חומר רקע
ב' בטבת התשפ"ב
6 בדצמבר 2021
אל: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
תקנות ההוצאה לפועל (מיטלטלין הפטורים מעיקול), התשפ"א-2021
עיקול מיטלטלין בהוצאה לפועל
עיקול מיטלטלין הוא אחד מההליכים שניתן לנקוט כנגד חייב במסגרת הליכי הוצאה לפועל, במטרה לקדם את גביית החוב ממנו. מטרת העיקול היא לשים את היד על נכס של החייב, על מנת להגביל את יכולתו להשתמש בנכס ולמנוע ממנו להבריח אותו, ובכך לאפשר לזוכה (=הנושה) להיפרע מהנכס, באמצעות מכירתו וגביית החוב מהתמורה שניתנה בעד מכירתו.
לפי סעיף 21 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן – החוק), רשם ההוצאה לפועל (להלן – הרשם) רשאי לצוות על עיקול מיטלטליו של החייב ומכירתם או מימושם בדרך אחרת. צו העיקול מסמיך את מנהל לשכת ההוצאה לפועל להיכנס לביתו של החייב או של צד ג', שבהם נמצאים או עשויים להימצא מיטלטלי החייב, ולעקלם. מנהל לשכת ההוצאה לפועל רשאי להוציא את הנכסים המעוקלים ממקום הימצאם ולהעבירם למקום אחר או להשאירם במקום הימצאם בתנאים שקבע (סעיף 23 לחוק). אם צו העיקול הורה על מכירת המיטלטלין, ניתן למכור את המיטלטלין ולהשתמש בכספים שיתקבלו ממכירתם לצורך פירעון החוב אחרי שחלפו 14 ימים מיום הוצאת המיטלטלין ממקום הימצאם (סעיף 27(א) לחוק).
תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979 (להלן – התקנות) כוללות הוראות מפורטות באשר לסמכויות מנהל לשכת ההוצאה לפועל, אופן ביצוע העיקול, עיקול סוגים מיוחדים של מיטלטלין (כסף מזומן, שטרות, תכשיטים ומחשב), מינוי נאמן על המיטלטלין, אופן מכירת המיטלטלין, ועוד.
מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול
סעיף 22(א) לחוק מונה רשימה של מיטלטלין שאין לעקל אותם, ובכלל זה:
צורכי אוכל כדי מחיית החייב ובני משפחתו הגרים עמו לתקופה של 30 יום (פסקה (1));
מערכות בגדים, מיטות, כלי מיטה, ציוד רפואי, תרופות, כלי אוכל, כלי מטבח וכלי בית אחרים, והכל אם הם צרכים חיוניים לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו (פסקה (2));
דברים הדרושים כתשמישי קדושה לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו (פסקה (3));
כלים, מכשירים, מכונות ומיטלטלין אחרים, לרבות רכב, וכן בעלי חיים, שבלעדיהם אין החייב יכול לקיים מקצועו, מלאכתו, משלח ידו או עבודתו שהם מקור פרנסתו ופרנסת בני משפחתו, ובלבד ששוויים המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות (פסקה (4)); בתקנה 50(א) לתקנות נקבע, כי השווי המקסימאלי של מיטלטלין הפטורים מעיקול לפי פסקה זו הוא בסך 1,300 ₪, ולגבי מכונות – בסך כולל של 5,000 ₪.
כלים, מכשירים, מכונות ומיטלטלין אחרים, לרבות רכב, וכן בעלי חיים, השייכים לנכה והנחוצים לו לשימושו האישי בגלל נכותו (פסקה (5)));
חיות מחמד (פסקה (6));
פריט אחד מסוגי המיטלטלין המפורטים בתוספת החמישית, ובלבד ששווי אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות (פסקה (7)); בתקנה 50(ב) לתקנות נקבע, כי השווי המקסימאלי של הפריטים המנויים בתוספת החמישית הפטורים מעיקול הוא: מחשב אישי – 1,000 ₪, ומדפסת – 200 ₪; מכשיר טלוויזיה – 500 ₪, או מכשיר רדיו – 150 ₪, לפי בחירת החייב; טלפון נייח או טלפון נייד – 150 ₪; מכונת כביסה – 1,000 ₪.
מיטלטלין ששווים המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות (פסקה (8)); סייג זה אינו חל על מלאי עסקי. בתקנה 50(ג) לתקנות נקבע, כי השווי המקסימאלי המוערך של המיטלטלין הפטורים מעיקול לפי פסקה זו הוא 150 ₪.
בנוסף, לרשם יש סמכות לקבוע כי אין לעקל מיטלטלין מסוימים אף אם אינם מנויים בסעיף, אם מצא כי התמורה הצפויה ממכירתם אינה מצדיקה את הפגיעה החמורה שתיגרם עקב עיקולם לחייב או לבני משפחתו הגרים עמו.
נוכח הפגיעה האישית הנגרמת לחייב כתוצאה מכניסה לביתו והוצאת נכסיו, ובשל התועלת הנמוכה של הליך עיקול מיטלטלין ביחס להליכי גבייה אחרים בשל העלויות הגבוהות של ההליך, תוקן לפני כשנה סעיף 21 לחוק, ונקבע כי הרשם יהיה רשאי לצוות על עיקול מיטלטלין בהתקיימות התנאים המצטברים הבאים: (1) חלפו 6 חודשים ממועד המצאת האזהרה לחייב; (2) החוב המצטבר עולה על 2,500 ₪.
מטרת התיקון היתה להפחית את השימוש בהליך עיקול מיטלטלין, ובדרך זו לצמצם את הפגיעה בחייב ולייעל את הגבייה כך שביצוע ההליך יביא להקטנת החוב ולא להגדלתו. עם זאת, ניתנה סמכות לרשם לצוות על עיקול מיטלטלין אף מבלי שהתקיימו התנאים האמורים, במקרים שיש הצדקה לכך, למשל, בעיקול של מלאי עסקי (שאז גם הפגיעה האישית בחייב חלשה יותר וגם התועלת מעיקול המיטלטלין גדולה יותר).
התיקון המוצע
כאמור, הסכומים הקבועים כיום בתקנה 50(ב) לעניין מיטלטלין שסוגם מפורט בתוספת החמישית לחוק, שפטורים מעיקול עד לשווי מסוים, הוא: 1,000 ₪ למחשב אישי או מכונת כביסה, 200 ₪ למדפסת; 500 ₪ לטלוויזיה ו-150 ₪ לרדיו, טלפון נייח או טלפון נייד. הסכום הקבוע כיום בתקנה 50(ג) לעניין מיטלטלין שאין לעקלם נוכח שווים הנמוך וההבנה שהעלויות הצפויות ממכירתם עולה על התמורה שתתקבל בגינם, הוא 150 ₪ לפריט. סכומים אלה נקבעו בשנת 2009, במסגרת התקנת התקנות שנעשתה בעקבות תיקון מקיף שנערך לחוק שהוסיף לסעיף 22 לחוק את פסקאות (7) ו-(8).
בדברי ההסבר לתיקון המוצע נטען, כי הניסיון המצטבר לאורך השנים לימד שמערכת ההוצאה לפועל לא תמיד מצליחה למכור פריטי מיטלטלין שהוצאו מבית החייב, כגון מדפסות ומכונות כביסה, וזאת נוכח הוזלת מחירי מוצרי החשמל, הזמינות שלהם ברשתות החברתיות והמסחר המקוון. כשמיטלטלין שעוקלו לא נמכרים, עלויות הליך העיקול עולות על התמורה המתקבלת מההליך ועל כן עלול הליך העיקול להגדיל את החוב במקום להקטינו. כדי להבטיח שהשווי הכולל של הנכסים המעוקלים בניכוי הוצאות הגבייה (עיקול, שינוע ואחסון) יניבו תמורה שתקטין את החוב ולא תגדיל אותו, מוצע לערוך שינויים בסכומים שנקבעו בתקנות, בהתאם לתיקון שנערך בחוק לפני כשנה.
לפי המוצע, תתוקן תקנה 50(ב) לתקנות כך שייקבע בה כי ניתן לעקל נכסים של חייב רק אם שווים המצטבר של הפריטים המעוקלים גבוה מ-2,500 ₪, ובלבד ששוויו של כל אחד מהפריטים אינו נמוך מ-700 ₪. במקביל תתוקן התוספת השלישית, כך שהסכום המינימאלי של כל הפריטים המנויים בה יהיה 700 ₪ לפחות.
נקודות לדיון
(1) נתונים אודות עיקול מיטלטלין – כמה אחוז מסך הפעולות המבצעיות זה עיקול מיטלטלין? כמה אחוז מסך הכספים שנגבו הגיע כתוצאה מהליך של עיקול מיטלטלין (בין אם כתוצאה ממכירת המיטלטלין ובין אם כתוצאה מהסדרת החוב בעקבות עיקול ברישום)? בכמה מהמקרים שבהם עוקלו מיטלטלין בסופו של דבר המיטלטלין גם הוצאו למכירה? במילים אחרות, עד כמה האפקט של כניסה לבית ועיקול ברישום משמעותי וגורם לאנשים להסדיר את חובותיהם, ועד כמה האפקט הזה הוא התכלית המרכזית של ההליך? עד כמה מדובר בהליך יעיל כשמדובר באנשים פרטיים (ולא בתאגידים / בעלי מלאי עסקי וכו')?
(2) גובה הסכום – מדוע וכיצד הגיעו לסכום של 2,500 ₪ כסכום המצטבר המינימאלי של שווי מיטלטלין שניתן להפעיל ביחס אליהם את הכלי של עיקול מיטלטלין? נוכח הפגיעה שיש בהפעלת הליך זה כלפי החייב, מדוע לא הוצע לקבוע סכום גבוה יותר?
(3) עלות הליך של עיקול מיטלטלין והסכום המצרפי המינימאלי – מהי העלות של הליך עיקול מיטלטלין: מהי העלות של הליך שבו נעשה רק עיקול ברישום? מה העלות של הליך שבו יש הוצאת מיטלטלין? במקרה שבו הגבייה תהיה בסכום המצרפי המינימאלי של 2,500 ₪, כמה אחוז מכל שקל שייגבה ילך לעלויות הגבייה? האם בהינתן העלויות שיש להליך העיקול אין מקום לקבוע סכום מצרפי מינימאלי גבוה יותר, כך שהתמורה נטו שתתקבל ממכירת המיטלטלין לצורך פירעון החוב, לאחר ניכוי עלויות הגבייה, תהיה גבוהה יותר?
(4) שווי שוק או שווי מכירה בפועל והסכום המצרפי המינימאלי – תקנה 50(ד) לתקנות קובעת כי המשמעות של "שווי מוערך של מיטלטלין" ביחס לסכומים שנקבעו בתקנה, הוא "שווים המוערך במכירה מרצון ממוכר מרצון לקונה מרצון". האמנם שווי מיטלטלין שנמכרים בהוצאה לפועל הוא אותו השווי שיש למיטלטלין שנמכרים במכירה מרצון? האם מחיר הנכסים שנמכרים בהוצאה לפועל אינו נמוך יותר מערך השוק שלו? האם הסכום המצרפי המינימאלי של נכסי המיטלטלין שניתן למכור לא צריך לקחת בחשבון גם פער שכזה, ככל שישנו?
50. מיטלטלין הפטורים מעיקול
(א) שווי המיטלטלין הפטורים מעיקול לפי סעיף 22(א)(4) לחוק הוא בסך 1,300 שקלים חדשים ואם היו מכונות, בסך כולל של 5,000 שקלים חדשים.
(ב) השווי המוערך של המיטלטלין הפטורים מעיקול לפי סעיף 22(א)(7) לחוק, שסוגם מפורט בתוספת החמישית לחוק, הוא כמפורט בתוספת השלישית.
(ג)
.
(ד) בתקנה זו, "שווי מוערך של מיטלטלין" – שוויים המוערך במכירה מרצון ממוכר מרצון לקונה מרצון.
תוספת שלישית
(תקנה 50(ב))
סוג המיטלטלין סך שוויו המוערך בשקלים חדשים
מחשב אישי 1,000
מדפסת
טלוויזיה
רדיו
טלפון נייח
טלפון נייד
מכונת כביסה 1,000