חומר רקע

הבטחת זכויות של אנשים עם מוגבלות בהליכים משפטיים הבטחת זכויות של אנשים עם מוגבלות בהליכים משפטיים | 183 אדם עם מוגבלות מוגדר כאדם עם לקות פיזית ,נפשית או שכלית ,קבועה או זמנית ,אשר תפקודו מוגבל בעטיה באופן מהותי באחד או יותר מתחומי החיים העיקריים תקציר רקע כללי אדם עם מוגבלות מוגדר בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח- 1998 (להלן- ,חוק השוויון או החוק), כאדם עם לקות פיזית, נפשית או שכלית )קבועה או זמנית, אשר תפקודו מוגבל בעטיה באופן מהותי באחד (או יותר .מתחומי החיים העיקריים באמנת האו"ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות, אדם עם מוגבלות מוגדר כאדם אשר מגע עם מחסומים שונים עלול לעכב את השתתפות ו המלאה והיעילה בחברה באופן שווה לאחרים . בשנת2015 היו בישראל כ- 1.4 מיליון אנשים עם מוגבלות, כ- 17% מן .האוכלוסייה הכללית .הזכות לשוויון היא זכות חוקתית הנגזרת מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו מטרתם של חוק ה שוויון ותקנותיו (להלן- )התקנות ל עגן את זכותו של אדם עם מוגבלות להשתתפות מלאה ופעילה בחברה ולתת מענה הולם לצרכיו המיוחדים. החוק ותקנותיו קובע ים , בין ה שא ר, כי אדם עם מוגבלות זכאי לנגישות .לשירות ציבורי התאמת נגישות נעשית בין השאר על- ידי שינוי הנהגים הקיימים ב מתן השירות , על מנת להבטיח את השתתפותו של אדם עם מוגבלות בחברה ככלל הציבור. נוסף על כך, חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית) התשס"ו- 2005 (להלן- חוק חקירה והעדה) , מחייב כי חקירתו של אדם עם מוגבלות שכלית או נפשית .תותאם למוגבלותו הוראות הדין נועדו להבטיח בין השאר את שי תופו של אדם עם מוגבלות בהליך משפטי שיש בו כדי לעצב את חייו ,ב מיוחד בהליכים העשויים להביא לידי הגבלת חירותו, כגון מינוי אפוטרופוס והליכים פליליים שונים . מחקרים מלמדים כי אנשים עם מוגבלות מעורבים בהליכים משפטיים בשיעור גדול פי .כמה מהאוכלוסייה הכללית .בבתי המשפט מתנהלים הליכים משני סוגים עיקריים, אזרחיים ופליליים בניהולם של הליכים פליליים מעורבים כמה גורמים המרכיבים את שרשרת .אכיפת החוק משטרת ישראל (להלן גם המשטרה) מופקדת, בין השאר, על ניהול חקירה פלילית. בנסיבות מסוימות השירות לחקירות מיוחדות במשרד הר ווחה (להלן גם שח" ם) מופקד על ניהול חקירה פלילית. אם סברה המשטרה שחשוד ביצע את העבירה, תיק החקירה מועבר לתובע מפרקליטות המדינה במשרד המשפטים (להלן- הפרקליטות) או מ חטיבת התביעות במשטרה. אם הוחלט על הגשת כתב אישום, בית המשפט מכריע אם יש להרשיע את הנאשם וגוזר את דינו אם הורשע. הנהלת בתי המשפט (להלן- הב"ה) היא הגוף האחראי לפעילות המינהלית של בתי המשפט. בית המשפט רשאי להחליט אם להטיל על מורשע לרצות עונש במאסר בפועל במתקן של שירות בתי הסוהר (להלן- .שב"ס), או בחלופות שונות, כגון בעבודות שירות 184 |דוח שנתי 69ב פעולות הביקורת בחוד שים פברואר- אוגוסט2018 בדק משרד מבקר המדינה את פעולותיהן של רשויות המדינה להבטחת זכויות יהם של אנשים עם מוגבלות בהליכים משפטיים . הבדיקה נערכה בנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים (להלן- נציבות ש)וויון זכויות ,בפרקליטות המדינה בסניגוריה הציב ,ורית וביחידת הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, במשטרה בהנהלת בתי המשפט, בשב"ס ובמשרד הרווחה והשירותים החברתיים (להלן - משרד הרווחה). לצורך הכנת הדוח נפגש צוות הביקורת עם נציגים של כמה ארגונים חברתיים העוסקים בעניינם של אנשים עם מוגבלות. דוח זה עוסק בפעולות להתא מת נגישות השירות, ואינו עוסק בהתאמת הנגישות הפיזית .והמבנית של המקום בו ניתן השירות הליקויים העיקריים התאמות נגישות לשירות הניתן על ידי ה משטרה רק ביוני2018 , כארבע שנים לאחר המועד שנקבע בתקנות להשלמת התאמות ה נגישות לש ה שירות , החלה ה מש ,טרה בבדיקה הראשונית לזיהוין של התאמות ה נגישות ה נדרשות בשירות ש היא מספקת, וטרם השלימה .אותה המשטרה לא ערכה בחינה פרטנית של מכלול הנהלים, ההליכים ונוהגי השירות, ולפיכך אין בכוחה לדעת אילו התאמות נגישות עליה לבצע כדי .לעמוד בחובות המוטלות עליה המשטרה לא פירטה בפקודותיה באילו דרכ ים על שוטר לפעול כדי להתאים את השירות שהוא נותן לאנשים עם מוגבלות. בין השאר לא פורט אילו אמצעי עזר ושירות המשטרה נדרשת לספק לאנשים עם מוגבלות, כיצד יתבצע סיוע .של שוטרים במילוי טפסים ואיך יימסר מידע בתחנה רק בחלוף ארבע שנים מהמועד הקבוע בתקנות, הורתה היחיד ה לשיפור השירות במשטרה להפיץ בכל המקומות הנותנים שירות לקהל מסמך יידוע על החובות הכלליות מכוח חוק שוויון, לתלותו במקום גלוי ולפרסמו באתרי .אינטרנט המשטרה לא סיימה להכשיר את השוטרים הבאים במגע עם הציבור, בנוגע למתן השירות לאנשים עם מוגבלות. המשטרה גם לא הכ שירה את רוב החוקרים כיצד יש לחקור אנשים עם מוגבלות לפי חוק הליכי חקירה והעדה. למרות החובה החוקית לבצע התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות, ובפרט בהליכי חקירה ומשפט, בביקורת נמצאו ליקויים בהתאמת פעולות החקירה המשטרתית לאנשים עם מוגבלות בנוגע לזיהויים, להפנייתם לחוקר מיוחד הבטחת זכויות של אנשים עם מוגבלות בהליכים משפטיים | 185 בשירות לחקירות מיוחדות שבמשרד הרווחה , לאזהרת חשוד, לפעולות .חיפוש, לשימוש באמצעי עזר ולהתאמת מידע המיועד לנפגעי עבירה נמצאו מקרים שהמשטרה לא זיהתה בהם כי חשודים או נפגעי העבירה הם אנשים עם מוגבלות ., ובהיעדר זיהוי חקירתם לא הותאמה כנדרש בדין נה לי המשטרה ונהלי שח"ם אינם מסדיר ים את אופן קבלת המידע המצוי במשרד הרווחה על מוגבלותו של אדם., לשם החלטה מי מביניהם יחקור אותו ממשקים בין גורמי החקירה ובין גורמי התביעה משנת2008 התריעה ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת על היעדרו של מסד נתונים שיאפשר בחינת יישומו של חוק חקירה והעדה, והפקת לקחים מפעילותם המשותפת של גורמי אכיפת החוק. משנת2013 נוהל של משטרת ישראל מחייב תיעוד של העובדה שנחקר הוא אדם עם מוגבלות במערכת הממוחשבת. רק ביוני2017 הונחו גורמי המחשוב במשטרה להפעיל חיווי על מוגבלותו של אדם במערכת הממוחש בת. המשטרה מעבירה לפרקליטות תיקי חקירה פיזיים ללא סימונם כתיקים בהם מעורב אדם עם מוגבלות, ואינה מעבירה מידע זה לפרקליטות במערכות הממוחשבות. בהיעדר הסדרה של העברת מידע, קיים חשש שתיקים שמעורבים בהם אנשים עם מוגבלות לא יזוהו ככאלה, הזכויות הנובעות מן המוגבלו ת לא יוענקו, החובות החלות על גורמי אכיפת החוק לא יקוימו, ומן הפרקליטות תימנע האפשרות למלא את חובתה לבדוק אם התיק טופל כראוי .ובהתאם לדין ,הפרקליטות לא הסדירה, באמצעות המערכת הממוחשבת או בהנחיותיה .חובת סימון של תיקים שמעורבים בהם אנשים עם מוגבלות במשך כעשו ר לא הוסדרה העברת עדכונים שוטפים מהמשטרה ומהתביעה לשח"ם על תוצאות יהם של כל ההליכים ש היה מעורב בהם אדם עם מוגבלות .שנחקר בשח"ם התאמות נגישות לשירות הניתן על ידי משרד המשפטים משרד המשפטים לא בחן את הנהלים, הנהגים והליכי העבודה למתן שירות .לציבור ביחידותיו השונות, כנדרש בתקנות ולכן, אין לדעת אם הוא ביצע את כל התאמות הנגישות הדרושות לאנשים עם מוגבלות במסגרת נוהל הנגישות הכלל- .משרדי שנוסח על ידו 186 |דוח שנתי 69ב משרד המשפטים הכשיר רק חלק מעובדיו המשפטנים למתן שירות לאנשים עם מוגבלות. מכלל כ- 1,600 ,המשפטנים עובדי המשרד שנדרש להכשיר כ- 450 בלבד (כ- 28% ) עברו .את ההכשרה הנדרשת בתקנות משרד המשפטים לא החליט כיצד יוכשרו עורכי ה דין ה חיצוניים הפועלים מטע מו למתן שירות לאנש.ים עם מוגבלות לפני פרקליט המדינה הועלו הצעות לשיפורים בעבודת הפרקליטות על תיקים שמעורבים בהם אנשים עם מוגבלות, אך הפרקליטות לא הפיצה .הוראות בנושא התאמות נגישות לשירות הניתן על ידי הנהלת בתי המשפט הב"ה לא בדקה את מכלול הנהלים, ההליכים ונוהגי השירות כנד ,רש, ומשכך .לא השלימה את חובתה לבצע התאמות נגישות לשירות עד מועד סיום הביקורת טרם ערכה הב"ה כל הדרכה לשופטים, בניגוד לנדרש בתקנות. אומנם נערכו הרצאות בנושא ,אך הן היו ספורדיות וביוזמה .של ערכאה שיפוטית ספציפית רק בנובמבר2018 החלה הכשרה של44 שופטים (כ- 5% .) מכלל השופטים והרשמים משנת2015 עד אוגוסט2018 העבירה הב"ה הדרכה כללית בתחום המוגבלויות ל- 550 בקירוב מכלל2,375 העובדים המעניקים שירות לציבור על פי הגדרת תפקידם (כ- 23% .) 467 בלבד מה עובדי ם הללו עברו התנסות חווי י תית1. להב"ה אין נתונים על יישומו של חוק חקירה והעדה, ולא על עמידתה בתקנות להתאמות נגישות בהליך המשפטי. אין להב"ה מידע מלא על מספר הבקשות שהוגשו לה להתאמת נגישות בהליכים משפטיים, ,מהות הבקשות אישורן או.דחייתן ואופן מילוין הב"ה קבעה כי סיוע במילוי טפסים לאנשים עם מוגב לות יינתן בידי מתנדבים ואנשי השירות הלאומי. ואולם בפחות ממחציתם של בתי המשפט יש זמינות .מלאה לסיוע במילוי טפסים הב"ה לא פרסמה את רוב האמצעים ושירותי העזר שעליה להעמיד לרשותם של אנשים עם מוגבלות. היא אינה מפעילה מערכת תקשורת תומכת חלופית לאנשים עם קשיי תקש ורת, ולא התאימה מערכת כזאת להליך משפטי. היא לא נערכה להתאמות נגישות שיבטיחו שאדם עם מוגבלות יבין את ההליך .המשפטי, אף לא בהליכים שהסכמתו נדרשת בהם 1 מדובר לרוב בסדנאות ש בהן אדם ללא מוגבלות יתנסה במצבים בהם נתקל .אדם עם מוגבלות הבטחת זכויות של אנשים עם מוגבלות בהליכים משפטיים | 187 ב- 95% ויותר מן המקרים שממונה בהם אפוטרופוס לאדם, עמדתו של האדם אינה נשמעת כלל בהליך. זאת למרות הוראת חוק הכש רות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב- 1962 ,הקובעת כי "לפ ני מינוי אפוטרופוס לאדם , ישמע בית המשפט את דעת האדם אם הוא מסוגל להבין בדבר וניתן לבר ר "דעתו. ענישה ודרכי טיפול המשנה לפרקליט המדינה (פלילי) לא החליט אם לאמץ את הצעתה של פרקליטת המחוז או לתת מענה אחר לבעיית הפיקוח והטלת הסנקציות על אנשים עם מוגבלות שכלית שלא שיתפו פעולה עם דרכי טיפול שנקבעו .להם ועדת האבחון במשרד הרווחה (להלן- ועדת האבחון) קובעת את דרך הטיפול הכללית בנאשם עם מוגבלות שכלית, והחלטתה מועברת לגורמים אחרים לאיתור מסגרות ספציפיות פנויות. כש ני ש גורמים מטפלים בנפרד, זה בקביעת ן של דרכי טיפול ו זה באיתור מסגרות מתאימות , קיים חשש שנאשמים מופנים למסגר ו ת שאינן מתאימות, להם או שמתעכבת מציאת מסגרת מתאימה ופנויה עבורם, כך ש נאשמים עם מוגבלות שכלית נאלצים להישאר ב מעצר. ,בעניינם של אנשים עם ריבוי מוגבלויות ובפרט אנשים עם מוגבלות שכלית ונפשית, בית המשפט מפנה את האדם למשרדי הרווחה והבריאות לצורך קבלת החלטה מי הגורם שיטפל בהם. ולכן, קורה לא אחת שפנייה לשני הגורמים המומחים , מביאה לקבלת החלט תו מקצועיות תר וס ות א ו לעיכוב ב טיפול ו ב קביעת המסגרת המתאימה. יש מחסור במסגרות ענישה וטיפול המתאימות לאנשים עם מוגבלות שביצעו עבירה. בהיעדר מסגרת מתאימה נמצאו אנשים עם מוגבלות שהוחזקו תקופה ארוכה במעון נעול, נשלחו למאסר בתנאים שאינם הולמים את מצבם , או .שוחררו ללא ענישה וטיפול, למרות הצורך בהגבלת חירותם התאמות נגישות לשירות הניתן על ידי שב"ס רק באוגוסט 2018 , ,ארבע שנים לאחר המועד שנקבע בחוק החל שב"ס בהיערכות ראשונית להתאמות ה .נגישות לשירות במתקניו התאמות נגישות .לאסירים עם מוגבלות נערכו באופן פרטני בלבד ובמקרים ספורים יש מחסור במסגרות לעבודות שירות מותאמות למוגב לויות השונות לאנשים עם מוגבלות. בידי הממונה על עבודות השירות בשב"ס אין נתונים מעודכנים על מספר ם של עובדי השירות עם מוגבלות וסוג מוגבלותם , ו אין בידיה ריכוז נתונים אודות מקומות תעסוקה פוטנציאליים לעבוד ו.ת שירות מותאמות 188 |דוח שנתי 69ב ל שב "ס אין נתונים מלאים על אנשים עם מוג בלות המוחזקים במתקניו ,לפי סוג מוגבלותם. בשב"ס יש מחסור גדול באגפים מותאמים ל גברים בגירים עם מוגבלות, ואין כלל אגפים מותאמים ל נשים .ולקטינים אין מוסדות שיקום המותאמים לאסירים משוחררים עם מוגבלות, למעט מסגרת לעברייני מין עם מוגבלות שכלית שאינה התפתחותית (הנמכה .)קוגניטיבית ההמלצות העיקריות על המשטרה להשלים בהקדם את החוסרים שבנהליה ובטיוטת פקודת .הנגישות, כדי שיתנו מענה ממשי לדרישות החוק והתקנות על המשטרה להתחיל לאלתר בעבודת המטה להכשרת שוטרים נותני שירות ולפעול להקדמת המועדים שקבעה לכך. עוד עליה לוודא שכ ל החוקרים עברו את ההדרכה הדרושה לפי תקנות השירות ולפי חוק חקירה והעדה, כדי .להבטיח שלא ייחקר אדם עם מוגבלות בידי חוקר שלא הוכשר לכך על המשטרה לדון עם פרקליטות המדינה בהקדם ולפעול להסדרתה של העברת נתונים על מעורבותם של אנשים עם מוגבלות בחקירה במערכות הממוחש בות ובסימון התיקים הפיזיים, כדי לוודא שהתיקים מטופלים כנדרש .ובזריזות משרד המשפטים אמון על שלטון החוק ,על ייצוג המדינה בפני ערכאות שיפוטיות ולא פעם על ייצוג הפרט בהליכים משפטיים ,ועל כן עליו ל שמש דוגמה למילוי החובות המופיעות בדין . לפיכך, ובהמשך לפעולות הרבות שנקט עד כה לקידום נושא זה, עליו להשלים לאלתר את התאמת נוהלי ונוהגי השירות שלו, ולהבטיח את הכשרתם המלאה של כלל העובדים ועורכי הדין .החיצוניים המעניקים שירות ציבורי מטעמו הב"ה אחראית להפעלתם של בתי המשפט ולפתיחת שעריהם לפני אנשים המבקשים לשמור על זכוי ותיהם, ולכן עליה להבטיח לכול את זכות הגישה לערכאות. על הב"ה להשלים לאלתר את בחינת נהליה והתאמתם לאנשים ,עם מוגבלות, לאפשר את כל התאמות הנגישות שהיא חבה בהן ולפרסמן ולקיים הכשרה בתחום המוגבלויות לכל השופטים ולכל עובדיה המעניקים שירות לציבור, לרבות מתנדבים ו .אנשי השירות הלאומי על הב"ה להקפיד כי כלל הבקשות להתאמות נגישות וההחלטות שהתקבלו בעניינן יוזנו במערכת הממוחשבת, שכן כך תוכל לדעת אם יש קושי בהגשת .בקשות להתאמות נגישות או בטיפול בהן על שר הרווחה ועל שרת המשפטים, בשיתוף עם משרד האוצר, לפעול בהקדם יחד לשינו י השיטה הנוהגת, ובה אין אדם עם מוגבלות נשמע בהליך משפטי בנושא כשרותו המשפטית אלא במקרים נדירים, דבר שאינו עולה .בקנה אחד עם הדין הבטחת זכויות של אנשים עם מוגבלות בהליכים משפטיים | 189 על משרד הרווחה ל הסדיר את התיאום בין ועדת האבחון ובין ה גורמי ם המאתרים מסגרות להשמה, בנושא יישום דרכי הטיפול שנקבעו לאדם עם .מוגבלות על מנת שתחליט החלטות ישימות ויעילות, עליו לעדכן את ההנחיות לוועדה, כדי לוודא שבידיה יהיה כל ה מידע הרלוונטי על מסגרות המיועדות לאנשים עם מוגבלות ,התאמת ן לסוגי המוגבלויות ומספר המקומות הפנויים בה .ן על משרדי המשפטים, הרווחה והבריאות לשקול קביעתו של מנגנון לזיהוי מוקדם של המקרים המורכבים ביותר של אנשים עם ריבוי מוגבלויות שיצריכו הכרעה בדבר זהות המשרד המטפל בוועדה בין- משרדית. עליהם לשקול גם הסדרתו של מנגנון היוועצות בין הגורמים המומחים, כדי למנוע סתירות ולצורך קבלת החלטות מיטביות על האבחון ועל מסגרת טי .פולית רלוונטית על משרד הרווחה, בשיתוף משרד המשפטים, משרד הבריאות וגורמי האכיפה הרלוונטיים למפות את כלל דרכי הענישה והטיפול הקיימים לאנשים עם מוגבלות שביצעו עבירה, ואת סוגי מסגרות הענישה והטיפול החסרות .ומספרן, ולבנות תוכנית עבודה מפורטת להקמתן על שב"ס להשלים את התאמות הנגישות לאסירים עם מוגבלות ולהכשיר את עובדיו בנושא כנדרש בדין. עליו לנהל מאגר נתונים סדור על אנשים עם מוגבלות המוחזקים אצלו, למפות את גודל אוכלוסיית האסירים הזקוקים להשמה באגף מותאם, ולבחון את הדרכים להגדלת מספרם של המקומות .באגפים מסוג זה על הממונה על עבודות השירות בשב"ס לפעול לאיתור ם של מקומות תעסוקה נוספים לריצוי עבודות שירות המותאמים לאנשים עם מוגבלות , .ולהרחיב את מקומות התעסוקה במוסדות שלטוניים וציבוריים על הרשות לשיקום האסיר (להלן- רש"א) ומשרד הרווחה לפעול להקמתן של מסגרות שיקום וטי פול בקהילה, עבור אסירים משוחררים עם מוגבלויות לסוגיהן, נוסף על המסגרות לאסירים עם תחלואה כפולה (מוגבלות .והתמכרות) ולעברייני מין עם הנמכה קוגניטיבית סיכום בעשורים האחרונים התגבשה כלפי אנשים עם מוגבלות גישה המדגישה את כבודם, ומתייחסת בכובד ראש למימוש רצונ .ם, לעצמאותם ולזכויותיהם לאורה של גישה זאת הכירה מדינת ישראל, כבר בחקיקה משנת1998 , בחשיבותן של התאמות נגישות לשירות, שיאפשרו ל אנשים עם מוגבלות לקבל שירותים באופן עצמאי ומכובד, במקו מות ובמועד ים ששירותים אלה נית נים לכלל הציבור . דוח זה מצביע על כמה זירות מש מעותיות בתחום המשפט בהן התאמת הנגישות של השירות עדיין בתחילתה, מן החקירה הפלילית במשטרה, דרך 190 |דוח שנתי 69ב הליכי הדיון בבית המשפט (בהליכים האזרחיים והפליליים) ועד ריצוי העונש בהליך הפלילי. כך, נוצר פער ניכר בין התפיסה הגלומה בחוק לבין מידת .מימושו בפועל בכמה היבטים, ממ צאי הדוח מצביעים על היעדר הלימה בין פעולות הממשלה להבטחת הנגישות לשירות לאנשים עם מוגבלות ובין רוח הוראות ,חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו חוק שוויון ותקנותיו ואמנת האו"ם בדבר .זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות לפיכך יש לוודא כי המדינה יוזמת ביצוע התאמות נגישות של השירות לציבור האנשים עם המוגבלויות, ולא רק נענית לבקשות פרטניות. גישה זאת צריכה לכלול יצירה ופרסום של כלים מותאמים למתן שירות, שיאפשרו את השתתפותם המלאה של אנשים עם מוגבלות .בהליכים משפטיים באופן השווה לאחרים חוסנה של חברה נבנה גם על יכולתה להתאחד, להכיל את כל גוני האוכלוסייה ולאפשר להם ביטוי. מכאן חשיבותן העצומה של התאמות נגישות לשירות במערכת המשפט, שהיא מערכת מרכזית בניהולה של .קהילה על שרת המשפטים והשר לביטחון הפנים לוודא שכל הגופים המעורבים בהליכים משפטיים ימלאו את חובתם להתאים לאנשים עם מוגבלות את השי .רות הניתן על ידם, ולוודא את תיקונם של הליקויים המפורטים בדוח זה מעורבותם נדרשת מאחר שבגופים אלה מתקבלות מדי יום החלטות המשפיעות על חייהם של אנשים עם מוגבלות, על זכויות היסוד שלהם ועל .חירותם הבטחת זכויות של אנשים עם מוגבלות בהליכים משפטיים | 191 מבוא מערכת משפט הוגנת טעונה הקפדה על הבטחת האוטונומיה של האדם המעורב בהליכים משפטיים והבטחת זכויותיו. הדבר חשוב במיוחד כשמדובר באוכלוסיות שאינן מממשות את האוטונומיה שלהן ואת זכויותיהן באופן אוטומטי וכדי לממשן הן נאלצות לא אחת לפנות למערכת המשפט, כמוצא .אחרון 1 . א דם עם מוגבלות מוגדר בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח- 1998 (להלן- ,חוק השוויון), כאדם עם לקות פיזית, נפשית או שכלית )קבועה או זמנית, אשר תפקודו מוגבל בעטיה באופן מהותי באחד (או יותר מתחומי החיים העיקריים. באמנת האו"ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות (להלן - האמנה) אדם עם מוגבלות מוגדר כאדם אשר מגע עם מחסומים שונים עלול לעכב את השתתפות ו המלאה והיעילה בחברה באופן שווה לאחרים. בשנת2015 היו בישראל כ- 1.4 מיליון אנשים עם מוגבלות, כ- 17% מן האוכלוסייה הכללית2 . קשת המוגבלויות רחבה ומגוונת: מוגבלות ,פיזית כוללת מוגבלויות בתנועה ,בראייה או בשמיעה. מוגבלות נפשית עשויה להיות פסיכיאטרית .התנהגותית או נוירולוגית ומקיפה מצבים כגון סכיזופרניה, דיכאון וחרדה מוגבלות שכלית היא לקות תפקודית מולדת או נרכשת המשלבת את תחומי הקוגניציה, התקשורת, החברה וההתנהגות, כגו ,ן תסמונת דאון תסמונת אלכוהול עוברית ואוטיזם. משרד הרווחה והשירותים החברתיים (להלן- משרד הרווחה) מבחין בין מוגבלות שכלית התפתחותית ובין מוגבלויות שכליות אחרות. במשרד רשומים כ- 34 אלף איש עם מוגבלות שכלית התפתחותית, כשליש מהם מתגוררים במסגרת חוץ-ביתית3 . 2 . בי ת המשפט העליון קבע, בשורה של פסקי דין, כי הזכות לשוויון היא זכות חוקתית הנגזרת מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו4 , וכלל בזכות לשוויון את זכותו של אדם עם מוגבלות להיות חבר בחברה שהוא חי בה5 . מטרתו של חוק ה שוויון להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות, ל עגן את זכותו להשתתפות מלאה ופעילה בחברה, ולתת מענה הולם לצרכיו המיוחדים באופן שיאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד. חוק השוויון קובע כי אדם עם מוגבלות זכאי לנגישות למקום ציבורי ולשירות ציבורי . מכוחו תוקנו תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הת אמות נגישות לשירות ,)תשע "ג- 2013 (להלן- ,)תקנות השירות המפרטות את התאמות הנגישות שכל נותן שירות חייב בהן, וגם התאמות 2 אנשים עם מוגבלות בישראל2017 , דו"ח נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ומכון מאיירס-ג'וינט- .ברוקדייל 3 סקירת השירותים החברתיים לשנת2016 , פרק6 - .אנשים עם מוגבלויות, משרד הרווחה 4 מבקר המדינה וזכויות האדם בישראל , פרופ' אהרון ברק, עיונים בביקורת המדינה, חוברת 63 ( 2018 .) 5 בג"ץ4541/94 מילר נ' שר הביטחון(, פ"ד מט4 ) 094 ( 1995 ); בג"ץ7081/93 בוצר ואח 'נ ' מועצה מקומית "מכבים רעות" ,ואח' (, פ"ד נ1 ) 019 ( 1996 .) 192 |דוח שנתי 69ב סוגים שונים של מחסומים עלולים לעכב את השתתפותו המלאה של אדם עם מוגבלות בחברה על בסיס שוויוני פרטניות שנותני שירות בתחומים מסוימים חייבים בהם, כגון בתחום .המשפט התאמת נגישות נעשית גם על- ידי שינוי הנהגים הקיימים ב מתן השירות , על מנת להבטיח את השתתפותו של אדם עם מוגבלות בחברה ,ככלל הציבור בין ה שא ר על ידי העמדה של אמצעי עזר ,ייעודיים לרשותם כגון תרגום לשפת הסימנים. חוק השוויון מגדיר כך נגישות: "אפשרות הגעה למקום, תנועה והתמצאות בו, שימוש והנאה משירות, קבלת מידע הניתן או המופק ב מסגרת מקום או שירות או בקשר אליהם, שימוש במתקניהם והשתתפות בתכניות ובפעילויות "המתקיימות בהם, והכל באופן שוויוני, מכובד, עצמאי ובטיחותי . משמע, החוק מעגן את זכותו של אדם ל נגישות לכל שירות הניתן לציבור ו מחייב כל מי שאחראי למתן שירות ציבורי לבצע התאמות נגישות ל אנשים עם ,מוגבלות כחלק בלתי נפרד ןמ השירותים הניתנים והמיועדים לל לכ הציבור, ולא בנפרד ממנו. החוק מבחין בין נגישות למקום , שעיקרה הסרת ,חסמים פיזיים במבנה שהשירות ניתן בו ו בין נגישות לשירות , שעיקרה הסרת חסמים בין האדם לנותן השירות . דוח זה יעסוק ב פעולות להתאמות נגישות ל.שירות סוגי ם שונים של מחסומים עלולים לעכב את השתתפות ו המלאה של אדם עם מוגבלות ב חברה על בסיס שוו יוני . רעיון הנגישות מוגשם בשלוש דרכים עיקריות: יצירת סביבה נגישה ושוויונית מראש, הסר ה בדיעבד של חסמים ומכשולים מל פני האדם עם המוגב לות באמצעות פתרון נקודתי, והנהגת שינוי מבני מעמיק6 . 3 . ישראל היא אחת המדינות החברות באמנה ,ו היא אשררה אותה בשנת 2012 . מטרת האמנה להבטיח הנאה מלאה ושוו יונית של כל אדם עם מוגבלות מזכויות האדם ו מ חירויות היסוד של ו , והיא מכירה בחשיבות ן של האוטונומיה והעצמאות האישית ל .אנשים עם מוגבלויות עקרונות יה הראשיים של האמנה הם הנגישות, השוויון, זכות ההשתתפות בחברה והאוטונומיה., לרבות החופש לקבל החלטות האמנה אף מבססת בפירוש את התחייבותן של המדינות החברות בה להבטיח לאנשים עם מוגבלות נגישות בפועל לצדק כמו לכל אדם, בין השאר באמצעות התאמות. ההתאמות נועדו לאפשר לאדם עם מוגבלות להשתתף בהליך המשפטי בכל שלביו, לרבות שלב החקירה ולממש את מעמדו בהליך, כמשתתף ישיר כגון נאשם או משתתף עקיף כגון עד7 . הממשלה קבעה כי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים (להלן- ,נציבות שוויון זכויות) תשמש כמסגרת לקידום האמנה להגנתה ולפיקוח על יישומה8. 6 משפט נגיש לכל :הזכות לנגישות ונגישות למשפט - ביקורת מוגבלות ', ש' מור, חוקים ח 2016 . 7 סעיפים1 ו- 13 .לאמנה 8 החלטת ממשלה מספר5100 מיום12.10.09 . הבטחת זכויות של אנשים עם מוגבלות בהליכים משפטיים | 193 הוראות הדין האמורות נועדו להבטיח בין השאר את שיתופו של אדם בעל מוגבלות בהליך משפטי שיש בו כדי ל עצב את חייו, ובמיוחד בהליכים העשויים להביא לידי הגבלת חירותו, כגון מינוי אפוטרופוס והליכים פליליים .שונים 4 . אנשים עם מוגבלות נופלים קורבן לפשיעה בתדירות גבוהה יותר מן האוכלוסייה הכללית9. המידע על מעורבותם של אנשים עם מוגבלות בהליכים .משפטיים הוא חלקי בלבד מ חקרים מלמדים כי קטינים עם מוגבלות חשופים לאלימות, להזנחה או להתעללות פי שלושה עד ארבעה יותר מאשר אוכלוסיית הקטינים הכללית10 . אנשים עם מוגבלות שכלית חשופים ,לעבירות אלימות ומין פי שניים עד שלושה יותר מאשר האוכלוסייה הכללית ושיעור החשיפה עולה ככל שפגיעותם רבה יותר11. מנתוני הסניגוריה הציבורית עולה כי בכל אחת מן השנים2013 - 2017 מונה סניגור ציבורי בהליכים פליליים ל- 2,642 אנשים עם מוגבלות, בממוצ ע12 . אנשים עם מוגבלות :מעורבים גם בהליכים משפטיים אזרחיים רבים, ובפרט במינוי אפוטרופוס על כ- 63,000 ה אנשים בחסות אפוטרופס ות נוספים מדי שנה עוד כ- 10,000 . 5 . על חשיבותה של זכות היסוד לגישה לערכאות שיפוטיות בשיטת המשפט הישראלית עמד בית המשפט העליון בציינו כי"זכות הגישה לבית-המשפט אין היא זכות יסוד במובנו הרגיל של המושג זכות יסוד .שייכת היא למסדר נורמות אחר בשיטת המשפט .ניתן לומר – וכך אומַר אני – כי נעלה היא על זכות יסוד .לא עוד ,אלא שקיומה הנו תנאי הכרחי וחיוני לקיומן של שאר זכויות היסוד .זכות הגישה לבית-המשפט היא צינור החיים של בית-המשפט , התשתית לקיומם של הרשות השופטת ושל שלטון החוק" 13 . 6 . .בבתי המשפט מתנהלים הליכים משני סוגים עיקריים, אזרחיים ופליליים בניהולם של הליכים פליליים מעורבים כמה גורמים המרכיבים את שרשרת .אכיפת החוק משטרת ישראל ,(להלן גם המשטרה) מופקדת, בין השאר על ניהול חקירה פלילית. בנסיבות מסוימות השירות לחקירות מיוחדות במשרד הר ווחה (להלן גם שח" ם) מופקד על ניהול חקירה פלילית. אם מצאה המשטרה שחשוד ביצע את העבירה, תיק החקירה מועבר לתובע מפרקליטות המדינה במשרד המשפטים (להלן- הפרקליטות) או מ חטיבת 9 ,דו"ח הוועדה הציבורית לבדיקת חקיקה מקיפה בנושא: זכויות אנשים עם מוגבלות בראשות ד"ר ישראל כץ ', עמ74 ; דו"ח ראשוני אודות יישום האמנה בדבר זכויותיהם של ,אנשים עם מוגבלויות, משרד המשפטים2017 ', עמ21 . 10 ילדים ובני נוער עם מוגבלות נ פגעי התעללות והזנחה :אומדן היקף התופעה בישראל , מאת ליטל בר לב ויוסי קרן אברהם, המרכז לחקר מוגבלויות מאיירס ג'וינט ברוקדייל, יוני2017 ; ילדים ונוער עם מוגבלויות בסיכון , מאת ד"ר מ' מרום וב' חודטוב, מתוך התעללות והזנחה של ילדים בישראל , 2006, הוצאת ג'וינט-אשל 'ים, עמ826 - 857 . 11 עדות מוגבלת: מוגבלות וקול בהליך הפלילי ,, מאת ש' מור וא' עין דור, משפט וממשל ט"ז .תשע"ה 12 דוח שנתי2013 ו דוח שנתי2014 , הסניגוריה הציבורית. מדובר בהערכה מינימאלית, שכן אינה כוללת מקרים בהם נשכר סניגור פרטי, או שצוינה עילה מרכזית אחרת למינוי הסנגור . הציבורי 13 ע"א733/95 ארפל אלומיניום בע "מ נ 'קליל תעשיות בע "מ(, פ"ד נא3 ,) 577 , 629 ( 1997 .) 194 |דוח שנתי 69ב התביעות במשטרה. אם הוחלט על הגשת כתב אישום, בית המשפט מכריע אם יש להרשיע את הנאשם וגוזר את דינו אם הורשע. הנהלת בתי המשפט (להלן- .הב"ה) היא הגוף האחראי לפעילות המינהלית של בתי המשפט בית המשפט רשאי להחליט אם להטיל על מורשע לרצות עונש במאסר בפועל במתקן של שירות בתי הסוהר (להלן- ,שב"ס), או בחלופות שונות כגון בעבודות שירות. הרשות לשיקום האסיר במשרד ברווחה (להלן- רש"א) אחראית על הכנתן והפעלתן של תוכניות שיקום לאסירים לקראת שחרורם. התרשים להלן מתאר את שלבי ההליך הפלילי ואת הגורמים :העיקריים המעורבים בכל שלב תרשים1 : שלבי ההליך הפלילי והגורמים העיקריים המעורבים בו המקור: משרד מבקר המדינה הבטחת זכויות של אנשים עם מוגבלות בהליכים משפטיים | 195 פעולות הביקורת בחודשים פברואר- אוגוסט2018 בדק משרד מבקר המדינה את פעולותיהן של רשויות המדינה להבטחת זכויות יהם של אנשים עם מוגבלות בהליכים משפטיים ,. הבדיקה נערכה בנציבות שוויון זכויות, בפרקליטות המדינה ,בסניגוריה הציבורית וביחידת הסיוע המשפטי במשרד המשפטים ,במשטרה בהנהלת בתי המשפט, בשב"ס ובמשרד הרווחה. לצורך הכנת הדוח נפגש צוות הביקורת עם נציגים של כמה ארגונים חברתיים העוסקים בעניינם של אנשים עם מוגבלות. דוח זה עוסק בפעולות להתאמת נגישות השירות, ואינו עוסק בהתאמת הנגישות הפיזית והמבנית של המקום בו ניתן השירו.ת 196 |דוח שנתי 69ב תקנות השירות מחייבות כל מי שאחראי לספק שירות ציבורי בהתאמת נגישות לאותו שירות ובהתאמה סבירה של נוהל ,הליך או נוהג בשירות אשר יבטיחו כי יהיה נגיש לאנשים עם מוגבלות התאמות נגישות לשירות- רקע נורמטיבי הטמעתן של התאמות נגישות לשירות לאורך זמן ובאופן עקבי, מתאפשרת באמצעות מילוי שתי חובות עיקריות: חובה להתאים נהלים, הליכי עבודה ונוהגי העבודה, וחובה להכשיר את העובדים נותני השירות. חובות אלו תלויות זו בזו ולכן אין די .בקיום אחת מהן או בביצוען באופן חלקי התאמת נהלים , הליכים ונהגים תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות ,)התשע "ג- 2013 (להלן- תקנות השירות), מחייבות כל מי שאחראי לספק שירות ציבורי ב התאמת נגישות לאותו שירות בו התאמה סבירה של נוהל ,הליך או נוהג בשירות אשר יבטיחו כי יהיה נגיש לאנשים עם מוגבלות .תקנות השירות מגדירות את השלבים לביצוע התאמות נגישות לשירות ואת המועדים להשלמתם: 1 . בדיקה ראשונית לזיהוין של התאמות ה נגישות ה נדרשות בשירות ש הוא מספק (להלן- הבדיקה הראשונית )עד אפריל 2014 . 2 . ביצוע ן של התאמות נגישות לשירות בהתאם לממצאי הבדיקה - ,בנהלים ב הליכים ו ב נהגים - עד ה- 1 ביולי2014 . לפי תקנה9 ,לתקנות השירות על נותן שירות מוטלת חובה לבצע כל התאמה סבירה של נוהל ,הליך או נוהג בשירות ו לקבוע תנאים שיבטיחו מתן שירות שוויוני ,נוח איכותי ובטיחותי . עליו לאפשר נגישות לשירות ,בין ה ר שא על ידי קביעת הליכים פשוטים ובהירים לקבלתו. לשם ביצוע התאמות .אלו, על נותן השירות לבחון את כלל הנהלים, ההליכים והנוהגים משיזוהו הנהלים הטעונים התאמות, יוכנסו בהם שינויים או יתוספו עליהם נהלים . התקנה מלמדת שאין די בניסוח נוהל כללי אלא על נותן השירות לבחון את תהליכי העבודה המתנהלים אצלו ואת אופן מתן השירו ,ת לציבור .על מנת להגדיר את התאמות הנגישות הנדרשות הבטחת זכויות של אנשים עם מוגבלות בהליכים משפטיים | 197 הכשרתם של עובדים על- ה פי אמנ,ה כדי להבט י ח נגישות לאנשים עם מוגבלות, על המדינה לקדם ,הדרכה מתאימה לעובדים בתחום עשיית הצדק לרבות סגל המשטרה14 . על פי תקנות השירות, נותן שירות נדרש להכשיר את עובדיו בכמה שלבים, כמפורט :להלן יידוע עובדים: יידוע כלל ה עובדי ם על ה חובות הכלליות מכוח חוק שוויון ותקנותיו, לרבות איסור הפלייה ו מתן שירות שוויוני - עד אוקטובר 2014 . הדרכ ה והכשר ת עובדים: הדרכת כלל העובדים הנותנים שירות לציבור במישרין והממונים עליהם להתאים את כל פעולותיהם לכל סוגי המוגבלויות- נפשיות, שכליות וגופניות. ההדרכה כוללת העברת מידע על סוגי מוגבלויות ; כללי התנהגות נאותים ;תפעול אמצעי עזר וביצוע התאמות .נגישות ,לפי תקנות השירות גופ ים שיש בהם יותר מ- 25 ,עובדים נדרשים ל הדריך את עובדי ה ם בשלוש דרכים :התנסות חווייתית15 , לא יאוחר מאוקטובר 2016 (להלן - התנסות חווייתית); הדרכה בדפוס או באמצעי דיגיטלי אחת לשנה- מאוקטובר 2014 (להלן- הדרכה כללית); והדרכה פרטנית לעובדים האחראים להפעלת אמצעי עזר- לא יאוחר מאוקטובר2016 (להלן- )הדרכה פרטנית . 14 סעיף13 ( 2 .) לאמנה 15 מדובר ל רוב בסדנאות ש בהן אדם ללא מוגבלות יתנסה במצבים בהם נתקל אדם עם .מוגבלות 198 |דוח שנתי 69ב התאמות נגישות לשירות הניתן על ידי ה משטרה התאמת נהלים , הליכים ונהגים בדיקה ראשונית כאמור, לפי התקנות, המשטרה נדרשת לסיים עד אפריל2014 את הבדיקה הראשונית של נוהלי, נוהגי והליכי השירות. בינואר2014 העבירה נציבות שוויון זכויות למשרדי הממשלה הנחיות לביצוע הבדיקה הראשונית ואת טופס הבדיקה שעל בסיסו יש לערוך סקר נגישות16 , שבו67 .פרמטרים לבדיקה רק ביוני2018 ,כארבע שנים לאחר המועד שנקבע בתקנות להשלמת התאמות הנגישות של ה שירות ,החל ה מש ה טרה בבדיקה הראשונית , וטרם השלימה אותה. במסגרת בדיקה זו מילאו כ- 80 תחנות משטרה שאלון שהפיצה היחידה לשיפור השירות (להלן- )סקר נגישות . היחידה התעתדה להמשיך לערוך סקרי נגישות בשנת2018 . בסקר הנגישות שערכה המשטרה נבחנו התאמות נגישות ב- 15 פרמטרים בלבד (כ- 25% ,)מהפרמטרים הנדרשים בבדיקה ואי אפשר להסתמך עליו .להשלמתה של חובת הבדיקה הראשונית החלה על המשטרה בתשובת המשטרה נמסר כי במיפוי ראשוני זה נבחרו פרמטרים עיקריים הבוחנים את מתן השירות הבסיסי לאנשים עם מוגבלות. בכוונת המשטרה ל ערוך בשנת2019 סקר נוס ף בתחנות המשטרה, בכפוף להקצאת תקציבים .וכוח אדם המשטרה הוסיפה כי היא פועלת למילוי חובותיה ולהשלמת .הפעולות הנדרשות משלא נערכה בדיקה ראשונית הכוללת בחינה פרטנית של מכלול הנהלים, ההליכים והנהגים בשירות, אין בכוחה של המשטרה לדעת אילו התאמות נגישות עליה לבצע.כדי לעמוד בחובות המוטלות עליה משרד מבקר המדינה מעיר למשטרה כי עליה להשלים בהקדם את מילוי החובות שמטיל עליה החוק. כמו כן עליה להתאים את סקר הנגישות .להנחיות של נציבות שוויון זכויות ולבצעו במלואו 16 כקבוע בתקנה93 .לתקנות השירות הבטחת זכויות של אנשים עם מוגבלות בהליכים משפטיים | 199 פקודות המשטרה אינן מפרטות באילו דרכים על שוטר לפעול כדי להתאים את השירות שהוא נותן לאנשים עם מוגבלות התאמות של נהלים, הליכים ו נהגים בשירות פקודת המטה הארצי בנושא השירות לציבור (להלן- )פקודת מטא"ר מחייבת שוטר "להתחשב באדם בעל צרכים מיוחדים" ולתת לו, ככל האפשר, שירות התואם את .צרכיו המיוחדים פקודת מטא"ר צפויה להתבטל משתיכנס לתוקפה טיוטת פקודת מטא "ר "הנגישות, השוויון והתעסוקה לאנשים עם מוגבלות במשטרת ישראל" (לה לן- טיוטת)פקודת הנגישות. הפקודה הקיימת וטיוטת הפקודה החדשה אינן מפרט ו ת באילו דרכים על שוטר לפעול כדי להתאים את השירות ,שהוא נותן לאנשים עם מוגבלות .ואילו כלים עומדים לרשותו לשם כך בנסיבות אלה אין בהן מענה ממשי :לדרישות החוק והתקנות. להלן כמה דוגמאות 1 . אמצעי :עזר תקנות השירות קובעות כי על נותן שירות ציבורי לספק אמצעי עזר ושירותי עזר שיבטיחו .נגישות לאדם עם מוגבלות טיוטת פקודת הנגישות קובעת כי מפקדה של יחידת משטרה אחראי לוודא שביחידתו .קיימים האמצעים והתנאים למתן שירות לאדם עם מוגבלות טיוטת פקוד ת הנגישות אינה מפרטת את סוגי אמצעי העזר והשירות ש אדם עם מוגבלות רשאי לבקש והמשטרה נדרש ת לספק . משרד מבקר המדינה מעיר כי ראוי שהמשטרה תפרט בנוסח הפקודה הסופי את כלל אמצעי העזר ושירותי העזר שהיא מציעה לכל סוג מוגבלות .ותפרסם את זמינותם .בתשובת המשטרה נכתב כי נושא זה יוכנס לפקודת הנגישות 2 . מילוי :טפסים על פי תקנות השירות, אדם עם מוגבלות זכאי לקבל סיוע במילוי טפסים. טיוטת פקודת הנגישות קובעת ששוטר נדרש לסייע לאדם .עם מוגבלות למלא טפסים סיוע ,במילוי טפסים הוא כלי טכני שמיועד לאפשר פירוט טענות ,עובדות או פרטים אישיים כפי ש מקבל הסיוע היה מפרטם בטפסים לו יכול היה לעשות כן . ואולם טיוטת פקוד ת הנגישות אינה מפרטת כיצד יתבצע הסיוע במילוי הטפסים (כגון סיוע בכתיבה, הקראה וכיו )"ב את ו סוגי ה טפסים ש יינתן סיוע במילוים .גם בעניין זה על המשטרה לפרט את אופן הסיוע שיגיש שוטר במילוי טפסים ולקבוע את סוג הטפסים שבמילויים יינתן סיוע. עוד עליה לקבוע הסדר שיבטיח כי למסייע לא תהיה השפעה על תוכן הדברים , בכוונה או שלא בכוונה, ו הטופס ישקף את רצונו של מקבל הסיוע או את העובדות כפי שהוא רואה אותן. .בתשובת המשטרה נמסר כי נושא זה יוכנס לפקודת הנגישות 200 |דוח שנתי 69ב 3 . העברת :מידע תקנות השירות מחייבות ביצוע התאמות נגישות למידע הנמסר על שירות ציבורי או כחלק מהשירו ת לאדם עם מוגבלות הזקוק להן. טיוטת פקודת הנגישות קובעת כי התאמות נגישות למידע הנמסר .בתחנת המשטרה ייעשו באופן התואם את מוגבלותו של האדם טיוטת פקודת הנגישות אינה מפרטת כיצד תבוצע ההתאמה .ראוי שהמשטרה תפרט את הדרכים המותאמות האפשריות להעברת המידע ותשקול אם נדרשות הנחיות להעברת מידע בהתאם לסוגו או לאופי השירות הניתן. בתשובת המשטרה נמסר כי נושא זה יוכנס לטיוטת פקודת הנגישות וכי ישולבו בה עקרונות מרכזיים ודוגמאות לאופן בו נדרש שוטר להתאים לאנשים עם מוגבלות את השירות שהוא נותן. ואולם פירוט מלא מקומו בנוהלי ה.אגפים המקצועיים משרד מבקר המדינה מעיר למשטרה כי עליה להשלים בהקדם את החוסרים שיש בנהליה ובטיוטת פקודת הנגישות, כדי שיתנו מענה ממשי .לדרישות החוק והתקנות הכשרתם של עובדים יידוע עובדים: רק ביוני2018 , בחלוף ארבע שנים מהמועד הקבוע בתקנות, הורתה היחידה לשיפור השירות במשטרה להפיץ בכל המקומות הנותנים שירות לקהל מסמך יידוע על החובות הכלליות מכוח חוק שוויון (להלן- נגישון) ולתלותו במקום גלוי. עוד קבעה היחידה כי בשנת2019 .תפותח לומדת נגישות בת שובת המשטרה נמסר כי בשנת2019 ,תשלים את עמידתה בחובת היידוע .בכמה אמצעים, ויתנהל מעקב בנושא על ה משטר ה לזרז את פיתוח ם של כלי היידוע, להבטיח שיובאו לידיעת השוטרים ולוודא שהשוטרים למדו אותם ופועלים על פיהם. הדרכ ה והכשר ת עובדים: יש שני סוגי הדרכות שעל המשטרה להעביר לשוטרים ולחוקרים. האחד, מכוח תקנות השירות המחייבות להדריך את כלל השוטרים נותני השירות והחוקרים להתאים את כל פעולותיהם לכל סוגי המוגבלויות- נפשית, שכלית וגופנית. השני, מכוח חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלו ת שכלית או נפשית), התשס"ו- 2005 (להלן- חוק הבטחת זכויות של אנשים עם מוגבלות בהליכים משפטיים | 201 חקירה והעדה) ., המחייב כי חקירתו של אדם עם מוגבלות תותאם למוגבלותו לשם מימוש החוק יש להכשיר את החוקרים להתאמת החקירה למוגבלות שכלית ונפשית. חוק חקירה והעדה לא מתייחס במפורש להדרכה ולאופן .ביצועה 1 . עד שנת2017 המשטרה לא קידמה את הטיפול בהכשרת שוטרים, גם כשחלפו מועדי ההדרכה הקבועים בתקנות. עד מועד סיום הביקורת המשטרה לא ערכה לשוטרים הדרכה כללית והדרכה פרטנית, כנדרש .בתקנות אשר להתנסות החווייתית, המשטרה השיבה שבכל ההכשרות הנערכות במשטרה נכללת התנסות חווייתית, אך לא פירט ה את מספר השוטרים .שעברו את ההתנסות ועדה שמינה מפכ"ל המשטרה המליצה באפריל2017 לשלב בקורסים שונים המיועדים לשוטרים ולחוקרים את נושא חקירתם של ,אנשים עם מוגבלות ולהעמיק את הכשרתם. אבל גם כעבור שנה במאי2018, מ דיון על הכשרת שוטרים , עלה ש המשטרה נמצאת "בפער מש מעותי" ביישום הדין וש לא נערך מיפוי של מספר השוטרים הנדרשים לעבור .הכשרה בתשובת המשטרה נכתב כי בשנת2019 תיערך עבודת מטה למיפוי מצב ההכשרות הקיים ולבניית המענה המיטבי, תוך בחינת המשאבים הנדרשים לשם כך. המשטרה הוסיפה כי היא פועלת לפיתוח לומדת נגישות שתופץ בשנת2020 , וייעשה מאמץ להקדים הפצתה לשנת2019 . משרד מבקר המדינה מעיר למשט רה כי עבודת המטה המתוכננת תתקיים לאחר שחלפו שנתיים ויותר מן המועד שנקבע לה לסיום ההכשרה בכל הדרכים הנדרשות ואף לשוב ולבצע הדרכה כללית אחת לשנה. על משטרת ישראל להתחיל לאלתר בעבודת המטה .ולפעול להקדמת המועדים שקבעה להכשרת שוטרים נותני שירות 2 . חוק חקירה והעדה קובע כי האחריות לחקירת אנשים עם מוגבלות מוטלת ,על שני גופים: אנשים עם מוגבלות נפשית ייחקרו בידי חוקר משטרה ואנשים עם מוגבלות שכלית לרוב יופנו לחוקר מיוחד בשירות לחקירות .מיוחדות שבמשרד הרווחה במשטרה משרתים יותר משלושת אלפים חוקרים . מעבר לחובתה להכשיר שוטרים וחוקרים לפי תקנות השירות, היא נדרשת להכשיר את חוקריה לחקור אנשים עם מוגבלות. הכשרת חוקר על פי חוק חקירה והעדה עונה .גם על חלק מהחובה להכשירו על פי תקנות השירות 202 |דוח שנתי 69ב המשטרה לא הכשירה את רוב החוקרים לחקירת אנשים עם מוגבלות בדצמבר 2012 הקימה הפרקליטות פורום משותף ל ה, ל משטרה ו לש ח"ם (להלן- )הפורום לשם יישו מו של חוק חקירה והעדה והתאמתם של הליכי .)עדות מכוחו (הפורום אינו עוסק ביישומו של חוק שוויון ותקנות השירות בדיון הראשון בפורום ציינה ראש מדור נפגעי עבירה דאז במשטר ה , ש לחוקרי המשטרה נערכות הדרכות בתחום המוגבלויות , אך יש קושי להתחייב שלא יגיעו תיקים לחוקרים שלא עברו את ה ,הכשרה ו אי אפשר ל וודא ש כלל השוטרים יכירו את החובות מכוח חוק זה. ואולם המשטרה לא הכשירה את רוב החוקרים כיצד יש לחקור :אנשים עם מוגבלות בשנים2015 - 2017 התקיימ ו ימי עיון בכל מחוזות המשטרה ו נערכו שלושה ימי עיון ארציים לחוקרים על .חקירת אנשים עם מוגבלות בימי העיון נדונו גם סוגי ה מוגבלויות וכללי ההתנהגות בחקירת אנשים עם מוגבלות. ב תשובת המשטר ה נכתב כי199 חוקרים עברו הכשרה בסיסית ובה תכנים בנושא חקירת אנשים עם מוגבלות. בשנים2015 - 2018 השלימו172 חוקרים וקצינים הכשרה מקצועית רחבה המיועדת לעוסקים בתחום ובסופה עברו מבחן הסמכה. עוד נכתב כי הקצינים שהוכשרו עד כה הם הקצינים בעלי הסיכוי הרב ביותר לפגוש אנשים עם מוגבלות. המשטרה לוקחת את הנושא לתשומת ליבה ומצויה בעי.צומו של תהליך הכשרה מקיף על משטרת ישראל לוודא שכל חוקריה עברו את ההדרכה הדרושה לפי תקנות השירות ולפי חוק חקירה והעדה, כדי להבטיח שלא ייחקר .אדם עם מוגבלות בידי חוקר שלא הוכשר לכך 3 . הפיקוח המקצועי במשטרה על חקירת אנשים עם מוגבלות מוטל על קציני נפגעי עבירה מחוזיים, לפיכך תפקידם חשוב בבחינת עמידתה של המשטרה בחובותיה לפי חוק חקירה והעדה. לפי נוהל "קציני נפגעי עבירות מחוזיים," הכשרתם של קציני ם אלה טעונה השתלמות בחקירת אנשים עם מוגבלויות, שנה ו חצי לכל היותר ממועד כניסתם לתפקיד ם. חובת ביצוע התאמות הנגישות וחובת הכשרתם של עובדים מעוגנות .בתקנות השירות, בהן נקבעו גם מועדים להשלמתם תרשים 2 להלן, מציג על גבי ציר הזמן את ה מועדי ם הקבועים בתקנות ל השלמת התאמות הנגישו ת של השירות ו המועדים הקבועים בתקנות ובחוק חקירה והעדה רת ש הכ ל שוטרים וחוקרי ם מול מועדי ביצוען .במשטרה משטרת ישראל הכשירה בנושא המוגבלויות שלושה בלבד מכלל שבעת קציני נפגעי עבירה המחוזיים המופקדים על הפיקוח המקצועי .על יישום חוק חקירה והעדה הבטחת זכויות של אנשים עם מוגבלות בהליכים משפטיים | 203 ממשטרת ישראל נמסר כי קציני נפגעי עבירה מחוזיים התחלפו בשנה .האחרונה, והקצינים החדשים ישולבו במחזור הקרוב של ההכשרה המקצועית חובת ביצוע התאמות הנגישות וחובת הכשרתם של עובדים מעוגנות בתקנות השירות ,בהן נקבעו גם מועדים להשלמתם .תרשים 2 להלן ,מציג על גבי ציר הזמן את המועדים הקבועים בתקנות להשלמת התאמות הנגישות של השירות והמועדים הקבועים בתקנות ובחוק חקירה והעדה להכשרת שוטרים וחוקרים מול מועדי ביצוען במשטרה. תרשים 2 :התאמות נגישות והכשרה ב משטרת ישראל - מועדי יעד ומועדי ביצוע המקור: משרד מבקר המדינה 204 |דוח שנתי 69ב לפי מחקר ומקרים שנמצאו ,המשטרה לא תמיד מזהה חשודים וקורבנות עבירה כאנשים עם מוגבלות התרשים מלמד כי לא בוצעה במלואה אף אחת מהפעולות המחויבות על פי דין , ההדרכות בשתיים מדרכי ההכשרה הנדרשות בתקנות לא בוצעו .ביחס לשוטרים, ואילו הכשרתם של החוקרים בוצעה באופן חלקי בלבד גם התאמות הנגישות הנדרשות בתקנות טרם בוצעו. התאמות נגישות בפעולות חקירה משרד מבקר המדינה בחן את מילוין של כמה מדרישות הדין לשמירת זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות כשהם נחקרים במשטרה ובעת מימוש סמכויות אחרות שלה כלפיהם, ובהן : זיהוי של אדם עם מוגבלות , הפניה לחוקר מיוחד, אזהרת ,חשוד .חיפוש, שימוש באמצעי עזר ויידוע נפגעי עבירה זיהויו של אדם עם מוגבלות יכולתו של נותן השירות לזהות כי עומד מולו אדם עם מוגבלות היא תנאי יסוד למימוש זכויותיו והחבויות כלפיו. בהיעדר זיהוי אי אפשר לחקור אדם עם מוגבלות תוך התאמת החקירה למוגבלותו ובהקפדה על זכויותיו מכוח חוק .חקירה והעדה "נוהל חקירת אנשים בעלי מוגבלוי"ות של האגף לחקירות ולמודיעין במשטרת ישראל (להלן- )נוהל חקירות קובע באילו אמצעים יפעל שוטר כדי לזהות אם .האדם שמולו הוא אדם עם מוגבלות שכלית באפשרותו ,לברר, בין השאר אם הנחקר אובחן כאדם עם מוגבלות ,אם האדם מקבל קצבה בשל מוגבלות ו אם הוא מצוי בטיפול או ב מעקב של מרפאה או של עובד סוציאלי (להלן- )עו"ס . משרד מבקר המדינה, הסניגוריה הציבורית והפורום המשותף לגורמי האכיפה מצאו מקרים שהמשטרה לא זיהתה בהם חשודים כאנשים עם מוגבלות ,, מקרים שלא זיהתה בהם נפגעי עבירה כאנשים עם מוגבלות ו חשודים עם מוגבלות שכלית שזיהתה כאנשים עם מוגבלות נפשית . מובן כי בהיעדר זיהוי, החקירה אינה מותאמת, כפי שמחייבים חוק חקירה והעדה .ותקנות השירות. להלן דוגמאות חשודה שנעצרה באירוע שהתרחש בהוסטל ,לאנשים עם מוגבלות שכלית זוהתה כאישה עם מוגבלות נפשית. חקירתם של עדים עם מוגבלות שכלית דיירי ההוסטל נעשתה ללא התאמה, ולא בידי חוקר מיוחד. כיוון שכל הנחקרים במקרה זה מתגוררים במסגרת לאנשים עם מוגבלות שכלית, אין הצדקה לעובדה שלא זוהתה מוגבלותם. במקרה קשה אחר , קורבן של עבירת מין לא זוהתה כאישה עם מוגבלות נפשית ושכלית, ובמקרה אחר קורבן של שוד .ותקיפה לא זוהה כאדם עם מוגבלות אלא במהלך הדיונים בבית המשפט הבטחת זכויות של אנשים עם מוגבלות בהליכים משפטיים | 205 במחקר ממשלתי בשיתוף משטרת ישראל, שח"ם, הפרקליטות וגורמים אחרים, שנערך בשנת2016 , נכתב ששוטרים אינם מזהים תמיד את המוגבלות של האדם הנמצא מולם ואינם מודעים לכך שניתן לחקור אנשים עם מוגבלות בתקשורת17 . בתשובתה כתבה המשטרה כי רוב הנחקרים בעלי המוגבלות מזוהים בהקדם ומקבלים את זכויותיהם להתאמות; במקרים מעטים יש קשיים אובייקטיבים בהגדרת המוגבלות- אז מתבקש סיוע מאנשי מקצוע ומתקיימים פיקוח ובקרה בנושא לשם מזעור הטעויות. עוד כתבה כי הכשרות השוטרים יגבירו את יכ ולתם לזהות אנשים עם מוגבלות, ונשקלת כתיבת כלי עזר לחוקרים, שישפר את זיהוי .קיומה של מגבלה לזיהויו של אדם עם מוגבלות יש חשיבות ניכרת והשפעה על כלל ההליך שהוא מעורב בו. האמור לעיל מלמד שהשוטרים אינם מזהים תמיד אנשים עם מוגבלות. לפיכך על המשטרה להגביר את מוד עותם של שוטרים .לזיהוי אנשים עם מוגבלות ולהכשירם בהתאם הפניית חקירה לחוקר מיוחד לפי חוק חקירה והעדה ,אם סבר חוקר משטרה כי הנחקר הוא אדם עם מוגבלות שכלית ,עליו להפנותו להיחקר בידי חוקר מיוחד בשח"ם; שאר פעולות ,החקירה בתיק, שבהן אין מגע עם האדם עם המוגבלות נשארות בידי המשטרה . ,מוגבלות שכלית בהקשר זה הוגדרה כמוגבלות שכלית התפתחותית לקות שכלית אחרת או הפרעה התפתחותית מורחבת המגבילה את היכולת להיחקר או למסור עדות. החוק מונה כמה מקרים חריגים בהם חוקר המשטרה רשאי לחקור אדם עם מוגבלות .שכלית 1 . עמדת המשטרה היא שמן ה ראוי להעביר לידי החוקרים המיוחדים בשח"ם גם את חקירותיהם של אנשים עם מוגבלות נפשית, משום שלחוקרי .המשטרה אין את ההכשרה ואת הניסיון המקצועי שיש לחוקרי שח"ם .המשטרה כתבה זאת גם בהתייחסותה לדוח משרד מבקר המדינה מעיר למשטרה כי כל עוד לא חל שינוי בהוראות החוק ה מחייבות, עליה לוודא שלחוקריה יש את הכלים .הנדרשים לחקירתם המיטבית של אנשים עם מוגבלות נפשית 17 " דוח מחקר תרומת ( "התכנית "תקשורת תומכת וחליפית לחקירות מיוחדות2013- 2016) להנגשה של הליכי חקירה ו ה עדה לאנשים עם מוגבלות תקשורתית ולמערכות המשי ק ות להם ב א מצעות השירות לחקירות מיוחדות של משרד הרווחה והשירותים החברתיים ", דצמבר2016 . 206 |דוח שנתי 69ב 2 . בפורום דנו כמה פעמים בהפניה לחוקר מיוחד: בדיונים בשנים2012 ו- 2014 הצביעו נציגי הפרקליטות על ה קושי הטמון בכך ששח"ם מתנה את הקצאתו של חוקר מיוחד ב אבחון על קיומה של מ,וגבלות שכלית ו הוצגו מקרים של אנשים עם מוגבלות שכלית שלא החזיקו באבחון אלא בחוות דעת פסיכולוגית בלבד , ולכן לא נחקרו ב .ידי חוקר מיוחד נציגי הפרקליטות ביקשו משח"ם שלא להתנות חקירה ב ידי חוקר מיוחד בקיומו של אבחון רשמי בלבד, שכן החוק קובע כי די בכך שחוקר משטרה (ולא החוקר .המיוחד ממשרד הרווחה) סבר כי מדובר באדם עם מוגבלות האחראית לתחום אנשים עם מוגבלות בפרקליטות מחוז תל אביב ציינה בדצמבר2015 כי פעמים רבות עבירות מבוצעות ב ידי נאשמים ש אינם מ וכרים או מטופלים על ידי גורמי הטיפול בקהילה , כלומר אינם מחזיקים באבחון רשמי. ב אוקטובר2017 הבהירה נציגת שח"ם כי במקרים ש יש בהם אינדיקציה למוגבלות שכלית, ברירת המחדל היא העברת החקירה מהמשטרה ל שח"ם . התניית חקירתו של אדם עם מוגבלות בידי חוקר מיוחד בשח"ם בהמצאת אבחון רשמי של מוגבלותו, עלולה להביא לכך שאנשים עם מוגבלות שכלית ייחקרו בידי חוקר משטרה ולא בידי.חוקר מיוחד יש לציין כי נהלי המשטרה ונהלי שח"ם אינם מסדיר ים את אופן קבלת המידע המצוי במשרד הרווחה על מוגבלותו של אדם , לשם החלטה .מי יחקור אותו בתשובתו לביקורת מדצמבר2018 כתב משרד הרווחה כי שח"ם מקבל הפניות לחקירה בידי חוקר מיוחד על בסיס מגוון סוגי מסמכים, גם ללא .אבחון רשמי בתשובת משטרת ישראל נמסר כי המשטרה תבחן מול משרד הרווחה את הצורך בהסדר מובנה, לשם זירוז הטיפול בתיקים אלה בכל אחד מהגופים וב.ממשקי העבודה ביניהם משרד מבקר המדינה מעיר למשטרה ולשח"ם, שעליהם לקבוע במשותף עם הפרקליטות אילו מסמכים נדרשים להפניה לחוקר מיוחד, כדי שתובטח חקירה של כל אדם עם מוגבלות שכלית בידי .החוקרים המתאימים, כנדרש בדין על שח"ם ועל המשטרה לקבוע הסדר לקבלת מידע רלוונט י ממשרד הרווחה, ולה בטיח הכרעה מהירה וברור ה בעת מחלוקת על זהות ו של הגורם החוקר. אזהרת חשוד לפי האמנה ,הבטחת נגישות לצדק לאנשים עם מוגבלות טעונה התאמות שיקלו את תפקודם האפקטיבי כמשתתפים בהליכי חקירה ,. לפי חוק חקירה והעדה חוקר מיוחד חייב להסביר לנחקר, בלשון המובנת לו, את זכות השתיקה הבטחת זכויות של אנשים עם מוגבלות בהליכים משפטיים | 207 המוקנית לו על- .פי דין אי-אזהרה של חשוד בטרם חקירתו פוגעת פגיעה מהותית בזכויותיו ,ועשויה לשלול ממנו את האפשרות להבין את המצב לאשורו ולבחור מרצונו בקו הגנתו . בשים לב לסיכון המוגבר להודאת שווא בידי אנשים עם מוגבלויות מסוימות18, על גורמי האכיפה מוטלת חובת זהירות מוגברת להקפיד בחקירה על זכויותיהם19 . ביולי 2017 הכין שח"ם נוסח אזהרת חשוד המותאם לאנשים עם מוגבלות שכלית, והוא מנחה את עובדיו להשתמש בו . הליך דומה להתאמת הנוסח לקטינים נעשה בשיתוף עם משרד המשפטים ואף עוגן בתקנות בשנת2018 20 . שח"ם כתב למשרד מבקר המדינה כי בכוונתו לפנות למשרד המשפטים כדי .לאשר את הנוסח שהכין נמצא כי משטרת ישראל לא עיגנה בנהליה אזהרת חשוד בנוסח המותאם לאנשים עם מוגבלות לפי סוג מוגבלותם, כנדרש בדין הישראלי ובאמנה הבין- לאומית. המשטרה אף אינה משתמשת באזהרת חשוד של שח"ם המותאמת לאנשים עם מוגבלות שכלית. נוסף על הפגיעה בזכויותיהם של נחקרים שנחקרו בידי המשטרה ללא אזהרה מותאמת, עולה חשש להפלייתם של נחקרים עם מוגבלות שכלית שנחקרים בידי ה משטרה .לעומת הנחקרים בידי שח"ם בתשובתה כתבה המשטרה כי אזהרת חשודים עם מוגבלות נעשית בהתאם לדרישות החוק וכי יש שוני מובנה בין חקירות בידי חוקר מיוחד ובין חקירה בידי חוקר משטרה. נוסח אזהרת חשוד עם מוגבלות שכלית צריך להיבחן על ידי משרד המשפטים, ומשיאושר, ייבח .ן הנוסח בידי הגורמים המקצועיים במשטרה משרד מבקר המדינה מעיר למשטרה כי עליה לעגן בנהליה נוסחים לאזהרת חשוד המותאמים למוגבלויות שונות. מוצע למשטרה ל אמץ את ה נוסח של שח"ם או לנסח בעצמה נוסח שיתאים לאנשים עם מוגבלות שכלית. המשטרה נדרשת להכין נוסח שיתאים לאנשי ם עם מוגבלות .נפשית חיפוש אצל אדם עם מוגבלות דיני החיפוש במשפט הישראלי נועדו לאפשר למשטרה לפעול בצורה יעילה .ואפקטיבית, ללא פגיעה בזכויות הפרט שמקנה חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו 18 דוח ועדת גולדברג לעניין הרשעה על סמך הודעה בלבד, פורסם בשנת1994 ,עמ ' 41 , 19 ע"פ4275/16 פלוני נ' מ"י , פורסם במאגר ממוחשב מיום09.06.2017; ע"פ 1094/07 'דדון נ מ"י ,פורס ם במאגר ממוחשב מיום08.03.07 , )תפ"ח (ב"ש 67631-12-15 מ"י נ' נמרי , פורסם במאגר ממוחשב מיום17.12.17 . 20 ,)תקנות לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים)(נוסח הודעה לילד חשוד על זכויותיו בטרם חקירתו התשע"ח- 2018 . 208 |דוח שנתי 69ב בנוהלי המשטרה בנושא סמכויות חיפוש לא מפורטות הדרכים ששוטר נדרש לנקוט כדי לוודא שאדם עם מוגבלות יודע את זכויותיו ושהסכמתו התקבלה מדעת יש סוגים שונים של חיפוש, במידות שונות של פגיעה: חיפוש על פני גופו של אדם, בכ ליו או בגופו. חיפוש ראיות בגופו של אדם הוא פעולה פוגענית יותר21 . חיפוש שנערך שלא כדין עלול בנסיבות מסוימות להוביל לפסילת הראיות שנאספו באמצעותו22 .. מכאן החשיבות הרבה של אופן ביצוע החיפוש וחוקיותו תקנות השירות מחייבות כי שירות הניתן לכל הציבור, יינתן לאנשים ע ם מוגבלות בהתאמה למוגבלותם. התאמת הפעלתן של סמכויות חיפוש שונות תמנע את הפלייתם של אנשים עם מוגבלות המקשה עליהם להבין או להביע את דעתם, שכן החיפוש מותנה בהבנה של האדם את המצב ואת הפעולה .הנדרשת ובקבלת הסכמתו מדעת או סירובו מדעת בחלק הארי של החיפושים שהמשטר ה מוסמכת לערוך ללא צו שיפוטי (חיפוש בהסכמה על פני גופו של אדם ובכליו, חיפוש בגופו של חשוד וחיפוש בגופו של אדם שאינו חשוד23), שוטר נדרש להסביר לאדם את זכויותיו ולקבל את הסכמתו .מדעת ונב הלי המשטרה לא מפורטות הדרכים ששוטר נדרש לנקוט כדי לוודא שאדם עם מוגבלות יודע את זכויותיו ו שהסכמתו התקבלה מדעת. ה נהלים מצביעים רק על ה צורך במתן הסבר מותאם לאנשים עם ,מוגבלות שכלית עיוורון או חירשות ,ב עניינן של סמכויות חיפוש מסוימות בלבד , ואינם מסדירים כלל התאמה לאנשים .עם מוגבלות נפשית בתשובת המשטרה נכתב כי כדי לוודא שהאדם נותן את הסכמתו החופשית לכל פעולה שמגבילה את חירותו ומחייבת הסכמה, היא תנסח הסבר בלשון מובנת לשם קבלת הסכמה לחיפוש, שאלות מותאמות לאנשים עם מוגבלות ונוסח לווידוא הבנתן וכן דף הסברים מפורט עם מקרים ותגובות. עוד צוין כי .ההנחיות לשוטרים בנושא ישולבו בנוהל מתאים אמצעי עזר 1 . לפי תקנות השירות, מידע הנמסר לכלל הציבור ו מידע הנמסר לאדם באופן פרטני, יועבר לאדם עם מוגבלות תוך התאמתו באמצעי עזר או בשירות עזר המתאים לו, כגון כתב ברייל, דפוס נגיש24, תרגום לשפת הסימנים במגע25 וכיו"ב. ההתאמות יינתנו לבקשת האדם עם המוגבלות, בתוך זמן סביר לפי .העניין, חלקן תוך שלושה שבועות לכל היותר 21 ע"פ1641/04 לוין נ' מ"י(, פ"ד נט3 ) 785 ( 2004); רע"פ 10141/09 בן חיים נ' מדינת ישראל , פורסם במאגר ממוחשב מיום06.03.2012 . 22 ע"פ5121/98 יששכרוב נ' התובע הצבאי הראשי(, פ"ד סא1 ) 461 ( 2006 .) 23 ,]פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש ה תשכ"ט- 1969, ו חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה– ,)חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי ה תשנ"ו- 1996 . 24 .התאמות בגודל הכתב ובצבעו לאנשים עם לקויות ראיה 25 .שפת סימנים תוך שימוש במגע משמשת כדרך תקשורת לאנשים עם חירשות ועיוורון הבטחת זכויות של אנשים עם מוגבלות בהליכים משפטיים | 209 משטרת ישראל אינה מחזיקה בכל אמצעי העזר שזמינותם נדרשת לאנשים עם מוגבלות לפי התקנות ואף לא פעלה ליצירת התקשרות עם ספקים לאספקתם. ללא היערכות מראש לא תוכל המשטרה להיענות לבקשה לשימוש באמצעי עזר כגון שימוש בכתב ברייל או ,בדפוס נגיש בלוח הזמנים הקבוע בתקנות. בתשובת ה מסרה המשטרה כי התאמות הנגישות הפיזיות של מתקני משטרת ישראל טרם הסתיימו, אך נרכשו145 .ערכות שמע לכבדי שמיעה על המשטרה לפעול בהקדם האפשרי להשלמת הפעולות הדרושות .להחזקת כלל אמצעי העזר הנדרשים על פי דין בשים לב לכך שהליך רכישת ם של אמצעי העזר ושירותי העזר לא הסתיים, יהא עליה לעדכן את פקודת הנגישות עם ,השלמת הרכישה לה פיץ את העדכון לכלל השוטרים .ולפרסמו לציבור 2 . החוק מחייב ש חקירת חשוד תיערך בשפה וא הש מבין ודובר ,לרבות שפת הסימנים26 .ואולם בביקורת נמצאו מקרים ש המשטרה לא עמדה בהם ו בח בתה .זאת. להלן הפרטים א. מערכת של כלי עזר לתקשורת עם אדם המתקשה בדיבור מבוססת על כרטיסיות או תוכנת מחשב (להלן- תת"ח). אנשים עם מוגבלות בתקשורת הנדרשים להשתמש בתת"ח בהתנהלותם היומית מחזיקים במערכת כזאת, המקיפה בדרך כלל אוצר מילים המשמש את האדם בחיי היום-יום. המערכת האישית אינה מות ,אמת להליכי חקירה הכרוכים בפירוט רב ובמילים שאינן נדרשות בהתנהלותו הרגילה של אדם. בשנים2013 - 2016 הוכשרו כמה חוקרים מיוחדים משח"ם .בחקירה הכוללת שימוש בתת"ח משטרת ישראל אינה מחזיקה באמצעי תת"ח ואינה משתמשת בהם בחקירותיה. נוהל חקירות אינו מפרט כיצד חוקר משטרה נדרש לערוך חקירה של אדם עם מוגבלות בתקשורת, אלא רק מפנה את החוקר להתייעצות עם האחראי המחוזי לחקירות .מיוחדות ממשטרת ישראל נמסר כי בשים לב למורכבות החקירה של אנשים עם מוגבלות בתקשורת ובשל המיומנות המיוחדת הנדרשת לחקירה, תוך ,שימוש באמצעי תת"ח שח"ם החליטה ש חקירות מסוג זה י יערכו ב ידי .חוקרים מיוחדים בלבד, ולא בידי חוקרי משטרה 26 סעיף2 לחוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס"ב- 2002 , תקנה39 לתקנות השירות .מפרטת את ההתאמות הנדרשות בחקירה 210 |דוח שנתי 69ב על משטרת ישראל ושח"ם לתת ביטוי להסדר זה בנוהל משותף .בהיר ב. שפת הסימנים אינה שפה אוניברסלית ; לקהילות החרשים השונות יש שפות סימנים שונות הנבדלות זו מזו באוצר המילים שלהן ובהיבטים מסוימים של המבנה הדקדוקי. בפסק דין משנת2013 27 קבע בית המשפט העליון כי ראוי שתעמוד לנגד עיניה של המשטרה ההבחנה ,בין תרגום לשפת הסימנים העברית ובין תרגום לשפות סימנים אחרות ,וכי כאשר היא עושה שימוש בשירותיו של מתרגם לשפת הסימנים תקדים ותוודא התאמה של התרגום .לשפת הנחקר נוהל חקירות של משטרת ישראל מעגן את החובה לחקור אדם עם מוגבלות בעזרת אמצעי עזר או שירות י עזר . ואולם אין בנוהל .התייחסות להתאמת התרגום לשפת הסימנים של הנחקר ,המשטרה לא הקימה מאגר מתורגמנים לשפות הסימנים השונות ולא דאגה לזמינותם של מתורגמנים לשפות הסימנים בכל תחנות .המשטרה ובתוך זמן סביר למשל, בשנת2017 נעצר אדם חירש אילם ונאלץ להמתין תשע שעות עד שה גיע מתורגמן, שבהיעדרו לא התאפשר לחקור את החשוד ואף לא להסביר לו את הסיבה למעצרו. משנודע לבית המשפט כי יחלפו כמה ימים עד חקירתו של האיש, בשל הצורך בתיאומה עם שח"ם וזימון מתורגמן לשפת הסימנים המתאימה, החליט על שחרור החשוד .ממעצר בתשובת ה משטר ה נמסר כי תקלות בתרגום חקירות לשפת סימנים התרחשו במקרים ספורים בלבד. היא הוסיפה כי ביולי2018 התקשרה עם חברה למתן שירותי תרגום לכל השפות, לרבות שפות הסימנים השונות, והחברה מחויבת לשלוח מתרגם ליחידה המבקשת עד שלוש .שעות מקבלת בקשתה על המשטרה לפקח באופן שוטף שהתרגום לשפות הסימנים בחקירותיה מותאם לשפת הסימנים של הנחקר, וכי שירות .התרגום זמין ומתקיים בהתאם להתחייבות שניתנה בהסכם 27 ע"פ8274/13 מ"י נ' אבו ראס , פורסם במאגר ממוחשב מיום12.06.14 . הבטחת זכויות של אנשים עם מוגבלות בהליכים משפטיים | 211 התייעצות מקצועית- גורמי חקירה "תכליתה של החקירה המשטרתית היא איסוף ראיות עד להשלמת ה"פאזל הראייתי וחשיפת האמת העובדת ית במלואה28 .הכשרת החוקרים המשטרתיים מבססת את מומחיותם בתחום ההליך הפלילי והכשרת החוקרים המיוחדים מבססת את מומחיותם ב שיטות התקשורת עם אנשים עם מוגבלות שכלית . במסגרת פעילות הפורום ציינו גורמי הפרקליטות, המשטרה ושח"ם כי יש פערים מקצועיים בין החקירות שנערכות ב משטרת ישראל ו בין החקירות ה נערכות .בשח"ם, ונדרשת התייעצות בין הגורמים השונים על אופן ביצוען של חקירות גורמי האכיפה העלו הצעות שונות לקיום התייעצות מקצועית ביניהם, כגון קביעה ב נוהל משטרתי כי בחקירות של נפגעי עבירה עם מוגבלות י מונה פרקליט מלווה מתחילת החקיר ה ; ליווי של חוקר מיוחד או איש מקצוע מתחום המוגבלויות לנחקר עם מוגבלות. בשנים2016 ו- 2017 עלו בפורום עמדות מנוגדות בדבר הצעה כי המשטרה תתייעץ עם הפרקליטות לפני מעצר של אדם עם מוגבלות . נמצא ,כי ,בחלוף הזמן נזנחו הצעות הפורום והסניגוריה ש תתבצע התייעצות של גורמי החקירה עם גורמי מקצוע , עם חוקרים מיוחדים ועם .הפרקליטות ולא התקבלה החלטה בנושא משטרת ישראל ושח"ם השיבו כי יש שיתוף פעולה הדוק בין המשטרה, שח"ם והפרקליטות. המשטרה הוסיפה כי התייעצויות מתקיימות עם הגורמים .הרלוונטיים לפי הצורך מבקר ה מדינה מעיר ל משטרת ישראל , לפרקליט המדינה ו לשח"ם כי עליהם להסדיר את דרכי ההתייעצות לגבי אופן ביצוע חקירות: לקבוע את הגורמים שיוכלו לייעץ, את הנושאים המצריכים התייעצות ואת שלבי .ההליך שנדרשת בהם התייעצות יידועם של נפגעי עבירה נפגע עבירה זכאי לקבל מידע על זכויותיו כנפגע עבירה ועל התנהלותו של הליך פלילי29, על סמך ההכרה ששיתוף הפעולה שלו חיוני לפעולה יעילה ותקינה של מערכת אכיפת החוק. השגת שיתוף הפעולה מצריכה היערכות המביאה .בחשבון את מצוקתו, את צרכיו ואת המחויבות לסייע לו 28 דנ"פ5852/10 ,מ"י נ' שמש (פ"ד סה2 ) 377 ', פס1 לפסק דינה של הנשיאה השופטת א רבל ( 2012 .) 29 חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א- 2001 . 212 |דוח שנתי 69ב משטרת ישראל ביצעה התאמות לעיוורים בלבד ורק בחלק מדפי המידע לנפגעי עבירה .אין לה מענה זמין ומיידי ליידוע של נפגעי עבירה עם מוגבלות אחרת ,כנדרש בתקנות .משכך ,מתן מענה מותאם עלול להתעכב לפי פקוד ות המשטרה ונהליה, נפגע עבירה זכאי לקבל דפי מידע המפרטים את זכויותיו, את שלבי ההליך הפלילי וכיו"ב. החוקר מעביר את דפי המידע במעמד .קבלת התלונה על פי תקנות השירות, נותן שירות יספק לאדם עם מוגבלות מידע30, המיועד לציבור או נמסר באופן פרטני, באמצעות התאמות נגיש ,ות שונות, לרבות דפוס נגיש פישוט לשוני, קובץ קול, קובץ דיגיטלי הניתן להקראה, כתב ברייל וכיו"ב, אם .הדבר התבקש נמצא כי משטרת ישראל ביצעה התאמות לעיוורים בלבד בדפי המידע לנפגעי עבירה, ואף זאת רק בחלק מהדפים. אין בידי המשטרה מענה זמין ומיידי ליידוע של נפגעי עבירה עם מוגבלות אחרת, כנדרש בתקנות. כדי להיענות להם תידרש המשטרה לפתוח בהליכי רכש מגורמי חוץ, דבר .שעלול לעכב את מתן השירות משטרת ישראל מסרה כי תבחן את התאמתם של כל דפי המידע הנמסרים לנפגעי עבירה, בכלל אמצעי העזר הקיימים, כך שנפגעי עבירה עם מוגבלות .יקבלו את המידע המותאם עם הגשת תלונתם על ה משטר ה ל התא ים א ת כל דפי המידע הנמסרים לנפגעי עבירה, ב כל .התאמות הנגישות שהתקנות מחייבות אותה בקרת משטרת ישראל על עמידתה בדרישות הדין על פי תקנות השירות, אחת לחמש שנים נותן שירות חייב ל בדוק את עמידת ו של ,השירות המותאם שהוא מספק (באמצעות אמצעי העזר שירותי עזר, נהלים )וכיו"ב ב .תקנות נמצא כי המשטרה ערכה בק רה ב תחנות ספורות בלבד. היא בדקה בהן תיקים שהיו מעורבים בהם אנשים עם מוגבלות ואת עמידתן של התחנות בדרישותיו של חוק חקירה והעדה, אך לא בדקה אם עמדו בהוראותיהן של תקנות השירות . נוהלי המשטרה קובעים כי מתפקידם של קציני נפגעי עבירה מחוזיים לייעץ למפקדים בנושא חקירות אנשים עם מוגבלות, ומטילים עליהם את האחריות לקיים בקרות בתיקי חקירה שהחשוד בהם או נפגע העבירה הם אנשים עם .מוגבלות שכלית או נפשית 30 .למעט מידע המסופק באינטרנט הבטחת זכויות של אנשים עם מוגבלות בהליכים משפטיים | 213 משטרת ישראל לא קבעה מדדים להיקף הבקרות ולתדירותן, הן לגבי העמידה בחוק חקירה והעדה והן לגבי .העמידה בתקנות השירות ממשטרת ישראל נמסר, כי מונו אחראים לבחינה מחודשת של תוכנית הבקרות .הקיימת ולקביעת תבחינים לבקרות על יישומם של חוק חקירה והעדה והתקנות עוד נמסר כי המשטרה תישקול לכלול בתוכנית הבקרות איסוף מידע מפרקליטות המחוז הרלוונטית על טענות בדבר אי- .עמידה בחוק חקירה והעדה המשטרה נדרשת לעמוד בהוראות תקנות השירות, המחייבות בדיקה תקופתית של עמידתה בהוראות התקנות. עוד עליה לוודא כי הבדיקה תיעשה בהתאם להוראות נציבות שוויון זכויות לגבי אופן ביצועה. כמו כן .עליה לערוך בקרה אפקטיבית על יישומו של חוק חקירה והעדה על ההשלכות האפשריו ת הקשות של אי- התאמת נגישות לאנשים עם .מוגבלות ניתן ללמוד מן המקרה שלהלן ביוני2014 עצרה ה משטר ה צעיר עם מוגבלות על הרצף האוטיסטי . הצעיר נחקר ב ידי חוקר משטר ה ולא בידי חוקר מיוחד , ובלי שהחוקר יידע אותו על זכאותו להתאמות. אזהרתו לא הותאמה למוגבלותו והאפוטרופוס שלו לא יודע .על מעצרו ועל חקירתו אלא לאחר סיום החקירה בדוח המוקלד המתעד את .חקירתו צוין בכתב יד שהצעיר נשאל אם יש לו מוגבלות נפשית ביוני2015 , במהלך הדיונים המשפטיים בתיק, הת.אבד הצעיר בבית הוריו הסניגוריה הציבורית, שייצגה את הצעיר, כתבה בדצמבר2015 למשנה ליועץ המשפטי לממשלה ,)(פלילי לפרקליט המדינה ,לראש אגף חקירות ומודיעין ולראש חטיבת ,התביעות במשטרה " על כשלים בטיפול באנשים על הרצף האוטיסטי בהליכים פליליים," תוך התייחסות למקר ה זה . ,בעקבות הפניה בפברואר ובספטמבר 2016 דנו נציגים של גורמי אכיפת החוק בקשיים ביישומו של חוק חקירה והעדה והפיקוח ,עליו ובצורך בהתאמות נגישות לאנשים על הרצף .האוטיסטי המפכ"ל מינה בפברואר2016 ועדה לבדיקת המקרה (להלן- הוועדה הבודקת), שהגישה את מסקנותיה בדצמבר2016 " ,. לפי המסקנות המידע בדבר היותו בעל מוגבלות שכלית לא היה ידוע ל כל אורך הדרך לגורמי החקירה ולא היה ידוע הצורך ב חקירתו ע "י חוקר מיוחד." 214 |דוח שנתי 69ב ואולם, מתיק החקירה עולה כי ביום מעצרו נחקר הצעיר באזהרה בידי חוקר משטרתי כמחצית השעה וכי50 דקות לאחר סיום חק ירתו נערך לצעיר עימות עם המתלונן, שהסתיים בשעה20:10 . מיד בתום פעולות החקירה, בשעה20:10 , כתב קצין המשטרה הממונה על החקירה דוח וציין בו כי העביר את בקשת הצעיר למינוי סניגור וכי "קיים חשש שהעצור מפגר ועל כן נמסרה הודעה על מעצרו ל___" (לא צוין בדוח נמען ההוד .)עה .נמצא כי עובדות אלה כלל אינן מוזכרות בדוח של הוועדה הבודקת משרד מבקר המדינה מעיר למשטרה כי לנוכח המסמכים בתיק החקירה ובשל העובדה שקצין המשטרה הממונה על החקירה ציין כי "קיים חשש שהעצור מפגר", לא ניתן לקבל את קביעת הוועדה הבודקת ש"המידע בדבר היותו בעל ."מוגבלות שכלית לא היה ידוע לאורך הדרך בתשובתה כתבה המשטרה שגם אילולא קבעה הוועדה כי "המידע בדבר היותו בעל מוגבלות שכלית לא היה ידוע לאורך הדרך", לא היה הדבר משנה את .מסקנותיה ואת הפעולות שנגזרו מהן משרד מבקר המדינה מעיר למשטרה כי תשובתה מעלה קשיים ותהיו ת על נכונותה להגיע לחקר האמת במקרה זה, ועל החשיבות המועטה שהיא .מייחסת לצורך לוודא אם המידע שהיה בידי הוועדה היה אמיתי ומלא הוועדה הבודקת מצאה שבתיק החקירה המדובר, ובכמה תיקים שקדמו לו, לא נחקר הצעיר בידי חוקר מיוחד כנדרש. בדוח הוועדה הוזכר תיק חקירה קודם של הצעיר, משנת2011 ,, שצוין בו כי מדובר בחשוד עם מוגבלות שכלית ושופטת שדנה בתיק העירה שבחקירת הצעיר פעלה המשטרה בצורה בלתי .הולמת ובחוסר הגינות בתשובת המשטרה מפברואר2019 נכתב, כי ועדת הבדיקה שמונתה בחנה לעומק את המקרה וניתחה את כל התיקים הרלוונטיים לעניי ן, כך שכל המידע היה בפניה ונבחן על ידה. כמו כן, הוועדה המליצה המלצות מערכתיות רחבות .ומקיפות וגם המלצות אישיות משרד מבקר המדינה מעיר למשטרה כי לנוכח הממצאים שעלו לעיל אין לקבל את האמור בתשובתה ו על יה לשוב ולמנות גורם שיבחן את פרטי המקרה, ומן הראוי שתיידע את .משפחת הצעיר בכל שלבי הבדיקה  הבטחת זכויות של אנשים עם מוגבלות בהליכים משפטיים | 215 במשטרה נמצאו ליקויים גם בזיהוי אנשים עם מוגבלות , בהפנייתם לחוקר מיוחד ,באזהרתם , בחיפוש על גופם ובשימוש באמצעי עזר פרק זה מעלה ליקויים בהתנהלות המשטרה בטיפולה באנשים עם מוגבלות המעורבים בהליכים פליליים. המשטרה לא השלימה את חובתה להתאים נהלים למתן שירות לאנשים עם מוגבלות ולא סיימה להכשיר את השוטרים והחוקרים הבאים עימם במגע. ליקויים נמצאו גם בזיהוי אנשים עם מוגבלות, בהפנייתם לחוקר מיוחד, באזהרתם, בחיפוש על גופם ובשימוש באמצעי עזר. על המשטרה לפעול לאלתר לתיקונם של ליקויים .אלה, על מנת להבטיח את זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות 216 |דוח שנתי 69ב ממשקים בין גורמי החקירה ובין גורמי התביעה ככלל, ממצאי החקירה של המשטרה מועברים לגורמי התביעה (פרקליטות או תביעה משטרתית), הבוחנים אותם ומחליטים אם להגיש כתב אישום או לסגור את התיק. במסגרת בחינה זאת התובע בודק גם אם חלות חבויות מיוחדות מכוח .חוק כלפי מי מן המעורבים בתיק החקירה איסוף נתונים לבחי נת יישומו של חוק חקירה והעדה ולשם הפקת לקחים מפעילותם המשותפת של גורמי אכיפת החוק, נדרש איסוף נתונים מסודר, המאפשר ניתוח והסקת מסקנות. משנת2008 התריעה ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת על היעדר מסד נתונים מסוג זה, חרף חשיבותו הרבה וחרף החלטות חוזרות ונשנות שגו רמי אכיפת החוק יאספו נתונים אלה באופן סדור31 . :משטרת ישראל משנת2013 נוהל חקירות של המשטרה מחייב תיעוד של ,העובדה שנחקר הוא אדם עם מוגבלות במערכת הממוחשבת של המשטרה .בציון סוג המוגבלות של הנחקר 1 . ,בכמה ישיבות משותפות של הפרקליטות שח"ם ומשטרת ישראל שנערכו בשנים2013 - 2016 , עלה הצורך בהוספת חיווי ב תיקי המשטרה וה פרקליטות ,שמעורבים בהם אנשים עם מוגבלות לשם בחינת עמידתם בחוק חקירה והעדה . בנובמבר2014 , בסיכום דיון בראשות ו של המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים) דאז, נקבע כי "קיים קושי באיסוף נתונים שיטתי בתחום ,ובהעברת מידע ונתונים בין הגופים השונים - המשטרה ,הפרקליטות ,משרד הרווחה והנציבות .הוסכם כי להעברת המידע ושימורו ישנה חשיבות רבה ...נדרש ממשק מחשובי באמצעותו ניתן יהיה לאסוף את הנתונים ,להעבירם בין הגופים (בהתאם למגבלות החוק כמובן ,)ולנתחם ." 31 פרוטוקול מס ' 406 , בישיבת ועדת חוקה, חוק ומשפט מעקב אחר יישום חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית ,)התשס "ו- 2005 ,ינואר 2008 ;פרוטוקול 'מס108 , בישיבת ועדת חוקה, חוק ומשפט מעקב אחר יישום חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו- 2005 ,נובמבר 2009 ; 'פרוטוקול מס267 , בישיבת ועדת חוקה, חוק ומשפט מעקב אחר יישום חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו- 2005 , נובמבר2010 . הבטחת זכויות של אנשים עם מוגבלות בהליכים משפטיים | 217 עוד סוכם שנציגי המשטרה והפרקליטות יקדמו פתרון מחשובי לסימון של כל תיק שנחקר בו אדם עם מוגבלות שכלית בידי חוקר ,מיוחד וייבחנו גם אפשרויות לסימון של תיקים שנחקר בהם אדם עם מוגבלות נפשית. בשנים האחרונות משטרת ישראל לא קיימה את הוראותיו של נוהל חקירות, המחייב לתעד את העובדה שהנחקר הוא אדם עם מוגבלות במערכת הממוחשבת של המשטרה ,בציון סוג המוגבלות של הנחקר. רק ביוני2017 הונחו גורמי המחשוב במשטרה להפעיל חיווי על מוגבלותו של אדם במערכת הממוחשבת, כדי שאם יוזנו בה פרטיו .בעתיד, יוצג החיווי בתשובת ה כתבה משטרת ישראל כי החלה לאחרונה בעבודת המטה שתוביל להצגת חיווי על מוגבלות שכלית של נחקר ולהתראה כל אימת שייחקר אותו אדם בתיקים אחרים, אך אין מקום לתיעוד מוגבלות שאינה .מוגבלות שכלית מן הראוי שהמשטרה, בהתייעצות עם משרד המשפטים, תבחן כיצד ניתן להתגבר על מורכבות הנושא ולמצוא את הדרך לתעד חקירות .שנעשו בהן התאמות לאנשים עם מוגבלות 2 . העברתו של תיק חקירה מהמשטרה לפרקליטות פירושה העברת תיק חקירה פיזי מנייר והעברתם של נתונים טכניים בלבד בממשק אוטומטי בין .המערכות הממוחשבות, כגון פרטי המעורבים, מספרי התיק וכיו"ב נמצא כי משטרת ישראל מעבירה לפרקליטות תיקי חקירה פיזיים ללא סימונם כתיקים שמעורב בהם אדם עם מוגבלות, ואינה מעבירה מידע זה לפרקליטות במערכות הממוחשבות. בנסיבות אלה קיים חשש שהמידע על מעורב ותו בתיק של אדם עם מוגבלות יהיה ידוע .לחוקרים אך לא יירשם בתיק או שיופיע במובלע רק במסמכי התיק המשטרה כתבה בתשובתה כי תבחן עם הגורמים הרלוונטיים את הממשקים הממוחשבים והפיזיים, ואת האפשרות לסמן את התיקים, על .מנת שיתועדפו בטיפול 218 |דוח שנתי 69ב משרד מבקר המדינה מעיר למשט רה כי בהיעדר הסדרה של העברת מידע, קיים חשש שתיקים שמעורבים בהם אנשים עם מוגבלות לא יזוהו ככאלה, הזכויות הנובעות מן המוגבלות לא יוענקו, החובות החלות על גורמי אכיפת החוק לא יקוימו, ומן הפרקליטות תימנע האפשרות למלא את חובתה לבדוק אם התיק טופל כראוי ובהתאם לדי ן. לפיכך על המשטרה לדון עם פרקליטות המדינה בהקדם ולפעול להסדרתה של העברת נתונים על מעורבותם של אנשים עם מוגבלות במערכות הממוחשבות ובסימון התיקים הפיזיים, כדי לוודא .שהתיקים מטופלים כנדרש ובזריזות פרקליטות :המדינה במערכת הממוחשבת לניהול תיקים פליליים בפרקל יטות קיי מת אפשרות לסימון מעורבותו של אדם עם מוגבלות בתיק. ,הפרקליטות לא הסדירה, באמצעות המערכת הממוחשבת או בהנחיותיה חובת סימון של תיקים שמעורבים בהם אנשים עם מוגבלות והוא נעשה ביוזמת הפרקליט בלבד .המערכת אינה מחייב ת אותו לבדוק במועד פתיחת ו של תיק במערכת הממוחשבת אם מעורב בו אדם עם מוגבלות. בתשובת ה מסרה פרקליטות המדינה כי תבחן הנהגתו של חיווי כ זה, בהתחשב ו בת כנית העבודה הכוללת ולאור חשיבותו. על הפרקליטות ל הסדיר בהקדם האפשרי את חובת הסימון של כל ה תיקים ש מעורבים בהם אנשים עם מוגבלות ב מערכת הממוחשבת, ולוודא כי מועברת הנחייה מתאימה למשתמשים. השירות לחקירות :)מיוחדות (שח"ם החוקרים המיוחדים בשח"ם חוקרים את .האדם עם המוגבלות השכלית במסגרת תיק חקירה משטרתי שהוא מעורב בו בסיום החקירה התיק מוחזר למשטרה לפעולות חקירה נוספות ולהחלטה כיצד יש לפעול בעניינו. בדיונים שנערכו בוועדת חוקה חוק ומשפט בנובמבר2009 ובנובמבר 2010 ציינה נציגת שח"ם כי אין מנגנון מוסדר לעדכון השירות על תוצאות החקירה בתיקים המוחזרים למשטרה ולפרקליטות (אם החקירה הובילה לסגירת התיק או להגשת כתב אישום, אם הנאשם הורשע או זוכה וכיו"ב). היא ציינה שהעדכון נדרש לשם פיקוח ובקרה על מידת יישומו של חוק חקירה והעדה ולשם הפקת לקחים32 . 32 פרוטוקול 'מס108 , בישיבת ועדת חוקה, חוק ומשפט מעקב אחר יישום חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו- 2005 ,נובמבר 2009 ', עמ16 ; 'פרוטוקול מס267 , בישיבת ועדת חוקה, חוק ומשפט מעקב אחר יישום חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו- 2005 , נובמבר2010 ', עמ25 . הבטחת זכויות של אנשים עם מוגבלות בהליכים משפטיים | 219 במשך כעשור לא הוסדרה העברת עדכונים שוטפים מהמשטרה ומהתביעה לש ח"ם על תוצאות יהם של כל ההליכים ש היה מעורב בהם אדם עם מוגבלות שנחקר בשח"ם. שח"ם השיב כי יפעל להסדרת נוהלי עבודה להעברת נתונים בין הגופים האמורים. בתשובת פרקליטות המדינה נמסר כי היא מקיימת קשר רציף והתייעצויות הדדיות עם שח"ם. בתשובת משטרת ישראל נמסר כי הנושא ייבחן עם הפרקליטות ושח"ם, לרבות האפשרות לעדכן את שח"ם בהודעה על סגירת תיק או העמדה לדין בו, בדומה לטופס הדיווח שנמסר לשירות המבחן בעניינם .של קטינים על המשטרה, הפרקליטות ושח"ם להסדיר לאלתר את העברת ה מידע .ביניהם ולהכין נהלים בהתאם משך ה טיפול ב תיקים :זירוז הטיפול בתיקים שמעורב בהם אדם עם מוגבלות חשוב משני טעמים הטעם הראשון הוא משום שיש מוגבלויות הכרוכות בליקויי זיכרון או בנטייה לסוגסטיביליות33 .משום כך חשוב לחקרו ולהעידו לפני שיתעמעם זיכרונו או ייפגם הטעם השני נובע מן הצורך להתחיל בהקדם הליך טיפולי-שיק ומי של האדם עם המוגבלות, בין שהוא מבצע העבירה בין שהוא נפגע העבירה . בהקדמת הטיפול עשויות להימנע עבירות נשנות של חשודים ה חוזרים על מעשים דומים .עד שמטופל התיק בעניינם על הנזק שנגרם אם לא מזורז הטיפול במקרים שמעורבים בהם אנשים עם מוגבלות אפשר ללמוד מן הדוגמה ,הבאה תיק עבירת מין שבו גם נפגעת ה עביר ו ה גם מבצע העבירה היו א נשים עם מוגבלות ., אשר דרים באותו הוסטל ,תיק החקירה הועבר לפרקליטות אחד עשר חודשים לאחר מועד העבירה ובמהלכם המשיכו החשוד והנפגעת לדור בחדרים סמוכים. בחלוף הזמן הסתבר כי כבר לא היה ביכולתה של הנפגעת לשחזר את פרטי המקרה. טיפול מזורז 33 )סוגסטיה (השאה משמעותה שינוי או השפעה חיצונית על עמדה ,זיכרון .או רגש של אדם נטייה לסוגסטביליות היא מצב בו ההשפעה או השינוי נעש ים בקלות רבה יחסית . ,דברי ד"ר עמינדב פסיכולוגית ראשית, מחלקת אבחון וקידום, משרד הרווחה, המתייחסת לסיבות לנטייה לסוגסטביליות באנשים עם מוגבלות וב ועדת חוק חוקה ומשפט ', פרוטוקול מס506 - הצעת חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ד- 2004 , מיום 20.6.05 ; Cross Examination and the Intermediary: Bridging the language DivideL. Ellison. Criminal Law Review (2002) 114, תורגם על- ידי משרד המשפטים , שם עלה כי נטייה לסוגסטביליות אצל אנשים עם מוגבלות נובעת בין השאר מתוך אמונה שלדמות סמכותית יש יותר מידע תקף מאשר .לו עצמו 220 |דוח שנתי 69ב בתיק היה מאפשר להפריד ביניהם, להגיש כתב א ישום, לגבות עדות מוקדמת .מנפגעת העבירה, ולהתאים לחשוד דרכי טיפול שימנעו סכנה לציבור במאי2016 , בעקבות דיון של הפורום, הונחו הרפרנטים בפרקליטות לנושא אנשים עם מוגבלות ל ת פנו לקציני חקירות מחוזיים34 בבקשה לזרז את הטיפול בתיקים ש מעורב בהם.אדם עם מוגבלות מעור בותו של אדם עם מוגבלות בהליך פלילי, כחשוד, כעד או כקורבן עבירה, היא רגישה ומורכבת מהליך פלילי רגיל, ולכן לא די בבקשות זירוז במקרים פרטניים אלא נדרש שמשטרת ישראל, התביעה המשטרתית ופרקליטות המדינה יסדירו הליך מובנה כדי שבתיקים כאלה הטיפול יהיה מהיר יותר, הן .אצל כל גוף בתחומו הן בממשקי העבודה ביניהם בתשובתה של פרקליטות המדינה מדצמבר2018 נמסר למבקר המדינה כי ,בבדיקה מדגמית של תיקים בפרקליטות שמעורבים בהם אנשים עם מוגבלות אשר נערכה בשנת2017 ., נמצא כי לא חלו עיכובים בטיפול בתיקים כאלה המשטרה כתבה בתשובתה כי התביעה המשטרתית ממליצה שתיקי חשודים עם מוגבלו ת יועברו אליה בהקדם תוך ציון העובדה שמדובר בחשוד עם מוגבלות. עוד נכתב כי המשטרה תפעל עם הפרקליטות לכתיבת נוהל בעניין .זה משרד מבקר המדינה מעיר לפרקליטות כי המשטרה ראתה צורך בכתיבת נוהל משותף ולכן ראוי שהם ישתפו פעולה בנושא זה. עוד יוער, כי הפרקליטות לא יכ ולה להסתמך על הבדיקה המדגמית המוזכרת בתשובתה, מאחר שנבדקו בה רק תיקים שאנשים עם מוגבלות נחקרו בהם בידי שח"ם, ולא נבדקו תיקים של אנשים עם מוגבלויות נפשיות או .אחרות שאינן בסמכות שח"ם או לא נחקרו על ידיו 34 .הקצינים הממונים על תחום תהליכי החקירה במשטרה הבטחת זכויות של אנשים עם מוגבלות בהליכים משפטיים | 221 התאמות נגישות לשירות הניתן על ידי משרד המשפטים משרד המשפטים מופקד על המשפט בשירות הציבורי ויחידותיו נותנות לציבור שירותים משפטיים: שירותי הופעה בבית משפט וייצוג הפרט בהליכים משפטיים (הסניגוריה הציבורית, הסיוע המשפטי), שירותים מקצועיים בתחומים שונים שהמשרד מופקד עליהם (כגון רשות התאגידים), וייצוג המדינה בפני ערכאות ,שיפוטיות בהליכים משפטיים אזרחיים ופליליים(בראשן פרקליטות המדינה) . משרד המשפטים חייב בביצוע התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות בשירותים .שהוא נותן התאמת נהלים , הליכים ונהגים כאמור, על פי תקנות השירות ,, נותן שירות יבצע כל התאמה סבירה של נוהל .הליך או נוהג בשירות על מנת שיאפשר מתן שירות לאדם עם מוגבלות בדיקת התאמותיהם של הנהלים לאנשים עם מוגבלויות נערכת לפי הנחיות וטופס של נציבות שוויון זכויות ויש להשלימה עד אפריל 2014, ואילו את ביצוע התאמות הנגישות של הנהלים ,ההליכים והנהגים בשירות יש להשלים עד יולי 2014 . בדיקה ראשונית ביולי 2013 החל אגף פרויקטים ב משרד המשפטים (להלן- )אגף פרויקטים להיערך להתאמ ות הנגישות של השירות .באפריל 2014 הסתיימה הבדיקה הראשונית במשרד המשפטים , שנעשתה באמצעות טופס בדיקה של נציבות שוויון זכויות (להלן- סקר נגישות). בסקר ה נגישות נשלחו שאלונים ל- 101 נציגי היחידות במשרד והם נתבקשו להשיב, בין השאר, על השאלה אם "נוהלי, הליכי ונוהגי השירות ... ,אינם מונעים מאדם עם מוגבלות לקבל שירות באופן שוויוני "מכובד, בטיחותי ועצמאי . מן התשובות בסקר על ה כי רוב נציגי היחידות במשרד סברו שמצב נהלי יחידתם תקין ו .רוב נציגי הפרקליטות סברו שמצב נהליה אינו תקין בנסיבות אלה, על מנת שיוכלו להפיק מן הסקר את מירב המידע, מן הראוי שמשרד המשפטים יפלח וינתח את תוצאותיו בהתאם למאפייני הן של יחידות המשרד השונות: נותני שיר ות מ י נהלי, נותני שירות ,משפטי יחידות חקירה ואכיפה, ו.בתי דין 222 |דוח שנתי 69ב ראוי שנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות תנסח הנחיות כלליות לבדיקת הנהלים , הנהגים והליכי העבודה ,ותקבע אמות מידה מרכזיות לניתוחם של ממצאי הבדיקה בתשובתו של אגף פרויקטים מדצמבר2018 נכתב כי יישקל פילוח כאמור .בסקרי הנגישות שיבצע המשרד בעתיד הסקר נערך על פי הנחיותיה של נציבות שוויון זכויות. לכן ראוי שהנציבות תנסח הנחיות כלליות לבדיקת הנהלים, הנהגים והליכי העבודה, ותקבע .אמות מידה מרכזיות לניתוחם של ממצאי הבדיקה בשנת2015 החליט משרד המשפטים לבצע סקר נגישות שני. גם סקר זה נערך על בסיס הטופס של נציבות שוויון זכויות, אך לא כלל בדיקה של תקינות ,הנהלים או תהליכי שירות ספציפיים ביחידות אלא הפנה לטיוטת נוהל נגישות כלל-משרד י שטרם אושר ו טרם הופץ לעובדי המשרד .באותה העת משרד המשפטים לא בחן את הנהלים, הנהגים והליכי העבודה למתן .שירות לציבור ביחידותיו השונות, כנדרש בתקנות ב שני ה סקרים לא התבקשו יחידות המשרד ל העביר את הנהלים הספציפיים של הן לאחראי לנושא מטעם משרד המשפטים . בתשובתו כתב אגף פרויקטים כי בשלבים שונים של עבודת המטה נתבקשו נציגים של יחידות המשרד לבדוק את הנהלים, הנהגים והליכי העבודה ולמלא .טפסים בנושא, ועם חלקם אף נערכו ראיונות בידי יועץ הנגישות החיצוני הבדיקה שהתבקשה על ידי אגף פרויקטים לא כללה איסוף של הנהלים , ההליכים ונוהגי השירות ובחינתם. לכן אין לדעת אם משרד המ שפטים ביצע את כל התאמות הנגישות הדרושות. על משרד המשפטים להשלים .את בדיקת הנהלים ולבצעה במלואה ,התאמות לנהלים ל הליכים ולנהגים בשירות כאמור, תקנות השירות קובעות כי נותן שירות חייב בביצוע כל התאמה סבירה של נוהל ,הליך או נוהג ,בשירות על מנת שיאפשר מתן שירות לאדם עם מוגבלות . בשנת2016 החל אגף פרויקטים בהכנת נוהל כלל- משרדי שנועד .""להגדיר את אופן מתן שירות נגיש לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים נוהל זה מאגד את הנחיות המשרד בנושא . רק במהלך הביקורת, באוגוסט2018 , ארבע שנים לאחר המועד הקבוע בתקנות, אישר משרד המשפטים את הנוהל הכלל- משרדי והפיץ אותו .בקרב עובדי המשרד עוד באוקטובר 2015 תכנן המשרד ל בצע התאמות נגישות של השירות לנהלים ספציפיים, אך ב עקבות הסקר מ שנת2016 החליט כי נוהל הנגישות הכללי נותן הבטחת זכויות של אנשים עם מוגבלות בהליכים משפטיים | 223 מענה מספק ל חובת ההתאמה ,בו שירותים משפטיים מסוימים המענה יינתן באמצעות הדרכה. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד המשפטים כי כל עוד לא נבחנו כל הנהלים הפרטניים, לא ניתן לקבל את העמדה שנ והל הנגישות הכלל- משרדי נותן מענה מספק לחובת ההתאמה. עמדה זאת אף אינה מתיישבת עם ,תקנות השירות שהוראותיה מחייבות נותן שירות ל בצע כל התאמה סביר ה של נוהל, הליך או נוהג בשירות על מנת שיאפשר מתן שירות לאדם עם מוגבלות. בתשובתו כתב משרד המשפטים כי יחדד את הנהלים הייחודיים לשירות .המשפטי, לאחר שיפתח תורת מתן שירות משפטי נגיש הואיל ופיתוחה המתוכנן של התורה עתיד להימשך שנים אחדות, ומאחר שחלף מועד השלמתן של ההתאמות ה קבוע בתקנות , מן הראוי שמשרד המשפטים יתאים את הנהלים הפרטניים ולא יחכה עד שתגובש התורה .כולה הנוהל הכלל- משרדי כולל עבודה מקיפה להתאמת החובות הקיימות מכוח החוק לעבודת ן של היחידות השונות ב משרד ה משפטים .ב נוהל נקבע כי ,התאמות בנהלים ב הליכים ו ב נהגים יבוצעו ב ידי יחידות המשרד.עצמן הבדיקה התקופתית של עמידתם בדרישות החוק , על פי ה תקנות וטופס הבדיקה של ה נציבות, תאושר ב ידי מורשה נגישות35 . בתשובתה לביקורת מדצמבר2018 כתבה הסניגוריה הציבורית כי היא עושה התאמות להליכים ולנוהגי עבודתה באמצעות פרסום הנחיות לייצוג אנשים עם .מוגבלות בבחינת הנהלים הפרטניים מן הראוי ש משרד המשפטים יסדיר את מעורבותו של מורשה נגישות :בהליך אופן ההתייעצות ע,מו קביעה אם בדיקתו תהווה תנאי לאישור הנוהל, וגיבוש מנגנון פיקוח ו הכרעה בין הנחיותיו ובין הדרישות המקצועיות של יחידות המשרד. 35 מורשה נגישות הוא אדם אשר בגין מקצועו, הכשרתו האקדמית או על בסיס הכשרה בתחום הנגישות, נמצא על ידי שר הכלכלה והתעשייה כמתאים להיות מורשה נגישות לפי סעיף19מא1 לחוק שוויון ונרשם בספר המורשים לנגישו ת השירות. אישור מורשה נגישות נדרש במקרה בו .לרשות הציבורית שני מקומות ציבוריים לפחות בהם היא מעניקה שירות 224 |דוח שנתי 69ב הכשרתם של עובדים ,כאמור נותן שירות נדרש להכשיר את עובדיו בתחום המוגבלויות בהתאם למועדים הקבועים בתקנות, בכמה שלבים : יידועם על חובותיהם מכוח חוק שוויון ותקנותיו, הכשרתם של העובדים הנותנים שירות ציבורי באמצעות הדרכה כללית והתנסות חווייתית לעובדים המספקים,שירות ישיר לציבור והדרכה פרטנית לעובדים האחראים להפעלת אמצעי עז ר36 . שירות לציבור הוא גם ,שירות הניתן לו בידי גוף ציבורי כגון משרד המשפטים. לפי תקנות השירות הכשרתם של עובדים נותני שירות לציבור תושלם עד אוקטובר2016 . יידוע עובדים: בנובמבר 2014 שלח משרד המשפ טים ,לכל עובדיו בדוא "ל, מידע על עיקר החובות מכוח .החוק הכשרת עובדים ימ נהליים :נותני שירות בשנת 2015 הוחלט כי ימופו כלל העובדים במשרד, ת י כתב ת ו כנית הדרכה וי יערכו הדרכות לכל העובדים .הנותנים שירות במישרין ולמנהליהם הישירים, לרבות עובדי קבלן ומתנדבים ו בת כנית צוין כי צפויה חריגה מלוח הזמנים הקבוע בתקנות . מתוך כאלף עובדי ם מי נהליים שיש להדריך, כמעט כולם עברו .הדרכה הכשרת עובדי:ם משפטנים נותני שירות בשנים2015 - 2016 הדריך משרד המשפטים את המשפטנים עובדי המשרד במערך הרצאות. במקביל קידמו הסניגוריה הציבורית ואגף פרויקטים תוכנית נגישות לשירות (להלן- ות כנית הנגישות), הכוללת גם הכשרות מקיפות לכל המשפטנים עובדי המשרד .המעניקים שירות משפטי הגם שאגף הפרויקטים ייחס חשיבות להדרכתם המעמיקה של נותני השירות ,המשפטי בשל מורכבות האינטראקציה שלהם עם ,הלקוחות ובניגוד לנדרש בתקנות, משרד המשפטים הכשיר חלק בלבד מן המשפטנים: מכלל1,600 בקירוב משפטנים עובדי המשרד שנדרש להכשיר זומנו להכשרה580 בלבד (כ- 36%), וכ- 450 בלבד (כ- 28% ) עברו ,הכשרה הכוללת הדרכה כללית, התנסות חווייתית והדרכה .פרטנית בתשובת ו מסר אגף פרויקטים כי המשרד נ דרש להכשיר רק את עורכי הדין עובדי המשרד הבאים במגע עם עדים באופן תדיר ומכאן מספר המשפטנים שזומנו להכשרה. עוד מסר כי בשנת2019 ,צפויה להתחיל תוכנית הנגישות הכוללת הכשרה למשפטנים עובדי המשרד. הסנגוריה כתבה כי בשנים2015 - 2018 , בנפרד ונוסף לע ה הכשרה של משרד המשפטים, קיימה השתלמויות ב נושא לעובדיה המשפטנים , לרבות עורכי דין חיצוניים המ ייצגים מטעמה. 36 סעיף13 ( 2 ) לאמנה ותקנות87 - 89 .לתקנות השירות הבטחת זכויות של אנשים עם מוגבלות בהליכים משפטיים | 225 משרד המשפטים הכשיר רק חלק מן המשפטנים :מכלל כ- 1,600 המשפטנים עובדי המשרד שנדרש להכשיר קיבלו הכשרה כ- 450 עובדים בלבד (כ- 28% .)משרד המשפטים לא החליט כיצד יוכשרו עו"ד חיצוניים שפועלים מטעמו משרד מבקר המדינה מעיר למשרד המשפטים כי עליו לפעול בהתאם לתקנות ו להבטיח את הכשרתם המלאה של כל העובדים המשפטנים המעניקים לציבור שירות מטעמו .תדירות ה שיח של פרקליטים עם עדים עשויה להוות שיקול בקביעת הקדימות ,להכשרתם אך אין בה כדי לפטור מחובת הכשרתם כ קבוע בדין . הכשרת עו:רכי דין חיצוניים משרד המשפטים מפעיל כאלפיים עורכי דין .חיצוניים המעניקים שירות מטעמו ,כאמור משנת2015 קידם משרד המשפטים את תוכנית הנגישות, ואגף פרויקטים סבר אז כי יש להחילה גם על עורכי דין חיצוניים. לאחר מכן שב ובחן משרד המשפטים את מספר עורכי הדין החיצוניים שיוכשרו וביוני2016 החליט לצמצמו על סמך מספר התיקים שבטיפולם בסניגוריה הציבורית ובסיוע .המשפטי ב חוות דעת של הלשכה המשפטית של משרד המשפטים מאוגוסט2016 נכתב כי עורכי דין חיצוניים מטעם הסניגוריה הציבורית והסיוע המשפטי אינם עובדי שירות או קבלני שירות של משרד המשפטים, אך מאחר שהם מעניקים שירות משפטי לציבור ., יש להכשירם הוצע ש המשרד ישקול בחיוב את החלתה של תוכנית הנגישות גם עליהם .ואו לם בספטמבר2016 הוחלט כי במסגרת תוכנית .הנגישות לא יוכשרו עורכי דין חיצוניים כלל משהוחלט שעורכי דין חיצוניים הפועלים מטעמו לא יוכשרו במסגרת תוכנית הנגישות, משרד המשפטים לא החליט כיצד הם יוכשרו. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד המשפטים כי עליו להבטיח את הכשרתם .המלאה של כל עורכי הדין החיצוניים המעניקים שירות ציבורי מטעמו בהיעדר הכשרה לעורכי דין חיצוניים ,לקוחות עשויים לקבל מהם שירות ה לוקה בחסר ולמעשה להיות מופלים לרעה יחסית ללקוחות עם מוגבלות המקבלים שירות ממשפטנים .עובדי המשרד חובת ביצוע התאמות הנגישות וחובת הכשרתם של עובדים מעוגנות בתקנות השירות, בהן נקבעו גם מועדים.להשלמתם תרשים 3 להלן מציג על גבי ציר הזמן את ה מועדי ם הקבועים בתקנות ל השלמת התאמות הנגישו ת של השירות רת ש הכ לו העובדים מול .מועדי ביצוען במשרד המשפטים 226 |דוח שנתי 69ב תרשים 3 : התאמות נגישות והכשרה במשרד המשפטים- מועדי יעד ומועדי ביצוע המקור: משרד מבקר המדינה התרשים מלמד כי למעט חובת יידוע ם של העובדים והכשרת העובדים ,המנהליים משרד המשפטים לא השלים את ה חובות .החלות עליו הצורך בהתאמות נגישות בתיקים פליליים שבטיפול הפרקליטות 1 . לפי חוק סדר הדין הפלילי, חשוד בעבירה מסוג פשע יקבל מהפרקליטות הודעה על העברתם של חומרי החקירה מהמשט רה לתביעה לשם החלטה אם יועמד לדין. לחשוד יתאפשר, תוך זמן קצוב, להעביר בקשה מנומקת .מדוע על הפרקליטות להימנע מהגשת כתב אישום לפי הנחיית ו של פרקליט המדינה, הפרקליטות תעביר לחשוד עם מוגבלות הודעה המותאמת למוגבלותו ,ככל ה אפשר. כאמור, למשטרה אין סימון מיוחד ל תיקי החקירה .בהם מעורב אדם עם מוגבלות הבטחת זכויות של אנשים עם מוגבלות בהליכים משפטיים | 227 הפרקליט שמקבל את התיק לא יוכל לדעת שמדובר באדם עם מוגבלות אם המשטרה לא תסמן זאת על גבי תיק החקירה. שכן בניגוד למשטרה, הוא אינו מקיים מגע עם המעורבים בתיק בשלב .קבלתו משכך, פרקליט שאינו מזהה כי מעורב בתיק אדם עם מוגבלו ת יתקשה לפעול בהתאם ל הנחיית ו של פרקליט המדינה ולהתאים למוגבלות את ההודעה על העברתם של חומרי החקירה. ,זאת ועוד בהיעדר פירוט של התאמות הנגישות הנדרשות ב עת העברת ההודעה ,אין בידי הפרקליטים כלים למימוש ההנחיה . 2 . פרקליטת מחוז מרכז והפורום העבירו ל פרקליט המדינה ,בשנת 2016 , הצעות ל שיפורים בעבודת הפרקליטות על תיקים ש מעורבים בהם אנשים עם מוגבלות . ההצעות הועברו לטיפולו של המשנה לפרקליט המדינה .(פלילי) דאז בין ההצעות היו גם השלוש שלהלן: יצירת קשר של הפרקליטות עם גורמי טיפול ושיקום בקהילה אגב העבודה על תיק תביעה, גם במקרים שהוחלט ;לא להגיש בהם כתב אישום בשלבים השונים של ההחלטות בתיק, ובפרט בבח ינת כשירותו המשפטית של הנאשם, הפרקליטים יוכלו להיוועץ ;בגורמים מקצועיים בתחום המוגבלויות והסדרת הזימון וההגעה של נציגי התביעה לדיונים ש ל ועדת האבחון העוסקים בכשירות משפטית37 . ,נמצא כי גם לאחר שהועלו ההצעות לפני פרקליט המדינה ה פרקליט ות .לא הפיצה הוראות בנושא מן הראוי שה פרקליט ות תדון בהצעות ותבחן אם המצב הנוהג נותן מענה לכלל ההיבטים שעלו בהצעות, ובמידת הצורך תכין הוראות מתאימות שיופצו לכל הפרקליט .ים  בחלוף ארבע שנים מן המועד שנקבע בחוק להשלמתן של התאמות נגישות לנהלים, משרד המשפטים לא בדק את הנהלים הקיימים ביחידות המשרד ואת ההתאמות הנחוצות בהם ,כנדרש בדין ובהנחיות נציבות שוויון זכויות . משרד המשפטים גם לא השלים את הכשרתם של רוב עובדי המשרד הנותנים שירות, ולא החליט כיצד להכשיר את עורכי ה דין ה חיצוניים הפועלים מטע.מו 37 הצורך בהסדרה נובע מכך שלפי המידע המצוי בפרקליטות, נציגי התביעה מתייצבים לכל הדיונים שהם מוזמנים אליהם, ואילו לפי משרד הרווחה, נציגי התביעה מגיעים לחלק בלבד .מדיוניה של ועדת האבחון 228 |דוח שנתי 69ב על משרד המשפטים, האמון על שלטון החוק, על ייצוג המדינה בפני ערכאות שיפוטיות, ולא פעם על ייצוג הפרט בהליכים משפטיים, לשמש דוגמה למילוי החובות שבדין. לפיכך, ובהמשך לפעולות הרב ות שנקט עד כה לקידום נושא זה, עליו להשלים לאלתר את התאמת נוהלי ונוהגי השירות שלו, ולהבטיח את הכשרתם המלאה של כלל העובדים ועורכי .הדין החיצוניים המעניקים שירות ציבורי מטעמו הבטחת זכויות של אנשים עם מוגבלות בהליכים משפטיים | 229 התאמות נגישות לשירות הניתן על ידי הנהלת בתי המשפט הנהלת בתי המשפט אחראית ל פעילותה המינהלית של הרשות השופטת ו היא מסייעת לדרג השיפוטי והמ י נהלי בבתי המשפט ברחבי הארץ . לפי תקנות השירות, החייב בביצוע התאמות נגישות בבתי המשפט ובבתי הדין לעבודה הוא הב" .ה נושא נגישות השירות מטופל ב ידי חטיבת המזכירויות בהב"ה. התאמת נהלים , הליכים ונהגים ,כאמור על פי התקנות, כל גוף ציבורי נדרש לבצע במועדים הקבועים בדין בדיקה ראשונית של הנהלים, הליכים ונוהגי העבודה שבו, ובמסגרתה יבחן אם .נדרש לבצע בהם התאמה סבירה מנובמבר2015 עד מאי2016 ערכה הב"ה סקר נגישות שבחן התאמות נגישות בשירות שהיא נותנת. בסקר נבחנו רק כמה מן הפרמטרים שנדרשו לפי הנחיות .נציבות שוויון זכויות בסקר הנגישות לא בדקה הב"ה ,התאמות לנהלים ל הליכים ולנ ו הגי ,עבודה כנדרש בתקנות, ומשכך לא השל מי ה את חובת ה לבצע התאמות נגישות לשירות . באוקטובר 2015 ,כחודש בטרם החלה הב "ה את סקר הנגישות, היא הפיצה ופרסמה נוהל ל הנגשת בתי משפט לאנשים עם מוגבלות (להלן- נוהל בתי .)המשפט משרד מבקר המדינה מעיר להב"ה כי מאחר שנוהל בתי המשפט הוכן ,לפני סקר הנגישות ומאחר שלא השלימה את הבדיקה הראשונית הכוללת בחינה פרטנית של מכלול הנהלים, ההליכים ונוהגי השירות, אין בידיה מידע מספק כדי לדעת אם די בהתאמות הנגישות שביצעה .במסגרת הנוהל 230 |דוח שנתי 69ב במועד סיום הביקורת טרם ערכה הנהלת בתי המשפט כל הדרכה לשופטים , בניגוד לנדרש בתקנות .מכלל 853 השופטים והרשמים השתתפו בהכשרה רק 44 הכשרת ם של עובדים ,כאמור נותן שירות נדרש להכשיר את עובדיו בתחום המוגבלויות בהתאם למועדים הקבועים בתקנות, בכמה שלבים : יידועם על חובותיהם מכוח חוק שוויון ותקנותיו, הכשרתם של העובדים הנותנים שירות ציבורי באמצעות הדרכה כללית והתנסות חווייתית ,לעובדים המספקים שירות ישיר לציבור והדרכה פרטנית לעובדים האחראים להפעלת אמצעי עזר. באוגוסט2018 הייתה הב"ה אחראית ל- 853 שופטים ורשמים ול- 2,375 עובדים שעל פי הגדרת תפקידם נותנים שי.רות לציבור יידוע עובדים: לפי הנהלת בתי המשפט, כלל עובדיה יודעו על החובות ,הכלליות מכוח החוק, בכמה דרכים: ימי עיון, הרצאות, לומדות, חוברות .והדרכה פנימית ביחידות ואולם אין ל הב"ה מידע על מועדיהם של ימי העיון, ההרצאות וההדרכות הפנימיות ועל מספר העובדים שהשתתפו בהם. בנוסף הב"ה אינה מנהלת מעקב אחר השימוש בלומדות ובחוברות ואחר מספר העובדים שיודעו באמצעותן. על כן אין בכוחה הב"ה לדעת אם עמדה בחובתה ליידע את כל .עובדיה הכשרת שופטים: בהתאם לתק נות, השופט הוא הגורם המחליט על התאמות ,הנגישות בבית משפט לאדם שביקש אותן. אם לא הוגשה בקשת התאמה .השופט הוא הנדרש לזהות אם המופיע לפניו בדיון הוא אדם עם מוגבלות באוקטובר 2015 הדגישה הנציבות בפני הב"ה את חשיבות הדרכתם של השופטים ואת העובדה שהב"ה לא החלה בהדרכתם . ואולם עד מועד סיום הביקורת טרם ערכה הב"ה כל הדרכה ,לשופטים בניגוד לנדרש בתקנות .אומנם נערכו הרצאות בנושא ,אך הן היו ספורדיות וביוזמה .של ערכאה שיפוטית ספציפית בתשובת הנהלת בתי המשפט נכתב, כי עם כניסתה לתפקיד של מנהלת חדשה למרכז להכשרה והשתלמות שו פטים, במאי2018 , נערכה פגישה עם הנציבות על מנת להכין תוכנית הדרכה לשופטים. חלקה הראשון של התוכנית יושם בנובמבר2018 וחלקה השני יקודם בחודשים הקרובים. עד כה השתתפו בהכשרה44 מכלל השופטים והרשמים (כ- 5% .) משרד מבקר המדינה מעיר להב"ה כי עליה להכשיר את כל ה שופטים .כנדרש בתקנות השירות בית המשפט והשופט המנהל את הדיון הם פעמים רבות האמצעי האחרון בידיו של אדם למיצוי ו ל שמירה ש ל זכויותיו בהליכים המשפטיים . ,לנוכח קשת המוגבלויות הרחבה אי-הכשרת ם של השופטים עשויה,, בין השאר ל מנוע את זיהויים של אנשים עם מוגבלות. הבטחת זכויות של אנשים עם מוגבלות בהליכים משפטיים | 231 הכשרת עובדי ה:ב"ה מרכז ההדרכה של הב" ה החל בשנת2015 להכשיר בתחום המוגבלויות את עובדי הב"ה המעניקים שירות לציבור- עובדי מדורים ,המעניקים שירות לקהל, עובדים הבאים במגע עם הציבור כגון פקידי עזר .שומרי סף ומאבטחים, וגם את כל דרגי ההנהלה ,לפי הנתונים של הב"ה משנת2015 עד אוגוסט2018 היא הכשירה את עובדיה בחלק מדרכי ההכשרה הנדרשות בתקנות- בהדרכה כל לית בתחום המוגבלויות כ- 550 בלבד מן ה עובדים המעניקים שירות (כ- 23% ;) 467 עובדי ם עברו התנסות י חוו יתית ; 45 עובדים (כ- 2%) עברו הדרכה כללית יותר מפעם אחת ; ו- 27 עובדים (כ- 1% ) עברו הדרכה יותר מפעם ,אחת בשנים שונות כנדרש בחוק שוויון. ב- 13 בלבד מכלל37 מתחמי בתי המש פט ברחבי הארץ הוכשרו עובדים בהדרכה פרטנית לתפעל את .מערכת העזר לשמיעה בתשובת ה כתבה הב"ה כי ההכשרה הועברה לכל המנהלים, למדורי השירות לקהל, למזכירים הראשיים, לסגניהם, למטה הקב"טים ולקציני מתקן, ובכל דרכי ההכשרה הנדרשות. עוד נכתב כי תישקל גם הכשרתם של אנשי מ שמר .בתי המשפט אין הלימה בין האמור בתשובת הב"ה ובין הנתונים שהעבירה למשרד מבקר המדינה במהלך הביקורת, שמהם עולה שההכשרה הועברה לחלק קטן בלבד מן העובדים הנותנים שירות לציבור. על הב"ה להשלים את הכשרתם של כל עובדיה נותני השירות לציבור, לרבות אנשי משמר בית .המשפט, ובכל הדרכים הדרושות בדין הכשרת מתנדבים: הב" ה הטילה על המתנדבים בעמדות ההתנדבות ועל אנשי .השירות הלאומי את מימוש חובתה לסייע לאנשים עם מוגבלות במילוי טפסים בשנת2016 החליטה הב"ה לחייב את העובדים החדשים ואת המתנדבים בעמדות ההתנדבות לעבור קורס להכרת הארגון, המתקיים כפעמיים בשנה וכולל תכנים בתחום המוגבלויות. אנשי השירות הלאומי אינם עוברים קורס מקצועי בתחילת שירותם אלא משתתפים בכנס השירות הלאומי של הב" .ה הב"ה הטילה את מימוש חובתה לסי יע במילוי טפסים על מתנדבים ועל אנשי שירות לאומי אך לא הקנתה להם את הכלים הנדרשים לכך. הב"ה לא יישמה את החלטתה הלכה למעשה ובשנים2016 - 2018 לא השתתפו מתנדביה בקורסים להכרת הארגון. ,כמו כן כנס השירות הלאומי אינו כולל תכנים בתחום המוגבלויות. בתשובתה כתבה הב"ה כי בשנת 2018 החלה בהכשרת מתנדבים הכוללת גם התייחסות לאנשים עם מוגבלות, וכי תבחן את הצורך בהכשרתם של אנשי השירות הלאומי. הב"ה צירפה לתשובתה מצגת של ההכשרה הנערכת 232 |דוח שנתי 69ב למתנדבים שנכתב בה כי על המתנדב לתת קדימות בתור לאנשים עם מוגבלות. אין התייחסות נוספת לנושא .במצגת מסתבר אפוא שהכשרת המתנדבים בכל הקשור לאנשים עם מוגבלות היא מזערית ואינה עומדת בתקנות. משרד מבקר המדינה מעיר להב"ה שעליה לקיים הכשרה בתחום המוגבלויות לכל עובדיה המעניקים שירות לציבור, לרבות מתנדבים ואנשי שירות לאומי. עליה גם לוודא כי נערכת להם הדרכה בדפוס או באמצעי ,דיגיטלי אחת .לשנה תרשים 4 להלן מציג את ה מועדי ם הקבועים ל השלמתן של ה תאמות ה ושי נג ת ה שירות והכשרת העובדים , ומועדי הביצוע בפועל בהב"ה על גבי ציר הזמן. תרשים 4 :התאמות נגישות והכשרה הב ב "ה – מועדי יעד ומועדי ביצוע המקור: משרד מבקר המדינה התרשים מלמד שהב"ה לא השלימה ביצועה של שום חובה שנקבעה .בתקנות. חמור מזה, רוב עובדי הב"ה לא הוכשרו כלל הבטחת זכויות של אנשים עם מוגבלות בהליכים משפטיים | 233 העדה והשתתפות בדיון על פי האמנה, על המדינה לנקוט אמצעים מתאימים להבטחת נגישות ם של אנשים עם מוגבלות לתמיכה שהם עשויים להידרש לה בעת מימוש מעמדם .המשפטי הת אמות נגישות שיאפשרו השתתפות בדיון המשפטי הן אחד הביטויים המרכזיים להכרה בחשיבותה של העצמאות האישית של אנשים עם מוגבלות ובצורך לאפשר להם שותפות אמיתית בהליך משפטי שיש בו כדי לעצב את חיי הם ,ו בעיקר בהליכים ש מוטלות בהם מגבלות על חירות ם. אדם עשוי להשתתף בהליך משפטי במגוון עמדות, ובהן: בעל דין או עד בהליך אזרחי, נאשם, עד או נפגע עבירה בהליך פלילי. בהליך האזרחי בית המשפט רשאי לדרוש מכל אדם הנוכח בבית המשפט להעיד. בהליך הפלילי, ככלל, כל .אדם כשיר להעיד בקשות להתאמת נגישות בהליך המשפטי אי סוף נתונים על פעולות של נותן השירות להתאמת נגישות לאנשים עם .מוגבלות חשוב לצורך בחינת יישומם של תקנות השירות וחוק חקירה והעדה תקנות השירות קובעות שנותן השירות חייב בבדיקה תקופתית של עמידתם של אמצעי עזר, שירותי עזר, נהלים, הליכים ונהגים בתקנות השירות. בין ה נתונים ,שיש לאסוף: מספר בקשות ההתאמה שהוגשו, סוגי המוגבלות של המבקשים מהות הבקשות, אם אושרו או נדחו, והפעולות שננקטו למילוין. איסוף נתונים על .התאמות נגישות נדרש גם במקרים שלא הוגשו בהם בקשות מראש כבר בשנת2009 נתבקשה הב"ה להעביר לכנסת נתונים על יישומו של חוק חקירה והעדה. הב" ,ה מסרה לכנסת כי אין בידיה נתונים סטטיסטיים בתחום זה .שכן הפרוצדורות שהיו קיימות אז לא אפשרו איסופם 1 . על מנת שאדם עם מוגבלות יוכל להעיד בבית המשפט, נקבעו בחוק כמה התאמות שאפשר לבצע38. כל ההתאמות ניתנות בה תאם לשיקול דעתו של בית המשפט, לבקשתו של אדם39 או אם ראה השופט כי עומד לפניו אדם .עם מוגבלות כאמור, רוב השופטים לא עברו הכשרה מלאה וסדורה בתחום המוגבלויות ,ויש חשש שלא יזהו שעומד ל פניהם אדם עם מוגבלות או .שלא ידעו איזה התאמות נדרשות עבור כל מוגבלות 38 איסור על חקירה נגדית של האדם בידי הנאשם, מתן אמצעי התאמה למסירת העדות, ל משל ,עדות מאחורי פרגוד, או שלא על דוכן העדים ושימוש באמצעי עזר כגון תרגום לשפת הסימנים שימוש בתת"ח או בכל אמצעי עזר סביר אחר. התאמות אפשריות אחרות הן התאמות במועדי קיום הדיון, מתן הסבר בשפה פשוטה או מתן אפשרות לאדם עם מוגבלות להיות מלווה על ידי אדם מטעמו .בית המשפט אף רשאי לפטור כליל אדם מלהעיד. 39 תקנה47 לתקנות השירות, סעיף22 .לחוק חקירה והעדה 234 |דוח שנתי 69ב 2 . נוהל בתי המשפט קובע כי על מזכירות בית המשפט להזין למערכת הממוחשבת בקשות והחלטות להתאמות נגישות בתיק בית המשפט בשני מקרים: בעניינה של בקשה שהוגשה בכתב ובעניינה של החלטת שופט .במהלך דיון לא אחת משתתפים בהליכים משפטיים אנשים עם לקויות חושיות40 . כל אחת מהלקויות החוש יות מצריכה התאמת נגישות לשם וידוא השתתפותו של האדם עם הלקות בהליך. התאמות אלה טעונות היערכות מוקדמת של הב" ה (שיבוץ הדיון באולם המותאם, הקצאת אמצעי עזר או זימון ספק .)שאיתו התקשרה בחוזה לקבלת אמצעי או שירותי עזר מנתוני הסניגוריה הציבורית עולה כי ב שנים2012 - 2017 מונו סניגורים ציבוריים ל- 100 בקירוב נאשמים עם לקות חושית (כ- 16 בממוצע בשנה) 41 . ואולם לפי מערכת המחשוב של הב"ה ,מספר התיקים שנדרשה בהם התאמת נגישות נמוך בהרבה– 42 - 65 תיקים בלבד ב שנים 2005 - 2018 , כאשר בשנים 2006 - 2013 לא סומן כל תיק שנדרשה בו התאמת נגישות. זאת ועוד, נמצאו תיקים שאינם מופיעים בנתוני ,הב"ה בהם הורה בית המשפט על התאמות נגישות. בתשובתה מסרה הב"ה כי בקשות התאמה לאנשים עם מוגבלות מתקבלות .ומיושמות במזכירות דרך קבע מאז כניסתו של החוק לתוקף משרד מבקר המדינה מעיר להב"ה כי עליה לטייב את נתוני המערכת הממוחשבת בנושא זה: עליה לבחון אם הנתונים במערכת הממוחשבת שלה תואמים את האומדנים של מספר האנשים עם מוגבלות המעורבים בהליכים משפטיים בכל שנה ואת הנתונים על מספר התיקים שמעורבים בהם אנשים עם לקות חושית. עליה להקפיד כי כלל הבקשות להתאמות נגישות וההחלטות שהתקבלו בעניינן יוזנו במערכת הממוחשבת , שכן כך תוכל לדעת אם יש קושי .בהגשת בקשות להתאמות נגישות או בטיפול בהן 3 . חטיבת המזכירויות בהב"ה ציינה כי ייתכן שישנן בקשות התאמה נוספות שלא סומנו כנדרש, שכן בעלי הדין הם המסווגים את ה בקשה להתאמת נגישות , בעת שהם מגישים אותה מרחוק .באמצעות מחשב ,זאת ועוד כש מוגש ו ת,לבית המשפט בקשות אחדות המאוגדות יחדיו במסמך אחד .יינתן לכולן סיווג אחד, ולפיכך הב"ה אינה יכולה לעקוב אחר הבקשות 40 .למשל, עיוורון, חירשות או אילמות 41 דוחות שנתיים של הסניגוריה בין השנים 2013 - 2017 . נתון זה משקף מספר חלקי בלבד מתוך כלל המשתתפים בהליכים משפטיים שהם אנשים עם לקויות חושיות, בין השאר משום שהיו .בהם מי שלא נזקקו לייצוג של הסניגוריה הציבורית אלא יוצגו בידי עו"ד פרטי הבטחת זכויות של אנשים עם מוגבלות בהליכים משפטיים | 235 אין להנהלת בתי המשפט מידע מלא על מספר הבקשות המוגשות להתאמת נגישות עבור אנשים עם מוגבלות ,והיא מתקשה בבקרת יעילותו של הטיפול בהן ומילוין מסתבר אפוא שאין להב"ה מידע מלא על מספר הבקשות המוגשות .לה, והיא מתקשה בבקרת יעילותו של הטיפול בהן ומילוין בתשובתה כתבה הב"ה כי בתחילת שנת2019 תשופר המערכת הממוחשבת והמידע שייאסף על היקף הבקשות, לצורך בחינתו של טיב השירות הניתן על ידי הב"ה, ישקף את המצב בפועל. עוד נכתב , כי ל נוכח ,ממצאי הדוח בסבב ההדרכה המתקיים בימים אל ה בכל מחוזות הב"ה, מודגש ת לעובדים הדרישה מהם לדאוג ולסמן תי ים ק .כנדרש בחלוף תשע שנים מבקשתה של הכנסת מהב"ה להעביר לה נתונים על יישומו של חוק חקירה והעדה, ולמרות חובתה לפי תקנות השירות לערוך בדיקה תקופתית, עדיין אין להב"ה נתונים אלה. בין השאר, הב" ה לא מחזיקה נתונים מלאים על מספר הבקשות שהוגשו להתאמת נגישות בהליכים משפטיים, ,מהות הבקשות אישורן או.דחייתן ואופן מילוין על הב" ה לתעד כל בקשה להתאמת נגישות שהוגשה, ללא תלות באופן הגשתה, ועליה לאסוף נתונים סטטיסטיים לשם בחינת איכותו של ,השירות הניתן לאנשים עם מוגבלות המשתתפים בהליכים משפטיים .ולשם שיפורו סיוע במילוי טפסים לפי תקנות השירות ,אם קבלת השירות מותנית במילוי טפסים ,נותן השירות יספק סיוע במילוי טפסים לבקשתו של אדם עם מוגבלות .על פי נוהל בתי המשפט, על עובד בתי המשפט חל איסור לסייע במילוי טופס או במתן הסבר כלשהו על הטופס- עליו להפנות אדם עם מוגבלות לעמדות המתנדבים ולאנשי השירות הלאומי שנמצאים בבתי המשפט גם לצורך סיוע במילוי טפסים . במדינת ישראל יש 113 בתי משפט שבאחריות הב"ה, והם פועלים במתחמים המצויים ב- 37 יישובים ברחבי הארץ42 . במאי 2014 דיווחה הב"ה כי בחלק בלבד מבתי המשפט מופעלות עמדות מתנדבים אשר, בין ה שא ר, מסייעות במילוי טפסים. נמצא כי ב- 25 בתי משפט (כ- 22% ,)המצוי ים ב- 12 מתחמים, אין אפשרות לסיוע במילוי טפסים ,משום ש אין בהן עמדות מתנדבים או אנשי שירות לאומי .ב- 35 בתי משפט (כ- 31% ,)המצוי ים ב- 13 מתחמים, יש אפשרות חלקית בלבד של סיוע במילוי טפסים :במתחמים ה אל אין אנשי שירות לאומי ו עמד ו ה ת מתנדבים פועלות בחלק בלבד מ שעות קבלת הקהל של המזכירות. מסתבר אפוא כי בפחות ממחציתם של בתי המשפט יש זמינות .מלאה לסיוע במילוי טפסים 42 לא כולל בתי משפט לעניינים מקומיים ובתי משפט באיו"ש . 236 |דוח שנתי 69ב לא מתקבל על הדעת שלא יינתן לאנשים עם מוגבלויות סיוע במילוי .טפסים בכל בתי המשפט משעה שקבעה חטיבת המזכירויו ת בהב"ה כי הסיוע במילוי טפסים יינתן בידי המתנדבים ואנשי השירות הלאומי, היה עליה לאסוף את המידע על פריסתם במתחמי בתי המשפט השונים ולתת .הנחיות בנוגע לאופן פעולתם בתשובתה כתבה הב"ה כי כשאי אפשר להיעזר במתנדבים או באנשי שירות לאומי, אנשים עם מוגבלות מופנים לס יוע של מזכיר ראשי או נציגו, אך הדבר .לא עוגן בכתב משרד מבקר המדינה מעיר להב"ה כי בהיעדר פרסום של פתרון חלופי זה לציבור, לא יוכל אדם עם מוגבלות לדעת כי באפשרותו להיעזר בגורם אחר אם עמדת הסיוע חסרה או סגורה. יתר על כן, העומס הכרוך בתפקידו של מזכיר ראשי מאפשר ,זמינות מצומצמת ופתרון חלקי בלבד .שעלול גם הוא לא להיות ישים פעמים רבות הבטחת זכויות של אנשים עם מוגבלות בהליכים משפטיים | 237 אספקת אמצעי עזר לפי תקנות השירות וחוק חקירה והעדה, הב" ה נדרשת ל הציע התאמות נגישות ל אדם עם .מוגבלות ולפרסמן בלוח1 מוצגים אמצעי העזר ושירותי העזר .המפורטים בתקנות. יצוין כי על פי התקנות אין זאת רשימה סגורה לוח 1 :ההתאמות העיקריות בהליכים משפטיים, לפי התקנות 238 |דוח שנתי 69ב 1 . נמצא כי נוהל בתי המשפט שפורסם לציבור אינו מפרט א ת רוב אמצעי העזר ושירותי העזר. לפיכך הב"ה אינה ממלאת את החובה שהוטלה עליה בתקנות לפרסם את האמצעים ושירותי העזר שעליה להעמיד .לרשותם של אנשים עם מוגבלות בתשובתה כתבה הב"ה כי פרסמה באתר האינטרנט שלה את אמצעי העזר האלה: מערכת עזר לשמיעה, מלווה אישי לסיוע בהתמצאות בבית המשפט (בתיאום מראש), ומתורגמן .לשפת הסימנים או מתמלל משרד מבקר המדינה מעיר להב "ה כי פרסום האמצעים חשוב במיוחד כש נדרשת היערכות מוקדמת של מזכירות בית המשפט להתאמת ,מועדים, שעות דיונים ואורכם ל קיום דיונים שלא במקום מושבה ,הקבוע של הערכאה ול כל התאמה סבירה אחרת ה נחוצה לאנשים עם מוגבלות ו עשויה להשפיע על מהלך העבודה הרגיל ב אולמות בית .המשפט היעדר פרסום פוגע גם ביכולתם של אנשים עם מוגבלות להכיר ולממש את זכויותיהם , להיערך מראש לדיון ולבקש את ההתאמות הנדרשות להם כדי שיוכלו להשתתף בהליך המשפטי ככל אדם. 2 . החוק קובע כי אחד מאמצעי העזר שעל הב"ה לספק לשם התאמת נגישות 'לאדם עם מוגבלות הוא מערכת תת"ח (מס15 )בלוח לעיל43 לשם השתתפות בדיון בהליך שיפוטי. אומנם בעל דין המשתמש במערכת תת"ח משלו יכול להשתמש בה לתקשורת, אך מערכת אישית אינה מותאמת להליכי חקירה והעדה, שכן היא מקיפה מילים מחיי היום-יום ולא מונ חים מעולם המשפט44 . נמצא כי הב"ה אינה מחזיקה במערכת תת"ח ולא התאימה מערכת תת"ח להליך משפטי ובפרט לחקירת עד . בתשובתה כתבה הב"ה כי תפעל בהקדם לרכישת אמצעים לתקשורת .תומכת חליפית משרד מבקר המדינה מדגיש כי לצד תהליך הרכישה נדרשת גם הכשרה מקצועית לשימוש במערכת ב .הליך המשפטי 3 . על מנת לקבל החלטה מושכלת על ההתנהלות במסגרת הליך משפטי )(למשל החלטה על קבלת הסדר טיעון, הודאה או כפירה במעשים וכדומה 43 :תקשורת תומכת חלופית מערכת של כלי עזר לתקשורת עם אדם המתקשה בדיבור , מבוססת על כרטיסיות או תוכנת מחשב . 44 " דוח מחקר תרומת התכנית "תקשורת תומכת וחליפית לחקירות מיוחדות( " 2013 - 2016 ) של משרד הרווחה והשירותים החברתיים", דצמבר2016 . הבטחת זכויות של אנשים עם מוגבלות בהליכים משפטיים | 239 נדרשת הבנה של מצב הדברים וההתרחשויות בהליך. בעניינם של אנשים עם מוגבלות חלה על גורמי אכיפת החוק חובת זהירות מוגברת לוודא כי א לה הבינו את זכויותיהם (אמצעי העזר הנזכרים בסעיפים8 , 10 עד 13 ו- 16 בלוח1 .)לעיל, נדרשים לשם הבטחתה של הבנה זאת נמצא כי הב"ה לא נערכה לבצע התאמות נגישות שיבטיחו כי אדם עם מוגבלות יבין את ההליך המשפטי, במיוחד בהליכים שהסכמתו .נדרשת בהם 4 . בבדיקת מבקר המדינה נמצאו מקרים שנתגלו בהם תקלות באספקתם של אמצעי עזר, כגון תרגום לשפת הסימנים, תמלול ומערכת עזר לשמע בבית המשפט. בעטיין של התקלות התעכבו דיונים או נדחו, סיוע התקבל מאדם אקראי ולא מספק שירות עזר, או שנפגעה השתתפותו הפעילה של האדם עם המוגבלות .בהליך המשפטי בתשובת ה מסרה הב"ה כי כ- 50 עובדים הוכשרו לתפעל את מערכת העזר לשמיעה ב- 13 מ- 37 מתחמי בתי משפט ברחבי הארץ , כי ישנה תמיכה טכנית בטלפון לסיוע ב .הפעלת המערכת ( נמצא אפוא כי ברוב מתחמי בתי המשפט64% ) לא עבר אף לא אחד מעובדי הב"ה הכשרה להתאמה ולהפע לה של אמצעי העזר, כנדרש .בתקנות, ומשום כך נפגעות זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות עוד נמצא כי חטיבת המזכירויות בהב"ה אינה בודקת, בדיקה מדגמית או אחרת , את איכות השירות שנותנים .ספקי אמצעי העזר בתשובתה מסרה הב"ה כי נאמני הנגישות שמונו ביחידות הב"ה השונות נדרשים לבדוק את תקינות הציוד והם אחראים לאיכות השירות, לזמינותו .ולנגישותו לאנשים עם מוגבלות ביחידתם חטיב ה ת מזכירויות בהב"ה מסרה לצוות הביקורת כי לא מוכרות לה תלונות על איכות השירות שהיא נותנת. בתשובת הב"ה לביקורת נכתב כי אכן נדרשת בדיקה חודשית של תקינות אמצעי העזר אך טרם נעשתה בדיקה .כזאת, ובכוונתה לקדם את ביצועה ,חטיבת המזכירויות נדרשת לזרז את הבדיקות והבקרות העיתיות על מנת לוודא ששירותים ואמצעי עזר שהיא מספקת, במישרין או ,באמצעות ספקים הם תקינים, מסופקים בזמן, ומאפשרים השתתפות פעילה ש ל אנשים עם מוגבלות בהלי כים ה משפטיים הנוגע ים הם ל. 240 |דוח שנתי 69ב הליך משפטי ללא שמיעת האדם עם המוגבלות הבטחת האוטונומיה של האדם ושיתופו בהליך שיש בו כדי לעצב את חייו חשובים במיוחד בהליכים שמוטלות בהם מגבלות על חירותו, כגון מינוי .אפוטרופוס והליכים פליליים שונים 1 . חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב- 1962 (להלן- חוק הכשרות), קובע כי כל אדם כשר לפעולות משפטיות, זולת אם נשללה או הוגבלה כשרות זו בחוק או בהליך משפטי, למשל על ידי מינוי אפוטרופוס עליו. אפוטרופוס הוא גוף ציבורי או אדם פרטי, שהוסמך ומונה לנהל את ענייניו של קטין, פסול דין, או אדם שאינו יכול לדאוג לענייניו. בכך מוגבלת חירותו של אדם עם מוגבלות בהליך משפטי, ומוגבלת יכולתו להחליט .בענייניו הוא בישראל יש כ- 63,000 אנשים שמונה להם אפוטרופ וס45 ומדי שנה מתבקשים כ- 15,000 .מינויים חדשים בכל בקשה למינוי אפוטרופוס משרד הרווחה מייצג את המדינה בהליך. כשרות משפטית היא זכות יסודית של אדם הקשורה לכבודו ושלילתה או הגבלתה מהוות פגיעה בכבודו .ובחירותו א. בית המשפט עשוי למנות אפוטרופוס לאנשים עם מגוון סוגי מוגבלויות המשפיעות על יכולתם לדאוג לענייניהם, בעיקר מוגבלות שכלית או ,נפשית מוגבלות פיזית ומוגבלות המתפתחת אצל קשישים עקב התבגרותם. בשנים האחרונות גדלה אוכלוסיית הקשישים בישראל ל- 11% בקירוב מכלל האוכלוסייה והיא צפויה להגיע ל- 14% בקירוב בשנת2025 46. מחקרים מגלים כי כ- 50% מבני ה- 85 ומעלה שרויים בשלב כלשהו של דמנציה, ובהתאם גדל גם בי שראל שיעורם של .הקשישים שממונה להם אפוטרופוס אדם שמונה לו אפוטרופוס עשוי להיות מעורב בהליכים משפטיים במגוון סוגיות בעלות השפעה של ממש על חייו, כגון בחירת דיור בקהילה לעומת דיור במוסדות או בבתי אבות, הליכים משפטיים בגין ,הזנחה או ניצול, זכויות בביטוח סיעודי הסכמה והתנגדות לטיפולים רפואיים, ועוד. בחינת עניינו של אדם בהליך המשפטי מצריכה לעיתים התאמות נוספות של ההליך, כגון ביקור במוסדות והתרשמות ישירה .מיכולתו של האדם להביע את רצונו ב. ,בעבר היה אפשר, והיה נהוג למנות אפוטרופוס באופן גורף- ללא הגבלת זמן ולכל תחומי חייו של אדם ש התקשה בניהול ענייניו . בשנים האחרונות משתנה ה גישה ה פטרנליסטית, הרואה באנשים עם מוגבלות אוכלוסייה חלשה שהמדינה קובעת באופן חד-צדדי את הסעד שיינתן לה ואת מידת ההתערבות בענייניה ם, לגישה המדגישה את כבודם של 45 נכון לאוקטובר2018 . 46 "הבלתי נראים :"זקנים בצל אפוטרופסות משפטית ',ישראל דורון, עמ205 , בתוך הדרה חברתית וזכויות אדם י' רונן, י' דורון וו' סלונים– )נבו (עורכים, תל אביב: רמות ', עמ216 . הבטחת זכויות של אנשים עם מוגבלות בהליכים משפטיים | 241 אנשים עם מוגבלות, מתחשבת ברצונם, ומ תאמצת לשמור על עצמאותם ועל זכויותיהם. ברוח זאת, במרץ2016 תוקן חוק הכשרות לשם יצירת כמה חלופות מגבילות פחות לאפוטרופסות, והודגשו רצון .האדם וזכותו לעצמאות כעקרונות מנחים לפעולת האפוטרופוסים בעקבות התיקון הוקם בשנת2017 צוות בין- משרדי לגיבוש תוכנית לאומית ל אפוטרופסות (להלן- הצוות הבין- משרדי), ובמועד סיום .הביקורת טרם הסתיימה עבודתו 2 . " :חוק הכשרות קובע לפ ני מינוי אפוטרופוס לאדם, ישמע בית המשפט את דעת האדם אם הוא מסוגל להבין בדבר וניתן לבר ר דעתו". חוק השוויון קובע כי אדם עם מוגבלות זכאי להחליט החלטות הנוגעות לח ייו על פי .רצונו והעדפותיו בהתאם להוראות כל דין לדעת מומחיות למשפט בין- לאומי, האמנה מחייבת את שמיעתו של האדם בהליך משפטי גם אם נדון בו עניינו של אדם עם מוגבלות שאינו מסוגל לקבל החלטות כלל. לדעתן אין לפעול לפי הערכת טובתו אלא לפי רצונו .והעדפותיו בשנת2016 ציין הממונה דאז על הסיוע המשפטי כי שמיעת האדם בהליך משפטי בעניינו היא סוגיה דרמטית, שכן "אדם שבאים למנות לו אפוטרופוס, הוא אדם שבעצם הולכים לשלול לו את הזכויות שלו להחליט על עצמו. חייבים לשמוע את הבן אדם הזה, חייבים לעשות את הכול כדי ,לשמוע אותו ואם יש מצב שלא ניתן לברר את דעתו, אז צריך מנגנונים מספיק ברורים כדי להבין שבאמת אי אפשר להגיע לחקר דעתו של אותו "אדם47 . 3 . בישיבתה של ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת עלה כי ב- 95% ויותר מן המקרים שממונה בהם אפוטרופוס לאדם, עמדתו של האדם אינה נשמעת כלל בהליך48. בד יון אחר של הוועדה אמרה נציגת הסיוע המשפטי כי אף שנעשית עבודה יסודית לקידום שמיעתו של האדם, הרי שבפועל ,"הפרקטיקה היא קשה, כלומר, הרוב לא נשמעים... אין הכוונה לשמיעה "אין מדיניות של שמיעה עדיין49 . למרות החשיבות הרבה שמייחסים לשמיעת דעתו של אדם, בפועל פעמים ר בות לא מיושמת הוראת חוק הכשרות הקובעת כי "לפ ני מינוי אפוטרופוס לאדם ,ישמע בית המשפט את דעת האדם אם הוא מסוגל להבין בדבר וניתן לבר ר דעתו"; ונפגע מימוש ה של הוראת חוק השוויון, הקובעת כי אדם עם מוגבלות זכאי לקבל החלטות הנוגעות לחייו על פי רצונו והעדפותיו, .בהתאם להוראות כל דין 47 'פרוטוקול מס158 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת , 20.3.16 ', עמ24 . 48 שם ', עמ3 . 49 'פרוטוקול מס501 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט , 5.12.17 ',עמ13 . 242 |דוח שנתי 69ב ב- 95% ויותר מן המקרים שמתמנה בהם אפוטרופוס לאדם ,עמדתו של האדם אינה נשמעת כלל בהליך המשפטי . כמה נהגים וכשלים הביאו למצב זה להלן כמה נהגים וכשלים שבעטיים לא נשמע קולו של אדם עם מוגבלות .בשעה שמתמנה לו אפוטרופוס א. על פי רוב, בית המשפט מחליט בבקשה למינוי אפוטרופוס על סמך הבקשה והמסמכים הנלווים אליה בלבד. על בקשה לכלול גם את .עמדת האדם שעליו מתבקש המינוי, אלא אם לא ניתן לבררה מסתבר אפוא שבית המשפט יכול ל החליט בלי שהאדם שהמינוי התבקש עליו הגיש את התייחסותו או הביע את עמדתו, בכתב או בעל פה .בית המשפט מקבל מסמכים, כגון עמדת בא כוח ה של המדינה או תסקיר "ס עו, ש אינם יכולים להיות תחליף לשמיעת .קולו של האדם באופן בלתי אמצעי ב. במחקר על מינוי אפוטרופוס לקשישים שנערך בשנת2008 והתבסס על מדגם של תיקי בית משפט באזור חיפה ונצרת, נמצא כי די בתעודה רפואית חלקית ושטחית המכריזה על אדם כבלתי כשיר, בתסקיר עו"ס התומך בבקשה, ובבן משפחה המסכים להתמנות כאפוטרופוס, כדי שבית המשפט ימנה אפוטרופוס בתוך ימים אחדים, בלי שהקשיש עצמו ייראה או יישמע50 . בדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת ציינו נציגי משרד הרווחה ומשרד המשפטים כי לא בכל המקרים מוגשים תסקירים51 . בדיון אחר צוין כי פעמים רבות קבלת התסקיר מתעכבת זמן רב ויש מחוזות לא ש עורכים בהם תסקירים כלל לפני הוצאת ם של צווי אפוטרופסות52 . ג. במרץ2016 , בדיון של ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת על הפרשנות הרחבה מאוד שנוהגים בתי המשפט בנימוק בחוק המאפשר הימנעות משמיעת האדם שממנים לו אפוטרופוס משום שאינו "מסוגל להבין בדבר" ועל הוויתור המהיר על שמיעתו בהליך53 , ציין מנהל בתי המשפט דאז כי ב- 10% ,בלבד מתוך הבקשות למינוי אפוטרופוס .מתקיים דיון בבית המשפט נציב שוויון זכוי ות לאנשים עם מוגבלות דאז ציין ששמיעת האדם בהליכים הנוגעים לו מתחייבת גם מכוח האמנה שאשררה ישראל, ויש להילחם בנטייה הרווחת להגדיר אדם עם מוגבלות כמי "שהוא לא מסוגל והוא לא יכול ". לטענתו, אפוטרופוס 50 "הבלתי נראים": זק נים בצל אפוטרופסות משפטית , ,ישראל דורון2008 , בתוך הדרה חברתית וזכויות אדם י' רונן, י' דורון וו' סלונים- )נבו (עורכים, תל אביב: רמות ', עמ216 . 51 'פרוטוקול מס158 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת , 20.3.16 ', עמ5 . 52 שם ', עמ26 . 53 שם ', עמ3 . הבטחת זכויות של אנשים עם מוגבלות בהליכים משפטיים | 243 מונה ל- 50,000 בני אדם בקירוב, קבוצה גדולה מדי להנחה שכל הנמנ ים עמה אינם מסוגלים להבין ואי אפשר לבר ר את דעתם54 . מן האמור לעיל עולה כי בשיטה הנוהגת, במקרים רבים לא מבררים מה עמדתם של האנשים שממנים להם אפוטרופוס. אי- השתתפותם בהליך שבסופו תוגבל כשרותם המשפטית מהווה פגיעה בזכויותיהם לכבוד, לקניין, ליכולתם לקבל החלטות הנו געות לחייהם ולגישה .לערכאות ויש חשש כי תפגע גם בזכותם להליך הוגן בתשובתו של משרד המשפטים נמסר כי העומס המוטל על העובדים ,הסוציאליים העורכים את התסקירים הוא מקור העיכובים בהליכים שבעטיים מתקבלות החלטות שיפוטיות ללא תסקירים. עוד נכתב כי זו אחת הסוגיות הנדונו ת בדיוני הצוות הבין- משרדי, המתעתד לבנות מודל של הליך משפטי למינוי אפוטרופוס אשר יאפשר גם לאנשים עם מוגבלויות לממש .את מכלול זכויותיהם בהליך זה ,בתשובתו כתב משרד הרווחה כי לשם מינוי אפוטרופוס עבור אדם ובהתאם להנחיות המקצועיות במשרד, העובד הסוציאלי נדרש לבר ר את ,עמדת האדם ולהביאה במסגרת התסקיר המוגש לבית המשפט. לפי המשרד מכלל15,000 הבקשות למינוי אפוטרופוס המוגשות בשנה, כ- 4,000 הן בקשות למינוי אפוטרופוס לצורך רפואי דחוף ולפרק זמן קצר ו בהן לא מוגשים תסקירים, ותסקירים הוכנו ל- 9,000 .בקשות בקירוב ל- 2,000 בקשות בקירוב לא הוכנו תסקירים ולא נמסרה הסיבה לכך . באלפי מקרים לא ממומש גם תחליף זה של השמיעה בלתי- אמצעית של האדם- בירור עמדתו בתסקיר. על משרד הרווחה לסגור את הפער הקיים בין מספר ההליכים למינוי אפוטרופוס ובין מספר .התסקירים הנערכים בפועל בתשובתה כתבה הב"ה כי יש עלייה במספר הבקשות המוגשות למינוי אפוטרופוס לאנשים קשישים ודמנטיים, שמצבם הרפואי אינו מאפשר .הגעתם לבתי המשפט או שהם כלל אינם מעוניינים בכך ההנחה ש קשישים דמנטיים אינם יכולים או אינם מעוניינים להגיע לבית המשפט בשל מצבם הרפואי, ללא בירור כל מקרה לגופ ,ו אינה מתיישבת עם .דרישות החוק והאמנה בתשובתה כתבה הב"ה עוד כי החלטת בית המשפט מתקבלת לאחר שצורפו לבקשה חוות דעת רפואית, המלמדת שהאדם שעליו מבקשים ,למנות אפוטרופוס אינו מסוגל להבין בדבר ולא ניתן לברר את דעתו 54 שם , 'עמ25 . 244 |דוח שנתי 69ב ותסקיר, שעל פי רוב הוכן בידי גורמי הרווחה לאחר שפגשו את האדם ומשפחתו ושמעו אותו. הב"ה הוסיפה כי לנוכח ההכרה כי הנושא טעון שיפור, גורמי הרווחה התחייבו לכלול בכל תסקיר התייחסות לרצונו של האדם להישמע בבית המשפט, כך שאדם שהביע את רצונו להגיע לבית .המשפט, יוזמן לדיון משרד מבקר המדינה מעיר לה ב"ה לו משרד הרוו חה כי השיטה הנהוגה- הגשת מסמכים של גור מי ם מתוו כים כתחליף לשמיעה בלתי- אמצעית של האדם, בהתאם למוגבלותו- אינה עומדת בדרישת .הדין והאמנה 4 . ב ידי ה סיוע המשפטי ש במשרד המשפטים ו גם בפסיקה יש דוגמאות של הליכים משפטיים למינוי אפוטרופוס שלא נשמע בהם האדם שמונה לו אפו טרופוס; מקרים שמינוי ה אפוטרופוס בוטל לאחר שהאדם נשמע ו בהליך הביטול הובהר כי לא היה מקום למינוי המקורי ; ו מקרים שהסתבר בהם כי אין להסתפק בעמדת האפוטרופוס שמונה אלא יש חשיבות לשמיעת רצונו של האדם .בנושאים הקשורים לחייו להלן דוגמאות. א. ביולי2016 מונו אפוטרופוסים לאדם בן75 עם עבר פסיכיאטרי, לאחר שבית המשפט קיבל תסקיר עו"ס ובלי לשמוע את האדם מושא .הבקשה. לאחר המינוי העבירו האפוטרופוסים את האדם לבית אבות בנובמבר2016 ביקש האדם לבטל את מינוי האפוטרופוס עליו ולהוציאו מבית האבות. לאחר ביקור של בית המשפט בבי ת האבות ושמיעת האדם, הוחלט על הוצאתו מבית האבות וביטול המינוי55 . ב. בשנת2016 התבקש בית המשפט לדון בעניינה של יא שה ערירית בשנות ה- 70 לחייה שחיה בהסתגרות והזנחה בביתה ומונה לה אפוטרופוס ללא שמיעת עמדתה. האפוטרופוס ביקש לכפות על י ה .טיפול רפואי והיא התנגדה וברחה מבית החולים מתיאור הסיוע המשפטי עולה ש התברר כי האישה היא רופאה במקצועה ו התנגדה לטיפול מחשש לריאקציה שלילית אפשרית של הטיפול לתרופה שהיא נוטלת, וכי רצונה להיות מעורבת בת ו כנית הטיפול בה נענ .ה בסירוב בית המשפט הורה לבית החולים ולאפוטרופוס לשתפה בת ו כנית .הטיפולית ולא לכפות עליה טיפול שאינה מעוניינת בו דוגמאות אלה ואחרות מדגישות את הצורך ש הנהלת בתי המשפט ת אתר את המנגנונים ש יאפשרו לבית המשפט לקבל מידע על רצונו של אדם להישמע באופן ב לתי-אמצעי , בדרך ,המותאמת למוגבלותו במיוחד משום שלא בכל ההליכים המשפטיים בתחום מוגש תסקיר . 55 )א"פ (משפחה ב"ש54825-11-16 פלונית נ' אלמונית ), (פורסם במאגר ממוחשב30.11.16 , .ותיאור הסיוע המשפטי את התיק הבטחת זכויות של אנשים עם מוגבלות בהליכים משפטיים | 245 מתברר שאחת הסיבות העיקריות לאי-שמיעתם של אנשים עם מוגבלות בהליכים המשפטיים למינוי אפוטרופוסים היא תקציב חסר ,הגם שבג"ץ קבע כי "מקום בו מטיל החוק חובה מהותית עליה ,לא תישמע המדינה בטענה של היעדר תקציב" 5 . בישיבה של ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת במרץ2016 אמרה נציגת משרד הרווחה כי על זכותו של האדם להישמע בהליך מינוי אפוטרופוס יש מגבלות תקציביות ומשרד הרווחה מעלה את הצורך בדיון בביהמ"ש בעת שהאדם מושא הבקשה מביע רצון ל הגיע לדיון או להתנגד למינוי .האפוטרופוס מנהל בתי המשפט דאז ציין כי לא יתנגד לחיוב שמיעתו של האדם בכל הליך למינוי אפוטרופוס אם יוגדל תקציבה של הב"ה לתוספת .של שישה שופטים (עם עוזר משפטי וקלדן), בתשעה מיליון ש"ח נציגת מחלקת יעוץ וחקיקה ציינה כי לאור ההיבטים התקציביים, המונעים את מימושה המלא של זכות השמיעה, בכוונתה של שרת המשפטים להעלות את הנושא בוועדת השרים לחקיקה56 . בדצמבר2017 , בדיון נוסף של ועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת, ציינה נציגת משרד הרווחה שמשרדה מסכים לעמדה כי יש להגביר את השתתפותם של אנ שים בדיון על מינויו של אפוטרופוס עליהם, אך הדבר כרוך בתוספת תקציב. יו"ר הוועדה טען כי יש להציג באופן סדור את אומדני העלויות הנדרשות לשם קידום שיתוף האדם בהליך בעניינו, והביע באוזני משרד האוצר את ציפייתו כי נציג האוצר בוועדה הבין- משרדית העוסקת בנושא, שעד אז לא הגיע לדיוניה, יחל להשתתף בהם57 . .הפעולות הנדרשות לשמירה על זכויות אדם כרוכות בהקצאת משאבים בג"ץ נדרש לנושא כמה פעמים58, לרבות ב פסק דין מילר , ש נכתב בו : "שיקולים של כדאיות תקציבית ותכנונית, ככלל, אינם יכולים להצדיק החלטת מדינה "הפוגעת בזכות יסוד59 . מסתבר שאחת הסיבות העיקריות לאי- שמיעתם של אנשים עם מוגבלות בהליכים המשפטיים למינוי אפוטרופ ו סים ,היא תקציב חסר הגם שבג"ץ קבע כי "מקום בו מטיל החוק חובה מהותית עליה [על "המדינה], לא תישמע המדינה בטענה של היעדר תקציב60 . 56 'פרוטוקול מס158 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת , 20.3.16 . 57 'פרוטוקול מס501 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט , 5.12.17 . 58 בג"ץ6055/95 צמח נ' שר הביטחון(, פ"ד נג5 ) 241 , 281 ( 1999 ) שם קבע בית המשפט ש יש להעמיד את סדר הגודל של המשאבים הנדרשים כנגד סדר הגודל של הפגיעה בזכות יסוד אם לא יוקצו המשאבים להבטחתה. עוד נקבע, כי הכרעת הכף בין השקעת המשאבים הנדרשים ובין הפגיעה בזכות תלויה :בעיקר במשקל היחסי של הזכות כנגד המשאבים. וכך קבע בג"ץ "מהו, אם כן, המשקל היחסי? שאלה זאת מציבה מבחן לחברה בישראל: החברה נבחנת, בין היתר, על פי המשקל היחסי שהיא נותנת לחירות האישית. המשקל צריך לבוא לידי ביטוי, לא רק באמירות יפות, ולא רק בספרי משפט, אלא גם בספר התקציב. ההגנה על זכויות האדם כרוכה לא פעם במחיר. החברה צריכה להיות מוכנה לשלם מחיר סביר עבור הגנה על זכויות "האדם. ראו גם בג"ץ488/11 'ההסתדרות הרפואית בישראל נ שר הבריאות ( פורסם במאגר ממוחשב 19.6.11 .) 59 בג"ץ4541/94 מילר נ' שר הביטחון( , פ"ד מט4 ) 94 , 144 ( 1995 ). 60 בג"ץ2344/98 מכבי שירותי בריאות נ' שר האוצר( , פ"ד נד5 ) 729 ( 2000 ). 246 |דוח שנתי 69ב בתשובתה כתבה הב"ה כי לעמדתה יש לפעול להקמת טריבונל בראשות משפטן, שיכריע בבקשות למינוי אפוטרופוס שאינן מעוררות התנגדות או מחלוקת. בטריבונל ישתתפו נציגי ציבור מטעם הרווחה והוא יהיה נגיש לכל אדם שמבקשים למנות לו אפוטרופוס, לרבות התניידות הטריבונל עצמו למקום מגוריו של האדם לשם .שמיעתו בתשובת משרד האוצר לביקורת מדצמבר2018 נכתב כי משרד הרווחה לא דרש כל תוספת תקציב לנושא זה, והוא מתוקצב לפעולות אלו במסגרת התקציבית המוקנית לו. עוד נמסר כי תקציבה של הב"ה נבנה תוך התייחסות לעומס העבודה הכולל של המערכת, ואם יגדל העומס עקב שמיעת האדם בהליך למינוי אפוטרופוס, הדבר יובא בחשבון בבחינת .העומסים הכוללים של המערכת ובמידת הצורך יקבל את המענה הדרוש בתשובתו של משרד המשפטים נמסר כי הם מקווים שבהמשך לעבודת הצוות הבין- משרדי יימצא פתרון מעשי ותקציבי לסוגיית שמיעתם של אנשים בהליך מינוי אפוטרופוס, וכ י בעתיד יותקנו תקנות המחזקות את .מקומו של האדם בהליך המשפטי המדינה מחויבת לבצע התאמות נגישות להליך המשפטי ולהבטיח את זכות היסוד של אדם עם מוגבלות להישמע בהליך שיש בו כדי לעצב את חייו ולצמצם את חירויותיו. החובה מבוססת בדין הישראלי ובאמנה הבין- לאומית, ובית המשפט העליון אף קבע כי במקרה מסוג זה לא תישמע המדינה בטענה של" "היעדר תקציב61 . לפיכך על שר הרווחה ועל שרת המשפטים, בשיתוף עם משרד האוצר, לפעול בהקדם יחד לשינוי השיטה הנוהגת, ובה אין אדם עם מוגבלות נשמע בהליך משפטי בנושא כשרותו המשפטית אלא במקרים נדירים, דבר .שאינו עולה בקנה אחד עם הדין  ממצאיו של פרק זה מלמדים על חסר יסודי בהתאמות הנגישות לשירות שמבצעת הב"ה בהליך המשפטי ובבקרה על עמידתה בחובותיה. נוהל בתי המשפט, שהוכן באוקטובר2015 , נכתב מבלי שנבחנו כנדרש הנהלים, ההליכים והנהגים במתן השירות בהב"ה , והוא נותן מענה חלקי בלבד. חלק נכבד מן השופטים, מנותני השירות ומן המתנדבים בהב"ה לא עברו הכשרה. הליכים משפטיים למינוי אפוטרופוס, שתוצאתם הגבלת חירותו של אדם בקבלת ההחלטות הנוגעות לחייו, נערכים בשיטה שבה רק במקרים נדירים נשמע אדם עם מוגבלות בהליך ומממש את זכותו .לאוטונומיה 61 בג"ץ2344/98 מכבי שירותי בריאות נ' שר האוצר( , פ"ד נד5 ) 729 ( 2000 ). הבטחת זכויות של אנשים עם מוגבלות בהליכים משפטיים | 247 הב"ה אחראית להפעלתם של בתי המשפט ולפתיחת שעריהם לפני אנשים המבקשים לשמור על זכויותיהם, ולכן עליה להבטיח לכול את זכות הגישה לערכאות. על הב"ה להשלים לאלתר את בחינת נהליה .והתאמתם, לאפשר את כל התאמות הנגישות שהיא חבה בהן ולפרסמן עליה לוודא שלכל השופטים ולנותני השירות בהב"ה יוענקו כל הכלים ליישומם של חוק שוויון, תקנות השירות ונוהל בתי המשפט, כדי להבטיח את זכותם של אנשים עם מוגבלות להיות שותפים לה ליכים משפטיים .המשפיעים על חייהם ולשמור על האוטונומיה שלהם בהליכים אלה 248 |דוח שנתי 69ב ענישה ודרכי טיפול הליך פלילי בעניינו של אדם עם מוגבלות עשוי להסתיים, בין השאר, בענישה במאסר בפועל או בעבודות שירות עליהן מחליט בית המשפט, זאת לאחר שביקש במקרים מסוימים את המלצת שירות המבחן והממונה על עבודות שירות (בהתאמה). בנסיבות מסוימות יכול ההליך להסתיים בהפניה לטיפול במגוון דרכים, כגון צו אשפוז בהמלצת פסיכיאטר; או בקביעת דרכי טיפול כמו השמה בהוסטל, במרכזי יום, במסגרת תעסוקה ובמעון נעול62 (להלן- .)דרכי טיפול דרכים אלה נועדו להתמודד עם קשיים הנובעים מכשירותו המשפטית של אדם עם מוגבלות שכלית או נפשית, שעשוי להימצא כשיר או לא כשיר לעמוד לדין63, או שאינו בר עונשין64 . אם הנאשם חולה במחלת נפש, חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א- 1991 (להלן- חוק טיפול בחולי נפש) קובע כי בית המשפט יחליט על כשירותו המ שפטית לאחר קבלת חוות דעת פסיכיאטרית. בית המשפט רשאי לקבל חוות דעת מטעם התביעה וחוות דעת מטעם ההגנה, להכריע ביניהן, וקביעתו היא הסופית בעניין65 . אם הנאשם הוא אדם עם מוגבלות שכלית, כדי להימנע מחוסר צדק ומחוסר התועלת שבניהול הליך פלילי נגד מי שאינו מסוגל להבינ ו אף ברמה הבסיסית ,ביותר חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית- ,)התפתחותית התשכ"ט- 1969 (להלן- ,)חוק הסעד מאפשר לבית המשפט לקבוע שנאשם אינו כשיר משפטית בהתאם לראיות שמובאות .בפניו אי- כשירות משפטית נקבעת בשתי דרכים: קביעה כי אדם אינו בר ענישה- האדם לא יישא באחריות הפלילית למעשיו אם בשל מחלת נפש או ליקוי שכלי היה חסר יכולת של ממש להימנע מהמעשה או להבין את הפסול שבמעשיו; או קביעה כי אדם אינו כשיר לעמוד לדין - האדם אינו מסוגל לעמוד לדין בשל .לקות שכלית או מחלת נפש 62 מקום המשמש למגורים או החזקה במשמורת של אדם תוך הגבלת החופש של המוחזק בו, לפי סעיף1 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א- 1971 . 63 לפי החסד"פ, חוק הסעד (טיפול באנשי ם עם מוגבלות שכלית- התפתחותית) וחוק טיפול בחולי נפש, אדם אינו מסוגל לעמוד לדין בשל מוגבלותו, למשל, אם בעת קיום ההליך המשפטי האדם לא מסוגל להבין את מהות ההליך הפלילי, או לא מסוגל למ נות לעצמו סנגור כדי להתגונן .בעזרתו במשפט 64 לפי סעיף34ח לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 , אדם לא יישא באחריות הפלילית למעשיו, אם בשל מחלת נפש או ליקוי שכלי, הוא היה חסר יכולת של ממש להימנע מהמעשה או להבין את .הפסול שבמעשיו 65 ע "פ506/76 מדינת 'ישראל נ אלקנוביץ(, פ"ד לא1 ) 748 ( 1977 ;)רע"פ 2111/93 אבנרי‎ ‎נ ' מדינת ישראל, (פ"ד מח5 ) 133 ( 1994 ); ע"פ 10166/09 פלונית נ 'מדינת ישראל , (פורסם ב מאגר ממוחשב11.10.2010); החלטה ב ת" )פ (ב"ש23688-10-11 מדינת ישראל 'נ פלוני , (פורסם במאגר ממוחשב31.07.2012 .) הבטחת זכויות של אנשים עם מוגבלות בהליכים משפטיים | 249 חוק הסעד אינו מקנה סמכות לקבוע גורם מפקח על מימושן של דרכי הטיפול שנקבעו לאדם עם מוגבלות שכלית ,ואינו מאפשר להטיל סנקציות על אדם שלא שיתף פעולה עם דרכי הטיפול שנקבעו לו את החלטתו זאת בית המשפט מב סס בין השאר על חוות דעת של ועדת האבחון במשרד הרווחה . תפקיד הוועדה לבחון אם מי שעומד לפניה הוא אדם עם מוגבלות שכלית- התפתחותית, ולשם כך לקבל לידיה מידע ולהורות כי האדם יעבור הליך אבחון. ועדת האבחון היא גורם ממליץ ובית המשפט אינו מחויב לקבל את המלצתה. נמצאו כמה קשיים בקביעת דרכי ה טיפול באדם עם מוגבלות שכלית .שביצע עבירה. להלן הפרטים קביעתן של דרכי טיפול ויישומן שני חוקים מאפשרים למדינה להפנות אדם לטיפול במקום ההליך הפלילי אם אינו כשיר לעמוד לדין או שאינו בר עונשין: חוק טיפול בחולי נפש מאפשר הפניה של אדם עם מוגבלות נפשית וחוק הסעד– הפניה של אדם עם מוגבלות שכלית. חוק הסעד אף מאפשר למדינה להפנות לטיפול גם נאשם עם מוגבלות שכלית שהורשע, חלף גזירת עונשו ובלי להתייחס לכשירותו. תכליתן של דרכי הטיפול היא מניעת סיכון לשלומו ולשלום הציבור66 . 1 . על פי חוק ,טיפול בחולי נפש אם הוגדר אדם עם מוגבלות נפשית כמי שאינו בר ענישה, ונמצאו ראיות לכאורה שביצע את העבירה בית המשפט חייב להורות על אשפוזו. אם הוגדר אדם עם מוגבלות נפשית כמי שאינו כשיר לעמוד לדין ונמצא כי לכאורה אכן ביצע את המעשה המיוחס לו, בית המשפט רשאי להורות על אשפוזו או ,על טיפול בו, לפי שיקול דעתו. כך ההליך הפלילי בעניינו של נאשם עם מוגבלות נפשית בדרך כלל אינו מסתיים בלי שבית המשפט בחן את הצורך באשפוזו או בטיפול בו, והוא .עשוי אף לקבוע הוראות לטיפול ולפיקוח עליו לעומת זאת חוק הסעד אינו מקנה לוועדת האבחון ולבית המשפט סמכות לקבוע גורם מפקח על מימושן של דרכי הטיפול שנקבעו לאדם עם מוגבלות שכלית, וממילא אינו מאפשר להטיל סנקציות על אדם שלא שיתף פעולה עם דרכי הטיפול שנקבעו לו. לפיכך אין פיקוח שאנשים עם מוגבלות שכלית אכן עוברים את הטיפול שנקבע להם, פיקוח שנועד לצמצם את ההסתברות שיחזרו למערכת המשפטית לאחר שביצעו עבירות .נוספות בפברואר2016 )הציעה פרקליטת מחוז למשנה לפרקליט המדינה (פלילי ,דאז לתת מענה לסוגיה על ידי הוראה לפרקליטים לבקש צו מבחן שיאפשר פיקוח על דרכי הטיפול והטלת סנקציות בגין אי יישומו של צו .המבחן 66 בשולי החקיקה- האחריות הפלילית של המפגר , יעקב בזק, הפרקליט כרך כ"ט, פורסם .במאגר ממוחשב 250 |דוח שנתי 69ב צו מבחן כולל תנאים שהאדם נדרש לעמוד בהם תקופה קצובה, והוא עשוי ,להקיף גם דרכי שיקום שונות שהאדם נדרש למלא, כגון עבודות שירות קנס והתחייבות להימנע מביצוע עבירה. באמצעות צו מבחן מבטיחים .שיקבל שיקום, טיפול ופיקוח בידי שירות המבחן אי- עמידה בצו המבחן מאפשרת הטלת סנקציות, לרבות עונש המתווסף לתקופה שב .צו המבחן כלומר, תקופת המבחן מאפשרת לאדם לעמוד בתנאים המותאמים לו ועשויים להקל על שיקומו ועל שילובו בקהילה, מנגד אי- עמידה בתנאי .המבחן עשויה להביא להחמרת עונשו המשנה לפרקליט המדינה (פלילי) לא החליט אם לאמץ את הצעתה של פרקליטת המחוז או לתת מענה אחר לסוגיית הפיקוח והטלת הסנקציות על אנשים עם מוגבלות שכלית שלא שיתפו פעולה עם דרכי טיפול שנקבעו להם. לפיכך ראוי שמשרד המשפטים יבחן סוגיה זו , גם כדי שלא להפלותם לרעה לעומת .אנשים עם מוגבלות נפשית 2 . ועדת האבחון קובעת את דרך הטיפול הכללית- השמה במסגרת חוץ- ביתית, הפניה לתעסוקה וכיו"ב. ההחלטה מועברת לוועדת ההשמה המחוזית או למחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית, לשם איתור .מסגרות מתאימות פנויות כש שני גורמים מטפלים בנפרד זה בקביעת ן של דרכי טיפול ו זה באיתור מסגרות מתאימות , קיים חשש שנאשמים מופנים למסגר ו ת שאינן מתאימות להם ,א ו שמתעכבת מציאת מסגרת מתאימה ופנויה עבורם, כך ש נאשמים עם מוגבלות שכלית נאלצים להישאר ב מעצר67 . למשל, ביולי2015 קבעה ועדת האבחון כי הטיפול המתאים לאדם מסוים עם מוגבלות שכלית הוא השמה במסגרת חוץ- ביתית, אך המלצה למסגרת הספציפית המתאימה ניתנה על ידי שירות המבחן רק בחודש ספטמבר 2017 . משום כך התארך מעצר הבית של אותו אדם עם מוגבלות שכלית .לשלוש שנים בתשובתו כתב משרד הרווחה כי יש יתרונות מקצועיים רבים להפרדה בין הגורם המחליט על רמת התפקוד של האדם עם המוגבלות ועל דרכי הטיפול בו ובין הגורם האמון על ההשמה במסגרת ס ,פציפית. אף על פי כן המשרד יבחן אפשרויות לצמצום הפער הקיים בין מועד החלטתה של ועדת .האבחון על דרכי הטיפול ובין מועד ההחלטה על השמה ספציפית 67 הסניגוריה הציבורית דוח פעילות - 2017 ,, משרד המשפטים, הסניגוריה הציבורית יולי 2017 . הבטחת זכויות של אנשים עם מוגבלות בהליכים משפטיים | 251 בפברואר 2012 דן בית המשפט בעניינו של אדם הסובל מדמנציה ,שנמצא שאינו כשיר לעמוד לדין ,אך לדברי בית המשפט הועבר "כתפוח אדמה לוהט " בין משרד הבריאות למשרד הרווחה ,שלא מצאו לו מוסד מתאים כדי למנוע עינוי דין, לייעל את התהליך, להגביר את שיתוף הפעולה בין הגורמים המעורבים ולהחליט החלטה מושכלת המבוססת על המי ,דע בכללותו על משרד הרווחה ל הסדיר את התיאום בין גורמי ההשמה לוועדת האבחון. על מנת שהוועדה תחליט החלטות ישימות ויעילות, עליו לעדכן את ההנחיות לוועדה, כדי לוודא שבידיה יהיה כל ה מידע הרלוונטי על מסגרות המיועדות לאנשים עם מוגבלות , התאמת ן לסוגי המוגבלויות ומספר המקומות הפנויים בה .ן 3 . לא פעם מאובחנים מבצעי עבירה עם ריבוי מוגבלויות , כגון שכלית ונפשית או נפשית והתמכרות ולעיתים הגדרת המוגבלות שלהם עמומה68 . במקרים כאלה, לשם החלטה על הגורם המטפל , בית המשפט מפנה את האדם גם ל וועדת האבחון של משרד הרווחה וגם לפסיכיאטר של מש רד הבריאות (להלן- )הגורמים המומחים . במקרים של פנייה לשני הגורמים המומחים, קורה לא אחת ש החלט ות יהם ה מקצועיות תר וס ות א מ ו עכב ות את הטיפול ו את קביעת המסגרת המתאימה:. להלן דוגמאות א. בפברואר2012 ,דן בית המשפט בעניינו של אדם הסובל מדמנציה שנמצא שאינו כשיר לעמוד לדין, אך לדברי בית המשפט הועבר "כתפוח אדמה לוהט" בין משרד הבריאות למשרד הרווחה, שלא מצאו לו מוסד מתאים. בית המשפט הורה על אשפוזו בבית חולים פסיכיאטרי בעודו ער לקושי הכרוך באשפוז ו במוסד לא- מתאים ולמרות התנגדותו .של הפסיכיאטר המחוזי ב. בדצמבר2012 .דן בית המשפט בחוות דעת שהוגשו בעניינו של נאשם חוות הדעת הפסיכיאטרית קבעה כי אינו סובל ממחלת נפש, ואילו .חוות הדעת של ועדת האבחון קבעה כי הוא זקוק לטיפול פסיכיאטרי בית המשפט קבע כי הנאשם חייב להיות מטופל גם בידי משרד הבריאות גם בידי משרד הרווחה . ג. ביולי2017 קבעה ועדת האבחון כי דרך הטיפול בעניינו של אדם מסוים עם מוגבלות היא אשפוז פסיכיאטרי, הגם שבדיקות פסיכיאטריות .קודמות לא העלו ממצאים שהצדיקו המשך אשפוז ועדה בין- משרדית ובה נציגים ממשרדי הבריאות והרווחה אמורה להכריע במקרים מורכבים של אנשים עם ר יבוי מוגבלויות. הוועדה מתכנסת אחת לחודש וקובעת את הגורם המטפל, לאחר ששני המומחים דנו וגיבשו את .דעתם על המוגבלויות 68 כך למשל אנשים עם דמנציה ומקרים מסוימים של פגיעות ראש המאופיינות בתסמינים שכליים .ונפשיים כאחד 252 |דוח שנתי 69ב נמצא כי במקרה שהועבר לטיפולה של הוועדה הבין- משרדית, אדם עם מוגבלות שכלית המתין חמישה חודשים לאיתור מסגרת עבורו. בהחלטתו באותו מקרה ציין בית ה משפט כי "התנהגותה של הרשות בכל הנוגע לנאשם הינה מתחת לכל ביקורת ואינה הולמת מנהל תקין. מדובר בסיכון חד משמעי שהרשות הרלוונטית מעמידה את הציבור ואת הנאשם שהינו אדם לוקה בשכלו. הנאשם היה נתון במעצר תקופה ארוכה של שנה הרבה מעבר לצורך... גרירת הרגלים של הרשות ...אינה מובנת לי ואינה מוצדקת אוסיף ואומר שהוועדה הבין משרדית גם לא טרחה לקיים את הוראתי המפורשת... להבהיר מדוע נאשם לוקה בשכלו שהוכר כלא כשיר לעמוד לדין, אינו מקבל פתרון, וממשיך לשהות במעצר אשר חוקיותו מוטלת "בספק69 . על משרדי המשפטים, הרווחה והבריאות לשקו ל קביעתו של מנגנון לזיהוי מוקדם של המקרים המורכבים ביותר של אנשים עם ריבוי מוגבלויות שיצריכו הכרעה בוועדה הבין- משרדית, על מנת לזרז את ההחלטה בעניינם בפרק זמן קצר ככל האפשר. עליהם לשקול גם הסדרתו של מנגנון היוועצות בין הגורמים המומחים, כדי למנוע סתירות ולצו רך קבלת החלטות מיטביות על האבחון ועל מסגרת .טיפולית רלוונטית מחסור במסגרות מותאמות לטיפול ולענישה משנת2008 הצביעו לא פעם משרד הרווחה וגורמים שונים במשרד המשפטים על כך שאין מספיק מסגרות טיפוליות תומכות לאנשים עם מוגבלות שכלית שביצעו עבירה. לדבריהם, חסרו נן של מסגרות, ובה בעת סירובן של חלק מהמסגרות הקיימות לטיפול בקהילה לקלוט מטופלים בעלי עבר פלילי יוצרות מצב בו לבית המשפט יש שתי אפשרויות, השמת הנאשם במקום לא מתאים במעון נעול או מקום לא מתאים בכלא בבידוד כמעט מוחלט, שכן יש מצוקה אמיתית באיתור חלופות. בהקשר זה אף הצביעה יו"ר הפורום בפרקליטות על חובתה של המדינה מכוח האמנה לפעול למציאת פתרון הולם לאנשים עם .מוגבלות נמצאו מקרים בהם לא הייתה מסגרת מתאימה לאנשים עם מוגבלות .ובלית ברירה הם הוחזקו במעון נעול, תקופות ארוכות 69 )ת"פ מחוזי (ב"ש22769-11-14 מ"י נ' פלוני (לא פורסם) מיום15.11.15 . הבטחת זכויות של אנשים עם מוגבלות בהליכים משפטיים | 253 על משרד הרווחה, בשיתוף משרד המשפטים, משרד הבריאות וגורמי האכיפה הרלוונטיים למפות את כלל דרכי הענישה והטיפול הקיימים לאנשים עם מוגבלות שביצעו עבירה, ואת סוגי המסגרות החסרות ומספרן. על המשרדים לבנות תוכנית פעולה מפורטת להקמת המסגרות החסרות, על מנת שהמדינה תו כל לעמוד בחובותיה על פי חוק השוויון .ועל פי האמנה מחסור במסגרות מסוג מעון נעול: מעון נעול הוא מקום המשמש למגורים או להחזקה במשמורת של בני אדם תוך הגבלת חירותם. חוק הסעד מאפשר ל בית המשפט לה פנות אדם עם מוגבלות שכלית שנמצא כשיר לעמוד לדין, לרצות מאסר או מעצר במעון נעול . נמצא, כי במקרים שבית המשפט סבור כי אי אפשר לשלוח את האדם למעון .נעול, הוא נאלץ לשחררו או לשלחו לריצוי מאסר בבית סוהר ריצוי מאסר בבית סוהר עשוי להוביל לפגיע ה יתר ה ב קבוצת אוכלוסייה זו ולניצולה בי די שאר האסירים70, ואילו שחרור עשוי לפגוע בשלום הציבור או בשלומו של האדם. 1 . המעון הנעול היחיד הפועל בארץ הוא "נווה מנשה", המיועד לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית ויש בו מקום ל- 18 דיירים. כבר בשנת2012 מסר משרד הרווחה לבית המשפט העליון שאין מסגרות מסוג מעון נעול המתאימות לאנשים עם מוגבלות שכלית שאינה התפתחותית (להלן- הנמכה קוגניטיבית), וכי ה משרד" שוקד על פיתוח מסגרות נוספות לטיפול ...'באוכלוסיות ש'נופלות בין הכיסאות אולם אין צפי לפ יתוח מסגרות כאלה "בזמן הקרוב71 . לעיתים נאלץ בית המשפט לגזור מאסר במעון "נווה מנשה" על אנשים עם הנמכה קוגניטיבית , לרבות עבר ייני מין, ש אין מסגרת מותאמת לריצוי מאסרם ,למרות התנגדות של גורמי משרד הרווחה . ,ואכן י בה עדר מעון נעול נוסף , הוכנסו למעון הנעול "נווה מנשה "גם אנשים עם הנמכה וק גניטיבית . כבר בשנת2015 הצביע צוות המעון, באוזני נציגי ם של הפורום המקצועי המשותף לגורמי האכיפה ש עוסק בנושא, על הבעיה שמתעוררת משהות משותפת של חוסים בעלי מסוכנות מינית גבוהה ו חוסים חסרי ישע .הנמצאים בסיכון גבוה משרד הרווחה השיב למשרד מבקר המדינה ,כי המענה הניתן במעון הנעול מותאם לא רק לאבחון אלא ל צו רכי האנשים , 70 הסניגוריה הציבורית דוח פעילות- 2017 , הסניגוריה הציבורית, יולי2017 . 71 ע "פ2059/12 פלו ני נ 'מדינת ישראל, פסקה19 .), (פורסם במאגר ממוחשב 254 |דוח שנתי 69ב משנת 2008 מצביעים גורמים בממשלה על היעדרן של מסגרות מעון נעול לנשים , לקטינים ,לבעלי תחלואה כפולה , לפגועי ראש ולעברייני מין .ניסיונות לקידום הקמתן של מסגרות כאלה נמשכים זה עשור ל יכולותיהם לו רמת תפקודם ,בין שמוגבלותם היא שכלית התפתחותית ובין שהיא .הנמכה קוגניטיבית בתשובתו כתב משרד האוצר כי במסגרת תקציבו של משרד הרווחה ,מתוכננות הרחבה של מעון "נווה מנשה" שתגדיל את מספר השוהים בו ומתוכננת הקמתן של מסגרות אחרות לאוכלוסיות שאינן מתאימות למעון זה. בשלב זה לא העלה משרד הרווח .ה דרישות לתוספת תקציב בנושא זה משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הרווחה כי שלוש קבוצות של דיירים עשויות להי פגע מהשהייה המשותפת במעון הנעול "נווה מנשה" המיועד רק ל אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית: אנשים עם הנמכה קוגניטיבית , השוהים במסגרת שאינה מתאימה לרמת תפקודם ;אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית , החשופים לסכנה ולפגיעה בהליך שיקומם; ואנשים עם ריבוי מוגבלויות, כגון הנמכה קוגניטיבית והפרעות אישיות או התנהגות, עימם גורמי הטיפול מתקשים להתמודד. על משרד הרווחה לפעול להפחתת הסיכון ל פגיעה בשוהים במעון ה נעול "נווה מ נשה" . 2 . גורמים במשרד הרווחה ,בהב"ה, ב סניגוריה הציבורית וב פרקליטות ויו"ר הוועדה לזכויות הילד בכנסת הצביעו בשנים 2008 - 2018 על יה עדרן של מסגרות מסוג מעון נעול לנשים, לקטינים (ולקטינים עם תחלואה כפולה72 ,) לפגועי ראש ו לעברייני מין .ניסיונות לקידום הקמתן של מסגרות כאלה נמשכים מזה עשור73 . בהיעדר מסגרות כאלה, לא אחת אנשים עם מוגבלויות נשלחים לרצות מאסר ללא תנאים שהולמים את מצבם או במסגרת שאין בה כלים לשמירה על ביטחונם האישי ו על.ביטחון הציבור בתשובתו מסר משרד הרווחה כי מסגרת לעברייני מין נפתחה בדצמבר 2018 ; מעון לקטינים עוברי חוק עם הנמכה קוגניטיבית צפוי להיפתח ברבעון הראשון ש ל שנת2020 ; מסגרת לפגועי ראש מצויה בטיפול משותף של משרד הבריאות ומשרד הרווחה; ואילו מספרן של נשים עם מוגבלות .העוברות על החוק אינו מצדיק פתיחת מעון משרד הבריאות השיב כי הוא פועל לפיתוח מסגרות חלופיות, ובפרט לאשפוז ממושך, ומתוכננת הקמתה של מחלקה לתחלואה כפו לה . 72 שילוב של מוגבלות והתמכרות. 73 ראו "הקמת מסגרות לילדים עם תחלואה משולבת", חה"כ יפעת שאשא- ביטון מיום16.01.2018 ; הבטחת זכויות של אנשים עם מוגבלות בהליכים משפטיים | 255 ,משרד מבקר המדינה מעיר למשרדי הרווחה הבריאות והאוצר כי לנוכח ,ההתרעות ארוכות השנים מגורמים רבים על מחסור במסגרות מתאימות עליהם למצוא פתרונות לקבוצות מסוימות של אנשים עם מוגבלות ,המעורבים בהליכים פליליים: נשים, קטינים, קטינים עם תחלואה כפולה פגועי ראש .ועברייני מין מחסור במסגרות פוגע בשוהים במסגרות הקיימות ופוגע במיוחד ב מבצעי עבירות עם מוגבלות ה נשלחים למאסר בתנאים שאינם הולמים את מצבם , מוחזקים במעון נעול יותר מן הנדרש או משתחררים למרות הצורך .בהגבלת חירותם משרדי הרווחה והבריאות נדרשים גם לבחון דרכים לתת מענה מיטבי ל עוברי חוק עם מוגבלות - מענה נפרד ו מותאם בתוך המסגרות הקיימות או על ידי הקמת מסגרות נוספות לקבוצות אלה . 256 |דוח שנתי 69ב התאמות נגישות לשירות הניתן על ידי שב"ס התאמות נגישות לנהלים שב"ס מופקד על החזקתם במשמורת של אסירים ועצירים. כאמור, תקנות השירות קובעות כי נותן שירות חייב בביצוע כל התאמה סבירה של נוהל ,הליך או נוהג ,בשירות על מנת שיאפשר מתן שירות לאדם עם מוגבלות . התקנות מחילות על שב"ס חובות נוספות להתאמות הנגישות לשירותים ולפעילויות הניתנים במתקניו במהלך החזקה במשמורת, ועל שב"ס להשלימן עד נובמבר 2018 . רק באוגוסט 2018 , ,ארבע שנים לאחר המועד שנקבע בחוק החל שב"ס בהיערכות ראשונית להתאמות ה .נגישות לשירות במתקניו התאמות .נגישות לאסירים עם מוגבלות נערכו באופן פרטני בלבד ובמקרים ספורים בתשובת שב"ס לביקורת מדצמבר2018 , נכתב כי הוא החלה בעבודת מטה רחבה לטיפול בנגישות השירות בשב"ס, וכי יפעל למימושה בשנת2019 . משרד מבקר המדינה מעיר לשב"ס כי עליו להחיש הטיפול בנושאים הבאים: הת אמות נגישות לנהלים, לנהגים ולהליכים של מתן שירות לאסירים ולמבקרים; הכשרת סוהרים מסודרת למתן שירות לאסירים ומבקרים עם מוגבלות; התאמות נגישות למידע; והסדרת השימוש .באמצעי עזר, כנדרש בדין התאמות נגישות בעבודות שירות , במאסר בפועל ובמסגרות שיקום עבודות שירות עבודת השירות74 היא חלופה לריצוי מאסר ,בפועל הנעשית למטרות של תועלת הציבור .הימנעות משיבוץ אדם לעבודת שירות עשויה להביא לידי הטלת חלופה עונשית שאינה מידתית, כגון שחרור או מאסר בפועל, ועשויה לפגוע בזכויות נאשמים ובאינטרס הציבורי . בית המשפט העליון אף,קבע בשים לב לחוק 74 סעיף51א לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 . הבטחת זכויות של אנשים עם מוגבלות בהליכים משפטיים | 257 המערך לעבודות שירות משבץ עובדי שירות לריצוי עונשם ב- 480 מקומות תעסוקה ,שרק 43 מהם (כ- 9% ) מותאמים לעבודות שירות של אנשים עם מוגבלות השוויון ולחובת ההגינות ,כי לא ייתכן שאדם עם מוגבלות ייאסר במקום שאחר לא היה נאסר בו75 . הממונה על עבודות השירות בשב"ס (להלן- הממונה )מאתרת מסגרות שאפשר לעשות בהן עבודות שירות, בהסכמת המעסיקים, ונותנת חוות דעת על התאמ תו של אדם למסגרת כזאת והשמתו בה76 . בביקורת נמצא כי הממונה אינה מחזיקה נתונים מעודכנים על מספר ם של עובדי השירות עם מוגבלות ועל סוג מוגבלותם, ו אין בידיה ריכוז נתונים אודות מקומות תעסוקה פוטנציאליים לעבוד ו.ת שירות מותאמות בתשובתו כתב שב"ס כי בימים אלה נערכת עבודת מטה לשיפור המערכת .הממוחשבת, לרבות לשם יצירת מאגר נתונים סדור מחסור במסגרות לעבודות שירות: השמת אנשים עם מוגבלות בעבודות שירות מחייבת שמקומות התעסוקה יהיו מותאמים לאנשים עם מוגבלות . ,לפי הפסיקה הממונה נדרש ת לאתר מסגרות גם אם נדרשים לכך תנאים ,מיוחדים מגבלות מיוחד ות או אף העמדת מערכות תעסוקה מיוחדות, כדי להגדיל את אפשרויות ה מימוש של.עבודות השירות על הממונה לעשות את כל המאמצים האפשריים כדי למצוא שיבוץ מתאים לכל נאשם שנמצא מתאים לרצות את עונשו בדרך זאת77 . המערך לעבודות שירות משבץ עובדי שירות לריצוי עונשם ב- 480 מקומות תעסוקה ,רק 43 מהם (כ- 9% ) מותאמים לעבודות שירות של אנשים עם .מוגבלות בתשובת ו כתב שב" ס כי הממונה תמשיך לפעול להרחב תו של מעגל המעסיקים בעבודות השירות , ותפעל לאיתור מקומות עבודה מותאמים בכל .אזור בארץ יוער כי לנוכח המחסור במסגרות לעבודות שירות מותאמות למוגבלויות השונות, בית המשפט נאלץ לא אחת לגזור חלופה עונשית שאינה מתאימה78 . 75 רע"פ1/09 פלוני נ' מדינת ישראל .)(לא פורסם 76 סעיף51ב(ב1 .) לחוק העונשין 77 ע"פ779/08 מוסלי נ' מדינת ישראל (פורסם במאגר ממוחשב מיום01.04.09 ); ע"פ5283/11 פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם במאגר ממוחשב מיום23.01.12 ); רע"פ3667/14 'קרדי נ מדינת ישראל (פורסם במאגר ממוחשב, מיום01.06.14 .) 78 ראו המקרה המתואר בהחלטה ברע"פ6481/17 לחאם האלה נ' מ"י (פורסם במאגר ממוחשב מיום02.11.17); עפ"ג מחוזי (מרכז- )לוד64121-01-17 לוי נ' מ"י (טרם פורסם23.05.17 ); ת"פ )מחוזי (נצרת21298-09-11 'מ"י נ שלמה מנחם (פורסם במאגר ממוחשב מיום19.01.14 .) 258 |דוח שנתי 69ב בתי המשפט התייחסו בעבר ליכולת המדינה לחייב מוסדות שלטוני ,ים וציבוריים הנתמכים בתקציב המדינה, להעסיק עובדי שירות רבים יותר79, למחסור במסגרות לעבודות שירות המותאמות לאנשים עם מוגבלות ולהשלכותיו. בית המשפט העליון כתב כבר ב- 2008 : "עולה השאלה, האם לא ראוי היה שהמערכת הציבורית תיערך להסדרת מקומות עבודה מתאימים לאנשים מסוגים שונים, כדי לסייע במיצוי מלא של אפשרות השימוש במסלול העונשי של מאסר בעבודות שירות, כמסלול המשלב ענישה הרתעתית ושיקומית גם יחד, ההולם סוג מסוים של מקרים, ובאין לו תחליף אמיתי. התוצאה של דחיית האופציה העונשית של עבודות שירות מטעמים מערכתיים כאלה ואחרים , עלולה להביא לעיוות באיזון "...העונש הראוי80 . נמצא כי במועד סיום הביקורת לא היו במשטרה, בשב"ס וברשות הארצית לכבאות והצלה מקומות מותאמים לעבודות שירות של אנשים עם .מוגבלות על הממונה לפעול לאיתור מקומות תעסוקה נוספים ולהרחבה של התעסוקה במוסדות שלטוניים וציבוריים. לשם כך עליה לבחון עם מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים אם באפשרותה לחייב מוסדות שלטוניים וציבוריים להקצות מקומות לביצוע עבודות שירות על ידי אנשים .עם מוגבלות המחסור במקומות לעבודת שירות אף מחייב אותה לפעול עם המשרד לביטחון הפנים כדי שגופים הכפופי ם לו יקצו מקומות המותאמים לעבודות שירות של אנשים עם מוגבלויות, וישמשו בכך דוגמה .לכל הגופים הציבוריים בתשובתו כתב שב"ס כי הממונה תפעל לאתר במוסדות שלטוניים וציבוריים .מקומות תעסוקה שיהיה אפשר לשלב בהם אנשים עם מוגבלות מאסר בפועל פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב- 1971 , קובעת כי אסיר המתקבל למשמורת בית הסוהר יוחזק בתנאים הולמים שלא יהיה בהם כדי לפגוע בבריאותו ובכבודו, יהיה זכאי להשתלב בפעילות פנאי או חינוך, ישולב בפעילות ,שיקום ככל שיימצא מתאים לכך, ויהיה זכאי לטיפול רפואי. לפי תקנות השירות אדם עם מוגבל ות זכאי לקבל התאמות נגישות לשירות במעצר ובמאסר, כגון .שירותי רפואה, רווחה, תעסוקה ושיקום 79 עת"מ )(מרכז34952-06-11 הוצאת עיתון הארץ נ 'שירות בתי הסוהר ואח' (פורסם במאגר ממוחשב מיום17.06.12 .) 80 ע"פ10292/06 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה11 לפסק הדין (פורסם במאגר ממוחשב מיום 08.04.08 .) הבטחת זכויות של אנשים עם מוגבלות בהליכים משפטיים | 259 אבחון ומיון של אנשים עם מוגבלות: אנשים עם מוגבלות המוחזקים בידי שב"ס עשויים להיכלל בשתי קטגוריות: טעון פיקוח או חולה כרוני. טעוני פיקוח הם אסירים שרמת תפקודם טעונה השגחה וטיפול מוגבר. בקבוצה זו עשויים ,להכלל מי שהיו מעורבים בעבירות מסוימות (גילוי עריות, אלימות במשפחה עבירות מין), ומי שנש קף סיכון מהם או להם (סיכון בריחה גבוה, השתייכות לכנופיה, גמילה מסמים). חולה כרוני הוא מי שנוטל תרופות מסוימות דרך קבע או מי שסובל ממחלות מסוימות. ב קבוצת ה טעוני ם פיקוח בו קבוצת החולים הכרוניים יש גם אסירים רבים שאינם אנשים עם מוגבלות, ו לא כל האסירים עם מוגבל.ות מוגדרים כטעוני פיקוח .נמצא כי שב"ס לא מגדיר קטגוריה של אסירים עם מוגבלות ואכן, אין הלימה בין נתוני שב"ס על מספרם של טעוני הפיקוח, שביוני2018 היה כ- 150 (מהם חמש אסירות), ובין אומדני מספרם של האנשים עם מוגבלות המוחזקים בשב"ס. למשל, בנוגע לאסירים עם מוגבלות נפשית: בינואר2018 דיווח שב"ס על כ- 22 אסירות עם מוגבלות נפשית, ואילו רש"א מעריכה כי בכל רגע נתון מרצים מאסר כ- 700 .אסירים עם מוגבלות נפשית ,אין לשב"ס נתונים מלאים על אנשים עם מוגבלות המוחזקים אצלו ובהיעדרם אין ביכולתו לבחון את עמידתו בתקנות השירות, המחייבות לבצע התאמות נגישות לתנאי שהייתם של אנשים עם מוגבלות במעצר .ובמאסר על שב "ס לנהל מאגר רו סד של נתונים על אנשים עם מוגבלות המוחזקים אצל ו ,לפי סוג מוגבלותם, כדי שיוכל לוודא כי הוא מבטיח את מלוא זכויותיהם על פי דין ועומד בדרישות האמנה ובדרישותיו של חוק שוויון ל אנשים עם מוגבלות .ותקנותיו כל אסיר פלילי המתקבל בשב"ס עובר בעת קליטתו אבחון ומיון לשם קביעת בית הסוהר שירצה בו את עונשו. ההליך כולל שיחה עם עו"ס ובדיקת חובש או .רופא, ולפי הצורך גם רישום של מצבו הפסיכיאטרי ותלונות על בעיות רפואיות הליך האבחון והמיון נועדו למפות את צורכי האסיר ואת הסיכון הנשקף לו או ממנו, ובהתאם לממצאי ההליך .נקבע שיבוצו בבית סוהר מסוים ובאגף מתאים ,במסגרתו של הליך זה גורמי שב"ס מקבלים לידיהם את תיקו של האסיר ההיסטוריה שלו בשב"ס, חוות דעת של עו"ס, של רופא ושל קצין מודיעין ולפי .הצורך גם של פסיכיאטר 260 |דוח שנתי 69ב יש מחסור גדול באגפים המותאמים לאסירים ולעצירים עם מוגבלות במתקני שב"ס ,ויש אסירים ועצירים המוחזקים בתנאי כליאה לא מותאמים ולעיתים אף בהפרדה לצורך קבלת החלטות מיטביות על תנאי החזקתם של אסירים עם מוגבלו ת, ועם העלייה במספרם, מוצע כי שב"ס יסדיר בתהליך הקליטה גם קבלת חוות דעת מגורמי מקצוע בתחומי המוגבלויות, במקרי צורך כגון קליטת אסיר עם ריבוי מוגבלויות או אסיר עם סוג מוגבלות אחר המגיע .לראשונה לשב"ס השמת אסירים ומחסור באגפים מותאמים: ,עם קבלתו של אסיר או עציר שב"ס מחליט אם יוגדר כטעון פיקוח, את רמת הפיקוח הנדרשת עליו ואת מקום השמתו- באגפים מותאמים, באגף רגיל או בתנאי הפרדה. כאמור, הקריטריון העיקרי שמאפשר השמת האסירים והעצירים באגפים המותאמים לאנשים עם .מוגבלות היא הגדרתם כטעוני פיקוח 1 . לפי שב"ס יש שני בתי סוהר שקיימים בהם אגפים המותאמים לאנשים עם מוגבלות (להלן- )אגפים מותאמים- מעשיהו ומג"ן- ניצן, שניהם בתי סוהר לגברים בגירים. ביוני2018 היו האגפים המיועדים לטעוני פיקוח, ובהם כ- 100 מקומות, בתפוסה מלאה. התפוסה באגף האסירים הזקוקים לטיפו ל רפואי ובאגף לאסירים סיעודיים הייתה כ- 70% . הערכת רש"א שבכל רגע נתון מוחזקים כ- 700 אסירים עם מוגבלות נפשית, והיעדר נתונים מלאים בשב"ס על מספר האנשים עם מוגבלות שכלית או פיזית המוחזקים אצלו, מצביעים על מחסור גדול באגפים המותאמים לאסירים לו עצירים עם מוגבלות. בתשובתו כתב שב"ס כי אסירים ספורים בלבד ממתינים למקום פנוי באגפים המיועדים לטעוני פיקוח ובימים אלו מקדם שב"ס פתיחת מחלקה .לאסירים עם תחלואה כפולה משרד מבקר המדינה מעיר לשב"ס כי לא ניתן לקבל את תשובתו לנוכח הנתונים שהוצגו לעיל, במיוחד לאור העובדה שלקטינים .ולנשים אין כלל אגפים מותאמים 2 . מהאמור לעיל עולה ש יש אסירים ועצירים עם מוגבלויות המוחזקים בבתי סוהר בתנאי כליאה לא-מותאמים ולעיתים אף בהפרדה: החזקה בתנאי הפרדה פירושה שהאסיר נמצא בתאו22 עד23 שעות ביממה, לבדו או עם עוד אסיר אחד, מופרד משאר האסירים, ולכן מצומצמות אפשרויותיו לקבל שירותים שכל אסיר זכאי להם במסגרת .שהייתו בבית הסוהר בשנים2012 - 2016 הצביעו דוחות ש ל הסניגוריה הציבורית על כך שבשל ,מצבם, פעמים רבות אסירים עם מוגבלות נפשית מוחזקים בהפרדה הבטחת זכויות של אנשים עם מוגבלות בהליכים משפטיים | 261 לעיתים אף שנים. כך עלה גם מעבודת המטה שנערכה בשב"ס בשנת 2013 , המלמדת על עלייה במספר האסירים המוחזקים בהפרדה בשל .מאפיינים נפשיים בשנת 2014 הצביעו בכירים ב שב "ס על כך ש החזקת אסירים עם מוגבלות נפשית בהפרדה נובעת גם מהיעדר סמכות למתן תרופות שהיו עשויות לשפר את מצבם ולהפחית את הסיכון הנשקף מהם . משמע החזקתם בהפרדה נובעת במישרין ממוגבלותם ומקשיי הטיפול .בהם החזקה בהפרדה מ ציבה חסם משמעותי להתאמת תנאי השהייה בבית הסוהר לאנשים עם מוגבלות .אסירים המוחזקים בהפרדה אינם משולבים במסגרות חינוך ותעסוקה ו עומדות בפניהם אפשרויות מצומצמות יחסית .לאוכלוסיית האסירים הכללית הסניגוריה הציבורית וגורמי הטיפול במרכז לבריאות הנפש של משרד הבריאות הצביעו על פגיעה הנגרמת לכל אדם עקב החזקה בה ,פרדה לרבות התפרצות מחלות נפש וניסיונות התאבדות, וציינו כי הפגיעה קשה אף יותר באנשים עם מוגבלות נפשית81 . בנובמבר2014 קבע המשנה ליועמ"ש לממשלה (פלילי) כי יש ללבן את סוגיית החזקתם של אסירים עם מוגבלות נפשית בהפרדה- עם גורמי שב"ס, משרד הבריאות, המרכז לבריאות הנפש .ומשרד הרווחה משנת2014 עד מועד סיום הביקורת לא התקבלו החלט ות ולא נקבעה מדיניות על החזקתם בהפרדה של אסירים עם מוגבלות נפשית. על שב"ס, משרדי המשפטים, הרווחה והבריאות ומרכז .בריאות הנפש להסדיר נושא זה לאלתר 3 . נשים עם מוגבלות נפשית מוחזקות באגף ההפרדה בבית ה סוהר לנשים נווה תרצה תוך שילובן בפעילויות ב בית הסוהר. לא פעם טענו נציגי שב"ס כי אין להם כלים לטיפול באוכלוסייה זו82 . ואכן , אפשרויות הטיפול המוענקות בבית סוהר נווה תרצה נופלות באיכותן מן ה טיפול הזמין באגפים המותאמים בבתי הסוהר .לגברים בנווה תרצה מגיע פעם בשבוע פסיכיאטר למפגש שמטרתו אינו טיפולי אלא מתן תרופות. אם נדרש אשפוז פסיכיאטרי מחוץ לבית הסוהר , הדבר תלוי 81 תנאי המעצר והמאסר במתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר בשנת2016 , מש רד המשפטים, הסניגוריה הציבורית, יוני2017 ', עמ 7 ; מופרדים מזכויותיהם- דוח הסניגוריה הציבורית בנושא החזקת אסירים בהפרדה , ספטמבר2012 ', עמ20 . 82 דוח מבקר המדינה65 'ג- המערך הרפואי לטיפול בכלואים בשירות בתי הסוהר , 2014 , 'עמ424 ; ,היבטים בכליאת נשים בישראל מרכז המחקר והמידע, הכנסת מיום12.07.17 . 262 |דוח שנתי 69ב בהסכמת ו של המוסד הרפואי לקבל את האסירה83, ולא אחת סירבו מוסדות לקבל אסירות או שחררו אותן לאחר ימים אחדים, הגם שהאשפוז התחייב .בשל מוגבלות נפשית קבועה גם בבית סוהר אופק לקטינים אין אגפים מותאמים לאסירים עם ,מוגבלויות ו האפשרויות הטיפוליות שלרשותם נופלות באיכותן .מאפשרויות הטיפול בבתי הסוהר לגברים בגירים בתשובתו כתב שב"ס כי לא מוכרת לו בעיה בטיפול בקטינים עם מוגבלות .המוחזקים אצלו מן הראוי שנציבות שב"ס תמפה את גודלה של אוכלוסיית האסירים הזקוקים להשמה באגף מותאם ותבחן את הדרכים להגדלת מספרם של .המקומות באגפים המותאמים לאנשים עם מוגבלות מסגרות שיקום על פי חוק הרשות לשיקום האסיר, התשמ"ג- 1983 , רש"א אחראית על הכנתן והפעלתן של תוכניות שיקום לאסירים לקראת שחרורם, בתיאום עם שירות המבחן למבוגרים שבמשרד הרווחה. שר הרווחה הוא הקובע כללים לדרכי טיפול ה של רש"א באסירים, ותקציביה מוקצים ממשרדו. בשנת2017 בחנה רש"א כ- 3,500 אסירים שעמדו לפני שחרור מוקדם, וכמחציתם נמצאו מתאימים לתוכניות שיקום של רש"א. באותה שנה גיבשה רש"א כ- 1,400 תוכניות שיקום לוועדות השחרורים. לפי רש"א, שיעור החזרה לפעילות עבריינית לאחר רי צוי עונש (רצידיביזם) הוא כ- 41% באוכלוסיית האסירים הכללית אך70% בקרב אסירים עם מוגבלות נפשית84 . מסגרות שיקום וטיפול בקהילה הן מגוונות וכוללות גם מסגרות חוץ- ביתיות (להלן- הוסטלים). רש"א מקימה מסגרות עבור אסירים משוחררים, משרד הרווחה נותן רישיון ומפקח על מעונות לאנשים עם מוגבלויות שכליות85 , ומשרד הבריאות אחראי לסל שיקום הכולל הפניה ומימון של השמה בהוסטלים לאנשים עם מוגבלות נפשית86 . הפנייתו של אסיר עם מוגבלות למסגרת טיפול ושיקום נעשית על ידי רש"א, לאחר שהוכרה מוגבלותו ועל בסיס פנייה למסגרות הקיימות של אחד מגופי הממשלה. לאחר ההפניה נבדקת התאמתו .של האסיר למסגרת הספציפית, על בסיס ראיון קבלה בה 83 דבריה של מנהלת כלא נווה תרצה, ישיבת הוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול, פרוטוקול מספר111 , מיום01.01.18 . 84 רצידיבזם בישראל מאפייני אסירים ומאסר והתמחות עבריינית ., ד' ולק, א' ברמן, שב"ס 85 בהתאם לחוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה- 1965 . 86 בהתאם לחוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש"ס- 2000 . הבטחת זכויות של אנשים עם מוגבלות בהליכים משפטיים | 263 אין בישראל מוסדות שיקום המותאמים לאסירים משוחררים עם מוגבלות ,למעט מסגרת לעברייני מין עם הנמכה קוגניטיבית ,שמופנים אליה גם אסירים משוחררים במועד סיום הביקורת אין בישראל מוסדות שיקום המותאמים לאסירים משוחררים עם מוגבלות, למעט מסגרת לעברייני מין עם הנמכה קוגניטיבית, שמופנים אליה גם אסירים משוחררים. למותר לציין שאין מוסדות שיקום לאנשים עם תחלואה כפולה (מוגבלות והתמכרות) ולנשים .עם מוגבלות שכלית בתשובת ה כתבה רש "א כי היא פועלת להקמת ה של מסגרת שיקום לאסירים עם תחלואה כפולה וכי אילו הוקצו לה משאבים התואמים את גודלה ואת מורכבותה של האוכלוסייה שעליה לטפל בה, היה ביכולתה להקים מסגרות .נוספות משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הרווחה ולרש"א כי עליהם לפעול להקמת מסגרות עבור אסירים משוחררים עם מוגבלויות לסוגיהן ולא רק לאסירים עם תחלואה כפולה . משיוקמו מסגרות מתאימות, על משרד הבריאות להירתם להשמה של אסירים עם מוגבלות נפשית בהוסטלים .המיועדים להם בתשובתו כ תב משרד הבריאות כי הוא רואה בחיוב הפניה ומימון לשילובם של .אסירים במסגרות כאלה, אם יוקמו, בכפוף להחלטתה של ועדת השיקום  ,ארבע שנים לאחר המועד שנקבע בתקנות להתאמות נגישות לשירות שב"ס רק החל לערוך את עבודת המטה ל התאמת ה נגישות ל שירות במתקניו. על שב"ס לפעול בהקדם האפשרי להשלמתה של התאמת .הנגישות לשירות ולהכשיר את עובדיו כנדרש בדין ל שב "ס אין מאגר נתונים רו סד על אנשים עם מוגבלות המוחזקים אצל ו , לפי סוג מוגבלותם. כמו כן קיים מחסור במסגרות להשמת אנשים עם מוגבלות במסגרת עבודות ,שירות באגפים מותאמים לאנשים עם מוגבלות בבתי הסוהר, ובמוסדות שיקום המותאמים לאסירים משוחררים עם .מוגבלות על שב"ס למפות את גודלה של אוכלוסיית האסירים הזקוקים להשמה באגף מותאם ולבחון דרכים להגדלת מספרם של המקומות באגפים מותאמים לאנשים עם מוגבלות. כן עליו לפעול לאיתור מקומות תעס וקה נוספים לריצוי עבודות שירות ולהרחיב את מקומות התעסוקה במוסדות שלטוניים וציבוריים. על רש"א ומשרד הרווחה לפעול להקמתן של מסגרות שיקום וטיפול בקהילה עבור אסירים משוחררים עם מוגבלויות .לסוגיהן 264 |דוח שנתי 69ב סיכום בעשורים האחרונים התגבשה כלפי אנשים עם מוגבלות גישה המדגי שה את כבודם, ומתייחסת בכובד ראש למימוש רצונם, לעצמאותם ולזכויותיהם. לאורה של גישה זאת הכירה מדינת ישראל, כבר בחקיקה משנת1998, בחשיבותן של התאמות נגישות לשירות, שיאפשרו ל אנשים עם מוגבלות לקבל שירותים באופן עצמאי ומכובד, במקו מות ובמועד ים ששירותים אלה נית נים לכלל הציבור . דוח זה מצביע על כמה זירות משמעותיות בתחום המשפט בהן התאמת ,הנגישות של השירות עדיין בתחילתה, מן החקירה הפלילית במשטרה דרך הליכי הדיון בבית המשפט (בהליכים האזרחיים והפליליים) ועד ריצוי העונש בהליך הפלילי. כך, נוצר פער ניכר בין התפיסה הגלומה בח וק .לבין מידת מימושו בפועל בכמה היבטים, ממצאי הדוח מצביעים על היעדר הלימה בין פעולות הממשלה להבטחת הנגישות לשירות לאנשים עם מוגבלות ובין רוח ,הוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו חוק שוויון ותקנותיו ואמנת האו"ם .בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות לפיכך יש ל וודא כי המדינה ,יוזמת ביצוע התאמות נגישות של השירות לציבור האנשים עם המוגבלויות ולא רק נענית לבקשות פרטניות. גישה זאת צריכה לכלול יצירה ופרסום של כלים מותאמים למתן שירות, שיאפשרו את השתתפותם המלאה של .אנשים עם מוגבלות בהליכים משפטיים באופן השווה לאחרים חוס נה של חברה נבנה גם על יכולתה להתאחד, להכיל את כל גוני האוכלוסייה ולאפשר להם ביטוי. מכאן חשיבותן העצומה של התאמות נגישות לשירות במערכת המשפט, שהיא מערכת מרכזית בניהולה של .קהילה על שרת המשפטים והשר לביטחון הפנים לוודא שכל הגופים המעורבים בהליכים משפטיים ימל או את חובתם להתאים לאנשים עם מוגבלות את השירות הניתן על ידם, ולוודא את תיקונם של הליקויים המפורטים בדוח זה. מעורבותם נדרשת מאחר שבגופים אלה מתקבלות מדי יום החלטות המשפיעות על חייהם של אנשים עם מוגבלות, על זכויות היסוד שלהם .ועל חירותם