חומר רקע

DOCX 2,744 תווים המסמך המקורי ↗
6.12.21 הנדון: הערות מרכז רקמן לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (תיקון מס' 4), התשפ"א-2021 לקראת הדיון ביום 7.12.2021 תקנה 12 לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ו-2016 (להלן: "התקנות"), קובעת רשימה סגורה ומצומצמת של סעדים דחופים אשר אינם מחייבים את הצדדים בהגשת בקשה ליישוב סכסוך, ופוטרים אותם מההגבלות החלות עליהם בתקופת עיכוב ההליכים. במסגרת רשימה זו, נכללת בקשה לסעד דחוף בעניין מזונות או בעניין הבטחת קשר של קטין עם כל אחד מהוריו, במקרים חריגים בהם המתנה לפגישת המהו"ת הראשונה תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם (תקנה 12(א)(3)). ואולם, נוסחה של תקנה 12(א)(3) אינו כולל התייחסות מפורשת לבקשות העוסקות במוגנות של ילד, המחייבות טיפול מהיר של בתי המשפט לענייני משפחה על מנת למנוע המשך פגיעה בו, במקרים של אלימות כלפי הילד, אלימות אליו חשוף הילד והזנחה מצד מי מהוריו. יובהר, כי צו ההגנה שניתן להוציא מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991, כפוף להגדרה צרה יחסית שאינה משתרעת על כל סוגי אלימות, וממילא לא רלוונטי במצבים שאינם עולים לכדי אלימות, כגון מקרים של הזנחה, אשר מצריכים גם הם התערבות דחופה מצד בתי המשפט. לאור האמור, ראוי לטעמנו לתקן את תקנה 12(א)(3) כך: "בקשה לסעד דחוף בעניין מזונות, הבטחת קשר של קטין עם כל אחד מהוריו, או למניעת פגיעה במוגנות של ילד". יובהר, כי התיקון הנ"ל עולה בקנה אחד עם הקבוע בנוהל נשיאת בית המשפט העליון "טיפול בתי המשפט לענייני משפחה בהליכים דחופים שעניינם חשש לפגיעה במוגנותם של ילדים והבטחת הקשר בין הורים לילדיהם (הוראת שעה)", (להלן: "הנוהל"), מיום 8.10.2020. מטרתו של הנוהל לקבוע סדרי עבודה שיבטיחו מתן מענה יעיל ומהיר של בתי המשפט בהליכים המעלים חשש לפגיעה במוגנותם של ילדים, בשל אלימות כלפיהם או בשל היותם עדים לאלימות בין הוריהם, וכן בהבטחת קשר בין הורה לילדו. הנוהל קובע כי בקשה המוגשת לבית המשפט לענייני משפחה בנושא הבטחת קשר בין הורה לילדו, או כאשר קיים חשש לפגיעה במוגנות הילד, תידון בפני בית המשפט תוך לא יאוחר מ-14 יום ממועד הגשת הבקשה. כפי שנכתב בגוף הנוהל: "הליכים משפטיים המעלים חשש לפגיעה בקשר בין הורים לילדיהם על רקע סכסוך משפחתי כמו גם הליכים המעלים חשש לפגיעה במוגנות ילדים מחייבים מתן מענה ראשוני, יעיל ומהיר מצד בתי המשפט לענייני משפחה, תוך בחינת טובתו של הילד." לאור האמור, ועל מנת ליצור הלימה עם הנוהל, מוצע לעגן במפורש במסגרת תקנה 12(א)(3) גם הליכים למניעת פגיעה במוגנות של ילד. בנוסף, מוצע לכלול במפורש במסגרת תקנה 12(א)(1) גם בקשות בעניין טיפולים פסיכולוגיים וטיפולים פרא רפואיים כמו קלינאית תקשורת, ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה וכד'. זאת, על מנת שלא לעכב הליך טיפולי חיוני לו זקוק הקטין בשל הסכסוך המשפטי המתנהל. מרכז לקידום מעמד האשה ע"ש רות ועמנואל רקמן, הפועל במסגרת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן, נוסד בשנת 2001. מטרת המרכז להביא לביעור האפליה נגד נשים ולחזק את מעמדן בחברה הישראלית, באמצעות תרגום ידע ומחקר אקדמי לפעילות מעשית ויישומית. המרכז פועל לאור חזונו של הרב עמנואל רקמן לקידום זכויות הנשים בישראל ולהטבת מעמד האשה בדיני המשפחה ובהלכה היהודית.