חומר רקע
2 בדצמבר 2021
לכבוד
מר גלעד קריב
יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט
שלום רב,
הנדון: הערות לתקנות הוצל"פ (תיקון מס'...) (מטלטלין הפטורים מעיקול), התשפ"א -2021
לקראת הדיון בועדת חוקה ביום 7.12.21 בתקנות בנדון, מתכבדות האגודה לזכויות האזרח בישראל והקליניקה לזכויות אדם בהליך האזרחי באוניברסיטת חיפה להגיש את הערותיהן לטיוטת התקנות שבנדון.
האגודה לזכויות האזרח בישראל היא ארגון זכויות אדם הפועל בין היתר לקידום והגנה על הזכות לקיום בכבוד. במסגרת זו עוסקת האגודה בקידום והגנה על זכויות חייבים בעוני, ובכלל זה בזכויותיהם במסגרת גבייה בהוצאה לפועל, חדלות פירעון ודרך פקודת המסים (גביה) ובנגישות חייבים למוצרי יסוד בסיסיים כגון מים וחשמל. בין היתר, פרסמה האגודה את נייר העמדה "חייבים לשנות: כיצד מדינת ישראל מדרדרת בעלי חוב לעוני" (פברואר 2016). האגודה עוסקת בליטיגציה ובשינוי מדיניות בתחומים אלה.
הקליניקה לזכויות אדם בהליך האזרחי באוניברסיטת חיפה פועלת לקידום זכויות אדם בקרב אוכלוסיות מוחלשות, בין היתר דרך ייצוג עשרות לקוחות בתחומי הסדרי חובות, הוצאה לפועל וחדלות פירעון, גביה מנהלית וגביה באמצעות מרכז לגביית קנסות. הקליניקה עוסקת בקידום ושינוי מדיניות בתחומים אלה בין השאר, בשיתוף פעולה עם האגודה וארגונים נוספים, וכן בחינוך סטודנטים למשפטים בסוגיות של עוני, חובות, משפט וזכויות אדם.
להלן נפרט את עמדתנו:
אנו מברכות על הגדלת שווי הפריטים הניתנים לעיקול וקביעת רף שווי מצרפי אולם סבורות כי בכל מקרה אמצעי גבייה זה לא יעיל והוא פוגעני במידה רבה. על כן, אנו מציעות להקים מנגנון שיעודד חייבים להסדיר את החובות שלהם בטרם השימוש באמצעי עיקול המיטלטלין וכן להגדיל עוד יותר את שוויו של כל פריט הניתן לעיקול והשווי המצרפי זאת על מנת להלום את התכלית החשובה של התיקון.
אין ספק כי בשנים האחרונים אמצעי הגבייה של עיקול מיטלטלין הוא אמצעי שאבד עליו הכלח. לפי הדוחות השנתיים של רשות האכיפה והגבייה בשנים האחרונות נמשכת מגמת הירידה של מספרי רישום עיקול המיטלטלין ומספר הוצאת המעוקלים. כך למשל, בשנת 2019 הוצאו רק 6,770 מעוקלים ובשנת 2020 הוצאו רק 3,100.
מתוך מלאי החייבים והתיקים העצום מדובר במספר זניח עד לא קיים. ואכן, לפי נתוני הרשות, רק 0.1% מתקבולי הגבייה הישירה מקורם במכירת מיטלטלין במחסני ההוצאה לפועל.
אם כן, מדובר באמצעי גבייה יקר, לא יעיל ולא אפקטיבי. יתרה מזאת, רבים מהחייבים מספרים על "הדפיקה על הדלת מטעם ההוצאה לפועל" ובחוויה הקשה מול המעקלים כחוויה מכוננת שעיצבה את הטראומה שלהם עקב העוני והחובות. ראו למשל ציטוט מדבריה העגומים של קרן אור גרין, שכתבה על חוויותיה כילדה להורים חייבים וכמבוגרת חייבת בעצמה: "...בפעם הראשונה שפתחתי את הדלת להוצלפ בכיתי שבוע, פעם שנייה בכיתי יומיים. בעשרות הפעמים שבאו אחכ כבר לא בכיתי, נגמרו לי הדמעות...".
אין ספק שבשנים האחרונות ניכר שיפור גדול ברמת השירות שמעניקה רשות האכיפה והגבייה, אולם גם אם המעקלים יהיו הנחמדים באדם, מדובר בסיטואציה קשה, לא נעימה וטראומתית למשפחה, במיוחד אם נוכחים ילדים קטנים בזמן העיקול.
יתרה מזאת, ניתן להניח כי אמצעי גבייה זה הוא זה שמוביל לסטיגמות השליליות הגדולות ביותר שיש בציבור על ההוצאה לפועל, ורק מרחיק אותם ממגע עם ההוצאה לפועל והגעה להסדר בו יוכלו לעמוד.
מכיוון שמדובר באמצעי גבייה לא אפקטיבי ולא יעיל, ניתן לנחש כי עיקר השימוש בו הוא במטרה לתמרץ אנשים להתחיל להסדיר את החוב בתיק. הגם שמדובר בתכלית ראויה, נדמה כי האמצעי למימושה לא מידתי ופוגעני במידה רבה.
לכן, כדי לרפא את הפגם, אנו מציעות את הצעדים הבאים:
הקמת מנגנון שיצור קשר עם החייבים וינסה בצורה חיובית להניע אותם להגיע להסדר בטרם הפעלת העיקול באמצעות הגעת מעקלים לבית החייב. אם צעד זה לא יצלח, יהיה ניתן להפעיל את עיקול המיטלטלין.
בכל מקרה, הגדלת שווי כל פריט והשווי המצרפי המוצעים בתקנות לשווי שיבטיח כי יעוקלו רק מיטלטלין שבהכרח יסייעו להקטנת החוב. לטעמנו, שווי כזה הוא לפחות 5,000 ₪ לכל פריט ומצרפי בסך 15,000 ₪.
בכבוד רב,
דבי גילד-חיו, עו"ד רעות כהן, עו"ד
מקדמת מדיניות וחקיקה מנהלת הקליניקה
האגודה לזכויות האזרח
052-8282444
העתקים:
חברי ועדת חוקה
יועמ"ש ועדת חוקה