חומר רקע
25/11/2021
עסקת קצא"א לשינוע נפט מן המפרץ הפרסי דרך מפרץ אילת ואשקלון –
עמדת ארגוני הסביבה
ובריאות הציבור
אנו ראשי
, ארגוני הסביבה החתומים כאן מ
תנגד
ים ל עסקה בין ,)חברת קו צינור אירופה אסיה בע"מ (קצא"א
,לחברה הבינ"לMed-Red Land Bridge
(
MRLB
" :), ליצירת גשר לשינוע נפט בין יבשתי (להלן
ההסכם )"
-
במסגרתו צפויה לעלות תנועת מיכליות הנפט במפרץ אילת
(פי–
20
)
ואשקלון (בעשרות אחוזים ). עסקה
זו
מעמיד
ה
בסכנה ממשית את מפרץ אילת, חופי הים התיכון ושטחים פתוחים בעלי רגישות נופית ואקולוגית
דרכם
.עובר צינור הנפט
להלן עקרי
טיעוננו :
1.
הסכם זה חושף את כל מפרץ אילת ועקבה, את חופי סיני והאלמוגים בהם לסכנה אדירה כתוצאה
.מדליפה, תקלה או חבלה, שהן אך עניין של זמן על אף
,שפרטי ההסכם חסויים מפרסומים שונים
תנועת מיכליות הנפט
באילת מתוכננת לגדול
מ-
1-3
מכליות בשנה לעשרות(
70-80
)מיכליות בשנה ,
כשמדובר על מיכליות ענק,
הנושאות עד300
אלפי טונות נפט
.כל אחת
הסיכון גדול לאור הקרבה
הגדולה
של
נמל קצא"א באילת
ל שונית( האלמוגים
מאות מטרים ,)
ו מספיקה תקלה או חבלה אחת
"קטנה" באחת המכליות כדי לגרום לאסון סביבתי גדול
, של פגיעה
בלתי
הפי
כה ב שונית בו מערכת
האקולוגית הייחודית הנסמכת עליה.
2.
הסיכון לפגיעה חמור לאור חשיבותה הבינלאומית של השוניות, במפרץ אילת בשל יחידותן בעולם
.בעמידות גנטית כנגד התחממות הים כתוצאה משינויי האקלים
כך עולה גם מ
מכתב
ם של כ-
288
מדענים מהארץ ו
מ
העולם, ש קבע בנוסף
שדי בדליפה של
1%
מ תכולת מכלית
נפט הנושאת
250
אלף
,טון ומעלה בסמיכות לשמורת האלמוגים כדי לגרום ל
הרס מוחלט
שלא ניתן יהיה
לשקמו גם לאחר
.שנים רבות
נזק נוסף ייגרם לתדמית של מדינת ישראל,
שלא יודעת לשמור על אוצרות טבע בעלי
.חשיבות בינלאומית גבוהה
הסיכון גדול במיוחד, לאור העובדה כי המסוף הימי של קצא"א ב אילת
נמצא על העתק פעיל של השבר הסורי אפריקאי, ונבנה שלא על-
פי תקנים מודרניים לעמידות ברעידות
( אדמה ,מכתב המדענים, ינואר2021
.)
3.
יופייה וייחודיותה של אילת מהווים מקור משיכה גדול לתיירות פנים וחוץ: כ-
2.8
מיליון תיירים
מבקרים באילת בשנה)(לפני הקורונה
. עשרות אלפי תיירים לנים בעיר מדי יום ,
ההכנסות הישירות
והעקיפות מתיירות באילת עמדות על7.5
מיליאר
ד
,ש"ח
ו-
90%
מתושבי העיר מתפרנסים מתיירות
באופן ישיר או עקיף. התי ירות האילתית, שספגה מכה אנושה בתקופת הקורונה, מבוססת במידה רבה
מאוד על
החופים ו .בריאות הסביבה הימית
הנזק ל
חופים ול שונית האלמוגים בעקבות דליפת נפט עלול
להוות מכת מוות בלתי הפיכה לתיירות האילתית, על כל המשתמע מכך. שר התיירות מתנגד להסכם
:וטוען "ההפסד הכלכלי ככל שיהיה, מביטול העסקה של קצא"א, לא משתווה לנזק הכלכלי שעלול
"...להיגרם למשק הישראלי בכלל ולאילת בפרט, אם הפוטנציאל התיירותי של העיר ייהרס
4.
מנהל תקין:
הסכם קצא"א לשינוע הנפט ממדינות המפרץ נחתם תחת חסיון. למעשה, עד לרגע זה
ולמרות השלכותיו האדירות על האינטרס הציבורי, מסרבת קצא"א לחשוף את פרטי ההסכם וזאת
.בטענה לחסיון מסחרי
יתרה מכך, חברת קצא"א נמנעה במכוון להביא את ההסכם לאישור הממשלה
.וזאת כנדרש בחוק החברות הממשלתיות. על כך הגישו ארגוני הסביבה בג"צ המתברר בימים אלו
שרי הממשלה להם נגיעה ישירה לענייני
בטחון, חוץ, סביבה, אנרגיה, כלכלה, תחבורה
ואחרים אישרו
בפומבי כי ההסכם לא הובא לידיעתם והתייחסותם בטרם נחתם. חלק משרים אלו אף הדגישו כי לא
.היו מאשרים הסכם שכזה
להסכם השלכות רוחביות במגוון תחומים וגם גופי סמך ממשלתיים להם
.נגיעה ישירה לא ידעו על ההסכם הנחתם
:בין גופים אלו רשות
הספנות,
רשות הטבע והגנים
ורשות
.המים קצא"א ממשיכה בסירובה לחשוף את היקפו המלא של ההסכם שנחתם לרבות כמות המכליות
הצפויה, הגופים העומדים מאחורי ההסכם, גודל המכליות שיגיעו לאילת ואשקלון, ההכנסות
הצפויות ממנו לקופת המדינה ולשותפיה העסקיים והיבטים נוספים הקשורים לבטיחות וסביבה. זהו
סירוב המבטא זלזול מוחלט בציבור המושפע מהסכם זה. קצא"א מסתתרת תחת מעטה החיסיון שלה
,כדי להתחמק מדיווח על פרטי ההסכם, למרות שנושאי סביבה בריאות הציבור הוחורגו מחיסיון
ולמרות ההשלכות הברורות של ההסכם על הסביבה ועל ב
ריאות הציבור[2]
.
5.
.לביטול ההסכם לא צפויות להיות השלכות מדיניות שגריר איחוד האמירויות בישראל, מוחמד אל-
ח אג'ה, הצהיר רשמית בפגישה עם השרה להגנת הסביבה תמר
זנדברג , כי ביטול העסקה עם קצא"א
לא יפג
ע ביחסים עם ישראל, שכן
,מדובר בהסכם מסחרי בין חברות פרטיות שאינו נוגע ליחסים
המדיניים בין שתי המדינות.
6.
.ההבנה של הסיכון שיוצר ההסכם מחלחלת בהדרגה לעוד ועוד משרדי ממשלה המשרד להגנת
הסביבה מתנגד להסכם בטענה כי מבחינה סביבתית, מדיניות המשרד היא
""אפס תוספת סיכון
למפרץ אילת
, ומשום כך, אין מקום להתיר את היקף שינוע הנפ.ט באילת גם עמדתו
משרד התיירות
היא שיש לבטל את ההסכם לאור הסיכון לפגיעה בתיירות בעקבות דליפה.
7.
להסכם זה אין
חשיבות למשק האנרגיה :
,מר אודי אדירי מנכ"ל משרד האנרגיה הקודם, השיב כי
להסכם זה אין חשיבות
לביטחו
ן
האנרגטי של ישראלi. שרת
,האנרגיה, קארין אלהרר הצטרפה גם
היא להתנגדות
להסכם
ולקריאה לביטולו. עמדתה היא כי :
"הנזק שעלול להיגרם לסביבה
ולתושבים ממימוש ההסכם עולה פי כמה וכמה על ההכנסה הכספית השולית ממנה המדינה
תהנה, ההסכם לא מוע
י ל למשק האנרגיה הישראלי ואפילו לא ליחסים בין ישראל לאיחוד
"...האמירויות
8.
:סיכון לבריאות לאחר
פניה של
איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל לשר הבריאות
לפעול נגד הגדלת
הסיכון הבריאותי הגדול לתושבי אילת ואשקלון,
כתוצאה
מהגידול הצפוי
בזיהום האויר מחוות
המכליות בעקבות הגדלת היקף פעילות הפריקה
וה
טעינה בנמל
, הצטרף
לאחרונה גם ,שר הבריאות
ניצן הורביץ,
למתנגדים
להסכם והודיע
כי יתמוך
בבי
ו טול
בשל "עמדת חוות הדעת של משרד
הבריאות המעריכה כי הגברת שינוע הנפט בכמעט פי10
מהנהוג היום, עלולה לגרור השלכות
."...בריאותיות ולפגוע בבריאות הציבור
נציין, כי
כבר כיום התחלואה באשקלון,
בקרבת חוות מכלי
הנפט של קצא"א ותש"ן , גבוהה מאוד .ל
רמת התחלואה הגבוהה , שצפויה לגדול במקביל להגדלת
תנועת המכליות ושינוע הנפט , יש גם היבט כלכלי, של
אבדן ימי עבודה ו עלויות הטיפול הרפואי. גם
עלויות אלו צריכות להילקח בחשבון בע ת בחינת
הכדאיות הכלכלית
.של ההסכם
9.
למרות שיפורי בטיחות
במכליות בו
מתקני האגירה ושינוע הנפט , הם מזהמים ומסוכנים: לצערנו ,
מבחן התוצאה מוכיח כי
שתקלות ב
מתקני נפט, הקורות
,בתדירות גבוהה למדי הן גורם מרכזי
בהרס
אתרי טבע, ו מדי שנה הן
גורמ ו
ת להרג של אלפי בעלי חיים בים וביבשה
וכמובן למקור זיהום המסכן
את האדם .
עדות
מוחשית ל
פוטנציאל הנזק קיבלנו ב "אסון שפך הנפט לשמורת עברונה".
בעקבות
ה אסון בשנת2014
,
שעל-
פי כתב האישום שהוגש לאחרונה, נגרמה כנראה
כתוצאה מרשלנות
של
קצא"א,
למדנו מפי מומחים בארץ ובחו"ל, שהנזק מהדליפה עלול להוביל, בטווח הארוך, לקריסה של
.כל המערכת האקולוגית באזור
קצא"א נאלצה לשלם לציבור הניזוקים בהסכם גישור100
מיליוין
ש"ח . כמו
,כן נמצא עוד, שהשטח הסמוך שבו הייתה דליפה קודמת מצינור קצא"א בשנת1975
, לפני
כמעט5 עשורים, לא הצליח להת .אושש עד היום
גם ל אירועים"ה קטנים "יש השפעה מצטברת,
והם
מתרחשים כל הזמן
. רק
בשנה האחרונה היו מספר
תקלות שגרמו למטרדי ריח קשים וזיהום אויר (אילת ואשקלון)
, לאירועי דליפה/הטלה של דלק ופיח
לים (באשקלון ואילת), ואירוע דליפה
בצינור היבשתי שזיהם כ-3 דונם ו-5
אלף טון של קרקע חקלאית
.במושב משען
10
.
:סיכון לביטחון פגיעת הרקט ות
"של חמאס במתקן תש"ן באשקלון במבצע "שומר החומות
ובמתקני
,תשתית הגז ליד אשקלון
המחישה את גודל הסיכון מסמיכות בין ריכוזי אוכלוסייה למתקנים
פטרוכימיים. בנוסף, העלייה המדאיגה ב
היקף ה פגיעות
ה
הדד יות של ישראל ואיראן בתשתיות ימיות
ובאוניות משא הופכת מכליות נפט המגיעות לישראל למטרה לפגיעה בהסתברות גבוהה יותר. האם
עלויות האבטחה
שוקללו
בחישוב הסיכונים הכלכלי? ומי יפצה את הניזוקים הרבים במקרה של פגיעה
ישירה במכלית נפט עם250
?אלף טון לחופי ישראל סקר הס יכונים של קצא"א לא
התייח ס
.לכך כלל
11
. סיכון ל
מתקני ה:התפלה
%
75
מהמים המסופקים לבתים בישראל כיום הם מים מותפלים . כיוון
שלא ניתן להתפיל מים מזוהמים בנפט , דליפת נפט בסמוך למתקני ההתפלה תוביל להשבתת
המתקנים .הנזק הישיר מ
השבתה מממושכת של מתקני ההתפלה עלול להגיע ל
מאות מיליוני
ם , בנוסף
שאיבת יתר מ
מי התהום ו/
או צמצום
באספקת המים לחקלאות יגדיל
ו עוד את היקף הנזקים,
ii.
12
.
סיכו
נים
כלכליים: בנוסף לפגיעה בתיירות ובפרנסה של תושבי
,אילת צפויים בעקבות דליפת נפט
נזקים כלכליים רבים ונוספים. כך לדוגמה, קיים
סיכון ל
פגיעה קשה ב
סחר הימי
, לאור כך ש-
99%
מ משקל
הסחורות נכנסות ויוצאות מהארץ דרך הים .כיוון ש חל איסור של שיט של
אוניות משא
בים
מזוהם,
הנזק הכלכלי צפוי להיות בסדר גודל של
עשרות מיליוני שקלים
ליוםiii.
בנוסף, תיירות החופים
.לכל אורך חופי הים התיכון בסכנה וכך גם אלפי עסקים נוספים הזקוקים לים צלול ונקי לפרנסתם
האם הממשלה בחנה מה מכסה
הביטוח של קצא"א ואיזה ערבויות יופקדו לתשלום פיצויים של
מיליא
ם רדי
לאלפי
ה?ניזוקים
ע"פ דוח של כלכלנים בכירים למשרד האנרגיה הערכת הנזקים משפך
של3,000
טון נפט היא מיליארדי שקליםiv .
13
.
:חוסר מוכנות לחירום
לישראל אין מוכנות לטיפול חירום בים באסון כזה. אם ידלוף נפט, האסון
ודאי ואינו
בר-
.תיקון
נציין, כי החלטת
ה ממשלה משנת2008
v
בנושא ,המוכנות לחירום לא מומשה
.עד היום
14
.
אמנתMARPOL
-
האמנה הבין-
:לאומית בדבר מניעת זיהום ים מאניות
ישראל לא אשררה את
הנספח לצמצום זיהום אויר באמנה, ובישראל
אין תקנות למניעת זיהום אויר מאוניות
. זיהום ה אוויר
מעוד עשרות מיכליות נפט בשנה יתווסף למקורות הזיהום הרבים שכבר קיימים באשקלון וגורמים
ל מחלות ,סרטן
לב ונשימה .
15
.
אמנת ברצלונה להגנה על הסביבה הימית ואזורי החו:ף של הים התיכון
האמנה מחייבת את המדינות
.החברות בה לנקוט בכל האמצעים הדרושים על מנת לצמצם את זיהום הים ולהגן על הסביבה הימית
ישראל אשררה א ת האמנה כבר בשנת1978, ו בשנת2005
אשררה ישראל את התיקונים ל
ה , אך עד
היום ישראל לא השלימה את הערכות והמוכנות לחירום כפ
י שמתבקש מהאמנה .
כמו כן, ישראל אינה
חברה באמנה
מקבילה להגנ ה
מזיהום בים סוףvi
.
אנו מברכים מאוד על הצהרת הכוונות של הממשלה
להגביר את קצב ההשקעה בה תמודדות עם שינויי
האקלים .הגדלת היקף שינוע הנפט במסגרת הסכם קצא"א עומדת בסתירה ל
הצהר .ת הממשלה ה זו עומדת
בסתירה לתמיכה וקידום של
הגדלת היקף שינוע נפט
בעקבות
.הסכם קצא"א
הצע ד הראשון שממשלת ישראל יכולה לעשות כאן ועכשיו בהתמודדות עם משבר האקלים הוא לבטל את
.הסכם הנפט של קצא"א
אנו קוראים ל
כם לפעול למניעת אסון שעשוי להיות בלתי הפיך .
חתומים בשם קואליצי
ית
הארגונים נגד הסכם הנפט של :קצא"א
איריס האן, מנכ"לית
החברה להגנת הטבע
מאיה יעקבס, מנכ"לית
צלול
עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין
יוני ספיר, יו"ר
שומרי הבית
אלעד הוכמן, מנכ"ל מגמה ירוקה
פרופ' נדב ששר, יו"ר
עמותה סביבה מדבר וים, אילת
מייקל רפאל, רכז ארצי אנשי הים התיכון
דורית בנט, מנכ"לית
אילת איילות אנרגיה מתחדשת
)(חל"צ
"טל הולצמן, יו
ר
סבב"ע, סביבה בריאה בערבה
יוסף סגל, מנכ"ל
סיירת החוף
אריק רוזנבלום, מנכ"ל אקואושן
ד"ר טארק אבו חאמד, מנכ"ל
מכון הערבה ללימודי סב יבה
.מירב הדרי, ח ועדת איכות סביבה, קיבוץ זיקים
i
https://www.makorrishon.co.il/golanconference/406981
/
ii
:הנזקים מהשבתת מתקני התפלה הם
.א. ישראל מחויבת בתשלום למפעילי מתקני ההתפלה גם בעת השבתתם
.ב. קיצוץ מכסות המים לחקלאות, נזק ישיר לחקלאים
.ג. שאיבת ייתר ממי התהום והכנרת על מנת להשלים את החסר ממתקני ההתפלה
iii ניתן ללמוד על היקף הנזק הצפוי מהשוואה לנזקים הנגרמים משביתות ממושכות בנמ לים
iv
בסיכום עלות הנזקים הישירים והעקיפים של אירוע שפך נפט/דלק/קונדנסט בים תיכון בסד"ג של3,000
( טון נפט1%
מנפח מכלית
של250
,)אלף טון
עלולה לה
סתכם ב11
-
₪מיליארד (
,סדן ולוונטל2016
'עמ
185
-
169
) .
v התוכנית הלאומית למוכ נות ותגובה לזיהום שמן בים .
vi-
the
-
of
-
and
-
sea
-
red
-
the
-
of
-
conservation
-
the
-
for
-
convention
-
https://www.ecolex.org/details/treaty/regional
gulf-of-aden-environment-tre-000743/