חומר רקע
בס"ד
29
נובמבר2021
לכבוד
ח"כ עידית סילמן
יו"ר וועדת הבריאות
נייר עמדה בנושא זמינות והנגשת
טיפולים פרא-
רפואיים בנגב
[מוגש לו ו
עדת הבריאות בכנסת לקראת הדיון בנושא המחסור בכוח אדם במקצועות הפ
רא-
ר פואיים ויוזמות
הממשלה
לצמצום פערים בתחום בתאריך30.11.2021
]
בנייר עמדה זה מוצגים נתונים המשקפים את המחסור החמור באנשי
מקצועות הבריאות
בדרום, לצד פתרונות
מומלצים . עבור משפחות רבות בעלות ילדים עם צרכים מיוחדים המתגוררות בנגב וגם עבור קופות החולים, המכונים
להתפתחות הילד, המרכזים והיחידות לגיל הרך המחסור המתואר כאן מור .גש בכל יום ויום
ילדים רבים שאובחנו ונקבע חד-
משמעית שהם זקוקים לטיפול עדיין מחכים בתורים אינסופיים שמגיעים בחלק
.מהמקומות לשנה וחצי של המתנה ואין מושיע. בנוסף למקרים רבים בהם האבחון מתעכב כי אין תורים המחיר
שהמשפחות משלמות היום הופך גם למחיר לחברה כולה–
כאשר
ילדים שלא טופלו כראוי
בצעירותם עלולים
להפוך בבוא היום לנטל על החברה. נכון ל שנת2021
מתועדים אבחונים באוטיזם של למעלה מאלף ילדים ב מאגר
מידע ייחודי הנבנה בימים אלו במרכז הלאומי לחקר אוטיזם
ו
נוירו-התפתחות ע"ש עזריאלי.
רוב תושבי הנגב
מבוטחים בקופ"ח "כללית", כ-
68%
ולכן הנתונים לגבי מס' אנשי המקצוע הפרא-
רפואי בדרום במסמך זה נלקחו
מאתר שרותי בריאות כללית, כדוגמא מייצגתi.
להלן מספר הספקים בהסדר של קופ"ח כללית לפי מדגם של10
יישובים נבחרים מכל מחוז ע"פ
אתר האינטרנט
של קופ"ח כללית, נכון ל-
4.7.2020
:
מקצוע פרא-
רפואי דרום
מרכז אזור ירושלים צפון
)ריפוי בדיבור (קלינאות תקשורת
4.9
15.3
11.9
60.7
ריפוי בעיסוק
3.7
6.6
8.2
52.2
טיפול באמנות
2.8
4.5
5.6
33.3
טיפול בביבליותרפיה
0.4
0.8
1.5
6.9
טיפול בדרמה
2.4
4.7
4.5
19.9
טיפול בהבעה ויצירה
2.8
7
6.3
5.2
טיפול במוזיקה
2.4
8.9
26.8
13.9
טיפול בתנועה
3.7
38.4
11.3
25
טיפול פסיכולוגי לילד ולנוער
4
31.2
6.4
31.7
טיפול רגשי ע"י עובד סוציאלי
1
2.6
1.7
6.6
ספורט טיפולי
0.3
8.2
6.7
2.2
פיזיותרפיה לילדים ולנוער
3.4
4.9
2.6
18.6
שחייה טיפולית
)(הידרותרפיה
6.8
3.9
4.4
5.1
כפי שניתן לראות בטבלה למעלה, למרות שאין הבדל משמעותי במימדי האוכלוסייה, כאשר משווים את שני אזורי
הפריפריה הגיאוגרפית של מדינת ישראל–
צפון ודרום, רואים שמבחינת מס' אנשי מקצוע פרא רפואיים המצב
.בדרום בלתי נתפס בחומרתו מעבר לכך, לכללית יש יותר קלינאיות תקשור ת ומרפאים בעיסוק בהסדר בצפון
.מאשר בדרום ובמרכז יחדיו
ההסבר העיקרי להבדלים אלו מקורו בהיעדר חוגי לימוד להכשרת אנשי מקצוע פרא-
רפואיים בדרום, מלבד
פיזיותרפיה, פסיכולוגיה ועבודה סוציאלית. מחדל חמור שאת מחירו הכבד משלמים ילדי הנגב מדי יום. לדוגמא –
ילדים עם או טיזם בטווח הגילאים1-7
זכאים ע"פ חוק לסל טיפול בריאותי מקדם של14
ש"ש של טיפול (מתוכם
10.5
.ש"ש של טיפול פרטני) במימון משרד הבריאות, כולל ילדים משולבים רק כ-
9%
מהילדים ב גני
ה תקשורת
בעיר באר-
שבע
זוכים לקבל את
הטיפולים וגם
בגני הטב"ם ,
הטיפול ניתן
רק באופן חלקי .
ii
,מקור: ד"ר שלומי קודיש, מנהל רפואי מחוז דרום. מתוך פרוטוקול הכנסת מישיבת הוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי
6.3.17
8
3
3
8
4
7
10
7
1
4
4
4
5
2
0
0
0
0
0
0
1
4
0
1
0
0
0
0
0
2
4
6
8
10
טיפול באמנות
טיפול בביבליותרפיה
טיפול בדרמה
טיפול בהבעה ויצירה
טיפול במוזיקה*
טיפול בתנועה
טיפול פסיכולוגי לילד ולנוער
טיפול רגשי ע"י עובד סוציאלי
ספורט טיפולי
פיזיותרפיה לילדים ולנוער
ריפוי בדיבור(קלינאות תקשורת)
ריפוי בעיסוק
רכיבה טיפולית
שחייה טיפולית(הידרותרפיה)
מספר מוסדות המכשירים אנשי מקצוע פרא-רפואיים
כמה מהם בדרום?בכמה מוסדות לומדים?
מס' תושבים
1,244,200
3,504,200
1,083,300
1,401,300
מחוז דרום
מרכז אזור ירושלים צפון
הפתרו נות
:לטווח הקצר
משיכת אנשי מקצוע לדרום
לצד רפורמת מימוש טב"ם
הדרום נמצא במרחק של כשעה נסיעה מן המרכז .זהו מרחק סביר לנסיעה עבור מטפל המגיע
ליום עבודה
בדרום .
לפיכך, כפתרון לטווח המיידי ,יש להשקיע
את מירב המאמצים על מנת לעודד אנשי מקצוע פרא-
רפואיים מ המרכז
להגיע לעבוד בדרום. בנוסף
בשל
מצב החירום שנוצר בדרום בכל הנוגע לזמינות מטפלים , חשוב לאפשר באופן
מיידי למשפחות המתגוררות באזורי הפריפריה הגיאוגרפית ל קבל החזרים על הטיפולים הניתנים
באופן פרטי , גם
אם
איש המקצוע עובד בקופ"ח אחרת או אינו מתגורר במחוז המג
ורים שלהם (איג
ום משאבי כ"א בקופות החולי )ם
ובנוסף, ל( ממש את סל הטיפולים הבריאותי לו הם זכאים
טב"ם ,)
"דרך קופות החולים בצורה של "מנוי
(פרטים
'בנספח א .)
אמצעים למשיכת אנשי המקצוע הפרא-
רפואיים לדרום הן בדרך של העתקת מגורים והן בדרך של עבודה באופן
:חלקי בדרום
תמריצים ברמה ה
אישית :
▪
מתן תוספת פריפריה בשיעור ממוצע של50%
מהשכר, ביחס ישיר לנחיצות המקצוע : קלינאי תקשורת
ומרפאים בעיסוק שהם בעלי
המקצועות הנדרשים ביותר, צריכים לקבל שכר עידוד גבוה יותר
מפיזיותרפיסטים לדוגמא. תוספת זו צריכה להינתן לכל אנשי המקצוע הפרא-
,רפואיים שיגיעו לעבוד בדרום
בין אם עברו להתגורר בנגב ובין אם לאו. יום עבודה אחד בשבוע של קלינאית תקשורת בדרום הוא עולם
ומלואו עבור המ .שפחות בדרום
▪
מתן הלוואה עומדת, שתהפוך למענק לאחר תקופת זמן מוגדרת :
בדומה לרפורמת הרופאים, יש לתגמל
אנשי מקצוע פרא-
רפואיים שיחליטו לעבור להתגורר בדרום. תגמול בדמות הלוואה שתינתן באופן מיידי עם
המעבר ותהפוך למענק לאחר4
שנות מגורים הנו פתרון שהוכיח את עצמו ב .הצלחה ברפורמת הרופאים
גובה המענק צריך להיקבע, לעניות דעתנו, לפי נחיצות המקצוע. קלינאי תקשורת ומרפאים בעיסוק למשל
.צריכים להיות בראש הרשימה ולהיות מתוגמלים בהתאם
▪
מלגות
ל
השתלמו
יו ת בארץ ובחו"ל להכשרת עבודה בגישות מבוססות-
( מחקרEvidence-Based
)
ב
התאם למחויבות אנשי המקצוע :תגמול נוסף חשוב במשיכת אנשי מקצוע לדרום
הוא ההכשרה
המקצועית. רוב אנשי המקצוע שיוכלו להעתיק את מגוריהם הם לרוב אנשים צעירים שמעוניינים לפתח
)את הקריירה שלהם ולצמוח כאנשי מקצוע. לכן, מתן מלגות מלאות או חלקיות (בהתאם לנחיצות המקצוע
.הנו תגמול שאנו צופים שבכוחו למשוך אנשי מקצוע רבים
▪
הכשרת מסגרות חי'נוך לסטאז , הוספת תקנים
ותגמול למתמחים בדרום (שלמדו במרכז\
)בצפון :
מעט מדי
מוסדות באזור באר-
,שבע כגון היחידה לגיל הרך בביה"ח סורוקה והמרכז לבריאות הנפש הוכרו
כמתאימים להתמחות ע"י משרד הבריאות. יש צורך בהקמת מנגנון בקרה מתאים ע"י משרד הבריאות, לצד
הוספת תקנים ש
יאפשר לסטודנטים במקצועות הפרא-
רפואיים מכל רחבי הארץ, לבוא ולהתמחות במסגרות
.חינוך בדרום
אך טיפול בבעיית ההתמחות בלבד תביא
לשיפור זמני בלבד. מתמחים שיסיימו את התמחותם
.יחזרו כלעומת שבאו הכרחי להוסיף תקנים על מנת למנוע בריחת מתמחים. בנוסף, יש לתגמל
סטודנטים ממוסדות.להשכלה גבוהה במרכז שיגיעו להתמחות בדרום
▪
הקמת מערך ניידות טיפול פרא-רפואי לאזורים מרוחקים כמו מצפה רמון :
בשל הקושי הרב להגיע
למקומות מרוחקים בדרום כגון מצפה רמון והערבה, ראוי שיקום מערך של ניידות טיפול שיביאו את אנשי
.המקצוע לבתי המטופלים
▪
נסיעות בחינם
לדרום ברכבת ישראל לאנשי מקצוע :
כמחווה לעידוד אנשי מקצוע להגיע לעבוד בדרום
( מהמרכז55
דקות ברכבת מתל-
אביב) או מהצפון (שעתיים ברכבת מחיפה) יש לפעול בשיתוף עם רכבת
ישראל להנפקת כרטיס נסיעות מיוחד לאנשי המקצועות הפרא-
רפואיים בשעות העבודה, שבחרו להקריב
את הנוחו.ת שלהם ולהגיע לדרום ליום אחד או יותר בשבוע
תמריצים
ברמה המשפחתית :
▪
מוקד מיוחד למציאת תעסוקה לבני זוג :
על מנת למשוך אנשי מקצוע מהמרכז ואף מהצפון לעבור לגור
בדרום, לא ניתן להתעלם מבני-
הזוג ויש לדאוג להקמת מוקדים מיוחדים ברשויות המקומיות בדרום, שיעשו
את כל ה
מאמצים כדי למצוא תעסוקה הולמת לבני-הזוג. נקודה חשובה שלא קיבל ה התייחסות ברפורמת
הרופאים, כך על פי רופא שעבר לדרום ב מסגרת הרפורמה והסכים לחלוק עם עמותת "חברים בנגב" את
.הכשלים אליהם נחשף באופן אישי
▪
הנחה משמעותית בארנונה ומים ואולי אף בשכר דירה :
אתגר עבור הרשויות המקומיות שראוי לקבל
תמיכה כלכלית פרוגרסיבית מתאימה מ
משרד הבריאות , לאור מצב החירום עמו מתמודדים רשויות אלו
כבר שנים רבות מדי, בגלל המחסור באנשי מקצוע פרא-
.רפואיים
פ:תרון לטווח הארוך
פתיחת חוגי לימוד
להכשרת אנשי מק צוע פרא -
רפואיים בדרום
בשנה"ל הנוכחית ,
אין
בכל אזור הדרום
, תכנית לימודים אקדמית ל הכשרת
קלינאו
ת
.תקשורת ולריפוי בעיסוק
בשאר אזורי הארץ, בהם יש מסלולי לימוד
פרה-רפואיים , הסטודנטים עושים את התמחותם במסגרות החינוך
והטיפול (בהנחיית מטפל מומחה), ובכך
מקטינים את המחסור ונ
ו
תנים מענ
ה
לילדים. מטפלים רבים נשארים
.להתגורר באזור בו למדו והתמחו
כיוון שהביקוש למטפלים הוא גבוה בכל הארץ, אין למטפלים כל קושי למצוא
עבודה סמוך למקום הכשרתם. משום כך, קשה מאוד להביא מטפלים מן המרכז לעבוד בדרום, גם אם מדובר רק
בשעת נסי .עה אחת ברכבת
דו "ח מבקר המדינה
2016
(
67ב ,מאי
17
)מתריע כי הדרום סובל ממחסור חמור במטפלים פרא-
רפואיים לעומת
.)שאר חלקי הארץ (ראה ציטוט בנספח ב
המשמעות של דו"ח זה במציאות היום יומית בבירת הנגב, באר-
:שבע, באה לידי ביטוי במגוון תחומים
▪
מחסור חמור של מטפלים ה פר-
רפואיים
במסגרות חינוך מיוחד
ושילוב)(דוגמאות קונקרטיות בנספח ג .
▪
זמני
המתנה ארוכים באופן קיצוני בשירות הציבורי הן
לאבחון
(תקופה הנעה בין שנה לשנתיים להשלמת
)האבחון
והן
לטיפול
)(כשנה .
▪
זמני המתנה ארוכים ועלויות גבוהות
( מאד בשירות הפרטי הן לאבחון והן לטיפול
המתנה
של
בין
שמונה
חודשים לשנה וחודשיים)
.
המצב אינו מאפיין רק את באר שבע אלא את הדרום כולו. המחסור אינו נותן הנחות –
גם ילדים רכים, המצויים
בתקופה התפתחותית בה ההתערבות והטיפול הם משמעותיים ומהותיים לקצב ההתקדמות של הם, נפגעים
ומאבדים זמן יקר.
מעגל הילדים הזקוקים לשירותים אלו מתרחב בכל שנה שחולפת, אך מטפלים חדשים כמעט
ואינם מתווספים לשוק הדרומי.
בשורה התחתונה, מדובר בבעיית היצע וביקוש ולכן על מנת לטפל בשורש
הבעיה, יש לפעול בנחישות ובדחיפות לקידום פתיחת חוגי לימוד במקצועות הפרא-
.רפואיים בדרום במקצועות
התרפיה באמצעות יצירה\
הבעה, מלבד תרפיה באמנות במכללת אשקלון אין בכלל תכניות לימוד אקדמיות בדרום
.כולו
לנוכח מציאות זו אנו ממליצים לבנות תכנית תמריצים בשיתוף עם
ה מל"ג ומשרד החינוך, עבור מוסדות
אקדמיים
ל
קידום פתי חת חוגי לימוד להכשרת
קלינאי תקשורת ומרפאים בעיסוק בנגב לאלתר שתתמקד
ב
הסרת החסמים הבירוקרטים בהקדם
. על מנת להגדיל את היצע המטפלים הפרא-
רפואיים בדרום בטווח הרחוק
:נדרש לנקוט בצעדים הבאים
•
יזום תהליך אישור מזורז ייחודי במל"ג ובות"ת לאישור פתיחת חוגי
הלימוד :
כיום, ברוב המקרים
לאחר שמוסד אקדמי מסוים מגיע להחלטה על פתיחת חוג לימוד חדש, מתחילה מסכת של אישורים
ודיונים שלרוב נמשכת מעל לשנתיים במקרה הטוב. לטובת עתידם של הילדים בעלי הצרכים המיוחדים
בדרום, שזקוקים לטיפול היום, יש להתאמץ ולהגיע לגיבוש מסלול מז ורז מיוחד על מנת להתחיל בהקדם
להכשיר אנשי מקצוע פרא-
.רפואיים בדרום
•
פיתוח תמריצים למרצים מאזור המרכז כדי שיגיעו ללמד בדרום :
בדומה לדרך הפעולה בה נקטה
אוניברסיטת בן-
גוריון בפתיחת קמפוס אילת, יש להקים צוות חשיבה שיתמקד בפיתוח תמריצים
למשיכת מרצים מובילים מהשו רה הראשונה מאזור המרכז ללמד בדרום (בזכות המוניטין שלהם בכוחם
למשוך סגל וסטודנטים כאחד לאזור הדרום). ללא מרצים שילמדו, כל רעיון ההכשרה בדרום של
המקצועות הפרא-
.רפואיים יתפוגג
•
מלגות שכ"ל מלאות או חלקיות לסטודנטים שיבחרו ללמוד מקצוע פרא-רפואי בדרום:
כפי שיש
לד אוג למרצים שילמדו, כך חשוב
שמשרד החינוך י תגמל סטודנטים צעירים להגיע ללמוד דווקא בדרום
באמצעות שורה של הטבות מיוחדות ובראשן מלגות מלאות או חלקיות למימון שכ"ל, בהתאם לנחיצות
המקצוע , בתמורה להתחייבות לעבודה
בדרום לפרק זמן של לפחות שנ)תיים (תלוי בגובה המלגה . אנו
.תקווה שהטבה זו תגרום לסטודנטים לבחור ללמוד דווקא במוסדות להשכלה גבוהה בדרום
•
תקצוב מי
וחד צבוע למוסדות האקדמיים להוספת תקנים עבור סטודנטים
ב חוגי הלימוד קלינאות
תקשורת וריפוי בעיסוק באופן גורף :
למרות שדוח זה מתמקד בדרום, אנו ערים למחסור הקיים באנשי
מקצועות הבריאות
בכל רחבי הארץ. הגדלת מכסת התקנים באופן מיידי כבר בשנה"ל הבאה, תביא
לעלייה במ.ס' הסטודנטים ותקל משמעותית על המחסור הגואה, כבר בשנים הקרובות
,בברכה
יו"ר"עמותת "חברים בנגב
עדי רודריגז ברנע
050-4417855
נספח א
סיכוי שווה לילדי הפריפריה
טיוטת הצעת תיקון לחוזר מנכ"ל מחייב המשותף למשרד החינוך ולמשרד הבריאות המבוסס על התוספת השלישית
לחוק ביטוח בריאות ממלכתי משנת תשנ"ד1994
בנושא הזכאות לסל טיפול בריאותי מקדם של ילדים עם אוטיזם
עד גיל7
במימון ובפיקוח של משרד הבריאות
:רקע להצעה
טב"ם–
טיפול בריאותי מקדם. סל טיפולים פרא-ר פואיים של14
ש"ש, מתוכם10.5
ש"ש של טיפול פרטני ו-
3.5
.)שעות של הדרכות הורים וישיבות צוות (פרטים נוספים במסמכים המצ"ב כיום ניתן לקבל את הטיפולים או
.בתוך המסגרת החינוכית או במסגרת חוץ גנית
הגוף המתקצב והמפקח הוא המחלקה לאוטיזם במשרד
הבריאות בראשותה של בלה
בן-
גרשון. המחלקה לאוטיזם הוציאה איגרת להורים בנושא בנובמבר2015
.)(מצ"ב
.נכון לכתיבת שורות אלו טרם נמצאו הורים ממחוז הדרום שקיבלו איגרת זו
הטב"מ ניתן בגיל הרך (מאבחונו של הילד ועד לכניסתו לבית ספר). הגיל הרך הוא חלון הזמן בו הטיפול הניתן
לילדים עם אוטיזם .הוא בעל ההשפעה הגדולה ביותר ומשפיע על איכות חיי המטופל לאורך כל חייו
הטב"מ הוא טיפול מולטי דיסציפלינארי משולב. הוא כולל טיפולים של מטפלים מדיסציפלינות שונות (טיפולים
רגשיים, קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק ועוד). סל הטיפולים מותאם לילד ולצרכיו ועל המטפלים ה שונים להיות
.מתואמים ביניהם ולעבוד כצוות
חשיבות הטב"מ אינה במחלוקת ומוסכמת על משרד הבריאות. בפסק הדין בבג"ץ העמותה לילדים בסיכון ומרכז
מילמן נ' משרד הבריאות (בג"ץ2902/11
:) אמר בית המשפט העליון
"
דומה שהצדדים אינם חלוקים על חשיבותו של הטיפול הבריאותי המקדם לילדים אוטיסטים
.בגיל הינקות, עובר להגיעם של ילדים אלה לגיל בית הספר, ועד לבחרותם אכן "הגיל הרך משמש
/חלון הזדמנויות לשינוי מהלך התפתחותו של הילד האוטיסט" (מש2
–
חוזר מינהל רפואה
15/2011
"אמות מידה לטיפול בריאותי מקדם", סעיף1
..א1
), ומכאן החשיבות במתן טיפו ל
מקדם ראוי"
:ובהמשך
"
ישנה חשיבות חברתית, ציבורית, כלכלית, ומעל לכל –
משפטית ומוסרית, להעניק לנמנים עם
.קבוצה זו טיפול רפואי סביר וראוי כבר בשנות החיים הראשונות"
,ילדים שאינם מקבלים טב"ם במסגרת החינוכית ואין בקרבת מגוריהם מסגרת חוץ גנית .נותרים ללא מענה
כ-
75%
מילדי הנגב המאובחנים עם אוטיזם בטווח גילאי הזכאות לטב"ם אינם מממשים את זכותם לקבל מענה
טיפולי בתקופה הכי רגישה וקריטית להתפתחותם והכסף נותר כאבן שאין לה הופכי.ן בקופת המדינה
תקציב
.בסכומי עתק שאינו מנוצל העובדה שהגורמים האחראים במשרדי הממשלה השונים לא מתאמצים ליידע את
.ההורים על זכותם זו, מכעיסה במיוחד
אי ניצול התקציב גורם עוול כפול: הוא פוגע בילדים ובמשפחותיהם, אך הוא מביא גם להגדלת הנטל הכלכלי על
המדינה בשנים
:הבאות. על כך אמר בית המשפט העליון בפסק הדין הנ"ל
"
להענקת הטיפול הבריאותי המקדם בגיל זה חשיבות שאיננה רק חברתית ומוסרית, אלא גם
כלכלית, שכן כפי שהובהר, טיפול מתאים בגיל הרך יכול לתרום למסוגלותם של ילדים אלה
להשתלב בעתיד בצורה כלשהי בחברה ולתפקד בהמשך חיי הם באופן מתקבל על הדעת, מלא
ומספק ככל הניתן. דבר זה לא רק מסייע לשיפור איכות החיים של האוכלוסייה בה מדובר ושל
המשפחות הנוגעות בדבר והסביבה הקרובה, אלא גם מפחית מהנטל הכלכלי שיוטל על החברה
.בהמשך הדרך "
הילדים שאינם מקבלים טב"ם יכולים לממש רק3
טיפולים בשבוע
על פי "חוק הסומטים", כאשר ההורים נדרשים
לשלם
את מלוא הסכום למטפלים ורק לאחר מכן מקבלים החזר חלקי מהקופה . מדובר בנטל כלכלי שרבים
אינם עומדים בו ולכן לעיתים קרובות הילדים מקבלים פחות מ-
3
טיפולים בשבוע, מה שלא מותיר להם סיכוי
אמיתי להתקדם ולממש את מלוא הפוטנ.ציאל הטמון בכל אחד ואחת מהם. מרבית ילדי הנגב נמצאים בקבוצה זו
:להלן עיקרי ההצעה
•
יצירת אפשרות שלישית למימוש האמור בחוק ביטוח בריאות ממלכתי אודות סל הטיפול הבריאותי
המקדם , שתאפשר מתן טיפול לילדים שאינם יכולים לקבלו במחוזות דרום וצפון בגלל חוסר באנשי
מקצוע פרא-
)רפואיים (על פי חלוקת המחוזות של קופות החולים.
•
.זכאות על פי מקום מגורים בתעודת זהות של ההורים
•
ההורים יוכלו לקבל את הטיפולים עבור ילדיהם מאנשי מקצוע פרא-
רפואיים בשיטת "מנוי" מול קופות
:החולים ובתנאי שהם עומדים בקריטריונים הבאים
o
אחרי שלב.האבחון, עם אבחנה של אוטיזם
o
הילד או הילדה זכאים ע"פ חוק ביטוח בריאות ממלכתי לטב"ם–
תושבי ישראל מאבחונם ועד
.'כניסתם לכיתה א
o
הילד או או הילדה אינם יכולים לקבל טב"מ במסגרת חינוכית או במרכז חוץ גני באזור
מגוריהם. (משרד הבריאות הנו הגוף המפקח והמאשר זכאויות א ישיות לטב"מ ובידו רשימה
.)של מסגרות חינוך שבהם ניתן טב"ם
o
אנשי המקצוע הפרא-
רפואיים הם מטפלים מוסמכים במקצועם , כלומר בעלי רשיון או תעודת
.הסמכה
o
המקצועות הפרא-רפואיים שיכללו במנוי יהיו בהתאם לאמור במסמך "אמות-
"מידה לטב"ם
של משרד הבריאות, קרי כולל מטפלים בהבע ה ויצירה, בנוסף לקלינאי תקשורת, מרפאים
.בעיסוק, פיזיותרפיסטים ופסיכולוגים
•
שיטת "המנוי"* תפעל באופן הבא: ההורים יצטרכו לשלם לאיש המקצוע הפרא-
רפואי רק את
ההשתתפות העצמית–
30
לטיפול ואיש המקצוע הפרא₪
-
רפואי יקבל מקופת החולים את יתרת
הסכום עבור הטיפול. הכספים
,יועברו ממשרד הבריאות מהתקציב הקיים כבר היום למטרה זו
לקופות החולים ויהיה צבוע
על מנת למנוע ניצול לרעה של הסכם זה. בדומה למסלול החזרים
"בהסדר" שקיים היום בכל קופות החולים במסגרת סל טיפול של הביטוח המושלם בו הורים משלמים
כ-
45
לטיפול עבור טיפולים מסוימים₪
.שהוגדרו מראש והקופה מעבירה את הכספים למטפלים
•
מספר הטיפולים במנוי יחושב בהתאם לאמור בחוזר מנכ"ל העוסק בטב"ם, כלומר הוא יכסה עד
14
.שעות שבועיות
3.5
השעות השבועיות שמוקדשות בטב"ם לישיבות צוות והדרכות הורים חיוניות
מאוד שכן כיום הורים שמבקשים לנהל באופן יעיל
את הטיפול בילדם ומזמנים את אנשי המקצוע
הפרטיים לישיבות משותפות, נאלצים לשלם250
. לכל אחד מהם על שעה אחת של ישיבה₪
•
מאחר ובשיטת ה"מנוי" ההורים הופכים למנהלי הטיפול, הם יהיו זכאים גם לקבל הדרכה בניהול
.הטיפול מגורמים שיוסמכו לכך על ידי משרד הבריאות
•
ההורים יוכלו לקבל טיפול גם במרכזי טיפול פרטיים על מנת לממש את הטב"ם באופן מלא, ובתנאי
.שאנשי המקצוע שיתנו את הטיפול יהיו מוסמכים כאמור לעיל
•
הורים יוכלו לנסוע מחוץ למחוז בו הם גרים, על מנת לקבל טיפול ולא יהיו מוגבלים למאגר אנשי
המקצוע הפרא-רפואיים המקומי .
"*"מנוי–
'בדומה להצעה בהקשר של מתן שירותים לאוכלוסיית מטופלים בבריאות הנפש, שמפורטת בעמ59
במסמך בנושא
שירותי הבריאות שבאחריות המדינה: התוספת השלישית , של המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות (
ע"ר(
במאי2002
ב כנס ים-המלח השלישי .
נספח ב
דו "ח מבקר המדינה
2016
(
67ב ,מאי
17
)
:מתריע
"שיעור המטפלים הפרה-
רפואיים באוכלוסייה
בדרום הארץ הוא נמוך לעומת שיעור
המטפלים האמור בכל
הארץ ,ונמוך מאוד לעומת שיעור המטפלים האמור באזור המרכז.
..על אף מחסור חמור בכוח אדם ,
משרד
הבריאות לא קידם פתיחת תכניות לימודים נוספות לקלינאי תקשורת ומרפאים בעיסוק .המשרד והמל"ג לא
מיפו את המקומות להכשרה מעשית לקלינאי תקשורת ולמרפאים בעיסוק ולא קידמו פתיחת מקומות
נוספים
להכשרה מעשית שיאפשרו
פתיחת תכניות
לימודים נוספות כנדרש ;המשרד לא מימש תקציב ייעודי של
20
מיליון
₪
שהקצתה הממשלה בשנת
2012
לצורך עידוד תעסוקת
סטודנטים
בדואים
במקצועות פרה-
ר
פואיים בדרום הארץ. "
נספח ג
מספר דוגמאות מן השנה האחרונה להמחשת המחסור החמור במטפלים פר
א-רפואיים בבאר-
:שבע.
o
יב "ס
רעים
–
מקבל רק
26
ש ,"ש של קלינאית תקשורת19
ש
"ש של מרפאה בעיסוק, ל-
108
ילדי
( ביה"ס ,כלומר אין אפשרות להעניק טיפולים פרטניים לילדים
ע"פ הצורך האישי של כל ילד וילדה) .
o
אף אחד מהילדים המשולבים בבאר שבע ובערי הלוויין אינו מקבל טיפולים פרה-
רפואיים במסגרת
הגן/בית הספר הוא הוא משולב למרות שישנה זכאות ל-
2.7
.שעות טיפול שבועיות לכל ילד משולב
זאת בשל מדיניות
מתי"א באר שבע, שבגלל המחסור בכוח אדם מנתבים את המטפלים המעטים
.רק לחינוך המיוחד ולא לשילוב
o
מחסור חריף במרפאים בעיסוק וקלינאי תקשורת בגני החנ"מ
–
בגני תקשורת רבים ובגני חנ"מ
נוספים בעיר באר-שבע חסרים מרפאי ם בעיסוק וקלינאי תקשורת
וה ילדים אינם מקבלים את
הטיפולים להם הם זכאים במסגרת סל שח"ם.