חומר רקע

נייר עמדה: אי הטיפול ביתומי ישראל היקף התופעה- במדינת ישראל חיים כ-35,000 ילדים שאיבדו את אחד או שני הוריהם וכ-17,000 אלמנים.ות/אפוטרופוסים המטפלים בילדים אלו, 75% מאלמנות ישראל הן נשים, 35% מיתומי ישראל הם מהמגזר הערבי, מידי שנה 2,220 משפחות חוות מות של אחד/שני ההורים ומתייתמים 4,500-4,700 ילדים נוספים, זאת על פי דו"ח היתמות הישראלי בהוצאת עמותת חמניות ודו"ח הממ"מ לשנת 2019. השלכות התייתמות ואי טיפול מונע סיכון- על פי מחקר משולב שקיימה עמותת חמניות, יחד עם עשרות עמותות ומחלקת חופש המידע של משרד הרווחה נמצא כי ילדים יתומים נתונים להתדרדרות משמעותית לסיכון וזאת בהשוואה לילדים עם שני הורים, ישנם פי 3 יתומים במוסדות למתמודדי נפש, פי 4 בחסות הנוער, פי 5.5 בפוסט טראומה, פי 8 מכורים לסמים או אלכוהול, פי 10 מוגדרים כנוער בסיכון, פי 13 כנוער נושר מבית הספר, פי 14 נשים מוכות, פי 15 הפרעות אכילה, פי 25 בזנות. החסכון המדיני (ה-SROI) על כל שקל שמדינת ישראל תשקיע היום במענים מונעי סיכון בילדים יתומים, יחסוך 66 ₪ בעתיד, חיסכון שנתי גולמי של כ-9.85 מיליארד ₪ בשנה. עוני ויתמות- כ-30-50% מאלמנות ישראל חיות מתחת לקו העוני (דו"ח היתמות הישראלי) וזאת קשור באופן ישיר לגובה המביש של קצבת השארים בישראל כיום – העומדת על 2,289 ₪ לאלמנה וילד אחד, לאלמנה ושני ילדים- 3020 ₪ על כל ילד נוסף תקבל אלמנה 700 ₪, לאלמנה שנשללה קצבתה בשל נישואין/ידועה בציבור תקבל – 960 ₪ לילד. חוסר במאגר נתונים מסודר- "בשל אי האחידות בנתונים ומאחר שהיקף החפיפה בנתונים אינו ידוע, לא ניתן להצביע בשלב זה על המספר המדויק של ילדים יתומים בישראל" (דו"ח הממ"מ, עמוד 7). העדר סיוע מדיני- יתומי ישראל נעדרים כל מענה טיפולי, לימודי, רגשי, חברתי ומונע סיכון. פחות מ-2.5% מהילדים היתומים מקבלים מענה תומך ע"י מדינת ישראל. "המשרדים המעורבים במתן סיוע לילדים יתומים פועלים כל אחד בתחומו, כתוצאה מכך, ובהיעדר איסוף נתונים שוטף המשותף לגורמים השונים, אין בנמצא מידע מרוכז על מאפייני הילדים היתומים, לגבי חלק גדול מהם לא ידועה סיבת ההתייתמות, אין מידע על הצרכים הייחודיים שלהם ועל מידת המיצוי של זכותם לסיוע מטעם הגורמים השונים." (ממ"מ, עמוד 1), 92% מאלמנות ישראל העידו כי ילדיהם היתומים נזקקו לטיפול, 85% מהן נאלצו לטפל בילדיהן.ם באופן פרטני וע"י עמותת חמניות. העדר תמיכה על ידי משרד החינוך- כיום במשרד החינוך אין טיפול ייעודי ו/או חוזר מנכ"ל עבור טיפול בילדים יתומים ואף אין רישום של ילדים יתומים. "הטיפול אינו מעוגן בנהלים ייעודיים לעניין ילדים יתומים או מצבים של התייתמות אלא מותווה במסגרת התגובה של המערכת למצבי אסון... במשרד החינוך אין תקציב ייעודי לסיוע לתלמידים יתומים... אין נתונים על תלמידים יתומים במערכת החינוך" (דו"ח הממ"מ 2019), אי לכך, איננו מופתעים כי מעל 80% מהאלמנים.ות ענו שלא קיבלו סיוע הולם מטעם ביה"ס כאשר ילדיהם התייתמו. העדר תמיכה על ידי משרד הרווחה והבטחון החברתי- 75% מהיתומים לא זכו לביקור של עובדת סוציאלית לאחר האובדן, 67% מהילדים היתומים בישראל לא מוכרים לרווחה. המשרד מתקצב כיום טיפול למשפחות נפגעי 3 נסיבות מוות בלבד (רצח, תאונות דרכים ואובדנות) המהווים בסך הכל כ-20% ממקרי ההתייתמות, כמו כן גם עבור ילדים אלו המשרד אינו מספק מענה טיפולי-מונע סיכון נגיש לילדים. העדר סיוע משפטי הולם- 90% מהאלמנים.ות לא הכירו את זכויותיהן הבסיסיות ואינם מיצו אותם. המלצות קריטיות לפעילות ראשונית למען יתומי ישראל- יצירת מאגר נתונים מסודר אודות יתומי ישראל (הכולל את נסיבות האובדן, שנת הפטירה והאם זכאים לקצבה) וזאת על מנת להעביר מאגר זה לרשויות המקומיות. יצירת נהלי עבודה וטיפול במשרד הרווחה והשירותים החברתיים עבור ילדים יתומים ואלמנות, אשר יכלול ביקור ומעקב לאחר מצב המשפחה. רישום חוזר מנכ"ל להתמודדות עם יתמות במשרד החינוך.