חומר רקע
המועצה הציבורית להגנת הפרטיות
1
29.11.2021
לכבוד
ראש הממשלה מר נפתלי בנט
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים מר גדעון סער
שר הבריאות מר ניצן הורביץ
שרי הממשלה )באמצעות מזכיר הממשלה(
ח"כ רם בן ברק, יו"ר ועדת חוץ וביטחון
ח"כ גלעד קריב, יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט
ד"ר אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה
עו"ד גלעד סממה, ראש הרשות להגנת הפרטיות
הנדון – התנגדות המועצה הציבורית להגנת הפרטיות לשימוש החוזר בכלי השב"כ לאיתור
מגעים
אנו פונים אליכם על-מנת להביע את דאגתנו מהשימוש החוזר בכלי השב"כ לשם איתור מגעים
והתנגדותנו הנחרצת לשימושו בביצוע חקירות אפידמיולוגיות. הדברים מקבלים משנה תוקף עת
הממשלה החליטה לעשות שימוש באמצעי קיצוני של תקנות שעת חירום על-מנת להעניק לשב"כ
את הסמכות להפעלת הכלי בשל גילוי הזן החדש של נגיף הקורונה )אומיקרון(.
כידוע, המדובר בשימוש באמצעי מעקב של סוכנות ביטחון אחר אזרחי ותושבי המדינה, שלא
מקובל באף מדינה מערבית אחרת בעולם. מה שהיה אולי מוצדק והכרחי בימים הראשונים של
פרוץ המגפה, איננו כך כיום בחלוף כשנתיים בה האנושות ומדינת ישראל חיים לצדה של מגפת
הקורונה, וכאשר פותחו אמצעים אחרים היכולים לסייע באפקטיביות איתור המגעים.
המועצה הציבורית להגנת הפרטיות הביעה עמדה עקבית, מאז החל השימוש בכלי לשם איתור
מגעים, כנגד השימוש באמצעי קיצוני זה. עמדה דומה לפיה יש לצמצם באופן ממשי את השימוש
בכלי השב"כ הובע גם על ידי הרשות להגנת הפרטיות. כידוע, בית המשפט העליון בבג"ץ 6732/20
האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' הכנסת )
1.3.2021
( מתח ביקורת על השימוש חסר התקדים
בכלי השב"כ בקרב אוכלוסייה אזרחית, וכן נקבע כי הליך קבלת ההחלטות בממשלה ביחס להפעלת
הכלי באופן גורף היה פגום, והועלו תהיות כבדות משקל באשר לסבירותן ומידתיותן של הכרזות
הממשלה ביחס להפעלת הכלי אותה עת. כמאמר כב' השופט עמית בפסק הדין הנ"ל:
"נקודת המוצא של הבחינה היא כי שימוש ביכולות השב"כ אינו אמור להיות האמצעי
הראשון להתמודדות עם המגפה, אלא האמצעי האחרון בארסנל האמצעים."
עול ההוכחה כי מוצו כל הכלים האחרים קודם להחלטה על שימוש בכלי של השב"כ רובץ לפתחה
של הממשלה.
המועצה הציבורית להגנת הפרטיות
2
ובבג"צ 2109/20
בן מאיר נ' ראש הממשלה )
26.4.2020
( קבע בית המשפט העליון כי ביחס להפעלת
השב"כ מכוח סעיף 7)ב()6( לחוק השב"כ בנושאים שאינם נוגעים לביטחון במובן הצר יש לאמץ את
- "מבחן הסכנה החמורה והמיידית לאזרחי ותושבי המדינה או לסדרי המשטר שלה."
ובית המשפט אף הדגיש כי לא כל איום על בריאות הציבור יכול להיחשב כסכנה חמורה ומידית
לאזרחי המדינה.
לאחר כשנתיים מאז פרוץ המגיפה יש להודות כי ישראל מתמודדת עם שיגרת קורונה ולא עם מצב
חירום בשל הנגיף. בעת הזו, כשמידת הסכנה הנשקפת מהווריאנט החדש )אומיקרון( איננה ידועה,
המבחן שהתווה בית המשפט העליון איננו מתקיים. יתרה מכך, מדוח מבקר המדינה בנושא
"הפעלת יכולות טכנולוגיות של שירות הביטחון הכללי לסיוע למשרד הבריאות בביצוע חקירות
אפידמיולוגיות במאבק בקורונה" )אוקטובר 2020
( עולה כי יעילותו של הכלי בסיוע לאיתור מגעים
מוטלת בספק. מבקר המדינה המליץ כי הגורמים הרלוונטיים
"יביאו בחשבון את מגבלות
האפקטיביות של פעילות שב"כ בסיוע שלו למשרד הבריאות. זאת בין היתר גם נוכח תוצאות
פעילותו של שב"כ ובכלל זה הפגיעה בזכות לפרטיות". גם מפסק דינו של בית המשפט העליון בעניין
האגודה לזכויות האזרח נ' הכנסת, עולה בבירור כי האפקטיביות של החקירה האפידמיולוגית
האנושית גבוהה מזו של איכוני השב"כ. מכאן שגם במבחן התועלת, נראה כי הנזק של הפגיעה
הקשה בפרטיות רב על התועלות שבשיפור איתור המגעים וקטיעת שרשראות ההדבקה.
מערך החקירות האפידמיולוגית מהווה כיום חלופה אפקטיבית לאיכוני השב״כ. ההתמקצעות של
המערך נבחנה בגלי תחלואה קודמים, והוכחה כיעילה בבידוד מאומתים לנגיף. למשל, מערכת "אבן
יסוד" שפותחה על ידי פיקוד העורף מנהלת את מערך החקירות, כוללת ממשקים למאגרי נתונים,
לאתר במהירות ובקלות אנשים שיתכן והיו במגע קרוב עם חולה מאומת. בניגוד לאיכוני השב״כ,
המערכת נשענת על הסכמה של מושא החקירה לתשאול, ולכן ניתנת לשימוש במסגרת מגבלות
החוק הקיימות. בנוסף, גם לעניין הפרת הבידודים קיימות אלטרנטיבות יותר מידתיות ואף יותר
יעילות, כגון קיום שיחות וידאו ושימוש ביישומונים.
מובן הוא שגילוי הזן החדש של הנגיף מעורר דאגה רבה, ואולם בהינתן ממדי התחלואה, היקף
החיסונים, וההיערכות מבעוד מועד של כלל הרשויות לתרחיש זה )כולל תרגיל "אומגה" שנערך אך
לאחרונה לתרגול היערכות ארצית לקראת התפרצות אפשרית של זן קטלני חדש של נגיף הקורונה(,
אין מקום לשוב כעת, ולהשתמש באמצעי הקיצוני של כלי המעקב של השב"כ, גם אם הוא מוגבל
כעת רק לחולים בזן החדש. האפשרות לעשות שימוש במערך החקירות האפידמיולוגיות, בממדי
התחלואה הקיימים, מוביל למסקנה שאין זה מידתי לעשות שימוש באיכוני השב"כ.
למיטב הבנתנו מתגבשת בימים אלה חקיקה ראשית מחודשת להסמכת השב"כ לסייע בביצוע
חקירות אפידמיולוגיות. עמדת המועצה היא שעל הממשלה "להיגמל מאמצעי זה, שכן הוא ממכר
ואף מעודד יצירת פרקטיקות פוגעניות נוספות", כדברי המשנה לנשיאה השופט מלצר. המועצה
ממליצה להיערך לשגרת קורונה עם אמצעים מתאימים להתמודדות עם גלים שידרשו מענה
בהיקפים משתנים. ככל שתבחר הממשלה לקדם חקיקה ראשית מבקשת המועצה כי הממשלה
תביא בחשבון את הערות שופטי בית המשפט העליון בפסק הדין בבג"ץ 6732/20
, בבג"צ 2109/20
ובהמלצות מבקר המדינה, וכי נוסח ההצעה יועבר לקבלת חוות דעת לעניין הפרטיות לרשות להגנת
המועצה הציבורית להגנת הפרטיות
3
הפרטיות, וכי תינתן למועצה הציבורית להגנת הפרטיות ולגופי החברה האזרחית הזדמנות נאותה
להעיר הערות ביחס לתוכנה.
רקע להמלצות המועצה
המועצה הציבורית להגנת הפרטיות היא גוף סטטוטורי, המתמנה על ידי שר המשפטים, לייעץ לשר,
לרשות להגנת הפרטיות ולגורמי ממשל שונים בקשר עם ההגנה על הפרטיות בחקיקה ורגולציה.
חברי המועצה הם אנשי מקצוע ובעלי דיסציפלינות מגוונות, ובכלל זה, עורכי דין העוסקים בתחום
הגנת הפרטיות, אנשי אקדמיה מתחומי המשפט, הטכנולוגיה, מדעי המחשב ומדעי החברה ונציגי
המגזר הפרטי והמגזר השלישי מתחומי מקצוע רלוונטיים. המועצה, כאמור, עסקה רבות בשימוש
בכלי השב"כ ופרסמה ניירות עמדה כנגד השימוש בכלי זה.
בכבוד רב,
עו"ד אורית פודמסקי, יו"ר המועצה
חברות וחברי המועצה