חומר רקע

1 א' בטבת תשפ"ב 5 בדצמבר 2021 אל: חברי ועדת החוקה חוק ומשפט מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה רקע ל דיון בוועדת החוקה ביום.2021 .12 6 בהצעת חוק חיסיון על טיפול נפשי בהליכים משפטיים שעניינם עבירות מין (תיקוני חקיקה), התשפ"א- 2021 /(פ464/21 ) – הכנה לקריאה ראשונה הצעת ה חוק,שבכותרת של חה"כ מיכל רוזין, ביקש ה בנוסחה המקורי לקבוע חיסיון מוחלט על חומרי טיפול נפשי ש ל נפגע עבירה בהליכים פליליים בעבירות מין, וכן בהליכים אזרחים בהקשר להליך פלילי כאמור. .הצעת החוק מעלה לדיון נושא מורכב חשיפת חומרים טיפוליים (רשומות של פסיכיאטר, פסיכולוג או עובד- סוציאלי) הנוגעים ל נפגעי עבירה בהליך פלילי עלולה לגרום לפגיעה קשה בהם, וכן לפגיעה ביחסי האמון בין המטפל ו מט ל פל ו כך גם בטיפול הנפשי עצמו. בעבירות מין, בשל הפגיעה הנפשית הקשה שנלווית ל עבירה, מדובר בתוצאה קשה והיא גם גורמת לאפקט מצנן ול חשש מפני הגשת תלונות ושיתוף פעולה עם רשויות האכיפה בעבירות אלה. מצד שני, מול החיסיון במקרה זה עומדים אינטרסים מוגנים כבדי משקל אחרים– זכויות יו ה של חשוד או ה נאשם וקיומו של הליך הוגן , קידום חקר האמת והגנה על שלום הציבור בחשיפת עב רות י. לאחר דין ודברים בין המציעה לבין שר המשפטים ונציגי הממשלה, להלן עיקרי המתווה המעודכן שג ובש בהסכמת גורמי הממשלה(למעט הסניגוריה הציבורית) : 1. לנפגע י עבירות מין או אלימות חמורה תינתן זכות להביע עמדה בפני בית המשפט לעניין הסרת חיסיון על חומר י טיפול נפשי ,(שמצוי בידי פסיכולוג עובד- )סוציאלי או פסיכיאטר – גם בשלב החקירה וגם בשלב המשפט. 2. המטפל יוכל גם כן להביע עמדה לעניין הסרת החיסיון, אם נפגע העבירה ביקש זאת. 3 .יינתן סיוע משפטי בהליך הסרת החיסיון לנפגעי עבירות מין חמורות. 4 . אופי הדיון בבית ה משפט לעניין ר איה שהוסר לג ביה החיסיון – לאחר שבית המשפט החליט להסיר חיסיון ,מראיה מתקיים דיון שבו ה ראיה .נשמעת כיום ברירת המחדל היא כי בית המ שפט רשאי לקיים את הדיון בדלתיים סגורות, ומוצע להפו ך את ברירת המחדל כך שהדיון האמור יתקיים ב דלתיים סגורות אלא אם בית המשפט יקבע .אחרת 5. מוצע ים שינוי ב מבחן המשפטי המשמש היום למסירת ראיה על טיפול נפשי של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה והרחבת ה הגנה על החיסיון של הטיפול הנפשי – - לעניין השלב שלאח ר הגשת כתב אישום – לפי ה מבחן הקבוע היום בפקודת הראיות, החיסיון יוסר אם "הצורך לגלות את הראיה לשם עשיית צדק עדיף מן העניין שיש לא לגלותה ."במקומו מוצע, כי אחרי שהוגש כתב אישום תימסר רק ראיה שבית המשפט מצא כי היא "עשויה להועיל להגנת הנאשם ומידת התועלת שבה להגנה עולה על ."העניין שיש שלא לגלותה, או שהיא חיונית להגנת הנאשם - ל עניין )שלב החקירה (לפני הגשת כתב אישום– מוצע להוסיף בחוק זכויות נפגעי עבירה שורה של הגנות הליכיות לנפגע התקיפה המינית, ובכלל זה ה בניית שיקול הדעת של גורמי החקירה לגבי המקרים שבהם ניתן לבקש מנפגע עבירה לוותר על החיסיון (רק כשהראיה נ דרשת )לחקר האמת, בהיקף גילוי שאינו עולה על הנדרש ועוד , חובת יידוע של הנפגע על זכויותיו, ומתן זמן סביר שבו יוכל להיוועץ בסיוע המשפטי ולקבל החלטה. להלן יובאו רקע משפטי כללי בסוגיות של חיסיון וגילוי ראי ות בהליכים משפטיים בעבירות מין ו שאלות כלליות לדיון . הנוסח המוצע לדיון שהועבר על ידי משרד המשפטים– .יפורסם בנפרד 2 רקע כללי – חיסיון וגילוי מידע הפוגע בפרטיות ככלל , משמעותו של חיסיון היא הענקת פטור מהחובה הקבועה בחוק למסור מידע, אם במסגרת חקירה, ואם במסגרת מסירת עדות במהלך המשפט. מול האינטרס של גילוי האמת, שהוא תכלית ההליך השיפוטי , בבסיסו של כל חיסיון עומד ערך או אינטרס אחר שהחברה רוצה להגן עליו (כגון ,ביטחון המדינה הימנעות מהפללה עצמית, או יחסי אמון שונים .)מול בעלי מקצוע במקרים מסוימים, הערך שעומד בבסיס החיסיון גובר על הערך של גילוי האמת , ואז הראייה תישאר חסויה אף שהיא ר לוונטית לגילוי האמת באותו הליך משפטי. החיסיון יכול להיות מוחלט – כמו חיסיון של עורך דין-לקוח או כהן דת- מתוודה, שאז אין אפשרות לבית המשפט להסירו; ויכול להיות יחסי – כמו חיסיון רופא- ;מטופל; פסיכולוג עובד סוציאלי, וחסיונות שקבעה הפסיקה – אותם בית המשפט ר שאי להסיר לפי נוסחת האיזון הקבועה בפקודת הראיות . ב ,כל מקרה בעל החיסיון (האדם שהמידע נוגע אליו) רשאי תמיד לוותר על החיסיון . ,בנוסף לחסיונות יש חומרים רבים אחרים ש גם חשיפתם עלולה לפגוע בערכים שונים, ובעיקר– ב פרטיות . כך למשל לגבי גילוי מסמכים מתיק של לשכת( רווחה,של עד מתלונן, או של הצד שכנגד בהליך), מסמכים ממוסד חינוכי שבו למד בעבר מתלונ ן ,בהליך פלילי ,מסמכים מתיק אישי בצבא .יומנים אישיים, תכתובות מייל ועוד לגבי גילוי ,חומרים מסוג זה ב דומה ל ,ראיות חסויות בית המשפט מאזן בין הצורך בגילוי האמת לבין הפגיעה בפרטיות שתיגרם מחשיפת הראיה. טענות לגילוי ראיה חסויה יכולות לעלות במשפט פלילי ובמשפט אזרחי ,. על פי רוב במשפט אזרחי תעלה טענת חיסיון במסגרת שלב גילוי ה ,מסמכים ובעת שמתבקש גילוי ועיון במסמך ש ;ברשותו של צד שלישי ובתחום הפלילי – :הנושא יכול לעלות באופן טיפוסי בשלוש נקודות שונות בחיי ההליך - במסגרת סעיף43 לפקודת סדר הדין הפלילי ( ,]מעצר וחיפוש) [נוסח חדש ה תשכ"ט- 1969 – שמאפשר לרשות החוקרת לקבל צו להמצאת מסמכים בשלב החקירה (למשל יכול להתבקש צו שמורה לפסיכולוג למסור חומרי )טיפול, או לעלות בעת חקירת הנפגע או זימון המטפל לחקירה . - במסגרת סעיף74 לחוק סדר הדין הפלילי ][נוסח משולב התשמ"ב- 1982 , שעניינו עיון של.ההגנה בחומר חקירה - במסגרת סעיף108 לחוק סדר הדין הפלילי, שעו סק בצו להמצאת מסמכים לאחר שהמשפט החל. נוסחאות האיזון בפסיקה נקבע כי כאשר בית המשפט נדרש להחליט האם לגלות חומר שחל עליו חיסיון או שגילויו יפגע באינטרסים מוגנים (כמו הזכות ל פרטיות) – עליו לבחון זאת במבחן דו-שלבי: 1. ,ראשית נבחנת הרלוונטיות של החומר .הבחינה נעשית לפי פוטנציאל ההגנה של הנאשם– בית המשפט לא יתיר מסע דיג בלתי ממוקד, או גילוי של חומר שהרלוונטיות שלו להגנה רחוקה ושולית. אך כן יגולה כל חומר הקשור במישרין או בעקיפין לאישום ., אף אם הוא בפריפריה של האישום 2. גם אם נמצא כי החומר רלוונטי– עדיין יש להמשיך ולבחון אם יש חיסיון או אינטרסים מוגנים אחרים .שאינטרס הגילוי של הנאשם נסוג מפניהם לפי נוסחת האיזון ש,בפקודת הראיות בית המשפט רשאי להסיר " את החיסיון אם הצורך לגלות את הראיה לשם עשיית צדק עדיף מן העניין שיש לא לגלותה". במסגרת האיזון, בתי המשפט בוחנים את התועלת שבעיון במסמך ומידת חשיבותו להליך, ו מאזנים זאת מול הנזק שייגרם לבעל החיסיון,בשל העיון חשיבותם של האינטרסים הנוגדים, והאם בעל הדין יכול להסתייע בראיות .אחרות שאינן חסויות,גם אם הוחלט כי יש להסיר את החיסיון נפסק כי יש לעשות זאת במידתיות ובהיקף הנדרש לשם עשיית צדק ולא מעבר לכך (למשל נעשה שימוש בהוראה למחוק חלקים מס ,וימים מהמסמך 3 מחיקת שמות מזהים , מתן "חיסיון שימוש" שמאפשר להשתמש במסמך רק בהליך המשפטי הנוכחי ועוד,) וזאת במטרה להגשים את התכלית של חקר האמת, תוך פ גיעה פחות ה בחיסיון או באינטרס המוגן. קו הגבול בין השלבים שתוארו אינו תמיד חד , אלא שיש"מקבילית כוחות" בין עוצמת הרלוונטיות לעוצמת החיסיון או האינטרס . ככל שהמסמך רלוונטי יותר יהיה לכך משקל רב יותר בהחלטה לגלותו .למרות החיסיון .וככל שהמסמך פחות רלוונטי, או אם יש ראיות אחרות שניתן להסתמך עליהן, יינתן משקל רב יותר לחיסיון הפסיקה התייחסה למקרים שבהם נדרש גילוי חומר חקירה שפוגע בחיסיון מטפל- מתלוננת בעבירות מין או בפרטיותה כבעלי מאפיינים מיוחדים .כך, אף שבדרך כלל נקודת המוצא לג בי חומר חקירה היא של גילוי רחב , לא כך הדבר כשמדובר בפגיעה בזכות החוקתית לכבוד ולפרטיות של מתלוננת בהליך פלילי ב ,עבירת מין ובמקרה כזה , הנטי י ה להורות על גילוי תהיה פחותה . לצד זאת, עדיין מדובר בזכויות : יחסיות, והאיזון שנקבע הוא כשמדובר בחומר חקירה מובהק , או כאשר "ברי כי קיימת אפשרות סבירה כי יש בחומר להועיל לנאשם ", בית המשפט יורה על גילוי החומר, גם על חשבון פגיעה בזכות לפרטיות (למבחן זה יש לא מעט וריאציות דומות, כגון: "יסוד סביר כי החומר יועיל להגנת הנאשם", או "יסוד סביר להניח שהחומר עשוי לעזור להגנת הנאשם" וזו נוסחת האיזון המקובלת. אף שיש פסיקה שנקטה במבחן מחמיר יותר מכך, לפיו עיון בתרשומות הנוגעות למתלונן או למתלוננת שנערכו במסגרת הליך טיפולי "ראוי שיהיו אך במקרים חריגים , כאשר ברור לבית המשפט שיש בהן להשליך באופן ממשי על הגנתו של הנאשם" .) חיסיון על חומרי טיפול נפשי של נפגעי עבירות מין – שיקולים ייחודיים הצעת החוק ממוקדת ב חיסיון על טיפול נפשי של נפגע עבירת מין ואלימות חמורה, ושאלת הסרת החיסיון במקרה זה היא כאמור מורכבת עוד יותר וכוללת מאפיינים ייחודיים– מצד אחד, החיסיון במקרה זה כולל אינטרסים מוגנים ייחודיים – - החיסיון המקצועי של פסיכיאטר, פסיכולוג או עובד סוציאלי נועד לאפשר ולתמרץ את הטיפול הנפשי, מאחר שלחברה יש אינטרס כללי בבריאות הנפש של תושביה )(לאו דווקא בהקשר של טיפול בנפגעי עבירות מין . הטיפול הנפשי מבוסס על יחסי אמון,בין המטופל למטפל וסוד השיח הוא הכרחי ,לבניית אותו אמון לנכונות של המטופל לקבל ייעוץ וטיפול , ומכאן גם לעצם הטיפול ולהצלחתו . ההנחה היא שאם המידע לא ייהנה .מהגנה, המטופל לא יפנה לבעל המקצוע, או שיחשוש להתבטא בחופשיות בפניו, דבר שיסכל את תכלית הטיפול - לגבי נפגעי עבירות מין יש חשיבות יתרה ב הליך טיפולי-שיקומי בשל הפגיעה הנפשית הקשה שנלווית לפגיעה בעבירת מין .החשש הוא כי נפגעי עבירות מין, שחו וים גם כך פגיעה קשה בפרטיות ובתחושת השליטה על חייהם, יימנעו מלפנו ת לטיפול בשל החשש שחומרי הטיפול יועברו בהמשך לרשויות האכיפה ואפילו לנאשם ו .לסנגורו - החיסיון מבוסס גם על שיקולים של אוטונומיית הפרט ושל שמירת הפרטיות של המטופל . חשיפה של רישומים על טיפול נפשי, ובוודאי בקשר לפגיעה בעבירת מין, היא פגיעה קשה ביותר בזכות לפרטיות . נהוג להתייחס עוד לחשיפת החומר הטיפולי כסוג של אובדן שליטה על חומר אינטימי ורגיש, וזאת בנוסף לאובדן השליטה הקשה שחווה קורבן של תקיפה מינית, דבר שעלול להעצים א ת חומרת הפגיעה. - הכרסום בחיסיון עלול להשליך גם על אופן התיעוד של הטיפול הנפשי , שעלול להיפגע בשל החשש של המטפל .שרישומיו ייזקפו ביום מן הימים לחובתו של המטופל - הגנה רחבה יותר על החיסיון יכולה להפחית את החשש מפני הגשת תלונות ובכך לחזק את האינטרס הציבורי של חקירת ה עבירות, העמדה לדין ומניעת עבירות עתידיות. 4 ,לצד זאת חיסוי המידע במקרה זה יכול גם להעלות קשיים ייחודיים– - זכות העיון של ההגנה בחומר חקירה לאחר שהוגש כתב אישום היא מהז כויות היסודיות שנתונות לנאשם – היא מאפשרת לו להתמודד עם האשמות המדינה נגדו, ונתפסת כחלק מזכותו החוקתית להליך הוגן . - בפסיקה נוצרה "מובלעת ראייתית" ייחודית לעבירות מין שמקשה על ההגנה– בשל הפגיעה הקשה הנגרמת כתוצאה מפגיעה מינית והקושי הרב הנלווה לחשיפתה , הפסיקה הרחיבה את המבחנים כאשר מדובר בעבירה זו, כך למשל הלכה פסוקה היא שאין ב אי-דיוקים בגרסת המתלוננת, בחשיפה הדרגתית של הדברים או בכבישת .עדות כדי לפגום במהימנותה ההגמשה של דיני הראיות בהקשר זה מקשה על ההגנה יותר מאשר בעבירות אחרות, מה שיכול להוביל לצורך גדול יותר לחפש ולאתר כל קצה חוט .אפשרי כדי לבסס הגנה לנאשם - בתיקי עביר ו ת מין פעמים רבות יש רלוונטיות לסוגיות הנוג עות למצבו הנפשי של נפגע העבירה , למועד ולאופן שבו חשף את הפגיעה ולהשלכות ה נפשיות של הפגיעה. ,כך למשל שינויים במצב נפשי של נפגע עבירה משמשים לעיתים כחלק מהתשתית הראייתית בתיק – כחיזוק או סיוע ראייתי, או כחלק מהנמקות בית המשפט .להתרשמותו ממהימנות התלונה - תיקי עבירות מין מבוססים לעיתים על""מילה נגד מילה כך שעדותה של המתלוננת היא הראיה המרכזית ,במשפט, והתיק אינו כולל ראיות חיצוניות נוספות למע ט המסמכים האישיים שגילויים מתבקש. - הרחבת תקופות ההתיישנות בעבירות מין, בין היתר בשל התחשבות בקשיים נפשיים של נפגעי עבירות מין .להתלונן, הביאו לכך שתלונות רבות מוגשות בחלוף פרק זמן ארוך מביצוע העבירה היכולת של נאשמים להתגונן מפני האשמות בעבירות מין בחלו ף שנים רבות נפגמת , ולכן החשיבות בגילוי המסמכים שכן קיימים . דוח ועדת ברלינר ( 2019 ) הוועדה הבין- משרדית לבחינת הטיפול בנפגעי עבירות מין בהליך הפלילי (דצמבר2019 ), בראשות הנשיאה בדימוס דבורה ברלינר, ערכה בחינה רחבה ומקיפה של מגוון ההיבטים של טיפול בנפגעי עבירות מין בהליך הפלילי . לעניין הצעת חוק.זו, נתייחס רק לבחינת הוועדה את נושא השמירה על פרטיות של נפגעי עבירות מין בדיקה אמפירית– השפעת מסירת חומרים להגנה על תוצאות ההליך : לוועדה הוגשו בדיקות אמפיריות שערכו הסניגוריה ו הפרקליטות שנועדו לבחון טענות עובדתיות סותרות בשאלה חשובה לענייננו– האם בקשות לקבלת חומרים אישיים על נפגעי עבירה הפכו לדבר שבשגרה שנעשה בהן שימוש לרעה כדי להלך אימים על נפגעי עבירה, ?כפי שנטען בפני הוועדה או שמדובר ב כלי לגיטימי בידי ההגנה לקב ל חומרים רלוונטיים שלא נמסרו לה? :ואלו תוצאות המחקרים - במחקר שערכה ה פרקליטות – נבדקו כלל התיקים בעבירות מין מסוימות במחצית שנת2019 . נמצא כי ב- 33% מהם הוגשו בקשות לקבלת חומרים (לפי סעיף74 או 108 לחסד"פ או לפי שניהם), וכי% 66 מהבקשות התקבלו .)(חלקית או במלואן1 מתוך המקרים שהבקשה בהם לא נדחתה– ב- % 86 ( מהמקרים26 מתוך29 ) החומרים שנמסרו לא השפיעו על תוצאות המשפט (לפי תרשומת הפרקליט); במקרה אחד החומרים פגעו במהימנות המתלוננת ולכן הביאו לסיום מקל של התיק; במ קרה אחד החומרים כרסמו בטענות הנאשם והתיק הועבר לגישור; בשני מקרים הצדדים הגיעו להסדר בסמוך לבקשה אך לא התברר אם הדברים קשורים . - במחקר שערכה הסניגוריה – נבחנו60 ( תיקי עבירות מין מתוך272 . נלקחו10 מכל אחד ממחוזות הסניגוריה הציבורית שהתנהלו בבתי המשפט ה מחוזיים בשנים2016-2015 .) בדומה לממצאי הפרקליטות, גם כאן עלה כי שיעור התיקים שבהם הוגשו בקשות לפי סעיף74 או108 לחסד"פ היה% 33 , וגם שיעור קבלת הבקשות היה % 66 . א ך קיים פער גדול בין הממצאים בדבר השפעתה של קבלת הבקשה על תוצאות ההליך . הערכת הסניגורים היתה כי ב- % 80 מהתיקים החומרים שהועברו השפיעו על תוצאות ההליך . 1 % 16 ,מהבקשות התקבלו במלואן% 50 התקבלו בחלקן (לרבות קבלת חלק קטן או זניח מ ,)הבקשה% 24 נדחו ו- % 10 התייתרו. 5 המלצות הוועדה – לעניין שמירה על פרטיות הנפגע: 1. על גופי האכיפה למעט בבקשות לתפיסת חומרים שחל עליהם חיסיון וחומרים שגילוים עלול לפגוע בפרטיות המתלונן, ככל שאינם רלוונטיים ואינם.נדרשים לחקירת העבירה ולהגנת הנאשם 2. ,בקשת ויתור על חיסיון צריכה להיעשות ברגישות ובאופן מידתי מבחינת היקף החומרים. אין לבקש מנפגע .העבירה ויתור גורף וכוללני על חומרים חסויים אלא במקרים שבהם תימצא לכך הצדקה מיוחדת 3. ,לפני שיתבקש מתלונן לוותר על חיסיון על הגוף החקירתי או התביעתי להסביר לו בפירוט על משמעות הוויתור וגילוי החומר בצמתים השונים בהליך הפלילי; על יכולתו לוותר רק על חלק מהחומר; על משמעות אי- .הסכמתו לוותר על החיסיון, לרבות האפשרות שלא יהיה אפשר לגבש די ראיות להגשת כתב אישום 4. אם נמצא כי חומר חסוי הוא רלוונטי ויש יסוד סביר שיועיל להגנת הנאשם– אין להגיש כתב אישום בלי גילויו ל .הגנה על התובע ל יידע את נפגע העבירה על הצורך בחשיפת החומר לשם ניהול ההליך ועל המשמעות של סירובו לוותר על החיסיון. על הגוף התביעתי לפעול בהתחשבות ברצון נפגע העבירה לפי מכלול הנסיבות . 5. עוד המליצה הוועדה כי למתלונן תינתן זכות טיעון, בשלב שלאחר הגשת כתב אישום, לפני שתתקבל החלטה על חשיפת חומרים חסויים ותרשומות אישיות הנוגעים לו. הוצע,, ברוב דעות לשקול לעגן בחקיקה את .קביעות הפסיקה בעניין זה, ולבחון את כלל ההיבטים וההשלכות של עיגון כאמור לעניין שלב החקירה– הוועדה ציינה כי הנושא של זכות טיעון לפני הגשת כתב אישום לא נדון במסגרת דיוניה, משום שהוא חלק מהדיון שבהצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה– המצאה, חיפוש ותפיסה), התשע"ד- 2014 . שאלות לדיון 1. קבלת רקע עובדתי רלוונטי – מוצע כי הוועדה תקבל, ככל האפשר, נתונים לגבי הסרת חסיונות טיפוליים (מסוג של רופא- )מטופל, פסיכולוג, עו"ס . בהליך פלילי– האם יש נתונים המלמדים על מספר ו שיעור תיקי עבירות המין שבהם המשטרה מבקשת את החומרים הטיפוליים? באיזה שיעור מהם מוסר החיסיון? והאם הסרת החיסיון היא בשל ויתור עליו או בעקבות החלטת בית המ ?שפט האם ניתן לראות הבדלים לעניין זה בין ?עבירות מין לעבירות אחרות כיצד ניתן להסביר את ההבדל בין גישת הסניגוריה והפרקליטות במחקרים שהוצגו לו?ועדת ברלינר 2. הבעת עמדה של נפגע העבירה והמטפל בפני בית המשפט לפני הסרת חיסיון – הצע ת החוק תאפשר הבעת עמדה של נפגע עבירה ושל הגורם הטיפולי בפני בית המשפט לפני הסרת חיסיון טיפולי בעבירת מין ואלימות חמורה ,הן בשלב החקירה, והן בשלב שאחרי הגשת כתב אישום .הפסיקה – הכירה בחשיבות לתת מקום ומשקל לעמדתו של מי שעלול להיפגע מחשיפת מסמכים שיפגעו בפרטיותו, אך עד כה דובר ךכ רק לאחר ש הוגש כתב אישום , ולא בשלב החקירה . בחקיקה – חוק זכויות נפגעי עבירה מכיר בחשיבות של שיתוף נפגע עבירה בהליך הפלילי ומעניק לו אפשר,ות להביע עמדתו בנקודות ציון מסוימות בהליך אך אין כיום עיגון לאפשרות לו ש לטעון באופן ישיר מול בית המשפט, בוודאי לא בשלב החקירה, ובמובן זה הצעת החוק היא משמעותית. - מ וצע לשמוע איך יתקיים הליך הבעת העמדה של נפגע העבירה לעניין הסרת החיסיון ? - מוצע לשמוע איך ייעשה היידוע של הנפגע על זכותו זו? כיצד ישתלב ב כך הסיוע המשפטי שמוצע כעת לאפשר לנפגעי עבירה לקבל בהליך הבעת העמדה ? - מוצע לשמוע הסבר באשר להיעדר הצורך לעגן מפורשות את האפשרות להביע עמדה .גם בהליכים אזרחיים - מוצע לשמוע מדוע לפי הצעת ה חוק האפשרות להביע העמדה ת ינתן רק ב עבירות מין או אלימות חמורה המנויות בתוספת הראשונה א' לחוק זכויות נפגעי עבירה? (שהרי ה פגיעה בפרטיות, והאינטרס להגן על יחסי האמון שמאפשרים את ההליך הטיפולי קיימים בכל חשיפה של חומר טיפול החוסה תחת חיסיון). 6 3. סיוע משפטי בהליך הסרת החיסיון – מתן סיוע משפטי יאפשר לנפגע העבירה לקבל החלטה מושכלת בשאלת הסרת החיסיון, ויש בכוחו להפוך את מעמד הבעת העמדה של נפגע העבירה ל משמעותי רו ו עב ב, ו להקנות לנפגע תחושה של משמעות בהליך הפלילי . - מ וצע לשמוע מדוע הסיוע המשפטי יינתן רק ב מספר עבירות מין מ צומצם? ( עבירות ,אינוס בעילה אסורה בהסכמה ומעשי סדום( ללא ניצול יחסי מרות מעל גיל18 ), ות יר עב ו מין במ שפ חה ובידי אחראי על חסר ישע, לפי סעיפים345 , 346 ,)(א347(א) או (ב) ו- 351 לחוק העונשין). - מ וצע לשמו ע מנציגי הסיוע המשפטי האם הם ערוכים לתוספת שבהצעת החוק , ולוודא כי הכוונה לאפשר קבלת סיוע משפטי גם לפני הוויתור על .)החיסיון (ולא רק בשלב הבעת העמדה בפני בית המשפט 4. ויתור נפגע עבירה על חיסיון חומרי טיפול נפשי בשלב החקירה – ה הצעה כוללת כעת ה בניי ה של שיקול הדעת של גורמי החקירה לגבי המקרים שבהם ניתן לבקש מנפגע עבירה לוותר על החיסיון (רק כשהראיה נ דרשת )לחקר האמת, בהיקף גילוי שאינו עולה על הנדרש ועוד , חובת יידוע של הנפגע על חלק מזכויותיו , ומתן זמן סביר שבו יוכל להיוועץ בסיוע המשפטי ולקבל החלטה . - מ וצע לשמוע התייחסות באשר לאופן הטיפול של כלל הגורמים המעורבים בשלב בקשת הוויתור מהנפגע ( מי יוצר קשר עם ה נפגע ובאיזה שלב? ?האם יש הכשרה מיוחדת לגבי חקירות של נפגעי עבירות מין האם יש מקרים שבהם מוציאים צו למסירת החומר ישירות מהגורם הטיפולי בלי לבקש לפני כן ויתור מהנפגע? .) - מ וצע לבחון האם די בכך שהראיה"דרושה כדי להגיע לחקר האמת" , או שיש מקום לקבוע כי י תבקש גילוי רק של ראיה שהיא"חיונית כדי להגיע לחקר האמת", בדומה למבחן המצוי כבר הי ום לגבי האפשרות ל חקור מתלונן בעבירות מין על ע ברו ה מיני ( לפי סעיף13 לחוק זכויות נפגעי עבירה). - מ וצע לשקול לקבוע חובת מתן הסבר לנפגע כ די שיוכל ל קבל החלטה מושכלת לעניין הוויתור על החיסיון (למשל, בדומה להמלצות ועדת ברלינר– יידוע של הנפגע בדבר משמעות הוויתור על החיסיון, על יכולתו לוותר על חיסיון רק ביחס לחלק מהראיה, ועל מ)שמעות אי הסכמתו לוותר על החיסיון. - מוצע לבחון ,אם יש מקום לקבוע כי בקשה לגילוי ראיה חסויה על טיפול נפשי, שנעשית בניגוד לעמדת נפגע תתאפשר רק באישור של גורם בכיר ,)(במשטרה או בפרקליטות וזאת כדי לתת ביטוי למשקל המשמעותי שיש לתת.לסירוב נפגע העבירה 5. שינוי המבחן המהותי בפקודת הראיות– לפי פקודת הראיות, כדי להסיר חיסיון מראיה בדמות מסמכי טיפול (של פסיכיאטר, פסיכולוג ועו"ס), על בית המשפט לבחון אם" הצורך לגלות את הראיה לשם עשיית צדק עדיף מן העניין "שיש לא לגלותה . הפסיקה בוחנת את האיזון האמור יחד עם מבחני הרלוונטיות של הראיות, ולפי נוסחת האיזון שנוהגת היום, חומר על טיפול נפשי של נפגעי עבירות מין יימסר להגנה אם קיימת "אפשרות "סבירה כי יש בחומר להועיל לנאשם . ב הצעת החוק מוצע לקבוע מבחן ייחודי לגבי חומרי טיפול נפשי של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה, שחל עליהם חיסיון .יודגש כי מבחן זה חל רק בשלב שלאחר הגשת כתב איש ום . מוצע כי החיסיון יוסר והראייה תימסר :אם יתקיים אחד משניים (א) החומר חיוני להגנת הנאשם , או (ב) אם יש בחומר תועלת להגנה (גם )אם אינו חיוני , ובנוסף שמידת התועלת להגנה עולה על הנזק שבגילוי הח ומר החסוי. - מוצע לדון בהשלכות צמצום המבחן להסרת החיסיון . המבחן שמוצע לאמץ הוא זה הקבוע היום בפקודת הראיות לעניין גילוי של חומרים שהוצאה לגביהם תעודת חיסיון לטובת הציבור או מטעמי ביטחון המדינה ( סעיפים44 ו- 45 לפקודת הראיות) . מוצע לוועדה לבחון האם אותו מבחן מתאים גם לגבי הסרת חיסיון מ מסמכי טיפול נפשי של נפגעי עבירות מין ואלימות חמורה ? 7 מצד אחד , השיקול של ביטחון המדינה הוא אינטרס כללי ורחב היקף במיוחד, ו יש לו השלכה רחבה ומשמעותית על המדינה כולה וכלל תושביה. הסרת חיסיון מסוג זה עלולה לחשוף מ קורות, לגלות שיטות פעולה של רשויות החקירה, ולחשוף סודות מדינה– תוך גרימת סיכון לחיי אדם – ומכאן המעמד המיוחד .שניתן לחיסיון זה בנוסף, החסיונות הביטחוניים אינם אוטומטיים, וכדי שהחומר ייחסה– יש צורך בהליך מינהלי שבו החומר נבחן באופן פרטני, ושר חותם על תעודת חיסיון ספציפית לאותו תיק, ועל כך נקבע גם .)הליך ביקורת שיפוטית ייחודי (חלקו רק בפני שופט של בית המשפט העליון מצד שני , כאמור, הטיפול הנפשי לנפגעי עבירות מין הוא חיוני לשיקומם בשל הפגיעה הנפשית הקשה שנלוו ית לפגיעה– ומכאן האינטרס החשוב ב .חיזוק המעמד שניתן לחיסיון הטיפולי גם צמצום האפקט המצנן מפני הגשת תלונות על עבירות מין הוא אינטרס חברתי משמעותי . ,בנוסף ,אין מדובר בהטלת חיסיון מוחלט אלא בהנחיה ל בית ה משפט לתת משקל רב יותר לחיסיון ב מקרה זה . בית המשפט עדיין נדרש ל אזן בין זכות נפגע העבירה לבין זכו.ת הנאשם לנהל את הגנתו כמו ,כן מוצע כי המבחן המצמצם יחול רק בשלב שא חרי הגשת כתב האישום , ולא ב שלב החקירה שבו מוצע להשאיר את ה כלל הקיים ,היום תוך הדגשת החובה לשקול גם את הנזק שייגרם לנפגע העבירה .ולשיקומו ואולם, מתעורר ת שאלה מהו המבחן שיחול בפועל לעניין חומר שהועבר לרשויות האכיפה בשלב החקירה– האם יועבר לסנגור לפי סעיף74 לחוק סדר הדין הפלילי עם הגשת כתב ה אישו ם , או שמא יהיה צורך לדון בכך שוב?בטרם העברתו לסנגור אם הנפגע מתנגד לכך? האם הנפגע יישמע בשלב זה 6. ק טינים – לעניין זה מתעוררות שאלות מורכבות,, וביניהן האם יש לאפשר לקטין לוותר על החיסיון, ולהביע ?עמדתו באופן עצמאי ?מאיזה גיל וכיצד ניתן לתת מענה למקרה שהאחראי על הקטין- הנפגע הוא החשוד או ?הנאשם, או שהאחראי מצוי בניגוד עניינים בדרך אחרת תקנות זכויות נפגעי עבירה, התשס"ב- 2002 , 2 קובע ות הסדר מיוחד לגבי מימוש זכויות של קטין לפי חוק זכויות נפגעי עבירה. ככלל, קטין מתחת לגיל14 יכול לממש את זכויותיו רק באמצעות ההורה או האפוטרופוס ; קטין מעל גיל14 יכול לממש את זכויותיו יחד עם ההורה או הא פוטרופוס, וגם בלעדיהם. ו אם ההורה נחשד בביצוע העבירה, או כ שיש חשש לניגוד עניינים אחר– זכויות הקטין ימומשו באמצעות אדם אחר שהחליט ,עליו חוקר לאחר שהתייעץ עם פקיד סעד. - מוצע לבחון מהו ההסדר הראוי לענייננו– האם יש מקום לאמץ הסדר זה גם לגבי קטינים נפגעי ע בירה לפי הצעת החוק, או ש יש לגבש הסדר אחר ? לפחות לגבי הוויתור על החיסיון יש לשקול זאת בזהירות– מדובר בוויתור על זכות שיכולות ל היות לה השלכות משמעותיות על המשך החקירה וההעמדה לדין ו מנגד על ( הפגיעה בפרטיות של הקטין בעוד שהזכויות לפי חוק זכויות נפגעי עבירה כוללות היום אפשרות להביע )עמדה בלבד, בשלבים שונים של ההליך הפלילי. 2 תקנה18 לתקנות זכויות נפגעי עבירה" : 18 . :קטין או חסר ישע הוראות מיוחדות)(א בתקנה זו– ""אדם אחר– ל;רבות הקטין או חסר הישע "בן משפחה "אחר– הורה, הורה של הורה, בן זוגו של כל אחד מאלה אף אם אינו נשוי לו, אח או אחות, לרבות אח או אחות חורגים, וצאצאיהם של כל אחד .מאלה, דוד או דודה וצאצאיהם, גיס או גיסה, או בן משפחה אחר הגר עם הנפגע בבית )(ב זכויותיו לפי החוק של קטין שטרם מלאו לו14 שנים או.של חסר ישע ניתנות למימוש באמצעות הורהו או אפוטרופסו )(ג זכויותיו לפי החוק של קטין שמלאו לו14 שנים ניתנות למימוש על ידי הקטין וכן באמצעות הורהו או אפוטרופסו, אלא אם כן ביקש הקטין שהמימוש .ייעשה על ידו בלבד )(ד על אף הוראות תקנות משנה (ב) ו- (ג), לא ימומשו זכויות לפי החוק באמצעות הורה או אפוטרופוס, אלא באמצעות אדם אחר שהחליט ,עליו חוקר :לאחר שהתייעץ עם פקיד סעד ובמידת האפשר לאחר ששמע את עמדת הקטין או חסר הישע, אם נתקיים אחד מאלה (1) ההורה או האפוטרופוס חשוד או מעורב בביצוע העבירה שנפגע ממנה חסר הישע או הקטין; (2) .מימוש הזכויות באמצעות ההורה או האפוטרופוס עלול לפגוע בשלומו הגופני או הנפשי של חסר הישע או הקטין )(ה על אף הוראות תקנות משנה (ב) ו-(ג), אם סבר חוקר, לאחר שהתייעץ עם פקיד סעד, כי קיים חשש שזכויות חסר הישע או הקטין לא ימומשו כראוי על ידי ההורה או האפו טרופוס, מחמת שבן משפחה אחר של הקטין או של האפוטרופוס חשוד או מעורב בביצוע העבירה שנפגע ממנה חסר הישע או ,הקטין, יורה על מימוש הזכויות כאמור באמצעות אדם אחר לאחר שהתייעץ עם פקיד סעד ובמידת האפשר לאחר ששמע את עמדת הקטין או חסר הישע לענין זהותו של האדם האחר."