הודעה לעיתונות

22.11.21 *דוברות הכנסת* (הוועדה לביטחון פנים) בדיון בוועדה לביטחון פנים על הצפיפות בבתי הסוהר: *תוכנית כלא מגידו תחזיר את ההשקעה תוך 7 שנים בגלל ההתייעלות לעומת התפעול הבזבזני בבתי הכלא הישנים אותם יחליף המתקן* ח"כ בני בגין: *בשל השחרור המנהלי המוקדים, היחס בין עצירים מכלל הפליליים עלה עלייה תלולה מ-25% מכלל כלואים ב-2015, ל-40%* "הוועדה לביטחון פנים בראשות ח"כ *מירב בן ארי* תלווה ותפקח על הקמת כלא מגידו. מעבר לריווח הצפיפות בבתי הכלא אנו רוצים להבין כיצד המהלכים שנוקטים בשב"ס תורמים לירידה ברצידיביזם (חזרה לפשע). נעקוב איך בתי הכלא בהם עדיין פחות ממחצית האסירים נהנים ממרווח של 4.5 מ"ר לאדם, כפי שקבע בג"ץ, הופכים לכאלה שעונים ברובם הגדול על הדרישה", כך סיכמה יו"ר הוועדה לביטחון פנים ח"כ מירב בן ארי את הדיון על יישום בג"ץ הצפיפות בבתי הסוהר. "כשהצבענו על התקציב, אחד הדברים החשובים שם היה תקציב לתכנון כלא מגידו החדש, שאמור להחליף 7 בתי כלא ישנים, שהתנאים בהם לא מתאימים למאה ה-21, והם גם בלתי יעילים לתפעול. עכשיו צריך לצאת לדרך. מה הלו"ז?" תלמה כהן, אחראית בינוי בשב"ס: "תכנון ראשוני תוך שנה. תכנון מפורט – תלוי בתקציב. ב-2023, אם הכל יקרה כמו שחושבים". היו"ר מירב בן ארי: "ב-2027 הכלא אמור כבר לפעול". תלמה כהן: "בכלא מגידו ההליך הסטטוטורי מאד ארוך שצריך לעבור". יועמ"ש הוועדה, עדו בן יצחק: "החלטת הממשלה המקורית דיברה על כלא מגידו כתוספתי, אבל בהחלטה 291 הוא הפך לכלא חלופי ל-7 בתי כלא ישנים בצפון, שטוב שיוחלפו, אבל זה אומר שלא מוסיפים מקומות חדשים". תלמה כהן: "היינו רוצים תוספת מקומות. עם זאת ראינו שיש מתקני כליאה בזבזניים בגלל שהם מיושנים. תוכנית מגידו תחזיר את ההשקעה בבניה בגלל שבית הכלא החדש יהיה הרבה יותר יעיל וחסכוני. האוצר יקצה תקציב לבינוי, ותוך 7 שנים תוחזר ההשקעה. הדלתא בעלות התפעול מחזירה את ההשקעה". יו"ר הוועדה ח"כ מירב בן ארי ביקשה לדעת מדוע שב"ס אינו מנצל את כל התקנים שאישרה הכנסת לאזיק אלקטרוני כחלופת מאסר. רפ"ק דקלה פוגל: "יש בחינה נקודתית של כל תיק. אם האסיר בטיפול בית משפט קהילתי, או נאשמים שיש להם אופק שיקומי, אז התביעה תסכים לעצור באיזוק. גם מואשמים בעבירות שניתן לאיין אתהמסוכנות שלהם, כגון עבירות סמים או רכוש קלות, ובלבד שלא מדובר במסוכנות שלא ניתן לאיין". איתמר גלבפיש, פרקליטות המדינה: "אנו מטפלים בעבירות חמורות יותר.מחליטים בכל תיק לגופו – אם אין עבר פלילי קודם, אם יש מפקחים מתאימים. הטיעון שיש בג"ץ צפיפות איננו שיקול. אסיר שיש חשש שיפגע בבת זוגו, לא יקבל אזיק אלקטרוני בגל שיקול של צפיפות". קתרין בן צבי, רמ"ח חינוך, טיפול ושיקום בשב"ס: "יש עליה במספר האסירים באזיק אלקטרוני. זה מתחיל בהסכמת האסיר. אם רוצים להעמיק את השימוש אני ממליצה על דיון, כי זה הרבה יותר מלהסכים. הרבה פעמים לאסיר אין אינסנטיב להסכים". ח"כ שמחה רוטמן: "האם יש נתונים על אנשים ששוחררו מנהלית? על אנשים שקיבלו חלופות מאסר? יש פילוח? החובה לספק מרחב מחיה הולם לכל אסיר חשובה, אבל יש לזה מחירים – לא כולאים אנשים שהיו אמורים להית כלואים". אליסף זכאי, רע"ן תכנון כליאה: "זה לא שהאיש היה נשאר בבית הסוהר, אלא שהשתחרר שבועיים- חודש לפני הזמן". ח"כ רוטמן: "לא תמיד זה שבועיים. האם יש פילוח מעורבות בפשיעה חוזרת של האנשים האלה? אם החודש הזה היה מיותר, בית המשפט לא היה גוזר עליו מלכתחילה". קתרין בן צבי: "בוחנים רציבידיזם, אבל השחרור המנהלי המאסיבי הראשון היה בסוף 2018. לא עבר מספיק זמן. מהנתונים שיש לנו כעבור שנה קשה להסתמך. על פניו אומר בזהירות שלא מסתמן הבדל בין מי ששוחרר מוקדם בשחרור מנהלי, למי שלא". ח"כ בני בגין הציג עבודה שעשה יחד עם פרופ' אורן גזל אייל, דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, על יישום השחרור המנהלי. אם בחדר במתקן כליאה שמכיל 10 איש היו 8 אסירים שנשפטו ו-2 עצירים, ומיתדפק עציר נוסף, אסיר יצא לחופשי, כי רק אסירים שנשפטו משתחררים מנהלית, וכך אסיר מסוכן, שנדון על שוד יוצא לחופשי כדי לפנות מקום לעציר שעדיין לא נשפט. ח"כ בני בגין: "אם העניין נשמע לכם תיאורטי, אז בדקתי את נתוני שב"ס מ-2015-2021. בדקתי חודשים שבהם נוספו עצירים, לעומת החודש הקודם. המגמה ברורה – רגרסיה מובהקת סטטיסטית. בממוצע תוספת של 10 עצירים וגריעת 9 אסירים. כלומר – על כל עציר שנכנס – אסיר משתחרר. היחס בין עצירים מכלל הפליליים מ-2015 עלה עלייה תלולה, כשעמד ב-2015 על 25% מכלל כלואים ל-40% היום. הנושא הזה רואי לבחינה ולדיון". רבקה קנריק, דוברת הוועדה