חומר רקע

בישראל, בראי משבר האקלים הגלובלי ומשק הגז ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת ,התבססותה ההדרגתית ישראל על "הגז הטבעי" כמקור אנרגיה עיקרי לוותה במחלוקות ציבוריות עזות לאורך השנים הן בהיבט הכלכלי והן בהיבטים הסביבתיים-בריאותיים- ביטחוניים. גז המתאן הינו המרכיב העיקרי של הגז המכ ונה "באופן רומנטי "טבעי ו מוכר כגז חממה עוצמתי- פי68 מפחמן דו- חמצני במדידות לאורך02 שנה . ממחקרים רבים בעולם עולה כי מתאן נפלט לאטמוספירה ממתקני גז בשיעורים ניכרים , לעיתים עד כדי גרימת נזק לא נמוך מאשר פחם , מבחינה אקלימית. ברמת הזיהומים, לא מוכר מחקר שבחן את השפעת הגז לאורך כל שרשרת ההפקה- אספקה-אחסון-זיקוק-שריפה, אך ברור שלא ניתן להסתפק בהשוואת זיהומי ( התוצר הנקי גז יבש) בנקודת הבעירה שלו לדלקים פוסיליים אחרים , שכן תהליך הה פקה שלו מייצר זיהומים, כמו גם הקונדנסט- תוצר הלוואי הנוזלי המופרד על גבי אסדות הגז מהגז הגולמי המגיע ממאגרי הגז. ,בשל טבעו של המתאן כגז חממה חזק שורת גופים גלובליים משמעותיים קראו להפחתת השימוש בגז טבעי- האו"ם ,ה- OECD ו אף סוכנות האנרגיה הבינלאומי ת- סוכנות שנוס דה על ידי חברות הגז והנפט עצמן, קראה לחדול עוד ב- 0202 מקידוחי גז ונפט חדשים. תכניתו של משרד האנרגיה בישראל לבסס% 02 ממשק החשמל של המדינה על גז ולעודד קידוחים נוספים לצורך ייצוא, נתקלת בביקורת קשה מצד הארגונים הירוקים בישראל , משיקולי אקלים וסביבה . ,בנוסף הטיעון המרכזי שמציג משרד האנרגיה בזכות מהלכו זה- ייצור הכנסות עבור המדינה, הולך ונעשה חיוור עם הזמן, ככל ש תחזית ההכנסות ממשק הגז דועכת והולכת עם השנים ,עד כדי שישית ביחס להערכה הראשונית. יתרה מזו, אם לוקחים בחשבון את סובסידיות המיליארדים שמעניקה המדינה מתקציבה למשק הגז מחד, ואת העלויות החיצוניות של הזיהומים וגזי החממה שהוא מייצר על פי תחשיבי המשרד להגנת הסביבה מאידך, המהלך נראה כבר הרבה פחות כדאי. לפליטות גזי החממה ולדלקים פוסיליים הגלובלית ההתייחסות  העולם משתנה בקצב מואץ בהתייחסותו למשבר האקלים . קיימת הירתמות ושילוב ידיים בקרב קהילת העמים .בהיקף שלא זכור בתולדות האנושות ,הנשיא ביידן, שהשיב ביום הראשון לכהונתו את ארה"ב להסכם פריז מוביל מהלכים היסטוריים להפחתת פליטות גזי החממה של מדינתו . אלו כוללים יעד של איפוס מוחלט של הפליטות ממשק החשמל האמריקאי עד לשנת0202 ,איסור על קידוחים באזורים מוגדרים ,ביטול פרוי קטי ענק ו הצגת תכנית השקעות כוללת בהיקפים של מעל טריליו ן דולרים )(טרם אושרה במלואה . האיחוד האירופי הודיע בחודשים האחרונים על העלאת יעדי הפחתת הפליטות שלו ל- % 22 בשנת0202 ביחס לשנת2992 ועל תכנית .חילוץ ירוקה בהיקף של כטריליון יורו גם סין, הפולטת הגדולה בעולם, הצטרפה לאחרונה למאמץ הגלובלי המשותף והכריזה על ניטרליות פחמנית עד0282 .  במחצית0202 התרחשו סדרת אירועים תקדימיים- בית מ שפט ב הולנד חייב את אחת מחברות הגז והנפט הגדולות בעולם- רויאל דאצ' של, להפחית פליטות גזי חממה בשיעור של% 52 עד לשנת0202 ול התחיל לי ישם זאת מיידית . בתי משפט ב אוסטרלי ה ובלגיה השית ו .על המדינה אחריות חלקית למשבר האקלים משקיע אקטיביסט קטן בצע מהפכה בדירקטוריון של ענקית הגז והנפט הגדולה בארה"ב- אקסון מובייל , במטרה להשית עליה מחוייבות סביבתיות-אקלימיות מרחיקות לכ .ת באותו היום ממש אישרו בעלי המניות של שברון, חברת הנפט והגז השנייה בגודלה בארה"ב, הצעה לקצץ בפליטות שגורמים מוצרי החברה . ארה"ב הגדירה% 02 משטחי אלסקה כשמורת טבע ,, בה לא ניתן לבצע קידוחים סוכנות האנרגיה הבינלאומית קראה לעצירת קידוחים נוספים ועוד. האינטנסיביות והעוצמה של האירועים מלמדים על הנחישות של הקהיליה הגלובלית להיפטר מדלקים פוסיליים לרבות גז מהר ככל הניתן , בשל השפעתם לרעה על האקלים ומשום שהם מסכנים את המשך .קיום האנושות בכוכב שלנו  למעלה מ- 202 מדינות התחייבו לאפס את פליטותיהן עד0222 .למעלה מ- 02 מדינות בעולם (ועוד25 )בארה"ב התחייבו לעבור לייצור חשמל מלא מאנרגיות מתחדשות, חלקן כבר הגיעו ליעד זה. ,בנוסף מרבית מדינות העולם הגדירו מדיניות רגולטורית המעודדת קידום אנרגיה מתחדשת.  מדינות רבות וגופים כלכליים שונים הבינו שהעלות של אי פעולה בתחום האקלים תהיה גבוה ה הרבה יותר מזו שיש להשקיע כדי למתן את ההשפעה של שינויי האקלים/, ועל כן יש דחיפות לקדם מעבר לכלכלה דלת מאופסת פחמן .זאת ועוד, ל אחרונה הבנק העולמי הגדיל את השקעות שלו בתחום האקלים והוא מסייע למדינות להקטין סיכונים בעידוד מימון של המגזר הפרטי למעבר לכלכלה דלת פחמן ו,בנוסף 230 בנקים המהווים מעל שליש ממגזר הבנקאות בעול,ם התחייבו לנתח את ההשפעות הסביבתיות שלהם ולהגדיר יעדים שאפתניים בעצמם ועבור לקוחותיהם וליישמם על מנת לעמוד בהסכמי פריז. ,כמו כן מנהלות כספים פרטיות ומשקיעים גדולים בהיקפים של עשרות טריליוני דולרים קוראים ל ממשלות לאפס פליטות עד0222 וגורס ות כי מדינות אלו יהפכו ליעדי השקעה .עבורן גופי פנסיה וקרנות גידור ענקיות הודיעו על הסטת השקעותיהם מחברות פוסיליות ועל בחינת הדירקטורים בחברות המוחזקות, ברוח זו .  לאחרונה דווח כי תרחיש "עסקים כרגיל" עלול להביא לירידה של מעל ל- % 10 בשיעור הגידול של התוצר המקומי הגולמי ב- 0222 % ולצניחה של25 ממנו בשנת0222 . ,יתר על כן מחקר עדכני של ענקית הביטוחSwiss RE שהוצג בפני מנהיגי מדינות ה- G7 , מלמד כי כלכלות המדינות העשירות האלה תתכווצנה כפליים ביחס להתכווצותן בזמן משבר הקורונה, אם אלו לא תצלחנה לעמוד ביעדי הסכם פריז. כלכלות רבות שלא תתקדמנה לעבר כלכלה דלת פחמן והשתת מיסוי פחמן, לרבות זו של ישראל, עלולות להיפגע כתוצאה מאובדן הכנסות ממיסוי של יצואניות שתשלמנה מס גבול פחמני בשווקי היעד ומפגיעה בהסכמי הסחר, כפי שהצהירו האירופאים ו שוקלים האמריקאים. התמורות במשק החשמל הגלובלי  בשנת0202 ,, על אף משבר הקורונה שפרץ בעוז% 60 ,מכלל ההספק המותקן החדש לייצור חשמל בעולם התבסס על אנרגיה מתחדשת ,. זאת לעומת% 02 בשנת0229 .  ,יתרה מזו האנרגיה המתחדשת רשמה ב- 0202 את הגידול השנתי החד ביותר- % 52 . סוכנות האנרגיה הבינלאומית חוזה כי בשנים0202 ו- 0200 , % 92 מההספק המותקן החדש לייצור חשמל יתבסס על מקורות מתחדשים ו- % 92 מהגידול בהספק המותקן בין0200 - 0208 .  מרבית ההספק המותקן החדש מאנרגיה מתחדשת בעולם, מבוסס על אנרגיה סולארית. כך, בזמן שישראל ( שטופת השמש022 ימ ים בשנה) ה תקש ת ,ה לקדם ייצור חשמל מהאנרגיה המתחדשת הרלוונטית היחידה לד.ברי השר לשעבר יובל שטייניץ, בעולם שועטים בעוז קדימה הספק פוטו- ,וולטאי מותקן בעולם2010-2020  החל מ- 0229 התברר כי תחנות כוח גזי ות "פיקריו ת" (המיועדות להיכנס לפעילות בשעות שיא הצריכה) אינן מצליחות לתת מענה כלכלי לשדה סולארי בשילוב אגירה או אף למתקן אגירה בלבד ולפיכך פרוי קטים מסוג זה בוטלו או הוחלפו וחלקם אף נסגר לאחר כעשור פעילות בלבד. זאת, מבלי לקחת כלל בחשבון את הנזקים .הסביבתיים והבריאותיים שמייצרת תחנה גזית  בעולם קיימים כיום פרויקטי ם רבים ורחבי היקף ל אגירת חשמל, בעיקר באמצעות סוללות , אם כי טכנולוגיות אחרות הולכות וצוברות תאוצה (דוגמת אגירה באמצעות אוויר דחוס) . תרמה לכך הירידה המשמעותית בעלויות האגירה בסוללות- קרוב ל- % 92 בעשור האחר.ון מחקרים מצביעים על גידול אפשרי של לפחות פי2 באגירה ברשת החשמל האמריקאית עד לשנת0222 . ?ומה בארץ  ישראל לא עמדה ביעדי ייצור החשמל מאנרגיה מתחדשת לשנת0225 וגם זה שהוגדר לשנת0202 ,. בנוסף המדינה צפויה להחמיץ את יעדיה בתחומי.ההתייעלות האנרגטית והפחתת הנסועה הפרטית  ,על אף החמצת היעדים הקודמים ותחת לחץ ציבורי כבד בשלהי0202 הודיע משרד האנרגיה על העלאת יעדי ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת בישראל מ- % 20 ל- % 02 בשנת0202 .  מחד, ממשלת ישראל העלתה את יעדי ייצור החשמל מאנרגיה מתחדשת, אך מאידך גורמים שונים מערימים .קשיים על הגעה ליעד זה המועצה הארצית לתכנון ובנייה הגבילה את היקף השטחים הפתוחים עבור שדות סולאריים ,רשות החשמל הפחיתה את התעריף עבור מתקנים בינוניים על גגות כך שהכדאיות להקמתם פחתה ואילו חברת החשמל הודיעה על מגבלות רשת שימנעו ממנו לחבר מתקנים סולאריים בגליל ובגולן עד שנת 0200 , ובאזור הדרום אולי אף מאוחר יותר ,. בנוסף רשות שוק ההון, החיסכון והביטוח העבירה החלטה שתעודד גופים מוסדיים להשקיע דווקא... בפרויקטי תשתית פוסיליי ם!  על א ף היעד המעודכן האמור ,יעדיה של ישראל נותרו נמוכים בהשוואה בינלאומית.  בממוצע עולמי, שיעור ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות עמד בשנת0202 על כ- % 09 . זאת, לעומת% 2.62 בישראל באותה שנה , כאמור. ישראל מפגרת בעשור אחרי העולם בייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת יש ראל9102 ב עולם9102 ישראל9191 בעולם9191  חשוב לזכור כי המשמעות של העלאת היעדים לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת הינה כי ב- 0202 שיע ור ייצור החשמל מגז יעמוד על02% מכלל המקורות . מדובר על גידול גם באופן יחסי (בשל הפסקת ה שימוש ב פחם) וגם אבסולוטית (בשל הגידול בצריכה וב היקף ה אוכלוסייה.)  המקור הזול ביותר בישראל (ובעולם) לייצור חשמל כיום, הינו חשמל סולארי שמייצר .ים שדות סולאריים במכרז רשות החשמל שכלל5 שעות אגירת חשמל בסוללות, נקבע מחיר של17.45 אגורות לקילו- )וואט/ שעה (קוט"ש- .נמוך משמעות מכל מקור חשמל אחר, לרבות גז במכרז מאוחר יותר (ללא עלות הקרקע) נקבעה עלות של6.26 אגורות לקוט"ש בלבד, במסגרת פרויקט בהיקף של022 מגה- וואט, בתוספת אגירה בהיקף של022 מגה- וואט לש עה.  תכנית החילוץ של משרד האנרגיה ממשבר הקורונה כללה השקעה של כמיליארד₪ בהקמת צנרת גז ונפט לאילת ,שטופת השמש שהגיע ה לאחרונה לאספקה של% 222 מהחשמל ביום ממקורות סולאריים ובשדרוג נמל .הדלקים באילת בנוסף, הודיע המשרד במאי0202 על הענקת022 מיליון₪ נוספים כסובסידיות להקמת צנרת גז , מתקציב המדינה. המשרד אינו מסבסד כלל הקמת.מתקנים סולאריים  על אף ש בעולם מדינות מפיקות , גדולות,כקטנות ויתרו על המשך קידוחים פוסיליים בשל הסכנות הסביבת יות ,והאקלימיות פרסם ב- 02.8.02 משרד האנרגיה להתייחסויות הציבור את המלצות" ועדת אדירי0 " ( הצוות המקצועי לבחינה תקופתית שנייה של מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי) בראשות כ מנ ,"ל המשרד הממליצות לקדם קידוחי גז ונפט כב מחצית המים הכלכליים של ישראל (כ- 22,222 .)קמ"ר  שעה שבעולם כאמור קיימת התבססות גורפת על אנרג יה מתחדשת לייצור חשמל וברור ש פרויקט פוסילי חדש לא יוכל להאריך ימים מסיבות כלכ ,ליות וסביבתיות משרד האנרגיה המקומי מקדם תחנות כוח גזיות חדשות . זאת, על אף ש חטיבת התפ"ט (תכנון, פיתוח ו טכנולוגי ה ) של חברת החשמל, כותבת מפורשות שאין לישראל צורך בתוספת גנרציה עד שנת 0206 ועל אף שהמשרד להגנת הסביבה הראה כי אגירה בשילוב מתקנים סולאריים יכולה להחליף תחנות כוח גזיות פיקריות, באופן אמין, זול וסביבתי יותר ואף לחסוך למשק כ- 9 מיליא רד שקלים. ?מדוע הגז עלול להיות מסוכן מפחם מבחינה אקלימית  הגז אמנם נתפס בציבור הרחב כפתרון אנרגטי מצוין לבעיות סביבתיות, אך עשרות מחקרים מעידים על כך שמעבר לשימוש בגז דווקא יאיץ את שינוי האקלים, ולא יעכב אותו . כיום ברור שאם מתבוננים בהשלכות הבריאותיות והסביבתיות של הגז לאורך כל שרשרת ההפקה, הזיקוק, ההולכה, האחסון של תוצרי הלוואי הנוזליים הרעילים והשריפה בנקודת הקצה, הרי של כל דבר ועניין, הינו נמנה על משפחת דלקי המאובנים המזהמים. בנוסף- הגז עלול להיות מסוכן מאשר פחם מבחינה אקלימית.  עוד עולה ממחקרים שאם רק3.2% - 2.4% מהמתאן שבגז הגולמי נפלט לאטמוספירה, הרי שמדובר בנזק סביבתי-אקלימי גדול יותר מאשר בשריפת פחם. בפועל, ממחקרים שונים בארה"ב עולה כי נ פלט שיעור ממוצע של% 5 . 2 - % 8 . 0 מהגז ובמקרי קיצון- עד % 02 מהמתאן! קרי- במקרים אלו שימוש בגז מחריף את משבר !האקלים יותר מאשר שימוש בפחם  אף שריכוז גז המתאן באטמוספרה קטן פי022 ויותר מריכוז הפחמן הדו-חמצני , השפעתו כגז חממה הינה משמעותית מאד- הוא אחראי למעלה מרבע מההתחממות הגלובלית ., בשל ספיגת הקרינה הגבוהה שלו ,בעשרות השנים האחרונות חלה עלייה רציפה בקצב פליטת המתאן ובריכוזו באטמוספרה וכיום הוא גז החממה השני בתרומתו להתחממות כדור הארץ, אחרי פחמן דו-חמצני. יתרה מזו, מומחים קובעים שבשל ההתפרקות המהירה יחסית של המתאן באטמוספירה מחד ועוצמתו כגז חממה מאידך, הרי שאם נחדל לאלתר ,משימוש בו בתוך כעשור נראה השפעה לטובה על.ההתחממות הגלובלית  כאשר בוחנים את השפעתם כגזי חממה לאורך תקופה של02 שנה מתקבל כי טונה אחת של מתאן שוות ערך ל- 68 טונות של פחמן דו-חמצני . ,למעשה מבחינת ההת חממות הגלובלית ומשבר האקלים , החלפת הפחם בגז ( עלולה להתחוור כמקח טעות שכן מדובר בהפחתת גז חממה אחדCO2 ), בתמורה להגדלה משמעותית של גז חממה אחר (מתאן), אשר הינו עוצמתי פי68 .מקודמו  מחקר שבחן שינויים עולמיים בהיקף פליטות גזי חממה מראה כי כמות המתאן שפולטת ה אנושות לאטמוספרה הגיעה לשיא של כל הזמנים .במחקר נמצא כי במה לך0220 נפלטו לאטמוספרה298,222 טונות של מתאן– 22,222 טונות יותר מממוצע הפליטה בשנים0222-0228 . על פי הממצאים, הגורמים האחראים לעלייה קשורים בפעילות האדם, בעיקר חקלאות, ייצור פסולת ושימוש בדלקים מאובנים , בעוד שהיקף הפליטה ממקורות טבעיים נותר ללא שינוי. ריכוז המתאן באטמוספרה כיום גדול פי0.2 מר ,יכוזו בראשית המהפכה התעשייתית על פי מדידות מתוך בועיות אוויר שהשתמרו בקרחונים. מחקר ים שנעש ו על ידי אוניברסיטת קורנל בארה"ב ו ,נאס"א ו גיל כי קידוחי ותעשיית הגז תורמים כיום לא פחות משני שלישים מהגידול בהיקף המתאן באטמוספירה. שאלות ל מנכ"ל משרד האנרגיה  מדוע המשרד התנגד עד ל מועד חילופי השרים במחצית0202 לקידום ה צעת המחליטים לכלכלה דלת פחמן במתכונתה המוצעת וליעדי הפחתת הפליטות לשנת 0222 ? מדוע המשרד עדיין מסרב בתוקף לקבוע יעדי ייצור חשמל מ אנרגיה מתחדשת לשנת0222 ?  מדוע המשרד מסרב לקבוע מנגנון בעל סמכויות שיאכוף את החלטת הממשלה לקידום כלכלה דלת פחמן ויבחן כל פרויקט מ?שמעותי לאור החלטה זו? האם ברור למשרד שללא מנגנון זה תהפוך ההחלטה לאות מתה  מדוע המשרד ממשיך לקדם קידוחי גז ונפט נוספים, שעה שמדינות רבות בעולם הצהירו על הפסקת הקידוחים ( ,דנמרק קוסטה ריקה, צרפת, גרינלנד, אירלנד ,שבדיה )ועוד. סוכנות האנרגיה הבינלאומית פרסמה מפת דרכים הכוללת הפסקת הקידוחים ב- 0202 ותמונת הנזק הבריאותי, הסביבתי והאקלימי הולכת ומתחוורת לאור פרסומי ?המשרד להגנת הסביבה את העלויות החיצוניות הכרוכות בהמשך שימוש בדלקים פוסיליים  האם המשרד מבין כי הפוטנציאל הכספי אותו פרסם ביחס לקידוחים הנוספים- 002 מ יליארד₪ ,לקופת המדינה נראה כיום דמיוני על רקע הביצועים העלובים של התקבולים למיניהם מזכייניות הגז- דבר שגרר הנמכה חוזרת ונשנית של התחזיות, על רקע הכמויות החזויות הקטנות יותר ביחס לכמויות שכבר נמצאו ולא צפויות לייצר סכומים אלו לקופת המדינה ועל רקע כימות העל?ויות החיצוניות שמציע המשרד להגנת הסביבה  לאחרונה , "בכנס "המכון הישראלי לדמוקרטיה , הצהיר ,שר האנרגיה לשעבר יובל שטייניץ כי: "אנחנו לא נוכל להסתדר בלי גז טבעי ב- 02 שנים הקרובות". מדוע ישראל שונה בהקשר זה משאר העולם, שמתכנן להיפטר מגז קודם לכן ? כיצד זה מתייש ב ע ם מדיניות ממשל ביידן ש שואף ל אפס לפחות62% מה פליטות במגזר החשמל עד0202 ?  מדוע המשרד אינו מקפיא הקמת תחנות גזיות נוספות, שעה שמחירי החשמל משדות סולאריים זולים לאין ערוך מאלו המייצרים ח שמל מגז (וזאת )מבלי לקחת בחשבון את העלויות החיצוניות , שלא לדבר על כך שאינם מזהמים ואינם מחריפים את משבר האקלים?  מדוע מחד ה משרד מעביר החלטה בממשלה להגדיל את יעדי ייצור החשמל מאנרגיה מתחדשת מ- 20% ל- 02% , אך מאידך רשות החשמל, הכפופה למשרדו, מפחיתה את התגמול השולי למתקנים סולאריים על גגות בינוניים וגדולים? האם הדברים אינם סותרים זה את זה?  מדוע בתכנית ההאצה שפרסם ה משרד מופיעה צנרת גז ונפט לאילת וכן שידרוג נמל הדלקים באילת בעלות כוללת של מעל מיליארד ש"ח, שעה שחבל אר ץ זה הגיע לאחרונה לאספקה עצמית מלאה של תצרוכת החשמל שלו ממקורות סולאריים ביום וכל שנחוץ כעת הוא להשקיע באגירה (סוללות), ע"מ שיהפוך עצמאי גם בלילות?  מדוע המשרד אינו מקדם בחינה של ההשפעות של טורבינות רוח ימיות על הסביבה הימית ועל מסלולי נדידת ציפורים במים ה כלכליים העמוקים של ישראל, לצד בחינת עוצמת הרוח ברום הרלוונטי (מעל 022 )מטר , המשפיעה על ההיתכנות הכלכלית?  האם המשרד בחן אפשרות לקדם ייצור חשמל מאנרגיה גיאותרמית, כמק ובל בעולם וגם באזורים סמוכים לנו )(תורכיה, איטליה, קניה ועוד ? אם כן, מה היו מסקנות יו? להרחב ה וביאור יוני ספיר :, יו"ר עמותת "שומרי הבית", סלולרי225-0992062 .