הילדים ובני הנוער הזקוקים לאבחון הם אכן ילדים ובני נוער עם מוגבלות, לצורך השוואה מול אומדן שיעור הילדים ובני הנוער עם מוגבלות בישראל הוחלט לא ל הכניס לחישוב את אלה הזקוקים לאבחון. 11 נוסף ,על כך הוחלט לחשב את שיעור הילדים ובני הנוער עם מוגבלות בסיכון להתעללות והזנחה, ללא הילדים ובני הנוער עם לקות למידה. כאשר מפחיתים את ה ילדים ובני הנוער עם לקות למידה נותרים 16,680 ילדים ובני נוער עם מוגבלות בסיכון להתעללות והזנחה . אלה מהווים 13% מ ן הילדים ובני הנוער .בסיכון להתעללות והזנחה 5.2.2 אומדן היחס בין ילדים ובני נוער עם מוגבלות נפגעי התעללות והזנחה לבין כלל הילדים ובני הנוער נפגעי התעללות והזנחה כדי לחשב פי כמה חשופים ילדים ובני נוער עם מוגבלות להתעללות, השווינו את שיעור הילדים ובני הנוער עם מוגבלות החשופים להתעללות לשיעור הילדים ובני הנוער ע ם מוגבלות ב כלל האוכלוסייה . השוואה זאת נע שתה בנפרד ביחס לשתי הגדרות של מוגבלות– עם לקויות למידה, ובלעדיהן. הממצאים מוצגים בלוח3 . על פי נתוני התכנית הלאומית , 25% מ ן הילדים ובני הנוער בסיכון על רקע התעללות הם ילדים ובני נוער עם מוגבלות, בעוד שלפי נתוני משרד החינוך, ילדים ובני נוער עם מוגבלות מהווים9% מכלל הילדים ובני הנוער באוכלוסייה . כלומר, ילדים ובני נוער עם מוגבלות חשופים להתעללות והזנחה פי2.78 . יחס זה חושב בנפרד גם על פי הגדרה צרה יותר של מוגבלות, שאינה כוללת ילדים ובני נוער שהמוגבלות היחידה שלהם היא לקות למידה. על פי הגדרה ז ,ו13% מ ן הילדים ובני הנוער בסיכון על רקע התעללות הם עם מוגבלות , בעוד שלפי נתוני משרד החינוך הם מהווים4.2% מכלל הילדים ובני הנוער ,. על פי הגדרה זאת ילדים ובני נוער עם מוגבלות חשופים פי3.1 להתעללות מאשר ילדים ובני נוער .ללא מוגבלות לוח3 : אומדן שיעור הי לדים ובני הנוער עם מוגבלות החשופים להתעללות והזנחה , על בסיס התכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון פי כמה ילדים ובני נוער עם מוגבלות חשופים יותר להתעללות והזנחה מקרב כלל הילדים ובני הנוער**בישראל מקרב הילדים ובני הנוער בסיכון על רקע *התעללות והזנחה פי2.78 9% 25% שיעור הילדים ובני הנוער עם מוגבלות (כולל לקו ת )למידה פי3.10 4.2% 13% שיעור הילדים ובני הנוער עם מוגבלות (לא כולל לקו ת )למידה * על בסיס נתוני ה תכנית הלאומית לילדים בסיכון ,לא כולל ילדים ובני נוער הזקוקים לאבחון ** אומדן על בסיס נתוני משרד החינוך 5.2.3 אומדן ה שיעור ו אומדן ה מספר של ילדים ובני נוער עם מוגבלות בסיכון על רקע התעללות והזנחה, מקרב כלל הילדים בישראל כדי לאפשר את ההשוואה בין נתוני משרד החינוך לבין נתוני התכנית הלאומית הוחלט להתבסס על ילדים ובני נוער .עם אבחון רשמי בלבד אי לכך, בחישוב ה סעיף הקודם הושמטו ילדים ובני נוער אשר הוגדרו בתכנית הלאומית כ כאלה .הזקוקים לאבחון 12 עם זאת הה נח ה היא שאם עובד סוציאלי נותן חוות דעת ולפיה לילד יש מוגבלות והוא זקוק לאבחון, קיימת סבירות גבוהה כי ן אכ קיימת מוגבלות אולם הילד .עדיין לא אובחן לכן בסעיף הנוכחי ,לצורך חישוב מספר ושיעור הילדים עם מוגבלות בסיכון להתעללות והזנחה, התבסס נ ו על כל הילדים שסומנו כילדים עם מוגבלות במסגרת התכנית הלאומית, כולל ילדים הזקוקים לאבחון ו.ילדים עם לקות למידה  כפי שצוין בסעיף5.2.1 , על פי נתוני ה תכנית הלאומית ניתן לאמוד את שיעור הילדים ה סובלים מהתעללות והזנחה בישראל ב- 9% .  מתוך הילדים בסיכון להתעללות והזנחה, 37% הוגדרו כילדים עם מוגבלות (מאובחנים או זקוקים לאבחון .)מכאן שה אומדן על שיעור הילדים עם מוגבלות בסיכון להתעללות והזנחה עומד על3.3% מכלל הילדים בישראל. בשנת 2015 חיו בישראל כ- 2,768,700 ילדים ( מלידה ועד גיל17 .) 3.3% מכלל ילדי ישראל םה כ- 90,000 ילדים. לוח4 : אומדן ה שיעור ו אומדן ה מספר של הילדים ובני הנוער עם מוגבלות בסיכון על רקע התעללות והזנחה, מקרב כלל הילדים בישראל* מקרב כלל הילדים בישראל 9% ה אומדן של שיעור הילדים ובני הנוער שאותרו כילדים בסיכון על רקע התעללות והזנחה 3.3% ה אומדן של שיעור הילדים ובני הנוער עם מוגבלות שאותרו כילדים בסיכון על רקע התעללות והזנחה 90,000 ה אומדן של מספר הילדים ובני הנוער עם מוגבלות שאותרו כילדים בסיכון על רקע התעללות והזנחה * על בסיס נתוני ה תכנית הלאומית ,כולל ילדים ובני נוער הזקוקים לאבחון 5.3 אומדן המבוסס על נתוני השירות לחקירות ילדים וחקירות מיוחדות במשרד ,העבודה הרווחה והשירותים החברתיים אומדן זה מבוסס ע ל מקרים של ,פגיעה מינית או חבלה חמורה, חבלה של ממש או התעללות והזנחה מצד האחראי. כפי ש אלה מוגדרים ב יחידה לחקירות ילדים וחקירות מיוחדות .במשרד הרווחה 5.3.1 אומדן שיעור הילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית )(מש"ה ואוטיזם הנפגעים באופן חמור מ התעללות והזנחה על בסיס נתוני השירות לחקירות ילדים וחקירות מיוחדות במשרד הרווחה חושב אומדן המראה כי שיעור הילדים עם מש"ה ועם אוטיזם (נפגעים בלבד , ולא פוגעים ) המגיעים לחקירות מיוחדות גבוה משמעותית משיעור כלל הילדים המגיעים לחקירות ילדים או ל חקירות מיוחדות. אומדן זה מראה פי כמה ילדים עם סוגי מוגבלויות אלה חשופים יותר ל התעללות ו ל הזנחה חמורה , שכן אלה המקרים ה מ גיעים לחקיר ה .מיוחדת:להלן פירוט הנתונים ואופן חישוב האומדן על פי השנתון הסטטיסט י2015 ,בשנה זו חיו בישראל1,636,200 ילדים בגילי 14-4 . בשנה זו נחקרו במסגרת חקירות ילדים9,209 ילדים בגילי14-4 אשר נפגעו מהתעללות או הזנחה חמורה, ו עוד391 ילדים נחקרו במסגרת חקירות מיוחדות (נפגעים בלבד). ס ך- הכול מדובר ב- 9,600 ילדים שנחקרו בחקירות ילדים או 13 חקירות מיוחדות . מכאן ש שיעור הילדים בסיכון ל התעללות והזנחה שנחקרו במסגרת חקירות ילדים וחק ירות מיוחדות מתוך כלל ילדי ישראל עומד על0.59% . מתו ך הילדים הנחקרים נחקרו במסגרת חקירות מיוחדות104 ילדים עם מש"ה בגיל י 14-4ו- 83 ילדים עם אוטיזם (נפגעים .)בלבד על פי סקירת השירותים החברתיים 2014 , בשנה זו היו בישראל5,022 ילדים עם מש"ה בגילי 14-4 , מכאן ששיעור הילדים עם מש"ה שבסיכון להתעללות והזנחה ו נחקרו במסגרת חקירות מיוחדות מתוך כלל הילדים עם מש"ה בישראל עומד על2.07% . פי3.5 מן השיעור הכללי של הילדים שנחקר ו במסגרת חקירות .ילדים וחקירות מיוחדות על פי סקירת השירותים החברתיים 2014 , בשנה זו היו בישראל2,945 ילדים עם אוטיזם בגילי 4- 14 9 ,מכאן ששיעור הילדים עם אוטיזם בסיכון להתעללות והזנחה ו נחקרו במסגרת חקירות מיוחדות מתוך כלל הילדים עם אוטיזם בישראל עומד על2.82% , פי4.8 ן ה מ שיעור הכללי של הילדים ובני הנוער שנחקר ו .במסגרת חקירות ילדים וחקירות מיוחדות לוח5 : אומדן שיעור הילדים עם מוגבלות שכלית ועם אוטיזם הסובלים מהתעללות והזנחה חמורות, על בסיס חקירות ילדים וחקירות מיוחדות ילדים עם אוטיזם ילדים עם מש**"ה כלל הילדים בישראל 83 104 9,600 מספר חקירות ילדים וחקירות מיוחדות , גיל י14-4 * 2,945 5,022 1,636,200 *** מספר הילדים ב ני14-4 בישראל 2.82% 2.07% 0.59% שיעור הילדים הנחקרים מתוך כלל הילדים באותה קטגוריה פי4.8 פי3.5 פי כמה שיעור הילדים עם מוגבלות המגיעים לחקירה גבוה משיעור כלל הילדים המגיעים לחקירה * על בסיס נתוני השירות לחקירות ילדים וחקירות מיוחדות 2015 ** על בסיס נתוני סקירת השירותים החברתיים2014 ***על בסיס השנתון הסטטיסטי 2015 יש לציין שתי מגבלות של ה מידע מ ן השירות לחקירות ילדים וחקירות מיוחדות : הנתון של מספר ה ילדים עם מש"ה שנחקרו אינו בהכרח מדויק, שכן יש ילדים עם הנמכה קוגניטיבית שאינה מוגבלות שכלית .)התפתחותית (מש"ה יש להניח ש ב שירות לחקירות ילדים וחקירות מיוחדות לא תמיד ידועה האבחנה 9 על פי סקירת השירותים החברתיים2014 , ב קבוצת ה גיל5- 14 יש518 ,2 ילדים , ו בקבוצת הגיל 2-4 – 281 ,1 .ילדים מספר הילדים בקבוצת גיל זו חולק ל ,שלוש ושליש מן הילדים הוספו למספר הילדים ב קבוצת הגיל14-5 , כדי להשלים את השנתון החסר (גילאי4 ). כך התקבל האומדן של2,945 ילדים עם אוטיזם בגילי14-4 . 14 המדויקת ו יי תכן כי רושמים ילדים אלה כילדים עם.מש"ה ,כמו כן לפעמים ילדים עם מש"ה ואוטיזם מגיעים לחקירת ילדים רגילה, ו במקרים אלה הם אינם מופיעים בנתונים.כילדים עם מש"ה או אוטיזם 5.4 אומדן המבוסס על נתוני השירות לילד ונוער במשרד ה עבודה, הרווחה והשירותים החברתיים השירות לילד ונוער במשרד הרווחה פרסם לאחרונה נתונים על פניות לעובדים סוציאליים לחוק הנוער במהלך שנת2015 .על פי נתונים אלה, 20% מ ן הפניות בשנת2015 היו של ילדים עם מוגבלות. בסעיף5.1 נמצא כי האומדן לשיעור הילדים עם מוגבלות בישראל הוא9% . מכאן ששיעור הפניות של ילדים עם מוגבלות לעו"ס לחוק הנוער הוא פי2.22 .משיעורם באוכלוסייה לוח6 : אומדן שיעור הילדים ובני הנוער עם מוגבלות הסובלים מהתעללות והזנחה, על בסיס השירות לילד ונוער פי כמה יש יותר דיווחים לעו"ס לחוק נוער על ילדים ובני נוער עם מוגבלות בהשוואה לשיעורם באוכלוסייה מקרב כלל הילדים ובני הנוער **בישראל פניות לעו"ס *לחוק הנוער פי2.22 9% 20% שיעור הילדים ובני הנוער עם מוגבלות * על בסיס נתוני השירות לילד ונוער ** אומדן על בסיס נתוני משרד החינוך :יש לסייג חישוב זה א. מדובר על כלל הפניות לעו"ס לחוק נוער ולא רק על מקרים של התעללות והזנחה (למשל, נכללות גם פניות על רקע של נ י)סיונות אובדניים, התמכרויות של קטין ועוד10 . ב. הנתונים הם על מספר הפניות לעו"ס ולא על מספר הילדים שפנו. ילד שפנה יותר מפעם אחת במהלך שנת2015 נספר על פי .מספר הפניות שלו על כן יש ילדים ה.נספרים יותר מפעם אחת ג. .חוק הנוער אינו כולל ילדים עם מש"ה, ולכן מאגר הנתונים אינו כולל ילדים עם מש"ה לא ניתן היה לקבל .נתונים על ילדים עם מש"ה נפגעי התעללות והזנחה מאגף מש"ה 6 . אתגרים ו המלצות לשיפור מאגרי המידע בישראל 1. בישראל קיימים כמה מאגרי מידע ובהם נתונים על התעללות והזנחה של ילדים ובני נוער . במקרים ש בהם קיים איסוף נתונים על .קיום מוגבלות, בכל מאגר מדובר בהגדרה שונה מומלץ לגבש הגדרה של המושג "מוגבלות" ושל אופן המדידה שלו, .ולהתחיל לאסוף מידע על הנושא על בסיס הגדרה אחידה 10 בוצעה י פני ה לקב לת מידע על פי החוק לחופש המידע אולם לא התקבל מענה מן השירות לילד ונוער בדבר מספר הפניות של ילדים עם מוגבלות על רקע של התעללות והזנחה בלבד . לכן לא ניתן היה לטייב א ת האומדן . 15 2. ברוב המאגרים לא קיים מידע האם לילד יש מוגבלות כלשהי, ואם כן מה ו סוג המוגבלות ומה חומרתה או מהי המסגרת החינוכית בה לומד הילד (בי"ס של חינוך מיוחד, כית ה של חינוך מיוחד בבית ספר )רגיל, משולב בכיתה רגילה, תלמיד רגיל בכיתה רגילה . איסוף מידע בדבר קיום מוגבלות ובדבר סוג המסגרת החינוכית ש בה לומד הילד יאפשר להתאים ולשפר את השירותים לילדים עם מוגבלות נפגעי .התעללות והזנחה 3. מאגרי המידע יספקו מידע טוב יותר אם יתבסס ו על שורה לכל ילד ולא על שורה לכל דיווח. חלק מ ן המאגרים בנויים כיום באופן שבו כל מקרה מדווח בנפרד והמידע מתקבל על מ ס .פר הדיווחים בשנה ,כך ילד שמדווחים עליו יותר ממקרה אחד בשנה יופיע יותר מפעם אחת במאגר. חשוב יותר לקבל מידע בדבר מספר הילדים נפגעי התעללות וה.זנחה מאשר על מספר המקרים שטופלו 4. הוספת שדה בטפסים או ברשומות ב מאגרי המידע אינה מספקת. יש להקפיד על כך ש ממלאי הנתונים .ימלאו את שדות הנתונים בדבר מוגבלות אם לילד אין מוגבלות, יש לרשום בשדה כי לא קיימת מוגבלות ולא לאפשר דילוג על שדות הנתונים. באופן זה ניתן י היה להסתמך על הנתונים ולדעת בבירור את השיעור והמספר של ילדים ובני נוער.עם מוגבלות בתוך כל מאגר נתונים 5. המאגר המספק כיום נתונים טובים בדבר שיעור הילדים ובני הנוער עם מוגבלות נפגעי התעללות והזנחה הוא מאגר הנתונים של התכנית הלאומית. תהליך איתור הילדים ובני הנוער בסיכון בכל רשות מקומית בוצע עד כה באופן חד- פעמי עם כניסת התכנית לרשות. מומלץ לחזור על תהליך האיתור אחת .למספר שנים, לאסוף נתונים עדכניים ולבדוק שינויים לאורך זמן 6. משנת 1995 לא נערך בישראל סקר על מדגם ארצי מייצג אשר אומד את מספר הילדים ובני הנוער עם מוגבלות . מומלץ לערוך סקר ולחשב אומדן עדכני של שיעור ומספר הילדים ובני הנוער עם מוגבלות בישראל, שכן אומדן זה נדרש כדי לחשב פי כמה הם חשופים יותר להתעללות ו ל הזנחה. מובן שסקר כזה יאפשר להתאים ולשפר שירותים המיועדים לכלל הילדים ובני הנוער.עם מוגבלות בישראל 16 מקורות ברלב, ל ;'קרן-אברהם, י;' הבר, י ;'אדמון-ריק, ג .'טרם פורסם .אנשים עם מוגבלות בישראל 2017 . נציבות שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים ו מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל., ירושלים 'הורוביץ, ד; בן- .)יהודה, י' וחובב, מ' (עורכים2007 .התעללות והזנחה של ילדים בישראל :הנפגעים ,אכיפת החוק והמשפט ,רפואה ,חינוך ,רווחה.. ירושלים: עמותת אשלים; מוסד ביאליק הלשכה ,המרכזית לסטטיסטיקה2016 .שנתון סטטיסטי לישראל ,ירושלים. לוי, ח ;'חיים צ וו יג, ה ;'פרץ, ה.' 2016 .פניות לעובדים סוציאליים לחוק הנוער והטיפול בהן: סיכום ממצאים שנת 2015 ,. משרד הרווחה והשירותים החברתיים, האגף לשירותים אישיים וחברתיים, השירות לילד ונוער .ירושלים נאון , ד ;'יפרח, א ;'בייץ-מוראי, ש.' 1998 .סקר ארצי על ילדים עם נכויות בישראל שלב1: סינון .מאיירס- ג'וינט-מכון ברוקדייל .והמוסד לביטוח לאומי, ג'וינט ישראל, ירושלים ארזי, ט ;'סבו-לאל, ר ;'בן סימון, ב' . 2017 .אי :נדקס לאומי למדידת התעללות בילדים והזנחתם בישראל תהליך הפיתוח .מכון מאיירס-ג'וינט- ,ברוקדייל.ירושלים 'שמיד, ה; .'גוטמן, נ2010 .. דבר העורכים,נקודת מפגש גיליון 1, 'עמ 3. Akbas, S.; Turia, A.; Karabekirolgu, K.; Pazvantoglu, O.; Kekskin, T.; Boke, O. 2009. "Characteristics of sexual abuse in a sample of Turkish children with and without mental retardation, referred for legal appraisal of the psychological repercussions". Sexuality and Disability 27: 205-213. Child Welfare Information Gateway. 2012. The Risk and Prevention of Maltreatment of Children with Disabilities. Washington, DC: U.S. Department of Health and Human Services, Children's Bureau. https://www.childwelfare.gov/pubs/prevenres/focus/ Daniel, B. 2015. "Why Have We Made Neglect So Complicated? Taking a Fresh Look at Noticing and Helping the Neglected Child". Child Abuse Review 24, 82-94. Davies, C.; Ward, H. 2011. Safeguarding Children across Services: Messages from Research on Identifying and Responding to Child Maltreatment. Jessica Kingsley Publishers London and Philadelphia. Fisher, MH.; Hodapp, RM.; Dykens, EM. 2008. "Child Abuse among Children with Disabilities: What We Know and What We Need to Know". International Review of Research in Mental Retardation 35:251-289. Gilbert, R.; Spatz Widom, C.; Browne, K.; Fergusson, D.; Webb, E.; Janson, S. 2009. "Burden and consequences of child maltreatment in high-income countries". The Lancet 373, 68-81. 17 Heinonen, A., & Ellonen, N. 2013. "Are children with disabilities and long-term illnesses at increased risk of disciplinary violence?" Journal of Scandinavian Studies in Criminology and Crime Prevention 14(2), 172-187. Helton, JJ.; Cross, TP. 2011. "The Relationship of Child Functioning to Parental Physical Assault: Linear and Curvilinear Models". Child Maltreatment 16:126-136. Hershkowitz, I.; Lamb, M.E.; Horowitz, D. 2007. "Victimization of children with disabilities". American Journal of Orthopsychiatry 77(4), 629. Jones, L.; Bellis, M. A.; Wood, S.; Hughes, K.; McCoy, E.; Eckley, L.; Officer, A. 2012. "Prevalence and risk of violence against children with disabilities: a systematic review and meta-analysis of observational studies". The Lancet 380(9845), 899-907. Kvam, MH. 2004. "Sexual abuse of deaf children. A retrospective analysis of the prevalence and characteristics of childhood sexual abuse among deaf adults in Norway". Child Abuse and Neglect 28: 241- 251. DOI: 10.1016/j.chiabu.2003.09.017 Mueller-Johnson, K.; Eisner, M. P.; Obsuth, I. 2014. "Sexual victimization of youth with a physical disability an examination of prevalence rates, and risk and protective factors". Journal of Interpersonal Violence 29(17), 3180-3206. National Child Abuse and Neglect Data System (NCANDS). 2007. http://www.ndacan.cornell.edu/NDACAN/Datasets/Abstracts/DatasetAbstract_NCANDS_General.html Sedlak, A.J. 2001. A History of the National Incidence Study of Child Abuse and Neglect. The Children’s Bureau, Administration of Children and Families, US Department of Health and Human Services, Washington, DC. Spencer, N.; Devereux, E.; Wallace, A.; Sundrum, R.; Shenoy, M.; Bacchus, C.; Logan, S. 2005. "Disabling conditions and registration for child abuse and neglect: A population based study". Paediatrics 116: 609- 613. DOI: 10.1542/peds.2004-1882 . Stalker, K.; McArthur, K. 2010. "Child abuse, child protection and disabled children: a review of recent research". Child Abuse Review 21, 1, 24-40. Sobsey, D.; Randall, W.; Parrila, R.K. 1997. "Gender differences in abused children with and without disabilities". Child Abuse and Neglect 21 (8), 707-720. Sullivan, P.M.; Knutson, J.F. 2000. "Maltreatment and disabilities: a population-based epidemiological study". Child Abuse and Neglect 24(10(.1257-1273. Wulczyn, F. 2009. "University Epidemiological Perspectives on Maltreatment Prevention". The Future of Children 19(2), 39-66. 18 נספח א : מיפוי מקורות המידע הקיימים בישראל 1 . משרד ,העבודה הרווחה והשירותים החברתיים .א השירות לילד ונוער עו"סים שמונו כעובדים סוציאליים לחוק הנוער אמורים לדווח על כל מקרה אלימות והזנחה שהופנה אליהם . הם מדווחים בעזרת טופס מקוון בתוכנת אקסל, שבנה משרד הרווחה בשיתוף מכון חרוב. עד לשנת 2015 הטופס נשלח בדוא"ל למכון חרוב לצורך בדיקת איכות הנתונים וניתוחם. הטפסים הועברו למכון חרוב ללא ה פרטים ה מזהים , אשר נש מרו ב מחלקות .הרווחה ברשויות המקומיות מילוי הטופס נעשה באופן שוטף לאורך כל השנה ולא אחת לתקופה. החל משנת2016 .הנתונים נשמרים ומנותחים במשרד הרווחה יתרונות א. הנתונים נאספים באופן מז ו הה ופרטני. לא ניתן לקבלם באופן מזוהה אולם הרישום קיים בשירותי .הרווחה ב. קיים רישום ש ל סוג ההתעללות או הזנחה (פיזית, מינית, רגשית, הזנחה.) ג. קיים רישום של קיום מוגבלות ו מ- 2014 , גם של סוג המוגבלות. בג י ליון ההסבר של הטופס ישנן הגדרות :של מוגבלות מסוגים שונים  מנת משכל גבולית (הנמכה קוגניטיבית שלא הוכרה על ידי הוועדה של אגף מש"ה במ שרד )הרווחה .  אוטיזם (כל ספקטרום האוטיזם ,כולל תסמונת אספרגר , PDD, PDD NOS .)  הפרעות רגשיות/נפשיות (מי שעברו אבחון .)  מחלה כרונית (הדורשת טיפול או מעקב רפואי קבוע .)  מוגבלות פיזית (ה משפיעה על תפקוד הילד ביום יום.)  לקות שמיעה/ראייה משמעותית. ד. כל המקרים.המדווחים בישראל אמורים להופיע במאגר זה ה. המאגר כולל גם ילדים השוהים באומנה או במסגרת חוץ ביתית. חסרונות א. הרשומות בקובץ הן של דיווחים על אירועים ולא ש ל ילדים, כך ש י .יתכן יותר מדיווח אחד לילד הנתונים מזוהים במשרד הרווחה ו הועברו ללא פרטים מזהים למכון חרוב, לכן קיים קושי ל הסב את הרשומות של הדיווחים לרשומות של ילדים . משרד הרווחה מחפש דרך לשנות זאת. יש כוונה שתוכנס מערכת ממוחשבת חדשה בשנת2017 . ב. הנתונים כוללים גם דיווחים על אירועים ש בהם מעורבים קטינים, ,שאינם התעללות או הזנחה. למשל נ יסיון אובדני ,של קטין קטין ה חשוד בפלילים, אשפוז פסיכיאטרי של קטין או קטין שהוא ה פוגע ולא ה נפגע. אין במערכת שדה שמאפשר סינון אוטומטי של מקרים אלה. צריך לעבור רשומה רשומה כדי .לסננם 19 ג. בפועל, לא תמיד העו"סית שממלאת את הטופס יודעת האם יש מוגבלות או האם הבעיה נחש בת ל מוגבלות (למשל, האם הפרעת קשב וריכוז היא?מוגבלות). לכן .כל עו"סית ממלאת לפי שיקול דעתה אמנם קיימת הגדרה בג י ליון ההסבר אולם לא כל ממלאי הטופס קראו א ת הטופס .וזוכרים את ההנחיות לא תמיד בוצעו הדרכות למי שממלא בפועל את ה טופס. ד. מילוי שדה המוגבלות מבוצע עם פתיחת הדיווח. יש מקרים ש בהם בשלב זה העו"סית לא יודעת על קיום מוגבלות או שעדיין לא בוצע אבחון. במקרים ש בהם המוגבלות מתגלה לאחר המילוי הראשוני קיימת .סבירות גבוהה שלא חזרו לעדכן את הדיווח ה. אין רישום באיזו מסגרת חינוכית הילד ל ו ,מד (בי"ס חינוך מיוחד, כיתה קטנה)משולב או חינוך רגיל . ו. אין רישום של חומרת המוגבלות. ז. יש סימני שאלה בנוגע ל מהימנות הנתונים. כשה ו צלבו הנתונים עם מקורות מידע אחרים (למשל נתונים ממשרד המשפטים על מספר ועדות ה פטור או צווי הוצאה מ משמורת) , התגלו פערים גדולים מאוד בין שני מקורות המידע . .ב° 360 – התכנית הלאומית לילדים ו ל נוער בסיכון מדובר ב תכנית בין- משרדית המשותפת למשרדי הרווחה, החינוך, הבריאות, העלייה והקליטה וביטחון הפנים. מטרת התכנית היא לשנות את הדרך שבה החברה הישראלית מתמודדת עם ילדים ובני נוער בסיכון, באמצעות חיזוק והרחבה של השירותים בקהילה ה מיועדים להם. התכנית החלה לפעול בשנת 2007 . השלב הראשון בתהליך תכנון המענים (השירותים) ברשויות המקומיות הוא איסוף מידע על הילדים ובני הנוער .בסיכון ברשות התהליך נעשה על ידי כלל אנשי המקצוע הנמצאים בקשר עם ילדים ובני נוער ב שירותים אוניברסליים(גון כ ,טיפות חלב גני ילדים ובתי ספר) ומשירותים טיפוליים(כ גון המחלקות לשירותים חברתיים, שירות מבחן לנוער , קידום נוער, ביקור סדיר, שפ"ח ועמותות לנוער מנותק). איסוף המידע .מבוסס על כלל הילדים ברשות המקומית ואיתור של ילדים בסיכון מתוכם המידע נאסף באמצעות טופס.אינטרנטי יתרונות א. איתור של ילדים בסיכון גם מעבר לרשומים בשירותי הרווחה .ושירותים טיפוליים ב. פריסה רחבה– 170 רשויות מקומיות (מתוך253 ). ג. קיימת הגדרה אחידה של מיהו ילד בסיכון. ד. ,קיימת הגדרה וקיים רישום של מוגבלות ואף של סוג מוגבלות (פיזית, נפשית, שכלית, לקות למידה אחר, ז קוק לא)בחון אך טרם בוצע. ה. קיים רישום של סוג הפגיעה. ו. אפשר לדעת כמה מבין הילדים מקבלים טיפול במסגרות ציבוריות (אם כי לא באופן פרטי.) 20 חסרונות א. 170 ה רשויות ב תכנית אינן מייצגות את כלל המדינה, כיון שנבחרו ל תכנית רשויות באשכול סוציו- אקונומי בינוני ו נמוך בלבד . סביר להניח שברשויות ש בהן התכנית פועלת יש שיעור גבוה יותר של ילדים החשופים להתעללות. ב. איתור על ידי אנשי מקצוע, ולכן י יתכן כי לא כל הילדים אכן מאותרים. ג. המידע המתקבל מ ן השירותים האוניברסליים אינו מזוהה, ולכן לא ניתן לבצע הצלבה עם הדיווחים של משרד הרווחה. ד. ה פגיעות ה מדווחות הן פיזי ו ת, מיני ו ת, התנהגויות מסכנות במשפחה , ו אין התייחסות לכל סוגי ההתעללות וההזנחה ,למשל אלימות מילולית . ה. המאגר כולל רק ילדים המתגוררים בקהילה. אין מידע על ילדים בדיור חוץ- ביתי. אמנם יש רק כמה אלפים בודדים של ילדים עם מוגבלות הנמצאים בדיור חוץ- .ביתי, אולם רבים מהם נחשפו או חשופים להתעללות ו. איסוף ה מידע נעשה פעם אחת בכל רשות מקומית אשר הצטרפה ל תכנית ולא באותו מועד בכל הרשויות. ז. בחלק מ ן הרשויות המקומיות לא נעשה איתור ב בתי הספר לחינוך מיוחד. .ג מרכזי שיקום לילדים נפגעי אלימות מינית כיום פועלים 13 מרכזים לטיפול רגשי בילדים ובני נוער שנפגעו מינית ברחבי ארץ, ומת ו כננים לקום עוד שישה . המרכזים פועלים ב אחריות משרד הרווחה. באזורים ש בהם אין מרכז טיפול יש רשימה של מטפלים פרטיים ש אליהם מופנים הילדים לטיפול במימון משרד הרווחה. פרטי הילדים ה מקבלים טיפול (במרכזים .או באופן פרטי) נאספים במאגר שנמצא אצל המפקחת ארצית בנושא של פגיעות מיניות של ילדים יתרונות א. המאגר אמור לכלול את כלל הילדים שמטופלים במימון משרד הרווחה על רקע פגיעה מינית (למעט )ילדים עם מש"ה. ב. עשויים להופיע במאגר גם ילדים שאינם מופיעים במאגר של ילד ונוער, .כיוון שלא חלה עליהם חובת דיווח חסרונות א. קיים מידע רק על נפגעי אלימות מינית. ב. במאגר מופיעים רק הילדים שמקבלים טיפול ושהטיפול ממומן ע ל ידי .משרד הרווחה ג. אין רישום של קיום מוגבלות, סוג המוגבלות וחומרתה. אם יקראו את התיק המלא, יש סבירות גבוהה שהמידע קיים , אולם אין שדה לדיווח .במאגר ד. .המאגר לא כולל ילדים עם מש"ה. הם אינם מטופלים במרכזי השיקום אלא במסגרות ייעודיות של מש"ה ה. לא כל הילדים עם מוגבלות שנפגעו מינית מגיעים למרכזים. אין הרבה מטפלים שיש להם הכשרה לטפל בילדים עם מוגבלות. לא תמיד ילדים עם מוגבלות מזוהים .ומאותרים כנפגעי אלימות מינית 21 .ד השירות לחקירות ילדים השירות .אחראי על חקירות ילדים וחקירות מיוחדות נחקרים בכל הגילים עם מש"ה ו אוטיזם מופנים לשירות . הנחקרים כוללים גם נפגעים , גם פוגעים וגם עדים . כאשר נפתחת תלונה במשטרה על ידי פקיד סעד, מורה או כל אדם מ ן הציבור, המשטרה שולחת אל השירות לחקירות ילדים הפניה. חוקרים אשר הוסמכו במיוחד לחקור ילדים ו לחקור אנשים עם מוגבלות הזכאים לחקירות מיוחדות (עו"סים) מבצעים את החקירה ומחזירים את ממצאי החקירה למשטרה. הממצאים וכל הפרטים נרשמים במאגר אשר מצוי בידי הממונה על השירו ת לחקירות ילדים וחקירות מיוחדות. בימים אלו מפותחת מערכת ממוחשבת לחקירות ילדים והיא בתהליך של הטמעה. המערכת תאפשר נגישות רבה יותר .למידע המאגר כולל את סוג המ וגבלות , גיל ה נחקר , סוג הפגיעה ופרטים רבים נוספים . אין במאגר מידע על מה ש עלה בגורל החקירה , ואם החשד אומת .מכיוון שהמאגר שמי, לא ניתן לקבל גישה לנתונים, ויש לבקש מן השירות פילוחים. המאגר כפי שהוא נראה היום מניב את מספר החקירות ולא את מספר הילדים, ו יו כמ ן י שי תכן ש ילד עבר שת י חקירות. עם זאת, רוב החקירות הן של ילד אחד. הבעיה הזאת אמורה להיפתר באמצעות המערכת ה .ממוחשבת. הפגיעות כוללות הזנחה, התעללות מינית ופיזית על פי הגורמים ,האחראים .הנתונים טובים, מהימנים ומתוקפים ומתעדכנים פעם בחודש יתרונות א. ה נתונים ב ג מא ר מהימנים מאורג נים ומסודר ים, ומתעדכנים על בסיס חודשי. המאגר אמור להיות .ממוחשב בקרוב ב. המאגר כולל את סוג גבל ו המ ות , סוג הפגיעה וגיל הנחקר ולכן מאפשר פילוח רלוונטי. ג. המידע מזוהה. חסרונות א. המאגר כולל רק מקרי קיצון של ילדים שנפגעו בצורה חמורה ה מצריכה התערבות של.משטרה ב. המאגר כולל רק מ ו גבלות אשר מצריכות סיוע תקשורתי. הוא כולל בעיקר ילדים על הרצף האוטיסטי וילדים עם מש"ה. ג. .המאגר שמי וחסוי ולכן לא ניתן לבצע בו ניתוחים עצמאיים .ה השירות לטיפול באדם עם אוטיזם השירות מפתח שירותי ם ל אנשים על הרצף האוטיסטי בכל רמות התפקוד ו ב .כל הגילים אין בשירות מאגר נתונים מוסדר של פגיעות. כאשר יש חשד לפגיעה בחסר ישע ישנה חובת דיווח לפקידת הסעד במחלקות לשירותים חברתיים או למשטרה. הנתונים על פגיעות בילדים על הרצף האוטיסטי קיימים אך הם מפוזרים במחלוקות לשירותים חברתיים ובמשטרה. למשרד הרווחה אין מאגר ה מרכז נתונים אלו. יש מקרים מסוימים ש בהם מגיע מידע אל המפקחים במשרד הרווחה, אך אלו מקרים.ספציפיים בלבד בניגוד ל אגף מש"ה, ב שירות לטיפול בא ד ם עם .אוטיזם אין פקיד סעד ראשי ולכן אין מי שירכז את הנתונים )ישנן רשויות (כמו ירושלים ן בה ש קיים פקיד סעד; יי תכן ש הוא אכן מרכז את הנתונים אך אי אפשר לדעת 22 על איזה מידע הוא מדווח – האם מדווח על מגבלה, סוג הפגי עה, הפוגע וכו'. ברשויות ש בהן אין פקיד סעד .המידע מגיע בדרך כלל אל המשטרה שני זכיינים ב ישראל אמורים לתת מענה בתחום ה טיפול ה מיני-חברתי לאוכלוסיית השירות, ב משותף עם לקוחות אגף מש"ה, ו אגף ה שיקום. שק"ל ו"לאורך הדרך", המופעל ע .ל ידי אדנ"ם לזכיינים הללו יש נתוני ם רק על מי שהופנה אליהם, והם כוללים גם פוגעים ול .א רק נפגעים יתרונות א. ישנו מאגר נתונים שמי של ילדים על הרצף האוטיסטי, הוא אמנם חלקי וכולל רק את אלו שדרשו .שירותי רווחה אך הוא קיים. אולי אפשר להצליב בין נתונים על ילדים שעברו פגיעות לנתונים אלו ב. .ישנם מקרים בהם מדווחות פגיעות למפקחים, אך אלו חלקיים בלבד חסרונות א. לא קיים מאגר נתונים המרכז את מקרי הפגיעות בילדים על הרצף האוטיסטי. כיום אין פקיד סעד ראשי שיכול לרכז את המידע. ב. הנתונים מפוזרים אצל גורמים שונים (מחלקות רווחה ב רשויות המקומיות, משטרה, שק"ל , " לאורך הדרך" ) ואין מידע בנוגע ל מה כוללים נתונים אלו ומהי מידת אמינותם. אפילו אם ניתן יהיה להשיג את המידע, סביר שתהיה כפילות בין המידע שיתקבל מ ן הגורמים השונים. נדרשים נתונים מזהים כדי ל נטרל כפילויות ג. ,אצל שק"ל ו"לאורך הדרך" יש נתונים רק על מי שקיבל טיפול אך .לא כל מי שזקוק לטיפול עבר פגיעה .ו"אגף מש ה (מוגבלות שכלית התפתחותית) מרבית הדיווחים על פגיעות באוכלוסיית מש"ה מגיעים מ ן המסגרות האלה– בתי ספר ,מסגרות יום , מסגרות תעסוקה ומסגרות דיור .חוק חובת הדיווח ונהלים נוספים מעודדים דיווחים . אלה אמורים להיות מרוכזים אצל מפקחי המסגרות, פקידי הסעד ועובדי הרשויות .פגיעות אשר ייחשבו כפחות חמורות, לעתים .לא ידווחו אלא יטופלו במסגרת עצמה מאגר ה נתונים מורכב מדיווחים שפקיד הסעד הראשי של אגף מש"ה מבקש מאותן פקידות הסעד, כולל נתונים שהועברו אליהן מ ן המשטרה . קיימים נתונים על זהות הפוגע , על סוג הפגיעה ועל הזנחה, אך לא קיימת חלוקה לפי .גיל ניתן לייצר נתון גלובלי של כמה אנשים עם מש"ה נפגעו אך לא ניתן להגיד כמה מהם קטינים . החוסר בנתונים נובע מדיווח חלקי של פקידי הסעד. ישנה אפשרות לקבל דיווח על המשך הטיפול י בפנ ,יה .האם התיק נסגר או שהוגש כתב אישום מגיעים דיווחים גם ממסגרות דיור חוץ-ביתי ואומנה, ו פגיעות ש התרחשו במסגרות אלו יגיעו אף.הן לפקידי הסעד של מש"ה ברשויות המקומיות המאגר הקיים הוא שמי. לכן לא ניתן לקבל ו ,לצורך ניתוחים אלא ניתן לקבל רק נתונים מרוכזים . נוסף לכך, נראה כי מדובר בנתונים חלקיים , ולכן לא ניתן להסתמך על המאגר. לעומת זאת, ישנם נתונים אשר נאספים מ ן המסגרות, ובעקבות הנחיה שהעביר פקיד הסעד הראשי הריכוז של נתונים אילו מתחיל להיטמע 23 בשטח ויש צפי שבשנה הבאה יהיה מאגר נתונים טוב. מכיוון שהמאגר שמי, ניתן לחלץ את גיל הנפגע אך הנתון אינו קיים ו יהיה צורך לערוך הצלב ה של.הנתונים יתרונות א. קיים מאגר נתונים אשר מרכז את הדיווחים של אנשי השטח (פקידי סעד ,מפקחים וכו .)'המאגר נמצא אצל פקיד הסעד הראשי של אגף מש."ה ב. המאגר כולל גם את הנפגעים במסגרות החוץ-ביתיות. ג. ישנה שאיפה ל שפר את מהימנותו ותוקפו של המעקב. י י תכן ש בעתיד המאגר י וכל לספק נתונים מהימנים. קיימת אפשרות תאורטית לחלץ נתונים על גיל הנפגעים ולצר פם .למאגר ד. המאגר מאפשר ומעודד לאסוף נתונים גם על הטיפול בפנ י.יה ה. ,המאגר מתייחס גם להזנחה ו .לא רק להתעללות חסרונות א. המאגר ב מתכונתו ה נוכחית אינו מהימן; לא ניתן להסתמך על הנתונים הקיימים בשל חוסר דיווח. ב. במאגר לא מצוין גיל הנפגע. חילוץ מידע על פגיעה בילדים דורש השקעת זמן ומשאבים פנימיים מטעם .האגף, שכן הנתונים כוללים פרטים מזהים הנדרשים לצורך הצלבת נתוני הגיל .ז אגף השיקום אגף השיקום מפתח שירותים לאנשים עם מוגבלויות אשר אינם מקבלים מענה באגף מש"ה או בשירות לאדם עם אוטיזם, בעיקר אנשים עם נכויות פיזיות וחושיות ואנשים עם לקויות למידה מורכבות או הנמכה קוגניטיבית. ילדים נפגעי התעללות והזנחה המשתייכים לאוכלוסייה שבאחריות אגף השיקום מקבלים מענה מ ן ,השירות לילד ונוער, והנתונים עליהם מופיעים במאגר של שירות זה. באגף השיקום אין תיעוד מעקב או טיפול בילדים שנפגעו או הנמצאים בסיכון להתעללות ו ל.הזנחה 2 .משרד הבריאות .א המחלקה לטיפול ב אלימות במשפחה ותקיפה מינית הוראות משרד הבריאות מחייבות דיווח לעובד סוציאלי של השירות בכל מקרה של חשד ל התעללות או ל הזנחה .של ילד שהגיע לטיפול בו העובד הסוציאלי בשירותי הבריאות ממלא טופס דיווח, אולם הנתונים ה מלאים נשמרים במ סגרת, ול משרד הבריאות מ ועברים רק .נתונים מסכמים לא מזוהים אף ש הטפסים אמורים להישלח למשרד הבריאות אחת לח ודש, בפועל מתקבל דיווח בתדירות נמוכה יותר (בין אחת .)לשלושה חודשים לאחת לשנה שירותי הבריאות אינם מעניקים טיפול לילדים נוסף ל טיפול רפואי. כל .המקרים אמורים להיות מדווחים למשטרה ו/או למשרד הרווחה כיום מדווחים כל שנה כ- 3,000 אי רועים של חשד לפגיעה , בכלל הגילים , לא רק ילדים. בעבר דווחו כ- 2,000 אירועים . המערכת נתפסת כמערכת תומכת, ו לא קיימת ציפייה שה יא .תצליח לאתר את כל הילדים נפגעי אלימות והזנחה 24 יתרונות א. ,קיימת הגדרה של אלימות והזנחה. עם זאת, בפועל לא תמיד הדיווחים תואמים את ההגדרה. למשל יש כאלה שמדווחים ע ל.נסיון אובדני כאלימות ב. סביר להניח כי המערכת מצליח ה לאתר מקרים של ילדים נפגעי אלימות פיזית. ג. גם ילדים שנמצאים באומנה או ב דיור חוץ-ביתי מקבלים שירותי בריאות, ולכן גם הם אמורים להופיע )בנתונים (אך אין רישום על כך. חסרונות א. לא קיים נתון א שר מציין אם לילד יש מוגבלות, מהו סוג המוגבלות ומה י חומרתה. ב. האיתור דרך שירותי הבריאות מצליח לאתר רק חלק מ ן .הילדים חלק ןמ הילדים לא מדווחים ו אין דרך לוודא שכל מקרה אכן מדווח. ,נוסף לכך יש מוסדות ש פחו .)ת נוטים לדווח (למשל, מוסדות של בריאות הנפש ג. אין נתונים ברמת הפרט. קיימים.נתונים מצרפיים בלבד ד. הנתונים נאספים באופן לא מזוהה משירותים שונים ולכן י י תכנו כפילויות (למשל ילד שמדווח במכון להתפתחות הילד וגם ע ל ידי רופא ה ילדים בקופת חולים, ואולי גם בבי,ת החולים אם הגיע למיון או ל)אשפוז. ה. הדיווחים מקופות החולים השונות אינם אחידים. ו. .המערכת מצליחה לאתר בעיקר ילדים נפגעי אלימות פיזית. יש יחסית מעט דיווחים על אלימות מינית והזנחה 3 .המשרד לביטחו ן ה פנים .א מדד האלימות הלאומי מדד האלימות הלאומי מתבסס על נתונים בדבר :עבירות אלימות המדווחות מארבעה גופים ציבוריים משטרת ישראל, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, משרד הבריאות ואיגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית. נוסף ,לכך המדד נעזר בנתוני סקרים של נפגעי עבירה, של ב י טחון אישי ו של ניטור אלימות , ה מבוצעים על ידי גופים ש )"ונים (למ"ס, משרד החינוך, חברת "מאגר מוחות ו מאפשרים לקבל אומדן על היקף האלימות הלא מדווחת בישראל. המדד פורסם לראשונה בשנת2014, ובפעם השני י ה בשנת2015 . יתרונות א. ינ סיון להגדרה אחידה של אלימות על פי הגדרת ארגון הבריאות העולמי משנת2002 : "שימוש מודע בכוח פיז י ממשי או מרומז (או בעוצמה ממשים או מרומזת) כלפי העצמי; כלפי אדם אחר; כלפי קבוצה או קהילה. הגורם (או בעל הסתברות גבוהה לגרום) לפציעה; למוות; לנזק פסיכולוגי; לעיכוב "בהתפתחות או לחסך משמעותי. ב. .ריכוז מידע מגופים שונים חסרונות א. לא קיים מידע על היקף תופעת האלימות כלפי אנשים עם מוגבלות בכלל וכלפי ילדים ונוער עם מוגבלות .בפרט 25 ב. הגדרת אלימות רחבה מעבר להזנחה והתעללות (למשל, נ י סיון אובדני ועבירות רכוש אלימות כגון שוד .)נכללות בהגדרה ג. קיים קושי לחלץ מ ן המדד מידע בדבר הזנחה והתעללות של ילדים ובני נוער; הפרק העוסק בא לימות כלפי ילדים ונוער מבוסס על סקרים בלבד ולא על נתונים מנהליים. נתוני הסקרים מתייחסים בעיקר .לאלימות בבית הספר .ב סקר ב י טחון אישי/נפגעי עבירה סקר ב י טחון אישי נעשה ע ל ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביוזמת המשרד לביטחון ה .פנים ובמימונו מטרותיו העיקריות של הסקר הן לספק אומדן של רמת ההיפגעות של אוכלוסיית ישראל ,מפשיעה מעבירות אלימו,ת ,מעבירות רכוש מעב ות רי מקוונת, ו כן להפיק אומדן של תחושת הביטחון האישי בקרב הציבור. הסקר מבוסס על מדגם ארצי מייצג של כ- 7,000 איש בני20 ו,יותר ומטרתו לקבל כ- 5,000 .שאלונים מלאים הס קר הראשון התבצע בשנת1979 , ומאז נערך אחת ל כמה שנים. החל מ שנת2014 הסקר מתבצע .אחת לשנה יתרונות א. מדגם ארצי מייצג של בני20 ויותר . הבוגרים נשאלים על היפגעות ילדים הגרים עמם.במשק הבית ב. .איתור של מקרי אלימות שאינם מדווחים לרשויות חסרונות א. ,לא קיים רישום על קיום מוגבלות על סוג ה מוגבלות ועל חומרתן . ב. הדיווח על היפגעות ילדים נמסר על ידי מבוגר הגר עמם במשק הבית. הדיווח פחות מהימן, בעיקר בנוגע לאלימות מינית ואלימות בתוך המשפחה– לא תמיד המבוגר הנשאל מודע למקרה האלימות , ואם הוא מודע, לא תמיד הנשאל מעוניין לדווח במסגרת הסקר, בו ו דאי ש לא במקרים ש בהם ה פוגע הוא בן .משפחה או הנשאל עצמו ג. הסקר בודק האם במשק הבית יש ילד נפגע אלימות, ואין מידע על מספר הילדים נפגעי אלימות באותו משק בית. ד. הסקר אינו כול ל אנשים המתג וררים בדיור חוץ-ביתי. .ג סקר פשיעה/בריונות ברשת הסקר נערך ע ל ידי המשרד לביטחון ה פנים, מחלקת המחקר, ."ומבוצע בפועל על ידי חברת "מאגר מוחות הסקר אסף נתונים מכ- 400 בני נוער בני17-12 . הנתונים נאספו בשנת2014 ופורסמו בשנת2015 . יתרונות א. דיווח עצמי של בני נוער ולא .דיווח של אדם אחר על אודותיהם ב. איתור מקרי.אלימות לא מדווחים 26 חסרונות א. הסקר בודק רק אלימות מקוונת. ב. ,לא קיים רישום על קיום מוגבלות על סוג ה מוגבלות ו על חומרתן. ג. ( הסקר מתבצע טלפונית, כך שאינו כולל בני נוער שאינם מסוגלים לתקשר בטלפון חלק מ ה ן ילדים עם .)מש"ה, אוטיזם ועוד ד. הסקר כולל רק משקי בית בקהילה ולא מסגרות של דיור חוץ- .ביתי 4 .משטרה לא קיימים נתונים על מוגבלות. יש רק נתונים על חקירות מיוחדות, ה.נמצאים במשרד הרווחה במשטרה .עובדים היום על פיתוח טופס חדש להזמנת חקירה מיוחדת יתרונות א. כל חקירה של ילד מועברת לשירות ל ח קירות ילדים במשרד הרווחה, ולכן שם אמור להיות רישום מלא .של המקרים המדווחים למשטרה חסרונות א. לא כל מקרי הפגיעה מדווחים למשטרה, רק המקרים ה קשים יותר, כאשר יש חשד לעבירה. ב. .לא קיים מידע מסודר בדבר קיום מוגבלות 5 .משרד החינוך המסגרות החינוכיות מדווח ות על כל מקרה של התעללות או הזנחה, בעיקר לפקידת סעד ברווחה ו במקרים חריגי גם ם למ שטרה . יש מקרים ש בהם יועצת בית הספר מתעדת את המקרה בתיק האישי של הילד. היא ,אמורה לשלוח טופס אירוע חריג ליועצת הבכירה בדרך כלל הטופס נשלח במייל ולא מוזן למערכת נתונים . מדובר במידע.אישי וחסוי .אין תיעוד של כל הדיווחים ואין מאגר נתונים ארצי יתרונות א. ההערכה היא כי רוב המקרים ש בהם מדווחות פגיעות מתועדים בטופס א י .רוע חריג המועבר ליועצת הבכירה חסרונות א. .לא קיים מאגר נתונים המרכז את מקרי הפגיעות בילדים הדיווחים אינם מוזנים למערכת ממוחשבת ואינם מסוכמים ידנית.