חומר רקע

מכון 'על משמר הכנסת' מיסודה של התנועה המסורתית בישראל- www.mishmar.org.il דרך חברון98 ., ת.ד7559 , ירושלים91074 | טלפון02-5658013 | פקס02-6246869 | [email protected] סקירת סוגית הגיור- מכון על משמר הכנסת פתח דבר: בשורות הבאות, נבקש לסקור עבורכם את השתלשלות סוגיית הגיור במערכת הפוליטית , הציבורית והמשפטית, החל מפסק הדין בעניין שליט שבו בג"צ התערב בפעם הראשונה בסוגיית הגיור, דרך ,הוועדות הממלכתיות שנועדו לגבש רעיונות והצעות לסוגית הגיור ולהגיש המלצות להסדר פשרה ועד להחלטת ביהמ"ש העליון להכיר במסגרות גיור פרטיות גם ללא החלטות בנושא מצד הממשל.ה חוק השבות, תש"י- 1950 (להלן" :חוק השב ות" ) מעניק לכל יהודי בתפוצות, שהביע את רצונו להתגורר במדינת ישראל כאזרח מן המניין, את הזכות לעלות למדינת ישראל. בשנת1970 , תוקן חוק השבות ונקבע בו סעיף4 ב לפיו יהודי הוא"מי שנולד לאם יהודיה" או ש"התגייר" . ברם, בתיקון החוק לא נקבע מפורשות איזה סוג הליך גיור קב יל, מבין אפשרויות הגיור: גיור אורתודוכסי, גיור חרדי-אורתודוכסי, גיור פרטי, גיור רפורמי או קונסרבטיבי. בג"צ שליט- מיהו יהודי? .בנימין שליט, ישראלי יהודי שנישא בחו"ל לאישה לא יהודיה בשנת1968 ביקש שליט לרשום את ילדיו כחסרי דת אבל בעלי לאום יהודי. אולם, שליט נ תקל בסירוב מצד משרד הפנים. לאור זאת , שליט הגיש עתירה לבג"צ בטענה כי יש להפריד בין שאלת הדת והלאום, וכי אדם יכול להשתייך ללאום היהודי גם אם אינו בן הדת היהודית. בצעד חסר תקדים, בג"צ קיבל את העתירה וקבע שעל משרד הפנים לרשום את הילדים כיהודים שכן החוק בלשונו קובע כי מי שמצהיר שהוא יהודי ואינו בן דת אחרת י ירשם כיהודי. פסיקת בג"צ עוררה סערה ציבורית וסחרור המערכת הפוליטית כשמפלגת המפד"ל הודיעה על פרישתה מהממשלה ופירוק הקואליציה. בעקבות המשבר, הכנסת תיקנה את המונח "יהודי" בחוק וקבע ה כי יהודי הוא "מי שנולד לאם יהודייה או שנתגייר, ."והוא אינו בן דת אחרת השינוי הוביל להחלפת "?השאלה "מי הוא יהודי בשאלה "מי הוא הגר?" שכן המחוקק לא קבע איזה גיור ימלא את דרישת החוק. וועדת נאמן למכון גיור משותף: בשנת1990, אליאן חוה פסרו, ילידת ברזיל הגיעה לישרא ל וביקשה להתגייר. פסרו עברה גיור רפורמי, שבסופו פנתה למשרד הפנים בבקשה לקבל אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות. משרד הפנים סרב, ועל- .כן, פסרו עתרה לבג"צ ,ברוב של שישה שופטים מול דעתו החולקת של השופט טל בג"צ קבע שפקודת העדה הדתית (המרה) לא חלה ביחס לחוק המרשם . אולם, השופטים נמנעו .מלהכריע בשאלת הכרת גיור כזה או אחר באופן כללי במדינת ישראל לאור פס ק הדין , נעשה ניסיון לתקן את חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג- 1953, באופן שייקבע שרק גיור או רתודוקסי יהיה מוכר לכל דבר ועניין. קידומה של הצעת החוק הובילה ל משבר גדול בין יהדות העולם לבין ממשלת ישראל. בהיעדר פתרון בנושא הגיור ונוכח המשבר העמוק עם יהדות התפוצות, סוכם בין יו"ר הקואליציה דאז, ח"כ מיקי איתן, ונציגי מכון 'על משמר הכנסת' מיסודה של התנועה המסורתית בישראל- www.mishmar.org.il דרך חברון98 ., ת.ד7559 , ירושלים91074 | טלפון02-5658013 | פקס02-6246869 | [email protected] התנועה הקונסרבטיבית והתנ ועה הרפורמית, על הקפאת הליכי החקיקה וההליכים מש .פטיים בנוסף, הוחלט על הקמת ועד ה בראשות עו"ד יעקב נאמן. לאחר דיונים רבים, הוועדה הגיעה למסקנה שיש לקיים גיור אחיד לכולם. לשם כך, הוועדה המליצה על כינון בתי-דין מיוחדים ממלכתיים לגיור שיתמנו על ידי הרבנים הרא שיים לישראל. בנוסף, הוועדה המליצה לכונן את המכון ללימודי היהדות שבהנהלתו ישבו נציגי התנועה המסורתית והתנועה ליהדות מתקדמת. הומלץ כי הליך ההכנה לגיור ישים דגש על ייחודו של עם ישראל ותורתו והמאחד בעם ישראל על גווניו ועל ז .רמיו הוועדה סירבה לחתום על המלצותיה עד שהרבנים הראשיים לישראל יסכימו להמלצות מכיוון שהם אלו שיצטרכו להקים את בתי הדין לגיור לפי ההמלצ ות. בפועל, הסכמת הרבנים הראשיים לא התקבלה ו ההמלצות ל א נחתמו מעולם על ידי חברי הוועד.ה עם זאת, ה ממשלה ו ה כנסת אימצו את המלצות הוועדה . הממשלה קבעה כי ראש מערך הגיור ימונה על ידי הרב הראשי לישראל ויופקד על מערך הגיור ועל המדיניות הכוללת בנושא הגיור בישראל. ראש מ ערך הגיור הוסמך לחתום מטעם השר לענייני דתות על תעודות הגיור. בג"צ ""גיור קפיצה- הכרה בגיורים רפו רמים וקונ סרבטיבים בישראל לצורך מרשם ה אוכלוסין המלצות וועדת נאמן נותרו ללא נפקות אופרטיבית ובהיעדר מתווה פרקטי להכרה בגיורים שאינם אורתודוקסים, בשנת2002 , 16 תיירים ואזרח ים ישראלים, עתרו לבג"צ בכדי שיורה למשרד הפנים "להכיר בהם כיהודים לאחר שעברו "גיור קפיצה- הליכי הגיור התקיימו בארץ, אך ההכשר הסופי ניתן בחו"ל. בג"צ, ב הרכב מורחב, הכיר בדרישת העותרים וקבע כי לצורך חוק השבות והרישום במרשם האוכלוסין כיהודים יוכרו גם גיורים ש ל היהדות הרפורמית ושל היהדות הקונסרבטיבית הנעשים בתפוצות. עם זאת, נפסק כי המדינה מחויבת רק בגיורים של "קהילה יהודית מוכרת" .וכאלו שבהם אין חשש לחוסר כנות של הגיור בתגובה לפסיקת בג"צ, שר הפנים דאז , אלי ישי (ש"ס) הורה על מחיקת סעיף הדת מתעודת הזהות. ישי תקף את בג"ץ ואמר: "אנחנו בית המחוקקים, בית המשפט העליון לא מחוקק חוקים, קורה פה בצורה חמורה מאוד שבית המשפט העליון קובע חוקים בדרכו שלו. אין חוק עוקף בג"ץ- יש ."פסיקה עוקפת חוק "גיור כהלכה:" בחלוף השנים, בג"צ המשיך לקדם את המגמה להרחבת ההכרה בגיור ים שאינם אורתודוקסים במסגרת חוק השבות, אולם, בפסיקותיו השונות הוא נמנע מהתנגשות חזיתית מול הרשות המבצעת במהות הגיור. במקביל, ממשלות ישראל לא נתנו מענה בסוגיה, ובהיעדר פתרון , "מתגיירים רבים שאינם מוצאים את מקומם במערכת הגיור הממלכתית, נותרו "חסרי דת- עולים שהגיעו לארץ מתוקף חוק השבות, אך הם עצמם אינם יהודים על פי ההלכה. לאור המצב, באוגוסט2015, הוקם מכון "גיור כהלכה" - רשת בתי דין אורתודוקסיים פרטיים לגיור. המכון הוקם ע"י רבנים מהציונית הדתית ובתמיכה של הסוכנות היהודית והפדרציה היהודית של ניו- .יורק מכון 'על משמר הכנסת' מיסודה של התנועה המסורתית בישראל- www.mishmar.org.il דרך חברון98 ., ת.ד7559 , ירושלים91074 | טלפון02-5658013 | פקס02-6246869 | [email protected] רשת בתי הדין מיועדת לישראלים שהם צאצאים של יהודים והיא נחשבת ל מערכת גיו ר אורתודוקסי מקל. הגיור ברשת מוכר ע"י משרד הפנים, אך הוא לא ,מוכר ע"י הרבנות. לפיכך המתגיירים בו אינם יכולים להינשא באופן רשמי על פי החוק בישראל. עם זאת, לדעת רבני בית )הדין, הגיור בבית הדין תקף מבחינה הלכתית (אורתודוקסית. גיור צבאי- הרב עובדיה יוסף ו הרב אלישיב: בשנת2001 הוקמה מערכת גיור צבאית במקביל למערכת .האזרחית ההכנה לגיור נעשית בשיתוף פעולה בין צה"ל (חיל חינוך) לבין המכון המשותף ללימודי היהדות, והגיור מת בצע באחריות הרבנות הצבאית. בינואר2011 ,, אישר מנהיגה הרוחני של ש"ס, הרב עובדיה יוסף זצ"ל את תקפותם ההלכתית של "גיורי צה.ל בעקבותיו עשה זאת גם הרב הראשי לישראל, הרב עמאר, ובהליך בזק אי שר את כל גיורי צה"ל שענן של מחלוקת ריחף מעליהם באותן שנים. מהלך זה עורר את זעמם של הזרם הליטאי, ובראשם פוסק הדור הליטאי, הרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל. במודעת ענק שפורסמה ביומונים החרדיים נכתב: "הכל יודעים שלא היה בכוונת הגויים הללו לקבל על עצמם את עיקרי הדת." לאור ההפגנות הבלתי- פוסקות, הרב עובדיה יוסף חזר בו מהכשרת הגיורים של צה"ל באופן גורף. "גיור "זרע ישראל בספר "זרע ישראל", הרב חיים אמסלם עומד על שני הבדלים מהותיים בין גיור של גוי שהוא "מזרע ישראל" לבין גיור של גוי שאינו מ"זרע ישרא ל": הראשון, בעוד גוי רגיל אין משתדלים ואין מתאמצים לגיירו, בגוי מ"זרע ישראל" יש להשתדל לגיירו כדי "שלא ידח ממנו נידח"; השני, גר רגיל צריך לקבל עליו עול מצוות, ואילו גר מ"זרע ישראל" אינו צריך לקבל עליו עול מצוות. על-בסיס הבחנות אלו, הוקם מסלול "גיור זרע ישר אל". במסלול זה מתגיירים ישראלים, בעיקר ממשפחות העולים מברית המועצות לשעבר, אשר אביהם, או סבם או סבתם יהודיים, ולמרות זאת אינם מוכרים כיהודים על ידי המדינה. המסלול מיועד עבור דוברי עברית, אשר חיו את רוב חייהם בישראל, התחנכו במערכת החינוך הממלכתית בישראל ו/א ו שרתו בצבא או במסגרת השירות האזרחי. ועדת ניסים והצעת חוק הגיור מטעם מפלגת ש"ס: בחודש אוגוסט2017 , לאחר משבר פוליטי מתמשך ובעקבות עתירות שהוגשו לבג"ץ על ידי התנועה הקונסרבטיבית והתנועה הרפורמית להכרה בגיוריהן, מינה ראש הממשלה דאז , בנימין נתניהו, את השר לשעבר משה ניסים, בנו של הרב הראשי לשעבר, הרב יצחק ניסים, לעמוד בראש ועדה אשר תיתן את המלצותיה לחוק גיור ממלכתי. הוועדה סיימה את פעילותה בחודש יוני2018 , והשר לשעבר ניסים הגיש את מסקנות הוועדה לראש הממשלה. בין המלצות הועדה נכתב כי גיור אשר ייערך על ידי קהילה מוכר ת בחו"ל כגון קהילה רפורמית או קונסרבטיבית, יהיה מוכר לצורך חוק השבות. בהגדרת המושג "קהילה יהודית מכון 'על משמר הכנסת' מיסודה של התנועה המסורתית בישראל- www.mishmar.org.il דרך חברון98 ., ת.ד7559 , ירושלים91074 | טלפון02-5658013 | פקס02-6246869 | [email protected] מוכרת", נכתב כי זוהי קהילה מבוססת ופעילה, בעלת זהות יהודית משותפת וידועה של ה מסגרות קבועות של ניהול קהילתי ואשר משתייכת לאחד מן הזרמים המוכרים באוכלוסייה היהו דית העולמית משמע, הגדרה זו כוללת בתוכה קהילות רפורמיות ו קונסרבטיביות. הצעת ועדת ניסים נתקלה בהתנגדות עזה וחריפה מצד הרבנים הראשיים וגורמים רבניים נוספים בעולם האורתודוקסי, ועל-ןכ , היא נדחתה מיד על ידי המפלגות החרדיות. שר הפנים דאז , אריה דרעי(ש"ס) , הודיע כי אין בכוונתו לקדם את המלצות הוועדה. הכרעת בג"צ- הכרה בגיורים רפורמים וקונסרבטיביים בישראל לצורך חוק השבות סוגיית הגיור הגיעה לפתחו של ביהמ"ש העליון לפני יותר מ- 15 שנים, בעתירה שהוגשה בעניין הענקת אזרחות מכוח חוק השבות למי שעברו תהליך גיור בישראל שאינו ג .יור אורתודוכסי ביום1.3.21 הכריע בג"ץ ברוב חברים, לאחר15 שנות דיונים בתיקים האמורים, כי גיורים של בתי הדין הרפורמיים והקונסרבטיביים בישראל יוכרו לצורך חוק השבות ובכך פסיק ה זו מצטרפת להחלטות קודמות של בית המשפט כי יש לרשום מתגיירים ישראלים בבתי הדין הרפורמיים והקונסרבטיביים כיהודים במרשם האוכלוסין, וכי יש להכיר בגיורים של בתי אלה שנעשו בקהילות מוכרות בעולם לצורך חוק השבות.