חומר רקע

כ"ד בכסלו תשפ"ב 28 בנובמבר 2021 לכבוד חברי ועדת החוקה חוק ומשפט מאת הייעוץ המשפטי לוועדה מסמך רקע לקראת דיון המעקב בנושא הצעת חוק המידע הפלילי ותקנת השבים ביום 16.1.2019 קיבלה הכנסת, לאחר דיונים רבים בוועדת החוקה, את חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-2019 (להלן – "החוק" או "חוק המידע הפלילי"), שנועד להחליף את חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א–1981 (להלן –"חוק המרשם הפלילי"). הניסיון שהצטבר במשטרה לעניין יישום החוק, פסיקת בתי המשפט והספרות הצביעו על כך שחוק המרשם עורר שאלות וקשיים שונים. לפיכך הוקמה בשנת 2008 על ידי שר המשפטים דאז, ד"ר דניאל פרידמן, ועדה ציבורית בראשותה של פרופ' רות קנאי, לבחינת חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים. חוק המידע הפלילי נסמך על המלצות הוועדה, הוא משמר בחלקו הסדרים שהיו קיימים בחוק המרשם, ובחלקו קובע הסדרים חדשים או שונים. חוק המידע הפלילי, בדומה לקודמו, מושתת על שני עקרונות מנוגדים ומנסה בכל אחת מהוראותיו לאזן ביניהם. האחד, הצורך בתיעוד העבר הפלילי של האדם כדי להגן על שלום הציבור ועל אינטרסים ציבוריים נוספים. השני, תקנת השבים – שיקום בעל הרישום הפלילי ועידודו השתלבותו בחברה ובשוק העבודה, וכן, הגנה על פרטיותו. ככלל המרשם הפלילי הינו חסוי ואין למסור מידע ממנו אלא במגבלות הקבועות בחוק ולרשויות ולבעלי תפקידים המפורטים בו או בחיקוק אחר המסמיך את אותו גורם לקבל מידע כאמור. בין הרשויות המוסמכות לקבל מידע מהמרשם – גופי ביטחון, רשויות ובעלי תפקידים, גופים שהוסמכו להנפיק רישיון כגון רשות הרישוי, גוף ציבורי העורך מכרז ועוד. לעניין מעסיקים פרטיים, החוק ככלל אינו מאפשר מסירת מידע. גם על מי שזכאי לקבל מידע לפי החוק חלים כללים והוראות לעניין הגבלת המידע, אופן השימוש במידע ושמירתו. עיקרי החידושים בחוק החדש הם: שינוי תקופות ההתיישנות והמחיקה של הרישום הפלילי ובמיוחד קיצור התקופות כאשר מדובר במעידה חד פעמית – קיומו המתמשך של מידע פלילי עלול להוות מכשול לקיום אורח חיים נורמטיבי שמבוסס על תעסוקה, ובכך למנוע השתלבות מלאה בחברה לאחר ריצוי העונש. זאת, כאשר לעיתים הרישום נוגע לאנשים נורמטיביים, בשל מעידה חד פעמית או שולית בעברם. ככל שחולף הזמן מהרשעתו של האדם קטנה ההצדקה להעביר מידע על עברו ויש להרחיב את ההזדמנויות העומדות בפניו. לפיכך, נקבעו בחוק תקופות של התיישנות ומחיקה של המידע הפלילי. מרבית הגופים זכאים לקבל מידע עד לתום תקופת ההתיישנות שנקבעה בחוק. אולם, ישנם גופים (גופים המנויים בתוספת הראשונה לחוק) הזכאים לקבל את המידע לתקופה ארוכה יותר המכונה תקופת מחיקה. בחוק החדש אימץ המחוקק את התפיסה של ועדת קנאי שיש לקצר את תקופות ההתיישנות והמחיקה ולחדד את ההבחנה בין מי שהייתה זו מעידה חד פעמית עבורו, בעניינו הומלץ לקצר באופן משמעותי את התקופות, לבין מי ששב ומפר את החוק (רצידיביסט) אשר יש צורך להגן על החברה מפניו. כך למשל לעניין אדם שיש לו פרט רישום פלילי אחד והוא לא קיבל עונש הכולל מאסר, תקופת ההתיישנות והמחיקה שלו תצמצם מ 17 שנים ל 10 שנים. יצוין בהקשר זה כי רבים מבעלי הרישום הפלילי הינם בעלי פרט רישום אחד בלבד. יצויןי כי בנוסף לכך, החוק מסמיך את נשיא המדינה לקצר או לבטל תקופות התיישנות ותקופות מחיקה. 2. הסדרת מרשם פלילי ומרשם משטרתי והחלת החוק על רישומי המשטרה בדבר תיקי חקירה פתוחים וסגורים שעד כה נוהלו כ"רישומים אחרים" והסדרה של הגורמים הזכאים לקבל מידע בעניינם. 3. שינויים הנוגעים למימוש זכות העיון כדי למנוע זליגת המידע או התדפיס למי שאינו מורשה לכך. 4. הסדרת מסירת המידע לגופים הזכאים וקביעת מנגנוני איזון ובקרה על שימוש במידע פלילי, בין היתר באמצעות הטלת חובה לקביעת נהלים בדבר אופן שקילת המידע הפלילי, קביעת אמות מידה לשקילת מידע פלילי ובמיוחד לשקילת תיקי חקירה פתוחים כך שלא כל מידע פלילי יפסול העסקתו של אדם, וחובת מינוי ממונה מידע פלילי בגופים הזכאים לקבל מידע כך שבכל גוף נותן זכות הזכאי לקבל מידע ימונה ממונה על מידע פלילי שיהיה אמון על קביעת הנהלים ועמידה בהם. בנוסף, נקבע כי במשרד המשפטים יוסמך ממונה על הביקורת שיפקח על הגופים נותני הזכות הזכאים לקבל מידע, ויבחן את ההנחיות והנהלים הפנימיים באותם גופים, את השימוש במידע הפלילי ודרך שמירתו, ואת אופן הפעלת שיקול הדעת. החוק אמור היה להיכנס לתוקף שנתיים מיום פרסומו, ביום 16.1.2021, אולם בינואר 2021 מועד תחילתו נדחה בשנה נוספת, תוך הסדרת אפשרות לדחיית תחילתו בתקופה של עד שישה חודשים נוספים בצו של שר המשפטים והשר לביטחון הפנים ובאישור ועדת החוקה. בדיונים בדבר דחיית הכניסה לתוקף של החוק, נידונו מספר נושאים שנבחנה אפשרות לתקנם ולהחילם עוד בטרם ייכנס לתוקף החוק כולו. אולם, בשל פיזורה של הכנסת לא הסתיימו הליכי החקיקה של תיקונים אלה ומועד תחילתן של כל הוראת חוק המידע הפלילי נדחה. סוגיות לדיון מוצע שהוועדה תשמע על היערכות הגורמים המרכזיים האמונים על חוק המידע הפלילי – משרד המשפטים והמשרד לביטחון הפנים – לקראת כניסת החוק לתוקף לעניין המערכת הממוחשבת, תקנות שנדרש להתקין (ולהביא לאישור ועדת החוקה) וביניהן התקנות שחובה להביא לפני יום התחילה בדבר הגבלת התקופה להעברת מידע בטרם הגשת כתב אישום, היערכות לעניין עבודת הממונה על הביקורת ועוד. מוצע שהוועדה תשמע על היערכות משרדי הממשלה והגופים השונים הזכאים לקבל מידע לקראת כניסת החוק לתוקף – מינוי ממונה מידע פלילי בכל משרד, קביעת נהלים לשימוש במידע וכיוצ"ב. כמו כן, מוצע שהוועדה תשמע על היערכות משרד האוצר לעניין החלת הוראות החוק בנושא מכרזים. מוצע לשמוע האם צפוי שיובא לאישור ועדת החוקה צו לדחיית הכניסה לתוקף, והאם יהיו הצעות לתיקון החוק בטרם כניסתו לתוקף, למשל לעניין הרשויות המקומיות, תיקונים לתוספת הראשונה, סעיפי העונשין, ששינויים בעניינם נידונו בדיוני ועדת החוקה בהליכי דחיית מועד התחילה.