הודעה לעיתונות

הכנסת דוברות הכנסת מ"מ דובר ועדת הכלכלה ירושלים, כ' בכסלו התשפ"ב 24 נובמבר 2021 הודעה לעיתונות "אם אין שוויון בגיוס, שלפחות יהיה שוויון בשוק התעסוקה" השרה ברביבאי הפתיעה את ועדת הכלכלה והודיעה כי הנחתה לבנות תכנית רב שנתית לתעסוקת חרדים על סמך פטור משירות צבאי בגיל 21 ועדת הכלכלה, בראשות ח"כ מיכאל ביטון, שמעה היום (ד') את דיווח שרת הכלכלה והתעשייה, אורנה ברביבאי, על פעילות משרדה, אשר מסרה יחד עם מנכ"ל המשרד, ד"ר רון מלכא. יו"ר הוועדה אמר בפתח הדיון: אנחנו ממשיכים בסדרת דיונים של קיום חובת הדיווח בחוק של משרדי הממשלה לכנסת. אנחנו שמחים לשמוע היום משרת הכלכלה וממנכ"ל המשרד, וביקשנו מהם מער לסקירה הכללית התמקדות בחמישה נושאים: התמודדות המשרד מול הצונאמי של התייקרות המחירים, הכשרות מקצועיות רלוונטיות לאור שינויי התעסוקה שגרמה הקורונה, צמצום פערים חברתיים ויצירת הזדמנויות, התייחסות למוקדים בהן פגיעת הקורונה עוד נמשכת, והגעת ההייטק לפריפריה הרחוקה – שלומי וקריית שמונה בצפון, ומצפה רמון ואילת בדרום. השרה ברביבאי: מבנה המשרד החדש מייצר ראייה מערכתית שתאפשר לא רק לזהות את הבעיות הקיימות במשק, אלא לתת להן מענה. לצד ההתמודדות העיקשת עם האתגר הבריאותי של הקורונה, הממשלה כולה שיתפה פעולה להמשיך את פעילות המשק במקביל לה. הממשלה גם לקחה על עצמה החלטות כבדות כמו הובלת רפורמת הייבוא ופתיחת השוק לתחרות כדי התמודד עם יוקר המחיה, ואחרי נים רבות של דיבורים, סוף סוף יש מעשה. התמורות שחוללה הקורונה בשוק העבודה יצרו מצב של 7% אבטלה מחד ו-30% פערים בידיים עובדות במגזרים רבים, החל מעובדים בלתי מיומנים ועד ההייטק. היעד להגיע ל-15% שיועסקו בהייטק הוא נכון כקטר לכלכלת ישראל, ובדבר שלא נשכח לרגע את ה-85% האחרים ונשקע גם במיקסום היכולות של כולם, מכלל האוכלוסיות והמגזרים, נעדכן עבורם את התעשייה המסורתית, נשפר את הפריון בה בתהליכים מתקדמים, ונאפשר להם יחס וראוי ורמת חיים סבירה, ודאי גם בפריפריה. רק אלה ביחד יביאו לתשואה מקסימלית מהמשק, אם כי כבר כיום הצפי שלנו הוא לעלייה של 20% בייצוא ביחס ל-2020. ההייטק בהחלט תורם גם לזה ולחוזק השקל וכלכלה ישראל, ומול זה יש את האתגר של ההגנה על היצואנים. המנכ"ל מלכא: בנינו תכנית לשנת 2022, לפי מדיניות השרה, בדגש על אינטגרציה ושילוביות בין כל הגורמים, כדי להביא לנימול מיטבי של פוטנציאל מדינת ישראל. כמו כן השרה הנחתה להתחיל בתהליך אסטרטגיה של להסתכל חמש שנים קדימה, והקמנו שולחנות עגולים בתחומים רבים לבנות אותה, ונשמח להציג גם אותה כאן בסיום התהליך. בין אתגרי המאקרו שלנו נמצאים מיצוי שוק העבודה האוכלוסיות שלא משתתפות בו, ולהביא אותם לתעסוקה איכותית, כי יוקר מחיה הוא רמת המחירים ביחס להכנסה הפנויה. אתגר הפריון שלנו הנמוך יחסית למדינות הייחוס שלנו, וצריך לפעול מולו דרך שיפור ההון האנושי, שיפור התשתיות, גמישות התעסוקה ודיני העבודה. יו"ר הוועדה שאל האם ישנם מענקים לעסקים הקטנים והבינוניים, ונעמי הימיין רייש, סגנית מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, השיבה: יש לנו מענקים ואנו בודקים אותם ביסודית בכדי לוודא אפקטיביות. חשוב לוודא שהמענק מגשים את מטרתו ולשם כך הוא מלווה בייעוץ מקצועי. זה עדיין בתכנון ובעבודה. כהמשך לדבריה, פנה יו"ר הוועדה אל השרה ואמר: זו יכולה להיות גולת הכותרת של כהונתך. לא תמיד בעל עסק רוצה לקחת הלוואה אבל מענק, תוך דרישה לבניית תכנית עסקית חכמה וצנועה, של 50 אלף ₪ לעסק קטן ו-200 אלף ש"ח לעסק בינוני יכול להעיף את העסק למעלה, ועשרים אלך עסקים יוכלו לייצר לך מאה אלף מקומות עבודה, שזו מהפכה של ממש. השרה השיבה: זה רעיון דומה לשלנו, ואני לוקחת לתשומת ליבי את ההערה ונעדכן את הוועדה מה נעשה בעניין. ח"כ מאזן גנאים ביקש מהשרה אם תוכל להתייחס לסגירת שלושה מרכזי מעו"ף בסכנין, שפרעם ובאקה אל גרביה. השרה הצהירה כי מרכזי מעו"ף בסכנין ובשפרעם לא ייסגרו ב-2022. אנחנו בודקים את האפקטיביות שלנו, ומה מצליח להביא עסקים קטנים לצמוח, ושם לא הוכחה אפקטיביות רבה, אבל החלטתי לתת לזה הזדמנות שניה, ומרכזים אלה יישארו פתוחים כעת ונבחן זאת שוב בהמשך, אמרה השרה. המנכ"ל מלכא: אני עומד בראש ועדה הבוחנת את פערי התיווך בכל חוליה בשרשרת האספקה והאם נעשה שם שימוש בכוח מונופוליסטי בכדי להעלות מחירים. יש לוודא את תנאי תחרות משוכללת, שיהיו מספיק שחקנים שאינם מתואמים, לכן פתיחת השוק לייבוא היא מהלך עצום בכיוון הזה כי כך מגיעים שחקנים רבים חדשים. אם בעקבות הבדיקות נגיעה למסקנה שצריך יתר התערבות כדי לאפשר יותר תחרות, נבוא עם המלצות ונעשה את הדרוש לכך. השרה הוסיפה לגבי החקירה על רשתות המזון: אני יודעת שרשות התחרות במהלכה של חקירה ולכן אני נמנעת בכוונה מהתבטאויות בנושא זה, ואני אתן להם את הזמן לבצע את החקירה. הוועדה שבראה עומד המנכ"ל תשפוך אור גדול על התחום. אין לי ספק שבפתיחת הייבוא יתאפשרו עוד גיוון, כמות והורדת המחירים, והאתגר שלנו יהיה לוודא שזה מתגלגל עד לצרכן הישראלי. מנגד יש לבחון את ההשפעה על התעשייה המקומית ובמובן הזה האתגר הוא 'ללהטט' בין השניים. ח"כ ענבר בזק, פנתה אל השרה בשאלה לגבי הבאת עובדים זרים בתחום ההייטק, והאם ישנה דרך להשאיר את המשרות הללו בידי הישראלים ע"י הגדלת תכניות הכשרה של האוכלוסיות השונות בארץ. השרה ברביבאי: במקצועות ממלצרות ועד הייטק יש כיום צורך בעובדים זרים, כפי שאומרים לי המעסיקים עצמם. אני רוצה לקשור בין הנושאים של הבאת עובדים זרים מחו"ל לשילוב ג'וניורים. אני אביא תכנית ממשלתית לתמיכה בג'וניורים, המדינה תסייע למעסיקם להכניס אותם לשוק העבודה לצבור ניסיון, אבל זה לא אומר שלא נביא עובדים זרים. הבאת עובדים מחו"ל, ביניהם גם מהרשות הפלסטינית, תהיה מוגבלת גם בזמן וגם במקום ע"י מכסה הניתנת ספציפית לענף נתון. אנו נבחן את היקף הנכנסים למול היקף השמת הג'וניורים. בנוסף, השרה הביעה את תמיכתה בתוכנית פטור לאברכים בגיל 21 משירות צבאי שמקדם שר הביטחון: אנשים מופתעים שאני תומכת בזה ואמרתי שאם אין שוויון בגיוס, לפחת שיהיה שוויון בשוק העבודה. אנו מייצרים עכשיו את התוכנית הרב שנתית הבאה לאוכלוסייה החרדית, שתכלול בין השאר תכניות והכשרות שיאפשרו את קליטת אלפי החרדים שיצאו לשוק העבודה בגיל 21 עם קבלת הפטור. לשנה זו, האחרונה בתכנית הקודמת, יש 68 מיליון ₪, אבל זה לא יספיק לטווח הארוך. השרה ברביבאי: האתגר הכלכלי החברתי היום הוא כל כך משמעותי וחלק מהעניין הוא לייצר תחושה אצל כל אדם שהמדינה, הממשלה ובית המחוקקים עושים את המקסימום לראות אותו, את הפוטנציאל שלו, ומי שנולד עם פער מובנה, בכל מקום, חובתנו הערכית לראות אותו לצמצם את הפער. אני עכשיו מנסה להגדיר את צרכי מדינת ישראל לפחות חמש שנים קדימה, ועל פי זה לבנות את הכח והיכולות של המשרד והשוק בהתאם. אני גם לומדת את ההשפעה של כלכלה כגשר, וראיתם שהמנכ"ל עזב את הדיון כדי לפגוש שני שרים אמירתים, ויש מוטיבציה גדולה אצל שכנינו, הקרובים והרחוקים, לייצר גשר כלכלי לישראל מתוך עוצמתה. יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל ביטון סיכם את הדיון: הייתה פה הצגה טובה מאוד של יעדים וניתוח שבהחלט מתייחסים למציאות חיינו בקורונה וברצון שלנו לשמור על יציבות המשק ולהוריד חזרה את האבטלה לאזור ה-4%. ודאי שמשימה כזו מחייבת סינרגיה של כל הכלים וכל המשרדים ואני שמח לראות ששיתופיות היא הדרך המובילה אתכם. חוסר השיתופיות זה מה שגרם לכך שבממשלה הקודמת אישרנו בדיון של שעה 500 מיליון ₪ להכשרות מקצועיות, ואז בשל מאבקי שליטה וטריטוריה הם לא הגיעו לאזרחים. ההכשרות הן דבר קריטי, בוודאי כלפי אוכלוסיות שאינן מספיק חלק ממעגל התעסוקה כמו החברה החרדית והערבית, בלתי מועסקים או צעירים בסיכון, שלכולם זה יכול ממה להעניק את העתיד שלהם. יוקר המחייה הוא כמובן נושא דרמטי, ותחת משרד הכלכלה נמצאים גופי חוד החנית במאבק כמו רשות התחרות והרשות להגנת הצרכן, והוועדה הזה תדע להתכנס, בנוהל חירום אם צריך, כדי לאשר לכם סמכויות וכלים דרך תקנות וחקיקה להיאבק יוקר המחיה. חייבים לבטל את המציאות של הקרטלים ולוודא כי בקצה השרשרת האזרח נהנה מהתחרות במשק. העסקים הקטנים והבינוניים הם בבת עינינו פה בוועדה, ואני קורא לשרה לשקול את הצעתי של מענקים להם, כפי שפירטתי קודם, כי זו יכולה להיות מהפכה חברתית של ממש. לינק לתמונות מותרות בשימוש מהדיון (קרדיט: דוברות הכנסת – נועם מושקוביץ): https://photos.app.goo.gl/uUBXL3BweBTUdsyZA לינק למצגת הסקירה המלאה של שרת הכלכלה והתעשייה: https://fs.knesset.gov.il/24/Committees/24_cs_bg_612287.pdf בברכה,