חומר רקע
ד מי ע על מעורבות גורמים חיצוניים בפעילות חינוכית
במו סדות
חינוך – עדכון והרחבה ,
בדגש על פעילות בתחום
הוראת היהדות
:כתיבה
עדו אבגר "ו ט בטבת
"תשע
ח
:אישור
יובל וורגן
, ראש צוות
עריכה לשונית: מערכת דברי הכנסת
2 ב ינואר2018
,הכנסת
מרכז המחקר והמידע
קריית בן-
גוריון, ירושלים91950
:'טל
6 4 0 8 2 4 0 / 1
-
02
:פקס
6 4 9 6 1 0 3
-
02
www.knesset.gov.il/mmm
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
עמוד 1 מתוך
35
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
תוכן
מבוא
2
חלק א: הסדרה ופעילות בתחום התוכניות החינוכיות החיצוניות 2
1.
היקף שעות לימוד ממקורות חיצוניים בחינוך היסודי 2
2.
תוכניות חיצוניות בגני ילדים 4
3.
תלונות בדבר פעילות גורמים חיצוניים במוסדות החינוך 6
חלק ב: הוראת היהדות על ידי גורמים במערכת החינוך ומחוצה לה 6
4.
מידע על תוכניות
חינוכיות חיצוניות בתחומי היהדות 6
5.
הוראת היהדות בבתי הספר הממלכתיים 9
6.
פעילות המרכזים להעמקת החינוך היהודי
13
נספח: רשימת התוכניות בנושאי יהדות שדווח כי הופעלו במערכת החינוך בשנת
תשע"ז, ומטרות הגופים שהפעילו תוכניות אלו
17
עמוד 2 מתו ך 35
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
מבוא
מסמך זה נכתב לבקשת חברת הכנסת תמר זנדברג והוא עוסק ב מעורבות גורמים חיצוניים בפעילות
חינוכית במוסדות החינוך בישראל. המסמך מוגש גם לחברת הכנסת יעל גרמן, אשר ביקשה
ממרכז
המחקר והמידע של הכנסת לע
שות מחקר בנושא דומה .מסמך זה מ,רחיב מסמך קודם שהוגש בנושא1
לקראת דיון ב
אחת מוועדות הכנסת,
2
.ומוסיף לו רבדים שנעדרו ממנו
המסמך הקודם
התמקד ב שלוש
:נקודות מרכזיות
הסדרה ופעילות בתחום
התוכניות החינוכיות החיצוניות;
הסדרה ופעילות בתחום
;התמיכות לארגונים הפועלים בזיקה למוסדות החינוך ובתוכם מימון ושיבוץ כוח אדם חיצו ל ני צורך
פעילות חינוכית במוסדות החינו
ך,
.נוסף על המורים מן המניין ומדריכי תוכניות ההעשרה המאושרות
מסמך
ז ה יוסיף על נקודות אלו מידע
ב
עיקר ב שני
נושאים:
,ראשית בנושא
ה
הסדרה ו
ה
פעילות בתחום התוכניות החינוכיות החיצוניות
נביא מידע על היקף שעות
הלימוד בחינוך היסודי
ש
הועברו שלא על
ידי מורי משרד החינוך (שעות ממקורות חיצוניים, בין השאר
)עמותות;
על הסדרת פעילות
תוכניות חינוכיות חיצוניות בחינוך הקדם-יסודי ;
על
תלונות שהגיעו למשרד
בדבר פעילות גורמים חיצוניים במוסדות החינוך.
,שנית מרכז המחקר והמידע של הכנסת התבקש להתמקד בפעילות ארגונים דתיים. בהסדרת תחום
התוכנ יות החיצוניות אין הבחנה בין ארגונים דתיים
ל
ארגונים שאינם דתיים. יחד עם זאת,
מאפייני
הארגון, מטרותיו וזיקתו לנושא הדת רלוונטיים בי
יחו
ד בתחומי הוראת היהד
ו ת, ולכן בחלקו השני של
המסמך נתמקד ב
הוראת היהדות על ידי גורמים במערכת החינוך ומחוצה לה
, ו
נציג
מידע
על תוכ ניות
חינוכיות חיצוניות בתחומי היהדות,
על
הו
ראת היהדות בבתי הספר הממלכתיים ועל
פעילות המרכזים
ל
העמקת החינוך היהודי.
חלק א :הסדרה ופעילות בתחום התוכניות החינוכיות החיצוניות
חלק זה יוסיף על המידע שהוצג במסמך הקודם בנושא
מ תוך התמקדות בשלושה
נושאים : היקף שעות
הלימוד בחינוך היסודי
ש
הועברו שלא על
ידי מורי משרד החינוך (שעות ממקורות חיצוניים, בין השאר
)עמותות; הסדרת פעילות תוכניות חינוכיות חיצוניות בחינוך הקדם-
יסודי; תלונות שהגיעו למשרד בדבר
פעילות גורמים חיצוניים במוסדות החינוך.
1.
היקף שעות לימוד ממקורות חיצוניים
בחינוך היסודי
מרכז המחקר והמידע של הכנסת התבקש להשיג מידע בדבר היקף הפעילות של תוכניות חיצוניות
במוסדות החינוך
. שאלות דומות עלו גם במסגרת דיון ה וועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי
ועקרונות שקיפותו לציבור (ועדת השקיפות)
3
.בנושא
כיום אי ן בנמצא מידע מלא על הפעלת תוכניות
חיצוניות במוסדות החינוך, ומכאן שגם אין מידע על היקף שעות הפעילות שלהן
(מידע חלקי על תוכניות
1
עדו אבגר ויסכה
מוניקנדם-גבעון ,מידע על מעורבות גורמים חיצוניים בפעילות חינוכית במוסדות החינוך , מרכז המחקר
,והמידע של הכנסת16
ביולי2017
.
2
'פרוטוקול מס98
מישיבת הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור ,
17
ביולי2017
.
3
.שם
עמוד 3 מתו ך 35
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
)שמופעלות בבתי הספר היסודיים יוצג בהמשך . לפיכך, נציג להלן נתונים הנוגעים להתפלגות שעות הלימוד
בחינוך היסודי
על פי מקו
רות המימון לש עות
לימוד – שעות שמקור המימון שלהן ב הקצאת
משרד החינוך
ושעות שמקור מימו
נן
.אינו במשרד
בבקרת תקן שנע
שת
ה על מדגם של כיתות ב', ד' ו-
( ה' בשנת הלימודים תשע"ז2016/17
)
4
נמצא כי
כ-
5%
"מ"שעות האורך(מספר שעות הלימוד המ
זערי של
התלמיד
בכיתתו.
בשלב זה אין בידינו מידע
על
המספר
הכולל של שעות האורך שנלמדו) שנסקרו הועברו שלא על
ידי
מורי משרד החינוך
(קרי מורים שמועסקים
.)ישירות על ידי משרד החינוך77%
,משעות אלו ניתנו בחינוך העברי13%
בחינוך הערבי ו-
9%
בחינוך
.הדרוזי57%
מהשעות ממקורות
חיצוניים במגזר היהודי ניתנו בחינוך הממל
כתי-
,דתי
ו בו הם היו9%
.מכלל שעות האורך
שעות לימוד אלו ניתנו ממגוון מקורות, ובהם עמותות וקרנות ,חברות פרטיות ,מורות חיילות ומתנדבי
שירות לאומי ,הרשות המקומית ,עמות
תו הורים, סטודנטים ומתמחים . בלוח להלן מוצגים מקורות
נבחרים ל מימון שעות ממקורות
חיצוניים , בחלוקה לפי זרמי החינוך. במענה על פנייתנו מסר משרד החינוך
כי אין
ברשותו פירוט של העמותות,
.הקרנות והחברות שפעלו בבתי הספר שנבדקו5
לוח1
: מקורות נבחרים לשעות ממקורות
חיצוניים
, לפי זרם חינוך (שיעור
ן ב)כלל השעות בכל זרם6
ממלכתי ממלכתי-דתי
*ממלכתי ערבי לכ ל
הזרמים
עמותה / קרן (ל
ל א
)קרב ורש"י
4%
14%
2%
7%
קרן קרב
30%
21%
36%
25%
חברה פרטית
1%
3%
3%
1%
/ מורות חיילות
מתנדבי שי רות
לאומי
6%
15%
7%
10%
גרעיניים תורניים
-
1%
-
-
* ללא החינוך הדרוזי והבדואי
מהנתונים עולה כי
חלק הארי של השעות ממקורות
חיצוניים ל בכ
ל הזרמים ניתן מטעמה של קרן קרב ,
ואולם
בחינוך הממלכתי-
דתי שיעור השעות שמקורן בפעילות הקרן קטן
משיעורן
.בזרמים האחרים
בחינוך הממלכתי-
דתי בולטת דווקא
תרומת
ן של העמותות והקרנות,
ותרומת המורות החיילות ומתנדבות
.השירות הלאומי
במסמך הקודם בנושא צוין כי על סמך תשובת משרד החינוך על פנייתנו ,
בשנת2016
רק חמישית מהיקף
פעילות הגרעינים התורניים בבתי ה
ספר היי
תה ב
מסגרות ה
חינוך הממלכתי . נתוני בקרת התקן נותנים
4
,משרד החינוך מצגת
וכ)ח הוראה הל"י (העסקה לא ישירה, , יוני2017
, הועבר בדוא"ל ב-
26
בנובמבר2017
.
5 משרד החינוך עורך את בקרת התקן באמצעות זכיין חיצוני ו זה מעביר אליו רק את המידע המפולח שהוגדר מראש ולא את
חומר הגלם
.שנאסף
אלון שרון ,
)מנהל אגף א' (בקרה ב
מינהל רישוי, בקרה ואכיפה ב
משרד החינוך , מענה על פניית מרכז
המחקר והמיד ,ע של הכנסת26
בנובמבר2017
.
6
,משרד החינוך מצגת
וכ)ח הוראה הל"י (העסקה לא ישירה , יוני2017, הועבר בדוא"ל ב-
26
בנובמבר2017
.
עמוד 4 מתו ך 35
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
משנה תוקף לטענה זו–
לפי נתונים אלה,
הגרעינים התורניים היו
אחראים ל-
1%
מהשעות ממקורות
חיצוניים בחינוך הממלכתי-
דתי, ובחינוך הממלכתי פעילותם הייתה בהיקף הקטן מאחוז (דוח בקרת
.)התקן לא מדווח על פעילות בהיקף כה קטן
יש לתת את הדעת לכך שגרעינים תורניים עשויים להיות
פעילים גם בחינוך הבלתי-פורמלי (לאחר שעות הלימודים) וכן כי בנות ש
ירות לאומי , המופיעות בטבלה
,בנפרד עשויות לע
י.תים לפעול במסגרת גרעינים תורניים
כאמור, הנתונים שהוצגו לעיל הם נתוני
שעות האורך בלבד. נוסף על
יהן
יש במערכת שעות נוספות (שעות
,רוחב
המוקצות לכיתה נוסף על שעות האורך ובאמצעותן אפשר לחלק את הכיתה, ללמד בו
בזמן שני
מקצועות
וכדומה) וי
י
תכן ש
ב בחינת רכיבי שעות אלו
יימצא
כי חלקן של השעות ממקורות חיצוניים הוא
שונה
. בבקרת תקן שנע
שת( ה בשנת תשע"ג2012/13
) שו,בה נבחן מקורן של כלל שעות התקן
נמצא כי
השעות ממקורות
חיצוניים
היו12%
בכלל
ה.שעות השבועיות בבתי הספר שנבדקו7
2.
תוכניות
חיצוניות בגני ילדים
כמפורט במסמך
ה,קודם8 סקירת נ
ו הלי משרד החינוך
העלתה הבח
נה
בין שני סוגי תוכניות חינוכיות
:חיצוניות הסוג הראשון כולל תוכניות חינוכיות חיצוניות המוסדרות במסגרת תל"ן–
תוכנית לימודים
נוספת, אשר אמורה להיות מופעלת לפי דרישת ההורים ובמימונ
ם. ת וכניות המוגדרות תל"ן
מחייבת
את
;הסכמת הורים (כלל ההורים או חלקם
ו בכל מקרה אין לחייב הורים בהשתתפות) וכן קבלת אישור מטעם
הפיקוח של משרד החינוך באותו מחוז.
סוג נוסף של תוכניות חינוכיות חיצוניות הוא של תוכניות שאינן תל"ן, ואלו חייבות להיכלל במאגר
התוכניות שהק .ים משרד החינוך לצורך כך
חוזר מנכ"
/ל תשעה8
,)(א1-
9.12
, שילוב ת
ו כניות חינוכיות
חיצוניות במערכת החינוך ,נ קבע כי
מנהל המוסד י
בחר את
.התוכניות החיצוניות המופעלות בו
על תוכניות
שאינן תל"ן לא חלה
ה
ה חוב ל
יידע את
ההורים או
ל קבל את אישור הפיקוח של משרד החינוך, אם כי
המשרד ממליץ על בחינת חוות הדעת
.של גורמים אלה בטרם קבלת החלטה
בבתי ספר( בניהול עצמי רוב
בתי
,הספר היסודיים בחינוך הרשמי
הממלכתי והממלכתי-
)דתי
מנהל
בית הספר בוחר את התוכניות ,
בשיתוף הוועדה המלווה הבית-
,ספרית ש בה
חברים
בין השאר
מפקח משרד החינוך ו
נציג הורי התלמידים .
חוזר המנכ"ל
לשילוב
תוכניות חיצוניות א ינו עוסק מפורשות
בת
הליך בחירת התוכניות בגני הילדים , אך
במענה על פנייתנו ר מס
משרד החינוך כי את התוכניות בגני הילדים
בוחרת המפקחת הכוללת ה
ממונה
על
הגן, בשיתוף ה
ממונה
.על תחום הגיל הרך במינהל החינוך ברשות המקומית בחלק מהרשויות התוכניות
נבחרות בשיתוף נציגי הגננות וההורים, איך אין הוראה
ה מחייבת
זאת,
ובמרבית המקרים גורמים אלו
אינם מעורבים ב
בחירה .
בגנים שבהם פועלות תוכניות יוח"א
ו
מיל"ת,
וכן בגנים המשתתפים בתוכנית
קרב, הגננות מעורבות בבחיר
ת התוכניות
יחד עם הפיקוח והרשות
המקומית. משרד החינוך מסר כי
7
,משרד החינוך
בקרת התקן בחינוך היסודי: שנת הלימודים תשע"ג –
( דו"ח מסכם344
)בתי ספר , מאי2014, הועבר בדוא"ל ב-
8
,ביוני2014
.
8 עדו אבגר ו
יסכה מוניקנדם-גבעון ,מידע על מעורבות גורמים חיצוניים בפעילות חינוכית במוסדות החינוך , מרכז המחקר
,והמידע של הכנסת16
ביולי2017
עמוד 5 מתו ך 35
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
בימים אלו מתבצע עדכון של חוזר המנכ "ל
הנזכר לעיל כך שי
עסוק במפורש ב
שילוב התוכניות החיצוניות
בגני הילדים.
9
יצוין כי על רקע הדיון הציבורי הער בעניין כניסת גורמים חיצוניים למוסדות חינוך
פרסמו כמה
מהרשויות המקומיות נהלים משל עצמן
בסוגיה
זו. למשל,
מינהל החינוך בעיריית גבעתיים גיבש לפני
כחצי שנה
נוהל להסדר
ת כניסת ע
מותות וגופים חיצוניים למוסדות החינוך בעיר.
10
הנוהל
חל לע
כל גוף
שאינו שייך למשרד החינוך או למינהל החינוך העירוני,
,המבקש לקיים פעילות במוסדות החינוך בעיר
כולל אגפים בעיריית גבעתיים. לפי הנוהל, מנהל מוסד חינוכי
)(לרבות גן ילדים
המעוניין כי גוף חיצוני ינהל
פעילות חינוכית פדגוגית,לתלמידים במוסד נדרש
:לפעול כדלקמן
לוודא כי לגוף החיצוני יש
אישורים ממשרד החינוך וממ
י.נהל החינוך של עיריית גבעתיים
ל
עדכן את ועד ההורים המוסדי על רצונו לבחון את הגוף החיצוני ואת ת
ו .כניותיו
ל
דרוש מהגוף החי
צוני מידע רב ככל האפשר על מטרותיו, תפיסותיו החינוכיות, פעילויותיו וכדומה.
גיצ לה ל פני הורי התלמידים את המידע הכתוב על
אודות
.הגוף החיצוני
באספת ההורים הראשונה בתחילת השנה (או במועד אחר שיקבע
ו המנהל ,הגננת
או )ועד ההורים יש
לדון ב
תו
כנית, לאחר ש זו
הוצגה להור
ים. הורים שיתנגדו להכנסת הת
ו
כנית למוסד הלימודים
או
ל
כיתת ילדיהם רשאים להביע את
דעתם בהצבעה שתתקיים בקרב ההורים בניהול ועד ההורים, ובה
יי
בחרו הפעילויות החיצוניות השונות.
אם רוב ההורים יביעו תמיכה בקיום
ותה)כנית (ברמת גן הילדים או הכיתה ה
תוכנית
תופעל במוסד
החינוכי. לילדיהם של ההורים המתנגדים תוצ
ע
פעילות חלופית
ש
יעביר
הצוות החינוכי בעת קיומה של
.פעילות הגוף החיצוני
אגף החינוך בעיריית הרצליה שלח אל מנהלי
בתי הספר
בעיר מכתב שמטרתו
לחדד את ונ הלי משרד
החינוך בנושא, והמליץ להוציא הודעה
להורים בדבר כל התוכניות החיצוניות המופעלות בבית הספר
והנושאים שיילמדו בהן. בין השאר הוזכרה ב
מכתב הוראה הנכללת במבחני ה תמיכות במוסדות ציבור
להעמקת החינוך היהודי, ש
לפיה השתתפות התלמידים בפעילות אינה חובה מטעם בית הספר,
ועל המפעיל
ובית הספר להבהיר זאת בכתב להורי התלמידים.
11
מרכז המחקר והמידע של הכנסת ביקש לבחון את מידת הפיקוח של מטה המשרד אחר התוכניות
מו ה
פעלות בגני הילדים ברחבי הארץ, ו את מידת
המעקב שלו אחריהן . במענה על פנייתנו ציינה מנהלת
האגף לחינוך קדם-
יסודי כי האגף
אינו
מבצע מעקב אחר כלל התוכניות המופעלות בגני הילדים ופיקוח
עליהן,
אך האגף מלווה תוכניות חיצוניות המשתייכות למסלול הירוק ומתקיימות בתמיכתו (במאגר
התוכניות החיצוניות שתי קטגוריות של תוכניות מותרות: תוכניות במסלול הכחול–
ללא ליווי משרד
החינוך, ותוכניות במסלול ה ירוק–
תו
כניות המלוות בנציג המשרד ,המסייע ב ,ייזום, חשיבה, פיתוח
הדרכה, הטמעה, הפעלה, תקצוב
או
הערכה ובקרה ). עם זאת, קיימת המלצה גורפת למפקחות לאשר את
9 סימה חדד, מנהלת האגף לחינוך קדם-
יסודי, מענה על פניית ,מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל26
בנובמבר2017
;
,הנ"ל, דוא"ל29
בנובמבר2017
.
10
,מינהל החינוך בעיריית גבעתיים
נוהל כניסת עמותות וגופים חיצוניים למוסדות החינוך בעיר
)(ללא תאריך, הועבר בדוא"ל
מאירית
אהרונסון ,ראש מ
י
נהל החינוך, הנוער והצעירים ב
עיריית גבעת
יים ,
2
בינואר2018
.
11
:יעקב נחום, ראש אגף החינוך בעיריית הרצליה, מכתב למנהלים
שילוב ת
ו כניות חינוכיות חיצוניות במסגרת הלימודים בבית
הספר ,
12
בספטמבר2017
.
עמוד 6 מתו ך 35
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
התוכניות החיצוניות שהן מבקשות לשלב בגנים שבפיקוחן מול גורמי המקצוע באגף (בעבר אישור האגף
היה
תנאי הכרחי לש
ילוב התוכניות, אך עם הקמת מאגר התוכניות חובה ז
ו
.)הפכה להמלצה12
בפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת ל משרד החינוך נכללה גם
שאל
ה
בדבר עמדתו
בנוגע ל תחומי
התוכן
ם בה ש ראוי לעסוק ב
ת וכניות
ה
חיצוניות המופעלות בגני ילדים בכלל, ו
בנוגע ל שילוב תוכניות
חיצוניות אשר עוסקות בתחום הזהות היהודית בפרט . מהאגף לחינוך קדם יסודי נמסר כי
אין ל
משרד
התנגדות לתכנים של זהות יהודית , אך הדגיש את חשיבות התאמת התכנים
לגיל הרך.
13
3. תלונות בדבר פעילות גורמים חיצוניים במוסדות החינוך
בעקבות פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת בדק משרד החינוך את מספר
התלונות שהגיעו
לא ה אגף
לפניות ותלונות הציבור
בנושא פעילות חינוכית של גורמים חיצוניים במוסדות החינוך.
14
ב בדיקה
נמצא
כי
בשלוש שנות הלימוד הא
ח
רונות (תשע"ה–תשע"ז) ה ופנתה לאגף
תלונה אחת.
15
עם זאת יש להדגיש כי מידע
זה נוגע אך ורק לתלונות שהגיעו
אל ה
אגף לפניות ותל
ונות הציבור
(האגף מקבל בין3,000
ל-
4,000
תלונות
בשנה16
)
,לא ו ל
כלל התלונות בנו
אש , אם היו כאלה, שהתקבלו ביחידות אחרות של מטה המשרד או
.במחוזות
,מר עמוס צייאדה
מנהל אגף מוסדות תורניים ב
משרד החינוך , ציין בדיון ועדת השקיפות בנושא הדתה
במערכת החינוך בישראל
, כי לא הגיעו לידיו תלונות מהורים בנושא. מיכל עוז ארי, ה ממונה
על ה
ות כניות
ה פדגוגיות במגזר השלישי
ב
משרד החינוך,
ציינה בדיון כי הגיעה לידיה
פנייה אחת של הורה מגבעתיים , אך
לא פירטה מהו
נושא הפנייה ו
כיצד טופלה.
17
חלק ב :
הוראת היהדות על ידי גורמים במערכת החינוך ומחוצה
לה
כאמור, מרכז המחקר והמידע של הכנסת התבקש להתמקד בפעילות ארגונים דתיים, אך בהסדרת תחום
התוכניות החיצוניות אין הבחנה בין ארגונים דתיים
ל
ארגונים שאינם דתיים. עם זאת,
,מאפייני הארגון
מטרותיו וזיקתו לנושא הדת רלוונטיים ב
יותר
.בתחומי הוראת היהדות
ל
פיכך ,
חלק זה במסמך יתמקד
:בשלושה היבטים של נושא הוראת היהדות תוכניות חינוכיות חיצוניות בתחומי היהדות,
הוראת היהדות
בבתי הספר הממלכתיים
ו.פעילות המרכזים להעמקת החינוך היהודי
4. מידע על תוכניות חינוכיות חיצוניות בתחומי היהדות
ב
מאגר התוכניות החיצוניות של משרד החינוך
רשומות כיום
כ-
00
5,2 תוכניות. נכללות בו
כל התוכניות
12
סימה חדד, מנהלת האגף לחינוך קדם-
,יסודי, מענה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל26
בנובמבר2017
;
,הנ"ל, דוא"ל29
בנובמבר2017
.
13
.שם
14
שבתאי כהן ,מנהל אגף פניות ותלונות הציבור וקו פתוח ל
תלמידים ב
משרד החינוך , מענה על פניית מרכז המחקר והמידע של
,הכנסת, דוא"ל25
באוקטובר2017
.
15
תלונה זו עסקה בהורה שטען כי עובדי ההוראה אשר מועסקים בתוכנית לתגבור לימודי אינם כשירים
לתפקיד זה.
התלונה
נבדקה ונמצא כי אינה מוצדקת.
16
,משרד החינוך
דוח שנתי לשנת הלימודים תש
ע"ה:
'אגף א
פניות ותלונות הציבור וקו פתוח לתלמידים , מרץ2016
', עמ54
.
17
,עמוס צייאדה
מנהל אגף מוסדות תורניים
, ו
מיכל עוז ארי, ה ממונה
על ה
ות כניות
ה פדגוגיות במגזר השלישי
ב
משרד החינוך ,
פר 'וטוקול מס98
מישיבת הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור ,
17
ביולי2017
.
עמוד 7 מתו ך 35
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
שמפעיליהן הזינו בו את פרטיהן, אך לא ניתן ללמוד ממנו על התוכניות אשר משולבות במערכת החינוך
הלכה למעשה .בעת ה אחרונה החלה הטמעת נוהל
על ש
פיו כל מנהל
בית
ספר ידווח במערכת
ה ניהול
בית ה-
ספרית באינטרנט (מנב"ס-נט)
אילו תוכניות פועלות
בבית הספר שהוא מנהל .במסמך הקודם
של מרכז
המחקר והמידע
בנושא זה הוצג
ניתוח ראשוני של נתוני ם שמסר לנו משרד החינוך
על כ-
500
תוכניות
שפעלו בשנת הלימודים תש.ע"ז18
חשוב להדגיש שלא מדובר במדגם מייצג של התוכניות הפ
ו עלות בכל
מוסדות החינוך, ולכן ה
אפשרות
להסיק מהממצאים שיוצגו להלן מסקנות גורפות על המתרחש בתחום
במערכת החינוך
.היא מוגבלת ,יתרה מכך
כמה
מהתוכניות הן למעשה אסופת תוכניות המופעלות על ידי
אותו גורם (ראו את רשימת התוכ
ניות בנספח)
, אך בניתוח הנתונים ניתן להן משקל של תוכנית אחת
בלבד, ולכן התמונה המתקבלת.עשויה להיות לא מדויקת
על פי הניתוח
שהוצג במסמך הקודם, מ-
500
התוכניות ש עליהן ,דווח
יותר מ-
200
תוכניות עסקו בתחום
( לימודי43%
,)מהתוכניות180
עסקו בתחום חברתי-
( ערכי37%), וכ-
50
עסקו בתחום
הרווחתי-
רגשי
(
11%
.)כ
מחצית מהתוכניות בכל תחום תוכן מרכזי הן תוכניות בתשלום,
ושיעור דומה מהתוכניות
מופעלות בליווי משרד החינוך. מ
כלל
התוכניות
בתחום החברתי-ערכי שדווח עליהן ,שלושת הנושאים
ו( המקצועות הנפוצים ביותר היו טיפוח מנהיגות35
;)תוכניות
תרבות יהודית-ישראלית (
33
)תוכניות
( וחינוך לאזרחות26
.)תוכניות ן רוב ה מוחלט של הפעלות
התוכניות בתחום החברתי-
ערכי
היו
במוסדות
.החינוך הממלכתי
לצורך
הכנ ת מסמך זה התמקדנו בניתוח
התוכניות שעוסקות ביהדות,
הן
בתחום החברתי-ערכי (
32
)תוכניות והן
בתחום הלימודי
)(שמונה תוכניות .בסך הכ
ו ל נבחנו40
תוכניות
המשויכות לנושאי הלימוד
ה
אלה (ונציין ש)תוכנית יכולה להשתייך ליותר מנושא לימודי אחד
: תרבות יהודית ישראלית (
39
תוכניות) ,
,)תנ"ך (חמש תוכניות
מחשבת י)שראל (שלוש תוכניות, תורה שבעל-
,)פה (שתי תוכניות
תלמוד
(שתי
)תוכניות ו.)פרשת השבוע (תוכנית אחת להלן יוצגו מגוון
נתונים
על
.התוכניות שנבחנו
בנספח תובא רשי מת
,כל התוכניות
לצד מידע על מטרות הארגו
נים שמפעיל
ים ןתוא.
תרשים1: תוכניות לפי מקור , בחלוקה לתוכניות
בליווי משרד החינוך ולתוכניות בלא ליווי המשרד
18
מיכל עוז-ארי, מנהלת היחידה לניהול ת
ו
כניות ושותפויות בין-
,מגזריות, דוא"ל16
ביולי2017
.
10
17
7
5
משרד החינוך
המגזר השלישי
חברה עסקית
בליווי משרד החינוך
ללא ליווי
עמוד 8 מתו ך 35
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
משרד החינוך יצר
רבע מהתוכניות,
וארגוני
ה מגזר
ה
שלישי
יצרו60%
מהתוכניות
, מ
ה ן71%
מופעלות
.בליווי משרד החינוך
13%
מהתוכניות נוצרו על
,ידי חברות עסקיות
ו כולן פועלות
בלי
ליווי של משרד
.החינוך
23%
מהתוכניות (תשע תוכניות) פועלות במסגרת
איגוד המרכזים לזהות יהודית (
ארגון)זהות . מרכזים אלו
פועלים להקניית מושגי יסוד ביהדות
וערכי יהדות בסיסיים,
בבחינת
העשר
ה חינוכית ל
תלמידים
במערכת
החינוך הממלכתי
. תוכניות אלה מקבלות את
( תמיכת משרד החינוך
ראו להלן פרק 6),
19
ו
כולן מלבד אחת
.פועלות בליווי משרד החינוך
כל התוכניות שנבחנו הופעלו יחדיו78
פעמים , אך רק11
תוכניות הופעלו יותר מפעם אחת . כל תוכנית
השייכת לאיגוד זהות הופעלה שלוש פעמים בממוצע (
תשע התוכניות
של
איגוד זהות הופעלו יחד28
פעמים
–
36%
המ)הפעלות .
,לעומת זאת מספר ההפעלות הממוצע של כל
תוכנית שאינ
ה
שייכת לאיגוד זהות הוא
1.5
.
תרשים2
: תוכניות לפי פיקוח המוסדות
הם לש הן מיועדות
85%
מההפעלות היו בחינוך הממלכתי ו-
12%
היו בחינוך הממלכתי-
דתי. שאר ההפעלות היו בבתי ספר
.חרדיים כ ל הפעלות התוכניות המשתייכות.לאיגוד זהות התבצעו בחינוך הממלכתי במאגר הת
ו כניות
החיצוניות
המקוון
מצוין היקף הפעילות של
תוכניות שבעת רישומן למאגר כבר פעלו במערכת החינוך , אך
19
כמה
מהתוכניות שמרכזי הזהות מציעים הן תוכניות בנושאים ספציפיים (כדוגמת תוכנית שעוסקת בסיפורים ממקורות
.)יהודיים
במקרים אחרים, תחת שם התוכנית במאגר מופיע שמו של אחד ממרכזי זהות, ומרכז זה מציע מגוון פעילויות, לכן
יי
תכן ש
ב פועל מספר התוכניות שמופעלות בבתי הספר על
ידי מרכזי זהות גדול יותר מכפי שהוצג (שכן אותו מרכז עשוי להפע יל
כמה
תוכניות בבית הספר אך כולן נספרות כתוכנית אחת). נוסף על כך, תחת שם של אחת התוכניות מוצעות
כלל הפעילויות ש ל
איגוד המרכזים לזהות יהודית ברחבי הארץ, ולכן היא חופפת תוכניות אחרות שמפע
ים לי
מרכזי .זהות יהודית
ראו בנספח את
.פירוט התוכניות
ממלכתי ,
66
ממלכתי-דתי ,
9
חרדי ,
3
עמוד 9 מתו ך 35
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
מהיחידה לניהול ת
ו
כניות ושותפויות בין-
מגזריות הובהר כי
את ה נתון
ה
זה הז
ינו המפעילים,
ומידת הדיוק
והעדכניות שלו
אינה אחידה.
20
למרות התוקף המוגבל של נתון היקף הפעילות המצוין במאגר, ול
נוכח
העובדה שגם הנתונים שהוצגו לעיל, המבוססים על דיווחי
הם
מ של נהלי מוסדות למשרד, אינם מייצגים
את הנעשה במערכת כולה ,
בחרנו להציג גם
את
נתוני היקף הפעילות של40
התוכניות שנבחנו כפי ש
הם
מופיעים במאגר המקוון
. לפי נתוני המאגר,
תוכניות אלו הופעלו5,389
פעם בבתי ספר ו-
1,355
פעם בגני
.ילדים20%
מההפעלות בבית הספר ו-
15%
מההפעלות בגני הילדים היו של תוכניות הש
י יכות לאיגוד
.זהות21
בנספח
נמצאים נתוני ההפעלות שד
י
ווחו מנהלי בתי
ספר לצד
ה
נתוני
ם שהזינו הגופים המפעילים
עצמם
.על מספר ההפעלות במוסדות חינוך
5.
הוראת היהדות בבתי הספר הממלכתיים
ועדת שנהר מונתה
בשנת
1991
לשם
בדיקת מצב לימודי היהדות בחינוך הממלכתי
, ו הגישה את הדוח
המסכם את עבודתה לשר החינוך בשנת1994
.
22
הוועדה הגיעה למסקנה
ש מעמדם של מקצועות היהדות
,ירד בכל שלבי החינוך23
והמליצה
לאמץ
כמה עקרונות בתהליך הלמידה שמטרתם לקרב את תלמידי
החינוך הממלכתי אל היהדות,
ובהם חתירה ללימוד מקצועות היהדות באופן שידגיש את אופיים
כמקצועות הומניסטיים, מנחילי תרבות וערכ
י
ים, המעניקים כלים לבניית השקפת עולם ;
הימנעות
מהעמדת;לימוד תולדות עם ישראל, יצירתו ותרבותו בהקשר של הסתגרות או הטפה בחירת מורי ם
ומחנכים
"בעלי השקפת עולם ואורח חיים
המקובלים על הציבור החילוני לגווניו, בהתאם לאופי השונה של
הקהילות שאותן משרתים בתי הספר,"
24 לצורך לימוד מקצועות אלה.
מאז פרסום דוח שנהר התחוללו
בתחום
לימודי היהדות בחינוך הממלכתי תמורות
ות רב .
,לבקשתנו משרד
החינוך
מנה את עיקריהם:
25
בשנת1999
הוקם
מטה שנהר-קרמניצר ל
יישום המלצות דוח שנהר (ו המלצות
דוח קרמניצר ל חיזוק
התודעה האזרחית המשותפת)
. המטה הפעיל תוכניות לשלבי החינוך השונים, חלקן תוכניות העשרה
וח
לקן תוכניות חובה.
בשנת2003
,
,בתקופת כהונתה של שרת החינוך לימור לבנת החלה לפעול
תוכנית מאה המושגים
במורשת , ציונות
ודמוקרטיה
, שיועדה לתלמידי חטיבות ביניים בבתי ספר דוברי עברית וערבית.
המושגים הותאמו.לכל מגזר היקף התוכנית היה כשעה שבועית
.בכל כיתה
20
מיכל עוז-ארי, מנהלת היחידה לניהול ת
ו
כניות ושותפויות בין-
,מגזריות, דוא"ל16
ביולי2017
.
21
כאמור, בחלק מהתוכניות הרשומות במאגר שם התוכנית הוא למעשה שם מרכז הזהות המפעיל אותה ,
ואחד משמות
התוכניות הוא
שמו של איגוד המ ,רכזים לזהות יהודית ברחבי הארץ
וכך נוצרות לעיתים כפילות וחפיפה בנתוני המאגר – ב ין
.הגוף המפעיל את התוכניות לבין התוכניות עצמן
22
ועדת שנהר, "עם ועולם:"
,תרבות יהודית בעולם משתנה המלצות הוועדה
לבדיק ת מצבם של לימודי היהדות בחינוך
ה
ממלכתי , אוגוסט1994
.
23
ירידה זו באה לידי ביטוי בצמצום שעות ההוראה; בירידה במספר
התלמידים שבחרו להיבחן במקצועות היהדות
נוסף על
לבחינות החובה ובמספר הסטודנטים שבחרו
ללמוד ולהכשיר את עצמם להוראה במקצועות אלו; בקושי לפתח תוכניות
לימודים ודרכי עבודה חדשניות בתחום.
24
לפירוט נוסף ראו דוח הו :ועדה וכן
איתי פידלמן ,היבטים אחדים של מצב לימודי היהדות בחינוך הממלכתי , מרכז המחקר
,והמידע של הכנסת8
במרס2010
.
25
יובל סרי, מפמ"ר תרבות יהודית-
ישראלית במשרד החינוך, מכתב תשובה על פניית ,מרכז המחקר והמידע של הכנסת28
בדצמבר2017
.
עמוד
10
מתו ך 35
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
באותה תקופה הונהג תקציב)ייעודי לתגבור לימודי יהדות (תלמ"י ב
חינוך הממלכתי והממלכתי-דתי.
תקציב זה
נועד לסייע לבתי ספר להרחיב ת
ו
כניות ביהדות , למשל על ידי הוספת שיעורים ופעילויות
.חווייתיות מעבר לתוכניות הלימודים הקבועות
בשנת2008
, בתקופת כהונתה של
ה שר ה
יולי תמיר, גובש .מתווה להוראת תרבות ישראל עקרונות
התוכנית היו
פלורליסטיים-ערכיים בדגש על רלוונטיות ואקטואליות בנושאים מגוונים
כמו מעגל
המשפחה, מעגל החברה ו
מעגל הקהילה . התוכנית נלמדה בהיקף של שתי שעות לימוד שבועיות בכיתה
.'ז' ושעת לימוד אחת בכיתה ח
בשנת2010
,בתקופת כהונתו של השר גדעון סער, פותחה ת
ו כנית לימודים חדשה–
תרבות ישראל
'ומורשתו. התוכנית נקבעה כמקצוע חובה בכיתות ה–
ח' בהיקף של2
–
4
שעות לימוד שבועיות בכיתות
בית הספר
היסודי ו-4
.שעות לימוד שבועיות בחטיבת הביניים
בשנת
2014
,בתקופת כהונתו של השר שי פירון ,החל פיתוח תוכנית לימודים חדשה בתרבות יהודית-
ישראלית לכיתות א'–ט .'התוכנית אושרה והטמעתה כמקצוע ליבה החלה בתקופת כהונתו של שר
החינוך הנוכחי ,נפתלי בנט, מידע נוסף על התוכנית הנוכחית יובא מיד.
החל משנת הלימודים תשע"ז (
2016/17
)נלמד בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הבינ
ים י מקצוע חדש –
תרבות יהודית ישראלית. הלימוד נועד לחשוף את התלמידים לעולם היהדות ולארון הספרים היהודי .
לימוד ה
תוכנית בכיתות א'–ב' וא ה על פי בחירת מנהלי בתי הספר .בכיתות ג'-ו 'ה
מקצוע נ
למד בהיקף של
חמש שעות לימוד על פני ארבע שנים ובחטיבת הביניים ,חמש שעות על פני שלוש שנים.
26
מ
תיאור משרד נוך י הח
עולה
ש
מאז פורסם דוח שנהר חלו תהפוכות רבות בתחום
ש , ו עם חילופי השרים
הממונים על המשרד התרחשו גם שינויים דרמטיים בתחומי הוראת היהדות במערכת,. ואולם
על פי
תשובת משרד החינוך על פנייתנו, מקצוע הלימודים החדש הוא שיאו של תהליך שהתרחש במשך כ-
25
שנה .
את
עקרונות המקצוע קבעו חברי ועדת המקצוע והם תואמים את רוח ועדת שנהר. תוכנית הלימודים
החדשה נועד
ה להמשיך ,להרחיב ולהעמיק את המהלך שהתבצע באמצעות לימוד מקצוע "תרבות ישראל
ומורשתו "לשכבות גיל נוספות, מחמת חשיבות הנושא ו כדי לספק את
הצורך של בתי ספר בתכני
ם אלה .עד
שפותח מקצוע חדש זה ,בתי ספר שרצו ללמד טקסטים מ
ארון הספרים היהודי-ישראלי בשכבות גיל של
הן
לא הייתה תוכנית לימודים (כיתות א'–ד' ו
כיתה ט'
)נדרשו לעשות זאת על בסיס המשאבים שלהם או
לפנות לעזר
ת גופים חיצוניים .לפי תשובת המשרד,
ביצירת תוכנית הלימודים
החדשה המשרד למעשה
לקח
אחריות מלאה להוראת התרבות היהודית-ישראלית
עד כיתה ט'. התוכנית
אמורה לאפשר לכל בוגר
מערכת החינוך הממלכתית להכיר את תרבותו ולהרגיש שייך אליה.
27
לצד יצירת רצף פדגוגי עד כיתה ט', התוכנית
מ
בקשת ל
שלב בין המגמה לעסוק בזהות יהודית באופן רב-
תחומי, יצירתי וחווייתי–
כמתבקש מן המושג"תרבות" –
לבין ההכרח לפתח בסיס ידע ומיומנויות של
אוריינות ולמידה המתחייבים מהאופי הדיסציפלינרי של לימודי היהדות ושל
עולם המושגים היהודי,
26
,משרד החינוך
אתר המקצוע
, תרבות יהודית ישראלית :, תאריך כניסה27
בדצמבר2017
,; משרד החינוך
ת
רבות יהודית-
ישראלית: ת'וכנית הלימודים בחינוך הממלכתי לכיתות א–
'ט ., תשע"ז
27
יובל סרי, מפמ"ר תרבות יהודית-ישראלית במשרד החינוך, מכתב תשובה על פניית מרכז המחקר וה ,מידע של הכנסת28
בדצמבר2017
.
עמוד
11
מתו ך 35
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
ו
בראשם תורה שבעל-
,פה ומחשבת ישראל ,לצד תחומים תומכי זהות נוספים כמו ספרות ולשון עברית
היסטוריה של עם ישראל, מורשות אחרות ותרבות העולם .
,זאת ועוד התוכנית מנסה
לספק את צור כי
התלמידים ,מבתים חילוניים שרבים מהם
חשים נתק בין זהותם הישראלית לזהותם היהודית , וכן
את
צורכי התלמידים מבתים מסורתיים, ינם אש
מוצאים בתוכנית הלימודים הקיימת מידה מספיקה של
תכנים יהודיים משמעותיים, וגם לא ביטוי
מספק למורשת המשפחתית שלהם.
28
,לדברי המשרד
אחת
התוצאות של הקמת המקצוע היא פיקוח כולל ומסודר על כלל לימודי היהדות
'הפורמליים בכיתות א–ט' בבתי הספר הממלכתיים –
עתה יש לכל בית ספר, מנהל ומורה
כתובת
במשרד
החינוך, דרך
מותווית ו מוגדרת, ספרי לימוד מפוקחים ומאושרים של המשרד, הכשרות מורים
והשתלמויות מפוקחות שהמשרד מוביל ,בכ.כל מקצוע אחר29
חוזר מנכ"ל/תשעז11
: המקצוע תרבות יהודית-ישראלית
קובע כי את המקצוע החדש
ילמד
ו
מורים מצוות
בית הספר בלבד .
כדי לאפשר התמקצעות של המורים בהוראת
המקצוע , נפתחו ברחבי הארץ מסלולים
.להרחבת הסמכה ולתואר שני המותאמים לתחום30
נוסף
לע סיוע בשכר הלימוד שלו זכאי כל מורה, על
פי
,תקנות המשרד
ב חוזר המנכ"ל
נ קבע כי
מלגת קיום חד-
פעמית תוענק לכל מורה שיבחר באחד
מ
מסלולים
אלה.
ב
תוכנית הלימודים מושם דגש על חשיבותה של החוויה ב
היותה מרכיב מרכזי בלמידה משמעותית
ומעוררת השראה –
הן בלימוד הפורמלי והן בתחום הלא-
.פורמלי
לצד תוכנית הלימודים של המקצוע
מוצע אפוא להעשיר ולהשלים את הור
את המקצוע בדרך של לימוד חווייתי: פעילויות חברתיות מגוונות ,
משחק ,סיור באתרי מורשת ובנופי הארץ ,טקסים ,אומנויות ,בתי מדרש ,פעילות קהילתית וכדומה .
לבתי
הספר
מוצע סל פעילויות
מסובסד לשם השתתפות בשתי פעילויות בכל שנת לימודים
(כל פעילות תימשך
2
–
6 שעות ולא יותר משלושה מפגשים).
31
לרשות בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים
עומדת רשימת
פעילויות מגוונות שהכ
י נו
גופים חיצוניים ,שו אושרו על ידי הפיקוח
על הוראת המקצוע.
32
ב שנת
הלימודים תשע"ח הוצע סבסוד בסך
עשרה ש"ח
לתלמיד עבור פעילות
מרשימ
ה זו .
סבסוד בסך15
ש"ח
לתלמיד יינתן לבתי ספר י סודיים עבור פעילויות חווייתיות
ש
תכננו אנשי
צוות בית הספר
וש הצעותיהם
אושרו.
ממשרד החינוך נמסר כי לשם
אישור התוכניות
פרסם משרד החינוך קול קורא
ו בו פורטו הקריטריונים
28
.שם
29
.שם
30
,מפמ"ר המקצוע, מר יובל סרי, ציין בדיון ועדת השקיפות כי להערכתו
בשבע השנים האחרונות הוכשרו כ-
1,000
מורים
להוראת תחום הדעת.
'פרוטוקול מס98
מישיבת הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו
לציבור ,
17
ביולי2017
.
31
חטיבת ביניים תהא זכאית לסבסוד של עד
שתי פעילויות לתלמיד, ובסך הכ
ו ל עד20
.ש"ח לתלמיד
בית ספר יסודי יהא זכאי
לסבסוד של עד
שתי פעילויות לתלמיד, ובסך הכ
ו ל עד20
,
25
או
30
ש"ח לתלמיד–לע
פי.סוג הפעילות שנבחרה
32
יובל סרי, מפמ"ר תרבות יהודית-
,ישראלית במשרד החינוך, מכתב תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת28
בדצמבר2017
/; משרד החינוך, חוזר מנכ"ל תשע"ז11
, סעיף5-
9.15
, המקצוע תרבות יהודית-ישראלית ,
4
ביולי2017
; אתר
,המקצוע תרבות יהודית ישראלית
סבסוד פעילויות למידה חווייתיות :, תאריך כניסה26
בדצמבר2017
.
לפירוט התוכניות החיצוניות ראו את
רשימת התוכני
ות המוצעות
.באתר משרד החינוך
עמוד
12
מתו ך 35
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
ש בהם התוכניות המוצעות נדרשות
לעמוד. כמה מ
הקריטריונים שהוזכרו בתשובת המשרד הם:
33
ה פעילות תהיה ,חווייתית באופן בולט
מגוונת ומעשירה, מעבר לפעילויות השוטפות בשגרת בי.ת הספר
הפעילות תהיה רלוונטית ומותאמת לעולמם, לערכיהם ולאורחות חייהם של תלמידי בתי הס
פר
.הממלכתיים
,הפעילות תדגיש את היהדות כתרבות
כשפה
.וכלאום
הפעילות תשקף את
רב ה-גוניות של החברה היהודית על מגוון זרמיה, קהילותיה וקולותיה ו תיתן להם
ביטוי ראוי.
הפעילות תציג תפיסה
פתוחה של היהדות, ותימנע מכל הטפה או הבעת עמדה חד-
.צדדית
.הפעילות תהיה מיועדת לכיתות מעורבות של בנים ובנות יחדיו
רק גופים שמופיעים במאגר
התוכניות החיצוניות יכול.ים להגיש הצעה לפעילות חווייתית
תינתן עדיפות לת
ו כניות אשר תופעלנה בשיתוף המורים תוך
כדי פיתוח
.היכולות של הצוותים
עוד נמסר ממשרד החינוך כי לצד פרסום הקריטריונים התקיימה פגישה של צוות המקצוע עם כל אחד
.מהארגונים על מנת להבהיר את רוח המקצוע, את מטרותיו ואת מטרות הפעילות החווייתית צוות
המקצוע מפקח באופן שוטף על הגופים והפעילויות: פגישות סדירות עם
נציגי
הארגונים לאורך שנת
הלימודים ,ביקור בפעילות אחת לפחות של כל אחד מהגופים על מנת לבחון התוא, מתן משוב לגופים
על
פעילותם ,קשר רציף עם בתי הספר וקבלת משוב מצוותי ההוראה בבתי הספר על הפעילויות השונות .
המשרד
שומר לעצמו זכות להסיר מסל הפעילות החווייתיות פעילות אשר יתגלה כי אינ
ה תואמת
את
הקריטריונים
הנדרשים.
34
לפי אתר האינטרנט של המקצוע והקול הקורא לבתי הספר לבקשות לסבסוד פעילות, הת
ו כניות המוצעות
לבחירה אומנם אושרו על ידי הפיקוח על הוראת המקצוע–
על
בסיס י המ
דע שמסר
ו הגופים והתאמת
כני ות
הפעילויות
ל רוח
תו
כנית הלימודים ולתכניה –
אך
על בית הספר לוודא עם המפעילים שהפעילות
המוזמנת והמבוצעת אכן תואמת לתוכן שאושר ומתאימה לערכי בית הספר ולאופייה הייחודי של קהילת
.בית הספר
באתר המקצוע מצוין גם כי
תא כל הפעילויות צריכ
ים לה
נחות
אנשי מקצוע ולא
מתנדבי
רות יש לאומי או שנת שירות.
35
משרד החינוך הבה
ר ש י
ההתקשרות הכספית נעשית בין בתי הספר לגוף המוזמן, שו משרד החינוך אינו צד
בהתקשרות זו
.ואינו מתקצב את הגופים36
עם זאת, ב
בדיקה
ראשונית
נמצא
כי לפחות
כמה
ממוסדות
הציבור אשר מקבלים תמיכה תקציבית מה
אגף לתרבות יהודית במשרד החינוך לצורך
קיום
פעילות
ם
33
יובל סרי, מפמ"ר תרבות יהודית-
,ישראלית במשרד החינוך, מכתב תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת28
בדצמבר2017
.
34
יובל סרי, מפמ"ר תרבות יהודית-
,ישראלית במשרד החינוך, מכתב תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת28
בדצמב ר2017
.
35
משרד החינוך, אתר המקצוע תרבות יהודית-
,ישראלית
סבסוד פעילויות למידה חווייתיות :, תאריך כניסה26
בדצמבר2017
;
קול קורא לבתי ספר להגשת בקשות לסבסוד פעילויות למידה
חווייתיות , יוני2017
.
36
יובל סרי, מפמ"ר תרבות יהודית-
ישראלית במשרד החינוך, מכתב תשובה על ,פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת28
בדצמבר2017
.
עמוד
13
מתו ך 35
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
ל
העמקת החינוך היהודי (
רשימת המוסדות מופיעה
באתר ה
אגף;
על המרכזים להעמקת החינוך היהודי
)ראו בפרק הבא37
רשומים
גם ברשימת הגופים שמציעים תוכניות מאושרות במסגרת הלימוד החוויתי
במקצוע הלימוד תרבות יהודית-
.ישראלית38
,לבקשתנו משרד החינוך
מסר נתונים על היקף פעילויות הלימוד החווייתיות עד כה :
בשנת תשע"ז
השתתפו בפעילויות
כ-
150
אלף
תלמידים
ב-
332
בתי ספר ב-
90
רשויות (מתוך כ-
1,250
בתי ספר
ממלכתיים.) ב-
91
מ-
332
בתי
ה
ספר צוות המורים
של המוסד
הוא שה
נחה
את הפעילות(כאמור ,
כדי לעודד
,בתי ספר לקיים פעילות באמצעות צוות ההוראה של בית הספר
הו
גדל הסבסוד
לפעילות עצמית בשנת
הלימודים תשע"ח ב-
50%
לעומת לבית ספר שמקיים פעילות באמצעות גוף
)חיצוני ,. בשנת תשע"ח, עד כה
כ-
600
בתי ס פר הזמינו פעילות והיעד לשנת תשע"ט הוא השתתפות של900
בתי ספ ר(
75%
מבתי הספר
בארץ.)
6. פעילות המרכזים ל העמקת החינוך
היהודי
אגף תרבות יהודית
ב
משרד החינוך
נותן תמיכות כספיות לפעילות ארגונים להענקת
העשרה חינוכית
לילדים
ובני נוער הלומדים במערכת החינוך הממלכתי, לשם הקניית
מושגי יסוד וערכי יהדות בסיסיים .
מטרת הפעילויות
היא להוסיף
צדדים של ידע וחוויות להוראת היהדות בבתי הספר הממלכתיים
, כדי
להע
מיק את הידע של הילדים והנוער ולהביא לפי,תוח רגשי הזדהות עם העם היהודי ארץ ישראל
והמורשת
היהודית
. על
,פי אתר האינטרנט של אגף תרבות יהודית במשרד החינוך הפעילות
המועברת
על ידי בנות
שירות לאומי ומורות חיילות היא
השלמה וחיזוק להוראת מקצועות היהדות על ידי המורים בבתי
הספר.
39
כאמור, בכל הנוגע ל
תוכניות החיצוניות המאושרות למסגרת הלימוד החוויתי של מקצ
עו הלימוד
תרבות יהודית-ישראלית
(שבהן נכללות כאמור גם תוכניות
שמפעילים מרכזים להעמקת החינוך היהודי),
העברת
כל הפעילויות צריכה להיעשות על ידי אנשי מקצוע ולא
על ידי מתנדב
ות רות יש
.לאומי
המרכזים
( רשאים לגבות תשלום מבתי הספר עבור הפעילות
התמיכה אינה מכסה
את כלל
ה
הוצאות ו נוהל שר
האוצר מחייב את העמותות בהשתתפות עצמית
) אך למשרד החינוך אין נתונים על הגב
י.יה בפועל40
על
,פי משרד החינוך פעילות המרכזים החלה להיות מתוקצבת בשנת1993
(עוד לפני פרסום דוח ועדת
)שנהר ,כדי לספק את ה
צורך ש ל בתי הספר
ב פעילויות
חווייתיו
ת
משלימות לשיעורים הקיימים במערכת
.ולחומרים הנלמדים באופן פרונטלי
עד שנת2005
נתמכו ב
מסגרת תקנת התמיכה גם פעילויות בבתי הספר
של ה חינוך
הממלכתי-
דתי, אולם בשנת2006
הוחלט למקד את פעילות
ה
מרכזי
ם להעמקת החינוך היהודי
בבתי הספר הממלכתיים בלבד.
41
להלן יוצגו נתונים על היקף
פעילות המרכזים להעמקת החינוך היהודי
.בשנים האחרונות
37
,משרד החינוך
רשימת המרכזים להעמקת חינוך היהודי :, תאריך כניסה27
בדצמבר2017
.
38
משרד ה,חינוך
ריכוז פעילויות גופים שאושרו– תשע"ח.
39
,משרד החינוך מבחנים לחלוקת כספי תמיכות של משרד החינוך
במוסדות ציבור להעמקת ה
חינוך היהודי
לשנת2018
; משרד
,החינוך
אתר האגף לתרבות יהודית ,
תאריך
כניסה: 9
בינואר2017
.
40
איתיאל בר לוי ,מנהל האגף לתרבות יהודית
,במשרד החינוך, מענה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל28
בדצמבר2017
.
41
.שם
עמוד
14
מתו ך 35
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
לוח2
: היקף פעילות ,המרכזים להעמקת החינוך היהודי2014
–
2017
42
שנה
סכום התמיכה
)(בש"ח
מספר המרכזים
הנתמכים
תמיכה ממוצעת
)למרכז (בש"ח
מספר מוסדות
החינוך
ש בהם
ת היי
ה פעילות
2014
18,179,629
43
422,782
710
2015
17,927,957
40
448,199
710
2016
15,113,226
43
351,470
752
2017
16,150,154
48
336,462
811
מהנתונים המוצגים לעיל עולה כי בשנים האחרונות חלה ירידה בהיקף התמיכה הממוצעת
הנית
נת
לכל
מרכז. ממשרד החינוך נמסר כי
בכל מוסד חינוכי ש
בו התקיימה פעילות
ניתנו בממוצע10
–
12
שעות
פעילות
בשנה. בשלוש שנות הלימוד האחרונות
שובצו ל
פעילות
המרכזים180
–
220
מתנדבות שירות לאומי , מורות
חיילות ו
מתנדבי שנת שירות
בכל שנה. בממוצע בכל מרכז היו בכל שנה5
–
6
.מתנדבות43
מ בחני התמיכה מגדירים את הארגונים
הזכאים לקבלת התמיכה כ מרכזים להעמקת החינוך היהודי
ומוסדות ציבור הפועלים ברוח דוח ועדת שנהר .
עוד מצוין במבחנים כי השתלמויות ומערכי פעולה של
מוסדות שהוכרו כפועלים ברוח דוח שנהר יפ
ו
קחו על ידי מטה שנהר , וכי לפעילות ברוח דוח ועדת שנהר
שתימצא זכאית לתמיכה
על
ה פי מבחנים(לפי קביעת הפיקוח של מטה שנהר)
תינתן תוספת של30%
לניקוד הכולל שהוענק לה לשם קביעת סכום התמיכה
; מטה שנהר יפרסם באתר האינטרנט שלו,
לא
יאוחר מ-
30
יום לפני המועד האחרון להגשת בקשות התמיכה, את אמות המידה לפעילות ברוח דוח שנהר,
ולאחר בחינת הבקשות יפרסם
את רשימת המוסדות שהוכרו כפועלים ברוח הדוח וזכו לתוספת.
44
הדבר לא נאמר מפורשות בתשובת משרד החינוך על פ
נ,ייתנו בנושא45
אך למיטב הבנתנו מטה שנהר אינו
.פעיל בשנים האחרונות,לפיכך נשאל
האגף לתרבות יהודית מי קובע את הקריטריונים לתמיכה בפעילות
,ברוח דוח ועדת שנהר ומי מפקח על פעילות זו . מהאגף נמסר כי ,ועדת תמיכות משרדית
ש
בה חברים
נציג
הייעוץ המשפטי, נציג חשבות המשר ד ונציג
האגף לתרבות יהודית
, היא המחליטה בדבר תמיכה במרכזים .
עוד נמסר כי הגופים הפונים
ב בקשות לתמיכה נבחנים
על פי
קריטריונים
שפורסמו לציבור הרחב
, שעניינם
הוא קידום
מטרת
התמיכה , וכי
בהתאמה לדוח שנהר הוגדרו הקריטריונים לבחינת
המרכזים בהיבט
כני ו הת ב , ו :הם
חתירה ללימוד מקצועות היהדות באופן שידגיש את אופיים כ
תחומים
,הומניסטיים
מנחילי תרבות וערכים, ה
מעניקים כלים לבניית השקפת עולם ;ניהול דיונים בנושאים השנויים במחלוקת,
שמטרתם גיבוש עמדה של התלמיד מ
תוך התייחסות לעמדות השונות ;
לימוד מנהגים ומקורות של מגוון
עדות
וזרמים בעם היהודי ;הימנעות מהעמדת לימוד תולדות עם ישראל, יצירתו ות רבותו בהקשר של
הסתגרות או הטפה ;
בחירת מורים ומחנכים
"בעלי השקפת עולם ואורח חיים
המקובלים על הציבור
42
.שם
43
.שם
44
,משרד החינוך
מבחנים לחלוקת כספי תמיכות של משרד החינוך במוסדות ציבור להעמקת החינוך היהודי
לשנת2018
.
45
יובל סרי, מפמ"ר תרבות יהודית-ישראלית במשרד ה ,חינוך, מכתב תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת28
בדצמבר2017
.
עמוד
15
מתו ך 35
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
החילוני לגווניו, בהתאם לאופי השונה של הקהילות שאותן משרתים בתי הספר ", לצורך לימוד מקצועות
א.לה46
יצוין כי קריטריונים אלו אינם מופיעים במבחני התמיכה, וכי מתשובת משרד החינוך לא ברור
היכן הם מפורסמים.)(מלבד בדוח ועדת שנהר
ממשרד החינוך נמסר עוד בהקשר זה כי
בדוח ועדת שנהר נ
קבע כי
יש לחזק את הקשר של תלמידי מערכת
החינוך
למורשת ישראל , וכי מרכזי הזהות מציעים פעילות העשרה חווייתית ההולמת את.רוח הדוח
בתשובת המשרד הודגש כי פעילות המרכזים אינ
ה נכפית על מנהלי בתי
הספר, אלא מוצעת לבתי הספר
לצד
מגוון
ותה כניות החינוכיות החיצוניות האחרות המוצעות
להם, שנושאיהן שונים ומגוונים
, וכי המשרד
סומ
ך על שיקול דעתם של מנהל
י בתי ה
ספר
בבחירת פעילות ההעשרה, בהכירם את הקהילה
ש בה הם חיים
ואת אורחות החיים בבי
ת הספר. עוד צוין כי
רכזי ההדרכה של מרכזי הזהות נמצאים
ב
קשר
מתמיד עם
אגפי החינוך ברשויות המקומיות, ו כי התוכניות מותאמות
להשקפת עולמו וערכיו של כל בית הספר , ככל
שנדרש.
כאמור במסמך הקודם בנושא, במבחני
ה
תמיכ
ה במרכזים להעמקת החינוך היהודי47
מצוין כי השתתפות
התלמידים בפעילות ש בגינה ניתנת התמיכה
אינה חובה מטעם בית הספר ועל המפעיל ובית
הספר להבהיר
זאת בכתב להורי התלמידים .במסמך הקודם צוין כי משמעות הכללתה של הוראה זו במסמך המפר ט
קריטריונים לתמיכה בגוף מסוים אינה ברורה, ונראה כי אם משרד החינוך מעוניין ביישומה ייתכן
ש ראוי
( לשקול את הכללתה בהוראות המופנות ישירות למוסדות החינוך כגון חוזרי מנכ"ל משרד החינוך
אם היא
אינה נכלל
ת בהם
.)כיום
משרד
החינוך נשאל על אודות אכיפת הוראה זו והפיקוח על קיומה, ו
השיב
כי
פעילות המרכזים
היא
פעילות העשרה תוספתית
ש
ניתנת
רק
ל
מוסדות שמנהליהם בחרו ב
ה . לדברי משרד
החינוך, לכל מוסד חינוכי יש מפקח, שבין יתר תפקיד
י
ו, מוטלת עליו האחריות לבדוק אילו ת
ו כניות
חיצוניות משולבות במוסד החינוכי ו לבחון את
הלימתן לת
ו כנית
העבודה השנתית של המוסד ו
ל יעדי
.המשרד עוד נמסר כי
ככלל, משרד החינוך ממליץ לבתי הספר
לקבל את אישור ההורים
ל
הפעלת ת
ו כניות
חיצוניות , וכי בתי ספר
בניהול עצמי ח
ים ב יי
להביא את ההצעה
ל פני
הו ועדה
ה מלווה
הבית-ספרית
, ש בה
חבר גם
נציג ההורים
(כפי שצוין בפרק2
)במסמך זה. ב עניין פעילות המרכזים להעמקת החינוך היהודי ציין
המשרד כי
מרכזי הזהות מונחים לעמוד
בקשר עם מנהל בית הספר והמנהל נדרש להודיע על כך להורים
.ולקבל את אישורם ה
מפקח
על המרכזים מטעם האגף לתרבות יהודית בודק את
ביצוע
דרישה.זו
מב
דיקה ראשונית עולה,
,כאמור כי לפחות חלק מהמרכזים להעמקת החינוך היהודי אשר מקבלים תמיכה
תקציבית
מ משרד החינוך(על
פי
אתר האגף לתרבות יהודית)
48
נמצאים גם ברשימת הגופים שמציעים
תוכניות מאושרות במסגרת הלימוד החוויתי ב
מקצוע תרבות יהודית-ישרא
לית,
49
תוכניות שמשרד החינוך
מסבסד את הפעלתן בבתי ה .ספר
ל
פיכך ה עול שאל
ה
בדבר נחיצות המשך התמיכה התקציבית בפעילות
המרכזים להעמקת החינוך היהודי גם לאחר" כניסת מקצוע הלימודים החדש
תרבות יהודית-ישראלית"
לתוכנית הלימודים בבתי הספר. ממשרד החינוך נמסר ב
עניין זה כ י אין סתירה בין הטמעת מקצוע
הלימודים החדש ובין
פעילות המרכזים. מקצוע הלימודים תרבות יהודית-ישראלית
הוא חלק מתוכנית
46
איתיאל בר לוי ,מנהל האגף לתרבות יהודית
,במשרד החינוך, מענה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל28
בדצמבר2017
.
47
,משרד החינוך
מבחנים לחלוקת כספי תמיכות של משרד החינוך במוסדות ציבור להעמקת החינוך היהודי
לשנת2018
.
48
,משרד החינוך
רשימת המרכזים להעמקת חינוך היהודי :, תאריך כניסה27
בדצמבר2017
.
49
,משרד החינוך
רשימת התוכניות המוצעות במסגרת הלימוד החוויתי במקצוע תרבות יהודית-ישראלית ,
תאריך :כניסה27
בדצמבר2017
.
עמוד
16
מתו ך 35
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
הלימודים הפורמלית , ובו ניתנת כאמור עדיפות להעברת הפעילות בידי צוות מורי בית הספר ולא בידי
גורמים חיצוניים
)(עדיפות המתבטאת בתקצוב גבוה יותר.
עוד נמסר כי
פעילות המרכזים
להעמקת החינוך
היהודי
,היא פעילות העשרה הנתונה לבחירת מנהלי מוסדות החינוך כמו תוכניות העשרה במגוון תחומים
.אחרים
המשרד תומך בשיתוף פעולה ע ם
המגזר השלישי, אשר תורם ומעשיר את הלמידה, וה מנהל
נהנה
ה מן אוטונומיה
בבחירת ותה כניות
ה חיצוניות
ל
בית ספרו ,בהכירו את צ
ו
רכי בי ת
הס,פר
צוות המורים
.והקהילה לבסוף ציין המשרד כי יותר מ-
800
בתי ספר ברחבי הארץ נעזרים במרכזי הזהות .
הפעילות
מתקיימת במגוון בתי
ספר בכל
הארץ, ו אין מה שיעיד על נחיצות פעילותם יותר מכך שבתי הספר שבים
ומבקשים את הפעילות.
50
50
איתיאל בר לוי ,מנהל האגף לתרבות יהודית במשרד החינוך, מענה על פניית מרכז המחקר והמידע ש ,ל הכנסת, דוא"ל28
בדצמבר2017
; יובל סרי, מפמ"ר תרבות יהודית-
ישראלית במשרד החינוך, מכתב תשובה על פניית מרכז המחקר
והמידע
של
,הכנסת28
בדצמבר2017
.
עמוד
17
מתוך
35
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
נספח : רשימת התוכניות בנושאי יהדות
ש דווח כי הופעלו במערכת החינוך
בשנת תשע"ז,
51 ומטרות הגופים שהפעילו תוכניות אלו52
51
מיכל עוז-ארי, מנהלת היחידה לניהול ת
ו
כניות ושותפויות בין-
,מגזריות, דוא"ל16
ביולי2017
,; משרד החינוך
מאגר התוכניות החינוכיות החיצוניות :, תאריך כניסה15
בדצמבר2017
.
52
המידע בנספח
מובא
כלשונו במאגר התוכניות, באתר גיידסטאר ישראל, ובאתרי הארגונים.
53
מספר ההפעלות שעליו דיווחו המנהלים ומספר ההפעלות שהזין הגוף המפעיל
במאגר המקוון.. כאמור, מידת הדיוק והעדכניות של נתון זה אינה אחידה
54
,כפי שמופיע באתר גיידסטאר ישראלhttp://www.guidestar.org.il
.
התו
כנית ,
הגוף
המפעיל
ויחידת
הקשר במשרד
תמצית התוכנית
קהל
ה
יעד
ומספר
ה
הפעלות53
מטרת הארגון כפי שנמסרה לרשם העמותות54
מטרת הארגון לפי אתר הארגון
אומ"ץ –
מפעלים
חינוכיים
אומ"ץ–
מפעלים
חינוכיים
ה
אגף לתרבות יהודית
תו
כניות מגוונות בנושאי זהות, יהדות, תרבות ומורשת
.ישראל
התכנים מועברים בצורה חווייתי
ת וייחודית בשילוב
משחקים, הפעלות, סרטונים, משחקי מחשב והצגות–
היוצרים מפגש חי ורלוונטי של התלמידים עם מעגל
השנה, סיפורי ומאמרי אבות, טבע ויהדות, אישים לאורך
ההיסטוריה, פרשת השבוע, ארץ ישראל, התמודדויות
חברתיות, דילמות שונות בחיי היו
מ.יום וכדומה
ממלכתי
גן–
'ט
הצוות
החינוכי
מספר
הה
פעלות
דיווחי
מנהלים :
1
דיווח עצמי
במאגר:
בתי"ס-
110
גנים-
60
הקמה וניהול בית כנסת, ישיבה, כולל ותלמוד תורה;
בניית שכונה דתית לחברי העמותה. פעילות צדקה
וחסד. תמיכה לאברכים ותלמידים מצטיינים;
.שירותי הדרכה וחינוך תורני ציוני
אומ"ץ פועלת לקדם ערכים של זהות יהודית במסגרות
ממלכתיות ומפעילה עשרות
מ
רכזים ברחבי הארץ מהדרום ועד
הצפון. אומ"ץ מפעלים חינוכיים היא עמותה אשר פועלת מזה כ-
20
שנה לקידום ערכים של זהות יהודית, קירוב לבבות וחיבור
בעם ישראל. המדריכות ובנות השירות שלנו פועלות מול מוסדות
.החינוך הממלכתיים ובפיקוח משרד החינוך
העמותה רואה לעצמה למטרה לייצר הלימה בין מערכת החינוך
הממלכתית לבין ארון הספרים היהודי ו
ה
זהות היהודית. אומ"ץ
,פועלת בגני ילדים, בתי ספר, חטיבות ביניים, תיכונים
מועדוניות, צהרונים, תנועות נוער, קייטנות, מתנ"סים ו.עוד
תוכניות החינוך של אומ"ץ נכתבות על ידי צוות פיתוח מנוסה
,ומתחקות אחר הממשק העדין שבין הישראליות והיהדות
.ומדגישות תכנים חווייתיים תוך שילוב שיטות מתודיות שונות
אורח חיים בריא על
פי רפואת הרמב"ם
שוחרי מורשת יעקב
הרמב"ם –
""ממשה עד משה לא קם כמשה –
מ
ה היה
יי.חודו של רבי משה בן מימון
נעקוב אחר אורח חיו של הרמב"ם, נלמד על ספריו ונבין
.את גדולתו בהמשך נלמד עצות לחיים טובים ובריאים
.יותר עפ"י תורתו של רמב"ם נלמד לה
כין תרופות שיעזרו
ממ"ד
'א–
'ו
מספר
לספק סעד ציבורי, רוחני וחומרי למכונים להשתלמות
.גבוהה למורי יהדות למבוגרים ולעם
עמוד
18
מתוך
35
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
ה
אגף לתרבות יהודית
לנו בחיי היו
מיום. נחו
ו.ה וניצור פע הה לות
דיווחי
מנהלים :
1
דיווח עצמי
במאגר:
בתי"ס-
11
זהות–
איגוד
המרכזים לזהות
יהודית
זהות–
איגוד
המרכזים לזהות
)יהודית (איגוד זהות
ה
אגף לתרבות יהודית
מגוון ת
ו
כניות לימודיות המציעות מפגש חי, עמוק וחוויתי
של תלמידים עם התרבות היהודית- ישראלית. הפעילות
עוסקת בתכנים וערכים חינוכיים הרלוונטיי
ם ונוגעים
לעולם הילדים בעקבות לוח השנה העברי ומקורות
ישראל. ה
תוכנית פועלת באמצעים מגוונים, מיוחדים
ומעשירים-
,סרטים, משחקי מחשב, הצגות, הפעלות
מערכי שיעור חווייתיי
ם
.ועוד
ממלכתי
גן–
'ט
מספר
הה
פעלות
דיווחי
מנהלים :
1
דיווח עצמי
במאגר:
בתי"ס-
800
גנים-
100
יצירת תשתית חינוכית וארגונית לפעילות ארצית של
מרכזים להעמקת
החינוך היהודי;
הפעלת מערך
הכשרה, הנחיה והשתלמות לעובדי המרכזים; הקמת
מרכז
י
יה פדגוגית וכתיבת תוכניות לימודים למרכזים;
.פרסום ומחשוב המרכזים
איגוד המונה40
עמותות הפועלות בפיקוח האגף לתרבות יהודית
ומטה שנהר במסגרת משרד החינוך. איגוד זהות
מפעיל63
סניפים
ב-
135
רשויות ברחבי הארץ ביותר מ-
700
,בתי הספר
יסודיים ועל-
,יסודיים ברחבי הארץ בפעילות חווייתית, ענפה
וערכית בקהילה, בנושא הזהות היהודית ישראלית
של כולנו.
"זהות" קם כמענה לצורך שעלה בעקבות הפעילות בשטח, על-ידי
העמותות שהפעילו בשעתו את המרכזים להעמקת הזהות
היהודית. מאז, כאמור, הוקמו כ-
60
מרכזים והעמותות
,המפעילות אותם הצטרפו גם הן כחברות ב"זהות". "זהות" בנוי
למעשה, מהאסיפה הכללית, הכוללת את כל ראשי העמותות
החברות בו וממעגל מצומצם יותר של מקבלי החלטות–
.ההנהלה
למרות שכל מרכז שם דגש על נושאים שונים בהתאם לקהי
לה בה
הוא נמצא, לכל המרכזים אותה המטרה: חיזוק וביסוס הזהות
.היהודית בקהילות ברחבי הארץ
חזון האיגוד
: חיזוק הסולידריות והמכנה המשותף בין חלקי
העם; הפיכת היהדות והמורשת היהודית לאבן שואבת ומושא
לגאווה, השתייכות והזדהות; יצירת גשר וקשר בין בני נוער
וצעירים חיל ונים ודתיים– ניפוץ תדמיות, הסרת מחיצות וחיזוק
המכנה המשותף ליצירת תחושה של שותפות-גורל ואחדות
אל עצמי
אל עמי–
אל עצמי
)(איגוד זהות
חשיפת הזהות הישראלית דרך מפגש ולימוד משותף סביב
מקורות יהודיים בגישה מאירה ומשמחת. ה
תוכנית פועלת
בצורה חווייתית ומעשירה על ידי אמצעים מגוונים
.'הכוללים: מצגות, סרטים, הצגות, משחקי תפקידים וכו
ממלכתי
'ו–י"ב
הצוות
להעמיק את אחדות העם, ערכיו ואמונתו ע"י הסברה
.בכל הצורות והמסגרות האפשריות המתאימות
יי( עוד הארגוןMission Statement): לימוד משותף
;של תכנים וערכים במורשת ישראל, ציונות ויהדות
אל עמי הינה עמותה (מלכ"ר) חינוכית, אשר שמה לה למטרה
להעמיק את הזהות היהודית בחבר
ה הישראלית, תוך יצירת
מסגרות לימוד משותפות, המשלבות אלמנטים של לימוד מעמיק
.עם חוויה
אל עמי הוקמה בשנת1986
ופועלת מעל30
שנה
עמוד
19
מתוך
35
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
ה
אגף לתרבות יהודית
ה
תוכנית עוסקת בין השאר בנושא חגים, ציונות, מנהיגות
ומנהיגים, עשרת הדברות, חברת מופת, נתינה, הכנה
.לצה"ל, התמכרויות, אלימות ועוד
החינו
כי
הורים
מספר
הה
פעלות
דיווחי
מנהלים :
5
דיווח עצמי
במאגר:
בתי"ס-
110
הקניית
מושגים וערכים בסיסיים ביהדות לילדים
ולנוער בחינוך הממלכתי; העצמת הזהות והמורשת
היהודית בקרב נוער, ילדים ומבוגרים; העמקת
אחדות העם והדגשת המשותף בין זרמים שונים
.בחברה הישראלית
למימוש חזון ומטרות הע מותה. מעל50,000
איש במגוון גיל
ים
וסוגי אוכלוסיות נהנים מהפעילות של אל עמי, ומממשים את
.חזון העמותה
במשך,השנים, אל עמי מעדכנת את האמצעים למימוש המטרות
.תוך פיתוח מערכים ותכנים המותאמים למגוון רחב של גילים
אל עמי משקיעה מאמצים ומשאבים בפיתוח טכנולוגי של
מערכות שיאפשרו לתת מענה גם בכמות המשתתפים בפעילות
וגם בשדרוג האווירה. אל עמי רואה חשיבות רבה בהתאמת
ובדינמי.ות של התכנים הרלוונטיים לחברה הישראלית
150
,איש במעגלים שונים פועלים באל עמי, מהם עובדים קבועים
מרצים, מדריכים ומתנדבים. בנוסף, אחד ערכי החזון הוא
שותפות ולאור זאת ישנם שותפים רבים הרואים את פעילות אל
עמי כחלק ממימוש עצמי שלהם לצורך יצירת חברה טובה
וערכית.
ארכיאולוג צעיר
רשות העתיקות
במסגרת התוכנית נחשפים המשתתפים לשרידי המורשת
התרבותית של הארץ, מטפחים את המודעות לשמירה על
עתיקות ישראל, ומתנסים במדע הארכיאולוגיה על
תחומיו. המרכז הארכיאולוגי של רשות העתיקות מהווה
גורם מקצועי המפתח ומפעיל תוכניות לימודים ותוכניות
העשרה במתכונות ייחודיות, תוך מתן חשיבות להנחלת
מורשת העבר לציבור התלמידים של היום ולאזרחי
.המחר
הפעילות נערכת כסדנאות פעילות בבית הספר או בשטח
(חפירה ארכיאולוגית) במטרה להביא לייצר למידה מתוך
.התנסות ובאופן חווייתי
,ממלכתי
ממ"ד
גן–
'ט
ה צוות
ה
חינו
כי
הורים
מספר
הה
פעלות
דיווחי
מנהלים :
1
דיווח
עצמי
:במאגר
בתי"ס-
80
גנים-
470
עמוד
20
מתוך
35
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
ארץ אהבתי
מיכל
סמיילי הפקות
חינוכיות בע"מ
תוכנית חינוכית בנושא מורשת ואהבת הארץ המעניקה
הזדמנות להעצים את הזהות הישראלית בדרך מיוחדת
.ולחוות מסע ייחודי העובר בין מוקדי פעילות מאתגרים
ה
תוכנית כוללת תפאורה מרהיבה הבנויה מדמויות ענק
של ראשי ממשלה, רמטכ"לים, נשיאים ואנשי מפתח
בחברה הישראלית, כרזות מייצגות מ
תקופת קום המדינה
.'ועד היום (אישים, דמויות ואירועים מרכזיים) וכו
במהלך ה
תוכנית יתבקשו התלמידים לעבור מגוון
,משימות העוסקות בידיעת הארץ, מורשת, היסטוריה
התרבות הישראלית ואהבת הארץ, זאת תוך דגש על
.שיתוף פעולה קבוצתי
,ממלכתי
ממ"ד, חרדי
גן–
'ח
מספר
ה
הפעלות
ד
יווחי
מנהלים :
1
דיווח עצמי
במאגר:
בתי"ס-
12
,חברה המובילה בתחום הפקת אירועי תוכן ופרויקטים ייחודיים
למגוון רחב של קהלי יעד ואוכלוסיות שונות למעלה מ-
17
.שנה
החברה שמה לעצמה את החינוך לאבן דרך, כאשר במרכז חזון
החברה-
השאיפה להעצים ולהטמיע תכנים חינוכיים
וערכים
חברתיים, דרך אירועי קונספט אטרקטיביים, ערכיים ומהנים
.במיוחד
ארץ אהבתי–
בין עם
לארצו
תל"ם–
התנועה
ליהדות מתקדמת
בישראל
המזכירות הפדגוגית
)(אגף מורשת
ה
תוכנית עוסקת בזיקה שבין עם ישראל לארץ ישראל
בתפילה, במדרש, באגדה, בסיפורי חסידים, בשירי זמר
ובשירת הגעגועים. לצד המקורות הכתובים נלמד על
הקשר המיוחד של עם ישראל לארצו גם באמצעות
היכרות עם חגי ישראל, עם ירושלים כבירת ישראל, עם
מוסד הנשיאות וסמלי המדינה. ה
תוכנית כ
תובה בהתאם
.למתווה המקצוע: "תרבות ישראל" במשרד החינוך
ממלכתי
'ה
מספר
הה
פעלות
דיווחי
מנהלים :
1
דיווח
עצמי
:במאגר
בתי"ס-
25
לפעול למען הכר
תם של יהודים ו
בני אדם ב
ל כל
בתכונות דתיות ומוסריות של צדק, שוויון אחוו
ה
ושלום; להביא לתודעת העם בישראל את התורה ואת
המנהגים של אבותינו ואימהותינ
ו
, בת
י
אום עם
ההתפתחות במחשבה וקידום המדע. בלי לפגוע
בכלליות האמור לעיל – לפעול לקליטת עלי
י
ה ולקיבוץ
גלויות;
,לטפח מפעלי גמילות חסדים, ערבות הדדית
ייעוץ וליווי, לרבות סיוע משפטי לנזקקים, ולפע
ול
למען קיומה של חברת מופת בישראל והכ
ו
ל ברוח
מסורת ישראל מדורות, ערכי היהדות המתקדמת
.ועקרונות מגילת העצמאות
התנועה ליהדות מתקדמת בישראל היא ארגון-הגג של הקהילות
.והמוסדות הרפורמיים בישראל
בארי
מכון שלום הרטמן
המזכירות הפדגוגית
תוכנית
בארי הינה
תוכנית להתחדשות לימודי תרבות
ישראל בבתי ספר ממלכתיים, ולהעמקת זהות יהודית-
ישראלית מגוונת ופלורליסטית. ה
תוכנית מתבססת על
מקורות יהודיים קלאסיים, על יצירות עבריות מודרניות
,ועל עיסוק בסוגיות רלוונטיות לחיים בישראל. כמו כן
ה
תוכנית פועלת לקידום לימודי היהדות והציונו,ת
להעמקת הידע ותחושת המחויבות של התלמיד לגבי
ממלכתי
'ז–
'י
מספר
ה
הפעלות
דיווחי
מטרות
ציבוריות בלבד: חקר מקורות ישראל ול
י
מוד
מקורות עולם היהדות בכל תקופותיה; העמקת
הזדהות אזרחי מדינת ישראל עם יהדותם; העמקת
תודעת הקשר בין היהודים היושבים בישראל לבין
.יהדות הגולה וזאת על בסיס המורשת
מכון שלום הרטמן הוא מרכז פלורליסטי למחקר ולחינוך החותר
.להשפיע על החיים היהודיים בישראל ובצפון אמריקה
באמצעות חדשנות במחקר, בהוראה ובתוכניות לימודים, ובעזרת
תוכניות ההכשרה וההעשרה המקיפות והאינטנסיביות ביותר
למנהיגים מקצועיים ולא-
,מקצועיים כאחד ברחבי העולם היהודי
אנחנו מעצבים מחדש את השיח היהודי על היהדות ועל
ישראל
ומניחים יסודות להמשכיות ולחיוניות יהודית במאה ה-
21
.
עמוד
21
מתוך
35
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
זהותו היהודית-ישראלית, להטמעת ערכי תרבות ישראל
בקהילת בית הספר וסביבתו ופועלת כמיזם משותף של
.מכון הרטמן והמטה לתרבות ישראל
מנהלים :
1
דיווח עצמי
במאגר:
בתי"ס-
55
:עבודתנו מתמקדת בחמישה תחומי עניין
יהדות במאה ה-
21
–
פיתוח רעיונות, נרטיבים ומוסדות יהודיים שמצטיינים בעמוד
שדרה מוסרי, ברלוונטיות, בכוח משיכה וביכולת להתחרות בשוק
.הזהויות והרעיונות הפתוח של ימינו
פלורליזם דתי –
תרומה לבנייה של עם יהודי ומדינ
ה
ת ישראל
המכבדים הבדלים ומעלים אותם על נס ברוח "אלו ואלו דברי
."אלוהים חיים
מדינה יהודית ודמוקרטית – ביסוס יסודותיה של מדינת ישראל
כמולדתו הדמוקרטית של עם ישראל, המחויבת בהענקת זכויות
שוות לכל אזרחיה ובהבטחת.חופש דת לכול
עמיּות יהודית –
גיבוש מחויבות חזקה של יהדות העולם ושל
אזרחי ישראל אלה כלפי אלה כשותפים יקרים ושווים בפיתוחם
.העתידי של החיים היהודיים
יהדות והעולם – העמדת שער שמנהיגים נוצרים ומוסלמים יוכלו
להיכנס בעדו ולבוא במגע עם היהדות ועם ישראל, לשם יציק
ת
.יסודות חדשים של הבנה ושיתוף פעולה
בית מדרש בין-דורי
מרחבים חברה
י לח נוך ותרבות
)(בינ"ה
בית המדרש הבין-דורי מהווה נקודת מפגש ייחודית בין
הורים לתלמידים. בעזרת מתודות שונות ומפגש עם
מקורות מארון הספרים היהודי, התלמידים וההורים
בוחנים אלו נושאים ערכיים
ורלוונטיים לחיי היומיום
בהקשר לטקסטים הנלמדים. בית המדרש הבין דורי מזמן
את ההורים והילדים ללמידה ושיחה משותפת חווייתית
.ומרגשת
המפגש הבין דורי יוצר לימוד קהילתי המחבר ומגייס את
)המשתתפים (מורים, הורים ותלמידים לקחת חלק
.בקהילה
ממלכתי
'ז–
'ט
מספר
הה
פעלות
ד
יווחי
מנהלים :
2
דיווח עצמי
במאגר:
בתי"ס-
20
מטרות ציבוריות בלבד; הפעלה וניהול של המרכז
הסמינריוני אפעל; פעולות תרבות,
;השכלה ומחקר
תנועות נוער בארץ ובחו"ל; קליטת נוער וחברים
.בקיבוצים
בינ״ה–
התנועה ליהדות חברתית– פועלת לקידום זהות יהודית
,ותרבות עברית
בדגש על צדק חברתי והעצמה קהילתית. בינ"ה
מפעילה ישיבות חילוניות בתל אביב, בירושלים ובבאר-
,שבע
מכינה קדם-צבאית, גרעיני שנת שירות ונח"
.ל
תחת בינ״ה פועלים פרויקטים להעצמה קהילתית ברחבי הארץ
בדגש על שכונות מוחלשות, ות
ו
כניות לימוד והעשרה שונות לקהל
הרחב, בתי מדר
ש פלורליסטיים ות
ו
כניות בי
ן-לאומיות ליהדות
.בתפוצות
בינ"ה מאמינה בשיח ס
ו
בלני ופתוח, ורואה ביהדות ובציונות
מקורות השראה להמשך יצירתה של הישראליות העכשווית. אנו
רואים את תפקידנו כנושאי הדגל היהודי בין הארגונים
החברתיים, וכנושאי הדגל החברתי בין הארגונים היהודי.ים
בית מוריה באר שבע
תוכנית שנתית הכוללת מגוון פעילויות בבתי הספר
בנושאי יהדות, ציונות, ערכים וחברה. השיעורים
,ממלכתי
ממ"ד
קידום החינוך היהודי-ציוני; פעילות להעמקת ערכים
ולחינוך יהודי לילדים ונוער;
פעילות רווחה וחסד
עמותת בית מוריה הוקמה בשנת1993
על ידי אישי ציבור מבאר
שבע מתוך מטרה לקדם את החינוך היהודי-ציוני בעיר, לפעול
עמוד
22
מתוך
35
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
בית מוריה באר שבע
)(איגוד זהות
ה
אגף לתרבות יהודית
מועברים בכיתות בתי הספר בדרך חווייתי
ת י בל
ווי אמצעי
המחשה, הצגות ומשחקים ובשילוב אפקטים אור-
.קוליים
גן–
'ו
מספר
הה
פעלות
דיווחי
מנהלים :
3
דיווח עצמי
במאגר:
בתי"ס-
25
גנים-
11
בקרב הקהילה; פעילות לקירוב לבבות ולחיזוק רוח
העם;
ההישגי
ושיפור
קידום
ם הילדים
של
ואוכלוסיות תת-משיגות;
פעילות בקרב העולים
החדשים ללימוד ערכי היהדות והציונות;
הקני
ית
מושגים וערכים ביהדות בסיסית לילדים ובני נוער
י בג לי6
–
18
כחינוך העשרתי שלא במסגרת הלימודים
הפורמליים;
שי
רותי הדרכה וחינוך תורני-ציוני;
עידוד
וקידום מגורים בעיר באר שבע ופעילות בתחומי
חינוך ורווחה;
הפעלת כולל וישיבה וחלוקת מלגות
.לאברכים
הרבה להעמקת החינוך היהודי ולסייע במפעלי חסד ורווחה
.בקהילה
חזונה של בית מוריה הוא לפעול להרחבת תשתית של חיים
תורניים-ערכיים בכל תחומי החיים של כלל תושבי העיר באר
שבע וסביבתה, זאת באמצעות הפעלה של מגוון מוסדות חינוך
ורווחה-קהילתית המיועדים לכלל האוכלוסייה, מהגיל הרך ועד
גיל הזהב, תוך שותפות הדוקה עם מוסדות
ציבוריים וממלכתיים
.בתחום
בית מוריה, המשתייכת לזרם הציונות הדתית, שואפת לקדם
.מורשת של ערכים, זהות יהודית, הקשבה ודרך ארץ
בית ספר שר (שרים
)מורשת
קליר אסטטיקס
בע"מ
שרים מורשת היא תוכנית ייחודית שפותחה ע"י מומחים
לזמר עברי ומורשת, ומועברת מזה כ-
16
שנה
בכ-
100
בתי
.ספר בכל רחבי הארץ
תוכנית
,העשרה חינוכית שנתית לבתי ספר יסודיים
להנחלת ערכי אהבת המולדת והארץ באמצעות שירה
מודרכת של מיטב שירי הזמר העברי לאורך התקופות
.ולימוד התכנים, הערכים והמורשת שהם מייצגים
אהבת הזמר העברי הינו מנוף להקניית ערכי אהבת
המולדת, תוך חוויה מרגשת ומהנה לתלמיד כפרט ולבית
.הספר כולו
מסגרת ה
תוכנית,): שמונה מפגשים (מפגש אחד לחודש
,'בני שעתיים פדגוגיות, המועברים לשכבת כיתות ג' עד ו
על-ידי מדריכים-אמנים שעברו הכשרה מיוחדת להעברת
ה
תוכנית
.ותכניה
המדריכים מגיעים לבתי- הספר עם כל הצ יוד הנדרש-
כלי נגינה, ציוד
הגברה והקרנה .ביה "ס
יקצה חלל
המתאים לכמות התלמידים בשכבה .חלל שניתן להאפלה
חלקית ובו קיר לבן או מסך.
בכל מפגש התלמידים לומדים חמישה עד עשרה שירי
ארץ-ישראל ואת התכנים והערכים ששירים אלה
,ממלכתי
ממ"ד
'ג–
'ז
מספר
ה
הפעלות
דיווחי
מנהלים :
4
דיווח עצמי
במאגר:
בתי"ס-
100
החוויה החינוכית מספקת תוכניות ערכיות ומוצרים חינוכיים
לבתי ספר בכל רחבי הארץ מזה כ-
19
.שנה
עמוד
23
מתוך
35
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
.מייצגים
דרשה אישית
המטה לתרבות
ישראל במז כירות
הפדגוגית
של משרד
החינוך
המטה לתרבות
ישראל ב מזכירות
הפדגוגית
תוכנית
דרשה אישית הינה
תוכנית חווייתית "מפרשת
השבוע לדרשה אישית" לעיצוב הדרשה האישית של
התלמיד/ה.
היכרות יהודיים
מקורות
המנגישה
לחיי
שלהם
ברלוונטיות
עיסוק
תוך
וישראליים
התלמידים. בנוסף, ה
תוכנית מאפשרת לתלמידים לעצב
דרשה אישית בהתאם להשקפות, לדעות ולתחומי העניין
שלהם ומעודדת הירתמות לנטילת אחריות ומחויבות
בחיי היו
מ.יום
ממלכתי
'ו
מספר
הה
פעלות
דיווחי
מנהלים :
1
דיווח עצמי
במאגר:
בתי"ס-
800
הגן הרוקד
אדיר יוזמות
)חינוכיות (פוגל ענת
"הגן הרוקד" הינה
תוכנית העשרה ללימוד ריקודי עם
בגיל הרך. ריקודי העם מהווים פן
חשוב בתרבות ארצנו,
ובאמצעות
תוכנית זו ודרך הריקודים והשירים אנו
מחזקים אצל הילדים את אהבת הארץ. ה
תוכנית פועלת
להקניית ערכים חברתיים הכוללים שיתוף פעולה
בקבוצה, טיפוח משמעת פנימית של הילד תוך מחויבות
לריקוד בקבוצה, העשרה בתחום התנועה במרחב, לימוד
מושגים משפ
ת המחול, צעדי מחול, קצב וכדומה והשימוש
בהם. במסגרת ה
תוכנית מתקיימת פעילות של הורים
וילדים התורמת לחיזוק הקשר באמצעות הריקוד והיא
."נקראת "גשר לקשר בין הדורות
,ממלכתי
ממ"ד, חרדי
גן-
'ב
מספר
הה
פעלות
דיווחי
מנהלים :
1
דיווח עצמי
במאגר:
בתי"ס- 9
גנים-
450
החוויה היהודית
(זהות יהודית ציונית
)בשילוב מוסיקה
החוויה היהודית
מיזם חינוכי-ערכי פורץ דרך המשלב הקניית ידע בנושאי
הזהות היהודית-
,ישראלית, כישורי חיים, סיפורי המקרא
פרקי אבות, שורשים– בר/בת מצוה, וחיבור אל המוסיקה
לאורך ההיסטוריה היהודית. הפעילות סדנאית, מועברת
בשעות שבועיות ומותאמת לכל שכבות הגיל בהלימה
ממלכתי
גן–י"ב
הצוות
החינוכי
הפצת היהדות בדרך חוויית
ית במסגרות פורמליות
ולא פורמליות בקרב בני נוער ומבוגרים ;פיתוח
והקמת מקהלות למוסיקה ושירה יהודית;
פעולות
גישור ופיוס בין אוכלוסיות שונות במדינה במגזר
היהודי;
,הקמת מרכזי חינוך
י.יעוץ, טיפול וחונכות
,מטרתנו להעמיק את הקשר של תלמידי בתיה"ס הממלכתי
למורשת ישראל ולערכי היהדות, בזיקה לאהבת העם והארץ
ואחדות ישראל. לפרוש בפניהם יריעה רחבת היקף על מורשתו
היהודית והציונית של עם ישראל בכל התקופות ולהעניק לבני
הנוער את ה.חוליות החסרות במרקם הידע הקיים אצלם
עמוד
24
מתוך
35
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
)(איגוד זהות
ה
אגף לתרבות יהודית
ל
תוכנית הלימודים, לחזון, ליעדים ולצרכים של המוסד
החינוכי. ה
תוכנית כוללת הפעלה יצירתית-לימודית
וחוויה ווקאלית. ביצוע ההפעלות- ע"י הגרעין המוסיקלי
,"של "החוויה היהודית
י
יצור דינמיקה מרתקת שתלווה
בכלי נגינה בשיעורים, תוך כדי השמעת צלילים מרגשים
ושירה בהקשר ללימוד נושאי תרבות ישראל, שורשים
והעצמה אישית ורגשית. האנסמבל המוסיקלי ישתלב גם
בטקסים ובאירועים ה
בית-
.ספריים
הורים
ח
יילים
מספר
ה
הפעלות
דיווחי
מנהלים :
1
דיווח עצמי
במאגר:
בתי"ס-
12
גנים-
40
כל זאת- בדרך חווייתית, יצירתית, מרתקת ומעניינת, המותאמת
לתלמידים לפי שכבות הגיל ולפי הצרכים החינוכיים, החברתיים
והערכיים בבתי הספר השונים. פעילויותינו ייחודיות, הן
בנושאים שפיתחנו והן בדרך העברתם המגוונת, תוך שימוש
באמ.צעים אורקוליים ומשחקים מעניינים ומרתקים
העשרה לחגי ישראל
עם כל הלב לכל אחד
(בית חב"ד אבן
)יהודה
תוכנית שנתית וחווייתית הכוללת מפגשים העוסקים בחגי
ישראל ובחודשי השנה העברית. בסדרת המפגשים
ב
תוכנית
, התלמידים נחשפים לסיפורי החגים ולתכנים
ולערכים בכל חודש, ז
את תוך הלימה ל
תוכנית משרד
החינוך. ב
תוכנית משולבות פעילויות מיוחדות מתחום
י הת,אטרון והאמנות הכוללות למידה מגוונת והתנסותית
דגש על העצמת הפרט, חיזוק המסוגלות העצמית ותחושת
,השייכות. כל מפגש כולל פעילות שיא בהקשר לנלמד
לדוגמ
ה : בתשרי–
סדנת ייצור שופרות, בכסלו –
יצירת
חנוכיית ענק מלגו, בניסן–
.'אפיית מצות וכו
ממלכתי
גן–
'ז
מספר
הה
פעלות
דיווחי
מנהלים :
1
דיווח עצמי
במאגר:
בתי"ס- 3
גנים-
20
חלוקת מזון לנזקקים;
פעילות עם מפגרים;
הקמת
קרן גמילות חסדים;
קירוב יהודים לערכי היהדות
והמסורת;
הפצת
ה
תורה;
פעילות עם נוער וילדים;
קיום מועדונים וקייטנות; פעילות עם אנשי גיל הזהב;
.הבאת אחדות בין כל שכבות העם
ה
תוכנית
לתודעת הר
הבית
הקרן למורשת הר
הבית והמקדש
תוכנית לימודית הכוללת שיעור לתלמידים בכל הגילים
בנושאי מורשת הר הבית בצורה אינטראקטיבית
והמועברת על ידי צעירים חילונים ודתיים גם יחד: היכן
היו בתי המקדש, היכן התחילה ההיסטוריה היהודית,
משמעות הר הבית לעומת הכותל המערבי בימינו,
משמעות הר הבית והעיסוק בו בקרב יהודים ממשפחות
לא דתיות ודתיות
.כאחד הבנת המציאות והאתגרים
,ממלכתי
ממ"ד, חרדי
'ז–י"ב
הצוות
החינוכי
מנהלים
חיזוק הקשר בין עם ישראל להר הבית ולמקדש;
הגברת התודעה בדבר מרכזיות הר הבית והמקדש
במורשת ישראל; עידוד עליית יהודים להר הבית על
פי ההלכה;
,פעילות חינוכית הכוללת הרצאות
סדנאות, סיורים לימודיים להכרת הר הבית
.ומשמעותו
עמוד
25
מתוך
35
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
סביב העיסוק בנושא,
חיזוק הידע בנושא הר הבית
.והכרתו לעומק
הורים
חיילים
מספר
ה
הפעלות
דיווחי
מנהלים :
1
דיווח עצמי
במאגר:
בתי"ס- 2
חברים מעבר לים
קרן תל"י בשיתוף
האגף לאישור ספרי
לימוד, משפחת
רפאלי, הסוכנות
היהודית לארץ
ישראל, המרכז
לחינוך לעמיות
יהודית, מדריכות ק
רן
תל"י, בתי הספר
המזכירות הפדגוגית
תוכנית "חברים מעבר לים" עוסקת בנושא עמיות יהודית
-
העם היהודי לדורותיו עד ימינו אנו. ה
תוכנית דנה
בדמוגרפיה של העם היהודי, איך מתנהלים החיים
היהודיים בתפוצות, מהו טיב היחסים בין יהודים
בארצות השונות, סולידריות יהודית ומקומה הייחודי של
"מדינת ישראל בעם היהודי. ל"חברים מעבר לים
מותאמת
תוכנית מקוונת,
""מפגשים ברשת, המאפשרת
חיבור התלמידים הישראלים לתל
מידים בבית ספר יהודי
בחו"ל אשר לומדים את הנושא באנגלית, ומעודדת דיון
.ביניהם בנושאים שעלו בעת למידתם
,ממלכתי
ממ"ד
ה–
'ו
מספר
הה
פעלות
דיווחי
מנהלים :
1
דיווח עצמי
במאגר:
בתי"ס-
18
לפתח, לקדם ולהעשיר את החינוך היהודי במערכת
החינוך הממלכתית בישראל ובמסגרות
קהילתיות
נוספות ברוח עקרונות המנחים לחינוך תל"י (תגבור
.)לימודי יהדות
חינוך תל"י (תגבור לימודי יהדות) מזמן שיח קהילתי מהותי
בזהות יהודית-ישראלית ברוח פלורליסטית. חינוך זה שואף לעצב
אישיות רחבת אופקים שעולמה מורכב הן מרובדי המורשת
היהודית והן מרובדי התרבות
הכללית. חינוך תל"י מבקש לחזק
בקרב תלמידיו, תחושת שייכות ומחויבות לעם היהודי, למורשתו
ולהמשכיותו. חינוך תל"י מחנך למעורבות חברתית ובכך תורם
לעיצוב דמותה של החברה הישראלית כמדינה יהודית
ודמוקרטית. חינוך תל"י נותן מענה לרצונם של הורים ושל
צוותים חינוכיים להיו
ת שותפים בעיצוב החינוך היהודי של
,ילדיהם, בהתאם למאפיינים הייחודיים של קהילת בית הספר
לצד חשיפתם לריבוי זהויות וכיבוד השונות. בכך מהווה חינוך
.תל"י חלופה חינוכית במסגרת החינוך הממלכתי
יחדיו
תל"ם–
התנועה
ליהדות מתקדמת
בישראל
ה
תוכנית פועלת לפיתוח קשרי שותפות ארוכי טווח בין
תלמידים בארץ לתלמידים בתפוצות המתבסס על לימוד
משותף המתקיים במקביל, תוך החלפת תוצרים ומפגשים
וירטואליים. התכנים ב
תוכנית כוללים: עיסוק במעגלי
,השייכות המרכיבים את הזהות האישית, המשפחתית
ב
והדתית
הלאומית
מסורתיים
מקורות
אמצעות
ממלכתי
'ה–
'ט
מספר
ה
הפעלות
לפעול למען הכרה נוספת ע
ל ידי יהודים וע
ל ידי כל
אדם בתכונות דתיות ומוסריות של צדק, שוויון,
אחווה ושלום;
להביא לתודעת העם בישראל את
התורה ואת המנהגים של אבותינו ואימהותינ
ו,
י בת
אום עם ההתפתחות במחשבה וקידום המדע;
מבלי לפגוע בכלליות האמור לעיל, לפעול לקליטת
התנועה ליהדות מתקדמת בישראל היא ארגון-הגג של הקהילות
.והמוסדות הרפורמיים בישראל
עמוד
26
מתוך
35
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
המזכירות הפדגוגית
(אגף)מורשת
ומודרניים מארון הספרים היהודי; בחינת השייכות לעם
היהודי באמצעות טקסי בת ובר מצווה וקיום פרויקט
תיקון עולם משותף; הבניית זיכרון השואה, התייחסות
לחסידי אומות העולם, האילוץ לבחור בזהות שאולה על
.'מנת להינצל וכו
דיווחי
מנהלים :
1
דיווח עצמי
במאגר:
בתי"ס-
25
י עלי,ה ולקיבוץ גלויות, לטפח מפעלי גמילות חסדים
ערבות הדדית, ייעוץ וליווי, לרבות סיוע משפטי
לנזקקים ולפעול למען קיומה של חברת מופת
בישראל, והכ
ו
ל ברוח מסורת ישראל מדורות, ערכיה
של היהדות המתקדמת ועקרונותיה ש
ל מגילת
.העצמאות
ירושלים
משרד החינוך
המזכירות הפדגוגית
תוכנית "ירושלים" הי
א תוכנית ן בי-תחומית המיועדת
לתלמידי מערכת החינוך בכל חטיבות הגיל, בכיתות
א'–
י."ב הנושאים והתכנים לקוחים מתוכניות הלימודים
הקיימות בתחומי הדעת השונים ולחטיבות הגיל השונות
ומושתתים על ערכים בהלימה ליעדים המרכזיים של
מערכת החינוך: חינוך האדם להיות אוהב אדם, אוהב
עמו ואוהב ארצו ואזרח נאמן למדינת ישראל, חינוך
לאהבת ירושלים, להכרת תולדותיה
ולהבנת התרבות
והמסורת שגובשו סביבה.
ה
תוכנית מבוססת על מיפוי כל ת
ו
כניות הלימודים
בחטיבות הגיל, תוך דגש על ירושלים בכל אחד מתחומי
הדעת. יישומה יבוא לידי ביטוי בתהליך לימודי ערכי
.ומתמשך בכל שכבות הגיל
ה
תוכנית מודולרית וגמישה ומהווה מתווה כללי לתכנון
.ופיתוח יחידות הוראה אינטגרטיביות בבתי הספר
,ממלכתי
ממ"ד, חרדי
גן–י "ב
מספר
הה
פעלות
דיווחי
מנהלים :
1
לימוד משותף של
תכנים יהודיים
צו פיוס
מפגש בין שונים אך שווים: החינוך המשותף מאפשר לכל
ילד/ה להעצים את
זהותו הייחודית על ידי מפגש וה
י
כרות
בלתי אמצעית עם זהויות יהודיות
.נוספות במדינת ישראל
כמו כן, ה
תוכנית מזמנת יצירת שפה תרבותית יהודית-
ישראלית משותפת הנוצרת באמצעות קשר אישי וחברתי
לנושאי הלימוד מתוך עידוד פרשנות אישית. החינוך
המשותף יוצר פלורליזם- ריבוי קו
לות, ומציג אפשרות
לקיום משותף של אורחות חיים שונים באמצעות הצוות
החינוכי המורכב מזהויות שונות ומהווה דוגמה לחיים
ממלכתי
גן–
'ג
מספר
ה
הפעלות
דיווחי
מנהלים :
1
דיווח עצמי
לפתח תשתית אידיאולוגית למרחב ישראלי של חיים
ביחד המבוסס על ערכים המשותפים ליהודים מכלל
המגזרים בחברה הישראלית ועל חזון רחב ביחס
לחברה הישראלית ולמשמעות של מציאות העם
היהודי כריבון בארצו;
לחזק המודלים הקיימים
ולפתח מודלים חדשים של חיים ביחד אשר יתרמו
ליצירת רצף הזדמנויות לחיים ביחד לאורך מעגל
.החיים של היחיד, המשפחה והקהילה
עמותת צו פיוס פועלת כבר20
שנה לאיחוי השסעים המאיימים
על
החוסן הלאומי ועל הלכידות בחברה הישראלית באמצעות
קידום כבוד הדדי, סובלנות ואחדות, ומתוך מחויבות לערכי
היהדות והדמוקרטיה. צו פיוס מובילה חדשנות במערכת החינוך
הפורמלי והבלתי-פורמלי ופועלת לשימור וחיזוק הזהות
היהודית-
.ישראלית של כל פרט וקבוצה בחברה
זון ח
: עמותת
צו פיוס רואה לנגד עיניה חברה
ש
בה פועלים יחד
אזרחים בעלי מגוון זהויות על הרצף הדתי–חילוני ומקיימים
אורח חיים משותף בתחומי החינוך, התרבות והקהילה. מרחב זה
עמוד
27
מתוך
35
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
משותפים. ההתייחסות למסורת מתוך דגש על הקולות
הרבים שישנם בה מתוך כבוד לזהויות השונות והכרה
בערכם של הקולות השונים. הדבר בא לידי ביטוי הן
בטקסים
.ובאירועים השונים והן בלימוד חוויתי ומגוון
במאגר:
בתי"ס- 6
גנים- 4
יאפשר קיומו של שיח זהויות, יהווה מעיין של יצירה תרבותית
ישראלית-יהודית חדשה הממזגת בין ערכי המסורת היה
ודית
וערכי הדמוקרטיה, וישמש עוגן לערכים של כבוד וערבות הדדית
.עבור החברה הישראלית כולה
מאגר משימות מלווה
ל
תוכנית
תרבות
ישראל ומורשתו
משרד החינוך
בשיתוף ראמ"ה
ומט"ח
המזכירות הפדגוגית
(המטה לתרבות
)ישראל במזה"פ
מאגר משימות לשילוב בתהליך ההוראה-למידה במסגר
ת
תוכנית "תרבות ישראל ומורשתו". המשימות נועדו
לשילוב בתהליך ההוראה-
,למידה ומוצגות באופן מאתגר
.מקדם ומעשיר המשמשות כלי להערכה מעצבת ומסכמת
לרשות המורים בחירה מתוך מאגר הכולל: משימות
להערכה חלופית לשכבת כיתה ה', משימות להערכה
חלופית לשכבת כיתה ו' ומחוונים ל
כל משימה, המשימות
.מתבצעות ב"חברותא" בכיתה
ממלכתי
'ה–
'ח
מספר
הה
פעלות
דיווחי
מנהלים :
1
דיווח עצמי
במאגר:
בתי"ס-
800
מט"ח: מטרות ציבוריות בלבד; לפעול בשטחי מחקר
הנוגעים לפיתוחן והפקתן של ת
ו
כניות לימודיות
י וח
נוכיות לסוגיהן;
לעקוב אחרי ניסויים לימודיים
בבתי ספר ומוסדות חינוך אחרים ומחוצה להם בקשר
ליעילות ת
ו.כניות לימוד ושיטות
המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח) הינו חברה לתועלת הציבור,
ופועל כגוף עצמאי. מט"
ח הוקם בשנת1970
ביוזמת יד הנדיב
(קרן רוטשילד) למען קידום מערכת החינוך ביש
ראל באמצעות
.שילוב טכנולוגיה ופדגוגיה מגילי הגן ועד לכיתה י"ב
חזון
: לסייע בקידום החינוך במדינת ישראל ולהעניק לכל
,תלמידיה הזדמנות ללמוד בסביבת למידה עשירה בתוכן איכותי
שתציב אותם בחזית הידע ותכין אותם למאה ה-
21
כאזרחים
תורמים מבחינה יצרנית, ערכית וחברתית.
מארג
קרן אבי חי ישראל
בשיתוף כי"ח, משרד
,החינוך
האוניברסיטה
העברית
המזכירות הפדגוגית
(המטה לתרבות
)ישראל במזה"פ
תוכנית לטיפוח זהות יהודית, ציונית ואזרחית כציר
מרכזי בחזון הבית-ספרי; ה
תוכנית שואפת לקדם מצוינות
בחינוך היהודי, הציוני והאזרחי בכל תחומי החיים של
;)בית הספר (לימודי, קהילתי, תרבותי, פיסי וארגוני
ה
תוכנית מעודדת גיבוש חזון, מטרות ויעדים, בהם
החינוך היהודי-ציוני מהווה ציר מרכזי; ה
תוכנית מעודדת
עיסוק בלוח השנה העברי, בטקסי חגים יהודיים ובשפה
העברית על פי הייחודיות של בית הספר; ה
תוכנית פועלת
להקמת הנהגה בקרב המורים, התלמידים והקהילה
הפועלת בקביעות למימוש החזון, המובילה והמנחה את
הטמעתו .
ממלכתי
'א–י"ב
מספר
הה
פעלות
דיווחי
מנהלים :
2
דיווח עצמי
במאגר:
בתי"ס-
37
קרן אבי חי: לעודד הווי חיים יהודי מסורתי; לעודד
לימוד והבנה של ההיסטוריה, הדת והתרבות
היהודית; לספק סיוע כלכלי ליחידים וארגונים כדי
לעודד את.שמירת המצוות של המסורת היהודית
כי"ח: לתרום לחינוכ
ם, בריאותם ורווחתם הכללית
במיוחד של יהודים בעיקר במדינת ישראל;
לקחת
חלק באופ
ן פילנטרופי בפעולות חינוך חברה בריאות
ורווחה,
.בעיקר של יהודים במדינת ישראל
קרן אבי חי:
( :הקרן מציבה שני יעדים מרכזיים1) עידוד וטיפוח
יחסי הבנה, רגישות וזיקה הדדית בין יהודים מכל הזרמים
( ;והגישות למסורת2) טיפוח הזיקה למסורת בקרב כל חלקי העם
ועידוד ההבנה,וההערכה למורשת היהודית ולתרבותה, לדיניה
למנהגיה
.ולערכיה
כי"ח :
,מקדמים יהדות בעלת אופי מתון, מטפחים השכלה כללית
פועלים למען אחריות חברתית ומכבדים את האחר בחברה. אנו
מפתחים ת
ו
כניות בשלושה תחומים מרכזיים: חינוך יהודי
חברתי, מצוינות חינוכית ורווחה וחוסן חברת
י, ובהם אנו
מעניקים הזדמנות שווה לכל תלמיד בכל מקום. [...] קידום
יהדות רחבה ומכילה שמכבדת ערכים של צדק חברתי ומממשת
אותם בחיי היומיום תשחרר את החברה הישראלית מהתפיסה
המוטעית, שמשקפת הפרדה בין חינוך ממלכתי וממלכתי-
.דתי
ייצוג ראוי לזהות המסורתית יאפשר יצירת,אקלים חינוכי
.תחושת שייכות, מסוגלות, צמיחה אישית והישגים לימודיים
עמוד
28
מתוך
35
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
מדרשת צוריאל–
מרכז לזהות יהודית
אשדוד
מדרשת צוריאל–
מרכז לזהות יהודית
אשדוד (כנפי רוח–
מרכז לזהות וציונות
))(ע''ר
)(איגוד זהות
ה
אגף לתרבות יהודית
ה
תוכנית מקיפה את עולמות התוכן של התלמיד סביב
מעגלי חייו השונים תוך חיבור רלוונטי לתרבות היהודית-
.ישראלית
ה
תוכנית מציעה חוויה ולמידה משמעותית תוך שימוש
באמצעים
ומרחבית,
רגשית
ויזואלית,
בשפה
אינטראקטיביים וחדשניים הכוללים: משחקי מחשב
,וסרטונים, חיזיון המשלב הצגות, משחקי רצפה ענקיים
.משחקים והפעלות ועוד
ממלכתי
גן–
'ו
מספר
הה
פעלות
דיווחי
מנהלים :
11
דיווח עצמי
במאגר:
בתי"ס-
24
גנים- 6
פיתוח ערכות ומערכי למידה בנושאי יהדות וחברה
ישראלית לכלל האוכלוסיי
ה; הקמה וניהול פרויקטים
ופעילויות חינוכיות; עיסוק בתרבות תורנית והעשרה
על כל היבטי
ה שלא במסגרת לימודים פורמליי
ם;
הפעלת מועדוניות בשעות הלימודים ואחריה
ן
לתלמידי העיר אשדוד וסביבותיה; הקניית ערכי יסוד
של המורשת היהודית לילדים ובני נוער ממערכת
החינוך הממלכתי, שלא במסגרת
תוכנית הלימודים
הפורמלית; העמקת שורשי מורשת ישראל וא"י בלב
התלמידים, ע"י העמקת העיון במקורות ישראל, סיור
מודרך בארץ, הכרת הנוף, החי והצומח
בא"י, לימוד
.ההיסטוריה היהודית והשלכותיה על דורנו
העמקת ערכי היהדות בקרב הצעירים בישראל היא אחת
המטרות המרכזיות המובילות את מדרשת כנפי רוח. באמצעות
שורה של פעילויות ייחודיות פועל המרכז לזהות וציונות לחיזוק
ערכי היהדות ולסיוע לבני הנוער בישראל בבנייתו של עו
לם ערכי-
יהודי. מטרות אלו הן חשובות במיוחד כיום, בעידן שבו נדמה כי
ערכי היסוד שעליהם נשענת היהדות החלו להתערער, וכן בתקופה
.עמוסת אתגרים ערכיים
מורשה
כל ישראל חברים
המזכירות הפדגוגית
)(אגף מורשת
"
מורשה– כל ישראל חברים" פועלת לקידום חינוך יהודי
וערכי בבת
י ספר בחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי. במשך
12
שנות פעילותה מובילה"מורשה"
שינויים בתחום
החינוך לזהות יהודית ומחזקת את הקשר ואת שיתוף
הפעולה בין הזרמים ליצירת שפה יהודית וחברתית
.משותפת"מורשה"
פועלת בכ-
40
בתי ספר בפריפריה
החברתית בישראל, מקר
ית י שמונה שבצפון ו
עד ירוחם
שבדרום,
והיא משפיעה על אלפי תלמידים ובני
.משפחותיהם במעגלים הולכים ומתרחבים
,ממלכתי
ממ"ד
'ג–
'י
הצוות
החינוכי
הורים
מספר
הה
פעלות
דיווחי
מנהלים :
1
דיווח עצמי
במאגר:
בתי"ס-
38
לתרום לחינוכ
ם בריאותם ורווחתם הכללית במיוחד
של יהודים בעיקר במדינת ישראל, לקחת חלק באופן
פילנטרופי בפעולות חינוך, חברה, בריאות ורווחה,
.בעיקר של יהודים במדינת ישראל
,מקדמים יהדות בעלת אופי מתון, מטפחים השכלה כללית
פועלים למען אחריות חברתית ומכבדים את האחר בחברה. אנו
מפ
תחים ת
ו
כניות בשלושה תחומים מרכזיים: חינוך יהודי
חברתי, מצוינות חינוכית ורווחה וחוסן חברתי, ובהם אנו
מעניקים הזדמנות שווה לכל תלמיד בכל מקום. [...] קידום
יהדות רחבה ומכילה שמכבדת ערכים של צדק חברתי ומממשת
אותם בחיי היומיום תשחרר את החברה הישראלית מהתפיסה
המ
וטעית, שמשקפת ההפרדה בין חינוך ממלכתי וממלכתי-
.דתי
,ייצוג ראוי לזהות המסורתית יאפשר יצירת אקלים חינוכי
.תחושת שייכות, מסוגלות, צמיחה אישית והישגים לימודיים
מסע אחר
שמים לב (שמואל
תוכנית "מסע אחר" רואה בחינוך לרב-תרבותיות ערך
ולהכרות חווייתית עם
תרבויות שונות מפתח לסובלנות
ולקבלת
.האחר
,ממלכתי
ממ"ד
חברת שמים לב מפעילה מזה15
שנה תוכניות העשרה וסדנאות
,במסגרת קרן קרב למעורבות בחינוך, קרן רש"י
תוכנית
,מיל"ת
משרד העבודה והרווחה, עיריות, ספריות עירוניות, מתנ"סים
עמוד
29
מתוך
35
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
)אתי
,המשתתפים יוצאים למסע חוויתי אל הרחוק ואל הקרוב
אל תרבויות העולם הרחב ואל תרבויות כור ההיתוך
.הישראלי
,המסע עובר דרך אורחות החיים, המנהגים
הלבוש, המוזיקה, אגדות העם, השפה והאומנות של
.התרבויות השונות
א'–
'ו
מספר
ההפעלות
דיווחי
מנהלים :
1
דיווח עצמי
במאגר:
בתי"ס-
17
.וקייטנות קיץ
אנו מתמחים
בהפעלת תוכניות רגשיות חברתיות לגלאי גן ועד
תיכון הפועלות בכ-
40
בתי ספר מאזור השרון ועד שדה בוקר
שבנגב, ומאמינים כי לעיסוק תהליכי ורציף בתכנים אלו השפעה
. הקבוצתי
האקלים
ועל
הפרט
על
ומטיבה
מחזקת
לתפישתנו- חוויה בונה למידה ולכן אנו שמים דגש על בניית
תוכניות ע
שירות וצבעוניות, המספקות למשתתפים הצעירים
והמתבגרים הזדמנות לחוות את עצמם ואת האחר מזוויות
.חדשות וללמוד בכל פעם דבר נוסף על עצמם וסביבתם
מפתחות לתרבות
ישראל
חל"ד–
חנוך לנער
ע"פ דרכו–
מפעלים
חינוכיים
(איגוד
)זהות
ה
אגף לתרבות יהודית
תוכנית ללימוד ערכים ומושגי יסוד במורשת ובתרבות
'ישראל לכיתות ב–ד', בבתי"ס ממלכתיים. ה
תוכנית
סובבת סביב מספר מעגלי שייכות: מפתח לעצמי, מפתח
למשפחתי, מפתח לחבריי, מפתח לעמי, מפתח לסביבתי
,ומפתח למורשתי. התכנים מועברים בגישה פלורליסטית
תוך עיון בטקסטים מתרבות ישראל ובעזרת אמצעי
המחשה מפעילים, אסתטיים ומגוונים. ה
תוכנית מופעלת
על ידי מדריכים חיצוניים או על ידי מורי בית הספר
המקבלים הדרכה וליווי כחלק מה
תוכנית.
ממלכתי
'ב–
'ד
מספר
ה
הפעלות
דיווחי
מנהלים :
1
דיווח עצמי
במאגר:
בתי"ס-
36
להקים ולנהל פעולות חינוכיות להתנדבות בעזרה
לזולת, גמילות חסדים נוער במצוקה וכל נזקקים
.אחרים
חל"ד מפעלים חינוכיים הינו ארגון שעוסק בפיתוח, הטמעה
,ויישום של תוכניות העשרה בתחום תרבות יהודית ישראלית
משנת1975
.
אנו שואפים לבסס ולהעצים את הזהות היהודית בקרב ילדים
ובני נוער, בגישה חיובית
ופלורליסטית, תוך שימוש בדרכי הוראה
חווייתיו
ת
.וחדשניות
פעילותינו הינה בפיקוח משרד החינוך, מקיפה מאות בתי ספר
.ומורים, ואלפי תלמידים בכל רחבי הארץ, מדי שנה
מקום (תוכנית
מערכתית להתחדשות
יהודית בבית הספר
)ובקהילה
""אורנים–
המכללה
האקדמית לחינוך,
התנועה הק ,יבוצית
בשיתוף רשויות
מקומיות, רשת
ה
תוכנית נועדה להתמודד עם אתגרי הזהות היהודית, על
גווניה השונים, במדינת ישראל,
ומטרתה לחזק את
תחושת הבית של תלמידים, מורים והורים, בתרבות
היהודית ובמקורות
יה ולהפוך את בית הספר למוקד של
התחדשות חיים יהודיים חופשיים עבור קהילת בית הספר
.וסביבתו
מטרת התוכנית לחזק את תחושת הביתיות של
התחמידים, מוריהם
והוריהם בתרבות היהודית זאת תוך
פיתוח אורחות חיים יהודיים חופשיים בבית הספר.
,ממלכתי
ממ"ד
'א–י"א
הצוות
החינוכי
הורים
מספר
ההפעלות
מטרות חינוך והשכלה, הכשרת עובדי הוראה וכן
הפצת התרבות היהודית, קידום נושאים חברתיים
.ובכלל זה חינוך מבוגרים, מנהיגות צעירה
המדרשה באורנים מובילה ומזוהה בישראל ובעולם היהודי
כמרכז חינוכי הפועל להתחדשות החיים היהודיים בישראל, תוך
.התמקדות במערכת החינוך ובמרחב הקהילתי והמשפחתי
י
יעוד :אנחנו שואפים לעצב חברה, שחבריה מרגישים בבית
בתרבותם היהודית והציונית, ובונים את זהותם האישית
והצ
יבורית מתוכה. אנו מצמיחים ומטפחים יחידים וקהילות
החותרים לאחריות חברתית, ערבות הדדית ופלורליזם כחלק
.מתפיסתם היהודית והציונית
עמוד
30
מתוך
35
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
המתנ"סים, משרד
החינוך, תורמים
פרטיים
המזכירות הפדגוגית
)(אגף מורשת
דיווחי
מנהלים :
1
דיווח
עצמי
במאגר:
בתי"ס-
22
מקום בלבOU
ישראל
המרכז הישראלי
איחוד בתי הכנסת
האורתודו
סי ק
ה
אגף לתרבות יהודית
ה
תוכנית מופעלת על ידי מרכז העוסק בהעמקת הזהות
היהודית בקרב הילדים ובני הנוער ברחבי הארץ, תוך
הקשר לחברה הישראלית ובדגש על קירוב לבבות בתוך
החברה. ב
תוכנית קיימת פעילות במספר מעגלים הכוללים
,לימוד במגוון סוגיות בנושאי מעגל השנה, ערכים במבחן
דמויות ביהדות, פרשת
ה
שבו
ע, יהדות, בר-
.'בת מצווה וכו
בקבוצות פעילות עם נוער בוגר מושם דגש על הכנה
.והכוונה לשירות משמעותי בצה"ל והכוונה למכינות
,ממלכתי
ממ"ד
'א–י"ב
מספר
ה
הפעלות
דיווחי
מנהלים :
1
דיווח עצמי
במאגר:
בתי"ס-
18
הפצת תרבות תורנית לציבור הרחב; העמקת החינוך
היהודי המקנה מושגים וערכים ביהדות בסיסית;
פיתוח רגשי הזדהות עם העם, הארץ והמורשת של
העם היהודי לילדים ובני נוער; הפעלת ת
ו
כניות חינוך
והעשרה לטיפול והעצמה לילדים ובני
נ
וער ולבעלי
.צרכים מיוחדים בחברה הישראלית
בישראל
והקהילות
הכנסת
בתי
את
לאחד.ולייצגם
לכונן ולקיים מועצת גבאי בתי כנסת וראשי קהילות שתייצג את
.בתי הכנסת וצרכיהם
לטפח את המנהיגות הקהילתית ושל הגבאים העוסקים בצ
ו
רכי
ציבור באמונה ולהעניק עיטורי יקירים לראשי קהילות ולגבאי
.בתי כנסת מצטיינים
לעודד ולסייע בהקמת בתי מדרש קהילתיים ובפיתוחם
של בתי
.הכנסת כמרכזים רוחניים, תורניים וקהילתיים לכלל ישראל
להפעיל שירותי מידע קהילתיים ותקשורת מרכזית עבור בתי
הכנסת וציבור המתפללים.
התוכניות והמיזמים המיוחדי
ם :בת
י מדרש לפית
וח מנהיגות
;קהילתית של בתי הכנסת
כנסים וימי עיון לגבאים ולהנהלות
;הציבוריות של בתי הכנסת והקהילות בריתות ידידות– בשיתוף
,עם הארגון העולמי של בתי הכנסת והקהילות האורתודוקסיות
פיתוח קשרי ידידות בין בתי כנסת וקהילות אורתודוקס
יות
;בישראל לבין עמיתיהם בתפוצות
הפצה של איגרות מידע על
המתהווה ומתרחש בקהילות היהודיות ובחברה היש
ראלית על כל
.מרכיביה
יוזמות מיוחדות , כמו רגישות לנגישות,
,לשילובם של הקשישים
. ובקהילה
הכנסת
בבית
מוגבלויות
ובעלי
הנכים
עידוד חברות כלכליות לקידום מבצעי הנחות מיוחדות ברכישות
.עבור בתי הכנסת
מרכז תכלת לזהות
יהודית
מרכז תכלת הוקם בשנת2009
בנתניה במטרה ליצור
מפגש חי, חווייתי ומעשיר עם התלמידים לשם הרחבת
ממלכתי
הפצת
ה יהדות
וקירוב לבבות;
הקמה ותפעול של
מעונות, מועדוניות, גנים, בי פר ס ת יסודי, ישיבה
עמוד
31
מתוך
35
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
גרעין אליה (גרעין
)תורני בנתניה
(איגוד
)זהות
ה
אגף לתרבות יהודית
.עולם התוכן הערכי של התרבות היהודית
יותר מ-
4,000
תלמידים משתתפים מדי שנה בת
ו
כניות
קבועות בנושאים שונים, כגון חגי ישראל, מורשת
והיסטוריה יהוד
ית, פרויקטים של קבלת חומש, בר מצווה
.ועוד
הפעילויות מועברות בצורה מגוונת ומהנה, תוך שימוש
,במגוון אמצעי המחשה חווייתיים, סרטים, הצגות
.משחקי מחשב, יצירות ועוד
גן–
'ו
מספר
ההפ
עלות
דיווחי
מנהלים :
4
דיווח עצמי
במאגר:
בתי"ס-
14
גנים-
32
תיכונית וגבוהה, אולפנה, כולל, מדרשה תורנית
לבנות;
חוגים;
פעילות חסד;
חלוקת מצרכי מזון
לנזקקים; הקמת בית חם וספר
יה י; פעילות חברתית
.וערכית
משחקים מבראשית
אדמה–
חינוך תרבות
ואמנות
ה
תוכנית כוללת שיעורי דרמה בנושא סיפורי המקרא
'ומיועדת לתלמידים בבתי הספר היסודיים (א–
.)'ו
ה
תוכנית משלבת בין החוויה המהנה של לימודי משחק
י ות
אטרון לבין העושר והערך המוסף הטמונים בלמידה
משמעותית של סיפורי המקרא. תלמידי ה
תוכנית נהנים
מלימוד ותרגול של מגוון הכ
לים הדרמטיים ומכירים
."לעומק את הדמויות והסיפורים של "ספר הספרים
ממלכתי
'א–
'ו
מספר
ההפעלות
דיווחי
מנהלים :
1
דיווח עצמי
במאגר:
בתי"ס-
12
העמקת הזהות היהודית והזיקה למורשת ישראל;
הקניית ערכי היסוד של מורשת ישראל בתוך מערכת
החינוך הממלכתית ומחוצה לה;
פעילות לקירוב
,לבבות ואחדות העם בקרב חיילים, סטודנטים
מבוגרים ילדים ובני נוער;
פעילות בתחום תרבות
.ואמנות יהודית
עמותת "אדמה–
חינוך תרבות ואמנות" נוסדה בשנת2014
,
במטרה לחבר קהלים מגוונים אל מורשת ישראל, תוך חיזוק
זהות יהודית אותנטית, המחוברת אל צור מחצב.תנו
,"אדמה" פועלת עם מגוון קהלים (תלמידי ביה"ס, בני נוער
חיילים, סטודנטים ועוד), בכל רחבי הארץ. בפרויקטים השונים
,שלנו אנו שמים דגש על שימוש בחוויה ככלי להעשרה והפנמה
באמנות ובתרבות כגשר לחיבור ולהתקשרות, ובחשיבה יצירתית
מ
ללמידה
הכרחי
כתנאי
לקופסה"
"מחוץ.שמעותית
בין הפרויקטים השוטפים של העמותה: תוכניות לימודים
קבועות במסגרת מערכת החינוך, סדנאות העשרה מקצועיות
לחדרי מורים, קורסים לסטודנטים בקמפוסים, מפגשי העשרה
.לחיילים בשיתוף עם יחידות צה"ל השונות
נעלה לירושלים
משרד החינוך
אגף של"ח וידיעת
הארץ
תוכנית
נעלה לירושלים הינה
תוכנית
,לחיזוק מורשת
תרבות ומסורת ישראל תוך עידוד הסיורים והטיולים
בירושלים. ה
תוכנית
,פועלת במספר מעגלים: מורשת עם
בירה ומוסדות שלטון, מוסדות תרבות והנצחה, חיזוק
.הקשר לירושלים, העצמת החוויה והפנמת המסר הערכי
ה
תוכנית
מיועדת לשלוש שכבות'גיל: ה', ז', י'. בכיתה ה
הסיורים מתמקדים בנושא: ירושלים הבירה שלי. בכיתה
ז' מתמקדים בנושא: אני בשרשרת הדורות ובפעילות
,ממלכתי
ממ"ד, חרדי
'ה', ז', י
מספר
ה
הפעלות
דיווחי
עמוד
32
מתוך
35
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
:ייחודית לבר/בת מצווה. בכיתה י' מתמקדים בנושא
.ירושלים בירת ישראל
מנהלים :
6
דיווח עצמי
במאגר:
בתי"ס–
1780
עתיד (סוגיות בזהות
)החברה הישראלית
מרכז יעקב הרצוג
ללימודי יהדות
ה
אגף לתרבות יהודית
ה
תוכנית
כוללת
שמונה
מפגשים במרכז יעקב הרצוג
בו ש
.משתתפים נציגים מעתודת מנהיגות של מגוון בתי ספר
במהלך ה
תוכנית מתוודעים המשתתפים לנושאים בוערים
בחברה הישראלית ולסוגיות בזהות בחברה, זאת תוך
היכרות עם תשתית תרבותית יהודית ולימוד משותף של
טקסטים מארון הספרים היהודי-ישראלי. במסגרת
ה
תוכנית
.יוצאים לסיור ייחודי בחברה הישראלית
ממלכתי
'י
מספר
ההפעלות
דיווחי
מנהלים :
1
דיווח עצמי
במאגר:
בתי"ס- 8
לייסד ולהקים מרכז הסברתי וחינוכי שיפעל להפצת
ידע בתחומיה השונים של היהדות תוך התייחסות
מיוחדת לחיים יהודיים בני זמננו. לפתח שירותי
הדרכה וחינוך תורני-ציוני לנוער ולמבוגרים. המוסד
:יקיים פעילות בתחום המצוות התלויות בארץ, כגון
שמיטה ע"פ ההלכה, חקר החקלאות, עידוד הציבור
.'ללימוד מצוות התלויות בארץ וכד
במרחב ההתחדשות היהודית הפלורליסטית, מרכז יעקב הרצוג
(מיסודו של הקיבוץ הדתי) הוא אחד הארגונים האורתודוקסים
היחידים המציע לקהלים מגוונים ומעורבים בחברה הישראלית
בית ללימוד יצירתי ופתו
ח של המקורות. ייחודו בדגש המיוחד
הניתן בו לדיאלוג בין קבוצות שונות בחברה, וחיבורן יחד
. ולמקורות
ללומדים
וקשוב
משותף
לימוד
באמצעות
בכל שבוע נפגשים במרכז יעקב הרצוג, הממוקם בקיבוץ עין
,צורים שבשפלה הדרומית, מאות רבות של מבוגרים ובני נוער
דתיים, מסורתיים וחיל
ונים, המגיעים מהעיר ומהכפר ללמוד יחד
באווירה נינוחה ומשתפת, המכבדת את המסורות והתרבויות
.השונות של כל אחד ואחת
הלומדים היוצאים ממרכז הרצוג אל החברה הישראלית
:משמיעים את קולה הייחודי של הפריפריה הדרומית בישראל
במעשה הלימוד הם הופכים לחלק משרשרת הפרשנות
היהודית
לדורותיה; והמפגש הבינאישי ביניהם מעשיר את השיח הציבורי
והופך אותם לשגרירים של תרבות יהודית-ישראלית קשובה
.ופתוחה
מטרות
: להפוך את התרבות היהודית לרלוונטית בחייהם של
יהודים בישראל ובתפוצות; לקדם דיאלוג בין יחידים ובין
קבוצות שונות בחברה הישראלית, תוך עמידה על המשותף ומבלי
לטשטש את המפריד; לפעול לקידום יהדות פתוחה, קשובה
;ופלורליסטית במרחב הציבורי בישראל, בדגש על דרום הארץ
לחזק את תחושת השייכות של קבוצות ויחידים לישראל ולחברה
.הישראלית
פל"א (פעילות
התוכנית ממזגת פעילויות לימודית עם פעילויות העשרה ,ממלכתי
עמוד
33
מתוך
35
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
)לימודית אחרת
משרד העל
י יה
והקליטה
אגף קליטת תלמידים
עולים
,והעצמה שמטרתן לקדם תלמידים עולים ובני עולים
תוכנית פל"א פועלת בחינוך העל-יסודי אחרי שעות
.הלימודים
ממ"ד
'ז–י"ב
מספר
ההפעלות
דיווחי
מנהלים :
3
דיווח עצמי
במאגר:
בתי"ס-
130
פרויקט בינה
אריות יהודה–
העצמה אישית
מטרתנו היא להעצים את כוחם של אנשים ולפתח בהם
מצוינות ומנהיגות שתהוונה דוגמה אישית להצלחה
ולחיקוי, ו
על ידי פיתוח היחיד להגיע לידי פיתוח החברה
.כולה
ה
תוכנית מטפחת את החניך כתלמיד ואזרח טוב יותר
ובהמשך כחייל ורסטילי המסוגל להשתלב ב
כל מערכת
צבאית או אזרחית, בעל רצון לשפר, לתרום ולקדם את
הסביבה שלו ואת עצמו. העצמת בני הנוער נעשית על ידי
הרצאות ואימונים המפתחים בהם יכולות חשיבה מחוץ
לקופסא, פיתוח פיקוד, ניהול, שיפור זיכרון, הרחבת ידע
כללי, כושר גופני, ניווט, שדאות ועידוד בלתי פוסק
לשיא
ים חדשים. בני הנוער לומדים להגדיר מטרות
ויעדים, להעריך את הישגיהם ולהמשיך ולשאוף לשיפור
מתמיד. התוכנית שלנו פותחה ונוסתה במשך למעלה משש
שנים על סמך ידע ומחקר מעמיק בתחום החינוך, היכרות
מעמיקה עם עולם הה
יי-טק, המערכת הצבאית, גורמי
ביטחון, מוסדות חינוך ובתי.ספר שונים
,ממלכתי
ממ"ד, חרדי
'ט–י"ב
הצוות
החינוכי
מנהלים
חיילים
מספר
ההפעלות
דיווחי
מנהלים :
1
דיווח עצמי
במאגר:
בתי"ס-
25
להעצים את כוחם של אנשים ולפתח בהם מצוינות
ומנהיגות שתהווה דוגמ
ה אישית להצלחה ולחיקוי;
על
ידי פיתוח היחיד להגיע לידי פיתוח החברה
כולה;
העצמה אישית ע
ל ידי קורסים והכשרות; עידוד הגיוס
.לצה"ל
קבוצת אריות יהודה הוקמה בשנת2006
כארגון חברתי
התנדבותי, הפועל לפיתוח בני נוער והעצמתם. בשנת2011
הפכה
הקבוצה לעמותה רשומה אשר שמה לה למטרה את קידומו של
הנוער והכשרתו לקראת החיים והשירות הצבאי תוך שימוש
בשיטות הדרכה ולימוד חדשניות אשר פותחו במהלך שנים של
.מחקר וצבירת ניסיון
את העמותה מנהלים אנשי משפחה ועשייה בעלי ידע רחב
בתחומי היי-טק, ביטחון, חינוך, י
י
עוץ וכן ניסיון חיים עשיר
.בהקמת חברות ופיתוח פרויקטים שונים
,צוות מדריכים נאמן, מקצועי, חדור מטרה מנוסה ובעל מסוגלות
להעניק ידע רב, ב
י.טחון ועוצמה מובילים את בני הנוער למעוף
המדריכים עברו השתלמות אינטנסיבית באריות יהודה במשך
כשנה וחצי והם מהווים דוגמ
ה אישית לבני הנוער כמי שעברו את
המסלול של אריות יהודה וצברו ניסיון בעמותה ובחיים ולכן
יודעים על מה הם מ.דברים
רמב"ם יומי
תוכנית לימוד יומית שנועדה לפתח מנהיגות מובילה
בתחום התורני, הלמידה נעשית מדי יום באופן התנדבותי
ממ"ד
עמוד
34
מתוך
35
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
משרד החינוך
מינהל החינוך הדתי
.מתוך בחירה בהנחיית מורה מלווה קבוע
'ז–י"ב
מספר
ההפעלות
דיווחי
מנהלים :
1
דיווח עצמי
במאגר:
בתי"ס-
80
שעת סיפור יוצרת
חל"ד–
חנוך לנער
ע"פ דרכו–
מפעלים
חינוכיים
(איגוד
)זהות
תוכנית
שעת סיפור יוצרת היא
תוכנית שנתית המהווה
תשתית ללימודי תרבות ישראל ומורשתו. ה
תוכנית
מפגישה את הילדים עם מגוון סיפורים מהמקורות
היהודיים (מקרא וחז"ל) הנוגעים בנושאים חברתיים-
ערכיים הרלוונטיים לעולמם של הילדים. מדריכות חל"ד
מציגות את הסיפורים באמצעות תחפושות ובובות
תיאטרון. עיבוד הסיפור עם הילדים נעשה בעזרת עבודות
יצירה מגוונות המתאימות לי
כולות הילדים ובעזרת
משחקים ושעשועונים. הנושאים מאורגנים בהלימה
ל
תוכנית
.מפתח הל"ב
ממלכתי
גן–
'ב
מספר
ההפעלות
דיווחי
מנהלים :
1
דיווח עצמי
במאגר:
בתי"ס-
25
גנים-
11
להקים ולנהל פעולות חינוכיות להתנדבות בעזרה
לזולת, גמילות חסדים, נוער במצוקה וכל נזקקים
.אחרים
חל"ד מפעלים חינוכיים הינו ארגון שעוסק בפיתוח, הטמעה
ויישום של תוכניות העשרה בתחום תרבות יהודית-
,ישראלית
משנת1975
.
אנו שואפים לבסס ולהעצים את הזהות היהודית בקרב ילדים
ובני נוער, בגישה חיובית ופלורליסטית, תוך שימוש בדרכי הוראה
חווייתיו
ת
.וחדשניות
פעילותנו הינה בפיקוח משרד החינוך, מקיפה מאות בתי ספר
.ומורים, ואלפי תלמידים בכל רחבי הארץ, מדי שנה
תוכנית
ש"י–
שיר
)ישראלי (בצוותא
שיר ישראלי–
ש"י
(אנגלסטרט צפריר
)מלי
תוכנית
ש"י–
שיר ישראלי, הינה
תוכנית ייחודית
המתמחה בלימודי עם וארץ ישראל, אנשיה וערכיה
.באמצעות פעילות חווייתית ושירים עבריים וכישורי חיים
הילדים יוצאים למסע חווי
י
תי של לימודי מורשת עם
וארץ ישראל באמצעות שירה בציבור ובשיטות הוראה
,מגוונות: בריקוד, במשחק, בהכנת קליפ, בכתיבה
ביצירה, בשילוב אומנויות, בסרטונים ובאמצעי ה
מחשה
חזותיים אחרים. ה
תוכנית משלבת בין שירי עבר
לטכנולוגיה עכשווית, בין ההיסטוריה וההווה. ה
תוכנית
,ממלכתי
ממ"ד, חרדי
'א–
'ו
מספר
ה
הפעלות
דיווחי
מנהלים :
2
עמוד
35
מתוך
35
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
מתבססת על שיטתו של קארל אורף בחינוך ומיושמת
.בדרך של למידה משמעותית
דיווח עצמי
במאגר:
בתי"ס-
12
תל"י –
תגבור לימודי
יהדות
קרן תל"י בשיתוף
משרד החינוך
המזכירות הפדגוגית
(המטה לתרבות
)ישראל במזה"פ
תוכנית ליצירת אורח חיים בית ספרי ברוח התרבות
היהודית-ציונית. ה
תוכנית מבוססת על רצונם של הורים
ומחנכים לתגבר את לימודי היהדות בבית הספר על ידי
העשרת
תוכנית הלימודים הרשמית בתכנים יהודיים-
ציוניים נוספים, ומושתתת על מודל חינוכי רב-תחומי
ואינטנסיבי. ה
תוכנית פועלת למיסוד תשתיות פדגוגיות
ארוכות טווח ברוח יהודית פלורליסטית ופועלת כמיזם
.משותף בין קרן תל"י לבין משרד החינוך
ממלכתי
גן–
'ט
מספר
ההפעלות
דיווחי
מנהלים :
7
דיווח עצמי
במאגר:
בתי"ס-
80
גנים-
150
לפתח, לקדם ולהעשיר את החינוך היהודי במערכת
החינוך הממלכתית בישראל ובמסגרות קהילתיות
נוספות ברוח עקרונות המנחים לחינוך תל"י (תגבור
.)לימודי יהדות
חינוך תל"י (תגבור לימודי יהדות) מזמן שיח קהילתי מהותי
בזהות
יהודית-ישראלית ברוח פלורליסטית. חינוך זה שואף לעצב
אישיות רחבת אופקים שעולמה מורכב הן מרובדי המורשת
היהודית והן מרובדי התרבות הכללית. חינוך תל"י מבקש לחזק
בקרב תלמידיו תחושת שייכות ומחויבות לעם היהודי, למורשתו
ולהמשכיותו. חינוך תל"י מחנך למעורבות חברתית וב
כך תורם
לעיצוב דמותה של החברה הישראלית כמדינה יהודית
ודמוקרטית. חינוך תל"י נותן מענה לרצונם של הורים ושל
צוותים חינוכיים להיות שותפים בעיצוב החינוך היהודי של
,ילדיהם, בהתאם למאפיינים הייחודיים של קהילת בית הספר
לצד חשיפתם לריבוי זהויות וכיבוד השונות. בכך מ
הווה חינוך
.תל"י חלופה חינוכית במסגרת החינוך הממלכתי
תלי"ה (תגבור לימודי
)היהדות
משרד החינוך (מינהל
חינוך דתי ואגף
קליטת תלמידים
)עולים
אגף קליטת תלמידים
עולים
תוכנית לתגבור לימודי יהדות בקרב תלמידים עולים
בחטיבות הביניים בחמ"ד מיועדת לתלמידים עולים ובנ
י
עולים שעדיין חווים קושי במקצועות הקודש, כשמושם
דגש על שיפור יכולת הלימוד של הטקסט המקראי ועל
לימוד מושגים ביהדות. ה
תוכנית מתקיימת בקבוצות
קטנות בהתאם ל
תוכנית
.מובנית
ממ"ד
'ז–
'ט
מספר
ההפעלות
דיווחי
מנהלים :
1