חומר רקע

1 אומדן השפעות הגודש בנמלי ישראל על הפעילות הכלכלית במשק ספטמבר 2021 עיקרים בחודשים האחרונים נרשמו זמני המתנה ארוכים בנמלי ישראל, המהווים את השער העיקרי ליבוא ויצוא סחורות. עומסים אלו נובעים מעלייה בביקושים אל מול מגמה של שחיקה מתמשכת ביעילות בפעילות הנמלים. כתוצאה מהגודש בנמלי הים נגרם נזק ממשי למשק הישראלי, כאשר יבואנים ויצואנים מדווחים על עיכובים משמעותיים בשילוח סחורות, הנושאים בצדם עלויות. לצד העלויות הישירות קיימת גם פגיעה במוניטין ובמדדי תחרותיות של י שראל, שתלך ותחמיר ככל שיתארך מצב זה. בצד היבוא הצריכה הפרטית עלולה להיפגע, והמשק ניזוק גם מהעיכוב בהגעת תשומות לתעשייה ולחקלאות, המפחית את התפוקה ויוצר לחצים אינפלציוניים. לבסוף, ככל שתחמיר הפגיעה בפעילות הכלכלית זו עלולה להתגלגל גם לשוק העבודה שעודו מתאוש.ש ממשבר הקורונה מנתוני נמלי ישראל עולה כי השהייה הממוצעת של אנייה בנמלי חיפה ואשדוד בשנת2021 עלתה בכ- 46 שעות בהשוואה לנתוני2019. התפוקה הממוצעת לשעת צוות בנמלי חיפה ואשדוד ירדה בכ- 11% בממוצע ב- 2021 לעומת2019, ואילו התפוקה הממוצעת לשעת שהייה ירדה בכ- 40% . העיכובים בנמלים, המהווים צוואר בקבוק לפעילות הכלכלית, מפחיתים את הפריון במשק. הפגיעה המוערכת ביצוא כתוצאה מירידת התפוקה בנמלים ברבעון הראשון של השנה עומדת על כ- 16 .מיליון ש"ח ליום במונחי תוצר הפגיעה ברכיב היבוא למוצרי השקעה במונחי תוצר מוערכת בכ- 10 מיליו ן ש"ח ליום. ככל שתתארך הפגיעה ביצוא וביבוא, היא עלולה להשפיע גם על התעסוקה בענפים שמושפעים באופן ישיר מיבוא תשומות (תעשיה, מסחר, בניה וחקלאות). העומס החריג בנמלים עלול להשפיע גם על יוקר המחיה. אם המשבר יימשך ולא יחול שיפור משמעותי בעיכובים בנמלים עד סוף ה שנה, הדבר יתרום לעליית מחירים נוספת בשיעור של כ- 0.1% . סיכום ה נזקים לכלכלת ישראל יצוא יבוא אינפלציה השפעות ארוכות טווח פגיעה ביצוא של כ- 16 מיליון ש"ח בממוצע ביום במונחי תוצר פגיעה ביבוא מוצרי כ של השקעה- 10 ביום ש"ח מיליון ופגיעה ביבוא מוצרי צריכה של כ- 13 מיליון ש"ח ביום במונחי תוצר תוספת של כ- 0.1% (בשנה לאינפלציה )מלאה של הדירוג הרעת במדדים ישראל חוסר בינלאומיים, פגיעה ודאות, הפסקת במוניטין, עומסי התקשרויות, תנועה 2 אומדן השפעות הגודש בנמלי ישראל על הפעילות הכלכלית במשק ספטמבר 2021 העומסים בנמלים נמלי ישראל מהווים שער עבור מרבית הסחורות הנכנסות לישראל והיוצאות ממנה, כאשר רבות מן הסחורות מיובאות אך ורק דרך הים. כ- 80% מהסחר הבינלאומי (במונחי משקל) מתבסס על תובלה ימית, ובישראל, בהיעדר תובלה יבשתית משמעותית בינה לבין שכנותיה, הנפח היחסי של תנועת הסחורות דרך הים גדול אף יותר ומגיע לכ- 99% על פי הערכת חברת נמלי ישראל. היקף הפעיל ות בנמלים הולך וגדל עם העלייה בהיקפי הסחר והצמיחה בפעילות הכלכלית, בפרט לאור הירידה בתעבורה האווירית בעקבות מגפת הקורונה. הביקוש ההולך וגובר לתעבורה ימית בישראל מצריך תשתיות תומכות בנמלים, אולם בתקופה האחרונה הללו מתקשים לעמוד בעומס העבודה .הנדרשת מהם מאז חודש מרץ2021 , נרשמים עומסים כבדים בכניסה לנמלי הים באשדוד ובחיפה . לפי נתוני חברת ,נמלי ישראל זמני ההמתנה גדלו באופן משמעותי ועשרות אניות סוחר ממתינות ימים ארוכים לקבלת שירות. אחוז העמידה בביקוש לידיים (היחס הממוצע בין כמות העבודה שמזמינים סוכני האנייה לכמ)ות המסופקת על ידי הנמל בפועל , אשר מעיד על טיב רמת השירות בנמלים, עמד במהלך הרבעון הראשון לשנת2021 בממוצע על30% באשדוד ו48% בחיפה , בהשוואה ל- 35% ו- 64% בהתאמה ב- 2020 ( 80% )נחשב מענה מלא לדרישות הסוכנים. ,לפי ההערכות במהלך החודשים האחרונות מספר האניות שהמת ינו מחוץ לנמלים הגיע עד כדי כ- 90 אני .ות מנתוני נמלי ישראל עולה כי השהייה הממוצעת של אנייה בנמלי חיפה ואשדוד בשנת2021 עלתה בכ- 46 שעות בהשוואה לנתוני2019 ,. השונות בין זמני השהייה של אניות המובילות סוגי המטענים שונים גדולה מאוד כאשר אניות מכולה שהו בנמלים ב שנת2021 בממוצע20 שעות יותר מבשנת2019 , בעוד אניות )מטען כללי וצובר חופנים (אניות הנושאות מטען יבש בתפזורת, כגון דגנים, פחם ועפרות מתכת שהו בממוצע84 .שעות יותר בהשוואה לשנה זו לעומס השלכות כלכליות משקיות משמעותיות . היצוא והיבוא נפגעים, התעשיות התלויות בת שומות מיובאות סובלות מעיכובים, וההשפעות עלולות להגיע גם לצריכה הפרטית, רמת המחירים במשק ואף לחלחל לתעסוקה. להערכת גורמים בענף, כל יום עיכוב עולה למפעילי האניי ה כ- 20,000 .דולר, כאשר חלק מעלות זו מגולגל ליבואנים וליצואנים, ומשם לצרכנים חלק מ חברות ה ספנות מבטל ות את הגעת ן ,לנמלים בארץ ופורקות את הסחורה בארצות שכנות ו אחרות מטילות עלויות נוספות על היבואנים והיצואנים כתוצאה מההמתנה הממושכת . מחירי התובלה הימית עולים ובמקרים מסוימים אף מוכפלים. אלפי מכולות ריקות ממתינות להעמסה בנמלים ויוצרות מחסור משמעותי שמייקר גם ה וא את עלויות ההובלה, ואיחורים בהגעה של חומרי גלם מעכבים .את שרשרת הייצור ופוגעים גם ביצוא 3 אומדן השפעות הגודש בנמלי ישראל על הפעילות הכלכלית במשק ספטמבר 2021 עלייה בביקוש בחודשים האחרונים הובילו מספר מגמות לעלייה בביקושים. ראשית, ההגבלות שחלו בענפי השירותים, עודדו את הצרכנים לרכוש מוצרים חליפיים וסחורות אחרות. לדוגמה, ס גירת מסעדות הובילה לעלייה ברכישות מוצרי ציוד למטבח. בנוסף, בשנת2020 חל גידול ניכר בחיסכון הפרטי בישראל, אשר עלה בכ-8 נקודות אחוז לנוכח צמצום אפשרויות הצריכה, המענקים למשקי הבית ולעסקים וחוסר הוודאות לגבי ההכנסה העתידית ,. עם הסרת המגבלות והפחתת אי הוודאות לצד הפתיחה המוקדמת של המשק הישראלי ביחס לעולם, הצריכה הפרטית החלה לגדול במהירות (נוכח ביקושים כבושים), תוך עליית מחירים מסתמנת1 . העלייה הצפויה בצריכה הפרטית, שצפויה לעלות בכ- 10% בשנת2021 לפי תחזיות אגף הכלכלנית ,הראשית מחד וצמצום הובלת הסחורות דרך האוויר בעקבות הקיפאון במגזר התיירות מאידך , הביאו לגידול בביקושים לתובלה הימית, שאת אותותיו אנו רואים כיום בעומסים שנוצרו בנמלי .הים תרשים1: תובלה ימית מול אווירית בעולם )(אחוז שינוי חודשי, שנה מול שנה :מקורOECD; CPB; IATA; RWI/ISL Container Throughput Index , עיבודי אגף הכלכלנית הראשית 1 ראו סקירה של :אגף הכלכלנית הראשיתhttps://bit.ly/3vW1izO 4 אומדן השפעות הגודש בנמלי ישראל על הפעילות הכלכלית במשק ספטמבר 2021 ה קיבולת בפעילות הנמלים לא השתפרה (ואף חלה נסיגה) .העלייה בביקושים בעקבות השלכות מגפת הקורונה לא נענתה בעלייה מקבילה בקיבולת הנמלים עוד לפני היווצרות העומסים, נמלי ישראל הציגו נתונים נמוכים יותר בהשוואה למדינות הייחוס :במדדי יעילות, כמפורט להלן לפי מדד ( עשיית העסקיםDoing Business ,) המפורסם ע"י הבנק העולמי, ישראל מדורגת במקום ה- 67 "במרכיב ה"סחר חוצה גבולות , לעומת דירוג במקום ה- 35 במדד הכללי. בהשוואה לשכנותיה, ישראל ממוקמת במרכיב הסחר חוצה הגבולות מתחת ל קפריסין (מקום50 ) ( , טורקיה44 ( ), יוון34 ( ) ואיטליה1) . טבלה1 :דירוג במרכיב "סחר חוצה גבולות" של ישראל ושכנותיה 1 34 44 50 67 מקור: הבנק העולמי התחומים המשפיעים ביותר בישראל ה על ציון במרכיב זה הינם זמן היבוא וזמן הי ,צוא הנקבעים על פי ,כמות הזמן הנדרש להשגת הכנת והגשת המ סמכים הדרושים בהליך הטיפול בנמל , כמות הזמן המועבר בבדיקות במכס ובבדיקות ביטחוניות , וזמני השילוח בין הנמל ליעד או מקור המטען. 2 זמן היבוא והיצוא הממוצע בישראל הינו64 ו- 36 שעות בהתאמה, לעומת16.1 ,ו- 20.4 ש עות בממוצע באירופה ובמרכז אסיה או 15 ,ו- 18 .בקפריסין גם ב מדד ביצועי הנמלים של הבנק העולמי ישראל אינה זוכה לציונים מחמיאים. מדד זה מדרג את .הנמלים בעולם אך ורק על פי מספר השעות שספינה עוברת מרגע הכניסה לנמל ועד יציאתה ממנו בנוסף, המדד מתחשב בגודל הנמלים ובגודל הספינות ה נכנסות אליו, מ שום ש הטיפול ב ספינ ות קט נות פשוט ומהיר בהשוואה ל ספינ ות גדול ות . המדד מדרג351 נמלים. נמלי ישראל מדורגים :באופן יחסי במקום נמוך ברשימה בשנת2020 דורג נמל אשדוד במקום315 ,במדד ביצועי הנמלים ונמל חיפה דורג גבוה יותר, במקום153 .ככל שיימשכו העומסים בנמלים צפוי ה דירוג של ישר אל .במדד זה להיפגע אף יותר 2 אמנם מדד קלות עשיית העסקים אינו מודד ישירות את זמני הטיפול וההמתנה בנמלים, אולם אנו מעריכים כי הללו משפיעים על מר.כיב התעבורה הפנים מדינתית במדד דרך היווצרות צוואר בקבוק בנמל 5 אומדן השפעות הגודש בנמלי ישראל על הפעילות הכלכלית במשק ספטמבר 2021 תרשים2 : )המתנה ממוצעת של אניות מכולה (שעות :מקור חברת נמלי ישראל לפי נתוני חברת נמלי ישראל, בשנת2019 .חל שיפור מסוים בתפקוד הנמלים, אולם מאז הורע המצב בשנת2020 עלתה ההמתנה הממוצעת של אניות מכולה בנמלי חיפה ואשדוד, ומגמה זו החריפה ביתר שאת ברבעון הראשון של2021 . במקביל ירד מספר המכולות לשעת צוות, כלומר יעילות .הנמלים פחתה גם שלא בשל העלייה בזמני ההמתנה כתוצאה מהעומס תרשים3 : )מכולות לשעת צוות (יחידות :מקור חברת נמלי ישראל 6 אומדן השפעות הגודש בנמלי ישראל על הפעילות הכלכלית במשק ספטמבר 2021 כאשר בוחנים את נתוני אניות מטען כללי וצובר חופנים, התמונה אינה משתפרת. בהשוואה לשנת 2019 , התפוקה הממוצעת לשעת צוות והתפוקה הממוצעת לשעת שהייה בנמלי חיפה ואשדוד ירדה .משמעותית הירידה במדדי התפוקה בנמלים בהשוואה לשנת2019 סוג המטען נמל חיפה נמל אשדוד תפוקה ממוצעת לשעת צוות תפוקה ממוצעת לשעת שהייה תפוקה ממוצעת לשעת צוות תפוקה ממוצעת לשעת שהייה מכולות -12% -45% -13% -37% מטען כללי -10% -42% -16% -34% צובר חופנים -16% -40% 12% -42% :מקור חברת נמלי ישראל ועיבודי אגף הכלכלנית הראשית לאחר עלייה בזמני ההמתנה של אניות מכולה במהלך מרץ ואפריל, במאי נרשם שיפור מסוים באניות אלה. אולם סוגי מטען אחרים עדיין סובלים מעיכובים משמעותיים ומנזקים מצטברים מאז תחילת השנה. ההמתנה הממוצעת של אניות צובר חופנים בחודש מרץ עמדה על כמעט20 .יום תרשים4 : ממוצע שעות המתנה בנמלי חיפה ואשדוד לפי סוג מטען בשנת2021 :מקור חברת נמלי ישראל 7 אומדן השפעות הגודש בנמלי ישראל על הפעילות הכלכלית במשק ספטמבר 2021 הנזק הכלכלי כתוצאה מהעומס בנמלים מחקר של הבנק העולמי השווה בין126 מדינות ומצא כי בממוצע, כל יום של עיכוב בשליחת סחורה .מקושר לירידה של אחוז בסך הסחר במדינה3 במחקר אחר, אשר השווה בין העלות ומשך הזמן בשילוח אווירי לבין פרמטרים אלה בשילוח ימי, מצאו החוקרים כי התארכות זמן המשלוח ביום שקולה לתוספת עלות של בין0.6% ל- 2.3% .מערך המטען4 ,קיימים מספר ערוצי השפעה שדרכם סופג המשק הישראלי נזק מהעיכובים בנמלי הים. ראשית התוצר נפגע בשל אובדן יצוא. שנית, מגזרי התעשייה, הבניין והחקלאות סובלים משיבושים ב אספקת תשומות ובעקבות זאת חווים ירידה בתפוקות. שלישית, הצריכה הפרטית נפגעת ,והתייקרות בעלויות היבוא מתגלגלת לצרכן באמצעות אינפלציה. בנוסף, ככל שייפגעו ענפי המסחר .היצוא והייצור תיתכן פגיעה בתעסוקה מעבר לעלויות אלה , קיימים גם נזקים לטווח הארוך שקשה עוד יותר לאמוד את היקפם . אי עמידה בלוחות הזמנים ומחסור ב סחורה עלול ים להביא לפגיעה במוניטין ,של יצואנים ויבואנים ישראלים כאשר לקוחות וספקים מחו"ל עלולים בסופו של דבר .לחפש שווקים יציבים יותר עלויות ישירות ל יצואנים וליבואנים הראשונים לספוג את מחיר העומסים בנמלים הם היבואנים והיצואנים, המשתמשים העיקריים בתובלה ימית. חלק מהעלויות הישירות שמגזר זה סופג הן דמי אחסנה עודפת , ת שלום לחברות הספנות בגין כל יום שהייה נוסף , עלויות הטסה , עלויות הובלה ימית נוספת לסחורה שנפרקה בנמל ,אחר "היטלי צפיפות " שמטילות חברות הספנות ועוד . יב ואנים רבים מחזיקים מלאי עודף כעניין שבשגרה, על מנת להתמודד עם חוסר סדירות בהגעת סחורה המתרחש מפעם בפעם. ואולם, העיכובים החמורים בשינוע מטענים כתוצאה מהגודש בנמלים, מאלצים אותם להחזיק מלאי גדול יותר של סחורה על מנת להבטיח רציפות תפעולית בכל מקרה. אחסנה עודפ.ת זו נושאת בצידה עלויות, שלא את כולן מסוגלים היבואנים לספוג לאורך זמן בגלל העיכובים נאלצו לעתים חברות ספנות בינלאומיות לדלג על הנמלים בישראל ולפרוק סחורה שמיועדת לשוק המקומי בטורקיה , בקפריסין ובמצרים. הדילוג על הנמלים בישראל גורם הן להפסדים גדולים של היבו אנים אשר נאלצים לשלם על פריקה במדינה אחרת ו על הובלה נוספת 3 Djankov, S., & Freund, C.,& Pham, C. 2006. "Trading on Time." World Bank Policy Research Working Paper 3909. 4 Hummels David L., and Schaur Gorge. 2013. "Time as a trade barrier." The American Economic Review 103 (7). 8 אומדן השפעות הגודש בנמלי ישראל על הפעילות הכלכלית במשק ספטמבר 2021 לישראל, ו הן לפגיעה בי צ וא כ אשר כתוצאה מהדילוג על הנמלים מתעכב ת .שליחת סחורה לחו"ל חלק מה אני ות שהיו מיועדות לפריקה בנמל אשדוד נשלחו לפרוק את תכולתן בנמל חיפה, שם זמן ההמתנה גם כן גבוה אך נמוך יותר בה שוואה ל .נמל אשדוד כאשר אנייה הנושאת מטען של30,000 טון נפרקת בנמל חיפה במקום בנמל אשדוד משמעות הדבר היא צורך בהובלת הסחורה דרומה באמצעות1,000 .משאיות בעלות ניכרת בנוסף להפסד הכספי, המשמעות של פריקת סחורות בנמל חיפה והובלתן דרומה היא הגברת הפקקים וזיהום הא.וויר עלויות העיכובים החריגים בנמלים מתגלגלות לצרכנים. העיכובים הארוכים בנמלים גורמים .לעלייה במחירי ההובלה אשר מהווה את אחד הגורמים בעלייה במחירי הסחורות מדד מחירי תפוקת התעשייה עלה מתחילת השנה ועד יולי ב- 9.4% . נזק ליצוא היצוא הישראלי מהווה רכיב מרכזי בתוצר, ובמידה רבה חיפה על הירידה בצריכה הפרטית בעקבות משבר הקורונה בשנת2020 .ומיתן את התכווצות הכלכלה בשנה זו בשנת2020 עמד נתח יצוא הסחורות בתוצר הישראלי על14.9% . בעקבות הפגיעה בפעילות התובלה האווירית בשל מש בר הקורונה, משק ל התעבורה הימית ביצוא הסחורות במונחים כספיים גדל במהלך השנה האחרונה וכיום הוא מוערך ב כ- 65% . בהתבסס על הנתונים וההערכות הללו וכן על תחזית התוצר של אגף הכלכלנית הראשית לשנת2021, עולה כי אומדן ה תרומה היומית לתוצר כתוצאה מיצוא דרך הנמלים עומד על כ- 170 מיליון ש"ח. הפגיעה המוערכת ביצוא כתוצאה מירידת התפוקה בנמלים ברבעון הראשון של השנה עומדת על כ- 16 .מיליון ש"ח ליום במונחי תוצר5 5 .האומדנים במסמך זה מבוססים על נתוני חברת נמלי ישראל ונתוני החשבונאות הלאומיים 9 אומדן השפעות הגודש בנמלי ישראל על הפעילות הכלכלית במשק ספטמבר 2021 תרשים5 : שיעור שינוי ברכיבי יצוא סחורות– רבעון1 שנת2021 שיעור שינוי מול רבעון קודם בניכוי עונתיות מקור: למ"ס ברבעון הראשון של2021 חלה ירידה של4.8% ביצוא הסחורות בהשוואה לרבעון האחרון של2020 , אולם בחלק מתקופה זו הוטל סגר על המשק הישראלי ולכן קשה לקבוע מה מקור הפגיעה ועד כמה היא קשורה בעיכובים בנמלים. על פי אומדן הנזק שנערך באגף הכלכלנית הראשית הפגיעה ביצוא הסחו רות ברבעון הראשון כתוצאה מהגודש בנמלים מוערכת בכ- 2.1% . יבוא תשומות לתעש י יה ו לחקלאות .ערוץ נוסף שדרכו באה לידי ביטוי פגיעת העיכובים בנמלים בתוצר הישראלי הוא ערוץ היבוא תשומות רבות לתעשייה ולחקלאות, וכן השקעות רבות, מגיעות לישראל בדרך הים. לפי אומדן המבוסס על ניתוח נתוני יבוא של הלמ"ס היקף היבוא היומי של מוצרי ההשקעה דרך הנמלים עומד על כ- 100 .מיליון ש"ח המחשה לנזק מהעיכובים בנמלים ניתן למצוא בעלויות שסופג ענף המזון לחיות המשק. לפי הערכות איגוד יבואני התבואות, עלות חוסר היעילות בנמלים בשנת2020 עמדה על כ- 36 ,ש"ח לטון תבואה 10 אומדן השפעות הגודש בנמלי ישראל על הפעילות הכלכלית במשק ספטמבר 2021 או כ- 200 .מיליון ש"ח עבור כלל הענף6 עלות זו מביאה בחשבון את עלויות הה מתנה בנמלים, הובלת סחורה עודפת עקב פריקה בנמל רחוק מהיעד ודמי אחסנה עודפת. ב- 2021 חלה עלייה בזמני ההמתנה ובאחסנה העודפת הנדרשת למשווקי התבואה על מנת לשמר רציפות תפקודית מול לקוחותיהם. כמו כן, ייתכן שמשווקי המזון יעברו למרכיבים יקרים יותר בשל שיקולי זמינות .ואחסנה ככלל, להערכתנו היקף היבוא למוצרי השקעה נאמד בכ- 100 מיליון ש"ח ליום במונחי תרומה לתוצר. הפגיעה ברכיב זה מוערכת בכ- 10 מיליון ש"ח ליום. הפגיעה ביבוא למוצרי צריכה מוערכת בכ- 13 .מיליון ש"ח ביום צריכה פרטית ואינפלציה השיבושים בשרשראות האספקה בעולם, כולל בתחום התובלה הימית, גרמו לעלייה בעלויות ההובלה ,הימית (בדגש על שילוח מסין) ובמחירי היבוא. הגודש בנמלי ישראל מוסיף לעלויות אלה כאשר מחסור בחומרי גלם מגדיל את כושר המיקוח של ספקים בעלי מלאי, ויצרנים נאלצים לבצע את רכישותי הם במחירים גבוהים שלעתים מתווספים אליהם גם מחירי הובלה ועלויות התאמה כתוצאה ממעבר לחומרי גלם חלופיים. עלויות אלו עלולות להיות מגולגלות בחלקן למחירים לצרכן וליצרן. מדד המחירים לצרכן עלה ב- 12 ה חודשים ה אחרונים7 ב- % 9 1. , כאשר עליות בולטות חלו בין היתר בסעיפי הר יהוט ו ה ציוד לבית. מדד מחירי התשומות בבנייה למגורים עלה ב- 4.0% ומדד מחירי התשומות בבנייה למסחר ולמשרדים עלה ב- 7.6% ב תקופה זו. מחירי דירות חדשות מושפעים באופן ישיר ממדד תשומות הבנייה למגורים, היות שחלק מהתשלום עבור הדירה מוצמד .למדד זה אם לא יחול שיפור ניכר בבעיית העיכובים בנמלים, השפעת העיכובים על האינפלציה השנתית מוערכת בכ- 0.1% בהתבסס על עלות עיכוב אנייה ממוצעת של20,000 דולר ליום. שימוש בתוצאת המחקר שלHummels and Schaur מניב כי לעיכובים בפעילות הנמלים השפעה על האינפלציה בטווח של0.05% - 0.2% . תעסוקה העיכו בים במשלוחים לישראל לא הוביל ו לשיבושים משמעותיים בפעילות מרבית החברות במשק , אך חלק מהמפעלים מסרו כי חוו קשיי ייצור לאור מחסור .בחומרי גלם עם זאת, חשוב לציין כי כ- 30% מהעובדים בישראל מועסקים בענפים שפעילותם קשורה במישרין לפעילות הנמלים. שיעור ( האבטלה הרחב מספר המובטלים והנמצאים ב חל"ת חלקי סך המועסקים והמובטלים באותו ענף ) בענפים אלה עמד ביוני על כ- 7.0% (בהשוואה ל- 6.6% .)בכלל המשק 6 .מדובר בהערכות איגוד יבואני התבואות שהוצגו בפנינו במסגרת שיחות רקע, ואינן הערכות משרד האוצר 7 יולי2021 לעומת יולי2020 11 אומדן השפעות הגודש בנמלי ישראל על הפעילות הכלכלית במשק ספטמבר 2021 תרשים6 : מובטלים בחודש יוני 2021 ), לפי ענף כלכלי (אלפים .* מספר המובטלים (כולל חל"ת) חלקי סך המועסקים והמובטלים באותו ענף :מקור עיבודים לסקרי כוח אדם של )הלמ"ס. נתונים מקוריים (לא מנוכי עונתיות