חומר רקע
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
הסכם קצא"א-
Med-Red
:
רקע לדיון בנושא ההשלכות
הסביבתיות של ההסכם
:כתיבה
רינת בניטה
:| אישור
שירי ספקטור בן ארי
תאריך :כ"ד ב כסליו"תשפ
ב ,
29
בנובמבר
2021
סקירה
הסכם קצא"א-
Med-Red: רקע לדיון בנושא ההשלכות הסביבתיות של ההסכם
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
תוכן עניינים
1.
רקע
................................
................................
................................
................................
.............
1
2.
הקמת חברת קצא"א והטלת צו חיסיון על פעילותה
................................
................................
.........
4
2.1
הפעילות העסקית של חברת קצא"א החדשה והסכםMed-Red
................................
.........
5
3.
ההשלכות הפוטנציאליות של יישום הסכם קצא"א-
Med Red
................................
........................
8
3.1
השלכות סביבתיות של שינוע דלקים בים וביבשה
................................
................................
8
3.1.1
שינוע יבשתי- קו הולכת הנפט
................................
................................
.......................
9
3.1.2
שינוע של נפט במרחב הימי במפרץ אילת
................................
................................
...
11
הייחודיות האקולוגית של מפרץ אילת
................................
................................
.........
11
השפעות סביבתיות של דליפת נפט אל מפרץ אילת בדגש על פעילות קצא"א
...............
12
3.2
השלכות כלכליות של דליפת נפט אל מפרץ אילת בדגש על ענף התיירות
...........................
13
3.3
השלכות בריאותיות של פעילות חברת קצא"א- היבטי זיהום אוויר ומפגעי ריח
.....................
14
3.4
השלכות מדיניות ו בטחוניות של יישום הסכםMed-Red
- עמדת המכון למחקרי ביטחון לאומי15
4.
רגולציה ממשלתית למניעת זיהום ים בדגש על פעילות קצא"א
................................
.....................
16
4.1
התוכנית הלאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן ועיגונה בחקיקה
.......................
16
4.2
תוכניות חירום מפעליות (תח"מ) וסקרי ניהול סיכונים- מצב קיים
................................
.......
19
4.3
היערכות חברת קצא"א ליישום הסכםMed-Red
באמצעות עדכון התח"מ וסקר סיכונים
....
19
5.
ההשלכות הפוטנציאליות של אי-
"יישום הסכם קצא
א-
Med Red
................................
.................
24
הסכם קצא"א-
Med-Red: רקע לדיון בנושא ההשלכות הסביבתיות של ההסכם
|
1
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
מסמך זה נכתב לקראת דיון ב-
29
בנובמבר2021
בוועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא
השפעות סביבתיות של הסכם קצא"א-
Med-Red
.
1.
רקע
חברת קצא"א (קו צינור אירופה-
אסיה, לשעבר קו צינור אילת אשקלון) היא חברה ממשלתית
ש עיקר פעילותה שינוע של נפט גולמי מים סוף לים התיכון ובכיוון ההפוך, וכן איחסון של נפט
גולמי ומוצרי דלק. על פי אתר חברת קצא"א, החברה מפעילה שלושה קווי דלק להובלת נפט
גולמי, כאשר הגדול מביניהם מחבר את נמל הנפט במפרץ אילת עם נמל הנפט באשקלון. כמו
,כן
החברה מפעילה שני נמלי נפט ובהם
מכלי אחסון
לנפט גולמי ומוצרי דלק.
1
הכמויות המדוייק ות של
נפט המשונ
ע בצנרת של קצא"א נכון ל
היום אינן ידוע
ות
בשל
צו החיסיון
שהוטל על פעילותה (ראו בפרק2)
אולם על פי תוכנית החירום המפעלית נפח ההובלה נכון
להיום מוגבל ל-6
פקידות בשנה או2 מיליון טון נפט בשנה-
.הגבוה ביניהם בפועל, כפי שיוצג
בהמשך, בעשור האחרון, היקף פעילות החברה עמד על פחות מ-3 פקיד ות של מיכליות נפט
.במפרץ אילת בשנה
ברבעון האחרון של שנת2020
חברת קצא"א החדשה חתמה ע ל הסכם
הבנות עם חברת
Med-Red
,
חברה בבעלות משותפת של חברה פרטית ישראלית ושל אחת החברות הגדולות
,באיחוד האמירויות בתחום האנרגיה. במסגרת ההסכם
חברת קצא"א החדשה
תספק שירותי
.אחסון דלק גולמי באשקלון ובאילת
על פי תשובת משרד האוצר לפניית מרכז המחקר והמידע
של הכנסת, השירות המרכזי בהסכם
.הינו אחסון דלק גולמי באשקלון ובאילת, הכולל בין השאר גם פריקה וטעינה של מכליות בנמלים
נוסף על כך תבוצע הולכת דלק בקו הדלק שבין נמל הנפט באילת לנמל הנפט באשקלון, ומשם
.למדינות הים התיכון
ההסכם נחתם לתקופה של עשר שנים, החל
מ-1
בא פריל2021
ועד ל-
31
במרץ2031
,
ו
במסגרת
ו
ניתנה לחברתRed
-
Med
אופציה להאריך את תוקף ההסכם ל-
10
,שנים נוספות
.בתנאים מסוימים2
1
,אתר חברת קצא"א
אודות החברה
, כניסה אחרונה :
28
בנובמבר2021
.
2
,משרד האוצר, מענה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת. התקבל בדוא"ל מאת גלית עובדיה
מתא מת קשר בין משרד האוצר
לבין הממשלה והכנסת ,
28
בנובמבר2021
.
הסכם קצא"א-
Med-Red: רקע לדיון בנושא ההשלכות הסביבתיות של ההסכם
|
2
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
משמעותו של הסכם זה, אם ימומש היא הגדלה משמעותית של הנפט ומוצרי הדלק
המשונעים בצנרת של חברת קצא"א, ושל תנועת מיכליות הנפט במפרץ אילת . כך, על פי
,תשובת משרד משרד האוצר
היקפי הטעינה והפריקה צפויים לגדול ב
הדרגה ב מהלך חמש
.השנים הראשונות של ההסכם עד שיתייצבו בשנה השישית3
בנייר עמדה של המשרד להגנת הסביבה צוין כי על פי ההסכם המתגבש של החברה עם גורמים
באיחוד האמירויות, היקף הפקידות של פריקת נפ ט גולמי בתרחיש של מימוש הסכםMed-Red
צפוי לגדול בהדרגה בחמש שנים הקרובות החל מהרבעון השני של2021
:, בהיקפים משתנים
בשנ ת2021
ה היקף הצפוי של הפקידות יהיו של4
-5 מיליון טון בשנה ב מכלל
אילת4
ועד כדי15
-
12
מיליון טון בשנה ב מכלל.אשקלון
על פי
נייר העמדה
, יעדי הפעילות הנובעים מההסכם הם כ-
50-70
פקידות שנתיות באילת עד
שנת2025
. האוניות שיפקדו את מכלל אילת יהיו בקיבולת של עד260,000
אלף טון כל אחת.
6
נציין כי חברת קצא"א עצמה לא מפרסמת את המידע באשר לסדרי הגודל של היקף פעילותה
בתרחיש של אישור מזכר ההבנות, כיוון שלדבריה על המידע הזה מוטל
.צו חיסיון 7
יצוין
כי ישנן הערכות של גורמים שונים באשר להיקף הפעילות הצפוי .
אך על אף השוני המסוים
בין ההערכות ,כל
תחזית כזאת צופה גידול משמעותי של מאות אחוזים בפעילות של חברת
קצא."א בתרחיש של מימוש ההסכם
לפעילות של חברת קצא"א השלכות סביבתיות שונות, הן מעצם ההובלה של נפט ומוצריו
(דלקים פוסיליים ששריפתם תורמת לזיהום אוויר ולשינויי האקלים), והן בשל הפוטנציאל
לאירוע זיהום י
מי ויבשתי מדלק ב
מקרה של תקלה.
יצוין כי מסלול הצנרת של קצא"א, הן
.במרחב הימי והן במרחב היבשתי, עובר באזורים שלהם רגישות אקולוגית רבה
על פי מסמך של המשרד להגנת הסביבה מיונ י2021
, הגדלת היקף הפעילות של החברה טומן
בחובו פוטנציאל להגדלת הסיכון: עם ההגדלה הצפויה בפעילות ובמשטר ההזרמה בקו, לרבות
3
.שם
4
,לפירוט האתרים המצויים במכלל אילת ובמכלל אשקלון, ראו: חברת קצא"א
המכללים :. כניסה אחרונה28
בנובמבר2021
.
6 המשרד להגנת
,הסביבה, היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית
הגדלת נפח ופעילות שינוע נפט גולמי בקו צינור אסיה-
אירופה (קצא"א
)-מסמך עמד ,ה29
בנובמבר2020
.
7
כאמור, חברת קצא"א עצמה לא פרסמה תחזית רשמית להיקפי הגידול בפעילותה במצב של מימוש ההסכם, ועל כן בהמשך מובאות גם
הערכות אחרות של גורמים שונים. עם זאת, כל תחזית כזאת צופה גידול משמעותי של מאות אחוזים בפעילות של חברת קצא"א בתרחיש
.של מימוש ההסכם
הסכם קצא"א-
Med-Red: רקע לדיון בנושא ההשלכות הסביבתיות של ההסכם
|
3
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
ספיקה גבוהה יותר, תדירות גבוהה יותר של שינוי לחץ וזרימות הדלק, השחיקה ועייפות החומר
הצפויים לגדול, עולה ההסתברות לכשל בקו היבשתי. בנוסף
, על פי המסמך,
משטר הזרמה
אינטנסיבי כפי שצפוי לקרות בתרחיש של אישור הסכםMed-Red
,מעלה את הצורך בתחזוקה
.ועמו את ההסתברות לפריצה אפשרית בקו ההולכה8
:במסמך זה כמה חלקים
בתחילת
המסמך
ת אר ו מת
הקמת חברת קצא"א הוותיקה והטלת צו
החיסיון על פעילותה, דרך הקמת חב
רת קצא"א החדשה ופעילותה העסקית
עד כה, וכלה
בהסכםMed Red
. במסמך מושם דגש על ההשלכות הסביבתיות של תקלות בפעילות זו הן
במקטעים הימיים (ובעיקר במפרץ אילת שהוא רגיש מבחינה אקולוגית) והן בשטח היבשתי, כבר
כיום וביתר שאת בתרחיש של אישור הסכםMed-Red
.
כמו כן, מתוארות השלכות פוטנציאליות
נוספות של יישום הה .סכם, ובפרט בתחומי הכלכלה והתיירות והביטחון חלקו השני של המסמך
עוסק באסדרה הממשלתי ת של המשרד להגנת הסביבה במסגרת התוכנית הלאומית למוכנות
ותגובה לזיהום ים בשמן (התלמ"ת), בעיקר בהקשרים הנוגעים לאסדרת פעילות קצא"א
במקטע הימי, ובדגש על בקשת קצא"א להיערך לגידול ניכר בפעילותה במצב של אישור
.הממשלה את ההסכם האמור
ה מסמך
מתייחס גם להשלכות אפשריות של אי-
,יישום ההסכם
ומביא את ע
מדת משרד האוצר וחברת קצ
א"
.א בהקשר זה
לאורך המסמך מוזכרים אירועים של דליפות נפט במתקני קצא"א ש ,גרמו לנזק סביבתי
משולבים דוחות ממשלתיים ואחרים שיש להם נגיעה לפעילות החברה ונדונות השפעות
אפשריות של זיהום מי ים בשמן או זיהום כתוצאה מתקלה במקטע היבשתי על מגוון תחומי חיים
ובהם השפעות כלכליות, סביבתיות ומדיניות-
.בטחוניות
נציין כי פנינו אל כלל
משרדי הממש :לה השונים שלמימוש ההסכם נגיעה לפעילות משרדם
משרד האוצר, משרד הבריאות, משרד הביטחון, משרד החוץ, משרד האנרגיה, המשרד להגנת
הסביבה, משרד התיירות ומשרד ראש הממשלה-
תוך התחשבות בכך שהנושא עומד ותלוי
בבג"צ שהוגש לפני כחצי שנה על ידי כמה ארגוני סביבה (כפי שמתואר
)בהמשך . מלבד המשרד
להגנת הסביבה ומשרד האוצר, לא עלה בידינו לקבל התייחסות עניינית של משרדים אחרים
בעניין. בנוסף, מובאת התייחסות חברת קצא"א בעצמה בכל הנוגע לפעילותה כיום ובנוגע
.להיערכותה לקראת אישור ההסכם האמור
8 רני עמיר, מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית, המשרד להגנת הסביבה, הגדלת נפח ופעילות שינוע נפט גולמי-
,חברת קצא"א
.חוות דעת8 בי ולי202
,. התקבל מאת המשרד להגנת הסביבה22
בנובמבר2021
.
הסכם קצא"א-
Med-Red: רקע לדיון בנושא ההשלכות הסביבתיות של ההסכם
|
4
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
2
.
הקמת חברת קצא"א והטלת צו חיסיון על פעילותה9
במרץ1968
הוקמה חברת קו צינור אילת אשקלון בע"מ (ל הלן- קצא"א הוותיקה ), הרשומה
.בישראל כחברה פרטית
לפי
חוק זיכיון צינור הנפט, התשכ"ח-
1968
, הייתה קצא"א בעלת זיכיון
משנה לעסוק בנפט . הזיכיון בן49
השנים כלל בין השאר היתרים, זכויות ורישיונות הקשורים
להקמתם, הפעלתם ותחזוקתם של קווי צינור הנפט שהוקמו כמה שנים לפני כן וכן פטור ממסים
ומהיטלים. תוקפו של הזיכיון הסתיים בסוף חודש פברואר2017
.
מספר חודשים לאחר פרסום חוק זיכיון צינור הנפט, קבעה הממשלה באיש ור ועדת החוץ
וה
ביטחון של הכנסת, ובהתאם לסמכותה
על פי סעיף23(ד) ל חוק לתיקון דיני העונשין (ביטחון
המדינה), התשי"ז-
1957
צו חיסיון הקובע כי "כל ידיעה הנוגעת לצינור הנפט אילת-
,אשקלון
לרבות השקעו ,ת בצינור עצמו ההשקעות הקשורות בהפעלתו, העבודות בצינור, מקורות הדלק
והשימושים בו כולל מכירת הדלק לגורמי חוץ, מוכרזת כעניין סודי לעניין החוק האמור, והוא
."במידה שלא הותר פרסומה על ידי שר האוצר או מטעמו10
לקראת תום תקופת הזיכיון של חברת קצא"א הוותיקה , חוקק חוק תשתיות להולכה ולאחסון של
נפט על ידי גורם מפעיל, התשע"ז-
2017
,. חוק זה הקים חברה חדשה
בבעלות המדינה ,
שעיסוקה בהולכה, אחסון, פריקה, טעינה וניפוק של נפט בנכסים שיינתנו לה בהם זכויות לשם
כך. על
פי החוק, נכסים אלה יכולים להיות נכסים שבהם פעלה קצא"א הישנה ויכולים להיות גם
.נכסים שיועברו לחזקתה בעתיד11 למעשה, החוק
מעגן את התפיסה לפיה תכלית הקמתה של
חברת
קצא"א לשמש שער הנפט של
מדינת ישראל וכן גשר יבשתי להזרמת נפט בין חלקי
.העולם השונים
בהתאם לחוק רש ם משרד האוצר את חברת קו צינור אירופה אסיה בע"מ (להלן–
קצא"א או
קצא"א החדשה) כגורם המפעיל שאליו יועברו נכסי זיכיון המשנה, והפעילות של צינור הנפט
.ונמלי אשקלון ואילת הועברה לחברה החדשה12
זאת, למרות שלפי הגדרת פעילותה כשער
הנפט של המדינה, ייתכן שהגורם הממשלתי
שקצא"א החדשה הייתה אמורה להיות תחת פיקוחו
הוא משרד האנרגיה.
9
9 מרכז המחקר והמידע של הכנסת מודה לעו"ד עידו בן-
.יצחק מהצוות המשפטי של וועדת חוץ וביטחון על הערותיו המועילות בחלק זה
10
,הצוות המשפטי של ועדת חוץ וביטחון של הכנסת צו החיסיון בנושאים הקשורים לקו צינור הנפט אילת–
)אשקלון (קצא"א-
חוות דעת
משפטית ,
27
בדצמבר2017
.
11
חוק תשתיות להולכה
לאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל, התשע"ז-
2017
.
12
,להרחבה על היערכות גורמי הממשלה לקראת תום תקופת הזיכיון, ראו: מבקר המדינה
היערכות לקראת תום זיכיון המשנה של חברת
קו צינור אילת אשקלון בע"מ , דוח שנתי68
,ב14
במרץ2018
.
הסכם קצא"א-
Med-Red: רקע ל
דיון בנושא ההשלכות הסביבתיות של ההסכם
|
5
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
לפי סעיף2(2
,) לחוק
החל מה-
26
למרץ2020
, נחשבת החברה החדשה
כחברה
.ממשלתית
בהתאם להוראות סעיף8
)(א
לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-
1975
, שר האוצר הוא השר
האחראי לענייני החברה. נציין כי
קצא"א החדשה- בבעלות מלאה של המדינה-
נחשבת לגוף
מבוקר
כמשמעותו בסעיף9 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-
1958
][נוסח משולב .
בשנת2016
הוצא צו חי
סיון חדש, צו העונשין (הכרזה על עניין סודי), התשע"ז-
2016
)
13
.
,במסגרת צו זה נקבע כי החיסיון לא יחול על מידע העוסק באיכות הסביבה, תכנון ובנייה
רישוי עסקים , חברת שירותי תשתיות אילת אשקלון, אמצעי בטיחות וכן פגיעה בשמורות
טבע, גנים לאומיים, אתרים לאומיים או ערכי
.טבע מוגנים הצו נקבע תחילה כהוראת שעה
.לשנה, מאחר שבאותה העת לא היה ידוע כיצד בכוונת הממשלה לפעול בתום תקופת הזיכיון
ב-
2017
,, לאחר שהוקמה חברת קצא"א החדשה
הוארך תוקפו של הצו עד2022
,
ונכלל בו חיסיון
גם על פעילות חברת קצא"א החדשה
, למעט בנושאים שהוחרגו ב-
16
20
.
14
נציין עוד כי פעילות חברת קצא"א החדשה בנמל אילת היא פעילות המעוגנת ברישיון לניהול
עסק מטעם עיריית אילת, שתוקפו עד לסוף שנת2028
(הן ביחס לשינוע הדלק בצנרת, הן באשר
לאחסונו והן בנוגע למסופי הדלק שהחברה מפעילה), וזאת בהתאם לקיום תנאי הרישיון
המפורטים בו.
15
על פי תשובת החברה לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, גם פעילותה
בנמל אשקלון, שם מנהל הנמל הוא עובד חברת קצא"א, מגובה ברישיון עסק שניתן לה על ידי
.עיריית אשקלון16
2.1
הפעילות העסקית של חברת קצא"א החדשה
והסכםMed-Red
,כאמור
על פי המידע שבאתר החברה, מערכת קווי הדלק של קצא”
א החדשה להובלת נפט
גולמי כוללת3 קווים. הגדול בינ
י הם הוא קו42
אינץ' באורך254
ק"מ, המחבר את נמל הנפט
ש לחוף ים סוף עם נמל הנפט באשקלון, המצוי לחוף הים התיכון. שני הקווים הנוספים מזינים את
בתי הזיקוק בחיפה ובאשדוד ומסמך זה לא יעסוק בהם
. במסגרת פעילותה בדרום ה ,ארץ
החברה מפעילה שני נמלי נפט–
באשקלון ובאילת-
( ושני מכללים וחוות מכלי דלק16
מכלים
13
,)צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה
ה
תשע"ז-
2016
14
צו העונשין(
)הכרזה על עניין סודי(
)הוראת שעה(תיקון), התשע"ח-
2017
15
:עיריית אילת, רישיון לניהול עסק, מס' תיק02/2015
'; צורף כנספח מס1
( לעתירה לבג"צ3072/21
)למתן צו ע ל תנאי וצו ביניים על ידי
החברה להגנת הטבע ,וגופים נוספים נגד ממשלת ישראל וקצא"א4
במאי2021
.
16
,איציק לוי, מנכ"ל חברת קצא"א, מענה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל27
בנובמבר2021
.
הסכם קצא"א-
Med-Red: רקע לדיון בנושא ההשלכות הסביבתיות של ההסכם
|
6
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
באילת בשני אתרים ו-
24
מכלים באשקלון) עם נפח אחסון כולל של3.6
מיליון מטרים מעוקבים
.לנפט גולמי ומוצרי דלק17
בנוסף להובלת נפט גולמי של סוגי נפט שונים, שירותי החברה כוללי ם אחסון נפט גולמי לטווח
ארוך וערבולים על פי דרישת הלקוחות. מעבר לפעילות בתחום הנפט הגולמי, קצא"א נותנת
.שירותי תשתית לגז פחמימני מעובה , מזוט, תזקיקים ופחם18
לפי ההודעה של קצא"א החדשה, ב-
19
אוקטובר2020
נחתם באבו דאבי
מזכר
( הבנותink
deal) בינה לבין חברתLand Bridge Ltd
Med-Red
:(להלןMRLB
,
Med-Red
או מד-
)רד
שהיא חברה בבעלות משותפת של חברה פרטית ישראלית ושל אחת החברות הגדולות
.באמירויות בתחום האנרגיה19
נציין בהקשר זה כי הסכם ההבנות נחתם זמן
בסמיכות ל חתימת
חוזה השלום ונרמול היחסים בין מדינת ישראל וכמה מדינות
,ערביות, ביניהן איחוד האמירויות
בספטמבר2020
.)"("הסכמי אברהם20
בגרף1 להלן
מתואר היקף פעילותן של מכליות הנפט באילת
בשנים האחרונות. בגרף נ יתן
לראות כי
היקף פעילותן של המכליות באילת היה לא יותר מ-
8-6
פקידות בשנה וזאת בהתאם
.לתוכנית החירום המפעלית המאושרת
בנייר עמדה של המשרד להגנת הסביבה מנובמבר2020
שעסק בהגדלת נפח הפעילות של
שינוע נפט גולמי בקצא"א החדשה, צוין כי על פי ההסכם המתגבש של החברה עם גורמים
באיחוד האמירויות, היקף הפקידות של פריקת נפט גולמי במכלל אילת צפוי לגדול בהדרגה
בחמש שנים הקרובות החל מהרבעון השני של2021, בהיקפים משתנים: בשנ ת2021
בהיקף
של5-4
מיליון טון בשנה באילת ועד כדי15-12
.מיליון טון בשנה באשקלון על
פי המסמך,
יעד
הפעילות שהוצב בהסכם הוא של כ-
50-70
פקידות שנתיות באילת עד שנת2025
. האוניות
שיפקדו את מכלל אילת יהיו בקיבולת של עד260,000
.אלף טון כל אחת21
גרף1
להלן מציג את
17 קצא"א :, כניסה אחרונה28
בנובמבר
2021
.
18
,המשרד להגנת הסביבה, היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית
הגדלת נפח ופעילות שינוע נפט גולמי בקו צינור אסיה-
אירופה (קצא"א
)- מסמך עמדה ,
29
בנובמבר2020
.
19 שם .
20
( לפירוט והערכה של ההסכמים, ראו: המכון למחקרי ביטחון לאומיINSS
,)הסכמי אברהם: הישגים, אתגרים והמלצות לממשלה ,
18
באוקטובר2021
.
21
,המשרד להגנת הסביבה, היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית
הגדלת נפח ופעילות שינוע נפט גולמי בקו צינור אסיה-
אירופה (קצא"א
)-מסמך עמד ,ה29
בנובמבר2020
.
הסכם קצא"א-
Med-Red: רקע לדיון בנושא ההשלכות הסביבתיות של ההסכם
|
7
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
מספר הפקידות בפועל בשנים0
1
20
-
2021
במכלל אילת
והצפי
למספר הפקידות בשנת2025
בהנחה שאכן יתממש הסכםRed
-
ed
M
.
22
גרף1: מספר פקי ,דות של מכליות נפט בקצא"א אילת2010
-
2021
ותחזית לשנת2025
23
מן הגרף שלעיל ניתן לראות, כאמור, כי מספר המכליות שפקדו את נמל קצא"א באילת
בעשור האחרון היה נמוך מאוד בהשוואה לצפי בשנת2025
ככל שאכן יאושר הסכם
ההבנות, ונע בטווח של בין8-0
מכליות בכל שנה קלנדרית ובממוצע פחות מ-
3
מכליות
.בשנה
תנאי ההסכם-
לרבות מספר המכליות הצפויות לעבור בחופי נמל אילת וכמות הדלק
שתשונע באמצעות חברת קצא"א דרך השטח היבשתי של מדינת ישראל אל נמל אשקלון-
לא פורסמו לציבור ו
לא אושרו על ידי הממשלה.
בעקבות
ההודעה על מזכר ההבנות, פנתה במאי2021
החברה להגנת הטבע יחד עם ארגון צלול
ועמותת אדם טבע ודין לבג"צ ב
עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים ,. בעתירה התבקשו הצדדים
בהם ממשלת ישראל וחברת קצא"א, לנמק
מדוע לא י
י קבע שההחלטה להתקשר במזכר הבנות
וחתימת הסכם בין
קצא"א לח ברתMRLB
טעונה אישור
של המ
משלה על פי
חוק החברות
,הממשלתיות ה
תשל"ה-
1975
.שהוזכר בפרק המבוא24
נציין כי במועד כתיבת המסמך וקיום
22
,המשרד להגנת הסביבה, היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית הגדלת נפח ופעילות שינוע נפט גולמי באילת– חברת קו צינור אסיה-
אירופה בע"מ(קצא"א)- חוות דעת ,
12
בספטמבר2021
,. התקבל מאת המשרד להגנת הסביבה באמצעות דוא"ל22
בנובמבר2021
.
23
שם. התחזית ל שנת2025
מתייחסת למצב שבו יאושר הסכם קצא"א עם חברתRed
-
Med
.
24
( בג"צ3072/21
)למתן צו על תנאי וצו ביניים ,
החברה להגנת הטבע
וגופים נוספים נגד ממשלת ישראל וקצא"א ,
4
במאי2021
.
3
0
0
0
8
3
2
2
0
0
5
8
70
2010
2011
2012
2013
2014
2015
2016
2017
2018
2019
2020
2021
2025
הסכם קצא"א-
Med-Red: רקע לדיון בנושא ההשלכות הסביבתיות של ההסכם
|
8
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
הדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, טרם הסתיים ההליך המשפטי
ודיון בפני הרכב
שופטים נקבע ל-
16
בדצמבר2021
, לאחר כמה דחיות שביקשה וקיבלה הממשלה מבג"צ
.במסירת עמדתה בנושא25
עוד
יצוין כי עמדות משרדי ה
ממשלה בעניין זה חלוקות , וטרם נמסרה
.לבית המשפט עמדת הממשלה בנושא
כ,אמור
מרכז המחקר והמידע של הכנסת פנה למשרדי
הממשלה הרלוונטיים לקבלת עמדתם, א ולם עד מועד כתיבת המסמך נמסרו תגובותיהם של
משרד האוצר והמ .שרד להגנת הסביבה בלבד, ואלה יובאו בהמשך
3
. ה השלכות הפוטנציאליות של יישום הסכם
קצא"א-
Med Red
בעקבות החתימה על ההסכם,, וככל שאכן יאושר על ידי הממשלה צפויה לגדול באופן ניכר , אך
,שהיקפה לא פורסם לציבור כאמור תעבורת מכליות הנפט הצפויות לעבור ב .מפרץ אילת
להגדלת
הפעילות העסקית של החברה משמעויות פוטנציאליות בתחום הסביבה, הכלכלה
והבריאות , הן בסביבה הימית והן בסביבה היבשתית, עליהן נעמוד בפרק
זה. ב הקשר זה יצוין כי
גם לאי-יישום ההסכם השלכות כלכליות משמעותיות, ועמדת מ שרד האוצר
וחברת קצא"
א
בעניין זה תובא בפרק5 במסמך זה.
3.1
השלכות סביבתיות של שינוע דלקים בים וביבשה
על פי עמדת גורמי המקצוע במשרד להגנת הסביבה, שנשלחה אל מנכ"לית המשרד ואל השרה
להגנת הסביבה בספטמבר2021
,
הגדלה של היקפי הנפט המשונעים במכלל אילת, בהיקף של
עד כדי פי35
מהממוצע השנתי בעשור האחרון של פקידת מכליות באילת (דהיינו ה שנים2020-
2010
, כפי שעלה מגרף1 שלעיל) ,
כרוכה בסיכון עצום
לסביבה הימית
.הרגישה במפרץ אילת
כמו כן נמצאים בסיכון מקטעי
סביבה יבשתית
רגישה לאורך תוואי הצנרת וסביבת מתקני
,קצא"א וכן בריאות ובטיחות הציבור באילת ובאשקלון.
29
בקו אחד עם עמדת המשרד להגנת הסביבה שהוצגה באופן עקבי מאז חתימת
הסכם ההבנות
בשנת2020, צוין ב)נייר עמדה של רשות הטבע והגנים הלאומיים (להלן: רט"ג , גוף ממשלתי
,הכפוף למשרד להגנת הסביבה
כי תקלה בתהליכי השינוע וההזרמה, במפרץ אילת, בצינורות
הנפט או בנמל אשקלון, עלולה לגרום לאסון אקולוגי גדול שתוצאותיו יהיו בלתי הפיכות. המס
מך ,
שצורף כנספח לתביעה שהוגשה נגד חברת קצא"א
ו ממשלת ישראל על ידי ארגוני סביבה במאי
25
( בג"צ3072/21
)למתן צו על תנאי וצו ביניים ,
החברה להגנת הטבע
וגופים נוספים נגד ממשלת ישראל וקצא"א ,
,החלטה2
בנובמבר
2011
.
29
.שם
הסכם קצא"א-
Med-Red: רקע לדיון בנושא ההשלכות הסביבתיות של ההסכם
|
9
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
2021
,
מצביע על הסכנות הכרוכות בשינוע הנפט בדגש על הפגיעה במערכות האקולוגיות
במפרץ אילת, בתרחיש של פריצה בצנרת הנפט היבשתית ובתקלה בנמל אשקלון. כמו כן, נדונה
במסמך סוגיית הסב ירות להתממשות של תרחישים אלו בהינתן הגדלה משמעותית של כמויות
הנפט המיועדות לשינוע בעקבות הסכמיRed
-
ed
M
ככל שיאושרו.
30
3.1.1
שינוע יבשתי- קו הולכת הנפט
ק
ו הולכת הנפט של חברת קצא"א החדשה מוביל כאמור נפט גולמי לאורך כ-
254
.קילומטרים
מאז שנת2003
הצינור מאפשר להזרי ם נפט מנמל אשקלון לנמל אילת (פרויקט "ההזרמה
ההפוכה"). מטרת הפרויקט הייתה שנפט שיגיע במכליות לחופי אשקלון יוזרם בצינור למפרץ
אילת ויועמס שם על מכליות שישנעו את הנפט הלאה דרך הים התיכון .
בפעילותה חולשת קצא"א על משאב ייחודי- קו צינור הנפט- שיש לו גם השלכות ר חבות היקף
על הסביבה
, על הביטחון ועל בריאות הציבור:
תוואי הצינור עובר בין היתר באזורים מיושבים
ובסמוך להם ודרך שמורות טבע, גנים לאומיים ואזורים ייחודיים נופית ואקולוגית כגון
דרכי
הבשמים, מכתש רמון, עין זיק ועברונה. לאורך הקו מצויים אגני ניקוז בשטחים מוגנים וייחודים
רבים כגון נחל צין, נחל נקרות ונחל פארן. על כן, בכל אירוע דליפה בקו יש סכנה לפגיעה
.משמעותית הן באזורים מיושבים והן בשטחים רגישים ומיוחדים מבחינה אקולוגית וסביבתית31
יצוין כי בסקר סיכונים שערכה חברת קצא"א והוגש למשרד להגנת הסביבה בשנת2015
,
סווגו
כ-
16
מקטעים באורך כולל של83
ק"מ
כ
בעלי הסיכון הסביבתי הרגישים ביותר.
32
נציין בהקשר זה כי לאורך השנים היו כמה אירועים בהם זרם נפט או דלק סילוני לשמורות טבע
,ואזורים רגישים. אירועים אלו הובילו, כך על פי חוות הדעת האקולוגית של רשות הטבע והגנים
לנזק רב למגוון הב .יולוגי ולבתי הגידול אירועי הדליפה נבעו ממגוון סיבות ובהן חבלות
.מכוונות וטרור על רקע לאומני, תקלות בתפעול ובעיות הקשורות בתחזוקה וטעויות אנוש
האירוע החמור ביותר של דליפת נפט אל עבר שמורת טבע התרחש בדצמבר2014
באירוע
המכונה "אסון עברונה" שבו זרמו
כ-5 מ
יליו
ן ליטרים
של
נפט
גולמי מאזור היישוב באר אורה
30
,רשות הטבע והגנים, חטיבת מדע
שינוע נפט דרך מפרץ אילת– עמדת רשות הטבע והגנים ,
15
בפברואר2021
'. צורף כנספח מס11
( לעתירה לבג"צ3072/21
)
למתן צו על תנאי וצו ביניים על ידי החברה להגנת הטבע
ו ,גופים נוספים נגד ממשלת ישראל וקצא"א4
במאי
2021
.
31 רשות הטבע והגנים, חטיבת מדע, חוות דעת אקולוגית- הסכנות למערכות היבשתיות שבהזרמת נפט מאילת לאשקלון .
32
,המשרד להגנת הסביבה, היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית
הגדלת נפח ופעילות שינוע נפט גולמי באילת– חברת קו צינור אסיה-
אירופה בע"מ(קצא"א)- חוות דעת ,
12
בספטמבר2021
,. התקבל מאת המשרד להגנת הסביבה באמצעות דוא"ל22
בנובמבר2021
.
הסכם קצא"א-
Med-Red: רקע לדיון בנושא ההשלכו
ת הסביבתיות של ההסכם
|
10
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
הנמצא כ-
20
ק"מ צפונית לאילת אל שמורת עברונה שבערבה הדרומית. קדם לו אירוע דליפה
בהיקף נמוך יותר בנחל צין בשנת2011
. ההשפעות הסביבתיות של זיהום נפט בשטחים
מדבריים כוללות בין היתר נזק משמעותי לחלחול המים ויכולת נמוכ
ה מאוד לשיקום, ו גם בחלוף
.שש שנים מאירוע הזיהום בעברונה, עבודות השיקום והטיפול בדליפת הנפט לא תמו33
לצד זאת נציין כי לאחרונה, בצל מבצע "שומר החומות" שהתרחש במאי2021
, מיכל אחסון
דלק של חברת תשתיות נפט ואנרגיה, חברה ממשלתית שמהווה התשתית הלאומית של משק
הדלק,והאנרגיה בישראל34 עלה באש כתוצאה מפגיעת רקטה ששוגרה מרצועת עזה-
ושבסמוך
.אליו מצויים גם מתקנים של חברת קצא"א החדשה
לאור אירועי הדליפה היבשתית בשל תקלות שאירעו עבר, חוות הדעת האקולוגית מצביעה על
חשש רב לנזקים משמעותיים לאורך הקו
במידה וכמות הנפט שזורמת בו ת
עלה.
35
על פי נתוני הרט"ג, בכל קילומטר צינור שקוטרו כאמור42
אינץ' יש כ-
893
מטר מעוקב של דלק
( גולמי
שהן כמות של כ-
5,600
.)חביות דלק לאורך הקו מוצבים מגופים, שהם אביזרים
המתחברים לצנרת ומטרתם לעצור ולסגור (להגיף) במידת הצורך את האפשרות להמשך זרימה
של הנפט
.אל המקטעים הבאים בחוות הדעת מצוין כי נכון לשנת2021
, ישנם רק6
מגופים
לאורך כל הקו היבשתי כך שהמגופים מחלקים את קו הנפט לשבעה מקטעים באורך
ממוצע של כ-
36
קילומטר, וכל מקטע מכיל בממוצע כ-
32,500
מטר מעוקב של דלק.
מרכז המחקר והמידע של הכנסת פנה אל חברת קצא "א החדשה על מנת לקבל התייחסותה
.לנושאי תקינות ובטיחות הצנרת, לרבות התקנת מגופים בתשובת החברה נמסר כי
כל צנרת
החברה נבדקת באופן תדיר כמוגדר בתקנות ונבדקה במהלך התקופה האחרונה, חלקה
הנכבד במהלך השנה
האחרונה. קו42
" צפוי להיבדק בתחילת דצמבר2021
וכי בבדיקות
קודמות
לא נמצא אף מקטע שאינו תקין והדורש החלפה .
עוד נמסר בסוגיה זו כי החברה
מחמירה ביחס לתקנות המחייבות ובודקת את הצנרת אחת לשנתיים וחצי-
שלוש שנים, למרות
ש
התקנות והתקן הבינלאומי קובעים שיש לבדוק את הצנרת אחת לחמש שנים.
36
33
,רשות הטבע והגנים, חטיבת מדע
שינוע נפט דרך מפרץ אילת– עמדת רשות הטבע והגנים ,
15
בפברואר2021
'. צורף כנספח מס11
( לעתירה לבג"צ3072/21
)
למתן צו על תנאי וצו ביניים על ידי החברה להגנת הטבע ,וגופים נוספים נגד ממשלת ישראל וקצא"א4
במאי
2021
.
34
,אתר תשתיות נפט ואנרגיה
פרופיל החברה
. כניס :ה אחרונה15
ביוני2021
.
35
רשות הטבע והגנים, חטיבת מדע, חוות דעת אקולוגית- הסכנות למערכות היבשתיות שבהזרמת נפט מאילת לאשקלון.
36
,איציק לוי, מנכ"ל חברת קצא"א, מענה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל27
בנובמבר2021
.
הסכם קצא"א-
Med-Red: רקע לדיון בנושא ההשלכות הסביבתיות של ההסכם
|
11
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
כמו כן, בתשובת החברה צוין כי
דו
חות
הבקרה של הצנרת ומידע נוסף
נמסר ים
למשרד להגנ ת
הס
ביבה
הן באופן
שוטף ו הן
מעת לעת,
.לפי דרישות המשרד
עוד נמסר כי במהלך שנת2020
בוצע סקר סיכונים לכל קוו
י החברה ע די י ל גורם מומחה בינלאומי ,
בהתאם להנחיות המשרד
להגנת הסביבה. הסקר הוגש למשרד
הגנת הסביבה ונבדק על
ידו וכן ע די י ל
גורם מקצועי
שלישי
ולפיו.כל קווי החברה כשירים באופן מלא לביצוע הפעילות הנדרשת
בעניין המגופים נמסר כי
מ
יקום המגופים נקבע בעת תכנון הקו לפי שיקולים טופוגרפיים, בטיחות, לחצים
ושיקולים
נוספים.
,על פי תשובת החברה
הוספת מגופים ללא צורך מובהק, יוצר ת סיכון מוגבר לעמידות
.הקו37
3.1.2
שינוע
של נפט במרחב ה
ימי במפרץ אילת38
הייחודיות האקולוגית של מפרץ אילת
ה
מרחב הימי של ישראל במפרץ אילת כולל שטח של כ-
30
קמ"ר, שאורכו עד לגבול עם
מצרים
הוא כ-
10
ק"מ ורוחבו עד לגבול עם ירדן נע בין5.4-5.2
ק"מ. כל תחום המרחב הימי של י שראל
.במפרץ אילת כלול בתחום המים הריבוניים, וחוקי מדינת ישראל חלים עליו במלואם
בהתאמה
לכך, כל תחום המרחב הימי כלול גם בתחום הסביבה החופית.
מפרץ אילת, בקצהו הצפוני של
.ים סוף, הוא מרחב ימי מצומצם בו מתקיימת פעילות אנושית רבה ומגוונת
פעילות זו טומנת
בחובה הש
לכות רבות על המרחב הימי, הקשורות בהשפעות ההדדיות של המשתמשים
במרחב
,הימי
ובהשפעותיהם על המערכת הטבעית. עם ריבוי המשתמשים בים והתגברות הפעילות
במרחב הימי, מתגברים באופן טבעי הקונפליקטים בין השימושים השונים, ובין הפעילות
.האנושית והמרחב האקולוגי39
מבחינה אקו לוגית, המרחב הימי של מפרץ אילת מהווה אחד מאזורי השונית העשירים
והמיוחדים בעולם וקצה גבול התפוצה העולמי של שוניות האלמוגים. מפרץ אילת מתאפיין
בתנאים אקלימיים ייחודיים: ים אוליגוטרופי40
וצלול במיוחד, טמפרטורת מים יחסית יציבה
ועמידות גבוהה של שוניות האלמוגים ב מפרץ לתופעת הלבנת האלמוגים, תופעה שמכה קשות
בשוניות האלמוגים ברחבי העולם. במפרץ אילת מגוון רב של בתי גידול ונישות אקולוגיות
,היוצרים יחד מערכת אקולוגית ייחודית ומורכבת התומכת בעושר ובמגוון ביולוגי גבוהים במיוחד
37
.שם
38
אלא אם צוין אחרת, פרק זה :לקוח מתוך :מינהל התכנון, עיריית אילת, משרד התיירות וחל"י מסמך מדיניות למרחב הימי של ישראל
מפרץ אי)לת (טיוטא- דו"ח מצב קיים , אפריל2021
.
39
.שם
40
ים אוליגוטרופי מאופיין במיעוט נוטריינטים וחומרי דשן.. שם
הסכם ק
צא"א-
Med-Red: רקע לדיון בנושא ההשלכות הסביבתיות של ההסכם
|
12
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
אך גם רגישה ביותר להשפעות של פעילות האדם על ה טבע. כל אלה מקנים למפרץ אילת
.חשיבות גבוהה לשימור לא רק ברמה הלאומית, אלא גם ברמה הבינלאומית
על כן, סוגיית איכות מי הים במפרץ אילת היא בעלת חשיבות משמעותית בהתייחס לערכיות בתי
הגידול הימיים ולקשר התפקודי הישיר בין מצבם ומצבה של תעשיית התיירות במפרץ. לאור
ה תנאים הפיזיים והאנושיים במפרץ-
מרחב ימי בעל שטח מצומצם מאוד והיקף ומגוון גדולים
.מאוד של פעילות אנושית, האתגר של שמירת איכות המים הוא מורכב במיוחד
השפעות סביבתיות של דליפת נפט אל מפרץ אילת
בדגש על
פעילות קצא"
א
מ
כלל אילת המצוי במפרץ אילת משמש כיום ב עיקר לאחסון דלק גולמי, פריקה וטעינה של
מכליות דלק גולמי. למכלל יכולת אחסון של1,200,000
מטר מעוקב של דלק גולמי. המכלל
מצויד ברציף ייחודי (מסוף זרועות) לפריקה ולטעינה של מכליות, ומסוגל לתת שרות למכליות
במעמס של עד500,000
טון. מכליות הפוקדות את מסוף הדלק יכ ולות לפרוק ולטעון בקצב של
עד10,000
.מ"ק נפט לשעה כיום מוגבלת כאמור
הפעילות במכלל , בהתאם לתכנית החירום
המפעלית המאושרת ול
היתר הרעלים התקף של מכלל קצא"א אילת ,לעד כ-
6 מיכליות.
בחלקו הצפוני של מפרץ אילת תנועה ערה של כלי שיט, לרבות אניות מטען גדולות
ומכליות
דלק.
אירועי זיהום ים מתרחשים מפעם לפעם ופוגעים במערכת האקולוגית. זיהום ים בדלקים
ובשמנים ידוע כגורם הפוגע במערכות פיזיולוגיות רבות של בעלי חיים, לרבות דגים, חסרי
חוליות, ציפורים ואלמוגים המהווים את אבני היסוד של השוניות באילת. אחת הבעיות המרכזיות
של זיהום ים בשמנים ודלקים במפרץ אילת היא שתוך זמן קצר מאוד, בגלל המבנה הצר
והרוחות החזקות המאפיינות אזור זה ברוב ימות השנה, הזיהום מגיע לאזור החופי, דבר שהופך
.הטיפול בזיהום מסובך יותר וכרוכה בו פגיעה קשה בבית הגידול41
נדגיש כי
מתקני קצא"א אינם מזרימים זיהום לים כ חלק מליבת הפעילות של החברה. עם
,זאת הפעילות של קצא"א טומנת בחובה באופן אינהרנטי פוטנציאל לאירוע זיהום ים
בדלק . מספר מרכיבי פעילות כוללים פוטנציאל לזיהום בעת אירוע של תאונה או תקלה: פעילות
ימית של פריקת וטעינת דלקים במזח2 באילת
, חוות המשאבות בחוף קצא"א, צנ רת דלקים
41
:מינהל התכנון, עיריית אילת, משרד התיירות וחל"י)מסמך מדיניות למרחב הימי של ישראל מפרץ אילת (טיוטא- דו"ח מצב קיים , אפריל
2021
.
הסכם קצא"א-
Med-Red: רקע לדיון בנושא ההשלכות הסביבתיות של ההסכם
|
13
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
מחוף קצא"א לחוות מכלי החוף ובמסדרון הצנרת לחוות יותם, וחוות מכלי הדלק והצנרת
.הפנימית בחוות42
הפוטנציאל להפעלת נמל הנפט ברמת פעילות גבוהה
בעקבות ההסכם עם חברתMed-
Red
,מבטאת גם עלי
י
ה משמעותית בס
יכון לאירוע תקלה או תאונה ,. גידול כזה בפעילות
לפי דוח מינהל התכנון, מחייב בחינת ההערכות הקיימת בכלל המרכיבים שתפקידם למנוע
ולצמצם את הסיכון.
43
נציין בהקשר זה את המכתב ששלחה מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה אל מנכ"ל חברת
קצא"א החדשה ב-2
בנובמבר2021
בנושא היערכות .חברת קצא"א להגדלת נפח פעילותה
במכתב צוין כי העמדה המקצועית של המשרד היא לאמץ מדיניות של "תוספת אפס
סיכון", בין היתר בשל אירועי תקלות של דליפת נפט של
א
ניתן יהיה למנוע אותן באופן
מוחלט
. עוד נכתב כי בנסיבות העניין, ובהתאם לאימוץ המדיניות כאמור, קצא"א לא תוכל
להרחיב את פעילותה לשינוע ואחסון של נפט במפרץ אילת מעבר למה שהותר לה במסגרת
היתר הרעלים ולתוכנית החירום המפעלית שאושרה כאמור בשנת2015
.
44
3.2
השלכות כלכליות של דליפת נפט אל מפרץ אילת בדגש על ענף התיירות
במרחב הימי של ישראל במפרץ אילת פועלים בעלי עניין שונים, המחולקים למספר קבוצות
עיקריות: משרדי ממשלה ורשויות סטטוטוריות, הרשות המקומית, חברות ממשלתיות, סקטור
.פרטי, עמותות וארגוני סביבה וחברה, ספורט ופנאי ימי והציבור הרחב
איכות המים וערכי הטבע מהווים את הבסיס לקיומו של הענף הכלכלי המרכזי במפרץ
אילת-
.ענף התיירות לפי דוח מינהל התכנו" ן ההבנה כי הסביבה הימית והחופית היא הבסיס
,לרוב הפעילות הכלכלית בעיר אילת, ומהווה את עמוד התווך המרכזי בכל פיתוח עתידי מחייבת
הטמעה יסודית של שיקולי שמירת טבע והסביבה הימית בתכנון
, יח ד עם הגדרת התנאים
לפיתוח צמיחה."כחולה45
42
'שם, עמ84
.
43
.שם
44
גלית כהן, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, קצא"א-
,הסכם מד רד2
בנובמבר2021. התקבל באמצעות דוא"ל על י די המשרד להגנת
,הסביבה22
בנובמבר2021
.
45
"צמיחה כחולה" מתייחסת לצמיחה שנובעת מפעילות אנושית במרחב הכחול, מרחב הימים והאוקיינוסים, והיא אסטרטגיה ארוכת טווח
שנועדה לתמוך בצמיחה בת קיימא במרחב הימי ובסקטורים הימיים כמכלול, תוך מיצוי מושכל, מקיים ומוסדר של הפ וטנציאל הכלכלי
:בים. להרחבה בנושא זה ראו: מינהל התכנון, עיריית אילת, משרד התיירות וחל"י
מסמך מדיני ות למרחב הימי של ישראל מפרץ אילת
)(טיוטא- דו"ח מצב קיים , אפריל2021
.
הסכם קצא"א-
Med-Red: רקע לדיון בנושא ההשלכות הסביבתיות של ההסכם
|
14
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
על ,פי הדוח
פגיעה בבריאות ויציבות המערכת הא
קולוגית
הימית פירושה פגיעה בענפים
.הכלכליים הקשורים בים, ובראשם התיירות מן הדברים עולה כי
על מנת
לתמוך במימוש
הפוטנציאל הכלכלי של התיירות ולאפשר המשך צמיחה של העיר אילת , יש להגן על המערכת
האקולוגית
הימית תוך מזעור ההשפעות השליליות של הפעילות
האנושית (ובה
ן
הפעילות
)התיירותית, החברתית, העסקית והממשלתית שהוזכרו לעיל.על הסביבה הימית
העלאת רמת
הפעילות של קצא"א עלולה להגדיל את הסיכון של פגיעה במערכות האקולוגיות, שעלולה לגזור
.את הפגיעה המתוארת בתיירות
לאור ההשלכות הישירות שיש לזיהום ים בשמן במפרץ אילת על הפעילו ת התיירותית
שהעיר אילת נשענת עליה, מרכז המחקר והמידע פנה אל משרד התיירות על מנת לקבל
את עמדתו בכל הנוגע לאפשרות של מימוש הסכם קצא"א החדשה-
Med-Red
, אולם
.תשובת המשרד לא נמסרה עד מועד סגירת המסמך
3.3
השלכות בריאותיות של פעילות חברת קצא"א- היבטי זיהום אוויר ומפג
עי ריח
במסמך של גורמי המקצוע במשרד להגנת הסביבה לשרה החדשה תמר זנדברג מיוני2021
שעסק באפשרות להגדלת נפח ופעילות שינוע נפט גולמי על ידי חברת קצא"א צוינו בין יתר
הנימוקים הבאים הקשורים בהיבטים של בריאות הציבור שבעטיים יש להתנגד לאישור הסכם
ההבנות :
היבטי זי
הום אוויר-
פעילות פריקה, טעינה, אחסון ושינוע גורמים בשגרה לפליטות של
חומרים אורגניים נדיפים, בהם חומרים רעילים ומסרטנים שמשוייכות להם השפעות
בריאותיות שליליות. אחד החומרים הללו הוא בנזן המסווג
כמסרטן וודאי
לבני האדם
ואשר חשיפה אליו בטווח הארוך עלולה לגרום לקיצור תוחלת החיים, בעיות בפוריות
.ושינויים בהתנהגות
חומרים אורגניים נדיפים מהסוג הנפלטים בפעילות השגרתית של חברת קצא"א
גורמים למטרדי ריח .בקרב האוכלוסייה המתגוררת בסמוך למתקנים אלו על פי נתוני
המשרד להגנת הסביבה, בשנים האחרונות התקבלו מאות תלונות במוקד ה סביבה
בגין מפגעי ריחות דלקים באזור אשקלון, ובשנת2021
החלו להתקבל תלונות על
.מפגעי ריחות דלק גם באילת במסמך מצוין כי מעל ל-
95%
מהפליטות לאוויר
מפעילות קצא"א בשגרה נגרמות ממיכלי אחסון ונמצא קשר בין רמת הפליטות לבין
.כמות הדלק העוברת במיכלים
הסכם קצא"א-
Med-Red: רקע לדיון בנושא ההשלכות הסביבתיות של ההסכם
|
15
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
נדגיש כי הזיהום
המתואר ומטרדי הריח המתוארים קיימים כבר בנפח הפעילות הנוכחי
של
חברת קצא"א החדשה, וכי במסמך
מצוין שבגידול היקף הפעילות צפוי גידול בתדירות
ההתרחשות של בעיות אלו בהיקף של5-15%
, עוד לפני שקלול אירועי זיהום אוויר ומטרדי
.ריח בשל תקלות
מרכז המחקר והמידע של הכנסת
פנה אל משרד הבריאות על מנת לקבל את עמדתו בכל
הנוגע לאפשרות למימוש הסכם ההבנות בין חברת קצא"א החדשה וחברתMed-Red
,
אך
בתשובת המשרד נמסר כי
פניית
נו
,נבחנה עם הגורמים המקצועיים והמשפטיים במשרד
ו
מכיוון שהנושא תלוי ועומד בבג"ץ ,התייחסות הממשלה תינתן במסגרתו.
46
3.4
השלכות מדיניות ו בטחוניות של יישום הסכםRed
-
Med
- עמדת
המכון למחקרי ביטחון
לאומי47
המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) העביר ב-
24
בנובמבר2021
נייר המלצות למדיניות בכל
הנוגע ליישום ההסכם בין חברת קצא"א וחברתMed-Red, בדגש על ה
יב
טים של חוץ וביטחון .
על בסיס סדרת דיוני מומחים רוכזו כמה תובנות, המרכזית בהן היא שהנושא מורכב ומרובה
שיקולים
ושההסכם גובש בזמנו מבלי שנערכה עבודת מטה מקיפה לבחינה נרחבת
ומעמיקה של כלל ההיבטים,הביטחוניים
,הדיפלומטיים
,האסטרטגיים
,המשפטיים
האנרגטיים והסביבתיים;
מ בלי שנודעו לציבור פרטיו ,והשלכותיו
ומבלי שהתקיים
עליו דיון
.ציבורי
,על פי המסמך מלבד לסיכונים ,הסביבתיים ליישום ההסכם עלולות להיות השלכות
ביטחוניות
ומדיניות
שחשוב לתת עליהן את.הדעת
,כך
,למשל
תנועה ערה של מכליות נפט שעושות את
דר
כן לישראל בים האדום כרוכה
ב
סיכונים ביטחוניים
,משמעותיים שכן הים האדום הפך לאחרונה
לזירה נפיצה בה התרחשו כבר מספר תקיפות של כלי.שייט סכנה
נוספת לסביבה
נשקפת ,
,כך לפי המסמך
גם מחוסר המשילות
בנגב , שמצריך השקעת סכומים
ניכרים באבטחה
הפיזית של הצינור במקטע היבשתי ,שכבר נפגע בעבר מ
חבלות חוזרות ונשנות מצד
תושבי הפזורה
הבדואית
באזור.
בנוסף, במסמך מצוין החשש
לפגיעה במתקני קצא"א הסמוכים לקו הגבול עם עזה , סכנה
, בישראל
השתייה
מי
זמינות
את
המבטיחים
המים
התפלת
למתקני
לצד
עליי ת
הסבירות לתקלות במהלך טעינת המכליות בים
.התיכון
46
,מאיה גולן, יועצת בכירה למנכ"ל משרד הבריאות, מענה לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל23
בנובמבר2021
.
47
המכון למקרי ביטחון לאומי(
INSS
) ,נייר המלצות למדיניות - נדרשת עבודת מטה לבחינה מחדש של עסקת קצא"א / רד מד ,
24
בנובמבר
2021
,הועבר באמצעות דוא"ל על ידי ד"ר שי ,רה עפרון .חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי
הסכם קצא"א-
Med-Red: רקע לדיון בנושא ההשלכות הסביבתיות של ההסכם
|
16
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
גם
מעלה
המסמך
כה,
עד
שהוזכרו
האחרות
הסכנות
על
נוסף
נזק
אפשרי ליחסי החוץ של ישראל ע ם
מצרים,
שכן צינור קצא"א מהווה תחרות
לצינור
מצרי
שמוליך נפט מהים האדום לים התיכון
(SuMed)
. על פי המ סמך, ממשלת
מצרים
אמנם טרם התבטאה בפומבי נגד
,העסקה אולם ידוע
על
חשש
מצרי מפני דרכי סחר חלופיות שעלולות להוות אלטרנטיבות ותחרות ל
תעלת
.סואץ
היבט נוסף הקשור למדיניות החוץ והיחסים הבינלאומיים של ישראל המוזכר בנייר העמדה קשור
,בכך
ש
המשמעו ת של יישום ההסכם היא שישראל תורמת
אקטיבית להמשך
השימוש בדלקים
פוסיליים, וזאת
בניגוד
למגמה
העולמית של מעבר לאנרגיות ירוקות
.ומקיימות
המלצת המכון לאור כל זאת היא
על ש הממשלה
,החדשה ש
נדרשת ליישמו
אף על פי שלא
היא זו שחתמה עליו,
לדחות את מימ
וש
.ההסכם ,זאת עד
לבחינת הנושא לעומק
ו
תוך שיתוף כל גורמי הממשלה ו
מערכת
,הביטחון כמו גם הציבור הרחב.
נציין כי פנינו אל משרד החוץ ואל משרד הביטחון על מנת לקבל את עמדתם בנושא יישום
.ההסכם, אולם לא נמסרה כל התייחסות על ידם עד למועד סגירת המסמך
4
.
רגולציה
ממשלתית למניעת זיהום ים בדגש על פעילות קצ
א"א
4.1
התוכני
ת הלאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן ועיגונה בחקיקה
ב 'החלטת הממשלה מס3542
מיוני2008
אומצו עקרונות התוכנית הלאומית למוכנות ותגובה
.)לאירועי זיהום ים בשמן (להלן: התוכנית הלאומית או התלמ"ת48
בהחלטה נקבע, בין היתר, כי
השר להגנת הסביבה יזום הליך חקיק,ה לעיגון התלמ"ת
בהתאם לדרישות האמנה בדבר
מוכנות, תגובה ושיתוף פעולה מפני זיהום משנת1990
(המכונה גם אמנת ה-
OPRC
), שישראל
אשררה ביוני1999
.
49
ב
חלוף כ-4
שנים, במרץ2012
, הופץ תזכיר להצעת החוק הממשלתית למוכנות ותגובה
לתקריות של זיהום הים והסביבה החופית בשמן, התשע"ב–
2012
.
בפועל, הצעת החוק לא
.הונחה על שולחן הכנסת ולא קודמה
48
,מזכירות הממשלה 'החלטה מס3542
): תכנית לאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן (תלמ"ת ,
5
ביוני2008
.
49
ה אמנה נועדה להביא למוכנות לתקריות של זיהום ים בשמן על סוגיו, לרבות באמצעות הכנת תכניות חירום, הקמת מערכת לתגובה
מהירה לטיפול בזיהומים חמורים של הים
בשמן, והקמת מנגנון לשיתוף פעולה בין-
:לאומי. לאמנה המלאה ראוInternational
Convention on oil pollution preparedness, response and
, 1990
english.pdf
-
32194
-i-
1891
-
eaties.un.org/doc/publication/unts/volume%201891/volume
https://tr
cooperation
הסכם קצא"א-
Med-Red: רקע לדיון בנושא ההשלכות הסביבתיות של ההסכם
|
17
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
באפריל2014
, על בסיס תזכיר החוק משנת2012
, התפרסמה על ידי המשרד להגנת הסביבה
תו
כנית לא.ומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן50
התוכנית הלאומית מהווה מסגרת
ארגונית המאגדת את הגורמים השונים הפועלים בתגובה לאירוע של שפיכת שמן שעלול לגרום
לזיהום הסביבה הימית לאורך חופי מדינת ישראל ובים התיכון. בהתאם, מטרת התלמ"ת היא
בניית מערך כולל למוכנות ו לתגובה לאירועי זיהום ים משמן, ובכלל זה מיפוי של אזורים רגישים
לאורך החוף, מוקדי סיכון לזיהום ים, מדיניות טיפול באירוע זיהום ים, ופירוט של שיטות ואמצעים
לטיפול באירוע זיהום ים חמור. התוכנית מהווה גם חלק מהתארגנות אזורית לטיפול משותף
ולסיוע הדדי בעת אירועי ח ירום של זיהומים גדולים בהיקפם, בשילוב כוחות של הגורמים
.הרלוונטיים51
בהקדמה לתלמ"ת מצוין כי כתוצאה מהתרחשות אירוע חמור של ז
י ,הום הים והחופים בשמן
הנזקים הסביבתיים והנזקים לכלכלת המדינה, עלולים להיות כבדים ביותר. על כן, כך על פי
המסמך, דרכי ההתמודדות עם אירו
ע כזה מתבצעות בשלושה מישורים:
מניעה, טיפול באירוע
.ושיקום
:בתוכנית מחולקים תרחישים ותגובות לשלושה סוגים של אירועי זיהום ים
Tier 1
מתייחסת לאירוע של זיהום ים קטן או בהיקף מקומי הניתן לטיפול על ידי בעל
תכנית חירום מקומית (כלומר- תוכנית מפעלית ו/או תכנית ה הגנ מקומית-
.)תח"מ
Tier 2
הוא אירוע זיהום ים בינוני או בהיקף בין-מקומי אשר מעבר ליכולת הטיפול של
תוכנית מקומית, והטיפול באירוע מצריך סיוע מבעלי תכניות מקומיות סמוכות. במקרה
שמקור הזיהום לא ידוע ,או שהזיהום נובע ממקור ללא תכנית
טיפול, נקבע בתלמ"ת
שניהול האירו ע יהיה באחריות היחידה הארצית להגנת הסביבה
הימית במשרד להגנת
.הסביבה
Tier 3
הוא אירוע של זיהום ים גדול או בהיקף אזורי/לאומי המצריך גיוס משאבים
לאומיים או בינלאומיים. אירוע בסדר גודל כזה יטופל על ידי המשרד להגנת הסביבה
בסיוע תוכניות מפעליות ותוכניות הגנה מק
ומיות ובצרוף משאבים
.בינלאומיים52
על פי התלמ"ת, ובהקשרו של מסמך זה, נציין כי כחלק מהיערכות לתרחישים של אירוע זיהום
ים נכתבה גם תוכנית מקומית למוכנות ולתגובה לזיהומי ים בדלק למפרץ אילת שמהווה מסגרת
50
,המשרד להגנת הסביבה
תו
כנית לאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן-
2014
.
51
.שם
52
.שם
הסכם קצא"א-
Med-Red
: רקע לדיון בנושא ההשלכות
הסביבתיות של ההסכם
|
18
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
ארגונית להיערכות כלל הגופים אשר יש להם נגיעה לאירועי זיהום מ
י מפרץ אילת בשמן ,ו בהם
גם חברת
קצא"א החדשה .
התוכנית כוללת תוכניות משנה למוכנות ולתגובה של הגופים
העוסקים בשינוע של דלקים ושמן או כאלו העלולים להיפגע באופן ישיר מזיהום בדלק ממקור
.חיצוני במפרץ אילת
במרץ2021
', בעקבות החלטת הממשלה מס832
מפברואר של אותה השנה53
שהתקבלה לאור
תקרית זיהום
חופי הים התיכון בזפת , הפיץ המשרד להכנת הסביבה תזכיר חוק נוסף שעניינו
מוכנות ותגובה לתקריות של זיהום הים והסביבה החופית בשמן, התשפ"א-
2021
. למסמך
( צורפה, כנדרש על פי החוק, גם הערכת השפעת הרגולציהRIA). על פי ה-
RIA
, הרגולציה
הקיימת כיום מתייחסת רק להיבטים משיקים שעניינם מניעת גרימת זיה ום כאמור מכלי שיט או
ממקורות יבשתיים או להתמודדות עם אירועי אסון המוני ואירועי חומרים מסוכנים, כמו גם
אפשרות עקיפה לדרוש מגופים טעוני-
היתר להיערך לטיפול באירוע זיהום ים משמן. אולם, כך
על פי ה-
RIA
,חסרות ברגולציה הקיימת הוראות שמטרתן להבטיח את היערכות כלל ה גופים
שבתחומם חופים או כאלו הפועלים בחופים ובים לטיפול מיטבי באירוע של זיהום ים בשמן
.וכנגזרת מתכנית לאומית לטיפול מיטבי באירועים שכאלה
יתר על כן, הרגולציה הקיימת לא
מבטיחה את פעולתם באירוע ובאופן מתואם ואת הפיצויים על הוצאות ונזקים הקשורים באירוע
ובטיפול בו. בדוח צוין כי
בהעדר
רגולציה מתאימה, נשענות כיום המוכנות לתגובה ויישומה
.על שיתוף פעולה וולונטרי שאינו מספק54
בהתאם לתזכיר החוק, הגופים שבתחומם או באחריותם יש רצועת חוף או הפועל
ים בים-
ובהם
,הרשויות המקומיות
רשות הטבע והגנים, הנמלים, המפעלים, מתקנים ביטחו ניים, ובעלי
מתקנים לחיפוש ולהפקה של נפט וגז טבעי-
כולם ייערכו לתקריות זיהום הים והסביבה החופית
בשמן, ויידרשו להכין תוכניות חירום ולהיערך לפיהן
. כמו-
כן, מסדירה הצעת החוק את אופן
.הטיפול בתקריות כאלה ובתוצאותיהן55
ואולם, על אף שתזכיר החוק פורסם כאמור כבר
במר ץ ונסגר להערות הציבור במאי2021
, עד עתה (סוף נובמבר2021
)
הוא לא הונח על
.שולחן הכנסת לצורך השלמת החקיקה
חרף העובדה שמאז החלטת הממשלה משנת2008
בדבר הצורך באימוץ תוכנית לאומית
למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן ובעיגונה בחקיקה, ולמרות פעולות שונות שביצ עה
53
'מזכירות הממשלה, החלטת ממשלה מס832
,
)"טיפול באירוע זיהום חופי הים התיכון בישראל ("זפת בסערה ,
23
בפברואר2021
.
54
,המשרד להגנת הסביבה דוח הערכת השפעות רגולציה בנושא מוכנות ותגוב
ה לזיהומי ים משמן ,
29
במרץ2021
.
55מוכנות ותגובה לתקריו
ת של זיהום הים והסביבה החופית בשמן, התשפ"א-
2021
הסכם קצא"א-
Med-Red: רקע לדיון בנושא ההשלכות הסביבתיות של ההסכם
|
19
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
,הממשלה בנושא, בהן כתיבת התוכנית ופרסומה, והחלטת ממשלה נוספות שהתקבלו בעניין
אין בנמצא נכון למועד כתיבת המסמך
חוק המעגן את התוכנית הלאומית וא
את התקצוב
שלה.
4.2
תוכניות חירום מפעליות )(תח"מ
וסקרי ניהול סיכונים- מצב קיים
כחלק מהתלמ"ת, נדרשות חברות שיש בפעילו תן סיכון לגרימת זיהום ים בשמן להביא לאישור
המשרד להגנת הסביבה באמצעות היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית תוכנית חירום
( מפעליתTier1
). במרץ2015
הוצגה
תוכנית לניהול סיכונים של קו ההולכה היבשתי
על ידי
.חברת קצא"א ,כמוזכר
התוכנית אושרה56
ובמסגרתה- ונוכח היתר הרע לים התקף של חברת
,קצא"א הוגבל ה פעילות
החברה לעד כ-6 מכליות בשנה ולא יותר מ-2
מיליון טון נפט בשנה
.קלנדרית
,ואולם לפי חוות הדעת האקולוגית של רשות הטבע והגנים הלאומיים, תוכנית זו לא נותנת מענה
ראוי לסכנות צפויות מזרימה של נפט בשטחים הפתוחים שכן התוכנית מניחה
הגעה לאתר
האירוע תוך12
שעות ואין בה התייחסות לפגיעה בצינור ממגוון סיבות כגון חבלה מכוונת או
רעידות אדמה. בנוסף, בחוות הדעת מצוין שהמערכות המותקנות כיום בצינור בנויות לגלות
דליפות שגודלן גדול מ-
80
קוב של דליפת דלק לשעה, כך שדליפות קטנות מזה לא יתגלו
במערכ ת ההתראות. משמעות הדבר היא שלמעשה במקרים של דליפות קטנות יותר ממה
שהמערכות הקיימות מסוגלות לאתר, נפט ימשיך לזלוג אל השטחים הפתוחים עד לגילויו
באמצעים אחרים.
57
4.3
היערכות חברת קצא"א ליישום הסכ
ם
Med-Red
באמצעות עדכון
התח"מ וסקר סיכונים
לאור חתימת מזכר ההבנות
ע ם חברתMed-Red
פנתה חברת קצא"א החדשה אל המשרד
להגנת הסביבה וזה הוציא הנחיות להכנת ת
ו כנית חירום מפעלית לטיפול בתקריות זיהום ים
בשמן עבור מסוף קצא"א באילת, שהועבר אל החברה בינואר2021
.
58
56 על פי המשרד להגנת הסביבה, כל התנאים הנדרשים לאישור התח"מ, בהם השלמה של
רכש ציוד והיערכות מינימליים והכרחיים, העונים
לנדרש
להיקף פעילות הקיימת, מולאו רק ביולי2021: המשרד להגנת הסביבה, היחידה הארצית להגנת
,הסביבה הימית תכנית חירום
מפעלית וסקר סיכונים– קצא"א אילת ,
22
בספטמבר2021
.
,התקבל מאת המשרד להגנת הסביבה באמצעות דוא"ל22
בנובמבר2021
.
57
רשות הטבע והגנים, חטיבת מדע, חוות דעת אקולוגית- הסכנות למערכות היבשתיות שבהזרמת נפט מאילת לאשקלון.
58 המשרד להגנת הס ,ביבה, היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית
הנחיות להכנת תכנית חירום מפעלית לטיפול בתקריות זיהום
ים בשמן
עבור מסוף קצא"א באילת , ינואר2021
,. התקבל בדוא"ל מאת המשרד להגנת הסביבה22
בנובמבר2021
.
הסכם קצא
"א-
Med-Red: רקע לדיון בנושא ההשלכות הסביבתיות של ההסכם
|
20
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
בין היתר, נקבע במסמך ההנחיות, בפרק שעניינו מבנה תוכנית חירום מפעלית, ש על קצא"א
( להיערך בשלוש רמות התגובהtier 1-3
או רמת האירוע א-
ג) על פי עקרונות התלמ"ת, כמוצג
בטבלה1
.להלן
ואכן, ביולי2021
הציגה החברה למשרד להגנת הסביבה תוכנית ניהול סיכונים עדכנית שבוצעה
עבור חברת קצא"א,על ידי חברת הזמ"ט
59 כחלק מתוכנית חירום מפעלית לתקר יות זיהום ים
בשמן מסוף קצא"א אילת כאמור , וכחלק מההיערכות שחברת קצא"א נדרשה אליה לקראת
הצפי להגדלת פעילותה
. על פי המסמך, עדכון תכנית מפעלית למוכנות ולתגובה לאירועי ז
י הום
,ים בשמן נדרש עקב הצורך לתת מענה לכמות גדולה יותר של אוניות הפוקדות את הרציף
ולבחון האם
יש שינוי במרכיבי הסיכון.נוכח הגדלת הפעילות הצפויה במזח60
59
,הזמ"ט בע"מ עבור חברת קצא"א
סקר סיכונים מניעת זיהום ים משמן קצא"א אילת
, יונ י2021
.
60
.שם
הסכם קצא"א-
Med-Red: רקע לדיון בנושא ההשלכות הסביבתיות של ההסכם
|
21
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
המסמך של חברת קצא"א
יז הה5
.תחומי סיכון במקרה של זיהום שמן פוטנציאלי במפרץ אילת
אלו מובאים בטבלה2
להלן. במקרה של זיהום שמן מחוץ למפרץ, מוזכרים היבטים מדינתיים
וביטחוניים הנוגעים להשפעות על היחסים ה.בינלאומיים עם מדינות שייפגעו מכתם השמן
טבלה2
: מיפוי סוגי הפגיעה האפשריים זיהום של שמן בים
במפרץ אי
לת61
סוג
הפגיעה
זיהוי הסיכון
סביבה
ימית
פגיעה סביבתית בבתי הגידול הימיים כגון שמורות הטבע ,ריף
הדולפינים הדגה והמערכת האקולוגית והביולוגית במפרץ אילת.
תייר
ות פגיעה כלכלית באתרי נופש – חופים פרטים של מלונות וחופים
;רחצה ציבוריים
פגיעה כלכלית באתרי פנאי –
אטרקציות
.'ספורט, אתגרי ימי, צלילה, שייט תיירותי, מצפה תת ימי וכו
מתקני
התפלה
סיכון תברואתי וכלכלי - זיהום של מי ההתפלה ו/או של הרס
מערכות ההתפלה
נמל
אילת
השפעה כלכלית על פעילות שוטפת
: פריקה וטעינה של סחורות
מהנמל.
מרינה פגיעה כלכלית בכלי שייט פרטיים וכלי שייט המיועדים לדייג.
הדוח מנתח11
:תרחישים של סוגי פגיעה שונים, ומסקנותיו הם כלהלן
הסבירות להתרחשות אירוע של אובדן דלק מלא של כל תכולת מכלית או פגיעה
במ עטפת ואובדן תכולה משמעותי היא
אפסית , וסטטיסטית תתקיים לכל היותר אחת
ל-
366,300
שנים ;
הסבירות להתרחשות אירוע דליפה בצנרת המובילה את הדלק מהחוף לזרועות
הטעינה היא
אפסית גם כן , ולכל היותר אחת
ל-
1,100
שנים;
61
,הזמ"ט בע"מ עבור חברת קצא"א
סקר סיכונים מניעת זיהום ים משמן קצא"א אילת
, יונ י2021
.
הסכם קצא"א-
Med-Red: רקע לדיון בנושא ההשלכות הסביבתיות של ההסכם
|
22
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
הסבירות להתרחשות אירוע דליפה בזרועות המתחברות לאונייה
היא0.042
, כלומר
אחת ל-
24
שנים .
,ואולם, כך על פי הדוח, מניתוח כמות הדלף שתהיה כמות זו תוכל להיאגר במאצרה
.הקיימת היום באזור הזרועות ודלק לא יגיע לים
בד בבד, מצוין כי הגעת שפך שמן במפרץ אילת לרצפטור ציבורי ו/או לשמורת טבע
עלול לייצור בעיה סביבתית במפרץ א ילת אשר תיפגע בגורמים שונים המתקיימים
.במפרץ
עוד נכתב כי "קצא"א כחברה מודעת לרגישות הסביבתית הגדולה סביב המפרץ
."ופועלת בכדי למגר ככל הניתן את הנזק על ידי אמצעי הגנה וטיפול שונים
באשר לתרחיש האחרון, של אירוע דליפה בזרועות המתחברות למיכליות, מוזכר כי אכן
קיימת סבירות
להתרחשות
אירוע שיכול להוביל להגעת דלק לים והנזק
הפוטנציאלי הוא גדול יחסית, ולכן נדרש לעבות את מעגלי ההגנה ולהוריד את
הסבירות להתרחשות אירוע.
62
,מבלי להידרש למתודולוגיית הבדיקה, נציין כי על פי המשרד להגנת הסביבה ,בעשור האחרון
שבו כמוזכר פקדו את
מכלל אילת פחו
ת מ-
3
,מכליות דלק מדי שנה בממוצע
התקיימו
לפחות12
אירועי דליפה מקווי נפט ודלק של חברת קצא"א, מתוכם5
בקווי הצנרת
.היבשתיים הבולטים שבהם היו אירוע הדליפה בנחל צין שאירע בשנת2011
ואירוע דליפת
הנפט בשמורת עין עברונה
בשנת2014
.
המשרד דחה את סקר ה סיכונים שהוגש לו וכן דחה את התיקונים לדוח שהוגש בשנית
באוגוסט2021
.
במכתב שהועבר לקצא"א בספטמבר2021
נמסר כי עיקרי הפערים הם בהליך
זיהוי הסיכונים שלא בוצע כנדרש; לא בוצעו ישיבות משותפות עם כל הגורמים בעלי העניין
במפרץ אילת; היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית
לא אישרה את תרחישי הסיכון; נתוני
ההסתברות לאירוע אשר בהם נעשה שימוש בסקר נקבעו ללא התחשבות בהנחיה שיש לוודא כי
הנתונים הנלקחים בחשבון מתאימים לסוגי הפעילות במסוף אילת, לתנאי הסביבה שם וליכולות
;הקיימות במפרץ אילת; העובדה שלא הוגש מודל פיזור שמן בים
הניתוח
האקולוגי לוקה
,בחוסרים מהותיים; לא נלקחו בחשבון סיכונים ביטחוניים וכן משום שהסקר לא מתייחס באופן
62
,הזמ"ט בע"מ עבור חברת קצא"א
סקר סיכונים מניעת זיהום ים משמן קצא"א אילת
, יונ י2021
.
הסכם קצא"א-
Med-Red: רקע לדיון בנושא ההשלכות הסביבתיו
ת של ההסכם
|
23
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
הנדרש .לתרחיש קיצון של הזרמה רצופה לסביבה הימית סיבה נוספת שיש לה חשיבות מיוחדת
לעניינו של מסמך זה היא העובדה שלסקר
לא צורפו כל
ל נתונים לגבי תקלות ואירועי זיה ום ים
וקרקע בפעילות קצא"א לאורך השנים של הפעלת מתקני התשתית באילת.
63
בתשובת חברת קצא"א החדשה נמסר כי
על אף שלא הי
י ,תה מחויבת בכך היא
עדכנה
את
הגורם הבכיר ביותר במשרד להגנ
ת ה
ס
ביבה העוסק בת
חום זה, לגבי הגידול הצפוי בהיקף
הפעילו
ת
, מספר ח
ודשים טרם חתימה על ההסכם הסופי
וכי גורמי המקצוע ואלו האמונים
במשרד על תחום פעילות זה, לא הביעו כל התנגדות למימושו
של ההסכם,
ואף קיימו דיונים
ומסר ו
הנחיות בדבר אופן ההיערכות, עוד טרם נחתם ההסכם.
64
,בסיכומו של עניין נכון להיום פעילות קצא"א המאושרת היא ללא שינוי, בהתאם לתח"מ
המאושרת והיתר הרעלים
, דהיינו עד כ-
6
מכליות ועד2
.מיליון טון נפט בשנה קלנדרית
כמוזכר, בנובמבר2021
שלחה מנכ"לית
המשרד להגנת הסביבה מכתב אל מנכ"ל חברת
קצא"א החדשה בנושא היערכות חברת קצא"א להגדלת נפח פעילותה. במכתב צוין כי העמדה
"המקצועית של המשרד היא לאמץ מדיניות של "תוספת אפס סיכון , בין היתר בשל אירועי
תקלות של דליפת נפט שלא ניתן יהיה למנוע אותן באופן מוחלט. עוד נכ תב כי ,בנסיבות העניין
ובהתאם לאימוץ המדיניות כאמור, קצא"א לא תוכל להרחיב את פעילותה לשינוע ואחסון
של נפט במפרץ אילץ מעבר למה שהותר לה במסגרת היתר הרעלים ולתוכנית החירום
המפעלית שאושרה כאמור בשנת2015
.
,על כן ,כך נמסר במכתב מתייתר הצורך בהמשך
בחינת סקרי הסי
כונים, הואיל ולא
תאושר לחברת קצא"א תוכנית חירום מפעלית חדשה
לטיפול באירועי זיהום ים בשמן.
נציין בהקשר זה כי
עוד
בחודש אוקטובר2021
, פרסמה האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי
הסביבה מסמך הממוען למשרד ראש הממשלה ולמשרד להגנת הסביבה, שכותרתו המלצות
צוות מומחים רב
תחומי בנוגע להסכם קצא"א וחברתRed
-
Med
" :(להלן
מכתב המומחים.)"
65
,לפי המסמך, עליו חתומים עשרות חוקרים ומדענים מתחומי ידע שונים ובהם בריאות הציבור
63
,רני עמיר, מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה
תכנית חירום מפעלית וסקר סיכונים– קצא"א אילת ,
22
בספטמבר2021
,. התקבל בדוא"ל על ידי המשרד להגנת הסביבה22
בנובמבר2021
.
64
,איציק לוי, מנכ"ל חברת קצא"א, מענה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל27
בנובמבר2021
.
65
האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה ,המלצות צוות מומחים רב-
תחומי בנוגע ל הסכם קצא"א–
Red
-
Med
,
24
באוקטובר
2021
.
הסכם קצא"א-
Med-Red: רקע לדיון בנושא ההשלכות הסביבתיות של ההסכם
|
24
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
מדעי הים, מדעי הסביבה ומשפט סביבתי, "הוצאה לפועל של ההסכם תגביר מהותית את הסיכון
לאירועי שפך נפט בים וביבשה, ות ועלותיו פחותות משמעותית מן העלויות הפוטנציאליות שהוא
מייצר". על כן, על פי המומחים, עקרון הזהירות המונעת מחייב שלא לאשרו.
עוד נטען במכתב
המומחים כי נקודת המוצא היא שהסיכון לתקלות מצינור קצא"א הוא ממשי, וכי לאור היסטוריית
הדליפות ממתקני קצא"א ומתקנים דומים ב עולם, עולה כי השאלה הרלוונטית איננה
האם
תתרחש דליפת נפט-
אלא
מתי ובאיזה היקף.
66
מכתב ברוח דומה עליו חתום פרופ' מ
עוז פיין אוניברסיטת בר-אילן והמכון הבי
ן-
אוניברסיטאי
למדעי הים
נכתב כבר באפריל2021
,. על מכתבו של פרופ' פיין, נוסף על הסכנות הסביבתיות
פגיעה בשונ ,ית כתוצאה מדליפת דלק טומנת בחובה גם סכנות כלכליות "הרסניות". לדבריו
סיכון שונית עם סיכויי השרידות הגבוהים ביותר בעולם הוא פשע סביבתי וסיכון משאב טבעי
,ממנו חיים ומתפרנסים מאות אלפי משפחות במפרץ אילת בישראל י.רדן ומצריים67
אשר לסקר הסיכונים שנערך על ידי ח
ברת הז מ"ט מטעם קצא"א נטען במכתב המומחים כי הוא
לא מתייחס לכל טווח הפעילות של התשתיות שיופעלו, קרי–
הצינור היבשתי, הפריקה בים
התיכון וזיהום האוויר הצפוי, או לנושא הסיכונים הגיאולוגיים-
.סיסמיים למתקני קצא"א באילת
בנוסף, על פי מכתב המומחים, סקר "הזמט" שגוי ב.כל הנוגע לזרמים במפרץ אילת68
5
. ה השלכות הפוטנציאליות
של אי-יישום הסכם קצא"א-
Med Red
ב מענה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת נמסר
מחברת קצא"
א כי הפעילות על פי
הסכם מד-רד אינה שונה במהותה מהפעילות על פי כל הסכם אחר
שהחברה חתמה בעבר
ותחתום גם בעתיד, שעניינו קליטה, אחסון, הזרמ .ה, ופריקה של נפט
עוד ביקשה החברה
לציין
שנכון לסוף שנת2020
לא מדובר עוד במזכר הבנות בלתי מחייב, אלא בהסכם סופי ומחייב
66
י צוין בהקשר זה כי בחודש אוקטובר2021
,
,נוסף על עמדתה בעניין העסקה האמורה פרסמה האגודה הישראלית לאקולוגיה גם המלצות
כלליות לגבי היערכות המדינה לאירועים של זיהום מי ים בשמן. במסמך נכתב כי על המד ,ינה לשפר את מוכנותה לאירוע כזה באופן מיידי
.גם ללא קשר לעסקה שעל הפרק ל פירוט בדבר המלצות אלה ראו ,האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה המלצות צוות מומחים
רב-
תחומי בנוגע ל הסכם קצא"א–
Red
-
Med
,
24
באוקטובר2021
.
67
פרופ' מעוז פיין ,אוניברסיטת בר-ן איל ה
מכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים ,סכנת זיהום נפט במפרץ אילת ,
17
באפריל2021
. צורף
'כנספח מס3
( לעתירה לבג"צ3072/21
)
למתן צו על תנאי וצו ביניים על ידי החברה להגנת הטבע וגופים נוספים נגד ממשלת ישראל
,וקצא"א4
במאי2021
.
68
,האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
המלצות צוות מומחים רב-
תחומי בנוגע ל הסכם קצא"א–
Red
-
Med
,
24
באוקטובר
2021
.
הסכם קצא"א-
Med-Red: רקע לדיון בנושא ההשלכות הסביבתיות של ההסכם
|
25
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
שנחתם כדין.
עוד נמסר
מחברת קצ
א"א נמסר כי
בשלב זה החסם היחיד ליישום ההסכם
הוא סירוב שיתוף פעולה מצד המשרד להגנת הסביבה
לבחון את היערכות קצא"א, לבדוק
,את סקר הסיכונים שהוגש על ידה
ולהגדיר באם נדרשות פעולות נוספות להבטחת ביצוע
ההסכם באופן בטיחותי.
69
במקביל, כמוזכר, וכפי שהשיבה חבר,ת קצא"א החדשה
תלויה ועומדת עתירה לבג"ץ מצד
הגופים הירוקים נגד
החברה ונגד משרדי הממשלה ואחרים, אולם על פי עמדת הממשלה
והחברה, בית המשפט העליון דחה את בקשות העותרים להוצאת צו ביניים.
70
על פי
עמדת
,עמדת משרד האוצר לביטול ההסכם השלכות ישירות ועקיפות פוטנציאליות, הן
:על חברת קצא"א והן על כלל החברות הממשלתיות. אלו מובאות להלן
א.
ב
יטול ההסכם יביא לאובדן הכנסות פוטנציאליות לחברת קצא"א ולאובדן הכנ סות
.למדינה כנגזר מכך
,בנוסף
החשיפה שתיווצר לחברה מעצם ביטול ההסכם,
עומדת
על עשרות מיליוני ש"ח, בין היתר בגין השקעות משמעותיות
שביצעה החברה בהיערכות
למימושו ,, לרבות בהצטיידות, הגברת אמצעי ההגנה, ביצוע סקר סיכונים, כוח אדם
.הכשרות ועוד71
נציין כי המשרד לא מס ר בתשובתו מה יהיה היקף אובדן ההכנסות
למדינה כתוצאה מביטול ההסכם כאמור וכי סקר הסיכונים המוזכר בתשובתו נדחה על
.ידי המשרד להגנת הסביבה
ב.
ביטול ההסכם עשוי לפגוע ב תדמית
חברת קצא"א כחברה אמינה הנדרשת
להתחרות בחברות תשתית אחרות באזור אגן הים התיכון. מעורבות ממשל תית לביטול
ההסכם תוביל לפגיעה קשה במוניטין של קצא"א וביכולת שלה להשיג עסקאות עם
.לקוחות בינלאומיים בעתיד
ג.
:השלכות על כלל החברות הממשלתיות שמירת עצמאותן של החברות הממשלתיות
בניהול עסקיהן על פי המטרות שנקבעו על ידי הממשלה היא עקרון יסוד במימוש תפקיד
המדינה כ
בעלים של
החברות הממשלתיות. חריגה מעקרון זה עשויה להיות בעלת
השלכות מרחיקות לכת על פעילותן של החברות הממשלתיות, יכולתן להתקשר
בהסכמים מסחריים בארץ ובחו"ל ובמוניטין שלהן. חברות ממשלתיות רבות, ודאי אלו
69
.שם
70
שם. נזכיר כי בשל בקשת הממשלה, נדחה הדיון שאמור היה להתקיים בחודש נובמבר לאמצע חודש דצמבר2021
ועדיין לא התקבלה
.החלטה סופית בעתירה
71
.שם
הסכם קצא"א-
Med-Red: רקע לדיון בנושא ההשלכות הסביבתיות של ההסכם
|
26
הכנסת– מרכז המחקר והמידע
www.knesset.gov.il/mmm
העוסקות בתחומי התשתיות, הינן בעלות פעילויות שלהן השפעה פו טנציאלית על
.הסביבה ,על פי תשובת המשרד שימוש בסמכות הממשלה בכובעה כבעלים על מנת
לבטל הסכם מסחרי בשל סיכונים סביבתיים פוטנציאליים , תחת השימוש בכלים
רגולטוריים העומדים לרשות הרגולטור הנוגע לעני
ןי, מהווה תקדים בעייתי
הסולל את
הדרך לביטול הסכמים מסחריים ופרויי
קטי תשתית נוספים או להתערבות בהם שלא
.באמצעות הכלים המקובלים לכך
ד.
לעניין הסיכון הסביבתי הכרוך בהגדלת נפח הפעילות של החברה בעקבות מימוש
ההסכם נמסר על ידי משרד האוצר כי יש לתת מענה ראוי לחששות בנושאי סביבה
ול הבטיח בכלים של רגולציה סביבתית
סבירה שאכן ננקטים ה אמצעים הנדרשים
ו כי
החברה מחויבת ל
נושא.