הודעה לעיתונות
על רקע ציון שבוע המודעות לקהילה הטרנסית, קיימה הוועדה לשוויון מגדרי דיון לבחינת הצרכים והמענים הקיימים
לקהילה הטרנסיתנציג משרד הבריאות: "זמן המתנה של4-5
שנים לניתוח הוא שערורייתי–
לעיתים מדובר
בניתוחים מצילי חיים"
16
בנובמבר2021
, י"ב בכסלו תשפ"ב, בשעה10:00
ד"ר גרוס רא ש הוועדה הארצית להתאמה מגדרית בישר בדיון כי לבקשתו בית החולים שיבא כבר הוסיף ניתוח
שלישי בחודש–
"מקווה שנצליח להוסיף ניתוח רביעי בקרוב ונקצר את זמן ההמתנה בחצי". יו"ר הדיון ח"כ לסקי
הדגישה כי יש עוד הרבה דברים שמשרדי הממשלה צריכים לשפר אך ציינה "את "ההירת .מות של משרדי הממשלה
הקהילה הטרנסית היא קהילה שנחלמת ולא מוותרת. זאת קהילה עם סולידריות מדהימה. הצלחתן לשנות את
החברה הישראלית"
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי קיימה הבוקר (ג') דיון בנושא בחינת הצרכים והמענים הקיימים לקהילה
הטרנסית–
לציון שבוע המ ודעות לקהילה הטרנסית. יו"ר הדיון ח"כ גבי לסקי: "הנושא של הדיון לא מספיק מדובר
ומטופל. זה הדיון הראשון שאני מנהלת בכנסת ואני מתרגשת שהוא מתקיים בנושא הזה. ישנה אלימות, אפליה
ופגיעה מוסדית כלפי טרנסיות שלא מאפשרת להגן על זכויות וחברי הקהילה. אנו יכולות ביום הזה להגיד לעצמנו
שיש התקדמות מאוד גדולה בחברה ובישראל- אבל היא לא מספיקה".
,לינור אברג'יל מייסדת עמותת טרנסיות בישראל: "כבר יותר משנתיים אנחנו דורשות שימחקו לנו רישומים במשטרה
רישומים של מישהי שרוצה לשרוד במדינה שרוצה שהיא תמות. המשטרה לא מגנה ולא עוזרת לטרנסיות, בטח
שלא לטרנסיות מזרחיות, אתיופיות וערביות–
בעיקר כאלו שעובדות במעגל הזנות. התהליך של טרנסית כרוך
בתלאות רבות והרבה עומס. ברוב המקרים התוצאה תהיה זריקה מהבית לחיי רחוב בגיל צעיר, בעלי דירה שלא
רוצים להשכיר לך דירה ולחכות במשך5
שנים לניתוח של הת אמה מגדרית. עבודות המין הן הפתרון היחידי שמציל
חיים".
אלישע אלכסנדר, מנכ"ל עמותת מעברים: "אנחנו בקרוב עומדים לקראת יום הזיכרון בסוף השבוע. יש הרבה סיבות
לאובדנות בקהילה שלנו, אחת הסיבות זה הקושי לשנות את סעיף שינוי המין. כל עוד המדינה לא מכירה במגדר
שלי-
למה שמישהו ברחוב יכיר במגדר שלי?". שרית בן שימול, מנהלת ארגון "ברית הלביאות": "אני אמא לילד
טרנסג'נדר בן21
. בארגון שלי קיימות משפחות עם ילדים מגיל3
ועד24
. ילדים מרגישים חוסר התאמה למין
הביולוגי שלהם מהרגע שהם מבינים את עצמם. הילדים האלה צריכים לקבל מענ
ה".
ח"כ נעמה לזימי שיזמה אף היא את הדיון: "רשויות המדינה ממשיכות להתעלם מהצורך בחשיבות הרחבת המענים
.עבור קהילת הטרנסיות בישראל. על הממשלה לא רק להקשיב לקהילה, אלא להוציא את התכניות שלה אל הפועל
חוסר הביטחון הבסיסי מהן סובלת הקהילה הטרנסית כרוך לא פעם בכנ יסה למעגל הזנות, בניצול מיני ומלווה אף
בנסיונות התאבדות. המקרה של זהבה לא היה צריך לקרות, זהו מוות שהיה ניתן למנוע. עלינו לאפשר לכל אדם
לחיות את חייו על פי בחירתו באופן נגיש, בטוח ושוויוני".
מיכל סטולר מפרויקט גילה: יש דו"ח בין משרדי שנכתב לפני שנים ולא י .ושם. המענים הציבוריים לא מספיק טובים
ההמתנה להחלטות וועדה בין מגדרית לוקחת לעיתים חמש שנים. המידע לא נגיש ולא מדוייק. אנחנו לא צריכות
לחכות7
שנים לפרסום נוהל". עמית פל עובדת סוציאלית בקופת חולים לאומית: בתפקיד שלי אני מענה לכל הגופים
ולנשים פרטיות. אני ע וזרת בבירוקרטיה והתחייבויות. אני משמשת כגורם מייעץ. אני מספרת את זה כי אני חושבת
שכל גוף שמטפל באנשים, גוף רווחה וקופת חולים צריך גורם מייעץ לנושא הקהילה הטראנסית".
טיטי קטן רכז בעל"ם: "אני חושב שהקושי כיום קשור בעובדה שהצעירים והצעירות שלנו, עוד לפני שהי ה להם רגע
להניח את הראש, צריכים קודם להחליט קודם אם הם בן או בת. במקום שתהיה לנו מדיניות של דלת פתוחה אנחנו
נאלצים להעביר אותם בתוך המסכת הזו ובהפרדה בין המענים לקהילה זה שאנחנו מכניסים אותם למצבי סיכון
ומגבירים את תחושת הבדידות במקום שאמור לסייע להם".
שרית בן שימול מנכ"לית ארגון ברית הלביאות: "צריך להבין שגיוון מגדרי קיים אצל כולם. ילדים מרגישים חוסר
התאמה למין הביולוגי שלהם ללא קשר לגיל. נכון להיום המודעות חייבת לעלות שמגיל שלוש הם צריכים לקבל
מענה. סאהר מונדר, צעירה טרנסית: "אני לא חשה ביטחון. אני מתק שרת למשטרה והיא לא עוזרת לי. אני אוהבת
את ישראל אבל אין לי ביטחון".
גלית גבע מנהלת השירות לקהילה במשרד הרווחה: "הכפלנו את ההיקף התקציבי לצורך העסקת עו"ס להט"ב
ברשויות המקומיות, כרגע זה ב-
34
.רשויות ואנחנו הולכים לתגבר בחלק מהרשויות ולפתוח ולהרחיב את הפריסה
כרגע מונח על שולחננו תקציב הכפלה קיים". סוזן דסוקי, מנהלת אגף חוץ-
ביתי במשרד הרווחה: "במסגרות לא
כולם יודעים להתמודד עם אוכלוסיות טרנסים בתוך המסגרת. הלוואי ויכולתי לעמוד פה ולומר שכולם יודעים להתנהל
מול אוכלוסיית הטרנסים. אם יש מסגרת לנשים קטינות וצעירות
שחלקן נפגעות תקיפה מינית, לעיתים קשה להם
להתמודד עם נוכחות של טרנסית בתוך מסגרת. האחריות שלי היא לתת תחושה של מוגנות. שינוי תפיסות לא קורה
ביום אחד".
איריס בן יעקב, ממונה חינוך למיניות ומניעת פגיעה במשרד החינוך: "לצערי אין לנו נוהל כתוב, אבל זה שאין נוהל
כתוב לא אומר שאין מענה. לפעמים המקרים בבתי הספר הם מאוד מורכבים, למשל, כשאין תמיכה של ההורים או
שהם גרושים. אנחנו כל פעם מנסים לתת מענה לתלמידים בתוך בית הספר כי זה מורכב. יש מגזרים שיש בהם
סכנת חיים אפילו ולכן אנחנו צריכים לפעול מאוד בזהירות".
ד"ר רז גר וס ראש הוועדה הארצית להתאמה מגדרית במשרד הבריאות: "אני מסכים עם האמירה שאנו צריכים
לחתור לכך שלא תהיה ועדה. כל עוד הוועדה קיימת אני חושב שאנו מצליחים לעשות את התהליך יותר קצר. הנוהל
נמצא בשלבים מתקדמים של כתיבה. לגבי זמן המתנה לניתוחים שאורך4-5
שנים היא ש ערורייתית. עד כה נעשו
שני ניתוחים בחודש ויש רשימת המתנה של למעלה מ-
100
פונים. אלה ניתוחים שלעיתים הם מצילי חיים. ביוזמתי
עברנו בשיבא לשלושה ניתוחים בחודש ואני מקווה שנוסיף בקרוב ניתוח רביעי דבר שיקצר את זמן ההמתנה בחצי".
ח"כ לסקי סיכמה את הדיון: "אנחנו חי יבות לצאת מכאן עם אמירה חיובית כלפי הקהילה. הקהילה הטרנסית היא
קהילה שנחלמת ולא מוותרת. זאת קהילה עם סולידריות מדהימה. הצלחתן לשנות את החברה הישראלית. הוועדה
תפנה לשרי המשפטים, הבריאות והרווחה לאמץ את המלצות הוועדה הבין-
משרדית. הוועדה פונה למערכת
,הבריאות
מברכת על קיצור התורים אבל מבקשת להביא יותר ניתוחים בכל חודש".
,בברכה
שמוליק גרוסמן
דובר מרכז המחקר והמידע של הכנסת
דובר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
דובר מרכז המבקרים של הכנסת
0508873709