חומר רקע
15.11.2021
נייר עמדה
קריטריונים פוגעניים לנשים הזקוקות לדיור ציבורי
הקריטריונים לזכאות לדיור ציבורי הם פוגעניים כלפי נשים ויש צורך לבחון אותם מחדש ולעשות שינויים בקריטריונים אלה. לאחרונה משרד השיכון אף הצהיר, מעל כל במה אפשרית, שבכוונתו לבחון את נושא הקריטריונים ולעשות תיקון ולכן חשוב שמשרד השיכון בליווי הוועדה לזכויות האישה יבחן מחדש את כל הקריטריונים שמשפיעים על רווחתם של נשים. להלן הקריטריונים הבעייתיים ופירוט שלהם:
1. הפליית נשים שמקבלות מזונות בזכאות לדיור ציבורי
2. פגיעה ביכולת של נשים הסובלות מאלימות להשתקם בגלל קריטריון "גודל משפחה".
3. קריטריון אבטחת/השלמת ההכנסה שמונע מנשים לצאת לעבוד.
1. ביטול הפגיעה בנשים שמקבלות מזונות:
זה שנים ארוכות שאנו מתריעות על מצוקת דיור קשה ביותר בקרב נשים חד הוריות המקבלות גמלת מזונות מהמוסד לביטוח לאומי. ביום הדיור הציבורי הקודם התפרסם דו"ח הסיוע המשפטי המעיד על העוול הנגרם לנשים בדיור הציבורי שמקבלות מזונות ועל האפליה הברורה אל מול נשים המקבלות גמלה להבטחת הכנסה מהביטוח הלאומי. כותבי הדו"ח טענו בנוסף שאין הבדל כלל בין הסכומים המשולמים על ידי הביטוח הלאומי בעבור קצבאות אלו, דבר המעיד כשלעצמו על הצורך בסיוע אקוטי בדיור ציבורי ועל פגיעה אנושה במי שנדחקו החוצה מתוך הזכאות. בעקבות הדו"ח במהלך דיון בוועדה – סגן שר השיכון ג'קי לוי הבטיח כי יפעל בכל כוחו לתיקון העוול, ולהכללת אוכלוסיית נשים אלו תחת הגדרות הזכאות לדיור ציבורי.
בפועל לא קרה מאז כלום ונשים המקבלות גמלת מזונות מהמרכז לביטוח לאומי מודרות מהזכאות לדיור ציבורי אף על פי שאין בידיהן כל אפשרות לשכור דירה ומנגנון הסיוע בשכ"ד אותו הן מקבלות בשיעור מופחת מחמיר את מצבן ודן אותן לעוני חריף. עקב כך, נשים אלו למעשה נדחקות ונדרשות לוותר על זכאות ילדיהן למזונות ונאלצות לעבור למסלול של הבטחת הכנסה ובכך נפגעת זכות ילדיהן למזונות.
מצוקת הדיור הקשה מותירה נשים אלו אל מול שוקת שבורה וחוסר יכולת לספק לילדיהן קורת גג יציבה וההשלכות עליהן ועל ילדיהן הרות אסון. מדובר בפגיעה אנושה בזכות בסיסית לקורת גג שבהעדרה הנטל על הקופה הציבורית רק הולך וגדל. בדו"ח ועדת אללוף נכתב כי מצבם של 40% מהמאוכלסים בדירות הדיור הציבורי משתפר וכי אינם זקוקים עוד לשירותי רווחה. מנגד נשים אשר מקבלות סיוע בשכ"ד חשופות יותר לחוסר יציבות כלכלית ופיזית (חלקן נאלצות לעבור עשרות פעמים מדירה לדירה מה שפוגע קשה בתחושת היציבות של ילדיהן), לפגיעות מיניות ולניצול, בעיקר בגלל התעמרות של בעלי הדירות וחוסר היכולת שלהם להתמודד עם "הג'ונגל" של השוק החופשי.
המעבר התמידי מדירה לדירה פוגע אנושות בתפקוד הילדים שנאלצים לעבור מדירה לדירה בשוק השכירות החופשי. החלפת המסגרות החינוכיות והגורמים המטפלים באופן תכוף מוביל לכשל טיפולי והעדר עקביות והמשכיות בטיפול. עקב כך נוצר משבר אמון גדול בקרב הילדים גם בגורמי הטיפול עצמם, ובנוסף בעיות רגשיות חברתיות, קשיי קשב וריכוז עד כדי פגיעה ביכולת ופניות ללמידה. החרדה בפני המעבר הבא או השלכה לרחוב (שנעשית לעיתים באלימות) נוכחת היטב בחייהם ונותנת את אותותיה ולכן אוכלוסיה זו חשופה הרבה יותר להוצאה של ילדים מהבית לפנימיות או למוסדות רווחה. בהרבה מקרים ניתן היה למנוע את עקירת הילדים מהבית אם המדינה הייתה מעניקה למשפחה את היציבות הכלכלית ודואגת לאם ולילדיה לקורת גג יציבה. יכול להיות שזה גם היה הפתרון הזול.
2. ביטול קריטריון "גודל משפחה מזכה" לצורך זכאות בדיור ציבורי לנשים נפגעות אלימות:
נשים נפגעות אלימות אשר בורחות על חייהן נתקלות בחומה אטומה של קריטריון פושע שדורש מהן להוליד ילדים נוספים לצורך קבלת זכאות לדיור ציבורי. הדרישה לילד שלישי על מנת להיות זכאית לדיור ציבורי מובילה להעצמת הסיכון של נשים שסובלות מאלימות ומהווה חסם בפני יציאה ממעגל האלימות. הקריטריון המעוות הזה פוגע גם במאמצי השיקום שהן עושות לאחר שכבר העזו לברוח, מאחר וקריטריון זה מאלץ נשים ללדת ילדים נוספים אל תוך עוני ומעגל אלימות רק כדי להבטיח קורת גג בטוחה לילדים שכבר יש להן.
כיום ניתן לנשים שיוצאות שמקלט זכאות לסיוע בשכ"ד למשך שנתיים, אולם המצוקות איתן הן מתמודדות נמשכות והן חוות קריסה מערכתית שאינה מסתיימת לאחר שנתיים. הפגיעות שנובעות משנים של החיים באלימות, שלעיתים גם אינה פוסקת שכן יש ילדים משותפים והנוכחות של הבן זוג הפוגעני נמשכת, קשה שבעתיים בהעדר קורת גג. נשים אלו זקוקות להגנה על חייהם והמחסור בקורת גג מעצים את פגיעותן ופוגע בסיכוי שלהן להשתקם ולצאת מתוך מעגל האלימות.
3. קריטריון פוגעני נוסף כלפי נשים שצריך לפעול לביטולו הוא הקריטריון שכופה עליהן לא לצאת לעבוד על מנת לקבל דיור ציבורי. נשים עם ילדים שרוצות לצאת לעבוד במשרה מלאה מאבדות באופן אוטומטי את הזכות לזכאות לדיור ציבורי. מדובר בפגיעה קשה בנשים שהן חד הוריות שרוצות לעשות מאמץ כדי לתת עתיד טוב יותר לילדיהם אבל נאלצות לוותר על הזכות לעבוד ולפרנס בגלל שאז נשללת מהם הזכאות לדיור ציבורי. משרד השיכון דורש כתנאי לקבלת דיור ציבורי שיקבלו השלמת הכנסה או הבטחת הכנסה וזה גורם שמונע מהן לצאת ולפרנס את ילדיהן בכבוד.
הדיון על מצבן של הנשים בדיור הציבור הוא חשוב ראשית כי תפקידה של הוועדה הוא לעקוב אחרי פעילותה של הממשלה ולבחון למה הבטחות משרד השיכון משנה שעברה בנושא המזונות וההקלה על חייהן של נשים שיוצאות ממערכות יחסים אלימות אינן מתקיימות. בנוסף על כך חשוב שהוועדה תמשיך לשמוע נשים שחיות בדיור הציבורי שמדווחות כל הזמן על הקשיים שלהם אל מול המערכת ועל הניצול המתמשך שנובע מהמחסור בקורת גג יציבה.