הודעה לעיתונות
הכנסת
דוברות הכנסת
דוברת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
שישי 29 מאי 2026
29 מאי 2026
דיון ראשון בוועדת העבודה והרווחה על הצעת חוק סיוע לנפגעי אסונות לאומיים אזרחיים
משפחות ההרוגים באסונות צפית ומירון מעידות: מיד אחרי השבעה נשארנו לבד
ועדת העבודה והרווחה פתחה את הדיונים בהצעת החוק סיוע לנפגעי אסונות לאומיים אזרחיים, שהוגשה על ידי יו"ר הוועדה ח"כ אפרת רייטן מרום. ההצעה תאפשר לממשלה להכריז על אירוע שגרם לנפגעים, בגוף או בנפש ואינו אירוע צבאי או פגיעת איבה, כאסון לאומי אזרחי, במידה וראתה כי קיים צורך להעניק לנפגעים או לקרובי משפחה של הנספים סיוע מיידי וכן לקבוע מנגנון סיוע לנפגעים ולמשפחותיהם. במקרה של הכרזה כזו ימנה שר הרווחה גורם מלווה מטעם המדינה לנפגעים ולמשפחותיהם, אשר יהיה בין היתר אמון על הקשר עם גורמי הסיוע לשם מיצוי זכויותיהם של הנפגעים וקרובי המשפחה של הנספים.
בפתח הדיון אמרה יו"ר הוועדה ח"כ רייטן מרום: "הגשתי את ההצעה בעקבות אסונות טראגיים שידעה המדינה וקולות שעלו מהשטח אחריהם. משפחות וקרובים נשארו ללא מענה ויש צורך בחשיבה מחודשת של המדינה עבור אותם אזרחים שזקוקים לליווי וסיוע כספי בימים שאחרי האסון, שיסייעו להם לעמוד שוב על הרגליים".
מנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר: "החוק הזה חשוב כי המשפחות של ההרוגים והפצועים מאסונות כאלה שיתמודדו כנראה עם הפגיעות עד סוף חייהם, נאנקים תחת המצוקות מהאסון שפקד אותן. אנחנו בקשר איתם, מלווים ונותנים סיוע ככל שבאפשרותנו לתת, אבל בשביל לסייע להם מהר יותר ומעבר למה שנעשה דרך קבע צריך מנגנון מיוחד. אם זה נעשה דרך הפרוצדורה הרגילה זה לוקח המון זמן".
ח"כ רייטן מרום הבהירה כי בנוסח הנוכחי הצעת החוק אינה כוללת תחולה רטרואקטיבית, כלומר אינה נוגעת לאסונות שהתרחשו בעבר, בהם אסון צפית ואסון מירון. משפחות הרוגי האסונות שנכחו בדיון העידו על היעדר המענה והתמיכה מהמדינה:
איציק אור, אביה של אלה שנספתה בנחל צפית: "האסון שלנו הוגדר בתקשורת כאסון לאומי. הגיעו אינו כל עם ישראל- חברי כנסת מכל סיעות הבית, שרים, רבנים ראשיים לשעבר, נתנו לנו חיבוק ותחושה שהמדינה מחבקת ועוזרת לנו. קמנו מהשבעה והופה- נשארנו לבד. אף אחד לא מדבר איתנו. אילו הבת שלי הייתה נהרגת כחיילת המדינה נותנת מטרייה מאוד ברורה. ואיתי אף אחד לא מדבר, וכולנו, כל המשפחות, עם אותה תחושה. הייתי רגיל ללכת עם הילדים לבחור אולם לחתונה ועכשיו הייתי צריך לבחור מצבה לבת שלי. המשפחה עוברת טראומה, יש לנו עוד 5 ילדים ונכדים, אנחנו רוצים לחזור למסלול חיים".
סיגלית חברון, שבנה נהרג באסון: "יש את אלה שיודעים להילחם ומשיגים ויש אחרים. המשפחות כל כך עסוקות בלאסוף את עצמן, הדברים האלה רחוקים מאתנו, לא חיפשנו מריבות ולא להאשים אף אחד. רק עכשיו, שבעה חודשים אחרי, אישרו לנו טיפולים ברווחה בדימונה. אתמול הבן שלי קיבל את הטיפול ה-3 שלו, בן 11. בחיים לא פגשתי נציג של המדינה, אף אחד לא פנה אלינו. אני זאת שהייתה צריכה לפנות לרווחה בעצמי"
שי צרפתי, בנו של משה צרפתי ז"ל שנהרג באסון: "המדינה לא הייתה שם בשבילינו. תבואו אלינו, תגידו מה קרה. קיבלנו תעודת פטירה במייל, זהו. אף משפחה שכולה לא אמורה לצאת למאבק ציבורי, לא על חקירת האירוע ולא על הכרה ופיצוי. האחריות היא כל כולה על המדינה. אני מרגיש כמו בסדרת ריאליטי – אנחנו רואים את הוועדה יום יום, איך כולם שופכים רפש אד על השנייה ומדור במוות של אבא שלי, זה פצע שלא מגליד, אנחנו חיים אותו יום יום".
מספר חברי כנסת ביקשו לנסות להחיל את ההצעה על נפגעי אסון מירון מכיוון שמרבית מהטיפול במשפחות עדיין לא ניתן, או לחילופין לזרז מתן של מענה נקודתי לנפגעים ולבני משפחות ההרוגים.
ח"כ יעקב אשר: "ביטוח לאומי לא יכול לעשות שום דבר בלי חקיקה או הסכם חתום עם האוצר וצריך לקדם את זה כבר עכשיו. המשפחות האלה שותתות דם אבל הן שקטות- לא מפגינות, לא באות לצעוק כי אין להן כוח. אין שום בעיה לקבל החלטה גם בחקיקה על רטרואקטיביות, ראינו את זה בעבר". בהמשך מחו ח"כ אשר, יו"ר הוועדה ח"כ רייטן מרום וחברי כנסת נוספים על דבריו של דניאל בלנגה, נציג האוצר, על כך שהתקבלה החלטה לחכות עם הפיצוי לנפגעי אסון מירון עד למסקנות ועדת החקירה לאסון, בטענה כי אין קשר בין הדברים.
יו"ר הוועדה ח"כ רייטן מרום: "אנחנו נעשה הכל כדי לקדם את זה בלי קשר לוועדת החקירה, אנחנו וכולם יודעים שאין לזה שום קשר ושבסוף מדינת ישראל משלמת. עדיף שתשלם עכשיו, זה יחסוך כסף, זמן ומשאבים". ח"כ יצחק פינדרוס: "האוצר מקבל ריבית אם יחסוך את הכסף עד 2041? הרי בסוף אתם תשלמו. למה אתם מוציאים את הנשמה לאנשים?" ח"כ קטי שטרית: "אנשים נזרקים מבתיהם, אין להם כסף לשלם על המצבה.. אין בזה שום היגיון. אתם אומרים דברים כדי להרוויח זמן – זה ישאיר את המשפחות במצב גרוע וזה גם יעלה למדינה יותר".
מנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר הצטרף גם הוא לעמדת חברי הכנסת: "לא יכול להיות שהמשפחות נאנקות תחת העול ואנחנו יושבים מן הצד בלי אמצעים לסייע. צריך לתת מענה כמה שיותר מהר ואח"כ להתחשבן. עשינו זאת עם הקורונה וכך צריך לנהוג גם כאן עם המשפחות. לא יקרה כלום".
ח"כ מיכל רוזין אמרה: "מדינת ישראל יצרה לאורך השנים וממשיכה לייצר היררכיה של מוות, פגיעות ונכות. מי המוות שלו שווה יותר, למי מתייחסים יותר. המדינה גם יוצרת הפרד ומשול, מלחמה בין קבוצות שונות של נפגעים. אני מתחלחלת מהמחשבה על זה. למדינת ישראל יש אחריות הגן על כל אזרחיה ותושביה מפני אויבים מחוץ ומפנים, גם חוסר ניהול נכון וחוסר אחריות".
ד"ר ענבל בלאו, חוקרת אסונות בקריה האקדמית אונו: "לאורך ההיסטוריה של ישראל בכל פעם שקורה אסון מנסים להמציא את הגלגל מחדש והנפגעים נאלצים לכתת את רגליהם במשך שנים כדי לקבל פיצוי. ברוב האסונות המדינה כן נכנסת לתמונה וגם משלמת בסוף, גם אם היא טוענת שהיא אינה אחראית. בעשורים האחרונים זה נעשה בשורה של חוקים קבוצתיים – חוק נפגעי חיסון, נפגעי פוליו, נפגעי ורסאי, נפגעי הגזזת. יש קבוצות חזקות שמצליחות להשיג את הפיצוי מהר ובצורה טובה ויש קבוצות חלשות יותר שלא מצליחות באותה עוצמה ומהירות, אין סיבה לחוסר השוויוניות הזאת".
לצפייה בדיוני הוועדה