חומר רקע
ב בטבת תשפ"ב
6 בדצמבר 2021
אל: חברי ועדת החוקה חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
מסמך רקע לקראת דיון הוועדה בטיוטת תקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (תיקון מס' 4), התשפ"א–2021
רקע
החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה- 2014 (להלן – החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה או החוק), נועד לסייע לבני משפחה ליישב סכסוכים משפחתיים בהסכמה ולצמצם את ההתדיינויות המשפטיות ביניהם, באמצעות הפניית תובענות אלו תחילה להליך של יישוב סכסוך. החוק מתבסס על עיקרי המלצות צוות ההיגוי לעניין הגישור בבתי המשפט לענייני משפחה ובבתי הדין הדתיים בראשותו של השופט בדימוס יצחק שנהב (להלן – ועדת שנהב).
לסכסוכי המשפחה מאפיינים ייחודיים, ביניהם העובדה שהסכסוך הוא בראש ובראשונה אישי וכרוך במטען רגשי קשה וכן, שהצדדים לסכסוך לרוב נדרשים להמשיך ולקיים מערכת קשרים גם לאחר סיום ההליך המשפטי (למשל, לעניין הטיפול בילדיהם המשותפים).
נוכח הקשר המתמשך כאמור ונוכח ההשפעות הקשות שיש להליכי הגירושין ולהתדיינויות בין ההורים עליהם עצמם ובמיוחד על מצבם הרגשי של ילדיהם, התפתחה התפיסה שיש לערב גם גורמים טיפוליים בהליך וכן, לפרוס בפני המתדיינים אפשרויות ליישוב הסכסוך ביניהם בהסכמה.
אשר על כן, נקבע בחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה כי אדם המעוניין להגיש תובענה בעניין של סכסוך משפחתי, יידרש תחילה להגיש לערכאה השיפוטית בקשה ליישוב הסכסוך, אשר תופנה ליחידת הסיוע שליד בית המשפט לעניני משפחה/ בית הדין הדתי. לאחר הגשת הבקשה, מוזמנים הצדדים ליחידת הסיוע לפגישה אחת או למספר פגישות מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום), ורק לאחר מכן, ואם הצדדים לא הגיעו להסכמה, תערך התדיינות בבית המשפט או בבית הדין הדתי בנושא.
ביחידות הסיוע יושבים אנשי מקצוע, ובפגישות שנערכות איתם מקבלים הצדדים מידע על ההליכים המשפטיים הקשורים בסכסוך המשפחתי, על השפעתם והשפעת הגירושין על הצדדים ועל ילדיהם ועל הליכים חלופיים ליישוב הסכסוך בהסכמה, כגון גישור, גירושין בשיתוף פעולה ועוד. בנוסף, יחידת הסיוע בוחנת עם הצדדים את צורכיהם ורצונותיהם ואת טובת ילדיהם. במהלך תקופה זו הצדדים לא יכולים להגיש תובענה, ואף ערכאה לא תדון בעניין הסכסוך המשפחתי, למעט בבקשה לסעד זמני לשמירת המצב הקיים או לסעד דחוף (כפי שנקבעו בתקנות מכוח החוק).
אם הצדדים לא הגיעו להסדר מוסכם בחלוף התקופה האמורה, הצד שהגיש את הבקשה רשאי להגיש תובענה לערכאה המוסמכת לדון בעניין, לפי בחירתו. אם אותו צד לא הגיש תובענה בפרק הזמן הקבוע בחוק, רשאי הצד השני להגיש תובענה לערכאה שיבחר.
במטרה לבדוק את השפעתו והשלכותיו של החוק, הוא נקבע תחילה כהוראת שעה ומדי שנה קיבלה ועדת החוקה חוק ומשפט דיווחים משר המשפטים ומשר הרווחה על יישום הוראות החוק וקיימה דיוני מעקב בנושא.
לפני כשנה, נוכח ממצאי המחקר המלווה והנתונים שהועברו במהלך התקופה לוועדת החוקה, ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים, מהנהלת בתי המשפט ומהנהלת בתי הדין הרבניים אשר הצביעו על השפעה רבה שיש לחוק בהפחתת הדיונים המשפטיים בין בני משפחה בבתי המשפט למשפחה ובבתי הדין הדתיים, עוגן החוק כהוראת קבע (לאחר שנעשו בו מספר תיקונים והבהרות).
תקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה
התקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ו-2016, מסדירות, בין היתר, את סדרי הדין לעניין פגישות המהו"ת, משמעות אי התייצבות לפגישות מהו"ת, סדרי הדין לעניין בקשות לסעד זמני ולסעד דחוף ולעניין קיצור או הארכת תקופת עיכוב ההליכים.
תקנה 12 מסדירה את העניינים בהם ניתן להגיש בקשה לסעד דחוף, בו ניתן יהיה לדון ללא המתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים. העניינים המנויים בתקנה הם בקשה לאישור פעולה רפואית דחופה בקטין, בקשה לסעד בעניין מזונות או הבטחת קשר של קטין עם כל אחד מהוריו במקרים חריגים שבהם המתנה לפגישת מהו"ת תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם, בקשה להנפקת דרכון לקטין ולאישור יציאת קטין מהארץ לפעילות חינוכית או לצורך אחר שלא היה צפוי ותובענה דחופה לגירושין כשהנתבע מתגורר מחוץ לישראל ונמצא כעת בישראל.
מוצע כעת להוסיף לרשימה סגורה זו גם בקשה של אישה השוהה במקלט לנשים מוכות להחזיק בילדיה עמה לקבל החלטות הנדרשות לתקופת השהות במקלט וכן, בקשה לסעד דחוף לרישום ילד למוסד לימודים כשהבקשה מוגשת בסמוך לתחילת שנת הלימודים.
כמו כן, מוצע להבהיר כי בקשה למזונות זמניים או הבטחת קשר של קטין עם כל אחד מהוריו, לא תוגש בתקופת עיכוב ההליכים אלא כבקשה לסעד דחוף (והיא אינה יכולה להיחשב כבקשה לסעד זמני).
סוגיות לדיון
מוצע שהוועדה תשמע על התיקונים שנעשו בתקנות בחודשים האחרונים לאחר שהחוק עוגן כהוראת קבע (ואשר לא נדרש היה לגביהם אישור של ועדת החוקה), וכן, כי הוועדה תשמע על הצורך בתיקונים המוצעים כעת. בין היתר, מוצע שהוועדה תשמע על התיקונים שנעשו לעניין הפניה למגשרים, לעניין התייצבות הצדדים ביחידת הסיוע, על הוראת השעה בדבר הפניה לגישור פנימי מטעם הסיוע המשפטי לבעלי דין שזכאים לסיוע משפטי ועוד.
בדיוני ועדת החוקה בעיגון החוק כהוראת קבע, נדון רבות הקושי בכך שבעלי דין רבים אינם מתייצבים ביחידת הסיוע. לפני מספר חודשים תוקנו התקנות גם בעניין זה כך שהערכאה השיפוטית תוכל להטיל על בעל דין שלא התייצב הוצאות, גם אם הצד השני לא ביקש זאת. מוצע לשמוע האם הערכאות השיפוטיות עושות כן והאם יש לכך השפעה בשטח.
מוצע לדון בהשפעת הגבלת תוקפם של צווים לסעד זמני או דחוף – בעת עיגון החוק כהוראת קבע התקבל תיקון המגביל את תקופת תוקפם של צווים דחופים וזמניים, ומוצע לשמוע האם עלו קשיים בנושא זה.
מוצע לדון בתיקון המוצע לעניין אישה השוהה במקלט לנשים מוכות ולדון ביישום החוק במקרים שיש בהם רקע של אלימות במשפחה – החוק אינו חל על בקשות לפי החוק למניעת אלימות במשפחה ואולם, הוא חל על תובענות אחרות בסכסוכי משפחה, גם אם הייתה אלימות במשפחה. בתקנות נקבע כבר בעבר כי במקרים בהם הוגש כתב אישום על עבירת מין או אלימות שבוצעה כלפי בן או בת הזוג או כלפי ילדם ניתן יהיה לקצר את תקופת עיכוב ההליכים. מוצע לדון בשאלת יישום החוק באותם מקרים בהם הייתה אלימות גם אם לא הוגש כתב אישום.
*מצ"ב נוסח משולב של התקנות