חומר רקע

רון ,אובוז ד"עו Ron Obuz, Adv תומר ,בורלא ד"עו Tomer Burla, Adv דנה לוינסון ,גפט ד"עו Dana Levinson Gaft, Adv יצחק ,הורביץ ד"עו Yitzchak Horowitz, Adv אביעד ,סבג ד"עו Aviad Sabag, Adv " עובדות ועובדים זרים בסיעוד בתקופת ה"קורונה- נייר עמדה בדגש על הוועדה ההומניטרית א. מחסור בעובדות ועובדים זרים בסיעוד כיום בישראל- בהתאם לנתונים שעלו בדיונים בוועדת חוקה חוק ומשפט ובוועדה המיוחדת לנושא העובדות והעובדים , הזרים המחסור בעובדים זרים בסיעוד נע היום בין 15,000 - ל 22,000 עובדים בתחום הסיעוד . בלבד . הנתונים הם מוערכים בלבד מאחר ורשות האוכלוסין לא ידעה להציג נתונים רשמיים יו"ד ועדת חוקה חוק , ומשפט חה"כ גלעד , קריב ניסה להבין במשך יומיים של דיונים בישיבות שקדמו לחקיקת הוראת השעה ל חוק הכניסה לישראל הוראת שעה – נגיף הקורונה , החדש – התשפ"א 2021 , מה . הם הנתונים המדויקים של מחסור העובדים בישראל רשות האוכלוסין וההגירה )מר משה מנהל- נקש אגף ( היתרים ציין בחודש יולי 2021 , כי הרשות עורכת סקר כדי לבדוק מהו . המספר למעלה - מ 4 חודשים ובאופן תמוה טרם התקבלו תוצאות סקר שכזה )נשמח לראות אם .( קיים סקר , כזה בתקופה קריטית , שכזו אמור להיערך תוך 4 ימים ולא למעלה - מ 4 . חודשים יו"ר , הוועדה חה"כ גלעד , קריב ניהל דו שיח ארוך ומייגע עם ' הגב ענבל , משש משך כחצי שעה על מנת להבין האם קיים חוסר בעובדים ובעובדות או לא קיים ואם קיים מה . היקפו בתחילה נציגי הרשות התכחשו לכך שקיים מחסור וציינו רק כי קיים ," "קושי לאחר מכן כשהודו שקיים מחסור לא הסכימו להצביע על מספר מסוים של מחסור בעובדים ורק לאחר התערבות של גורמים חיצוניים שנכחו בישיבה . באמצעות ה"זום" נחשפו המספרים היו"ר גלעד קריב )בישיבה ביום השני 20.7.21 :( " לא יכול להיות שתזרקו כאן מספר של 15,000 כפער בין מספר היתרים לבין מספר עובדים , בפועל ואחר כך הסתבר שזה 22,000 . אתם לא תכפרו במספר . הזה זו לא טעות של אלף – זו טעות של 50% . לא כך גורם ממשלתי מביא בקשה לוועדה בכנסת בנושא , שעוסק עוד , פעם בזכות החוקתית לכבוד שהיא הראשונה ברשימת הזכויות המוגנות חוקתית :יסוד- בחוק כבוד האדם ..." וחירותו . ..אלמלא היה מדובר בחוק , מיטיב אלמלא אני באמת יודע שאתם נמצאים בתקופה מאוד מאוד מורכבת ואלמלא היינו מגיעים , להסכמות לא הייתי מעלה את החוק הזה – רק על הסיפור הזה של "לכו ותעשו שיעורי ." בית אני חוזר : ואומר אני לא חושב שיש בידיכם נתונים והסתרתם . בזדון ... אני חושב שאין בידיכם נתונים. אני חושב שאתם באמת לא יודעים לומר מה גודל המחסור 2 אני אומר לכם שלא כך באים לוועדה בכנסת ומבקשים לקדם חקיקה , מבחינת המצגת העובדתית ומסד העובדות שתומך בבקשה של … הממשלה אני העברתי עליכם ביקורת שההצגה שלכם אתמול לא הייתה , ראויה שהתפקיד , שלכם כשאתם עוסקים בזכויות חוקתיות ומבקשים לעשות צעדי חקיקה היא לבוא לוועדה הזאת ולהציג מסד איתן של . נתונים לא לבוא ולומר לנו פה- בעל מה , כוונתכם מה רצונכם ומהן ההערכות הכלליות , שלכם אלא להציג מסד של נתונים . אם יש לכם את הנתונים האלה, על אחת כמה וכמה . שאתם צריכים לעשות את זה במשך כחצי שעה ניסה יו"ר הוועדה לקבל מנציגי הרשות אישור לגובה המחסור בעובדים זרים אבל בכל פעם היתה התחמקות ממתן תשובה ברורה באופן מביך )מומלץ לקרוא את כל הפרוטוקול או לצפות : בשידור הישיבה(, עד שלבסוף נאמר כך היו"ר גלעד קריב : הכנסת , שואלת ונציגי הממשלה ורשויות הציבור מתבקשים . לענות אני שואל לפרוטוקול : , האם לשיטת רשות האוכלוסין , וההגירה קיים או לא קיים מחסור בעובדים סיעודיים שהם מהגרי ? עבודה אם התשובה היא , כן האם אתם יודעים להעריך את ? המספר תשובה – אל - - - תספרו לי משה נקש : אדוני ,ראש- היושב . סליחה בשביל לענות על השאלה , הזאת בדיוק בשביל זה אנחנו עושים את הסקר שאנחנו עושים . , ברשותך אני רק אסיים את . המשפט אנחנו יודעים שהיום ובכל זמן נתון אם מישהו צריך עובד , זר הוא יכול למצוא מהמאגר כאן בישראל או להביא . מחו"ל עינבל משש : - - - כל הזמן משה נקש : בכל זמן , נתון ? אוקיי יחד עם , זאת אנחנו מכירים בזה שיש , פער כמו שהוצג אתמול – 22,000 בין ההיתרים לבין העובדים הזרים החוקיים . צריך לציין בדבר הזה שני : דברים דבר ראשון – מתוך העובדים הלא חוקיים , אנחנו בהקלות שעשינו , ברשות אפשרנו לאותם עובדים להצטרף לעובדים , המועסקים זאת אומרת הפער הוא לא בדיוק כמו . שהוצג אלה עובדים לא חוקיים שיש להם אפשרות להשתבץ לעבודה . חוקית דבר - שני בשביל לבדוק , האם הפער הזה מצביע על מחסור אנחנו עושים סקר ומחקר בשביל לדעת . : לסיום, כתגובה לדברי הגב' ענבל משש )מנהלת מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה( סוכם כך היו"ר גלעד קריב : גבירתי , אתם לא הצגתם . נתונים אתם באתם לפה וחשבתם שאתם תשבו כאן ומכיוון שהצעת החוק היא על פניו מיטיבה אנחנו לא נחקור . בנושא אז לא טרחתם להציג לנו … נתונים ומכיוון שאתם לא אמרתם את זה לפרוטוקול אז אני אומר את : זה ההתרשמות של יו"ר הוועדה מהתשובות שלכם היא שאין לרשות האוכלוסין וההגירה תמונת מצב בהירה וברורה . , סליחה לזה אתם לא צריכים , להגיב מכיוון שזו ההתרשמות , שלי ואני סיימתי את הדיון . בנושא ההתרשמות שלי היא שאין בידיכם תמונת מצב בהירה של המחסור והפער בין ביקוש להיצע " בתחום הסיעוד . כך הסתיים הדיון בנושא זה כאשר הרשות פטרה עצמה מהצגת נתונים באמצעות דיווח על סקר כלשהו שנערך אשר תוצאותיו מעולם לא הובאו בפני . איש יחד עם , זאת הוצג כמספר מוחלט פער של 22,000 בין מספר ההיתרים הקיימים לבין מספר העובדים הנמצאים . בישראל לטענת הרשות חלק מהפער הזה היה 2 3 קיים עוד טרם הקורונה ואולם לא ברור מה החלק שתרמה הקורונה לפער הזה ומה המשמעות הפרקטית . של פער כזה והיו"ר סייים בדבריו כך : כולי תקווה שבשבוע הבא כבר תהיינה יתר הוועדות הסטטוטוריות של . הכנסת אנחנו לא מעכבים את הצעת החוק החשובה בגלל . זה , אבל אני שב : ואומר אני עושה את כל הסיפור הזה כאן מכיוון שאני מתכוון לומר אותו מעל דוכן . הכנסת מבחינת , ההגינות אני לא רוצה . שתופתעו הדברים שאמרתי כאן ייאמרו היום או מחר מעל דוכן הכנסת וגם ייכתבו במכתב לשרת , הפנים שהיא בעלת הסמכות השלטונית בעניין . הזה במקום , השרה אם היה מותר לי להשיא עצה לשרה – עצתי היא שהיא תפקח ותוודא שממש בטווח של שבועות יש תשובה מגובת נתונים לגבי היקף הפער בעובדים בתחום הסיעוד מקרב מהגרי העבודה וגזרת המלצות מדיניות שמתחייבות מהעניין הזה . ב. סטטוס המעמד של העובדות והעובדים הזרים שאינם רשומים רשמית אצל מטופלים מאז חודש מרץ 2020 השתנו פניה של החברה הישראלית ושל העולם כולו עקב מגפת הקורונה אשר טרם חלפה ומשפיעה גם היום על כל צעד ושעל בחיינו ובפרט על חייהם של המטופלות והמטופלים הסיעודיים . המצויים במרכזה של המערכה כנגד הקורונה בהיותם בקבוצת הסיכון הגבוהה ביותר להידבק בנגיף אנשים אלו היו תקופה ארוכה מסוגרים בבתיהם במשך חודשים עם העובדות והעובדים הזרים שלהם כאשר בני משפחה חששו לערוך ביקורים ולמעשה , ניתקו בלית , ברירה קשרים פרונטליים עם . יקיריהם במוסדות מסוימים ובבתי , אבות עקב החשש הגבוה מהתפרצות , מגפה נאסרה כניסה של מבקרים )גם בני . משפחה מדרגה ראשונה( ונאסרה יציאה של עובדות ועובדים זרים לחופשות משך תקופה ארוכה עובדים ועובדות זרים עדיין מסתובבים במרחב הפתוח עם מסיכות פנים למרות שלא חל חיוב , כזה עקב החשש העמוק שלהם להידבק ולהדביק וניתן לראות גם כעת מטופלים קשישים , בחרדות לובשים כפפות . גומי ועוטים מסיכות בגינות הציבוריות 3 4 בחודש מאי 2020 ניתנה על ידי רשות האוכלוסין התייחסות ראשונה למצב הקשה ופורסמה ההודעה : הבאה לעיניים בלתי מיומנות וחסרות השכלה משפטית בנבכי חקיקת הסדרת המעמד בישראל הודעה זו היוותה לכאורה תחילתה של תקופת "אי " אכיפה . , למעשה מאותו יום הופסק באופן פרקטי גירוש של עובדים זרים , מישראל פקחי ההגירה פסקו מלהסתובב ברחובות הערים ועובדות ועובדים זרים לא גורשו מישראל בפועל )כדאי לבקש מהרשות את המספרים האמיתיים של מספר המגורשים מישראל בתקופה הזו לעומת .( התקופה המקבילה דאשתקד תקופת אי האכיפה הוארכה מפעם לפעם - ב 3 חודשים , נוספים בכל פעם ממש לפני , סיומה תוך השארת המטופלות והמטופלים בחרדות עצומות שהנה ממש בקרוב ייאלצו להיפרד מן העובדים והעובדות שלהם . שמא יהפכו לעבריינים המעסיקים בניגוד לחוק , ויודגש בהודעת הרשות הנ"ל מדובר על " הארכת תקופת ההתארגנות " - רוצה , לומר עבור עובדים שהיו מצויים אותה עת בהליך משפטי ונדרשו לעזוב את ישראל נדחה מועד העזיבה מהסיבה הפשוטה שלא היו . טיסות ולא היה ניתן לעזוב את ישראל ולאו דווקא מחשיבה על טובתם של המטופלים הסיעודיים יחד עם , זאת דווקא הביטוח הלאומי התייחס להודעת הרשות , הנ"ל בחודש יוני 2020 , באיגרת 419 , כאל הודעת "אכיפה- "אי גורפת לעובדים והעובדות הלא חוקיים המצויים בישראל )חסרי ,( ציוות כותרת ההודעה - " אי אכיפת יציאת עו"ז מישראל עד ליום 31.7.20 :" 4 5 , כלומר ביטוח לאומי משלם גמלה גם רטרואקטיבית כבר מחודש מרץ 2020 לכל מי שיש לו היתר להעסקת עובד זר גם אם לא קיים ציוות בפועל של . עובד רוצה , לומר ניתן להעסיק כל עובד/ת ולקבל את הגמלה ולא בודקים את חוקיות ההעסקה . עבור המטופלות והמטופלים המינוחים המשפטיים אינם , רלוונטיים מה שמשנה זה מה נכנס בסוף לכיס - ומה היא השורה התחתונה. השורה התחתונה בפרקטיקה אמרה כך ניתן להעסיק כל עובד/ת זר/ה ללא קשר לשאלת חוקיותו בישראל מאחר ולא מתקיימת אכיפה כנגד . עובדים זרים וביטוח לאומי ממשיך לשלם את הגמלה. אכן פתרון מצוין לכאורה למצוקה קיימת אולם לא זו היתה כוונת המשורר - בהתאם להודעות מאוחרות של , הרשות תקופת ההתארגנות הנ"ל חלה אך ורק על מי שנתבקש לעזוב את ישראל בפסק דין )רק בשלב מאוחר יותר נוספו לקבוצה זו גם המטופלים שנדחו על ידי הוועדה ההומניטרית וטרם פתחו בהליכים ( משפטיים , אולם בשום שלב לא דובר לטענת הרשות על הודעת "אי אכיפה" גורפת . ( בפתרון ה"ורוד" הנ"ל ישנם מספר חסרונות )מדובר ברשימה לא סגורה של חסרונות : 1 . איש לא ידע כמה זמן תיארך תקופת אי , האכיפה בתחילה היא ניתנה לחודשיים וחצי בלבד אשר הוארכה בדקה - ה 90 לעוד 3 חודשים וכך בכל פעם מחדש במשך 5 פעמים עד לסוף יוני 2021 . הדבר הכניס את המשפחות והמטופלים לחרדות )מלבד החרדות ( מהנגיף כאשר ריחף מעל ראשם . הפחד שהעובד מיד יעזוב אותם 2 . לא ניתנה כל הודעה מה יקרה לאחר שתסתיים תקופת אי , האכיפה האם העובדים יוכלו ? להישאר האם תינתן תקופת התארגנות ? נוספת ,' וכו שוב נוצר מצב של חוסר ודאות שלא תרם . )בלשון המעטה( למצב הרפואי של המטופלים 5 6 3 . המטופלות והמטופלים התרגלו לעובדות והעובדים שלהם ונוצרה ביניהם תלות וקשר בלתי ניתן . לניתוק הדבר קיבל משנה תוקף במיוחד בחולים דימנטיים ובחולי אלצהיימר כאשר כל שינוי בסביבתם מחריף את מצבם הרפואי ומעורר קושי נוסף בטיפול שלהם וניתוק הקשר בינם לבין . המטפל הינו הרה אסון 4 . נוצר מצב שהביקוש לעובדות ועובדים גדול מההיצע שעה שעובדים החלו לעזוב את ישראל ולא הגיעו עובדים . חדשים בשל , כך בין , היתר העלות של העסקת עובדים זרים עלתה כאשר עובדים דורשים סכומים גבוהים יותר עבור עבודתם ומבקשים לשפר בכל פעם את מצבם , הכלכלי מה שגורם למעבר תדיר יותר בין מעסיק , למעסיק לנטישה של מטופלים ולקושי גדול יותר של מטופלות ומטופלים " "מורכבים למצוא מטפלים שיסכימו לטפל בהם כאשר קיימת אפשרות . לעובדות ולעובדים למצוא בקלות עבודה קלה יותר 5 . בעקבות אי הסדרת המעמד של העובדות והעובדים הלא , חוקיים והשארתו בגדר "תקופת " התארגנות זמנית )למרות שהם יכולים דה פקטו לעבוד ,( כמטפלים הם אינם יכולים לעזוב את ישראל ואינם יכולים לבקר בארץ מולדתם ולבקר את יקיריהם . הדבר פוגע במוטיבציה של העובדות והעובדים ושוחק אותם עד שהם נשברים לעיתים ומעדיפים להתפטר כדי לחזור לביתם לחיק משפחתם למרות המחיר הכבד שלא יוכלו לחזור וכך נוצר מחסור נוסף בעובדים אשר כבר . קיים בישראל סיכום ביניים - רשות האוכלוסין וההגירה הודיעה על הארכת "תקופת " התארגנות ליציאה מישראל המוארכת מפעם לפעם וחלה אך ורק על מי שקיבל החלטה שיפוטית לצאת מישראל . לעומת , זאת ביטוח לאומי הודיע על תקופת אי אכיפה גורפת של העסקה של עו"ז ועל תשלום גורף של . הגמלה בפועל לא מגרשים עו"ז המועסקים בסיעוד מישראל ולא קיים גירוש למעט כנגד עובדים העוסקים בעבודות לא , חוקיות למשל . המועסקים במפעלים ללא היתר וכו במאמר מוסגר אוסיף , כי בכל התיקים המשפטיים שהתנהלו בבית הדין לעררים ובבית המשפט המחוזי בקשר עם ערעורים על החלטות הוועדה ההומניטרית דיברו הפרקליטים שייצגו את הרשות על תקופת "אי " אכיפה גורפת וכך גם השופטים הבינו שמדובר כעת על תקופת "אי " אכיפה גורפת ולכן לא היה צורך לבקש צווי ביניים של עיכוב גירוש מישראל )קיימות דוגמאות רבות של פרוטוקולים מדיונים אשר לא .( צורפו כדי לתמצת בלבד לא זו אף , זו הניסוח המפולפל של הרשות לגבי תקופת ההתארגנות והניסיון לעמוד בכל תוקף על כך שלא מדובר בתקופת אי אכיפה גורפת היה בולט בעיקר בישיבה הראשונה שנערכה בוועדת חוקה חוק ומשפט ביום 19.7.21 , ערב חקיקת הוראת השעה לחוק הכניסה לישראל : הנ"ל עו"ד תומר רוזנר )היועץ המשפטי של הוועדה( בדברי ההסבר של הצעת החוק : "על פי המוצע בהצעת , החוק שמוצעת כהוראת שעה בעקבות הקשיים שהתעוררו להשגת מטפלים שהם עובדים זרים למטופלים סיעודיים בתקופת , הקורונה רשות האוכלוסין החל ממרץ 2020 פרסמה מדיניות אי אכיפה שבה היא קבעה שהיא לא תאכוף את הרחקתם של עובדים זרים שאינם עומדים בקריטריונים למרות שהסתיימה העסקתם בישראל . מתוך הכרה בקשיים של מטופלים להשיג עובדים זרים חדשים ומתוך הרצון , להקל מידי תקופה . פרסמה הרשות את דבר אי אכיפת הוראות ההרחקה פרופ' שלמה מור יוסף )מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה ( דאז : . זה לא אי אכיפה, זה מתן תקופת היערכות : עו"ד תומר רוזנר 6 7 , נכון רשות האוכלוסין האריכה מעת לעת את תקופת ההיערכות של אותם עובדים זרים לצורך יציאתם מן , הארץ זאת מתוך , ידיעה אני , מניח שהמטפלים לא יישארו בביתם אלא . יטפלו במטופלים אחרים למרות שהדבר אסור ( ח"כ אורי מקלב )יהדות התורה : ? באיזה מקרים : עו"ד תומר רוזנר למטפל שהיה צריך לצאת מן הארץ רשות האוכלוסין העניקה תקופת היערכות לצורך יציאתו . מהארץ מכיוון שמדובר בתקופה שנמשכת חודשים לא , מעטים יש להניח שהוא לא ישב באבטלה והוא כנראה טיפל במטופל אחר או עשה דברים שהם לא קשורים לטיפול . במטופלים סיעודיים זאת תקופת ההיערכות שניתנה . רוצה , לומר עו"ד תומר , רוזנר התרגל לדבר בשפה המדוברת אותה עת ובפרקטיקה שהייתה קיימת וברורה לכולם - קיימת תקופת אי אכיפה גורפת . יחד עם , זאת כאשר קפץ ' פרופ מור יוסף ותיקן אותו אזי שינה רוזנר את הניסוח לניסוח המשפטי . הנכון לא מדובר בתקופת אי אכיפה גורפת אלא הארכת תקופת . היערכות ליציאה מישראל למי שניתנה כנגדו החלטה לצאת מישראל ביום 18.4.21 , הודיעה רשות , האוכלוסין בעקבות אופוריה ששררה בציבור אותה עת כאילו הסתיימה הקורונה והשמיים נפתחים , מחדש על סיום תקופת ההיערכות ביום 30.6.21 . , כלומר מטופלות ומטופלים שעובדות ועובדים זרים סעדו אותם במשך שנה ויותר צריכים כעת לעזוב בתוך חודשיים ועליהם למצוא . פתרון אחר הדבר כמובן הכניס את הציבור ללחץ וחרדות נוראיים מה שהביא את השרה איילת שקד להודיע ביום 22.6.21 לציבור , כי בכוונתה לערוך תיקון לחוק הכניסה לישראל ולפתור את מצוקת העובדים . הזרים ביום 28.6.21 , פורסם תזכיר הוראת השעה ולמעשה במשך כמעט חודש עד שנחקקה לבסוף הוראת השעה היה ואקום משפטי וחוסר ודאות לגבי המצב המשפטי של העובדות והעובדים , הללו כאשר בפועל הסתיימה תקופת , ההתארגנות בהתאם להודעת הרשות ביום 30.6.21 , ומאידך לא היה קיים כל הסדר . אחר. לא למותר לציין כי הדבר שוב לא הועיל )בלשון המעטה( לבריאותם של הסיעודיים באמרת אגב אציין , כי נציגי הוועדה , ההומניטרית ובראשם עו"ד יוסף , ויצמן ציינו בדיון שנערך בפני הוועדה המיוחדת לעובדים , הזרים ביום 16.11.21 , כי 93% מהפונים לוועדה )העוברים את תנאי ( הסף מקבלים ויזה . הומניטרית יחד עם , זאת אם יוצגו המספרים אוכל להראות כי בתקופה הזו שבין 18.4.21 )יום מתן ההודעה הנ"ל על סיום תקופת אי ( האכיפה ועד לסוף יוני 21 )הודעת השרה ( שקד הוועדה שוב התחילה לדחות את רוב הפונים כפי שהיה טרם , הקורונה עקב האשליה ששררה אותה עת למשך כחודש . שהקורונה חלפה והכל חזר לקדמותו בטרם אתייחס להוראת השעה לגופו של עניין ולחסרונות הרבים שהביאה עימה אסכם מכל האמור לעיל , כי נכון , להיום גם לאחר הוראת השעה , הנ"ל מרבית העובדים הזרים המועסקים , בישראל שאינם רשומים רשמית , כמועסקים הינם עובדות ועובדים לא חוקיים אשר נמצאים באופן רשמי ומשפטי בסכנת הרחקה מישראל והעסקתם בהתאם להודעת הרשות הינה בלתי חוקית ומעסיקיהם עבריינים . עם חקיקת הוראת השעה הוארכה תקופת ההתארגנות עד ליום 30.7.21 , על מנת לאפשר למטופלים שלא עמדו בתנאי הוראת השעה להתארגן למציאת עובד/ת . חדש/ה תקופת ההתארגנות הזו הוארכה , שוב ברגע האחרון ) 5 ימים לפני ( סיומה עד ליום 31.10.21 ואח"כ הוארכה שוב ברגע האחרון עד ליום 31.12.21 וכיום . הינה עדיין בתוקף , ויודגש תקופת ההתארגנות הזו חלה על מספר מצומצם ביותר של עובדים ועובדות בלבד ואיננה מהווה . תקופת אי אכיפה גורפת 7 8 למעשה תקופת ההתארגנות חלה אך ורק על עובדים שניתנה לגביהם החלטה שיפוטית שעליהם לעזוב את , ישראל בין באמצעות החלטות הוועדה ההומניטרית ובין בפסק דין סופי של בית הדין או בית המשפט המחוזי ואולם היא איננה חלה על עובדות ועובדים אשר לא פנו לוועדה ( ההומניטרית ולא היו מצויים בהליך משפטי )רוב העובדים הלא חוקיים בישראל. בהתאם לנתונים שבידינו מדובר בקבוצה הבאה בלבד שכרגע חלה עליהם תקופת ההתארגנות - ● - כ 100 מטופלים שפנו במועד הקובע בהוראת השעה לוועדה אך המטפלים היו מעל 13 שנה . בישראל במועד הגשת הבקשה ● בדיון שנערך בוועדה ביום 16.11.21 , מסרה ' הגב משש נתונים לפיהם בשנת 2021 הוגשו לוועדה ההומניטרית 2,234 בקשות שאושרו - ו 161 שנדחו . לגופם יש להניח שליש- ש מתוך אלו שנדחו הוגשו עד לסוף חודש מרץ 2021 ולכן נכללו בהוראת השעה וזכו , לעובדת כלומר רק - כ 100 מטופלים נדחו ולא נכללו בהוראת . השעה אליהם יש להוסיף 1,070 בקשות שנדחו על , הסף שוב נניח שרק שליש מהם נכללו בהוראת , השעה כלומר - כ 700 מטופלים נוספים שנדחו וחלה . עליהם תקופת ההתארגנות ● בסה"כ 900 מטופלים בלבד כיום בישראל שלגביהם חלה תקופת ההתארגנות!!! , כידוע בהתאם לפרסומי הרשות ובאופן סביר ניתן לומר שגם בהתאם לדו"ח ועדת , שושני יש היום בישראל לפחות 14,000 מטופלים המעסיקים עובדים באופן לא . חוקי המחסור בעובדים מציין מספר של 22,000 , נציגי הרשות טענו - ש 7,000 זה מספר קבוע במהלך השנים של בעלי היתרים לא , מנוצלים אזי מספר של 14,000 הוא קרוב . למציאות כלומר לסיכום - תקופת ההתארגנות עליה הכריזה הרשות משפיעה בסה"כ על- כ 6.5% מהעובדים הזרים המועסקים היום בסיעוד ואינם. רשומים זאת אומרת- 93.5% מהעובדים הלא רשומים בישראל אינם נכללים בתקופת ההתארגנות ודה פקטו נמצאים בסכנת גירוש ומעסיקיהם עוברים על החוק! יחד עם , זאת כל אלו המעסיקים כעת עובדים לא חוקיים בטוחים שהם חוסים תחת ההגנה של תקופת ההתארגנות וזו אחת הסיבות שלא ראינו פנייה המונית לוועדה ההומניטרית )למרות שהרשות נערכה - ל 4,800 אישורים כרגע פנו לוועדה רק חצי מהמספר הזה ואנחנו חודש מסיום .( השנה הציבור בטוח שיש תקופת אי אכיפה גורפת וניתן להעסיק כל עובד זר בין אם הוא עומד בתנאי סף ובין אם . לאו כאשר הביטוח הלאומי ממשיך לשלם את הגמלה גם כאשר אין ציוות בפועל אזי למעסיק אין דחיפות לרשום את העובד, ממילא העובד איננו בסכנת גירוש לכאורה . לא למותר לציין , כי כאשר תסתיים בבוא היום תקופת ההיערכות והמטופלים יפנו , לוועדה הם ידחו על הסף מאחר והם פנו לוועדה למעלה - מ 90 יום )או 120/150 ( יום מאז ההעסקה החוקית האחרונה של . העובדת 8 9 . ג חוק הכניסה לישראל הוראת שעה– נגיף הקורונה, החדש– התשפ"א 2021 : זו היתה ההודעה לציבור מיד לאחר חקיקת הוראת השעה הנ"ל , ראשית אנחנו מעריכים מאוד את עבודתה של השרה שקד ושמחים על תיקון הוראת . השעה אמנם מדובר לכל היותר בפלסטר קטן למי שצריך לעבור . ניתוח מדובר בכותרת מפוצצת לעין בלתי מנוסה כאילו באמת נפתרה בעיית העובדים , הזרים ואולם , כידוע לא . כך הכוונות היו טובות ואני בטוח שאם היו עומדים בפני . השרה מלוא הנתונים, שאינם ידועים לנציגי הרשות, התוצאה היתה נראית אחרת אני שוחחתי באופן אישי עם למעלה - מ 1,000 משפחות המעסיקות עובדות ועובדים סיעודיים מאז חודש מרץ 2020 ואיני יכול לתאר במילים את המצוקה הקשה השוררת בתחום הזה אצל , המטופלים אצל בני משפחותיהם ואצל העובדות והעובדים . הזרים חוסר הוודאות המשפטית והסכומים שמשפחות נאלצות . לשלם מכיסם כדי להסדיר את העסקת העובדים אינם מקילים על המצב , למעשה בשורות , הקטנות הבשורה דלעיל לגבי פתרון למצוקת העובדים הזרים הביאה פיתרון לכאורה - לכ 2,000 מטופלים , בלבד כאשר להערכתנו מדובר לכל היותר - ב 1,000 משפחות . בלבד פנינו לרשות לקבל . מידע לגבי זה וטרם קיבלנו הוראת השעה סייעה לכל היותר למספר מצומצם של מטופלים ואולם מי שנהנה ביותר מתוצאותיה של . הוראת השעה היא הרשות ופרקליטות המדינה ובמה דברים אמורים ? הפתרון שהביאה הוראת השעה פעל על פי הגיון שלא ניתן היה כלל להבין , אותו גם חה"כ גלעד , קריב יו"ר הוועדה שדנה בהוראת השעה התקשה להבין את הרציונל שעמד מאחורי הוראות התיקון לחוק ואילולא . היה מדובר בחוק מיטיב לאוכלוסיה בעת מצוקה ספק אם החוק היה עובר כפי שעבר וכך נאמר בדיון ) 19.7.21 ( : 9 10 << >> יור << היו"ר גלעד קריב: >> יור אני לא מבין מבחינה משפטית את הסיטואציה : הבאה יושב אצל אדם מטפל זר שהוא יודע שכרגע , הרשות מתוך התחשבות בגלל מצב , הקורונה לא אוכפת את דרישת , ההרחקה אבל הוא גם , יודע אם בגלל שהוא קיבל עצה מעורך , דין אם בגלל שהוא דיבר עם העובדת הסוציאלית , בעמותה אם בגלל שהוא התייעץ עם חברה שמבינה , בעניין שאין לו מה להגיש מכיוון שהוא לא יקבל כי מדובר - ב 8 שנים . אותו אדם עכשיו לומד שמדינת ישראל החליטה להגדיל ראש ולהרחיב את זה עד 13 . שנים << >> אורח << ענבל משש: >> אורח . גם קודם הגדלנו ראש. משום שאני חתומה על ההודעה הזאת אני יודעת למי הפצתי אותה << >> יור << היו"ר גלעד קריב: >> יור ? איזו הודעה << >> אורח << ענבל משש: >> אורח נקטנו במספר צעדים כדי להקל על מטופלים סיעודיים ממרץ 2020 . נקטנו באופן , יזום פרואקטיבי במספר . צעדים בין יתר הצעדים שנקטנו פורסמה הודעה חתומה על ידי - ב 3 במאי 2020 , : שכותרתה הארכת מועדים ליציאה מישראל של עובדים סיעודיים בסיעוד אשר ניתנה להם תקופת היערכות . ליציאה או החלטה על ידי הרשות בדבר יציאה , מהארץ . או בהתאם לפסק דין. זה היה ייעודי לאוכלוסייה מסוימת, לאותם אלה שהגישו בקשה << >> יור << היו"ר גלעד קריב: >> יור ! זה רק לאלה שהגישו בקשה << >> אורח << עינבל משש: >> אורח . בוודאי ובדיון , למחרת ביום 20.7.21 : << >> יור << היו"ר גלעד קריב: >> יור כפי , שאמרתי אני , מתכוון בהצגת החוק היום על דוכן , הכנסת לומר את הדברים – לומר שדעתי מאוד לא נוחה מהתשתית העובדתית שהוצגה , לנו שהסיבה שאני מביא את החוק היא כי אני חושב שהחוק הזה הוא חוק מיטיב וכי הגענו לסיכומים , אבל שהציפייה משמעית- החד , שלנו , כוועדה , שלנו , כמחוקקים היא שהמשך הדיון בסוגיה הכאובה והמורכבת הזאת תיעשה על אדנים של נתונים ושל . עובדות כשייבחר או תיבחר יו"ר או יו"רית לוועדת הפנים ויו"ר או יו"רית לוועדה לעיסוק בנושאי עובדים זרים – הוועדה שמחדשת את עבודתה בכהונה הזאת של הכנסת – בכוונתי לקיים פגישות עם שני היו"רים הנבחרים ולהציג להם את תמונת המצב כפי שהתגלתה אתמול בוועדה . , כלומר במשך כשנה וחצי מחודש מרץ 2020 ועד חודש יולי 2021 , העצות שנתנו תאגידי הסיעוד ומרבית עורכי דין ואפילו נציגי הרשות , עצמם היו - לא לפנות לוועדה במקרה שלא עומדים בתנאי סף . ידוע לי באופן אישי על אנשים שפנו לוועדה בתקופה הזו כאשר לא עמדו בתנאי הסף ופקידי הוועדה בישרו להם שאין לה מה להגיש את , הבקשה חבל על הזמן שלהם כי הם יידחו על הסף וממילא יש כרגע תקופת אי . אכיפה 10 11 אנחנו לעומת זאת המלצנו ללקוחותינו לפנות לוועדה ולו בגלל ההיכרות רבת השנים שלנו עם החוק ועם הרשות ומנסיוננו ידענו כי אם תהיה הטבה כלשהי היא תהיה באופן מצומצם ותשפיע על אלו שנמצאים . בהליך משפטי פתוח רוצה , לומר הוראת השעה עבדה על פי הגיון הפוך , המטופלים שבאמת הסתמכו על תקופת אי האכיפה ולא פנו , לוועדה מכיוון שלכאורה לא היה קיים כל צורך אותה שעה לפנות לוועדה - כי יש תקופת אי , אכיפה נאלצים לאחר הוראת השעה להיפרד מהעובדים והעובדות )ברגע שתסתיים "תקופת " ההיערכות 31.12.21 ( ואילו המטופלים שלא הסתמכו על הוראת השעה ולא פעלו על פי תקופת אי האכיפה ופנו בכל זאת לוועדה ההומניטרית יצאו נשכרים וקיבלו את העובדות והעובדים באופן קבוע בתקופת הוראת . השעה , כלומר הוראת השעה יצרה תמריץ שלילי להגשת בקשות חסרות סיכוי לוועדה ההומניטרית בשאיפה שאולי יום אחד מי שיזכה מן ההפקר יהיו אלו שפונים . לוועדה לא זו אף , זו מכיוון שרק הפונים לוועדה ומקבלים הודעת סירוב נכללים כיום בהודעת "תקופת ," ההיערכות אזי מטופלים מיהרו להגיש )לאחר הכניסה לתוקף של הוראת ( השעה בקשות הומניטריות כדי לקבל סירוב ולהיכלל בתקופת ההיערכות עד לדצמבר 2021 ולא להעסיק עובדים באופן עברייני כאשר אין באמת תקופת אי אכיפה גורפת . כאמור בעיה נוספת שיצרה הוראת השעה ולא ניתנה עליה הדעת הינה לגבי המטופלים שלא זכו להיכלל בתוך . הוראת השעה אבל הסתמכו על תקופות ההיערכות שניתנו על ידי הרשות , כאמור תכלית הוראת השעה היתה לאפשר למטופלים שהסתמכו על תקופת ההיערכות להמשיך להעסיק את המטופלים בין היתר עקב הקשר הטיפולי שנוצר במהלך הזמן שבו הוארכה התקופה מעת לעת ונוצרה . בעקבות כך ע"י הרשות, באופן מאולץ, תלות בין המטפל למטופל דא , עקא מטפל שהגיש בקשה הומניטרית כאשר היה בישראל מעל 13 שנה וטיפל במהלך תקופת הקורונה במטופל הנמצא עימו כבר כמעט שנתיים )באישור הרשות עקב תקופות ( ההיערכות יאלץ לעזוב בסוף דצמבר ואיננו נכלל בהוראת . השעה מדובר בהוראה בלתי סבירה כאשר ה מטופל הסתמך על הודעות הרשות יצר קשר עמוק עם המטפל וכעת צפוי לפגיעה קשה כאשר הרשות איננה נותנת לו פתרון . ראה בעניין זה דברי ' כב השר אלעזר שטרן , בכנסת מיום 12.7.21 , בדברי ההסבר להצעת תיקון חוק : הוראת השעה לתקופת הקורונה, דלעיל- הכניסה לישראל "הרישיונות האלה ייבחנו במקרים שבהם הקשר בין המטופל לעובד הזר נמשך מעל חצי, שנה בשל הסתמכות על תקופת ההיערכות הארוכה שניתנה בעקבות מגפת, הקורונה ובלבד שבעת הגשת הבקשה העובד הזר לא היה בישראל מעל 13 . שנים כל זאת על מנת למנוע את . ניתוקו של קשר טיפולי ארוך, אשר יכול לגרום לפגיעה קשה במטופל , כלומר במקרים , כאלו על אף שתיגרם פגיעה קשה במטופל שהסתמך על תקופת , ההיערכות אין מזור למי שהגיש בקשה לאחר 13 שנים . בישראל כך גם לגבי מטופלים שפנו לוועדה אחרי מרץ 2021 . וכי מה השוני בין אלו שפנו בחודש אפריל לוועדה לבין אלו שפנו בחודש מרץ ? מדוע נוצרה דיפרנציאציה כזו ביניהם ? מה קרה בחודש אפריל לעומת מרץ והרי ממילא הוראת השעה נכנסה לתוקף רק בחודש יולי !! וחלה . רטרואקטיבית קושיות אלו נשאלו גם על ידי ' כב הדיין מבית הדין , לעררים מר חנניה , גוגנהיים בכנס שנערך " ב"זום לעורכי הדין ביוזמת לשכת עורכי הדין ובהשתתפות מר יוסף ויצמן ועוה"ד שרי גבאי ביום 24/8/21 . לא ברור מדוע אדם שהגיש את הבקשה . בתחילת חודש אפריל שונה ממי שהגישה מספר ימים קודם בחודש מרץ , למעשה הנהנים העיקריים מהוראת השעה היו פרקליטי המדינה וחברי הוועדה ההומניטרית מאחר והם נפטרו בתוך 3 חודשים מלמעלה - מ 1,000 . תיקים ממש ניקוי שולחן !!! 11 12 בתוך 3 חודשים סגרה הפרקליטות את כל התיקים שהיו אותה עת בפני בית הדין לעררים ובפני בית המשפט . המחוזי הוועדה ההומניטרית ניקתה שולחן כאשר כל התיקים התקבלו ונסגרו וכעת הפלא ופלא - שולחן . נקי אין יותר כאבי ראש אפשר להתחיל . מחדש וכעת מובן מה הרציונל לתת פתרון דווקא למטופלים שפנו לוועדה והתנהלו בבית משפט ולא למטופלים שהסתמכו על הודעות הרשות והמשיכו . להעסיק עובדים במקום לפנות לוועדה ד. פעילות הוועדה ההומניטרית בדיון ביום 16.11.21 , ביקשה יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים ועובדות זרים מנציגי רשות האוכלוסין . וביניהם יו"ר הוועדה ההומניטרית, מר יוסף ויצמן, לתאר את פעילות הוועדה לצערי המצב הוצג בצורה מאוד חד , צדדית אף על פי שגבירתי היו"ר קלטה חלק מן הבעיות אולם רב . הנסתר על הגלוי בוועדה הזו . א הוועדה איננה בעלת הכישורים המתאימים לבחון מסמכים רפואיים - ראשית , יצוין כי מבין ארבעת האנשים )לעיתים רק 3 ( המכובדים המרכיבים את הוועדה לא מצוי ולא אדם אחד אשר הינו בעל מומחיות מוכחת בתחום . הרפואי יושבים חברי הוועדה וקוראים מסמכים רפואיים הנכתבים על ידי רופאים בשפה , רפואית לעיתים באמצעות חוות דעת פסיכוגריאטריות מורכבות אשר ספק אם הקוראים אותן מבינים את האמור , בהם לא כל שכן את המורכבות למשל בטיפול בחולי דמנציה ואלצהיימר ופוסקים בסופו של יום , כי " מרבית העובדים בישראל יכולים לטפל במטופל הזה ," " במיוחד לאור התגוררות באזור מרכזי בישראל " ," וניתן להביא עובד אחר מחו"ל .' " וכו בפרוטוקול הוועדה לא כתוב מעולם מי חתם עליו ומי האנשים שהחליטו בסופו של . יום עוד לא ידוע האם היו דיעות חלוקות או שההחלטה היתה פה . אחד אני ראיתי מאות פרוטוקולים ומעולם לא ראיתי דיעות . חלוקות בין חברי הוועדה יודגש כי הפרוטוקולים הללו נשארים חסויים משום מה והם נחשפים רק לאחר שמוגש ערר לבית . הדין גם כאשר עוה"ד מבקש לראות את , הפרוטוקול טרם הגשת , ערר הוועדה מסרבת להציג פרוטוקול ובכך מונעת דיון אפקטיבי , בערר שעה שהדיין מבקש שיוצגו לו בדיון פגמים שנפלו בדיון שערכה הוועדה באמצעות הפניה לפרוטוקול ואולם הוועדה מסרבת להמציא את הפרוטוקול )אוכל להראות מספר מקרים .( שביקשנו וסירבו כאשר מוגשת בקשה הומניטרית חותם המטופל על מסמך ויתור סודיות רפואית המאפשר לחברי הוועדה לקבל מסמכים נוספים בקשר עם המטופל ולבדוק בתיקו האישי בין היתר בקופת החולים .' וכו לא ראיתי מעולם שנעשה שימוש בזכות הזו ומעולם לא התבקשה חוות דעת נוספת או מסמכים נוספים על אלו . שהובאו בפני הוועדה , בנוסף גברתי היו"ר נגעה בנקודה זו בדיון - לגבי ביקורי בית של חברי . הוועדה היה מצופה מחברי הוועדה לבצע ביקורי בית אצל משפחות על מנת לבחון את מצבם הרפואי ו/או את המורכבות המשפחתית שבהם חיות המשפחות ובעטיין דורשות המשפחות ויזה הומניטרית . מיוחדת , אולם ביקורי בית כאלו מעולם לא נעשו ומר ויצמן ידע לתאר אך ורק פעולות אכיפה שמבצעת , הוועדה בניגוד לסמכותה , ולייעודה על מנת . לחשוף "מתחזים" ובקשות סרק שהונחו לפתחה להערכתי 4 ביקורי בית שדיווח עליהם מר ויצמן ביום הדיון הינם הביקורים היחידים שנערכו - ב 3 השנים . האחרונות 12 13 ב . ההתנהלות במשרדי הוועדה יובהר כי הוועדה ההומניטרית אשר מטפלת באנשים קשישים ומוגבלים ביותר הזקוקים בדר"כ לסיוע של . אחרים פועלת בסודיות וחוסר שקיפות והינה בלתי נגישה בעליל זה המקום היחידי שאיננו מאפשר הגשת בקשות באמצעות דוא"ל או פקס ומחייב הגעה למשרדיו על מנת להגיש בקשות או לעיין בחומר )רק לתאגידי הסיעוד יש אפשרות להגיש באמצעות מייל ואילו המטופל .( ועורכי דין צריכים לכתת רגליים לירושלים ולהעמיס עלויות גדולות יותר כדי להגיש בקשה לא זו אף , זו הפקידים אינם מאפשרים לשליחים משפטיים של עורכי דין )מצוידים במיטב יפויי ( הכוח לצלם מסמכים ודורשים שהמטופלים בעצמם יגיעו על מנת לקחת את . ההחלטות החלטות על בקשות שמוגשות על ידי עורכי דין אינן נמסרות לעורכי הדין אלא נשלחות בדואר למטופל הביתה למרות שהוא . מיוצג אנו ערכנו מאבקים רבים עם פקידי המשרד ונאלצנו להגיש בקשות מרובות ומתוחכמות כדי לשלוח שליח . שיסכימו לתת לו לצלם החלטה של הוועדה גם כאשר מתעוררת בעיה אין עם מי . לדבר אין טלפון שעונה במשרדי הוועדה ואין מייל שניתן לשלוח אליו שאלה ולקבל , תשובה על כל דבר צריך להגיע . לירושלים קיים מייל אחד של פניות ציבור המפנה לכאורה . את המיילים אבל תשובות אינן מתקבלות גם לגבי הוראת השעה - החוק קבע כי ניתן להגיש בקשות לעיון חוזר בתקופת זמן של 3 , חודשים דא עקא נציגי הוועדה לא רצו להכביד על עצמם ולכן הוציאו נוהל פנימי שעורכי דין לא יכולים לפנות אליהם בשם . המטופל בבקשות כאלו אלא שהבקשות יוגשו אך ורק באמצעות המייל של תאגידי הסיעוד נוצר מצב שמטופל שהיה בהליך משפטי במשך כשנתיים עם עו"ד צריך לפנות כעת לבדו להסביר את המצב המורכב שהיה בו ולקוות שתאגיד הסיעוד יוכל להבין כיצד לפתור עבורו את . הבעיה כמובן שבמקרים שהתעוררו בעיות כפי שקורה תמיד תאגיד הסיעוד איננו יכול לפתור את הבעיות ויש צורך לגשת שוב לבית . הדין לעררים בכל עניין טכני ולבזבז זמן וכסף נוסף ג. אין קריטריונים ברורים בוועדה באופן קבלת ההחלטות אין כל קריטריונים מוגדרים לפיהם בוחנת הוועדה האם מדובר במקרה הומניטרי . המזכה באשרה הומניטרית אם לאו , למשל בביטוח הלאומי כאשר רוצים לאפשר לאדם לקבל גמלת סיעוד קיים מבחן מוגדר שבו צובר . המבקש נקודות ובסופו של יום הוא מקבל תשובה כמה נקודות צבר ומה גובה הגמלה שהוא זכאי לה בוועדה ההומניטרית קיים , ערפל אין כל קריטריונים מוגדרים אין מבחנים אובייקטיביים והכל פועל על פי מצב הרוח של חברי הוועדה ובעיקר מופעל באמצעות מדיניות כללית של הוועדה באותה , עת במנותק . בכלל מהמצב הרפואי של המבקש ומהמורכבות המשפחתית שלו , לראייה חברי הוועדה ציינו בדיון ביום 16.11.21 , כי , כיום 93% מהפונים העומדים בתנאי , הסף מקבלים ויזה הומניטרית ואילו לפני הקורונה המספר עמד על 40% . בלבד אם כן מה ? השתנה האם הבקשות הפכו עכשיו בעלות אופי רפואי והומניטרי ? יותר האם פתאום כל המקרים קשים יותר מהמקרים שהיו לפי ? הקורונה ודאי , שלא מדובר במדיניות כללית לקבל את כל . הפונים לוועדה עקב המחסור בעובדים למעט "מתחזים" שנתפסים 13 14 ה . מכסות - בדיון שנערך ביום 16.11.21 , דובר על כך שהמכסה של הויזות ההומניטריות הינה כעת 4,800 . אשרות מה שלא צויין זה שהמכסה היתה בתחילת שנה רק 1,800 אשרות ורק , לאחרונה ביום 29.8.21 , היא הוגדלה משמעותית - ל 4,800 . בשנתיים לפני כן המכסה עמדה על 1,500 ויזות . בלבד עוד ציין מר ויצמן שבאפשרותו לפנות לשרה ולבקש להגדיל את המכסות לפי . הצורך כלומר אין באמת משקל לקריטריונים הרפואיים בוועדה אלא שהכל הוא " "משחק של כמות המכסות שמאפשרת השרה להנפיק בכל שנה ואיתה צריכה הוועדה " "לשחק ולהמר לפעמים בתחילת שנה כמה בקשות יוגשו באותה . שנה ובכך לאשר או לא לאשר בקשות המוגשות , ויודגש כמות המכסות המוגדרת היא המפתח המאפשר מתן ויזות ל 93% . מהפונים במידה והמכסה היתה נשארת על 1,500 אשרות או 1,800 אשרות אזי בהתאם לנתונים שהציגה ' הגב משש כבר בעת הזו היו נדחים - כ 700 מטופלים עוד לפני סוף . השנה בשנת 2019 , לאחר שבדקנו את מספר האשרות שהתקבלו עמד המספר על 910 בלבד בחודש אוקטובר ולכן התרענו בזמן אמת בפני הרשות כי קיימות מכסות נוספות של 410 מטופלים שיכולים לקבל אשרה וכדאי לנצל אותן לפני שתסתיים השנה מאחר והן לא יעברו לשנה . הבאה התשובה של הרשות , היתה איננו יכולים להפלות בשעה זו בין מטופלים שסורבו בפברואר לאלו שמגישים בנובמבר ולמרות שיש אשרות . פנויות מוכרחים לשמור על עקרון השוויון ולסרב כעת גם לאלו לדוגמא פסק דין של בית הדין לעררים לאחר דיון של ניצולת שואה שהתקיים ביום השואה 2019 ) ערר ם- י 1988-19 ( - . רוצה לומר כמות המכסות הפנויה היא המאפשרת מתן אשרות ולא המצב הרפואי ו/או ההומניטרי ה. תנאי הסף בכניסה לוועדה- . עניין תנאי הסף דורש נייר עמדה בפני עצמו וקצרה היריעה מלהכיל, אשמח להרחיב בעניין זה בנפרד - רק אוכל לומר מספר דברים בנקודות תנאי הסף שנכנסו לתוקף בשנת 2018 הוכנסו בחקיקה ראשית כאשר המקום היה להכניס אותם באמצעות תקנות ו/או באמצעות נהלי הרשות אשר ימשיכו להקנות לשר הפנים סמכות לגבי גמישות במתן . אשרות כל התיקונים שהיו במהלך השנים בחוק הכניסה לישראל נעשו במטרה להרחיב את שיקול הדעת של שר . הפנים ולאפשר לשר הפנים ליתן אשרות הומנטריות לפי הצורך ולבחון גם מקרים חריגים 14 15 התיקון האחרון כבל את ידיו של שר הפנים וצימצם את שיקול דעתו באופן שלכאורה לא מתאפשר לו להפעיל שיקול דעת ולהגמיש את תנאי הסף והדרך היחידה שבה נותר לו שיקול דעת היא באמצעות . הגדלת המכסות שאיננה משפיעה על תנאי הסף . ועדת שושני- ויודגש, תנאי הסף נקבעו לאחר שקמה ועדת מיוחדת לעניין זה , אולם ועדת שושני הגישה את חוות דעתה בשנת 2014 והסתמכה על נתונים שהיו קיימים בין השנים 2009 - ו 2013 . חלפו כבר - כ 8 שנים מאז פורסמו מסקנות ועדת שושני וזמן רב יותר מאז הנתונים שהיוו הבסיס . למסקנות אלו לא זו אף , זו אין חולק כי מסקנות ועדת שושני היו משתנות לו היו עומדים בפני הוועדה הנתונים . המתרחשים כעת בתקופת מגפת הקורונה ששינתה את פני העולם הסיעודי בישראל מסקנות הועדה מתאימים לרוח אותם , ימים לימים של שגרה שבה מדיניות הגירה שהיתה אותה עת עולה בקנה אחד עם מסקנות . הוועדה אולם בתנאי חירום כמו היום אין מקום לתנאי סף קשיחים כאלו שאינם מאפשרים לכאורה לשר הפנים שיקול דעת למתן אשרות במקרים . חריגים לשם , המחשה בוועדת שושני נכתב כי הזמן הממוצע למשפחה לאיתור עובד זר עמד על .חודש- כ היום מדובר על 6 חודשים לפחות . שבהם נאלצים בני המשפחה לטפל במטופל עד שיאתרו עובד מתאים ובסופו של יום לשלם כמעט כפול נוצר מצב אבסורדי שבו משפחה יכולה לחפש במשך - כ 6 חודשים מטפלת כאשר רוב היצע המטפלות - הקיים איננו עומד בתנאי סף לתעסוקה עם קשישים מסיבות שונות כגון הדוגמאות דלהלן 1 . מטפלת הנמצאת בישראל 6 שנים קיבלה ויזה הומניטרית ולאחר שבוע נפטר המטופל - איננה עומדת כעת בתנאי סף . 2 . מטפלת הנמצאת בישראל 5 וחצי שנים התפטרה מאחר וסבלה מהטרדות מיניות - בעבודתה איננה . עומדת כעת בתנאי סף 3 . מטפלת הנמצאת בישראל 7 שנים פוטרה אצל המטופל האחרון שטיפלה בו מאחר והמטופל החלים ולא זקוק לה יותר . איננה עומדת כעת בתנאי סף- 4 . מטפלת שעבדה שנה וחצי במקום עבודה עד שנפטר המעסיק ואח"כ עוד שנה במקום אחר ואז יצאה לחופשת לידה בארצה וחזרה לעבוד עם מטופל אחר והמטופל נפטר לאחר שנה - ו 11 חודשים . איננה עומדת כעת בתנאי סף- 5 . מטפלת שנמצאת בישראל 8 שנים - ויומיים איננה עומדת כעת בתנאי . סף . וכן על זה הדרך הרשימה ארוכה ו. פתרונות- בין השנים 2014 - ו 2016 נוצר עומס של - כ 9,000 בקשות שהיו עומדות ותלויות בפני הוועדה , ההומניטרית אותה עת הוחלט על פתרון יצירתי ביותר על מנת לעמוד בעומס שנוצר . בוועדה הפתרון שחשבו עליו - מתן !! היתר גורף לכל התיקים התלויים ועומדים בוועדה ! לא בודקים אף אחד בציציות. כל תיק זוכה למעשה ניתנו - כ 9,000 אשרות באופן גורף לתיקים שהיו בפני . הוועדה ומה היה המניע לכך ? עומס רב על חברי הוועדה שלא עומדים בקצב הבעיות ההומניטריות של הסיעודיים . 15 16 לא הוגדלה כמות כוח האדם , המטפל לא נקבעו תהליכים פשוטים יותר להגשת בקשות שיזרזו את החלטות הוועדה - אלא ניתן היתר גורף לכולם ושלום על , ישראל להתראות תיקים שלום ועדת שושני . ותנאי סף ואולם עכשיו ? מגפה , עולמית משבר כלכלי , בינלאומי מחסור עצום בעובדים , בישראל מצוקה של מטופלים ובני , משפחותיהם חרדות עצומות של מטופלים חסרי אונים המצויים , בערפל זמני חיפוש של - כ 6 חודשים למציאת עובד , זר שמיים סגורים ומה ? הפתרון ! היתר גורף איננו בא בחשבון ניתן פרס ניחומים בלבד - ל 1,000 משפחות שהלכו כנגד כל הסיכויים ופנו לוועדה למרות שלא עמדו . בתנאי הסף !! כל השאר יגידו שלום לעובד וינוחו על משכבם בשלום ● מתן היתר גורף לכל העובדים שיוכיחו שהם מצויים בקשר עבודה עם מעסיק מסוים ולאו דווקא . פנייה מוקדמת לוועדה תהווה זכות לקבל עובדת ● הגדלת המכסות בוועדה ההומניטרית היא פתרון נוסף לחלק מהבעיה אבל היא לא תטפל במי שלא עומד בתנאי הסף ואנחנו רואים כבר השנה שככל הנראה עד סוף השנה לא יקבלו יותר - מ 3,000 אשרות למרות שהמכסה היא 4,800 . אשרות כלומר אין מספיק מטופלים שעומדים . בתנאי הסף כדי למלא מכסות ● להרחיב את הוראת השעה לביטול תנאי הסף או הגמשתם גם לגבי עובדים מעל 13 שנה ולהחיל אותם לגבי כל העובדים ולא רק מי שפנה . לוועדה יש לקבוע מנגנון שיבחן שביום הקובע אכן היתה העסקה של המטפל , והמטופל בדר"כ אישור על ביטוח רפואי הוא ראייה טובה לקיום קשר . טיפולי מאחר ולכל העובדים עושים ביטוח רפואי בין אם הם חוקיים ובין אם לאו ● הגדלת היצע העובדים החדשים בישראל על ידי ייבוא זריז יותר של עובדים ולא רק באמצעות הסכמים . בילטרליים על אף שחולים הומניטריים זקוקים לרוב לעובדים דוברי עברית ובעלי נסיון . טיפולי בישראל אך הדבר יפנה את העובדים הותיקים עבורם כאשר יגיעו חדשים ● - בנוסף יש לאפשר לעובדים שעזבו את ישראל לחופשה בארצם ממש ערב מגיפת הקורונה לחזור . לישראל הרשות לא איפשרה לעובדים הללו לחזור לישראל במידה וחלפו 51 חודשים מיום כניסתם לארץ כאשר ביקשו . לחזור הם יצאו עם "אינטר " ויזה כדי לשוב ונתקעו בחו"ל ולא אישרו להם לחזור כאשר השמיים . נפתחו )יש לנכות מתקופת הויזה שלהם את תקופת הקורונה .( שבה לא יכלו לשוב לישראל ולאפשר להם כעת להיכנס לישראל מדובר במאות עובדים כאלו ● אפשרות להגשת בקשות בצורה מקוונת והנגשת השירותים ההומניטריים באופן דיגיטלי שיחסוך . זמני טיפול. הגיע הזמן להתקדם , בכבוד רב רון אובוז, עו"ד אובוז בורלא ושות' עורכי דין 16