חומר רקע

טבת תשפ"ב דצמבר2021 עמותות המלמדות יהדות בבתי ספר ממלכתיים באופן לא פלורליסטי בניגוד לפסיקת בג"ץ דוח שנהר ומבחני התמיכה בארגונים המלמדים יהדות 1. בשנת1995 אימץ משרד החינוך את דוח שנהר אשר משקף מאז ועד היום את מדיניותו המוצהרת של משרד החינוך בכל הנוגע ללימודי יהדות בחינוך הממלכתי . הדו"ח קבע כי יש ללמד יהדות באופן פלורליסטי וביקורתי, המציג את מגוון הזרמים ביהדות, ללא הטפה, תוך הצגת היהדות החילונית באופן חיובי, בזיקה לערכים אוניברסליים ועל ידי מי שקיבלו הכשרה המתייחסת ליהדות כאל תרבות מגוונת ורבת פנים. משרד החינוך שב והצהיר על מחויבותו לדוח שנ הר בחוזר מנכ" ל שפורסם במאי2019 – אמות מידה לבחינת תכניות חינוכיות ביהדות בחינוך הממלכתי במסגרת תחום הדעת תרבות יהודית ישראלית. 1 2. משרד החינוך תומך מזה שנים בארגונים המלמדים יהדות בחינוך הממלכתי באמצעות מבחני התמיכה במוסדות ציבור שהם מרכזים להעמקת החינוך הי הודי. רוב התקציב מ ועבר לארגונים אורתודוכסיים הפועלים באמצעות מתנדבות שירות לאומי שלא עברו הכשרה פלורליסטית ואשר אינם מלמדים יהדות באופן פלורליסטי. ראוי להדגיש כי יישום דוח שנהר אמור היה להוביל לבלעדיות של ארגונים פלורליסטיים בכל הנוגע ללימודי יהדות בחינוך הממלכתי ולקביעה כי אין זה ראוי שארגונים אורתודוכסיים שמרניים ילמדו יהדות בחינוך הממלכתי .)(ראוי להזכיר כי בחינוך הממלכתי דתי אין לארגונים חילוניים דריסת רגל 3. בעקבות פניית התנועה הרפורמית, תוקנו בשנת2007 מבחני התמיכה, כך שנקבע ניקוד עודף של30% לפעילות פלו רליסטית ברוח דוח שנהר , על פי קביעה של מטה שנהר (הגוף שהופקד על יישום דוח שנהר – גוף שאינו קיים עוד ומחליפו הוא אגף מורשת במזכירות הפדגוגית). ואולם בשנת2017 התגלה כי הניקוד העודף הוענק גם לארגונים אורתודוכסיים, בניגוד להוראת .המבחנים בדיקה של המזכירות הפדגוגית באשר לזכאות לקבלת הניקוד העודף העלתה שמן הראוי היה להעניק ניקוד עודף רק ל-9 גופים פלור ליסטיים (במקום ל- 30 גופים שקיבלו את הניקוד העודף שלא כדין.) 1 https://apps.education.gov.il/mankal/horaa.aspx?siduri=250 4. בשלב זה החליט שר החינוך דאז לשנות את מבחני התמיכה, על מנת למנוע את מימוש תכליתם המקורית– מתן תקצוב ע ודף לארגונים פלורליסטיים כי לעודד את פעילותם בהתאם לדוח .שנהר ב שנת2019 פורסמו המבחנים המתוקנים . התיקון ביטל כל אזכור של דוח שנהר במבחני התמיכה וכן ביטל את הניקוד העודף לפעילות פלורליסטית בגובה30% ובמקומו נקבעה תוספת ניקוד של5% לפעילות תרבות יהודית כלל ישראלית .עוד נקבע כי הפיקוח על מבחני התמיכה ייעשה על ידי האגף לתרבות יהודית , אגף בעל אוריינטציה אורתודוכסית ולא פלורליסטית , אשר מפקח על פעילות עשרות ארגונים באמצעות מפקח אחד בלבד. העתירה ופסק הדין 5. ביולי2019 הגישו התנועה הרפורמית ועמותת פנים עתירה כנגד תיק ון המבחנים בה ביקשו כי לצורך מימוש דוח שנהר המבחנים יתוקנו כך שהניקוד העודף יחזור להיות30% והפיקוח על המבחנים יהיה בידי אגף מורשת הפלורליסטי (בג"ץ4640/19 ) . העתירה הציגה דוגמאות לאופן הבלתי פלורליסטי בעליל שבאמצעותו מלמדים הארגונים האורתודוכסיים הנתמכים ע "י .משרד החינוך יהדות בחינוך הממלכתי המדינה טענה בתגובה כי כלל הגופים הפועלים בחינוך הממלכתי הם פלורליסטיים , טענה שהתבררה במהלך הדיונים כחסרת שחר. עוד הובהר כי .האגף לתרבות יהודית אינו מפקח כראוי על לימודי היהדות בחינוך הממלכתי 6. ביום7.4.21 ניתן פסק הדין בעתירה ,אשר קיבל את העתירה ומתח ביקורת חריפה על משרד החינוך . בית המשפט קבע כי הליך שינוי המבחנים שביטל את סעיף הניקוד העודף לא היה הליך כלל משרדי מקיף אלא הליך בלתי מספק שנוהל ע"י האגף לתרבות יהודית. בית המשפט קבע כי נוכח העובדה שדו"ח שנהר נותר העיקרון המנחה של משרד החינוך בתחום לימודי היהדות – יש להמשיך ולוודא שהפעילות בתחום זה מקיימת את אמות המידה הקבועות בו, ולפקח על .כך באופן ראוי 7. בית המשפט עמד על חשיבותו של ערך הפלורליזם בכל הנוגע לחינוך ליהדות כשקבע כי" מערכת החינוך הממלכתית... מורכבת מתלמידות ותלמידים המשתייכים לזרמים דתיים ואידיאולוגיים שונים, וראוי שכל אחד ואחת מהם ימצא מקום בפעילויות המתקיימות בין כתלי בית הספר, ולא ירגיש כי זהותו או הגדרתו העצמית היא "נחותה" או פחות ראויה לשבח .בהשוואה לחבריו" 8. באשר לגוף המפקח על מבחנ י התמיכה צוין כי אגף מורשת נראה ערוך יותר– מבחינת היקפו של כוח האדם בו וההכשרה הפדגוגית של עובדיו– לבצע עבודת פיקוח מורכבת על עשרות גופים .הפועלים בכל רחבי הארץ באשר ל ביטול ה ניקוד העודף צוין כי הנושא צריך לה יבחן מחדש במשרד החינוך בהליך שיכלול)את כל הגורמים הנוגעים בדבר (כולל אגף מורשת וכן בדיקה ,ממשית של התשתית העובדתית הנוגעת לפעילות בתחום ב מעורבות של מנכ"ל המשרד. 9. מ בחינת הסעד האופרטיבי נקבע כי על משרד החינוך לקבל החלטות חדשות ביחס לשיעורו של הניקוד העודף , כמו גם ביחס לקביעת זהות האגף ה אחראי על הפיקוח על מקבלי התמיכות. עוד צוין כי תהליך קבלת ההחלטות שנעשה בעבר לא נשען על תשתית עובדתית והליכי היוועצות פנים- משרדיים מספקים, ולכן הוא חייב להיבחן מחדש על בסיס הליך סדור. כל עוד לא עשו כן– שיעור הניקוד העודף יוותר בשיעור של30% . משרד החינוך אי נו מיישם את פסק הדין 10 . בנובמבר פרסם משרד החינוך קול קורא להגשת בקשות תמיכה לשנת2022 , וזאת בהתבסס על נוסח המבחנים שנפסל ע"י בג"ץ, דהיינו– ניקוד עודף של5% לפעילות פלורלי ס טית ופיקוח של האגף לתרבות יהודית . 11 . בעקבות פניית התנועה הרפורמית ועמותת פנים, הודיע משרד החינוך כי ב יחס לתקופת הביניים- יחול ניקוד עודף בשיעור של30% . ,באשר להליך הבחינה המחודשת עליו הורה בג"ץ צוין כי משרד החינוך יקיים (בלשון עתיד) הליך לקבלת החלטות ביחס לקביעת זהות הגוף המפקח וביחס לשיעור.הניקוד העודף שבסיומו יגובש נוסח לתיקון מבחני התמיכה 12 . יוצא שעד היום, למרות שחלפו8 חודשים מאז מתן פסק הדין, לא החל משרד החינוך לקיים הליך סדור, בדרגים המתאימים במשרד, בשיתוף כלל הגורמים הנוגעים בדבר– כולל אגף מורשת- ,לבחינת הצורך בתיקון המבחנים בניגוד לאמור ב .פסק הדין 13 . יודגש כי כל עוד הפיקוח על לימודי היהדות בחינוך הממלכתי נותר בידיו של האגף לתרבות יהודית במשרד החינוך פירוש הדבר כי מה שהיה הוא שיהיה– תלמידי החינוך הממלכתי נחשפים בעיקר ליהדות אורתודוכסית ולא ליהדות פלורליסטית, וזאת בניגוד גמור לדוח שנהר .ולפסק הדין 14 . ,לטעמנו הליך הבחינה המחודשת מהווה הזדמנות לקבוע בלעדיות לארגונים פלורליסטיים בכל הנוגע ללימודי יהדות בחינוך הממלכתי ובכך לוודא כי עקרונות דוח שנהר מיושמים וכי כלל תלמידי ותלמידות החינוך הממלכתי נחשפים ליהדות פלורליסטית ורבת פנים, העולה בקנה א חד עם מטרות החינוך הממלכתי.