חומר רקע

ספמטבר 32 לחם מלא בפיקוח אנו מברכים את וועדת המחירים על הוצאת הלחם הלבן מחוק הפיקוח על המחירים. מדובר בצעד אמיץ, ראשון ומשמעותי אל עבר חברה הדואגת ,לטובת הציבור לבריאות ו ורווחת ו . אך לצורך השלמת המהלך הצעד ההכרחי הוא הכנסת הלחם המלא לפיקוח במקום. מכמה סיבות שיוצגו :להלן 1. בריאות- קמח לבן אינו מזון מזין, הקמח הלבן שמופק מגרעין החיטה אינו מכיל את החומרים המזינים .שבגרעין והוא מורכב בעיקר מעמילן, שהוא סוכר קמח לבן הוא סוכר . תזונה המבוססת על לחם לבן מעלה את הסיכון לתמותה ולתחלואה ממחלות שכיחות באוכלוסייה ב55% ביניהן: סרטן .במערכת העיכול, מחלות לב וכלי דם וסוכרת1 סיבת המוות השכיחה ביותר בישראל בשנת3128 .הייתה סרטן ושיעור התחלואה ממחלת הסוכרת נמצא בעלייה2 כולנו משלמים את המחיר הבריאותי כאשר ההוצאה הכספית על סוכרת לבדה כבר מגיעה לכ41% .מהוצאות קופות החולים .התחליף ללחם לבן מזיק הוא לחם מלא מזין לחם מלא מכיל ויטמינים, מינרלים, נוגדי חמצון וסיבים תזונתיים. צריכה שלו באופן קבוע מסייעת לאיזון רמות הסוכר והשו מנים בדם, פעילות תקינה של .מערכת העיכול2 במטא- מחקר שנערך ע"י חוקרים ישראלים ואיגד מעל311 מחקרים שונים עם48 מיליון נבדקים ברחבי העולם עולה ש תזונה קבועה של לחם מלא מורידה ב% 36 את הסיכוי לחלות במחלות שונות. 3 צריכתו מומלצת על ידי כלל גורמי הבריאות בישראל, כ,ולל משרד הבריאות4 .ובעולם 1 אתר משרד הבריאות- .היתרונות התזונתיים של לחם מקמח מלא 2 .הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 3 , Springer, 2020 Wheat Bread for Human Health - Whole E, Vaida R, Dror Y, Rimon 4 ,שטל, זיוה נייר מידע מפורט- היתרונות התזונתיים ללחם מקמח מלא ,, משרד הבריאות2012 לחם הוא מוצר המזון הבסיסי ביותר שאנו צורכים , מדובר בהוצאה השנייה בגודלה של הישראלים .על מזון3 חיטה, בצורת לחם, מספקת יותר חומרים מזינים לאוכלוסיית העולם מאשר כל מקור מזון .אחר5 .ולכן במקום הלחם הלבן יש להכניס את הלחם המלא לפיקוח וכך להנגישו לציבור הרחב 5. כלכלה- ממחקרים עולה שללא התערבות הרשויות במערכת התמחור- היקף צריכת החיטה המלאה לא תשתנה. התערבות כזו היא בניגוד לדעות הליברליות בנוגע למדיניות פיקוח המחירים, אך לסוגיית הלחם יש מעמד ייחודי בגלל ההשפעה המ שמעותית על בריאות הציבור הלאומית המצדיקה .התערבות מנהלית6 המחשבה והטענה שיש תחרות חופשית בתחום המאפיות מוטעת מיסודה .ובגלל שאין תחרות נדרש איזון השוק באמצעות הפיקוח על הלחם המלא על פי המודל החדש לפיקוח על המחירים שמוצע על ידי וועדת המחירים עולה כי הדיווח יעשה על ידי המאפיות. מדובר במודל בעייתי ביותר לאור ההתנהלות הבעייתית בלשון המעטה של המאפיות .לאורך השנים בשנת3125 נכתבה חוות דעת כלכלית עבור משרד הבריאות, במסמך זה עלה כי "הבדלי העלויות ][בין הלחם המלא ללבן בטווח הארוך ותוך התאמה לכמויות יצור, אינם גדולים. מבחינה טכנולוגית אין הבדל מהותי בעלות החומרים (אם כי הרכש עשוי להיות זול יותר במאפיות גדולות), וכמובן שהעמסת התקורה ליחידת מוצר יורדת ככל שהיצור גדל. אך בניטרול היתרונות לגודל אין סיבה הנראית לעין שהעלות ת היה שונה מהותית בין סוגי הלחם. חשוב לציין כי המאפיות טענו כי אין ,הדבר כך, ולשיטתן קיימת עלות עודפת אך הן בחרו שלא להסביר ולא להוכיח טענה זו, ועל אף הפניות החוזרות ונשנות– ".המאפיות טרם השיבו דבר וחצי דבר בנושא זה עד ליום כתיבת דוח זה7 ,באותה השנה הרשות ל הגבלים עסקיים טענה בכתב אישום לבית המשפט בנושא קרטל המאפיות, כי קיים פער בלתי נתפס לטעמה, בין עלות היצור של לחם מפוקח למחירו, וכי המאפיות 5 Pena RJ (2002) Wheat for bread and other foods. In: Curtis BC, Rajaram S, Gmez Macpherson H (eds) Bread wheat, improvement and production. FAO, Rome. http://www.fao.org/3/Y4011E/y4011e00.htm#Contents 6 , p.67 , Springer, 2020 Wheat Bread for Human Health - Whole Dror Y, Rimon E, Vaida R, 7 חוות דעת כלכלית משרד הבריאות2014 .. רציונל פרויקטים כלכליים .הציגו במהלך שני העשורים האחרונים מצג שווא לפיקוח על המחירים8 בשנת3127 הכריע בית המשפט כי ההסדר בין ראשי המאפיות נעשה בנסיבות מחמירות וכי נזק כבד נגרם לציבור. "המחיר הועלה בפועל בשיעור ניכר במספר רב של חנויות ונגרם נזק כספ י משמעותי בפועל לציבור "הצרכנים. בשנת3132 מבדיקה שערכה רשות התחרות עלה, כי עלות ייצור הלחם המפוקח נמוכה .משמעותית מהמחיר לצרכן שקבעה וועדת המחירים הרשות ממליצה לבחון מחדש את מחירי .הלחם. זאת בעקבות מכרז של המאפיות מול צה"ל בהן מכרו לחם מפוקח בשלושה שקלים9 "לאור האינטרס הכלכלי הברור של המאפיות, לא ניתן לתת להן "לשמור על השמנת והרגולטור חייב להתערב ולפקח על מחירי הלחם המלא.לטובת ציבור הצרכנים 3. פרשנות החוק- מבחינה וקריאה מדוקדקת של החוק עולה ש ניתן להכניס מוצר מזון לפיקוח מחירים משיקולים של טובת הציבור, בצו של שרי הכלכלה והאוצר, ובכפוף לאישור הממשלה. על צו שניתן לפי שיקול זה .לא חלה מגבלת התקופה של שנה שחלה על נימוקים אחרים למתן צו פיקוח כפי שניתן לראות סעיף7 לחוק מסמיך את השר הממונה על תחום מסוים , יחד עם שר האוצר ( ובהעדר שר ממונה– )שר הכלכלה והתעשייה יחד עם שר האוצר להוציא צו להחלת פיקוח על מצרך או שירות מסוים בשני מצבים: 2. מתקיימים לגבי המצרך תנאים הפוגעים או משפיעים על התחרות במשק , למשל הכר זה כמונופול או כאשר ניתנת לגביו תמיכה מתקציב המדינה; 10 3. לדעת השרים הנ"ל, ובאישור הממשלה, מתקיים בו אחד מאלה: ( 2 ) הוא חיוני ויש צורך בפיקוח על מחירו משיקולים של טובת הציבור; 8 3641359,00.html - https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L , 9 le/BkG00Ee8Qu https://www.ynet.co.il/economy/artic 10 באתר משרד הכלכה והתעשייה מובהר כי "המדינה אינה משתמשת במנגנון הסובסידיות לצורך פיצוי יצרני המזון המייצרים מוצרים מפוקחים. החוק מחייב את המפקח על המחירים להבטיח שלא יגרמו הפסדים לחברות המייצרות את המוצרים המפוקחים, במידה ונמצא כי רמת הרווחיו ת של החברה יורדת/עולה מהטווח הנורמטיבי שנקבע אז ".מתבצע עדכון העלאת/הפחתת מחיר בהתאםiii.awr.we//e/rengv.oew.m/rewevge/wwiwvog.www - guwb. - dww.vweeec - nvwcbd.m . ( 3 ) יש צורך בפיקוח על מחירו בשל מחסור בו עקב נסיבות יוצאות דופן; ( 4 ) יש צורך בפיקוח על מחירו מטעמים של בלימת אינפלציה או השגת יעדי המדיניות הכלכלית והחברתית של הממשלה. יצוין כי7 (ה ) לחוק כי צו" צו לפי סעיף קטן(ב() 3 )ו-( 4 ) יהיה בתוקף לתקופה שתיקבע בו ושלא תעלה על שנה ,וניתן להאריך את תוקפו , באישור הממשלה, לתקופה שלא תעלה על שנה בכל .פעם." כלומר מגבלה זו לא חלה על צווים שניתנו משיקולים של טובת הציבור בדו"ח שפרסם מבקר המדינה בשנת3123 כתב בהקדמה ש" המזון הוא צורך בסיסי וקיומי של האדם .במדינת ישראל של שנות האלפיים קיימת ,למגינת הלב , אוכלוסייה גדולה המתקשה להתקיים בכבוד ובכלל זה להבטי ח לעצמה את צריכת מוצרי המזון הנדרשים לה[ . … ] צדק חברתי אינו ססמה ריקה ,וראוי שיבוא לידי ביטוי בהתנהלות שוויונית של מקבלי ההחלטות , שבה יובאו בחשבון צורכי כלל האוכלוסייה ובתוכה שכבות מעוטי היכולת". 11 מבקר המדינה מתח ביקורת חריפה על משרדי הממשלה שלא פעלו כנדרש לקידום ביטחון תזונתי , וציין כי"בהתאם לחוק-יסוד : כבוד האדם וחירותו ופסיקת בג"ץ, 12 על המדינה מוטלת האחריות להבטיח'רשת מגן ' למעוטי האמצעים בחברה ,ובכלל זה להעניק להם ביטחון תזונתי ." עוד ציין המבקר כי מכיוון ששוק המזון מאופיין בריכוזיות גבוהה ובכשלי שוק משמעותיים ,שיש בהם כדי לפגוע בצרכן , במקרים מסוימים נדרש פיקוח על מחירי המזון . בעניין זה מצא המבקר כשלים משמעותיים בפעילותם של משרדי התמ"ת והאוצר בפיקוח על מוצרי המזון שבאחריותם , לרבות העדר התייחסות לשיקולים חברתיים ובריאותיים בקבלת החלטות והתעלמות מהאינטרסים של ציבור הצרכנים. 13 4. חברה- מתוך ההגדרה של חוסר בטחון תזונתי, עולה כי מדובר בסוגיה חברתית העוסקת לא רק במזונו של האדם ובבריאותו, אלא גם בכבוד האדם. קיומה והכרה בזכות למזון הנה סוגיה שבמדינות וארגונים בינלאו מיים .עסקו בה רבות 11 מבקר המדינה" חוות דעת- הפיקוח על מחירי המזון והפיקוח על מחירי מוצרי חלב " 12.9.2012 , iii.oergmev.awr.we//e/?enwv.m/3gaem/30s.gmn/Rlmn/lb.wre.ed.awwmwewb nnwv.p1 . 12 בג" ץ366/03 עמותת מחויבות לשלום וצדק חברתי נ 'שר האוצר ,פ"ד ס( 3 ) , 464 ( 2005 .) 13 דו"ח מבקר המדינה , בעמוד5 . מנייר מדיניות של מרכז אדווה בשנת3131 עולה כי אי- הביטחון התזונתי בישראל התרחב בעקבות משבר הקורונה, הנתונים המעודכנים ביותר אודות היקף אי- הביטחון התזונתי בישראל פורסמו בשנת3129 על ידי המוסד לביטוח לאומי. לפי הנתונים האלו בשנת3127 28.9% מהמשפחות בישראל חיו באי-בטחון תזונתי, כאשר מחציתן סבלו מאי- .בטחון תזונתי חמור14 לפי ארגון לתת מאז חודש מרץ3131 מספר הבקשות לסיוע גדל כמעט פי3 . המוסד לביטוח לאומי חוזר וממליץ על .הגדלת הקצבאות הקיימות כיום ללחם יש תפקיד מרכזי ,בהקשרים של בט,חון תזונתי מתוך העובדה שצריכה של211 גרם לחם מלא ביום, מספקת27% מצריכת האנרגיה הדרושה ומספקת51% מהצריכה היומית המוצעת של ( סיבים על פי ארגון הבריאות הבינלאומי(WHO . 15 הכנסת הלחם המלא לחוק הפיקוח על המחירים הכרחית בכדי להוזיל את סל המזון הבסיסי עבור תושבי מדינת ישראל והנגשתו לציבור , למען כבוד האדם , צמצום אי- השוויון והבטחת בטחון תזונתי . 5. סביבה- למערכות המזון ישנה השפעה קריטית ומרכזית על משבר האקלים וההתחממות הגלובלית. על פי דו"חEAT Lancet שעוסק בנושא: אם לא נפעל לשינוי מערכות המזון שלנו נסתכן בחוסר יכולת לעמוד ביעדים שהציב האו"ם לפיתוח בר- ( קיימאSDG's) ובהסכם פריז. על פי הדו"ח- "מזון הוא המנוף."היחיד החזק ביותר לאופטימיזציה של בריאות האדם והקיימות הסביבתית16 בהקשר זה, הבחירה בלחם המלא הינה הבחירה ה .סביבתית יותר זאת ממספר סיבות :עיקריות א. בתהליך הטחינה וההפרדה של גרעין החיטה, על מנת לייצר את הקמח הלבן, נותרים 36% מגרעין החיטה שמתבזבזים ובמקום להזי .ן בני אדם נזרקים או מזינים בעלי חיים 14 foodsecurity - https://adva.org/he/coronavirus / 15 , p.110 , Springer, 2020 Wheat Bread for Human Health - Whole R, Dror Y, Rimon E, Vaida 16 commission - lancet - https://eatforum.org/eat / העובדה הזו מביאה לבזבוז אדיר של משאבים– אנרגיה, מים, קרקע וברמה בינלאומית מדובר בהערכה של2:1 מי ליון טון של חומר מזין וטוב שיורד לטמיון. 17 ב. הלחם המלא משביע יותר ולכן הכמות הנדרשת ממנו לייצור היא נמוכה י ותר- עובדה ,החוסכת משאבים יקרים ,ייבוא, אחסנה .אריזות ופסולת :לסיכום אין כל צל של ספק שטובת הציבור מחייבת החלת פיקוח על הלחם המלא. אנו קוראים לוועדת המחירים, לשרי האוצר והכלכלה להפסיק להפקיר את בריאות האזרחים ולפעול למען שינוי המרכיב המרכזי ביותר בתזונתנו– .הלחם ,בברכה ,ד"ר אורי מאיר צ'יזיק המרכז להנהגת הבריאות לכל פנייה ניתן לפנות גם לדפנה עורי מסטצ'קין165-83:5315 [email protected] 17 p.23 , Springer, 2020 Wheat Bread for Human Health - Whole Dror Y, Rimon E, Vaida R,