חומר רקע
פל-
ים15
.א' , קרית הממשלה חיפה, ת.ד811
חיפה, מיקוד31007
'טל8633500
-
04
פקס8633520
-
04
היחידה הארצית
להגנת הסביבה הימית
ו
' תשרי תשפ"ב
12
ספטמבר2021
לכבוד
תמר זנדברג- השרה להגנת הסביבה
גלית כהן– מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה
,שלום רב
:הנדון
הגדלת נפח ופעילות שינוע נפט ג
ו למי באילת–
חברת קו צינור
אסיה-
)אירופה בע"מ (קצא"א
חוות דעת
:סימוכין1
.הגדלת נפח ופעילות שינוע נפט גלמי ב
קצא"א - מסמך עמדה
מתאריך29.11.20
2
.
הגדלת נפח ופעילות שינוע נפט גולמי בקצא"א–
חוות דעת מתאריך8.7.21
כללי
חברת קו צינור אסיה-אירופה בע"מ (להלן- קצא"א או החברה ) חתמה בדצמבר2020
על הסכם הובלת נפט מאילת
לאשקלון .
משמעות ההסכם היא הגדלה
דרמטית
של הנפט המשונע במכליות ימיות
ע
ל ידי קצא"א במכלל אילת ,
והגדלת מספר הפקידות, פעולות ה
פריקה, ה טעינה
הו אחסון
באילת. בהתאמה
, צפויה
הגדלה משמעותית של
פעילות
כ זו
בנמל אשקלון
ובקו דלק42
" שבין איל.ת לאשקלון
המשרד להגנת הסביבה
על יחידותיו השונות,
לא עודכן טרם חתימת מיזכר ההבנות (באוקטובר2020
)
, לא היה יעד
להיוועצות
ולא היה חלק מ
ה תוכנית
ל.הגדלת הפעילות המדוברת
רק במהלך חודש אוגוסט2021
, הובא לידיעתנו
חלק מההסכם הנ"ל, אחרי שעבר השחרה והחסרת עמודים, ומאחר שהוגדר בסיווג "סודי ביותר" איננו יכולים
לצטט ממנו ולכן במסמך זה נמשיך להסתמך על דברי נציגי קצא"א אשר הובאו בפנינו בפגישות עבודה עם אנשי
.המשרד להגנת הסביבה
בחוות
דעת זו
נדגיש את הנימוקים בעיקר מהיבט הסביבה הימית בים סוף , אך נזכיר בנוסף את הסיכונים
ה ,נוספים
כפי שהובעו גם במסמכים קודמים (שבסימוכין) של אנשי המקצוע במשרד להגנת הסביבה , כל זאת
לאור מידע נוסף שהצטבר כאמור מאז נכתבו המסמכים שבסמך.
תמצית עמדתנו
הגדלה
דרמטית של היקפי הנפט המשונעים ב מכלל אילת, בהיקף של עד כדי פי35
מהממוצע השנתי בעשור האחרון
(
2010-2020
,) של פקידת מכליות באילת כרוכה ב
סיכון עצום ל סביבה הימית הסופר רגישה
במפרץ אילת
על כל
המשתמע מכך.
כמו כן נמצאים בסיכון מקטעי
סביבה
יבשתית,רגישה לאורך תוואי הצנרת וסביבת מתקני קצא"א
וכן בריאות ובטיחות הציבור
.במפרץ אילת ובאשקלון
ה סיכונים
החמורים ביותר נובעים מסכנת דליפ
ו ת נפט במפרץ אילת ,בראש ובראשונה
ו
בים התיכון
וממתקני
התשתית של קצא"א (חוות מכלים,
.)צנרת ומשאבות בנוסף קיימים סיכונים מפ ,ליטות מזהמי אוויר מסוכנים
ומ
אירוע חומרים מסוכנים.
מפרץ אילת הוא סביבה ימית,טבעית רגישה
ייחודית וערכית
ב
רמה בין לאומית. ו בנ ,סף
העיר אילת ,הבנויה לאורכו של המפרץ
ייעודה תיירות
מוכוונת חוף וים. הניסיון בארץ ובעולם מלמד כי תקלות
לעולם קורות, ובעוד ניתן לנסות
למנוע ולמזער את הנזק, מפרץ אילת על ערכיו השונים לא יוכל לסבול תוספת
.סיכון זו
,משום כך אנו סבורים כי לא ניתן להסכים
להגדל
ת
פעילות ,שינוע הנפט באילת אשר
תביא,
,בהגדרה
ל
הגדלת סיכון משמעותי
ת י מא רועי
תקלה שיביאו ל.דליפת נפט
לא ניתן להצדיק תוספת סיכון
כלשהי - בפרט
ל
מפרץ אילת ול
עיר אילת - בהינתן שגם אמצעים
מתוחכמים ככל שיהיו
לצמצום הסיכון לא
יוכלו
למנוע אותו.
פל-
ים15
.א' , קרית הממשלה חיפה, ת.ד811
חיפה, מיקוד31007
'טל8633500
-
04
פקס8633520
-
04
היחידה הארצית
להגנת הסביבה הימית
1.
רקע
,קצא"א מפעילה
תשתיות להובלת נפט ודלק, ו ,בין היתר את
קו הובלת נפט גולמי–
קו42
"
– באורך של כ-
254
ק"מ, המחבר את חוף
אילת
עם נמל אשקלון. תשתיות אלו כוללות תשתיות פריקה, טעינה ואחסון
.של נפט ממכליות ימיות, ותשתיות הובלה ימיות ויבשתיות תשתיות קצא"א באילת ובאשקלון נמצאות
על קו החוף ובקרבתו, ונמצאות בקרבה יחסית לאוכלוסייה ופעילות ציבורית . קו הדלק חוצה אזורים
רגישים לרבות שמורות טבע
רגישות , אגני ניקוז ראשיים ומרכזי אוכלוסין. בסקר סיכונים שערכה החברה
לקו42
" בשנת2015
סווגו
כ-
16
מקטעים באורך כולל של83
ק"מ בעלי הסיכון הסביבתי הרגישים ביותר .
הסכםMED-RED Land Bridge Ltd
(
MRLB
:)
חברת קצא"א חתמה על הסכם עם חברתMRLB
לשילוח ולאחסנת נפט מהמפרץ הפרסי לים התיכון בקו שבין
נמל אילת
.לנמל אשקלון הנפט יכול ש יוזרם
מאילת דרך קו42
'' לאשקלון (ומשם יוטען למכליות) או יכול להיטען שוב באילת לשינוע ליעדים
אחרים ,
לא
חר אחסון במיכל ייעודי בחוות המכלים של קצא"א באילת
. למשרד להגנת הסביבה
נודע בדיעבד על
הסכם זה ומשמעויותיו בכל הנוגע להיקפי הפעילות של
קצא."א
במסגרת פגישה שנערכה ביום21.6.21
בין
המשרד וקצא"א, מסר מנכ"ל החברה בעל פה מידע על השינויים הצפויים בהיקפי הפעילות בשנים
הקרובות
. לדבריו, מספר מכליות הנפט שיפקדו את נמל הנפט באילת צפוי ל
גדול בהדרגה עד ל-
70
מכליות
בשנה .
,)מניתוח שנעשה ביחידה הימית (להלן תרשים פריסת הפקידות בעשור האחרון בנמל קצא"א באילת
ממוצע העשור עומד על2.6
.מכליות בשנה
הגידול החל ב2021
, כאשר
מתחילת השנה הגיעו לנמל אילת 8
מכליות. מדובר במכליות ענק בנפח של
עד
270
אלף טון
, וזמן פריקה ממוצע של ימים בודדים למכלית .
המשמעות היא שלאורך מרבית ימות השנה תתבצע פריקת נפט במפרץ אילת. בנוסף,
כמויות הנפט הצפויות
לזרום בתשתיות קצא"א יעלו בהדרגה
ממאות אלפי טון ב-
2020
ו
עד ל
עשרות מיליוני
טון תוך
ארבע
עד
.חמש שנים
נמסר לנו כי תוקף ההסכם כ-
10
שנים
עם אופציה להארכה ל10
שנים נוספות.
בשנות ה-
70
עד ה-
90
היה נמל הנפט בקצאא פעיל בהיקפים דומים למבוקש בהסכם זה אולם אין להשוות
בשום אופן את המצב בישראל ובעולם כיום לעומת מה שהיה נהוג אז, מבחינת מקורות האנרגיה, השפעתם
על הסביבה הימית והיבשתית וכמובן.על האקלים
2010
2011
2012
2013
2014
2015
2016
2017
2018
2019
2020
2021
2025
סידרה1
3
0
0
0
8
3
2
2
0
0
5
8
70
3
0
0
0
8
3
2
2
0
0
5
8
70
0
10
20
30
40
50
60
70
פקידת מיכליות בקצא"
א אילת על פי שנים2010
-
2021
פל-
ים15
.א' , קרית הממשלה חיפה, ת.ד811
חיפה, מיקוד31007
'טל8633500
-
04
פקס8633520
-
04
היחידה הארצית
להגנת הסביבה הימית
2.
היבטי זיהום ים בשמן בסביבה הימית – שינוי דרמטי בהיקף הפעילות
רגישות מפרץ .אילת
אוכלוסיית אילת מונה למעלה מ-
50,000
איש
ומספר זה מכפיל עצמו בשיאי עונת
.התיירות המוקד התיירותי העיקרי ב
אילת
הוא ים סוף
והפעילות סביבו
. שונית האלמוגים
באילת היא
השונית
הגדולה
והיחידה בישראל
ו .השונית הצפונית בעולם דו"ח ניטור הים המבוצע על ידי המכון
הבינאוניברסיטאי באילת מצביע גם בשנת2020
על היות השונית בסכנה מוחשית כתוצאה משינויי
האקלים ושכיחות סערות קיצוניות (כגון זו ממרץ2020, בה נגרם נזק עצום לכ-
22%
מכיסוי השונית ,)
התחממות מי הים המונעת ערבוב עמוק
(ההכרחי להפחתת עומס חומרי הדשן המצטברים בשכבות הים
)העמוקות, כיום
ומקורות יבשתיים המוזרמים לים. לדברי מדעני הים, יש לשים את שמירת מצבה של
שונית האלמוגים באילת בראש סדר העדיפויות בכל החלטה הנוגעת לפיתוח מפרץ אילת, בעולם בו
.שוניות אלמוגים מתפקדות הופכות לאוצר טבע נדיר
לעניין זה אזכיר כי
ב-
11.1.2021
פרסמו232
מדענים מכתב לראש הממשלה דאז בנימין נתניהו, המדגיש את ייחודיות מפרץ אילת וסביבתו הימית
ומבקש לא לחזור בשום אופן להפעלת נמל קצא"א כמסוף נפט
, כפי שכתבו המדע נים במכתבם: "שוניות
.)אלמוגים נחשבות מבחינת עושר ומגוון ביולוגי ל"יערות הגשם" התת ימיים של העולם" (מצ"ב בזאת
דליפות
נפט לים .רוב אירועי זיהום הים ממכליות
ימיות
מתרחשים ב
תקלות מ פעילות טעינה ופריקה של
נפט
בנמל . עם זאת, סיכון לזיהום ים משמעותי אף יותר
קיים מ תקלות כגון ,פיצוץ ,התנגשות שרפה או
עלייה על שרטון. נמל
קצא"א באילת
נמצא ב יל לב בו של אזור רגיש מבחינה סביבתית בין שמורת
.האלמוגים מדרום וריף הדולפינים מצפון גם בתוך שטחה הימי של קצא"א קיימת שונית טבעית
.מרשימה שמהווה חלק מהמערכת האקולוגית הימית של אילת
המרח ק בין המסוף לבין שמורת
האלמוגים מדרומו הוא כ-
1000
.מ' בלבד בנוסף, מבנה מפרץ אילת ומשטר הזרמים בו גורמים לכך
שזיהום נפט יכול להגיע במהירות לשונית
, לשמורה
ולחופים
הדרומיים
אשר אופיים מקשה על מלאכת
ניקוי נפט
בעת אירוע .
.למעשה, איננו מכירים מסוף נפט אחר בעולם אשר נבנה בלב שונית אלמוגים הנזק
של דליפת נפט בינונית בהיקף של עשרות עד
מאות טון בלבד, הינ
ו בעל
פוטנציאל להרס ערכי הטבע
הייחודיים במפרץ אילת
, אם לא באופן בלתי הפיך הרי שבאופן שיחייב פעולות שיקום ארוכות זמן רב .
קצב פר יקת הנפט ממכלית באילת יכול להגיע עד כדי6000
מ"ק/שעה. תקלת צינור עלולה לשחרר לים
נפט בהיקף של100
מ"ק בדקה אחת (או1.5
מ"ק בשנ
י יה). התנגשות בין מכלית לכלי שיט יכולה להביא
לקריעת דופן המכלית ושפיכה לים של מיכל אחד בלבד במכלית, שיכול להגיע עד25
.אלף מ"ק
זיה ום
נפט עלול
להביא להשבתת כל הפעילויות מבוססות הים ומכאן
ל
השלכות הרסניות גם
על כלכלת
.העיר כולה ועל תושביה לפי מאמרו של פרופ' יוסי לויה מאונ' תל אביב "
The coral reefs of Eilat:
Past Present and Future
", בין השנים1969-1980
תועדו בממוצע בין2 ל-3
אירועי דליפות בחודש בהן
שמורת האלמוגים כוסתה בנפט. הנזק לשונית האלמוגים כתוצאה מדליפות כרוניות אלה התבטא
ב
פגיעה
דראסטית במגוון ועושר מיני האלמוגים, פגיעה במערכת הרבייה ודרגות צעירות (לרוות) של
אלמוגים ויצורים בשונית ומניעת התיישבות והתבססות של מושבות צעירות של אל .מוגים במהלך40
.השנים מאז, נפסקו דליפות הנפט מקצאא כמעט לחלוטין והשונית השתקמה לאיטה אך באופן חלקי
דליפות מתשתיות צנרת בים ולאורך החופים .
מרבית תשתיות הצנרת והמשאבות הוקמו במהלך שנות
השבעים, ולכן יש חשש ממשי לפגיעה בסביבה הימית כתוצאה מתקלות שבר בצנרת ההו לכה היבשתית
.הנמצאת בסמוך לקו החוף במהלך פתיחת חוף קצא"א לציבור (החוף האקולוגי) במהלך2019-2020
,
נמצאה עדשת נפט ונפח קרקע גדול שזוהם מדליפת נפט מצנרת ההולכה של קצא"א. הזיהום בקרקע טופל
פל-
ים15
.א' , קרית הממשלה חיפה, ת.ד811
חיפה, מיקוד31007
'טל8633500
-
04
פקס8633520
-
04
היחידה הארצית
להגנת הסביבה הימית
ברובו על פי הנחיות המשרד להג"ס , אך הטיפול בזיהום במי התהום, אשר קיים ,חשש לחלחול שלו לים
יחל רק בשנה הקרובה בהתאם להנחיות רשות המים.
קצא"א
נדרשת להמ שיך לנטר ולבצע פעולות שיקום
שיימשכו גם לאחר פתיחת החוף לציבור.
עמידה ב
תוכנית חירום מפעלית לטיפול בזיהום ים בשמן .
קצא"א
מחויבת ב
תכנית חירום
לטיפול בזיהום
ים בשמן
לפי תנאי רישיון העסק
. בהתאם ל כך
היה על
החברה להיערך כבר לפני כחמש
שנים ל היקף פעילות
של עד כ- 6 מכליות בשנה , היערכות שמשמעותה האופרטיבית יכולת לטפל באופן עצמאי בזיהום ים בשמן
.ממתקניה
.קצא"א מסיבות שונות לא השלימה את ההיערכות הנדרשת
מאחר ו
קצא"א החלה כבר
מתחילת2021
לה
איץ
את פעילותה באילת, היא נדרשה לשדרוג מידי של אמצעי
ה בטיחות והטיפול
ה)בסיסיים, כדוגמת התקנת מערך גילוי (מצלמות ורחפן,
הצבת חוסם מקיף
מכלית ותרגול הפעלתו,
כל
זאת על מנת שתכנית החירום של החברה ת
ו
תאם להיקף הפעילות הנוכחי.
קצא"א אכן השלימה את הנדרש
ממנה ותכנית הח
ירום המפעלית להיקף נוכחי
, אושרה.
מוכנות, היערכות ויכולת התגובה של המשרד להגנת הסביבה באילת .
תחנת אילת של המשרד ממוקמת
בין נמל קצא"א לשמורת האלמוגים, ומאוישת על ידי6
.מפקחי זיהום ים בלבד הציוד של יחידת המשרד
באילת
מיושן ואינו מספק , ולמרות מאמצים ותקציב מרובים המושקעים באחזקה, יש להדגיש כי
התחנה באילת אינה ערוכה כלל להתמודדות עם סדר גודל
ה
פעילות הצפוי
, מבחינת תקני כח אדם.
חידוש
.ציוד מצריך השקעות תקציב ניכרות ותקופת זמן הולמת לביצוע רכש
מעבר לכך, יש ניסיון מתמשך מצד
מינהל התכנון ועי
ריית אילת, לפנות את התחנה ממיקומה הנוכחי הא סטרטגי. ברור שבנוסף לכל
האיומים
,ומבלי לגרוע ממסקנות חוות דעת זו הזזת התחנה תרע משמעותית את היכולת לתת מענה
.הולם לאירוע זיהום ים מנפט
פל-
ים15
.א' , קרית הממשלה חיפה, ת.ד811
חיפה, מיקוד31007
'טל8633500
-
04
פקס8633520
-
04
היחידה הארצית
להגנת הסביבה הימית
3.
היבטים נוספים לסיכונים- זיהומי קרקע ומים ,אויר ומפגעי ריח,
חומרים מסוכנים וסיכונים
בטיחותיים
.אירוע דליפת נפט הובלה , שינוע ואחסון של נפט כרוכים בסיכון לאירועי דליפות ופריצות של נפט
העלולים
לגרום לזיהומי קרקע ,מ ים, ופגיעה במערכות האקולוגיות. בתרחיש של אירוע פריצת דלק באזורים
.מיושבים עולה הסיכון לאוכלוסייה ולציבור
בשנת2020
בצעה קצא"א סקר סיכונים לקווי החברה שלא
כלל את הרחבת היקף הפעילות המדובר.
ב30
באוגוסט2021
,
ארעה תקלה חמורה בצינור קצא"א המוביל נפט גולמי לחיפה, ובו נשפכו לקרקע
כמה עשרות מ"ק נפט ופונו למעלה מ5000
.טון אדמה ספוגת נפט
בעשור האחרון התקיימו
לפחות
כ-
12
אירועי דליפ
ה מקווי נפט ודלק של
חברת קצא"א מתוכם5
אירועים בקווי הצנרת הארציים .החמורים בהם היו אירוע הדליפה בנחל צין (
2011
) ואירוע הדליפה בקו
42
( " בעברונה2014
.)
באירוע
ב
עברונה דלפו לסביבה כ-
5000
,מ"ק נפט גולמי שגרמו לפגיעה
חמורה
בסביבה ובמערכת
האקולוגית הרגישה ו אף
סיכנו
.את הסביבה הימית במפרץ אילת
גורמי סיכון מרכזיים
לפריצה של דלק ממכלים ומקווי הולכה כוללים קורוזיה, שחיקה, טיפול ותחזוקה
לקויים, (למשל, במכלים–
מילוי יתר), פגיעה של צד שלישי (למשל, דחפורים שפוגעים בקו), וסיכונים
הנובעים מפעולות יזומות, למשל–
.הזזת קו הצנרת
פוטנציאל להגדלת הסיכון מ
הרחבת הפעילות .עם ההגדלה הצפויה בפעילות ובמשטר ההזרמה בקו
לרבות
ספיקה גבוהה יותר ,תדירות גבוה
ה יותר של שינוי לחץ וזר
ימות הדלק , השחיקה ועייפות החומר צפויים
לגדול
, ועמ
ם
ההסתברות לכשל בקו. בנוסף, משטר הזרמה
אינטנסיבי
מעלה את הצורך בתחזוקה–
וכל
פעולה כזו מעלה את הסיכו
ן לפריצה אפשרית .
,מוכנות היערכות ויכולת התגובה
של המשרד להגנת
הסביבה לאירועי דליפה . המשרד אינו ערוך למתן
.מענה לאירועי דליפה בסדר גודל הפעילות הצפוי
.זיהום אויר פעילות פריקה ,, טעינה
אחסון ו שינוע נפט גורמים בשגרה
לפליטות של חומרים אורגניים
נדיפים
ביניהם חומרים רעילים ומסרטנים להם משויכים השלכות בריאותיות שליליות. אחד החומרים
שנפלט מפעילות זו הוא בנזן המסווג ע"יIARC
כמסרטן וודאי לבני אדם, ואשר החשיפה אליו בטווח
הארוך עלולה לגרום
לקיצור תוחלת החיים, בעיות פוריות
ו
שינויים ובהתנהגות.
בנוסף ,
חומרים
אורגניים נדיפים כגון אלו הם בעלי ריח חזק ואופייני, הגורם למטרדי ריח לאו כלוסייה
.הגרה בקרבת מתקני קצא"א מעל95%
מהפליטות לאוויר מפעילות קצא"א בשגרה נגרמת ממכלי
אחסון
ו
נמצא
קשר בין רמת הפליטות להיקף הדלק העובר במכלים. במקרי תקלות או כשל באמצעי הפחתת
הפליטות במכלי האחסון
צפויה פליטה מוגברת הע
לולה
לגרום לעליה בריכוז.מזהמי אוויר כגון בנזן
מפגעי ריח .בשנ
ים האחרונ
ות התקבלו מאות תלונות במוקד הסביבה בגין מפגעי ריח ות דלקים באזור
,אשקלון. באילת
בשנת
2021
החלו להתקבל תלונות על
מפגעי ריח.ות דלק
תקלות בתפעול התשתיות
גורמות למפגעי ריח ועליה בתלונות הריח שמתקבלות במשרד, כפי שקרה במהלך השנה האחרונה בה
התרחשו שתי תקלות שמקורן במתקני קצא"א, אחת באילת ואחת באשקלון
. כיום המשרד אינ ו ערוך
.לבדיקת תלונות ריח באילת בגלל מחסור בכח אדם ייעודי
החמרה פוטנציאלית
.בפליטות לאויר
לפי
אומדן חישובי
,ראשוני הגידול
ב
הזרמה במיכלי האחסון
יביא
לגידול הפליטות ב כלל החומרים האורגניים לרבות
בנזן, באשקלון ובאילת
בשיעור של5%
-
15%
.
.הרחבת היקפי הפעילות מגדילים את הסיכון לאירועי תקלות ואת הסיכון לפליטה מוגברת ומטרדי ריח
פל-
ים15
.א' , קרית הממשלה חיפה, ת.ד811
חיפה, מיקוד31007
'טל8633500
-
04
פקס8633520
-
04
היחידה הארצית
להגנת הסביבה הימית
ס
יכוני חומרים מסוכנים.
הסיכונים הפוטנציאלים כתוצאה מהגדלת מספר ותדירות האוניות בנמל אילת
הינם שפך, שריפה ויצירת שטף חום העלולים לסכן חיי אדם. אירוע חומרים מסוכנים יכול להתרחש
כתוצאה מבקיעת צנרת במהלך פעולות פריקה או טעינה
, שריפת גג מיכלי אחסון, תקלה תפעולית
.ועוד
בנוסף ישנו סיכון גובר לאיר
ועי חומרים מסוכנים הנובעים מתרחישי מלחמה (כולל פעולות טרור
ממוקדות וירי תלול מסלול .)
4.
סיכום
.מפרץ אילת הינו ייחודי בערכיו האקולוגיים והחברתיים עבור ישראל בתי הגידול בים ובראשם שונית
האלמוגים נמצאים בסכנה ממשית ולכן אנו סבורים כי
אסור
להוסיף
למפרץ אילת
סיכון בדמות הגדלת
היקף שינוע נפט, בלב סביבה ימית.כה רגישה
,להערכתנו המשרד להגנת הסביבה בכלל והיחידה
הארצית להגנת הסביבה הימית בפרט לא יוכלו לשאת באחריות ולו חלקית, לתקלות כאשר יקרו, באם
.הגדלת פעילות פקידת מכליות נפט באילת תצא לפועל, כמוזכר בנדון
,בברכה
ר
ני עמיר
מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית
העתקים
יצחק בן דוד- סמנכ"ל בכיר לפיקוח והסברה, המשרד להגנת הסביבה
שולי נזר–
סמנכ"לית בכירה לתעשיות, המשרד להגנת הסביבה
עו"ד דלית דרור–
יועצת משפטית, משרד להגנת הסביבה
ברוך ובר-
מנהל מחוז דרום, המשרד
להגנת הסביבה
עו"ד
איריס שליט
–
לשכה משפטית, משרד להגנת הסביבה
עו"ד אור אללו-
פוקס–
יועצת משפטית, מחוז דרום, משרד להגנת הסביבה
פרד ארזואן-
סגן
מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית, היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית
,אלי ורבורג
עוז גורן-
התחנה למניעת זיהום
ים אילת
, היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית
גתית פנקס- דוברת המשרד להגנת הסביבה
המסמך הוכן בסיוע: ברוך ובר, איריס שליט, רומי אבן-דנן, אבי חיים, אור הללו-
,פוקס, פרד ארזואן ד"ר דרור
,צוראל ,אלי ורבורג
צפי בן-
,שאול
לילך פדלון, רם גרינוולד