חומר רקע
1
22/11/2021
י"ח כסלו תשפ"ב
לכבוד
ח"כ
אפרת רייטן
יו"ר
ועדת העבודה והרווחה
עמדת אלו"ט בנושא פערי מיצוי זכויות ושירותים
והנטל הבירוקרטי של אנשים עם מוגבלות מול גופי ממשלה
לקראת הדיון בועדת העבודה והרווחה בנושא מיצוי זכויות ושירותים והנטל הבירוקרטי של אנשים עם מוגבלויות
מול גופי הממשלה ולרגל ציון היום הבינלאומי לשוויון זכויות אנשים עם מוגבלויות ,
נבקש להעלות בפני הוועדה
את
הפערים והחסמים הבאים:
1.
שירותי רווחה: לפי נתוני משרד הרווחה
והביטחון החברתי
בעשור האחרון גדל פי שלוש
ה מספר המוכרים
על רצף האוטיזם במנהל המוגבלויות .נכון ל מחצית הראשונה של2020
,
היו
מוכרים
20,551
ילדים ובגירים
עם אוטיזם –
וע"פ נתוני
ם
מסכמים של2019
,מחציתם (כ-
10,000
נפש) לא קיבלו שירותי רווחה
להם
זכאים. ב
ין הסיבות לכך –
היעדר חוק המסדיר את הזכאות לשירותי רווחה
דבר המוביל ל מחסור בתקצוב
לשירות עבור האדם עם האוטיזם,
וכן
היעדר שירותי רווחה מותאמים
,בתחומי הדיור ,הפנאי
השיקום
)(לרבות שירותים פרא רפואיים
, התעסוקה וה
ניידות –
זאת בייחוד עבור
בגירים.
2.
מערכת החינוך :חסם בגישה לחינוך מותאם במתכונת שילוב –
ע"פ נתוני משרד החינוך בשנת תשפ"ב ישנם
כ-
32,000
.תלמידים על הרצף האוטיסטי במערכת החינוך תיקון11
לחוק חינוך מיוחד נכנס לתוקף בשנת
תש"פ ושם לו כמטרה לעודד את שילובם של ה תלמידים בחינוך הרגיל. למרות זאת בשנת תשפ"א למעלה
מ-
50%
מהתלמידים שניגשו לועדות זכאות ואפיון לקביעת זכאות לשירותי חנ"מ, בחרו
ב מסגרות חינוך
מיוחד על פני שילוב. הסיבה לכך נעוצה בין היתר במחסור בצוותי הוראה, סייעות ומטפלים פרא-
רפואיים
–
אשר מונע קבלתם בפועל של .שירותי החינוך מותאמים לצרכיהם ע"פ חוק
"התניית קבלת שירותי חינוך מיוחדים באישור ל"ועדה חריגה –
ע"פ חוזר מנכ"ל משרד החינוך, ניתן להגיש
בקשה לקביעת זכאות לשירותי חינוך מיוחדים עד ה-
31/03
בכל שנה, עבור השנה
העוקבת בלבד . תלמידים
שבקשה עבורם הוגשה לאחר מועד זה, או
פנו לפני ה-
31/03
אך זקוקים לשירותי חינוך מיוחד לשנת
הלימודים
הנוכחית –
נדרשים להציג
טעמים מיוחדים וחריגים,
לצורך כינוס""ועדה חריגה.
,כתוצאה מכך
תלמידים עלולים
ל המתין
למעלה משנת לימודים שלמה לקבלת שירותי חינוך מיוחדים הכרחיים.
3.
ה
מוסד ל
ביטוח הלאומי:
היעדר סעיף המתייחס לאוטיזם
בספר הליקויי)ם (נכות כללית –
על אף עבודת
מטה מתמשכת המצויה בתהליכים מתקדמים בביטוח הלאומי, מאז נובמבר2020
אין כל התקדמות
בתהליך זה . בהיעדר סעיף ייעודי לאוטיזם לא מתבצע
איסוף נתונים
המאפשר ניטור האוכלוסייה, מאפייניה
והערכות משרדי הממשלה בהתאם
. בנוסף, קביעת
הנכות נעשית ע"י סעיפים חלופיים (מתחום בריאות
הנפש) אשר
אינם מתאימים לבחינת ה
מוגבלות
.הרפואית והתפקודית בקרב אנשים עם אוטיזם
4.
מערכת הבריאות :קיים תת מימוש חמור בשירותי התפתחות הילד
,(ריפוי בעיסוק
קלינאות
תקשורת
ופיזיו
תרפיה ,עו"ס, פסיכולוגיה) במסגרות הרפואה הקהילתית
.)(כמו גם במסגרות הרווחה והחינוך
ילדים עם
אוטיזם זכאים ע"פ חוק בריאות ממלכתי ל-3
( טיפולים שבועיים במסגרת קופות החולים156
שעות טיפול
)בשנה.
,חרף זאת עפ"י נתוני אחת מקופות החולים הגדולות בישראל, בשנת2019
רק1.6%
מהמבוטחים
עם האוטיז ם, קיבלו2-3
.טיפולים בשבוע בהתאם לסל ע"פ חוק40%
מהילדים עם האוטיזם לא מימשו כל
חלק מסל התפתחות הילד .מבין אלו ש
מימשו חלק כלשהו בסל – כ-
90%
לא מיצו אף לא שליש מהסל (קיבלו
בין1-50
)טיפולים בשנה .
5.
כשרות משפטית ואפוטרופסות:
לצורך פתיחה בהליכי כשרות משפטית/אפוטרופסות, נדרשת חוו"ד מסוג
תעודה רפואית. כיום חוו"ד מסוג זה אינה מהווה חלק מסל שירותי הבריאות ואין הסדר אחר המכסה או
מסבסד חוו"ד זו. משכך הוריהם של צעירים עם אוטיזם הזקוקים לקביעת אפוטרופסות, נדרשים לפנות
לקבלת תעודה רפוא ית באופן פרטי, בעלות של אלפי שקלים. הדבר מהווה חסם משמעותי ביכולת להגיע
לקביעת אפוטרופסות במצבים נחוצים, ו
גורר פגיעה ב אפשרותו של האדם בעניינו נדרש ההליך, לקבל
.שירותים כפי צורכו בתחומים השונים
2
6.
תת איתור ותת מיצוי זכויות בקרב האוכלוסייה הערבית :ילדים ובגירים
על הרצף המשתייכים לחברה
הערבית מהווים9%
בלבד ממקבלי השירותים על רצף האוטיזם במערכת החינוך ובשירותי הרווחה ,
אחוז
המהווה
פחות
ממחצית שיעור
ה
של האוכ' הערבית
ב
אוכ' הכללית (
כך ע"פ נתוני משרד הרווחה ומשרד
החינוך)
.פער זה מלמד על תת איתור ומיצוי זכויות בקרב ילדים ובגירים עם אוטיזם בחברה הערבית ,
וכתוצאה מכך גישה פחותה ל קבלת שירותים חינוכיים, טיפוליים, שיקומיים ותמיכות לשילוב וחיים
.עצמאיים בקהילה
7.
מידע ונתונים : אחד החסמים המרכזיים במיצוי הזכויות בישראל בקרב אנשים עם מוגבלויות קשור בהיעדר
ניטור ו איסוף נתונים
שיטתי וממוקד לגבי אנשים עם מוגבלויות, לשיפור הערכת צרכיהם ,, טיוב מענים
והיערכות משרדי הממשלה באופן
.צופה פני עתיד יש להקים גוף
ייעודי
בדומה
לזה הקיים ב'מרכז לבקרת
מחלות ומניעתן' בארה"בCDC)
), אשר
ינטר , יעקוב וילמד את הגידול
באוכלוסייה זו ומאפייניה.
יעל רלוי, עו"ד
מ
יכאל זץ
, עו"ד
ר אש תחום בריאות וביטוח לאומי
מנהל האגף לקידום זכויות
ה אגף
לקידום זכויות וקשרי ממשל
וקשרי ממשל –
"אלו ט
:העתקים
חברי הוועדה
מנהלת הוועדה הגב' ענת כהן שמואל
עו"ד מיכאל זץ מנהל האגף לקידום זכויות וקשרי ממשל- אלו"ט