חומר רקע
א' טבת תשפ"ב
05
דצמבר2021
לכבוד
חבר הכנסת ווליד טאהא
חברת הכנסת מירב בן ארי
יושב ראש
יושב ראש
ועדת
הפנים
והגנת הסביבה
הועדה לביטחו
ן
פנים
,נכבדי
:הנדון
'תזכיר חוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת שעה) (תיקון מס6
"), התש
ב-
1
202
עמדת התאחדות התעשיינים
התאחדות התעשיינים
מתנגדת
לתזכיר החוק המוצע לתיקון פקודת העיריות, תיקון זה
מצטרף
לשורה ארוכה של תיקוני חקיקה פסולים במשך השנים
המכשירים את האיוולת שבגביית אגרת
השמירה .
כיום ידוע לנו על לפחות
85
רשויות
ה גובות אגרת שמירה
ביניהן ,: נתניה
יוקנע
ם
, רחובות
ועוד–
על
שטחים פרטיים, שטחי תעשייה ושטחי מסחר. מדובר בהשתת עלויות נוספות הנאמדות במאות
מיליוני
על₪העסקים ומשקי הבית , כבר בשנת2017
הגיעו תשלומי האזרחים והעסקים ל375
. בעבור תשלומי השמירה, בנוסף לתשלומי הארנונה₪ מיליוני
אגרת השמירה מהווה הטלת מס נוסף ע ל העסקים בישראל, אשר
מחויבים
על ארנונה למעלה
מ-
13
₪ מדי שנה. סכום זה אינו כולל היטלים ואגרות שהיקפם נאמד במאות מיליוני₪ מיליארד
נוספים. מדובר בתוספת נטל מס
בלתי מוצדק מן הטעמים הבאים :
1.
כנגד הוצאה עצומה זו של מיסוי מוניציפאלי, היקף השירותים המסופקים לעסקים
הינו
מצומצם ביותר. אזורי תעסוקה רבים מהווים "חצר אחורית" של הרשות המקומית
וסובלים מהזנחה ומחסור בהשקעות בתשתית. מפעלים רבים נאלצים לשאת בעצמם אפילו
בעלות של שירותים בסיסיים, כגון פינוי אשפה. כך שכל תוספת תשלום עבור שירותים
מטעם הרשות המקומית, הינה בלתי סב .ירה בעליל
2.
היבטי האבטחה והשמירה, מהווים את אחד השירותים הבסיסיים ביותר שכל תושב או
עסק במדינת ישראל זכאים לו, הן ברמה הארצית והן ברמה המקומית, ללא תוספת
תשלום מיוחדת.
,יש לציין בהקשר זה את דברי יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת
ח"כ דוד אמסלם בישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה מיום21.12.2017
:
"
אני סבור עדיין, גם היום – סוגיית הביטחון היא סוגיה של מדינת ישראל .
כמו שאתם לא קונים טנקים, מטוסים, איזה צבא קטן, לכן גם סוגיית
השיטור זה חובת המדינה ., לתת ביטחון לאזרחיה
אתם נכנסתם פה לאילוץ. ראיתם שזה לא קורה, אז אמרתם: מה נעשה? זה
האבולוציה של הסיפור הזה בעצם. מכאן התפתח הסיפור והמדינה ראתה כי
טוב. אם אתם מממנים, למה ל א? אם התושבים מממנים, למה לא? ככה ראש
העיר מצא עצמו לוקח אחריות בלית ברירה, ובסופו של דבר מייצרים אווירה
.ייעודית, וכך הגענו לאן שהגענו. זו הדרך
,אגב ,אנחנו יכולים לפרק את כל המשימות של המדינה, ולהטיל אותן באגרות
כמעט כל נושא . לכן חשבתי–
אני גם חושב היום –
שזה לא הוגן מבחינת
".התושבים
3.
הוראת השעה המוצעת היא למעשה הפעם
השביעית
בה משרד הפנים טוען כי ברצונו
"
להמשיך ולבחון את מידת הצורך בקביעת סמכותן של רשויות מקומיות להסדיר את
ענייני השמירה והסדר הציבורי בתחומן, ואת אופן היישום וההפעלה של סמכות זו ,בידיהן
בטרם עיגונה כסמכות של קבע ". בחינה זו נמשכת זה
למעלה מ עשור, ותימשך למעשה עד
ל סוף שנת2023
.
,למעשה באם תאושר הארכת הוראת השעה
יידר
שו
למשרד הפנים12
שנים על מנת:
"
להמשיך ולבחון את מידת הצורך בקביעת סמכותן של רשויות מקומיות להסדיר את
ענייני השמירה והסדר הציבורי בתחומן, ואת אופן היישום וההפעלה של סמכות זו
בידיהן, בטרם עיגונה כסמכות של קבע"
למרות שמדובר בהוראת שעה באמצעותה נגבים
. מהאזרחים₪ היטלים במאות מיליוני
4.
להבנתנו, כלל לא ברור אם למשרד הפנים יש את מלוא הנתונים אודות השימוש שעושות
הרשויות המקומי
ות בכספי אגרות השמירה שהן גובות מהציבור ומבתי העסק. לפיכך , יש
לדרוש ממשרד הפנים לפעול ליצירת בסיס נתונים
,מרוכז בנושא אגרות השמירה
ולפרסמו טרם קבלת החלטה בנושא.
:תזכיר החוק הוגש ללא בסיס נתונים מינימלי
א.
מכ?ה רשויות גובות את האגרה
ב.
מהו הסכום שגובות ?הרשויות המקומיות
ג.
?מהי החלוקה בין גביה מהמגזר הביתי וגבייה מהעסקים
אגרת ,השמירה בדומה למיסים מוניציפאליים אחרים, מחושבת בהתאם לשטח הנישום
כפי שמחויב לצורך הארנונה
,ואינה תלויה למעשה בעלות הפעלת מערך השמירה. יש לוודא
בטרם אישור מחדש של הוראת השעה, כי סך ההכנסות מאגרת השמירה משמשות אך ורק
.למטרות עבורן שילמו העסקים והתושבים
5.
אגרת השמירה
מחושבת כאמור .בהתאם לשטח הנישום, כפי שמחויב לצורך הארנונה
משמעות הדבר הינה הטלת נטל גדול במיוחד עסקים שהינם עתירי שטח, מכוח מאפייני
.הפעילות שלהם
6.
תיקון החקיקה תורם לגידול יוקר המחייה
ב מדינת ישראל, ומנוגד להצהרות הממשלה
.בדבר הפחתת יוקר המחייה
, לאור האמור לעיל אנו
מבקשים לגנוז את הצעת החוק ו לבטל לאלתר את השתת אגרות
השמירה.
,בברכה
נתנאל היימן
ראש אגף כלכלה
התאחדות התעשיינים
:העתק
חברי ועדת הפנים
חברי הועדה
לביטחו ן
פנים
מר
יאיר הירש ,מנכ"ל
משרד
הפנים
ד"ר רון מלכא ,
מנכ"ל משרד
הכלכלה
והתעשייה
מר עוז כץ, מנהל מינהל
תעשיות, משרד הכלכלה והתעשייה