חומר רקע
המאבק בקטל בדרכים–
"
הבטיחות בדרכים בישראל–
מי
אחראי ובאילו תקציבים?
"
ע"י
ד"ר משה בקר, מנהל אקדמי תחבורה ,
מכללת הגליל
ונציגITS
ישראל
דיון בוועדת הכלכלה של הכנסת
בראשות ח"
כ מיכאל
ביטון
30.11.21
מדינת ישראל
הכנסת- חקיקה
משרד התחבורה
והבטיחות בדרכים
הרשות הלאומית
לבטיחות בדרכים
משרד האוצר
משרדי ממשלה ,רשויות מקומיות וארגונים המעורבים בבטיחות בדרכים :
משרדי
התחבורה ,
ביטחון פנים(משטרה)
,החינוך ,המשפטים ,הבריאות ,הפנים ,התקשורת ועוד
השינויים העיקריים שחלו
בשנים האחרונות:
החמרת בעיית תאונות הדרכים
מגמת עליה מ305
הרוגים בשנת2020
לכ-
370
(אומדן )
בשנת2021
(
21%
)+
והנזק הכלכלי לשנה מעל17
מיליארד ש"ח
הגידול הבולט חל ב:
בתחום הבין עירוני–
41%
+
נהגים צעירים
–
48%
+
רכב דו גלגלי
ומיקרומוביליטי
(אופנועים ,קטנועים ,אופניים חשמליים ,
אופניים ,קורקינטים חשמליים )
–
33%
+
רכב כבד(משא ואוטובוס)
–
32%
+
הולכי רגל-
10%
+
305
355
370
370
מגמת2021
לפני הקורונה בהשפעת הקורונה עם סגרים
בהשפעת חלקית של
הקורונה ללא סגרים
305
21%
+
10%
+
32%
+
33%
+
41%
+
לאורך השנים פחת התקציב
לבטיחות
בדרכים משמעותית והשאלה :מדוע?
בשנת2007
אישרה הממשלה את
המלצת ועדת שיינין להקצות550
מיל .
₪לרשות ולתכניות הבטיחות בדרכים
בשנת2021
ירד התקציב לפחות מ
100
מיליון ₪
)!(
–
והשאלה מדוע?
!
(
0.6%
מהנזק הכלכלי)
נתוני רקע2010-2020
הערות שינוי ב %
2020-10
2025
אומדן
2021
2020
2019
2015
2010
מאפיין/שנה
19%
+
440
404
397
394
365
334
רמת מינוע
(
כלי רכב ל1000
נפש)
*
השינוי ב2020
ביחס ל-
2015
300%
<
770
650
570
490
185
10
רכב מיקרו חשמלי
(אופניים וקורקינטים
×1000
)
32%
+
175
153
149
143
128
113
רכב דו גלגלי
(אופנוע/קטנוע×1000
)
41%
+
69.7
63.4
61.6
59.8
53.3
43.6
רכב כבד
(
משאיות מעל12
ט '
+
אוטובוס×1000
)
*
השינוי ב2019ביחס ל-
2010
26%
*+
70.0
58.0
51.8
63.2
54.8
49.9
נסועה
(מיליארד ק"מ לשנה)
*
השינוי ב2020
צריך
להיות ביחס לשנת2008
שבה נקבע תקציב של
550
מ '
₪
לפי ועדת
שיינין
ואישור הממשלה
כלומר
הירידה היא ב82%
60%
-*
???
<
100
100
107
184
248
תקציב
הרלב"ד
(
מיליון ₪לשנה)
בעשור האחרון כל ההתפתחויות מראות שבמקביל ל
גידול רמת המינוע והנסועה
של כלי הרכב
מתפתחים גם אמצעי תחבורה בעייתיים מבחינה בטיחותית :גידול בצי הרכב הכבד (
אוטובוס ומשאית
מעל12
טון)
,צי הרכב הדו גלגלי (אופנוע וקטנוע)
,הרכב החשמלי הדו-גלגלי הזעיר (אופניים וקורקינט )
,
בעיית
הולכי הרגל
ומעורבות גדולה של
הנהגים הצעירים
–
כל אלה מחייבים
התייחסות מערכתית :
לעומת גידול הבעיות ,הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים הצטמצמה בכ"א ,תקציב ופעילות
דו"
ח מבקר המדינה משנת2016
שעסק בנושא הבטיחות בדרכים קבע:
"
הרשות(הלאומית לבטיחות בדרכים ,ה"פ )לא הצליחה להיות גורם מוביל במאבק המתמשך בתאונות הדרכים"
,
מצביע מבקר המדינה .לדבריו ,
"קציבת זמן פעילותה ,היעדר סמכויות מספיקות להובלת הנושא ,
הרכב חסר ולא
מקצועי דיו של מועצת הרשות ,ירידה בתקציבה כשלים בתפקודה ,פגעו במאבק בתאונות דרכים."
המסגרת התקציבית לבטיחות בדרכים
שהוצעה ע"
י ועדת
שיינין ואושרה ע"
י
הממשלה בשנת2006
היתה
550
מיליוני ₪לשנה
מתוך המסגרת התקציבית כ-
440
מיליון
₪
הוקצו לגופים ממשלתיים ולרשויות
מקומיות לתגבור הפעילות של הבטיחות
בדרכים
מבקר המדינה בדו"
ח משנת2016
(
ראה
להלן )
ציין שהרשות נכשלה בתפקידה
להיות גורם מוביל בנושא
בפועל הפכה הרשות צינור להעברת
תקציב למשרדי ממשלה ורשויות אחרות
ללא סמכויות וללא פיקוח מקצועי ראוי
ם
התכנית התקציבית שאושרה ע"
י הממשלה
לא מומשה
גורמים לכשל הרשות שהביאו לאי מימוש תכנית
התקציב
נתוני רקע:
משרד האוצר מכניס בגביה מבעלי רכב כ-
48
₪
מיליארד בשנה לפי נתוני2019
3.7
מיליון בעלי הרכב בישראל משלמים לחברות הביטוח על ביטוח חובה ומקיף כ-
13
מיליארד ₪
בשנה(
2019
)
הנזק הכלכלי מתאונות הדרכים בישראל לשנת2019
נאמד(ע"י הרשות הלאומית )בכ-
17
מיליארד₪
תקציב הרשות לבטיחות לשנת2019
היה107
מיליון ₪
שהם0.63%
מהנזק הכלכלי ו-
0.81%
מעלות הביטוח
אם הייתה הרשות מתוקצבת לפי אישור הממשלה(
550
מיליון₪
)
חלק זה היה רק3.2%
ביחס לנזקי התאונות
60-70%
מתקציבי הרשות בשנים האחרונות היו העברות למשטרה ,למשרד החינוך לרשויות מקומיות ועוד
בהתייחס לדו"ח מבקר המדינה :
היכן ולמה נכשלה הרשות הלאומית בתוכניות העבודה והשימוש בתקציב?
!
הרשות מופקדת על
בניית תכנית אב
שנתית לאומית ורב תחומית למאבק בתאונות הדרכים–
תכנית כזו חסרה
בניית תכנית לאומית רב תחומית מחייבת
בסיס מקצועי רחב ועמוק ידע כדי לשמש אסמכתא מול כלל הגופים
בנוסף לבסיס המקצועי ולידע
הרשות מחייבת קיום סמכויות לבניית התכניות מול כל הגורמים ולפיקוח עליהם
התפתחות הרשות הוקפאה כבר בתחילתה ולפיכך :
לא פותח בסיס המקצועיות והידע להפוך לרפרנט ולא
הוגדרו הסמכויות לבניית התכניות בשיתוף הגורמים השונים ולא הוגדרו סמכויות הפיקוח על ביצוע התכניות
באין ידע מקצועי וסמכויות
לבנייה ופיקוח על תכניות לבטיחות בדרכים
הפכה הרשות לצינור להעברת כספים
משרד האוצר לא זקוק לרשות כדי להעביר תקציבים למשטרה ,למשרד החינוך ,לרשויות וגופים אחרים
התוצאה: הרשות הפכה לגוף מדולדל שעוסק בעיקר בנתוני התאונות ,
בהסברה
ובמבצעים בהיקף מוגבל ביותר ולדעת רבים גוף מיותר
מסקנות והמלצות
א .
מעמד ותקציבי
הרשות ובניית תכניות העבודה בשיתוף כל הגורמים הרלבנטיים:
מעמד
הרלב"ד
התערער וכך גם תקציביו באופן חמור .מגוף ה"מנצח על התזמורת "
ומחבר"המוסיקה "
עם שאר הגורמים המעורבים
הוא הפך לגוף מדולדל וחסר השפעה .יש להבטיח ,לאחר ניתוח מערכתי ,
את תפקידו כמגדיר וכבונה תכניות הפעולה
השנתיות והרב שנתיות בנושא הבטיחות בדרכים, זאת על ידי מתן סמכויות בבניה ופיקוח על התכניות ,
הרחבת כוח
האדם המתמחה ברשות בכל התחומים :פיתוח תשתיות ,חינוך ,אכיפה ,הכשרת נהיגה ,בקרת רכב ,הדרכה ,הסברה ,
עם ניהול
התקציבים בהיקפים שנקבעו ע"
י ועדת
שיינין ,של כל הגופים המעורבים ,
זאת לשיתוף פעולה ובניית
התכניות עם כל המשרדים והגופים כולל אגפי וחב 'משרד התחבורה ,החינוך ,המשטרה ,המשפט ,השלטון המקומי ,
חברות התשתית
ועוד .
כל זאת לפי סטנדרטים בדוקים
ובקרה על הביצוע להבטחת מימוש היעדים והתכניות שיוגדרו.
ב .נוכחות בתקשורת:
כל הנושאים המהווים בעיה הולכת ומחמירה מחייבים תכניות הסברה הדרכה וחינוך
באמצעי התקשורת האלקטרונית
והכתובת ,נוכחות מוגברת של הרשות .
כל זאת בתדירות הגבוהה פי כמה מהפרסום
הניתן לחברות ביטוח הרכב ובהתייחס לבעיות לפי ניתוח תמונת תאונות הדרכים.
ג .קידום הפעילות לבטיחות בדרכים בערים: ע"
י שילוב והעצמת מטות הבטיחות העירוניים במבצעים ואמצעי
תשתית ובפניה לילדים ,לנהגים צעירים ולהולכי רגל מבוגרים.
ד .שילוב קציני הבטיחות בתעבורה כשותפים
לרשות בכל הקשור לטיפול בטיחותי בציי הרכב ובנהגים המקצועיים
המפעילים אותם.
ה .העמקת הפעילות לאבחון והגדרת הבעיות ורכישת מידע ממקורות המשטרה ,הלמ"ס ,מכוני מחקר והאקדמיה ,
הקמת צוותי מומחים לחקירה רב תחומית של תאונות דרכים והפקת לקחים מערכתיים לשיפור המערכות ,
ושאיבת
ידע ממקורות בין לאומיים שיהיו בסיס לבניית תכניות העבודה.
ו .המשך והרחבה של הטיפול בתשתיות: ב"כבישים אדומים"
,
מקומות תורפה לתאונות והתאמתם לבטיחות
הנדרשת על בסיס בחינה יסודית של הכבישים בהתאמה לסטנדרט ולקחים מחקירה רב-תחומית של התאונות.
ז .הרחבת הפעילות בכל הקשור לעדכון החקיקה והתקינה לנוכח השינויים הצפויים בשנים הבאות.
תודה על תשומת הלב ,שאלות ,?הערות?
ד"
ר משה בקר–
יועץ מדעי והנדסי
[email protected]