חומר רקע
נייר עמדה-
מחסור לכאורה במרפאות בעיסוק בישראל
החברה הישראלית לריפוי בעיסוק הינה עמותה רשומה המאגדת בתוכה את המרפאות והמרפאים
)בעיסוק בישראל מכל סוגי ההעסקה (שכירים, פרילנסרים, עצמאיים
ובתחומים המקצועיים השונים
.)(התפתחות הילד, לקויות למידה, שיקום, גריאטריה, אוטיזם, בריאות הנפש, עולם העבודה ועוד
החברה הישראלית לריפוי בעי סוק
מייצגת את המקצוע והעוסקים בו בסוגיות מקצועיות שונות
.העומדות על סדר היום
טענותינו בקליפת אגוז:
.א
אין מחסור אמיתי
במרפאות
בעיסוק בישראל. המחסור בשרות הציבורי ובעמותות, נובע בעיקרו
מתנאי ההעסקה הירודים של העוסקות במקצועות אלה.
.ב
התמונה הכללית, המאפיינת את שוק העבודה הציבורי בתחום הריפוי בעיסוק, היא של מיעוט
תקנים, שכר שעתי נמוך, פיצול משרות בין מספר מקומות עבודה, ואלפי נשות
,מקצוע, משכילות
בעלות יכולות אינטלקטואליות גבוהות, שאינן מצליחות להתפרנס בכבוד. נשאלת השאלה, אם המצב
,הוא כבר היום גרוע כפי שעולה מהתמונה הנוכחית, האם אין צורך ראשית לשפר את תנאי ההעסקה
לפני שפונים לפתוח עוד מקומות הכשרה?!
.ג
בשנים האחרונות, ולאור דוח מב קר המדינה בנושא, נפתחו בארץ מספר מסלולי לימוד נוספים
,באוניברסיטת אריאל שבשומרון ומסלולי מבח"ר (מסלול לימוד המיועד לחרדיות) בירושלים
אוניברסיטת ת"א והקריה האקדמית אונו
ולאחרונה ממש אושרה פתיחת חוג גם באוניברסיטת בן
.גוריון מספר המסיימות בחוגים השונים ל
ריפו י בעיסוק מדי שנה עומד סביב350
מרפאות בעיסוק
מדי שנה ואם אכן יפתח חוג בבן גוריון המספר צפוי לעלות .. מספר בוגרות זה עונה על צרכי השוק
ובמידה והדבר אינו כך, יש לחפש את הסיבה בתנאי ההעסקה, כאמור לעיל.
.ד
פתיחת חוגים ללא פתרון בעיית תנאי ההעסקה, לא תפתור את בע .יית המחסור לכאורה
חשוב לציין, כי
ריפוי בעיסוק נלמד
כיום בישראל ברמה אקדמית גבוהה, כמקובל בכל העולם
המערבי, בת
ו כנית לימודים המשלבת, לצד לימודים אקדמיים מלאים, גם הכשרה מקצועית מעמיקה
והתנסות פרקטית של1000
שעות. העוסקים במקצועות אלה ניגשים לבחינת רישוי מטעם משרד
הבריאות לאחר השלמת כל חובותיהם האקדמיים, ורק לאחר שעברו את המבחן בהצלחה, ניתן להם
.רישיון לעסוק במקצוע
ר גולציה זו מבטיחה איכות טיפול גבוהה עבור הציבור בישראל, כמקובל
.גם במקצועות אחרים כגון רפואה, סיעוד, ראיית חשבון, משפטים וכיו"ב
כיום מטופלים בישראל מאות אלפי ילדים ע"י נשות ואנשי מקצוע בתחום הריפוי בעיסוק, מהם ילדים
הסובלים מקשיים במוטוריקה, תפקוד, עיסוק, ו הם כוללים אוכלוסיות מגוונות כמו ילדים עם שיתוק
מוחין, לקויות למידה , אוטיזם ועוד. בזכות הטיפול המקצועי שהם מקבלים מאנשי מקצוע בעלי ידע
והכשרה מתקדמים, ילדים אלה יכולים להתפתח ולהשתתף בחיי היום יום, ולגדול להיות מבוגרים
מתפקדים ומשולבים בחברה. כמו כן מטופלים
ע"י נשות ואנשי מקצוע בתחום הריפוי בעיסוק מאות
אלפי מבוגרים, הזקוקים לטיפול ולשיקום, לדוגמה, בשל החלמה מפציעות או ניתוחים. איכות הטיפול
הגבוהה משתלמת למדינת ישראל בטווח הארוך, שכן היא מאפשרת שילוב מוצלח בחברה של
.מטופלים רבים
פגיעה בתנאי הקבלה ובאיכות ההכשרה של מקצועות הבריאות ובכלל זה מרפאים בעיסוק תגרום
לירידה דרמטית באיכות הטיפול במקצועות הבריאות, טיפול הניתן לתושבי ישראל הן במסגרת סל
הבריאות והן באופן פרטי ובאמצעות שרותי בריאות נוספים מטעם קופות החולים. לאורך הזמן, ניתן
יהי ,ה לראות עליה במצוקות וקשיים כאמור לעיל אצל מבוגרים, וירידה בשילוב החברתי של מטופלים
.באופן שהמדינה תאלץ להוציא תקציבים גבוהים יותר לדאגה לאותם אזרחים
,כפי שלא היינו רוצים שרופאים, אחיות
עורכי דין, רואי חשבון, וב
עלי מקצועות נוספים
יגויסו ללא
תואר והסמכה רא .ויים, כך גם איננו רוצים זאת עבור מקצועות הבריאות, ובכלל זה ריפוי בעיסוק
:פירוט טענותינו והבאת סימוכין
בישראל לא קיים היום מחסור
במרפאות בעיסוק :
חוגים לריפוי בעיסוק קיימים היום
באוניברסיטאות ,ירושלים
תל אביב, חיפה ואריאל ובקריה האקדמית אונו. מדי שנה מסיי מות את
לימודיהן בחוגים אלה כ-
350
.מרפאות בעיסוק
תנאי העסקה ירודים :
מרפאות בעיסוק נמצאות בתחתית טבלאות השכר של העובדים בשירות
הציבורי, כפי :שניתן לראות בטבלה הבאה
כמו במקצועות "צווארון ורוד" אחרים, בהם רוב העוסקות במקצוע הינן נשים, רמות השכר נמוכות
בכל קנה מידה, וגם ביחס לשירות הציבורי בכלל ולמערכת הבריאות בפרט. בכתבה שהתפרסמה
בגלובס בפברואר2020
" בכותרת
דוח הוצאות
השכר חושף פערי
שכר משמעותיים במערכת
הבריאות " עולה כי המערכת בכללה סובלת מפערי שכר משמעותיים, כאשר בראש הטבלה נמצאים
הרופאים (שגם שכרם עלה עליה משמעותית בעשור הנסקר בכתבה) והרוקחים (המוגדרים בכתבה
כענף הסובל ממחסור באנשי מקצוע). גם בטבלת השכר המובאת בכתבה זו, נמצאות
המרפאות
בעיסוק בתחתית הטבלה. אילו
היה המקצוע אכן סובל ממחסור משמעותי בנשות מקצוע, האם לא
היה הדבר אמור לגרור אחריו עליה משמעותית בשכר המרפאות בעיסוק?! מסתבר שהשוק נוהג
" אחרת כאשר מדובר במקצועות עם רוב נשי, ור' להלן מתוך דו"ח שדולת הנשים בישראל
כשתהיי
גדולה - הסללה מגדרית וחלוקה תעסוקתית בישראל " את הטבלה המעידה על כך כי מקצועות עזר
,רפואיים (ביניהם ריפוי בעיסוק) הינם המקצועות ששיעור הנשים הלומדות אותם הוא הגבוה ביותר
וששיעור הנשים המועסקות בהם עולה על90%
מכלל המועסקים .במקצוע
בנקודה זו חשוב לצטט מתוך המלצות
הדו"ח הנ"ל של שדולת הנשים : "יש לבצע הערכה מחודשת
של המקצועות "הנשיים", ובראשם הוראה, עבודה סוציאלית ומקצועות הבריאות ולבחון את השכר
והתנאים הנ הוגים בהם אל מול מקצועות אחרים בשירות המדינה; להוסיף תקנים באופן שיאפשר
;לכלל עובדי/ות מערך השירותים הציבוריים לעבוד בהיקף של משרה מלאה, בכפוף לרצונם/ן בכך
לפעול להרחבה משמעותית של תקציבי השירותים החברתיים שנשחקו בשנים האחרונות, באופן
שישפר את תנאי העבודה ,ויפחית תופעות של שחיקה בקרב העובדות/ים. צעד זה חשוב בפני עצמו
אך בנוסף הוא מהווה מפתח לשיפור מעמד המקצועות ה"נשיים", להפיכתם לאטרקטיביים יותר
".ולמשיכת גברים למקצוע
הדו"ח מוסיף ומצביע על העובדה כי מקצועות אלה נמצאים ממש בתחתית רמת השכר, על אף
שהמדובר במקצועות שנדרשת להם השכלה אקדמית של תואר ראשון לפחות, ו-
1,000
שעות
הכשרה מעשית ללא תשלום, וזאת לעומת מקצועות "גבריים" יותר, שלא נדרשת עבורם השכלה
.אקדמית, כגון הנדסאים וטכנאים
לא זו אף זו, התקנים בקופות החולים ובמשרד הבריאות
למרפאות בתקשורת
שכירות בתחום
התפתחות הילד הינם מועטים וחלקיים בלבד. על פי דו"ח של מרכז
המחקר
והמידע של הכנסת
מפברואר2021
,
אשר נער ,ך לבקשתו של חה"כ פינדרוס קיימים תקנים מועטים
למרפאות
בעיסוק
בשירות המדינה, וגם בקופות החולים מספר התקנים נמוך במיוחד-
רק421
תקנים למרפאות
בעיסוק
בקופ"ח כללית, המבטחת של52%
מהמבוטחים בשירותי בריאות בישראל, רק56
תקנים
למרפאות בעיסוק בקופ"ח מאוחדת, ורק -
2.26
תקנים
למרפאות בעיסוק
בקופ"ח לאומית .
הן
בשירות הציבורי והן בקופות החולים ההעסקה הינה בחלקיות משרה ולא במשרות מלאות, וכך
יוצא
שנשות המקצוע בתחו מי ם אלה נאלצ
ו ת, על פי רוב, לעבוד בצורות העסקה שונות ולאסוף
חלקי משרות מן הגורן ומן היקב על מנת להגיע לתעסוקה מלאה, וגם אז קשה מאד להתפרנס
מעבוד
ות אלה .
מסקר שערכה החברה הישראלית לריפוי בעיסוק בשנת2020
בקרב1281
קלינאיות תקשורת
ומרפאות בעיסוק עולה כי רק21%
,מנשות מקצוע אלה עובדות במקום עבודה אחד בלבד48%
עובדות ב-
2
מקומות עבודה ו-
30%
עובדות ב-
3
מקומות עבו .דה או יותר
כפועל יוצא ממיעוט התקנים בתחום, קופות החולים מעסיקות את מרבית
המרפאות בעיסוק
.כפרילנסריות של הקופות, ואף זאת בתעריפים נמוכים ואף מבזים
אשר לטענה לפיה קיים מחסור של נשות מקצוע בפריפריה, ומכאן נובע העדר זמינותם של תורים
לטיפולים ואבחונים עבור י לדים באזורים אלה, נציין שוב את הסקר הנ"ל שערכו האגודות המקצועיות
בקרב1281
:נשות מקצוע. להלן
החברה הישראלית לריפוי בעיסוק
השוותה את נתוני הסקר בנושא זה עם התפלגות האוכלוסייה
במדינת ישראל על פי הנתונים מהשנתון הסטטיסטי של מדינת ישראל שפורסם ע"י הלשכה
המרכזית לסטטיסטיקה לשנת2018
. מההשוואה בין נתוני התעסוקה לפי הסקר לבין נתוני פיזור
האוכלוסייה על פי הלמ"ס עולה כי קיים מחסור בנ
שות מקצוע רק באזור הדרום .
חשוב להזכיר, שדרום הארץ הוא אזור גיאוגרפי גדול מאד, ולכן זמינות אנשי מקצוע בנקודה מסוימת
לא פותרת צרכים של ילדים המרוחקים ממנו. מחסור גיאוגרפי מסוג זה ניתן לפתור באמצעות
יצירת מנגנוני שכר עידוד יצירתיים, כפי שנעשה בעבר עם רופאים ומורים בפריפריה, לרבות
הטבות לעוברים להתגורר באזורים אלה, וכן באמצעות תוכניות לעידוד סטודנטים מהפריפריה
.ללמוד את המקצוע ולחזור לאזור מגוריהם המקורי, למשל באמצעות מתן מלגות ומענקים
לסיכום, הגם שאנו שותפות לתסכול של התורים הארוכים בתחום התפתחות הילד, אנ ו סבורות כי
שורש הבעיה אינו מיעוט נשות מקצוע, כי אם מיעוט תקנים ורמות שכר נמוכות ומבזות, אשר גורמות
לאיוש התקנים בחלקי משרות. את המשאבים שמוצע להשקיע בהורדת רמת ההכשרה של מרפאות
בעיסוק,והצפת השוק בנשות מקצוע נוספות, שיעבדו בתנאים מבזים אנו מציעות להפנות ל שיפור
תנאי ההעסקה של העוסקות במקצועות אלה, על מנת שהשירות הציבורי בישראל יוכל להציע את
.הרמה הגבוהה והטובה ביותר של מטפלות במקצועות הבריאות לתושבי המדינה
אנו פונות לחברי הועדה בבקשה לא לתת יד למהלכים שיבזו את מקצועות הבריאות ו יפגעו
באנשי
המקצוע במטופלים ובבני משפחותיהם ,
להתגייס להגנה על ההכשרה האיכותית והבלתי
מתפשרת הניתנת כיום לאנשי ונשות מקצועות הבריאות
ולעבוד על שיפור משמעותי בתנאי
ההעסקה כך שעבודה במגזר הציבורי תאפשר להן להתפרנס בכבוד.
,בכבוד רב
,בכבוד רב
ד"ר ענת אלבז, יור"י ת במשותף
רביטל גל, יור"ית במשותף
החברה הישראלית לריפוי בעיסוק
החברה הישראלית לריפוי בעיסוק